פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1316)

השאלה היא אם זה באמת לא זה..

לפעמים אם לא תנסי אם לא תדעי, נתונים יבשים ופגישות ראשונות לא באמת מראים על האדם.

עם מישהי שלא היה רגש מיוחד בהתחלה

ושמעתי על זוג שהתחתן כי הוא לא שאל אותה עם היא רוצה להמשיך (היא לא ממש רצתה)

ולא מעט סיפורים כאלה

כך שאם זה ברור שלא שייך חבל למרוח אבל יש פעמים שרגש מתפתח לאט יותר

וכדאי לנסות

ומה זה אומר שהבחורים האחרים "פשוט לא עניינו אותך".

כי יש להתלהב, ולחכות לפגישה בכליון עיניים, ולהנות מעצם השהיה יחד,

ויש להנות משיחה נעימה, להסתקרן, להתעניין, לגלות דברים שמוצאים חן בעינייך - גם בלי התלהבות.

לדעתי, אם אין את הדבר השני שכתבתי - כלומר, אין עניין בשיחה שלכם, הבחור מתעניין בתחומים שלא מעניינים אותך כלל ולהיפך, הוא לא מסקרן אותך, ולא היו דברים שמצאו חן בעינייך - אז לפעמים אפשר לראות את זה אחרי פגישה אחת, ומוצדק לחתוך בגלל זה (לפעמים אולי כדאי לתת לזה עוד פגישה, אבל בהחלט יש מקרים שאפשר לקלוט את זה בפעם אחת).

בנוסף, אם מגלים דברים ספציפיים שבעייתיים לגבייך, או מראה חיצוני שמאוד מפריע - אלו עוד סיבות מוצדקות לחתוך.

אבל אם כן יש את הדבר השני, אבל רק לא מרגישים משהו ממש מיוחד, בסגנון הדבר הראשון שכתבתי - אין למהר לחתוך, כי זה יכול להתפתח.

זו דעתי.

כן צריך איזה עניין\מכנה משותף

אבל לא חייבים לצפות לניצוצות בעיניים

בשלב ההצעות הגיוני לחתוך להוריד מהפרק כשהפרטים העובדתיים לא מתאימים לך.

ולגבי לחתוך אחרי פגישה אחת- כמו שריבוזום אמרה.

מסכים בגדול עם מה שכתבו מעל, רק מנסה לכתוב חילוק יותר ברור.

אם בחור לא מעניין אותך 3 פגישות - כנראה הוא לא יעניין גם אח"כ.

מה זה רגש?

יש סימפטיה, יש התאהבות ויש אהבה (יש עוד, אבל..).

אהבה היא תלויה בתהליך ארוך, לא קשור לענייננו..

אם אין שום סימפטיה אחרי 3 פגישות - לא זוכר שקרה לי,

אבל אם השאר בסדר וסה"כ כיף לך - לא הייתי חותך.

אם הכל טוב אבל אין התאהבות - ברור לי שממשיכים אחרי 3 פגישות.

צריך להכיר אותך ולהבין איך את בנויה (פלוס מינוס, כן..) כדי לענות לך באמת.

אבל יכול להיות שבאמת כדאי להנמיך קצת את הרף ביחס לפעמים הראשונות.

אני חיכיתי בסבלנות והופתעתי...

סימן שהיה מקום לבדוק את הבחור עוד מעט

זאת דעתי

פסילה אמורה להיות משהו מוחלט

מישהו שאין סיכוי שאתחתן איתו!

על מה מדברים.. מה שבא לך! מה שהיית מדברת עם כל אחד בסיטואציה פחות מלחיצה..

עזבי שבעיקרון זה התפקיד שלו - הוא נוהג, ולא ידוע כמה הוא מרוכז כשהוא נוהג (צריך רגישות בקטע הזה..),

תכיני לך רשימה עם כל הנושאים שבא לך לדבר עליהם, תחזרי עליה כמה פעמים, תגנזי אותה ותזרמי..

ראיתי פעם באחד הספרים שהפחד הוא מפני הדבר הלא ידוע,

כשזה קורה כבר אין פחד.

וכן, גם לי זה קרה לפני הפגישה הראשונה,

ולפני השיחת "מה הלאה" / "יחסינו לאן" / כל שם מונפץ אחר שיש כאן לניתוח המשותף של הקשר...

ועברנו את זה, ב"ה! והיום זה כבר לא מפחיד! לפחות לא כמו אז, הרבה פחות..

אחרי הטלפון הראשון עם הבחורה הראשונה, פתאום נפל לי האסימון ששנינו לחוצים, ושנינו רוצים טוב, וזה מאוד הרגיע אותי..

שנשמע ונתבשר בשורות טובות בקרוב, בע"ה..!!

לגבי הרשימה של מה שבא לי לדבר, אין לי כ"כ מושג על מה..

זה פעם ראשונה שאמרתי כן להצעה אחרי המון הצעות שאמרתי לא מלחץ..

אשמח לדוגמאות , אפילו באישי..

ושוב תודה

לימודים, משפחה, הדרכה בסניף- כן/לא, תיכון, אקטואליה...

לפעמים בהתחלה כל אחד מספר על עצמו ואז נגיד אם הוא מספר על זה שהוא הדריך בסניף אז את שואלת אותו שאלות על זה  (איזה שבט? נהנת? מעורב/ נפרד) וכו' וככה השיחה מתגלגלת...

ואל תבהלי אם יש רגעים של שקט מידי פעם, זה קורה לכולם!

                                                       בהצלחה ממש

מה נשמע, איך היה היום, מה עשית- שאלות ראשוניות שכאלו..

בהצלחה!!

וגם איך היה בחגים ומה תעשו בחודש הקרוב.

כשתגיעו ליעד תתחילי בחקירה האמיתית

הרושם הראשוני של הפגישה הוא מאוד חשוב

ולתחילת השיחה יש חשיבות גדולה לרושם הראשוני

אבל...

בדרך כלל לגברים קצת קשה לעשות שתי פעולות משמעויות יחד ולהיות מרוכזים בהן

ולכן בד"כ קשה להם לדבר שיחה עמוקה תוך כדי נהיגה

ולכן, אני ממליץ לדבר על נושאים פשוטים

שלא דורשים יותר מדי מחשבה

בהצלחה

כולל תודה רבה על ההצעה וכו'.

אבל אולי זה תלוי בטיב ומהות הקשר ביניכם.

אלא אם יש לזה נפק"מ לעתיד.

נניח כדי לכוון את המציע להציע בפעמים הבאות משו אחר.

אפשר פשוט לומר, בדקתי ולא מתאים. תודה על ההצעה!!!

מראה על הערכה להצעה...!!

אם זה שדכן רגיל - אפשר בשקט SMS,

אם זה רב  (ואז יש שיקול של כבוד התורה) או מישהו שאתה מאוד מעריך את זה שהוא חשב עליך - הייתי מתקשר.

כשאני מדמיינת את עצמי בצד של המציע

הוא השקיע,חשב,התלבט(זה שייך בכלל? יש לזה סיכוי?)

עשה קצת בירורים ותפס אומץ להתקשר

לא מאכזב שהכל נסגר בכמה מילים על המסך?

אז בעיני,רצוי מאוד להתקשר

זה באמת מראה על הערכה ורצינות!

ההרגשה ש"את צריכה אותו" - איך, כמה ולמה - זה החלטה שלך - אבל בגדול בגדול,זה מה שגבר צריך בשביל להרגיש שהוא ה"מנהיג" בקשר. ההרגשה שמישהו זקוק לו, שמישהו צריך אותו ושהוא זה שעכשיו "יעזור" לו...

את יכולה לקחת את זה לכיוונים שונים, נתתי פה משהו מאוד מאוד כללי...

ותודה לפותחת השירשור על השאלה ה מ ע ו ל ה !!

במיוחד כאלו שנכנסות בגלל שכתוב 'לגברים בלבד'... ;)

לתת לו מקום ש"ירגיש גבר".

אם זה באמת חשוב לו הוא ינסה להגיע לזה

ואני מניח שאם תנסי תשימי לב מה הוא מנסה לעשות

ואז פשוט לסגת אחורה ולתת לו לקחת "את מקומו"

וכדי להרגיש גבר הוא רוצה להרגיש שהאשה שלו נאהבת, 

זאת אומרת, שהיא מרגישה שהוא אוהב אותה,

שהיא רוצה באהבה שלו

שהיא אפילו מישתוקקת לאהבה שלו

ככל שגבר ירגיש שיותר את הרצון של האשה באהבה שלו, הוא ירגיש יותר גבר

זה ה-שלב שבו הוא מתחיל לפרוח..

לענ"ד..

וע' בספה"ק "גברים ממאדים ונשים מנגה" על 6 התכונות הMUST אצל הגבר.

וממילא להראות שאת שמחה בו, ואת לא מואסת בקשר. 

ממש חשוב! בנות, כשהבחור מתקשר - לענות את ה'הלו' בהתלהבות!!

ואם אני מזה מותשת באותו רגע?

זה ישמע מאולץ כזה

יכול להיות שעדיף להיות אמיתיים..

אבל כשאפשר, לעשות השתדלות. אתן לא יודעות איך זה יכול לעשות טוב לקשר.

לא ציפיתי שתענו לי תשובות כל כך יעילות!

אני מאמינה שאצל כל גבר זה אחרת, אבל פחות או יותר הבנתי את הכיוון!

לשדר שאפשר לסמוך עליו.

ושאת שמחה שאפשר לסמוך עליו.

אולי עוד, אבל זה מה שעולה לי.

או שבשיעור א' זה כבר לא חדירה?

תתני לו לשלם עליך כשצריך. תסמכי עליו! שירגיש שהוא עושה טוב ויעיל.

וגם לשתף אותו ביום יום שלך.(זה מה שעלה לי בנתיים)

זה לבד יעשה את העבודה.

בתור בחורה אסרטיבית, ממש מזדהה עם השאלה הזו

הנצי"ב ב"העמק דבר", בראשית א' א':
 
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
בתחילת הבריאה עלה על רצונו יתברך,
להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע.
והנה כל המשפיעים מכונים "שמים",
וה"ארץ" מורה על המושפע, שהוא בטבעו רץ לקבל ההשפעה.
ומי שדעתו יפה, ימצא ברמז הכל..."

הקב״ה בבריאתו את העולם, הטביע במציאות ״מערכות זוגיות״ של משפיע ומושפע, ובכולן המשפיע נמצא בעליונות מסויימת.
בין איש לאשה - האיש הוא המשפיע והאשה היא המושפעת.
בין קודשא בריך הוא לעם ישראל.
בין שמיים לארץ (גשם).
בין אמא לתינוקה שיונק.
ועוד ועוד... 
כל אלו שנכתבו לעיל ראשונים, הם המשפיע, 
ואלו האחרונים צריכים לשמש כלי לקבלת השפע.

הבעיה מתחילה ברגע שהפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק...

ובעצם כל אשת אברך, אבל זה כבר דיון לפורום אחר

(הקושיא שלי על מי שלוקח רחוק את "משפיע" ו"מושפע" כמובן.)

אני זוכר שלפני כמה שנים, שבת, שלושת השבועות, החזן עולה לקרוא את ההפטרה

ומגיע לפסוק:

"הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב') 

אני זוכר את עצמי יושב וחושב על הפסוק

מה?

זכרתי לך חסד?

איזה חסד בדיוק?

עמ"י הולכים במדבר, אחרי הקב"ה

יש להם ברירה בכלל?

פתחתי את המפרשים, והם בכלל דיברו על החסד שהקב"ה עשה עם עמ"י מה שלא מובן על פי הפשט

במשך תקופה די ארוכה הפסוק ישב לי בראש.

אחרי תקופה יצאתי לאיזה מקום שאני לכאורה מכיר מצויין

אבל אופס, כנראה הזיכרון בגד בי

והלכתי לאיבוד, ואיתי גם ההיא.

סיפרתי לה שאני מכיר ואופס, אני פשוט עומד שומם

תכלס, מביך!

כבר ציפתי שירדו עליי, שאני אשמע ממנה ממנה איזה עקצה או קיטור

אבל לא

היא הלכה איתי, הביעה ביטחון וסמכה עליי

הרגשתי מצויין!

למחרת, ישבתי וחשבתי קצת על הפגישה ופתאום נפל לי האסימון

זכרתי לך חסד נעורייך,

אהבת כלולותייך

לכתך אחרי במדבר לא זרועה!

כן, אנחנו הגברים צריכים להרגיש שבוטחים בנו.

שסומכים עלינו!

ועכשיו כמה עצות פרקטיות: (רלוונטי גם לחיי הנישואים)

1. לתת לו לבחור, גם אם הוא רוצה שאת תבחרי (במקרים מיוחדים כמו בבמיחרת מקום והוא לא מכיר את האיזור, ניתן להשתמש בסעיף 2)

2. במקרה והוא בחר לא לטעמך, לא לבטל את דעתו, אבל לעלות דעה אחרת ולנסות להתייעץ למשוך לדעה השניה, בלי להוריד מהלגטמציה של הדעה הראשונה

3. להשתף אותו בהתלבטויות שלך (הכלליות) ולתת לו להביע את דעתו, ואם אפשר להתחשב כמה שיותר בדעתו (לא חייבים להחליט את מה שהוא אמר, אם יש לך החלטה טובה, תשארי איתה, אבל שהוא ירגיש שהוא ודעתו חשובים)

4. לתת לו הרגשה שהוא חלק משמעותי בחייך

5. לתת לו הרגשה של את בוטחת בו, גם אם לך לכאורה המצב נראה לא מובן בעליל, תני לו לפתור את זה לבד (אלא אם כן הוא יבקש ערה במפורש)

6. קבלי אותו ותערכי אותו למרות החסרונות שיש בו, אל תמהרי לנסות לשנות אותו (אחרי שהוא ירכוש את ביטחונך לא יהיה אכפת לו להשתנות בד"כ)

7. "משכני אחריך נרוצה"- תני לו להוביל את הקשר (ושוב, נרוצה מבחינת הליכה בביטחון מלא אחריו)

8. גברים מנסים להיות הגיבור שמציל את הסיטואציה, תני לו הרגשה שהוא שאת לא תסתדרי בלעדיו

9. אין מה שמשמח גבר כמו לראות שהאישה שלו מאושרת. תהיי מאושרת בזכותו (וכדאי להגיד לו את זה)

10. תשמחי בו (זה כבר ישודר החוצה)

11. כדאי לפעמים לתת לו מעט את הספייס, גברים לא אוהבים להרגיש חנוקים.

12. תני לו לנהל את החיים שלו לבד. הוא יודע לעשות את זה.

13. תכבדי את הרצון שלו לפרטיות (אל תנסי לשאוב מידע בכוח)

14. תקשיבי לסיפורי הגבורה שלו (כן, גם לפעמים זה נשמע לך כמו גאווה)

15. תעצימי את האגו שלו, פרנגי לו על דברים שהוא עושה (כמה טוב הוא עושה אותם וכו')

זה בנתיים מה שעולה לי לראש

כמובן שהעצות האלה זה לא עבודה של היום למחר

זה שינוי איטי שעושים

ורובם רלוונטים יותר לאחרי חיי הנישואין

אני מקווה שזה עזר

לטובת שלום הבית בעמ"י בעז"ה 

לק"י

רק שיש דברים שנכונים גם לגבי הבנות- גברים, שימו לב..

לא זוכר מי..

שהבעיה של הבנות בדור שלנו זה שהם גבוהות מידי וחכמות מידי..

כמו שבן בדרך כלל לא יכים שהמיועדת תהיה גבוהה ממנו באופן משמעותי,

ככה יהיה לו קשה לפחות בהתחלה אם הבת תהיה מידי דומיננטית.

בס"ד

באמת בעיה קשה..

חכמות מידי...

אולי הבעיה שהבנים לא מספיק חכמים?

בואו לא ננסה להפוך כל דבר טוב או נייטרלי לשלילי, רק כי זו תכונה שמדברים עליה לרגע בהקשר של בנות...

אם בחופשים אני קמה בארבע בבוקר לעבוד בקטיף במטעים זה נחשב? אם כן אני מכירה הרבה כאלה...

כדאי להסביר יותר.

ורוצה להמשיך באורך חיים שקשור לאהבתה לארץ ישראל כמו חווה\גבעה חקלאית לא חייבת להיות מתנחלת או דוסה מדי

על מה את כן יכולה להודות?

שיש לך זכות לבחור מי יהיה בן זוגן - בניגוד לעבר הלא כ"כ רחוק

יש לך זכות להצביע בבחירות

יש לך זכות ללכת לעבוד

יש לך זכות ללכת ללמוד באוניברסיטה

יש לך זכויות שפעם היו בגדר חלום אצל נשים...!

תמיד תסתכלי על חצי הכוס המלאה...החיים מהפרספקטיבה הזו יראו הרבה יותר מלאים וטובים!

אבל היה משהו משעשע בהודעה.. מוכרח להודות..

אבא: "לא יודע, עוד לא סיימתי לשלם".

וד"ל.

אולי אני זו שלא הבינה נכון את מילקי וניל, אבל נראה לי שעיקר ההודעה הוא בסופה ולא בראשיתה.

היא לא מתלוננת על הדברים שנשים מוותרות עליהן מרצונן החופשי כשמתחתנים,

אלא על הדברים הנוספים שהבחור דורש ממנה בלי לשאול אותה בכלל, בלי להתייעץ, פשוט להחליט.

אז יקירתי, אני חושבת שיש בזה עניין של שינוי ההסתכלות מצד אחד, ושל דיבור זוגי מצד שני.

אני לא יודעת אם את מדברת על מישהו ספציפי או כללי, אבל על דברים של השני באמת אין מה "לדרוש". יש לבקש, יש להציע, יש לדון יחד. ועל זה באמת יש לך בסיס להודעת הפריקה הזו...(אאל"ט כבר היו על זה כמה שרשוריפלצת בזמן האחרון...)

אז זה דבר אחד. והדבר השני הוא מה שכן עולה קצת מההודעה שלך, שנכונה לכל דבר בקשר ולא רק לנושא הזה-

שלוויתורים ולעשייה לא עושים רשימה ולא עושים השוואה. כל אחד נותן מעצמו כדי שהזוגיות תצליח ותפרח, לפעמים הוא יותר ולפעמים את, וההשוואה הזו כל כך מושכת להתקיים...וכל כך הרסנית. (ותקראי את התגובה של יטבתה בעניין).

טוב, חפרתי מספיק

את מוותרת על שם המשפחה כי זאת הדרך וזאת הצורה להקמת משפחה חדשה. כי ככה זה, כי הגבר הוא כזה וכזה והאשה היא כזאת וכזאת...

או שסתם כתבת בהיתול...

הגברים, כאילו האשמה.

"כי מאיש לוקחה" (בראשית שם שם)

היא זוכה לחזור לזה שהיא חלק ממנו.

זו זכות ולא חובה.

עין כרם, גן הפעמון, גן העצמאות, משכנות שאננים, טיילת ארמון הנציב,

ממילא, עמק רפאים...

עם בקשה למקום בירושלים

תלכי למקום שלא יופיע בתגובות שלהן

מקמות לא חרושים קרי מקומות לא מיוחדים / לא נגישים

אפשר סתם לשבת באחד הגנים באיזה שכונה, שם בטוח לא יהיו הרבה אנשים

כי פעם הלכתי עם איזה בחור שהיה בטוח שהוא מכיר מקום מצויין, אבל הוא לא מצא... אז הגענו לבית הכרם והתיישבנו על ספסל באמצע הרחוב ומלא חתולים הסתובבו סביבנו 

מה שבטוח, לא לקמ"ש

אלא אם כן בא לך להכיר אותו לכל החברות שלך

אה, וגם למדוייטים לשעבר שלך

את האמת? גם לנחלאות הלכתי פעם עם משהו שאמר שהוא מכיר שם מקום יפה, וגם שם לא מצאנו אותו וישבנו סתם על ספסל  אוף, למה כל המדוייטים שלי כאלה מעופפים?? 

למחר אני צריכה למצוא מקום ככה שאני רוצה לדעת על מקום שבטוח קיים ולא מסובך להגיע אליו

אם כן, באישי.

לא בא לי שכולם יכירו את מקומות הסוד שלי....חחח

גם ככה כולם כאן ענו שהם מעדיפים פארק

הייתי שם כמה פעמים, 

ולא מצאנו שם חברים

ואני שונאת לשבת בבתי מלון ובתי קפה, זה מרגיש לי כזה רשמי!!

לק"י

אני רק לא בטוחה שלא תפגשי שם אף אחד..

השטח הירוק שמתחת לרחוב ח.ד. שחר זה הגינה. זאת גינה מאד גדולה -פארק בית הכרם. (יש שביל שיורד משדרות וולפסון בסמוך לגשר שעובר מעל בגין מסומן בחץ).

אם בא לכם לשבתעלדשא אז יש אחדכזה בצד השמאלי התחתון של המפה (שדרות אריאל תמס).

עזרתם

או שעון יוקרתי.

או שאולי זה המתנה של ההורים.

לק"י

אולי משהו עם תמונות שניכם או ספל עם ממתקים.

ספר שהוא רוצה עם הקדשה.

מזל טוב

אבל אם יש שס מבואר לפחות יש סיכוי שגם אפתח אותו.

תשאלי אותו מה הוא מעדיף...

בהצלחה ומזל טוב

האמת שההורים קונים ש"ס..

אני רוצה מתנה חמודה ממני..

תודה על הרעיונות לבינתיים..

ובקרוב אצל כוכלם בעז"ה!!

אבל משתתפת בהרגשתך אם זה עוזר...

שתדעי לך שקראתי כל מה שכתבת, גם אם לא הגבתי...

שולחת לך חיבוק חזק ומוחץ

אני מאמינה בך ובכוחות האדירים שלך ומאמינה בו^^^(בקב"ה, לא בבחור שאני לא מכירה) והכל יהיה בסדר, הבחור שלך יגיע, ובגדול.....

הלוואי וידעתי מה להגיד לך שינחם...

עקבתי קצת אחרי ההודעות שלך בנושא, ונורא מובן לי הקושי שלך..

קרה לחבר טוב שלי מקרה נורא דומה, וזה ממש לא פשוט..

קשה לנחם אותך, בטח כשזה כ"כ טרי.

תקחי כמה ימים לנוח, להירגע. תהיי לארג'ית עם עצמך, תתפנקי..

אח"כ אפשר להתחיל לדבר, שהקב"ה עושה הכל לטובתנו, ולכל סיר יש מכסה וכל זה.

עכשיו זה לא באמת יעניין אותך, וזה נורא מובן, זה שלבים בעיכול..

אני משתתף בצערך, ומאחל שתזכי לבנות בית נאמן בישראל בקרוב ממש!!

עקבתי אחרי הסיפור שלך אבל עד עכשיו לא הגבתי.

עברת תקופה נורא מטלטלת של עליות וירידות ולצערנו נחיתה קשה בסופה. את צריכה לקחת זמן לעצמך, לנשום אוויר, להירגע, לאגור כוחות ולחזור לעצמך. קל לדבר אבל איך עושים את זה?

לדעתי עם אמונה חזקה בקב"ה, שיודעים שכל מה שהוא עושה זה לטובה ויש לזה מטרה בסופו של דבר, הרבה יותר קל להתגבר. פשוט תפילי את עצמך לפני ה', תתפללי אליו, תבכי ממעמקי ליבך, תרגישי אותו. רק הוא יכול באמת להרים אותך.

מפה את רק יכולה לעלות, ואני מאחל לך שהתהליך יהיה כמה שיותר קל ושבסיומו תתחילי דרך חדשה וטובה.

בהצלחה רבה!!

אני לא מכירה אותך אבל ממש נכנסת לי ללב...

הלוואי שבקרוב ממש הקב"ה ישפיע עלייך שפע טוב ומאיר... 

עם זאת - הבנתי שהיו התלבטויות; ושגם הניתוק והחזרה פעמיים היו בין שיקולי ה"לחץ" שלהם?

ככלל, לחצים זה לא טוב.

אבל לצורך המצב העכשווי - אולי כדאי שתיזכרי שבעצם היית עדיין בבירור למה הוא הפסיק פתאומית, ושוב, תוך תקופה קצרה של היכרות. 

לעיתים - כשיש לחץ כזה, אז נוטים לחשוב שבלי זה בעצם הכל היה מסתדר, ואז זה משאיר כאב בלתי-פתור כביכול. אבל עדיף לצורך הבריאות הנפשית לזכור האם באמת זה כבר היה נראה מוחלט.

מה גם, שאחרי הכל זו בחירה שלו "להיכנע" ללחץ הזה. יש להניח שלא את זו שהפסקת בגלל לחץ-הוריו..  אז אולי הוא לא באמת היה משוכנע זה מתאים, או לא מספיק "תקיף" בדעתו?

אם תרצי אפרט לך באישי....אין מילים לתאר את עוצמת הכאב...

ה' לא מנסה אדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו!

יש לך את הכח!

עוד נשמע ממך בעזרת ה' בשורות טובות ישועות ונחמות!!

שהחתיכה מהלב אמנם לא תחזור לשם אף פעם,

אבל לאט לאט הדם יגליד.

ומתחת לגלד הרקמות יתאחו לאט.

ואז הגלד ייפול וכל מה שיישאר זו רק צלקת.

וגם הצלקת הזו תלך ותיטשטש עם השנים.

ורק מדי פעם,

איזו דקירה קטנה ישר בצלקת,

תעלה לך זכרונות,

תרטיט לך את הלב

ותמלא לך את העיניים בדמעות.

יהיו מדי פעם דקירות,

אבל מפעם לפעם מתרגלים אליהן

ומפעם לפעם מצליחים להיחלץ מהן מהר יותר.

תנוחמי מן השמיים!

אין לך מושג כמה אני מבינה את הכאב שלך.

כאב מוכר מידי.

אבל עם כל הכאב, כדאי שתדעי שיש לך גם על מה להודות לה'.

הורים מתערבים, עם דיעה שלילית על הקשר,

בשילוב עם בעל שעדיין יושב תחת הסינר שלהם זהו שילוב קטלני לשלום בית.

כמו שאתם יודעים אני גרושה. הנישואין שלי החזיקו מעמד 5 שנים, עד שהחל הפירוק.

כמה שעבדנו על הקשר, כל אחד לפי כוחותיו, ההורים שלו דאגו להכניס רעל לליבו, 

ולא אומרת שהזוגיות עצמה הייתה מושלמת, אבל יכולנו לעבוד. ועבדנו. וזה הלך.

אבל כל פעם מחדש הייתי צריכה להתמודד עם הקשיים מבחוץ.

יש מקרים בהם ההורים התנגדו אך בן הזוג היה איתן בדעתו, 

ובסופו של דבר הנישואין צלחו, ואף בן הזוג הדחוי על ידי ההורים קיבל את מקומו בכבוד.

אך במקרים בהם בן הזוג תלותי, ומתנדנד בין הוריו לבין דעתו שלו,

גם חתונה לא הייתה ערבות שזה היה נמשך.

כי לא ההורים שלו, לא חולשת בן הזוג מולם, 

ולא ההתנגדות שלהם לקשר לא נעלמת ביום שאחרי החתונה.

ולא, זאת לא חבילה שכל זוג יכול לשאת.

עם כל הקושי לראות את זה עכשיו- את ככל הנראה את פשוט ניצלת.

לא בגלל עצם הקושי שבהתנגדות ההורים לקשר, (שהוא קושי גדול בפני עצמו)

אלא בגלל חוסר היכולת של הבחור לעמוד על רצונו מולם.

ולא יקירתי, הוא לא האיש שלך.

האיש שלך זה זה שיבחר בך בלב שלם, 

ויאהב אותך בכל ליבו, כמו שמגיע לך,

בלי להיות חצוי וקרוע בינך לבין הוריו...

האיש שלך הוא זה שיידע מה הוא רוצה, 

ויידע בע"ה לעמוד על זה,

קל וחומר כשזה נוגע לקשר ביניכם.

האיש שלך הוא לא אחד שיוותר על הקשר ביניכם כי ככה מישהו אמר לו...

באמת באמת באמת מגיע לך הרבה יותר טוב מיזה.

ויהי רצון שנשמע ממך בשורות הכי טובות!!!

היית יכולה גם לדעת מה התוצאות שלך...עכשיו לעולם לא תדעי אותם כי דור ישרים לא מגלים אותם, זה המטרה שלהם...

איזה מחלות אתה נושא?

וגם, מודה, לספק את יצר הסקרנות.

אני כשלעצמי לא מסוגל לעשות בדיקה בידיעה שלא אדע לעולם מה תוצאותיה...

בשבילי...

ענווה אולי...

וגם אפשר לדעת על הילדים שלך

שלא ייכנס קריטריון לשידוך עם אדם האם הוא נשא של מחלה מסויימת או לא.

לדעתי זה דבר מאד נכון ולכן עדיף לחזק את דור ישרים ולעשות דרכם.

ובקופה הם לא עושים לך התאמה עם הבן זוג... שזה מה שמעניין אותי

למה שיהיה לזה תוקף?

או שהם לא נותנים מידע אחרי כמה שנים?

לא יותר פשוט קופ"ח?

גם כששני בני הזוג נשאים יש היום דרכים להביא ילדים לעולם בדרכים שעוקפות את זה..[כמו אבחון גנטי טרום השרשתי וכו' וכו']

אז מחכים לאחרי החתונה...

דווקא הייתי בכמה יעוצים גנטיים בקופ"ח והיו שם הרבה זוגות חרדים, ואפילו לאו דווקא אשכנזים[היה דיי חצי חצי].

לא יודע האם אפשרי לשחזר.

קופת חולים או דור ישרים.

והלוואי שהנוהג בציבורינו היה לקחת את המספק דור שיירם לפני הפגישה הראשונה

והוא אמר שיותר מומלץ לספרדים לעשות בדיקות גנטיות דרך הקופ"ח

יש יתרון גדול לשיטה של דור ישרים

אבל היא כמעט ולא מתאימה לרוב עדות הספרדים (במיוחד אם שני הצדדים ספרדים)

זה מאפשר לך לצאת גם עם כאלה שלא עשו דור ישרים, או סתם אם תפגשי באופן מקרי ולא על סמך הצעה תואמת גנטית, במידה וזה יגיע לחתונה תוכלו לבדוק ולדעת את התוצאות.
הבדיקה הגנטית מסובסדת ע"י המדינה פעם אחת, ועולה לא מעט, כך שאם לא ודאי שתפגשי רק עם אנשים שעשו דור ישרים עדיף לדעת את התוצאות.

אני באופן אישי עשיתי דרך קופ"ח, אני יודעת למה אני נשאית, ישנה למרות זאת בשקט בלילה, ובעלי בדק רק את הנשאות לדבר הזה.

בעיני זה עדיף, בייחוד משום שהגנומטר מאפשר לבצע את הבדיקות הרלוונטיות לכ/ם, וניתן לבדוק יותר מחלות.

אם היא תתחיל לאכול את הבנאדם למה הוא לא חברמנית כמוה, זה בעיה. כל עוד היא תכבד אותו ותאהב אותו כמו שהוא, למה שיהיה בעיה עם הבחור על זה (בתנאי שאין לו בעיה אם מישהי כזאת)?

היה פה פעם שרשור על אם בנות היו מסכימות לצאת עם אנשי ציבור או משהו בסגנון. אפשר גם כאן להגיע לאותן מסקנות כמו בשרשור ההוא.

מעדיף בהרבה שתהיה בחורה יותר שקטה,צנועה וביתית.

מבחינת הדיבור והטאקט עם אנשים וכו'. (לא מבחינת הסתפקות במועט)

ואין בזה בעייה בכלל. הוא פשוט אמר מה הוא מחפש.

מאד מאד אינדוידואלי.

כל אחד מה שמתאים לו

לא הבנתי את השאלה

מאוד תלוי באופי של כל אחד!

יש בנים 'שפיצים' שרוצים גם אישה כזאת. ויש שדווקא מעדיפים אחת שלא כמוהם.

ויש בנים שקטים שרוצים אישה כזאת ש'תאזן' אותם. ויש שרוצים שקטה כמותם.

אם סתם התכוונת לעשות סקר אז ובכן, לכל אישה יש את הבעל האחד שמתאים לה כך שמבחינת אחוזים של התאמה זה בערך כמו לזכות בלוטו. אבל אל דאגה כי הקב"ה מזווג זיווגים

במחשה שניה-אני די דומיננטי,ואם גם היא תהיה כזו,זה יצור בעיה אולי.

מסקנה:

לא יודע..

אם השאיפות התורניות שלה, והמידות שלה, הן כפי שאני רוצה שיהיו במי שתתחתן איתי - אז מצידי שתהיה הבחורה הכי סגורה בעולם שאין לה חברה אחת, או שתהיה הבחורה הכי חברמנית, שמכירה את כל העולם וכל העולם אותה - בסופו של דבר אני אהיה בעלה היחיד, והיא תהיה אשתי היחידה, וכל שאר הדברים אולי ישיעו במידת מה אבל לא עד כדי כך שזה מדד עבורי להחליט האם לצאת עם מישהי או לא. יש דברים הרבה יותר מהותיים בחיים בשבילי

זה כמו לשאול האם בת תרצה שבעלה יהיה אברך..

בת 19

אין לי פייסבוק ב"ה.

כן.

לא.

להחכים מנסיון של אחרים.

כן.לפחות פעם ביום נראה לי...

ישמצב. מאיפה אני יודעת מאיפה זה יבוא לי?

10 מציין את הרמה הכי גבוהה? אם כן, אז 8-9 נראה לי..

בן/ת כמה את/ה? 22
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן אבל אני לא מהמכורים.
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן בעיקר פורום "בנות בוגרות" ופורום "ברסלב"
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? -לא משהו מיוחד סתם מעניין לקרוא פה ולפעמים להתייעץ כשצריך.
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? -כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. -אם יראה לי שיש התאמה אז כן למה לא?, כמובן עם בירורים לפני בכ"ז,אנטרנט.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? -10

19
לא
לא
נקודות למחשבה,יעוץ
כן
כן. אם זה יראה לי מתאים
לא בלחית
 

בן/ת כמה את/ה? 21.5
האם יש לך חשבון פייסבוק? לא!!, ב"ה שאינלי;)
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? אממ..פחות פעילה אבל קצת קוראת
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים?לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? בעיקר לתת ולקבל עצות מועילות 
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? כן,בדר"כ פעם ביום
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אולי,רק ה' יודע
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 8

בן/ת כמה את/ה? 23

האם יש לך חשבון פייסבוק? חשבון רדום

האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7?כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? הכוונה והרחבת אופקים.
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אין לדעת ,אבל בכל מקרה לא מאמין שזה יתחיל דרך פה.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 5
 

ב"ה

גיל: חסוי, מעל 20.

ללא פייסבוק נכון לעכשיו

בנות בוגרות.

כן, עצכ"ח: עצור כאן חושבים. מקווה להיות פעילה יותר.

תהילים לשבת

לא

סורי חברים יקרים. אבל אולי.

לחוצת חתונה? אולי.

בן/ת כמה את/ה? 20
האם יש לך חשבון פייסבוק? לא
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? סתם מעניין. ומי יודע....
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום?כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. יצאתי כבר. אין בעיה. אחל'ה בנות
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 12.. עובדים על זה על תדאגו 

בס"ד

17

כן

כן

לא

שום דבר מיוחד... סתם כמו שאני בפורומים אחרים אני גם פה...

יחסית גבוהה

כן. מה נמקי? כי לא אתנגד אם יציעו וכי אני מכירה פוטנציאלים שאני ארצה לצאת איתם.

טוענים ש20...

אבל אני אלך על 8

בן/ת כמה את/ה? 19 וכמה חודשים
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? לא מחפשת כלום, סתם מעניין אז קוראת..
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? אמ.. לא נראלי.
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אממ.. לא יודעת, הקב"ה מגלגל את העניינים.. לא אפסול לכתחילה אבל גם לא אהיה פה כי זו מטרתי..
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? אמ.. נראלי 3-4.. אבל יש טוענים שיותר..

20

כן

כן

לא

אין לי מושג.. הנושא מעניין =) ואולי כשאצתרך- עצות וכו'..

כן

כן, אם יתאים.. באותה מידה כמו שאצא אם מישהו שהכרתי במקום אחר.

7

2. לא.

3. כן.

4. לא.

5. לא משהו מיוחד

6. אפשר לאמר שכן.

7. לא ממש. או שזה ג'וק, או שזה אידיאולוגי. צריכה להחליט

8. 1. (הכוונה שאני ממש לא כזו, כן? או שהעשר הוא הכי הפחות עוצמתי? נו נו.)

בן/ת כמה את/ה?19
האם יש לך חשבון פייסבוק?כן.למה לא?
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7?כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים?לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי?(אני בעיקרון כמעט ולא נימצא פה )
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום?לא
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י.למה לא?
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10?4

את חוקית פה בכלל?! בת 17?! רצינית?.. חבר'ה, זה לא קצת משוגע כבר?

בס"ד

גם אני בת 17.

ממתי יש פה חוקים לזה...?

אני חושבת שרובנו יכולים להשתמש בשכל ולהבין על מה כדאי שנגיב ועל מה לא...

יש פה דברים שאין שום דבר שימנע ממנו להגיב...

ואין שום סיבה שלא נגיב עליהם.

זה היה בצחוק, לרגע התבלבלתי עם צמ"ע. אולי באמת כדאי להכניס איזה סעיף. זה קצת פאדיחות שהאחות הקטנה יכולה לקרוא כל מה שרץ פה...

בס"ד

ובצמ"ע גם אפשר לקרוא, רק לא להגיב.

אני קוראת שם...

ויש פה חוק מאוד ברור- זה פורום ללקראת נישואין וזוגיות.

הנושאים המדוברים פה הם כאלה.

ולכן מלכתחילה מגיעים לפה חבר'ה שזה מעניין אותם.

הצעירים שמגיעים לפה וממש קוראים ברובם הם בוגרים לגילם ומספיק חכמים כדי להבין מתי להתחיל להגיב ומתי לא...

וכמובן על מה [למרות שכל אדם צריך לדעת על מה להגיב ועל מה לא...].

בת 20 עוד כמה חודשים

לא 

כן

לא

מעניין להיכנס ולקרוא דעות שונות משלי ולהגיב ולהחכים מהן 

אפשר לומר

יש סיכוי, כמו שנאמר כאן רבות ה' מזווג זיווגים ואין לדעת מאיפה זה יבוא

ימים שבהן אני 10 ויש ימים שאני 2

בן/ת כמה את/ה?  22 כמעט.
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן, לא פעיל, רק כי הייתי צריך להיכנס לדף של מישו אחר פעם.
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? לא משהו מוגדר ומיוחד, יש נושאים מעניינים מפעם לפעם..
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? לא
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י.  ממ. סיכוי תמיד יש אני מניח.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 10

מוטי?? אני בשוק חחחח

אני מזמן הייתי אמור להיות נשוי. מגיל 18.

אז אולי זה לא מעשי במיוחד.. אבל זה סתם מצב חולה לא להיות נשוי. בטח 10.

(יש זמנים שאני נהנה מיתרונות מסויימים שיש במצבי הנוכחי.. אבל בכללי 10)

1.אני בת 22..

2. ב"ה אין לי פייסבוק והאמת שגם לא כ"כ בעד ..

3. לא ממש פעילה , מגיבה לעיתים נדירות ..

4.לא....

5. תמיכה ותחושת "אני לא לבד" ..

6 בממוצע פעם /פעמיים ביום ..בערך..

7. יכול להיות ...נסתרות דרכי ד'...

8.חחח...8

גם בתרופות כל אחד מגיב אחרת, ולא כל תופעות הלוואי קורות אצל כל אחד ואחת.

כשאני נזכרת בתקופה הזאת... 

לא התהלכתי כמו טווסית, לא דיברתי עליו כמעט בכלל,

אך כשכבר היו לי יציאות הן היו כאלה שעד עכשיו אני מסמיקה מהן.

העניין הוא שזה מרגיש כמו -

היי לפני שניה בכינו ביחד על מצבנו - אז מה פתאום את מרגישה עכשיו כאילו את בליגה אחרת...

כאילו, עכשיו אני מרגישה הרבה פחות בנוח לדבר איתה, לפרוק...

אם הייתן חברות לפני, אני לא חושבת שזה מה שמישהי מרגישה.

הטווסיות, גם אם יש בה גאווה זה לא גאווה עצמית,

אלא גאווה על הבעל המיוחד וה..... שאני נשואה לו.

היא גם בטח לא מרגישה מעלייך ספציפית, אלא משהו מאד שמח, מרגש וכ',

שגורם לתחושה עילאית, אך לא מעליך אישית, אלא סוג של מעל למציאות...

בע"ה שתהייה לה נחיתה רכה, ואת לא צריכה לקחת את זה אישית אלייך.

זה משהו שעובר עליה.

וכן, בקרוב אצלך (ואצלי) בע"ה!

זה נראה לי ככה בכל השפות

(כדי לא להיפגע...)

יש את זה בקופסא של חברי וחברות החתן- כלה

לק"י

אבל תני לה להתלהב!

אני מניחה שעם הזמן היא תתאפס..

יש בהתחלה איזו שהיא אופוריה שכזו,

אח"כ היא תחזור לקרקע ותרגע מעט..

התחושות שלך מובנות ולגיטימיות,

ותרגישי בנח לתפוס מעט מרחק ולא לשתף בשלב הזה...