פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1297)

אם אתה הולך על קביים וגם עצמאי משמע שהcp שלך מאוד קל יחסית, אם יש לך גם תואר נראה כאילו הוא לא מורגש כמעט, למה אתה ישר מצהיר שיש לך cp? תגיד את זה אולי במהלך הפגישה הראשונה או בטלפון כשהיא תשאל למה יש לך קביים, אבל עכשיו?
להגיד ישר שיש לך cp למי שלא מכיר ויודע כמה רמות יש בזה זה כמעט כמו לשקר, התיאור שלך נשמע כמו סתם אדם שהולך מסיבה כלשהי עם קביים, למה לומר cp על ההודעה הראשונה.

מחילה מראש על הגוף שלישי..

 

כי CP זה לכל החיים.

זה לא שתגיע לפגישה, תראה קביים וגבס על הרגל

ותדע שעוד חודש זה עובר.

זה שיקול שמי שמתעניינת צריכה לדעת על ההתחלה.

כי זה הדבר הראשון שרואים.

יש לי חברה במכללה שמהיום הראשון שמתי לב אליה,

כי היא עם קביים (בגלל CP)..

 

ודווקא זה שהוא אומר את זה, ביחד עם זה שיש לו תואר, 

זה דווקא מקטין את המחשבה הראשונה שעלולה לעלות למישהי

כשהיא רואה נכה, שאולי יש גם בעיה במוח..

 

לענ"ד.

 

(אין להסיק מהנ"ל שיש לי בעיה ח"ו עם חולים ונכים.

מי שמכיר אותי יודע כמה כאלו אני מכירה ואוהבת מאד)

רמת הcp שיש למאיר נראית לא נוראית בכלל ולא ממש צריכה להעיב על קשר, בחורה שלא יודעת מה זה cp תפתח ויקיפדיה ותתבלבל, אני בהחלט ממליץ למאיר לשמור זאת בפעם הבאה, יש גם הרבה מחלות לכל החיים, לא כל מי שיש לו סכרת מכריז על כך מראש בהודעה ראשונה ואותו הדבר בדיוק פה לדעתי.

אני מכיר רב שטוען שכמעט על כל דבר שהוא קבוע - צריך להגיד עוד לפני הפגישה הראשונה. כן - אם זה דבר שעלול להפריע לאחר מכן - להגיד לפני הפגישה הראשונה.

 

כנות כזאת כשהיא מגיעה ממקום שלם ולא ממקום של לנסות למצוא חן בעיניי הסביבה על כך שאתה "כנה" - כנות כזאת מובטחני שלא תפגע באדם, והשידוך שלו יגיע בעיתו ובזמנו, גם אם כמה ידחו אותו בגלל זה - בסך הכל עוד מסננת שה' נתן לו כדי לעזור לו למצוא את הנשמה הטהורה שתחיה לצידו כל השנים.

 

ולמאיר - הלוואי הלוואי שהיה לי רעיון בשבילך. אני מתפלל שתמצא במהרה את האחת שמתעלמת מהסטיגמות ותראה את הלב הפנימי והמתוק שלך, ותדע להכיל את כולך!

כמה וכמה חולי cp שעשו תואר, ראשון, שני. אחד מהם באמצע הדוקטורט. (והוא נכה לגמרי. משותק, יותר נכון)

לך יכולת לשבת הרבה שעות, ולהתפתח מחשבתית בנחת, ואין לך את הקוצים שיש לי. גם כוח רצון אדיר, אם אתה מסוגל ללכת בצורה עצמאית. אשריך! מגיע לך אחת מאוד איכותית. בעז"ה בקרוב ממש!!!

אני מאמין שמתחילה צריך להיות כנה ואמיתי. זה לא ששברתי רגל, ואני חודש חודשיים, ואח"כ הכול חוזר להיות כרגיל כאילו לא קרה כלום... זה מגבלה שמלווה אותי כל החיים....

שוב, כמו שאמרתי אני עצמאי, עברתי מסלול חיים פחות או יותר כמו כל מישהו אחר בגילי- ישיבה, שירות (התנדבות), תואר ראשון ועכשיו אני עובד-

אבל עובדה שבנושא הזה של ההיכרויות אני פשוט לא כולם. רב החברים שלי כבר נשואים, ותאמין לי שהם היו מתים להכיר לי מישהי אם היה להם רעיון.. וכמה שאני בקשר עם לא מעט אנשים בנושא זה, יש הצעה בממוצע אולי פעם בשנה- מה שמעיד שאין מה לעשות הנכות היא כן פקטור שלא ניתן להתעלם ממנו בנושא זה.

הלוואי והמצב היה אחר- לא הייתי כותב פה

במצפה רמון יש זוג נשוי, שניהם עם cp,

ואני יודעת שהם עוסקים בשידוכים, לאנשים בעלי מוגבלויות וגם כאלה בלי...

שווה מאוד לנסות לתקשר איתם... אנשים מדהימים!! קוראים להם דפנה ואלרועי אדרעאי.

תחשבי על בן אדם להיזדקן איתו

[גם חכם-עשיר-חתיך-ממשפחה טובה-וכו' זה נחמד.. אבל פחות קריטי

 

זו ענ"ד

לק"י

קחי את מה שהכי חשוב לך.
תנסי לבדוק בצורה הכי קרה של השכל אם זה קיים אצל הבחור (גם דרך דברים שקרו בדייט).
וכמובן שגם הרגש הוא מרכיב מאוד חשוב בכל זה.
אחרת מבחינה שכלית טהורה יכולנו להתחתן עם כל בחור כמעט).

לחשוב יותר עם שכל,האם יש בו את מה שאת מחפשת בבחור?
ואחכ להמשיך את הקשר ולחכות שהרגש יכנס לעניין. אם את לא מרגישה אליו כלום,לא מחכה לפגישות איתו,לא חושבת מה הוא היה עושה בסיטואציות והוא לא נמצא בראש שלך אז יש פה בעיה..
לא פירטת באיזה שלב אתם בקשר-אם אתם בהתחלה זה שונה. אם אתם כבר בקשר מתקדם אז אולי כדאי לפתוח את זה איתו.
בכולופן ממש בהצלחה‎‎

מתייעצים עם מישהו מבחוץ.כמה שאת תנסי להיות שכלית,זה יהיה רק בעירבון מוגבל.

אין מה לעשות,כל מי שנמצא בתוך קשר-נקודת המבט שלו היא לא אובייקטיבית ב-100%

לכן רצוי להתייעץ מישהי שמכירה אותך ואת סומכת עליה

 

חשוב מאד לבדוק שיש לכם מטרה משותפת בחיים (בקשר לדרך חיים, החלטות חשובות במהלך החיים וכו').

כי אם כל אחד מושך לדרך אחרת זה מסוג הדברים שהורסים נישואין.

ולגבי התכונות, תבדקי ממה נובעת הפשרה שלך. אם באמת את חושבת שתוכלי להסתדר עם התכונות האלה ולא יהיה לך קשה עם זה- זה בסדר להתפשר. אבל אם את מרגישה שהפשרה נובעת רק מזה את מאד רוצה את הבחור, תזהרי. כי בד"כ אחרי החתונה התכונות האלה רק מתעצמות ואז, כשההתאהבות פוחתת לא תמיד מבינים למה רצו כל כך לפני החתונה, והתכונות הקשות רק מתעצמות.

ובקשר לרגש- אחרי שראית (בשכל) שיש לבחור מידות טובות ותכונות שחיפשת תמיד, ובדקת שיש לכם מטרה משותפת, וגם התכונות הפחות טובות שלו לא יהיו לך קשות ותסתדרי איתם, רק אז מכניסים את הרגש (בהשתדלות, לא תמיד זה עובד. לפעמים הרגש נכנס קודם ואז צריך להתייעץ עם אנשים אחרים). ואז תבדקי אם יש לך רגש כלפי הבחור, אם טוב לך איתו ואם את מתגעגעת אליו.

בהצלחה!

שאחרי השכל וכולי,

 

לרגש יש תפקיד מאוד חשוב בזוגיות...

 

במידה זו או אחרת, כל אחד ומה שמתאים לו,

 

אבל יש מקום..

ובעז״ה שאת היומולדת הבא תחגגי איתו

מהסיבה הפשוטה שאני עוד לא בת 20

כן, אני תוהה לעצמי מה יהיה איתי שנה הבאה..

השאלה הראשונה- כן

 

לגבי השאר- לא

 

אני בכלל לא חושבת על זה, למען האמת...

לק"י

אנחנו לא ממש יכולים לדעת לאן החיים יגלגלו אותנו..

"דברים קורים תמיד בזמן נכון..." איך הנהג הספרדי שלי בשירות לאומי היה אומר? "בעיתו ובזמנו - בקרוב"

בע"ה שנה הבאה תחגגי בביתך עם בחיר לבך!!!

 בכל מקרה מתנות תמיד עוזרות

מאחלת לך שהמתנות הבאות שלך יהיו בחתונה בעז"ה 

ב"ה

 

לקחו שני ספרי תהילים השבת

שבת חברות (פלוס) אי- כאן בארץ

כבר חמישה מוצאי שבתות מספיקה ללכת לאימון (של רבע שעה, וזה מבורך) מקווה שהסיבה היחידה לבטל אותו תהיה גשם, ושגם אז הוא יתקיים, איכשהו, במקום קצת שונה.

שבוע טוב ומבורך

שבוע מלא בעשיה ברוכה

שבת נעימה ומלאת עוצמה

משהו בפנים מתחיל להתבהר

החלטות חדשות

ואנשים טובים באמצע הדרך

 

תודה על העידכון...

היה שבוע נפלא ואחריו שבת נפלאה.
ובשביל שום וחניכה: עוד לא התחתנתי ב"ה ועיין חתימתי למטה

שכמעט הבנתי שאתה אומר "ב"ה" במובן החיובי של הביטוי

על כך שאינך נשוי...

ובנוגע לחתימתך: אהה! עכשיו הבנתי למי אתה מתכוון כשאתה

כותב "עוזך" ו"תפארתך".

התכוונתי לומר עוד דבר שעדיין לא הושלם חוץ מזה שלא התחתנתי
‏(לקח לי כמה שניות להבין למה אתה מתכוון)

בעזהי"ת

 

החברים-הכי-טובים התארסו.

 

החברה המהממת שלי, עם חבר של בעלי.

 

והם היו אצלינו שבת וזה היה פשוט כיף.

וצילמנו השבוע סרט שנדחה מתמוז שעבר בערך

וקיבלתי את האופה לחם שקניתי לפני שבועיים

וקניתי מיקסר שווה בשעה טובה

ולקחתי יומיים חופש מהלימודים 'חופשת מחלה'

 

היה שבוע רגוע, 

 

השבוע אמור להיות ממש כייפי בעז"ה.. 

 

 

לכולנו יש חוזקות, תכונות בהם אנו מותגיים המבדלות אותנו מאחרים, חשיפת החוזקות לעצמך, שימוש בהן וגילויין לסביבה תעצים  את הדימוי העצמי שלך.

 

זו דרך פשוטה ומדהימה, היא מביאה עימה ערך מוסף ובתחומים נוספים ולא רק בדייטים.

 

בהצלחה.

קצת ומסתכלת טוב על מי שאני. לא להתפדח להגיד על עצמך שאתה טוב ובטוח יש דברים שאתה טוב בהם.
ואפשר להתחיל בדברים קטנים-להגיד כל יום לעצמך דברים שהיית טוב בהם.
כאשר אתה תרגיש טוב עם עצמך,מסופק ומשמעותי אז מי שאתה יוצא איתה תרגיש את זה והיא לא תצטרך כלל את ה"משחק" שלך.
בסופו של דבר היא רוצה להכיר אותך באמת ואז לראות אם זה מתאים לה.
שיהיה בהצלחה!

את כל החלקים שיש בך: החיוך,השריטות,הדמעות,הכאב והצחוק

לסלוח לעצמך על טעויות

לחייך לעצמך במראה

לצחוק על השריטות של עצמך

זה לא משהו שאפשר לעשות על רגל אחת

זאת עבודה קשה (מניסיון!!)

תמיד יש עליות מורדות

אבל...זה שווה כל רגע

בהצלחה

 

לאהוב את עצמו (לא לעוף על עצמו!):

 

"ואהבת לרעך כמוך".

 

 

ואידך פירושא הוא.

תודה על ההערה

מי שאוהב את עצמו מצליח לאהוב אחרים

מי שעף על עצמו-נשאר לעופף לבד

 

אתה תצטרך להתמודד בגלל הדמות ההיא שיצרת בשביל למצוא חן.
הרי אתה לא כזה **, ובחיים האמיתיים כבר אי אפשר להסתיר.

אין טעם לרצות אף אחד ולשחק משחקים, אתה אמור להתאים לאישתך באמת כפי שהיא אמורה להתאים לך.

להציג מציאות שקרית, זה לפגוע בעצמך, יותר מהכל. אולי כשתחשוב על זה, זה יעזור.

בגדול, בשביל להעלות את הביטחון העצמי, תזכור שהקב"ה אוהב אותך בכל מצב, וודאי שיש לו סיבה טובה.

כולנו נבראנו ככלים לעבודתו יתברך, - (מזלג לא יכול להוות תחליף לכפית, וכדו").
כל אחד והיתרונות והחסרונות שלו, כל אחד והשריטות שלו, והעיקר הוא, לקיים את היעוד באמצעותם...

בטחון עצמי מתחיל מהמחשבה שלכולנו יש נשמה טהורה. מניסיון כואב,בטחון עצמי הוא בלי כל קשר להצלחות,הישגים,מראה חיצוני,מה שאחרים חושבים עליך..הבטחון עצמי מתחיל משם,מהנקודה הזאת. משם אפשר רק לגדול ולעלות

בחיי היום יום אני לא מרגיש חוסר ביטחון כלל,יש לי חברה מסוימת וחברים מסביבי,אבל איך שאני בקשר עם מישהיא כל זה נופל ואני לא מצליח להיות את מי שאני,זאת הרגשה ממש מתסכלת, אני לא מצליח להציג את עצמי..

כל הכבוד לעצות.יש שיפעלו אך לזמן קצר.

אני חושב שיש פה משהו יותר שורשי ועמוק

וכדאי לפנות לעזרת אנשי מקצוע

ולא לזלזל בדבר!.

תודה רבה על התגובות ועל ההשקעה,ממש מרומם את המצב רוח לראות אנשים אכפתים באמת!
לקחתי הרבה חומר למחשבה ובע״ה מקווה שיעזור לי בעתיד..אכן אולי יש פה גם בעיה יותר עמוקה מאחורי הביטחון הנמוך שאני חש תודה על ההערה..

בעיני,אם מדובר באחד הקשרים הראשונים-זאת התנהגות טבעית שיכולה לנבוע מקצת לחץ והתרגשות.

אם זאת התנהגות שחוזרת על עצמה לאורך זמן או אפילו בשלבים מתקדמים של קשר-כדאי להתייעץ עם גדולים ומנוסים

בהצלחה

לי היו תקופות של חודשים יבשים

 

[הבהרה: כרגע נשואה]

כבר (הרבה) ימים לא הגיעה שום הצעה

 

לא נורא יומיים זה לא הרבה

למה צריך כל יום לקבל הצעה?ב"ה שקיבלת הצעה אחת השבוע..זה גם משהו

איך אני אמור להתחתן אם היא לא רצתה להפגש?

זה נראה לכם הגיוני שהחיים כל כך תלויים בהחלטות של בן אדם אחר?

תאר לך שהיא הייתה מסכימה להיפגש ואחרי 3 חודשים שהייתם יוצאים הייתם נפרדים ורק אחרי זה היית יכול להיות פנוי באמת להכיר את אשתך?

 

לא עדיף לגמור עם זה מראש?

 

[]

וזה כי אתה לא אמור לתלות את ביטחונך בהחלטה של בנאדם אחר.

"הבוטח בה' חסד יסובבנו"

 

זרוק את ההיגיון..

אז כן, בהחלט

 

מדהים איך פתאום קולטים את זה יותר ויותר בעצמה לאחר הנישואין - אז, לעולם, עד המוות, החיים שלך תלויים גם בהחלטות של הצד השני.

להסתיים ביום שלישי,תחזיק מעמד.

<צ>

 

 

"רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך"

ניצחתי את הבדידות.

אני ממש מרגיש שהישועה קרובה.

ממש לא.

או לפחות התבדח על חשבונכם
כלומר כך לפחות אני מקווה

הזהרו בתגובותיכם...

ושרשור כזה יכול לגרום להם לאי נוחות מסויימת.

 

רק אגיד שאני מכיר כמה חבר'ה מגמגים שהתחתנו

כך שבוודאי אין זה משהו שיעצור כליל

יש כאלה שזה יותר ופחות יפריע להם

אבל זה כך בכל דבר ועניי

 

דרך אגב אצל רובם הגמגום ירד משמעותית אחרי החתונה

 

ודווקא בגלל זה חשוב לי לשאול את השאלה, מתוך היכרותי מגמגמים מקרוב, ועקב כך חשש שמא יהיה להם קשה למצוא בן זוג. אז ברור שפה זה לא מדד לכלום, אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע נקודות שלא חשבתי עליהם בנושא, זוויות ראייה חדשות, ועובדות/סיפורים שאנשים יספרו כאן (אולי) שיוסיף לי, ואולי גם לאחרים, בנושא...

 

אין לי שום עניין שהשרשור יפגע במגמגמים - ברגע שכל אחד יכתוב רק את דעתו לגבי מה ש-ה-ו-א היה עושה, בלי ח"ו להוסיף דברי בלע לכאן או לכאן - אני לא סבור שזה בעיה להגיב ולהעלות שרשור כזה...וכמובן, נכון - צריך להיות זהיר כשעונים.

 

אבל ניתן לענות. לא לפחד לענות. מגמגם שגולש פה ושאולי נפגע חלילה - מוזמן לפנות אליי באישי ואדבר איתו...

צריך להבין כמה דברים.
א. יש המון רמות בגמגום, יותר 'מ1 עד 10'
החל מהפרעה אסטטית בדיבור עם שטף רגיל לחלוטין, ועד לקושי ממשי לתקשר עם הסביבה
הגמגום הוא מאוד אינדיוידואלי, וקשור לאדם עצמו.
ב. אצל רוב המגמגמים הוא יורד דרסטית כשהם מדברים עם מישהו שמקשיב להם באמת ונותן להם את המקום שלהם,(עיין ערך 'אישה') למרות שסתם ככה עם הסביבה הם מגמגמים בצורה רצינית. ובאמת מנסיוני האישי
אני מדבר כמעט שוטף עם אנשים קרובים לליבי.
ג. עד היום לא מצאו, פגם גופני או מוטורי אצל מגמגמים, והחוקרים משערים שגמגום נובע או ממשקעים רגשיים פסיכומנטליים, או מבעיות בחיוות המוח ובשליחת פקודות לאיברי הדיבור, ידוע לי גם על נסיון של טיפול בגלים אלקטרומגנטיים לאונה השמלית של המוח.
ד. לעניין של דייטים, תראו, בסוף צריך להגיע לחתונה, והבחורה צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא מוכנה לחיות עם זה, שוב, כל מקרה לגופו כמו שראינו לעיל בסעיף א'
הכי חשוב שהבחורה תמתין ותיראה את הצדדים הרבים של אישיותו, ותיתן לו הרגשה שהיא באמת מקשיבה ומתעניינת, והכי חשוב שתראה לו שהיא מאמינה וסומכת עליו, והיא מקבלת אותו איך שהוא, זה מאוד יכול לעזור, כי אז זה אהבה שאינה תלויה בדבר, ואז היא תיראה שהגמגום פוחת ואף נעלם, מנסיון.
ה. חשוב לציין שבסטטיסטיקה יש יותר בנים מגמגמים מבנות, אחוז מהגברים מגמגמים.
סליחה על האריכות, אבל ראיתי חשיבות גדולה לכתוב את זה, ואני באמת לא נפגע, הלוואי שזה היה הבעיה היחידה שלי.

שלרוב אישה טובה ומכילה מקלה מאד על תופעת הגימגום

מכירה אישית מישהו שהגמגום שלו לפני הנישואין היה נניח 9 והיום- כמעט ואין בכלל

אולי רק בזמן התרגשות הוא עד 1-2

השבוע היה לי בוחן על תקשורת של אחות עם המטופל והנה קטע שממש קשור:

 

תקשורת שאינה מילולית מסתמכת על מידע שאינו מכיל מילים מדוברות או כתובות. תקשורת זו כוללת מידע המושג מחמשת החושים. משערים שכ- 7% של מובנים מועברים על ידי מילים, 38%  מועברים על ידי רמזים פרא-מילולים כגון קול ו55%  מועברים על ידי רמזים גופניים. לעיתים תקשורת לא מילולית יכולה להעביר מובנים שאליהם התכוון הדובר בצורה יותר מדויקת מאשר מילים מדוברות. אנשים נוטים לומר את מה שהשומע רוצה לשמוע בעוד מסרים אמיתיים וכנים יותר מועברים דרך תקשורת שאינה מילולית.

 

טוב אז לשאלתך האם הייתי מסוגלת לצאת עם מגמגם. התשובה היא לא יודעת- ננסה ונראה. אני לא אפסול על זה. במהלך הדייט אני אראה האם יש התאמה בינינו מבחינת אידיאלים אופי וכו' כמו בכל דייט אחר. וכמו בכל דייט אחר אני גם אבחן את יכולת התקשורת בין שנינו. יכול להיות שהוא מגמגם אבל אנחנו מבינים אחד את השני, זורמים אחד עם השני וזה יתאים.

אבל יכול להיות שאני ארגיש חסרת סבלנות, שאין תקשורת טובה בינינו ואז אני אסיים את הקשר. (ויכול להיות שגם הוא יסיים את הקשר- זה שהוא מגמגם לא אומר שהוא לא יצור תבוני  שיש לו שאיפות ודרישות משלו)

 

ארוך

פשוט אף פעם לא ציטטתי מתוך מאמר בעבר בתגובות שלי...

אני גם מתכוון הרבה למהלך הדייט - האם בדייט, לדעתך, תתנהגי טבעי? תתני לו לסיים לבד משפטים בלי לנסות לדחוק בו? 

 

"אין תקשורת טובה" - צריך לנטרל רגע את הקטע של הפגם המוטורי מהתקשורת - כשאת אומרת ש"יכול להיות שאין תקשורת טובה בינינו" - את מתכוונת ללא קשר לגמגום, או שלדעתך יכול להיות לגמגום חלק בהרגשתך שאין תקשורת טובה ביניכם? (וזה המקום להדגיש שכן, עם כל הצער - זה לא דבר נורא, אבל זה מציאות- דיבור ארוך יחסית עם מגמגם הוא דבר שמצריך אורך רוח, וסבלנות מיוחדת).

שזה נקודה למחשבה..

הנושא נראלי גדול מידי בשביל תגובה..

שגמגום הוא הפיך! ולא הייתי פוסלת גם לי מתפלק לפעמים

בחסות הרב יצחק פנגר..
אמא ובן מגמגם היו גרים בקומה חמישים (בלי מעלית) וחזרו מהקניות עם האוטו.. התחילו לעלות למעלה..
והילד אומר לאמא: אי..אי..אי.אי..מא"
אמא:"מה חמוד?"
ילד:"אי..אי..אי..ממ..אא.."
אמא:מה? כבר מתחיחה לכעוס..
בקומה 50 אחרי שהגיעו למעלה אומר הילד:"אי..אי..אימא. שש..ששכחנו...א..אא. את..המפתחות באוטו"

ירדו למטה..
אומר הילד לאמא:"אי.אי.איי..."
אמא:"מה חמוד?"
והילד עונה לה:" אי..אי..אי..."
ועכשיו האמא ממש חסרת סבלנות..
מהה??
הגיעו למטה לאטוטו.. ואומר הילד לאמא:"אי..אי..איי.. אפשר לצחוק איתך?"

גם אם אני מדברת בצורה רהוטה, אני אף פעם לא מצפה לתשובה ב'שלוף' ומבחינתי כשהשיחות חשובות זה בסדר להמתין...וגם הרבה

א, דוד שלי מגמגם קל. וזה תענוג לדבר איתו. הוא חכם, עמוק, הרבה ניסיון חיים. אז מה שהוא לפעמים נתקע? שיתקע! שינשום וימשיך... 

ב, יש בחורה אחת בישוב אצלי עם שיתוק מוחין אם אני לא טועה, וגמגום ברמה של 10 פה.. ממש. "שלום" היא לא מצליחה להגיד.. ואני ממש נהנית לפגוש אותה ולדבר איתה היא מגניבה בטירוף!! עשתה שירות, עכשיו לומדת תאטרון!!!!!!!ף

 

אז כן,

ישלי סבלנות לגמגום. לגמרי.

ומלא פעמים המגמגמים גם צוחקים על עצמם בזה.

פגשתי כבר די הרבה אנשים שנתקעו, והיה להם מן משפט מובנה של תקיעות כזה, שהם כאלו התאמנו עליו כדי שהוא לא יתקע, של "מה לעשות? אני מגמגם.."

וזה הופך את הכל ליותר פשוט וכיף ונחמד

שמגמגמים. זה רק ההלם הראשוני שאתה לא מצפה, ואז לדעתי לא מפריעה. קצת סבלנות לפעמים ומה זה משנה?

העיקר הבן אדם עצמו. 

 

(פתאום עולה לי שבחור כזה מן הסתם יהיה יותר סבלן מבחור ממוצע אחר. דווקא תכונה טובה!)

מודה שיצאתי עם מגמגם וזה הפריע לי,אז הפסקתי את הקשר..במבט לאחור אני מבינה שזה היה טיפשי מיצידי.מי אני שאחליט על דבר כזה?! ברור שזה שוק ראשוני אבל ברגע שמכירים זה ממש לא מורגש.(וגם שמתי לב באופן מוזר שמאז שהפסקתי את הקשר, נתקעו לי המילים,וחשבתי לעצמי שאולי זה עונש..קרה לי גם עם צולע,שבוע אחרי נקעתי את הקרסול..).רק שלא יצא לי שם של אחת ששוללת...התבגרתי מאז ב"ה

אם הוא בחור זהב וזה הדבר היחיד אז ברור...

הדבר שהכי מפריע לי בחיים והייתי נותן הכול שזה ייעלם זה הגמגום!!!
אתם לא מביניןם עד כמה זה קשה כל הזמן לשתוק...כל הזמן לפלוט מילה או שניים כי ככה הסיכוי שתגמגם קטן בהרבה.....
אתם התייחסתם רק לסיטואציות עם נשים-דייטים, מה עם חיי היום יום - בעבודה ,עם החברים, עם המשפחה.
הגמגום מלווה אותך בכל שנייה מחייך , וגם אם הבנאדם מנסה להשלים עם זה- בנינו זה בלתי אפשרי!!
אני רציתי לעשות הרבה דברים בחיים שיכולתי לעשות אותם אילולא הגמגום שתמיד מחכה לי בפינה!!!
הכי קל לבוא ולהגיד משפטים כמו: "עד שלא תקבל את עצמך....לא יקבלו...", אבל זה לא באמת עוזר.
שלא תבינו לא נכון - אני בנאדם שיש לו חברים, אך אין ספק שהגמגום פוגע בי קשות בהתנהלות היומיומית וזה תמיד נמצא בראש מעייני בכל שניה ובכל צעד שאני עושה וכמובן בכל הגה שאני מוציא מהפה....הכול מחושב

שמלאים, ויש שכולים, ויש עם אסטמה ויש עם אפילפסיה ויש כאלו שמתקשים בלימודים וכ'ו.
עם הכלה וסובלנות אפשר לבנות הכל!
אני לא יכולה לדעת מה אני אעשה.
אבל זה דבר שנבנה.
המורה שלי סיפרה לנו שהיא התחתנה עם אדם שגמגם. היא כ"כ אוהבת אותו שזה כבר לא מפריעה לה, היא לא שמה לב לזה.

 

אגב, גמגום, כמו יופי, זה דבר שלרוב בא והולך.
 

אני משוטטת לפעמים כאן בפורום וקוראת שרשורים ומשהו קצת מפריע לי.. תמיד כשעולה שרשור של "האם הייתם מוכנים לצאת עם.." כולם עונים בהתלהבות "כן!" והופכים כל "חיסרון" למעלה, ואני תוהה לעצמי אם ה"כנים" המתלהבים האלה היו נשארים אם היתה הצעה כזאת בפועל..

 

הייתם יוצאים עם בחור שעשה שרות לאומי בגן ילדים? כן- זה אפילו מעלה!!

מעניין שכולם פה בפורום היו יוצאים עם מי שלא עשה צבא / עם ספרדי / אשכנזי/ אתיופי/ צולע/ מישהו יותר נמוך..

 

כמובן שבאידיאל עלינו לקבל כל אחד וכל הכבוד למי שמוכן להתחתן עם מישהו שיש לו איזושהי "בעיה" חיצונית כזו..

אבל במציאות- נישואין זה לא רק הגשמת אידיאלים של לקבל כל אחד וכו', זה הבנאדם שהולך להיות הכי קרוב אליך בעולם, ממש חלק ממך, אתה אמור לגור איתו, לאהוב אותו ושלא תהיה לך שום דחייה ממנו חלילה!! (אני נשואה..)

אני כן חושבת שיש דברים שכדאי לנסות ולפגוש כמו מראה חיצוני, אבל יש גם דברים שבהחלט יכולים להפריע.. ואפשר להודות בזה ולא להגיד דברים שאני בספק עד כמה עומדים בהם במציאות.

 

ולגבי הגמגום- אם זה גמגום רציני (אני לא מדברת על גמגום קל אלא גמגום שממש מפריע בתפקוד) זה בהחלט היה מפריע לי, וזה לא סותר את העובדה שיש מגמגמים מדהימים!! יש להבדיל  גם נכים יקרים ומדהימים שיש מה ללמוד מהם כ"כ הרבה, ובכל זאת לא כל אחד היה מסכים להצעה כזאת. אולי זה עצוב שכך העולם מתנהל.. אבל בנסיבות הקיימות בעיני זה לגיטימי.

 

אני, אישית, ומאמינה שגם כולם פה,

עונה כן רק על מה שכן.

[לדוגמא שאת הבאת- לא, לא הייתי יוצאת עם בחור שעשה ש"ל בגן ילדים. כן, כן הייתי יוצאת עם מגמגם או עם נכה (שפה תלוי מה רמת הנכות, כמובן. כי לא בקטעים שלי לצאת עם מישו כמעט סיעודי..)]

אם אני מוכנה לצאת איתו- כנראה שזה לא דוחה אותי, וזה לא ברמה של הגשמת אידיאל של קבלת השונה.

זה באידיאל והבנה שגמגום זה כולה פגם קטן, בדיוק כמו שיש אנשים עם דיסלקציה, אנשים היפראקטיביים, אנשים עם משקפיים במספר 15.

Who cares?

הוא מושלם, גם אם קשה לו לדבר. אז הוא יבין אותי כשאני לא אמצא את המילה להגיד באותו רגע. פרפקט

הוא לא יבין את מה שניסיתי להגיד. הוא יבין את זה שנתקעתי וזה קורה לי מלאא.

[ואז מתחילים להסביר "כן, אני טובה בהבעה בכתב, לא בע"פ. בגלל זה ירדה לי נקודה בבע"פ באנגלית.. לא, אני לא רוצה דף ועט, אני אסתדר.. נמשיך לדבר.. זה יצא מתישו..." ]

שבעבודה שלי נתקלתי במישהי מגמגמת, שהיא בעמדת  ניהול בכירה, מעבירה מצגות, מנהלת צוות גדול והכל- ככה, מגמגמת.

 

אני בטוחה שזה ניסיון קשה מאוד, אבל אפשר להתרומם ממנו. לגמרי.

חברה טובה מאוד שלי מגמגמת, ופשוט צריך טיפונת סבלנות..
מתרגלים מהר (:

כאילו זה דבר כ"כ נורא..

אולי כי זה היה בקטנה.. אולי כי הוא היה נחמד וערכי..

אדם זה עיסקת חבילה: עם מעלות וחסרונות

עם בו אדם שלפי הדירוג שלך הגמגום שלו הוא רמה 8-9.

 אנחנו חברים טובים (מגיל 0 בערך)- ואולי לכן זה לא הפריע לי.

לפחות הוא, יתכן שגם מגמגמים אחרים ישמחו שתשלים להם משפט.

להיפך אם תחכה עד שהוא יגמור הוא ירגיש חוסר נוחות.

אם אני לא מנסה להשלים אותו הוא עלול לגמור משפט באמצע

בהנחה שהבנתי מה הוא רוצה להגיד - כי פשוט אין לו כח להתאמץ כל כך הרבה על כל משפט.

 

לגבי עצם השאלה נראה לי שבהתחלה אולי יהיה קשה,

אבל אם נכנסים לקשר כזה צריך לדעת מראש, לדעתי,

שאתה מתכוון לקחת לפחות 3 פגישות שבהם אתה לא מסיים את הקשר עד שתתרגל.

 

אחרי הכרות עם כמה מגמגמים - אני חושב שסטטיסטית הם יותר חכמים.

לא נראה לי שזה יגרום לי לקטלג אותם.

(יש לי תאוריה שזה נובע מזה שהמחשבות רצות הרבה יותר מהר מהגוף הפיזיולוגי)

הם יותר שותקים= הם יותר חכמים

שמשום שהאונה השמאלית יותר גדולה , מגמגמים הם אנשים אינטלגנטים, חלק מהחוקרים סבורים שזה בגלל דברים אחרים.....
בשורה התחתונה רוב החוקרים מסכימים שמגמגמים יש להם יותר זיכרון והם בדכ אנטלגנטים.
אני בתור מגמגמם ביררתי וחקרתיי על העניין הזה בגלל שזה ככ מפריע לי.
חשוב לי להדגיש שחוץ מגמגום אנחנו אנשים נורמלים לחלוטין- כמו כל אחד ואחת ממכם!!!

נראה לך סביר שהשתנה?

ובצורה אובייקטיבית ככל האפשר עד כמה הטענה שלו אמינה.

 

זה כולל לברר מולו מה הוא עשה כדי להשתנות, אם התהליך כלל אנשים אחרים - לתחקר אותם, לבדוק אם במקומות שהנקודה היתה אמורה לבוא לידי ביטוי אכן ניכר שינוי, ועוד.

 

כדאי גם לבדוק אם הוא מודע עד הסוף לבעיה שהיתה ומכיר בכך שדברים שהוא עשה בעבר נבעו מהבעיה האמורה. אם מתברר שהוא לא ממש מבין מה היתה הבעיה, ספק גדול אם הוא הצליח לפתור אותה..

אם זה נראה לך סבבה תקבעו שוב דייט אחד.
תחשבי שאם אתם יוצאים שוב זה לא מחייב כלום..
ותראי בדייט בצורה ברורה אם זה באמת כמו שהוא אומר.

ההחלטה היתה שלא.. 

 

לא צריכה עצות מה לעשות 

 

רק רציתי לדעת מה א-ת-ם הייתם עושים?! ;) 

אז האמת שזה מה שהייתי עושה‎‎

אז אין בחור שהייתי מוכנה לחזור לקשר איתו.

 

אני מחשיבה רק את מי שהתפתח איתו קשר של ממש-

 

ולא, לא הייתי חוזרת לקשר עימם...

לדעתי,בדרך כלל הסיבה לפסילה היא לא קונקרטית ב100%. זו החלטה שמתקבלת לפי סיטואציה שיכולה להיות מורכבת מכמה גורמים.

לצורך העניין, הסיבה הרשמית לפסילה יכולה להיות "כיצד הוא רואה את שולחן השבת שלו" ובעצם גם הסיבות "הוא מתקמצן עלי" וגם "יש לי לחץ בעבודה ואין לי ממש כוח עכשיו" תופסות מקום.

 

אני הייתי שוקל את כל המצב מחדש, ובודק האם גם שאר הסיבות השתנו ונוצרה כאן סיטואציה שונה.

 

לפרט למה .. אבל יש לזה הסבר רציונלי

מהסיבה הפשוטה, במקרה שבחור היה מתקשר כדי להודיע שהשתנה, גם אם בנק' ספיציפית.. זה היה מעורר בי סוג של חשד מסויים. כי במידה ומישהו מודע ל'בעיה' שנמצאת בו מחובתו להשתנות בשביל עצמו ולצורך עצמו. ובמקרה הנ"ל זה נשמע כמו מישהו שהשתנה לטובת הקשר, או הצד השני.
לכן לא.

אם הבעיה הספציפית היא (לדוגמא) שהוא לא יודע לאכול עם סכין ומזלג וזה מפריע לה או שהוא אוכל עם פה פתוח/ מדבר עם אוכל בפה וכו' והוא הלך ולמד לאכול ככה במיוחד בגלל שהוא כן רוצה את הקשר הזה והוא 'עובד על הקשר', זה חשוב לו כי זה חשוב לה... 

לדעתי במקרה כזה זה רק אמור להוסיף לו נקודות זכות אצלה. 

את יכולה להגיד שהוא צריך לדעת לאכול כמו אדם מתורבת בשביל עצמו ולא בשביל אף אחת אבל לא חייב להיות שהוא יסכים איתך.. 

 

 

תלוי באיזה נושא מדובר

יש צורך לעשות שינויים כאלה ואחרים?
בשביל לחיות ביחד חייבים להתגמש לוותר ולהשתנות.
האידיאל זה לשנות דברים "רעים" בי בשביל עצמי. אבל רוב בני האדם מונעים מהסביבה.
אין פסול בלהשתנות בעקבות מישהו.

כשכבר בתוך הקשר.

מישהו שרק נפגשו - נשמע לי קצת אובססיבי לשנות בשבילו

זה לא שהיינו בקשר ואמרתי לו "מפריע לי X" אז הוא שינה את X..

 

נפגשנו פעם אחת ואחריה אמרתי לו שלא מתאים, בעיקר בגלל X

 

פתאום הוא שלוח הודעה שהשתנה ושהX כבר לא קיים..

 

 

היא לא ציינה באיזה שלב.

משהו שהגיוני שישתנה, מנסים שוב, לדעתי.

החלטתי שלא.
בעיקר בגלל שחתכתי אותו על דבר מאוד ספציפי ומאוד אישיותי, ועצם האמירה שלו '"השתנתי" מעידה על זה שהוא לא השתנה..
לקחתי כמה ימים לחשוב על זה, התייעצתי עם אנשים גדולים וחכמים ממני..
ובסוף אמרתי לו את הלא עם הסיבה בדיוק..

 

אם יש פה קוראים סמויים בטח גם הם חיכו לה

- אפשר להפגש עוד פעם עם כל אחד שנפגשו.

כי עבר זמן, והשתנו

 

ובקיצור - נגד

 

אלא אם כן יש מקרה ספציפי שחפשת משהו מסוים ולכן לא התאים, וכיום זה בדיוק מה שמחפש.

אבל אז כנראה בתור צד שני, אני הייתי נגד

אם הגיוני שהשינוי התבצע, סבבה, למה לא

התמונה השנייה
www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t590939#6568717

ב. אין לי הרבה זמן להתייחס ולכתוב לך ברצינות

אפשר אולי באישי עוד מעט...

אם הוא יודע את מה שעל ליבך,אז כדאי לנסות שוב.. בלי להלחיץ ת'בחור..כי לפעמים זה מה שעוזר לדעת שזה באמת נגמר! ואז תהיי הרבה יותר פתוחה להצעות אחרות..זה יקל עלייך(בהמשך כמובן..) בהצלחה רבה! מקווה שתקבלי תשובה חיובית

מי סגר את הקשר בפעם השנייה? ג"כ הוא? ואת יודעת מה הסיבה?

אם את יודעת שאם הוא ירצה הוא יצור קשר, אז לא נראה לי שאת צריכה לנסות שוב מצידך. נכון, מגיע לך ח"ח על האומץ והנסיונות (וזה חשוב לדעת לנסות!), אבל אם פעמיים ניסיתם ונתתם צ'אנס אבל הוא ראה לנכון להפסיק אני לא חושבת שצריך להמשיך ללחוץ מכיוונך.

אם הוא ירצה הוא יודע מה לעשות, אבל אם שום דבר לא השתנה (והוא כבר נתן ניסיון נוסף לראות אם כן) נראה לי שחבל לך על ההשקעה הנפשית והרגשית בנושא הזה.

וזה לא קשור רק להערכה. טוב לשמוע ששניכם חושבים דברים טובים זה על זו גם בלי קשר, אבל אולי יש דברים עמוקים יותר שמונעים ממנו להמשיך.

 

סליחה שהוצאתי לך את הרוח מהמפרשים.

דבר שני-אולי אפשר לשלוח לו מישו או מישהיא עם המסרים שאת רוצה להעביר?

תראי שמעתי כבר על זוגות שנפגשו ונפרדו פעמיים ובפעם השלישית החליטו שזה זה

 

רק מהצד ההפוך..

אחרי ניתוק מצידי, הבחור הציע שנחזור שוב..

 

אני ממש מבינה את הרצון הטוב שלך והמחשבה כי "זה זה".

אבל,

יש דברים שלא תלויים בנו.

כל הכבוד לבחור שנתן צ'אנס נוסף. אבל אם הוא עדיין החליט שלא כנראה שיש סיבה משמעותית.

 

בחזרה אלי,

אני ממש מעריכה את הרצון הטוב של אותו בחור שהציע שננסה פעם נוספת.

אבל, מצד שני- אני באמת חושבת שזה לא מתאים.

המחשבה הזו היא לא מחשבה אנוכית מצידי. זו מחשבה אחרי "שקלול של רווח" של שני הצדדים.

אם לי לא יהיה טוב בקשר- גם הוא יסבול מזה.

 

כנ"ל אצלך. את רוצה בחור שלא שלם עם החלטתו? 

יש משו "מקל" במצב שלך..את רוצה והוא בספקות..הקושי הגדול הוא הספק..

נראה שעשית השתדלות.

 

זו דעתי ממה שהבנתי בין השורות, אבל אם את חושבת באמת שההתקשרות שלך תעודד אותו..תפדל..

ד"א- אל תקחי מהעצות בפורום "הלכה למעשה", קחי אותן כנק' למחשבה ותחליטי מה שאת חושבת.

בהצלחה מתוקה

חסר לי הסיבה שבגללה הוא סגר.

 

ובלי קשר- אני הייתי בודקת שוב.

לא משפיל ולא פאדיחה.

אני במקרה כזה בדקתי שוב כעבור זמן ושוב (לא ספרתי כמה פעמים- יותר מ3)

עד שהרגשתי באמת יכולה לעבור הלאה

וכשהוא אמר שלא- אמרתי תודה רבה. ככה אני יודעת איפה אני עומדת.

יצא לי לחשוב על זה, הלוואי שהיה לי זמן לענות עכשיו

חייבת לעוף

המשך יבוא בעז"ה

או להתייעץ עם מישהו-

לשטוח מה קרה בכל קשר ולמצוא חוט מקשר

אבל אצלי נראה שזה א'
תמיד אני בא בגישה שזו אישתי עד שיוכח אחרת

(שיש לציין שהיא הולכת וצוברת יותר ויותר פופולריות).

 

אני בא עם מחשבה שיש סיכוי שזאת תהיה אשתי. אמנם זה כ"כ פשוט

ולא מקורי, אך כ"כ נכון (לענ"ד).

 

חבל שתקוותך תתפוצץ לך בפנים שוב ושוב (והלוואי שלא!).

באמת עם צבירת נסיון בתחום, האופתימיות הטבעית הולכת ונשחקת

ומכורח המציאות בטח גורמת לאכזבות שוב ושוב.

 

אני בגישה של לבוא ולהכיר בן אדם.

לאט ובנחת..

תוך כדי לשים לב אם הבן אדם הזה יתאים לתואר בעלי.. 

אני נוכחתי לדעת מנסיון שכשבאים במטרה להכיר אדם ולא בעל אז הרבה יותר כיף ויותר זורם.

כי הרי בעל זה מישו שיש לי קשר נפשי וחיבור עמוק וכשיוצאים לבליינד דייט אז הבחור שלפני שנייה לא ידעתי את שמו

לא יכול פתאום להיות בעל. וכשבאים בגישה של להכיר אדם ולא בעל  הכול זורם הרבה יותר בקלילות...

זה כמו שלא מדברים עם החברה הכי טובה כמו עם אדם מהרחוב,לא נפתחים אותו דבר. יש שלבים בחיים...

 

התכוונתי בכלל משהו אחר. שכשאני חושב אם הבחורה הזו מתאימה לי, אז אני לא מחפש סיבה להמשיך, אלא סיבה לחתוך. מה שמותיר את הברירה, שבד"כ אני ימשיך.
חוץ מזה שממש לא מלחיץ אותי לחשוב שאולי זו אישתי, אלא להפך הרבה יותר מרגיע.

מחזק אותך אחי!!!ככה אני חושב בעצמי לגמרי!

 

יש כאלה שבאים מראש בגישה של - טוב, אז למה להמשיך איתו/ה? למה למה למה למה?

 

במקום שיבואו בגישה - טוב, אז למה לחתוך איתה? איזו סיבה מוצדקת יש לחתוך?

 

ברגע שמשנים את הפיוז שבמוח וחושבים חיובי - נקודת המוצא היא שאני ממשיך איתה, אלא אם יש לי סיבה לחתוך - זה יכול להיות הרבה יותר טוב מאשר כשבאים לכתחילה במקום של - טוב, אני כנראה לא אמשיך איתה, ועכשיו נחפש סיבה אולי כן להמשיך איתה.

 

אדם שפועל בגישה תמיד של "למה להמשיך" - הדייטים שלו יהיו אומללים עד שיקלוט שהוא פועל לא נכון.

ברגע שאדם אומר, זה טוב, רק צריך לחפש למה לא..

אז הוא מחפש את הסיבות לחתוך.. בגלל שנקודת המוצא שלו היא כן, אז נשאר לחפש את הלא.. 

 

וזה בעיה.. כשמחפשים את הלא.. עסוקים בזה, שואלים שאלות שמחפשות את זה.. 

 

לקח לי זמן לעשות את המעבר מ-ראיון ל-פגישה.. על מנת להכיר, להקשיב, לשמוע, ואח"כ לבחון את המכלול...

באמת יפה!!

איך זה מסיבת חנוכה אם זה כבר נגמר חנוכה?

.

ומאז כבר לא אוכלים סופגניות ומסע "דיאטת אחרי החגים" מתחילה

 

אני תמיד הולך לפי הסדר. כי אף פעם א"א באמת לדעת. אם נראה לי משהו אז הולך עד הסוף, בלי לחשוב אולי ההיא יותר טובה.

יש מלא מצבים בחיים שיש לנו כל כך הרבה התלבטויות... זה אף פעם לא נגמר,

אם אתה יודע שהחלטת לצאת עם מישהי אז תן לה את הצ'אנס לפחות. איך היא תרגיש אם תבטל לה ברגע האחרון?

לי אישית ביטלו ברגע האחרון וזה ממש לא נעים.

אולי היא-היא הבחורה?

וכל שאר ההצעות ימתינו (במידה ואלו עדיין רלוונטיות). תחשוב איזה באסה שאתה קובע ואז מודיעים לך בסוף שלא נפגשים...במידה ועדיין לא נקבע כלום ולא התחייבת, אולי תשמע הצעות אחרות.

סתם לשמוע למקרה שזה לא ילך עם ההיא..

איך הולך הפתגם? פרה-פרה.... 

ברגע שכבר קבעתם להיפגש, ביטול - ייחשב כגניבת דעת חמורה ביותר.

 

ואני מתכוון - כאשר זה לא שנודע לך פתאום משהו שלא ידעת על אותה אחת, שקריטי לך - אם נודע לך דבר כזה אחרי הבירור, באשמתה או באשמתך שלא ידעת לפני - אז אולי באמת יש מקום לשקול לבטל - אבל ברגע שכבר קבעתם להיפגש, ומבחינת הידע שלך ע-ל-י-ה לא השתנה כלום, אלא שפתאום קיבלת הצעה אחרת שקוסמת לך יותר - לדעתי זה פשע לבטל את זה מפני זה.

 

כן - אני חושב שברגע שסגרת עם מישהי להיפגש, באותו רגע אתה צריך להרגיש כאילו ל-א קיימות יותר בנות בעולם, ואם מציעים לך אחרי שסגרתם להיפגש ולפני הפגישה, מישהי אחרת - אתה אומר - מצטער, אני באמצע קשר...

 

 

המרדף הזה אחרי ההכי טוב אף פעם לא יגמר!

אולי מה שנשמע יותר טוב לא הזיווג שלך בכלל?!

בלי השוואות.

מתוך מטרה אמיתית לנסות לבנות קשר

במידה ולא ילך, תמיד אפשר לנסות לחזור להצעה שהוצעה לאחר מכן

אם זה לא ילך אז בודקים עוד אופציות..

התחתנתם..אתם בשבוע הראשון לאחר החתונה.. עבר לכם ה"היי"..של החתונה

פתאום אתה מקבל סמס ממישהי שיצאת איתה ונורא רצית להמשיך והיא חתכה,

היא כותבת שהיא רוצה לחזור...מה תחליט לעשות?!

הוא נועד לפעול על שריר הרגש למרות שההקבלה די מעוותת במקרה הזה - למרות שגם אני מסכים שלא צריך לדחות מישהי בגלל מישהי אחרת, לאחר ש"סגרת" עם מישהי שאתה יוצא איתה (ועייני עוד בתגובה שלי למעלה לפותח השרשור...).

 

את עשית פה הקבלה ממש לא "פיירית" נקרא לזה. אדם שנשוי - זה כבר חיוב הלכתי לכל דבר. עכשיו זה לפרק בית וגט וכו' - שזה הרבה יותר מסובך ולא ראוי (הרי גם חכמים שואלים אדם למה הוא רוצה לפרק בית וכו'...) - והעיקר - זה אחרי שכבר קשרת את גורלך בגורל זאת שלצידך ומסתבר שאתה אוהב אותה.

 

במקרה שפותח השרשור הציג - עדיין אין מחוייבות הלכתית של קשורים זה בזו לעולם, ואותו אחד גם עדיין לא מכיר אישית את ההצעה הראשונה ולא נקשרה נפשו בנפשה - ככה שלכאורה הרבה יותר קל לחתוך ולהתחיל עם הקשר השני...

 

בקיצור - בתור מניפולציה רגשית זה נחמד, אבל לא מעבר לכך

המשל בא להעביר רעיון/מסר סמוי דרך סיפור, אל לך להיתפס לפרטים הקטנים (הלכות וכו').

הנתונים שהובאו במשל הוקצנו בכוונה תחילה על מנת להעביר את המסר בצורה ברורה,

שאינה משתמעת לשני אופנים.

 

עוד אנקדוטה קטנה, נראה שאתה כבר ותיק בפורום, (ט"ז ניסן, התשע"ג) לפני שמגיבים להודעה ראוי לבדוק אם הכותב הינו: היא או הוא. ואידך זיל גמור.

באותו שבוע.
כנראה משה יצטרך לאמץ את הרעיון שלי לעשות ניק גברי בכחול וניק נשי בורוד.

אני תפוסה לכל דבר...

 

גג אני יכולה לומר שזו התחלה ואולי אהיה פנויה בקרוב,

 

אבל זהו...

הכי טוב זה לבדוק כמה ביחד. חוסך המון זמן. מה הסיכוי שההצעה כרגע באמת מתאימה? תמיד צריך לשאוף הלאה, לבדוק גם הצעות אחרות. להסתכל מעבר למה שאני רואה. לבדוק כל אופציה אפשרית. לא לדחות שום דבר. הכל זה סימן משמיים!
(פשוט הופתעתי לגלות שרשור כלכך חדגוני, כולם אומרים אותו דבר. הייתי חייב להרוס...)

ככה לפחות אני הבנתי מהסוגריים שלו...

 

נכון טענגענס?

לק"י

כנראה שכשקראתי את זה אתמול באמצע הלילה לא שמתי לב..
תודה!

סליחה שלא שמתי סמיילי

לק"י

 

אבל יש מצב שהייתי קצת מתבעסת..

נשארת עם מי שקבעתי בתחילה
ואם לא הסתדר אז בודקים את האופציה השניה
(נ.ב וגם מתוך התחשבות בהצעה א')

שלפחות אישית - ואני נסמך גם על דעת רבנים כמובן - התשובה היא לרוב המוחלט ממש לא, אלא אם כן במקרי קיצון ממש של בחורים ממש מבוגרים וכו', ובהתייעצות עם איש מקצוע/רב/רב שהוא איש מקצוע

 

ככלל - זה באמת לא פייר לצד השני.

 

תחשוב האם היית רוצה/שמח לשמוע שעשו לך את הדבר ההפוך... לא נעים ממש...

 

"מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך"

ל2 במקביל

 

אם זה מוסרי, מוסרי כבר בכל גיל 

 

ואם לא מוסרי, איך קשור הגיל?

הרי לכל הדעות מדובר רק ב2-3 פגישות ראשונות ולא יותר

 

 

אין שום הבטחה שדווקא הההצעה הטובה תתגשם בסופו של דבר..

קודם תהיה ב"א, תעמוד מאחורי המילה שלך ותכבד את הבחורה שאיתה רצית להיפגש, אח"כ תנסה להתחתן..

אני חולה על אלה שרודפים אחרי הצעות 'איכותיות'.. כאילו רק שמה מתחתנים..

להתקשר אליו לפני שהוא הספיק. זה כאילו משדר שהוא כזה זוועה שלא לקח יותר מכמה שניות כדי להגיע להחלטה נחרצת שאת לא רוצה לראות אותו שוב לעולם..

 

לדעתי כדאי לחכות קצת ביום שלמחרת שהוא יתקשר. אפשר לקראת הערב לשלוח מסרון "הי! מתי בא לך לדבר?" או משהו כזה, כדי לזרז בעדינות את שיחת הסיום.

 

עדיף שתתני לו להתהלך קצת במחשבות מאשר לפגוע בו ואולי גם בתדמיתו בעיני עצמו..

אולי זה תלוי באופי של הבנאדם?

 

כמובן, שאם זה נחרץ לחכות לפחות עד היום למחרת לדעתי.. אם זה ממש מוחלט לחכות כמה שעות מהפגישה..

לדעתי..

בת.
מקווה שזה בסדר.
בעצם... במחשבה שניה, אולי פסימי צודק.
וואלה..

בשעה סבירה ולהגיד שזה לא מתאים.

למה הבחור צריך לחשוב שכן אם לא?

ולדעתי זה הרבה יותר משפיל שהוא מתקשר ואז את אומרת שלא...

מתי? זה כבר עניין של רגישות..

בוודאי שלא חייבים כמה דקות אחרי הפגישה, אבל כן חשוב שהשיחה הזו תגיע ממנה-

לדעתי מהצד המוסרי שבעניין..

ברור ואין ספקות, גם לו ברור. אבל אולי כמו שפסימי ריאלי כתב, ישנם בחורים שיקבלו את זה כעלבון.

אין טעם להשלות את הבחור.
הרבה אנשים לא אוהבים אי ודאות...

יכול לקבל את זה אחרת..אז מה תעשי?

תעשי מה שבאמת נראה לך נכון תוך התחשבות בצד השני שלא יפגע.

נשמע ממך שזה בא ממקום טוב ומוסרי ולא מהתנשאות ח"ו

סביבות 11 בבוקר של היום שאחרי..

את חושבת לחתוך?, תעמדי מאחורי המילה שלך.. לחכות עד שהוא יתקשר זה משדר פחדנות.

תעמדי מאחורי המילה שלך ותגידי יפה שלום... זה לא בושה.

הבעיה שאנשים לא אוהבים להתאכזב ומעדיפים לחסוך כמה שיותר מזה, בעיקר לאחר קשרים ארוכים (כל אחד שיגדיר לעצמו מה זה קשר ארוך). כמו כל דבר בחיים מתי שמרגישים מוכנים פשוט הולכים ובדרך לפעמים מועדים ונופלים והחכמה כאן שצריך לקום ולשכוח מה קרה ולהמשיך קדימה, אבל זה לא פשוט...

גם בעניין של הזרימה בפגישות צריך עבודה והרבה אמונה כי בסופו של דבר אנחנו רוצים את מה אנחנו חושבים שמתאים לנו ואם איפשהו מתברר שזה לא, קשה לדעת האם להמשיך או לא ויש המון התלבטויות. יש גם חשש שלא רוצים לאכזב את הצד השני וזה גם פוגע בזרימה כי רוצים שהכל ילך מושלם...

 

מה שכן אני חושב שיכול לעזור זה ללמד זכות על הצד השני (בגבול מסויים) כך שיגרום לרוגע נפשי אצלנו ופחות להקפיד ואולי הפגישות יראו יותר נינוחים ופחות מלחיצים.

בפרטים אולי אני אישית הייתי משפץ חלק מהדברים - כלומר, אני מסכים עם הרעיון הכללי, אך בירידה אל המציאות צריך להאים את האידיאל למציאות, לרוב...

 

אולי לא מובן לגמרי מה שכתבת, בכל מקרה - לי, זה מובן

לדעתי כשבאים לדייטים אז לא צריך כל הזמן לחשוב על חתונה אלה לחשוב אם נעים לי עם המדוייט, אם ארצה לראות אותו שוב..

מצד שני-כל הכללים האלה [שהבחור מתקשר,שואל אם את רוצה להמשיך וכו] נועדו כדי שיהיה יותר נעים. ז"א שהוא מתקשר ושואל אם את רוצה להמשיך את יכולה לומר לא ויש בנות שיעדיפו שישאלו אותן ולא שהן יצטרכו לומר את זה כי לא נעים להן.

 

לגבי השיפוץ..אשמח לשמוע ביותר מפורט

לפעמים כן צריך קצת כללים שיעשו סדר (במיוחד בהתחלה)

ורק אחרי שהבסיס מתפתח,לתת לרגש קצת לזרום

אבל אני מסכימה מאוד עם הקטע של הרוגע,חשוב להגיע לפגישות ראשונות עם רצון להכיר

רק אחרי הכרות מעמיקה עם הנשמה שנמצאת מולך-אפשר להחליט מתאים לי\לא מתאים לי

(זאת גם הסיבה שאני נמנעת בדר"כ מלחתוך אחרי פגישה ראשונה..)

בכל מקרה,כתבת יפה