פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1345)

שיש כאלו שעושים את זה אפילו בלי לשים לב מתוך הרגל כזה.

 

 

 

כי סמיילי זה אכן דבר שמשדר קרבה.

נניח שאת שולחת הודעה (אימייל למשל) רשמית - לקבוע ראיון עבודה, למשרד ממשלתי, למרצה - את כנראה לא תוסיפי סמיילים. זה לא מכובד. זה דבר שמוסיפים בהתכתבות חברית.

סמיילים במהותם משדרים רגשות, ולכן קרבה.

במיוחד סמיילי מחייך שפעמים רבות נועד להיות כמו חיוך אמיתי - לתת למי שכותבים לו הרגשה נחמדה. אז בפגישה זה טבעי, ברור שאני מצפה מאנשים לחייך חלק מהזמן, כשהם מדברים אתי. אבל בהודעה - זה יותר מובלט.

לכן אני מבינה את תחושתך. ואישית - גם לא אוסיף סמיילים בהודעות לפגושים, לפחות לא בהתחלה.

עם זאת, יש אנשים שסמיילים אצלם הוא חלק מהסגנון (כמו שכתבו פה), והם לא חושבים על זה בצורה כזו (בדיוק כמו שהם מחייכים תוך כדי שיחה, חלק מהזמן, דבר שהוא טבעי עבור רוב האנשים ולא היית מפרשת כאילו את מוצאת חן בעיניו במיוחד בגלל זה), לכן כדאי להתייחס לזה בצורה נייטרלית. ייתכן גם שאפשר להתרשם מהסגנון הכללי של הבחור אם זה מבחינתו חלק מכתיבה טבעית, חסר משמעות מיוחדת..

א. את לא מוזרה, ולא לבד - אני בהחלט מבינה אותך.

ב. יחד עם זאת, לדעתי עדיף לא לתת לנושא הרבה משמעות.

אני גם עושה את זה כשאני מתכתבת.. אבל עם חברות, בנות...לא עם בנים למרות שלפעמים אני כמעט מוסיפה מהרגל..

 

לפעמים גם להודעות לאנשים שאולי לא ראוי לשלוח להם סמיילים

לדוג' הרבנים שלי

 

אני אפתיע אותך (או שלא) ואגיד לך שאני מכיר מס' בנות שהן הפוכות ממך

אם הבחור לא שולח סמיילים, הם לא מצליחות לפתח קשר איתו

 

אני אישית לא מייחס חשיבות גדולה לסמיילים או לאי סמיילים

 

 

 

ובנים שלא מחזירים לי סמיילים נתפסים בעיני כיבשני על.... סורי.

 

תחייך אחינו!! מה אתה כולך קרח?!?

כי הוא לא מחובר לחסידות

כמו פה לדוגמא: אני כותב לך- להתראות! -->משדר קרירות--> תחושה שלי כשאני רואה את זה, היא אי נעימות.

לעומת זה אם אני כותב- להתראות זה הרבה יותר נחמד וסימפטי.

אז סמיילי לא בהכרח בא להפגין אהבה/חיבה אלא כדי להבין באיזה מצב ההודעה נכתבה..

 הפורום הוא דוגמא טובה לזה, הרבה פעמים קרה שאנשים נעלבו, או שהבינו לא נכון הודעות מסויימות, בגלל שחשבו שתגובה רק עם סימני קריאה או סתם נקודה, שידרה להם תוקפנות, כשאת שמה סמיילי זה משנה הכל..

לכן לי אישית חשוב מאד לשים סמיילי בהודעות ולא משנה כמעט עם מי אני מתכתב..

כאשר לי זה נראה ידידותי ביותר.

שה'להתראות!' באמת נראה ידידותי... ואגב פה בפורום ממש אין לי בעיה להוסיף סמיילים למיניהם

לפעמים זה מרכך נימת דיבור..

ולפעמים זה פשוט לשקר..
כמה פשוט לשים חיוך ולצאת ידי חובה..

במיוחד שהרבה פעמים בכתיבה אני מדברת שטויות,
אז צריך איזה סמייל שיאזן...

בס"ד

 

אם כל הודעה עם סמיילי-אני נגד, אבל פעם ב... כדי להבהיר את המשמעות-סבבה.

 

רק בבקשה, בנים, תלמדו מה אומר כל סמיילי! זה ממש מפדח בחורה לקבל סמיילי של נשיקה רק כי הבחור שלח כל סמיילי שראה... 

לפעמים סמיילי אצלך הוא כזה-  ואצלו בפלאפון הוא כזה- : ), ותסכימי איתי שיש הבדל ביניהם.... 

שהסמיילי הזה-  יכול להראות יותר חיבה/ אהבה/ אחר, בעוד שזה- (: רק מראה 'אוקיי הרגע חייכתי...'

לדעתי בלבד..

כשאני מתכתבת עם חברות אני שולחת (: וכשאני ממש מחייכת אז זה 

תקחי אותו לדוגמא-  הוא ממש ממש עצוב, ומבועס כזה... אבל זה- : ( נראה קצת עצוב, בסדר... 

ובכלל, יש פלאפונים שאצל הסמיילים לא נקלטים כמו לדוג'- פוזל- :p, צוחק- : D וכו'...

כי אני שמתי לב

שסמיילים שאצלי בפלאפון נראים קצת שונים בפלאפון אחר

ואני עצמי שמה מלא סמיילים...

סוג של ביטוי של ההתמכרות פה.

זה מתחיל משלב ההצעה, מה אמר השדכן (לא בהכרח מישהו שמקצועו שדכנות..)? העיד עליו כך?

החברים שלו/הרב שלו שאולי ביררת אצלם..?

 

כשמבררים טוב, מגיעים לפגישה הראשונה עם בסיס כלשהו.

אני אומרת בפירוש- זה יכול להטעות לגמרי, ולהיות שונה לגמרי מהבן-אדם! אבל בד"כ לא ממציאים גיבובים......

 

במהלך הדייטים שמים לב לתוכן, הנימה והטון של הדברים שהאדם אומר/מגיב בעניינים מסויימים ולפי זה קולטים... (אין כאן שום נוסחה, זה המון איטואיציה אישית...).

 

כמובן שבנושאים מסויימים זה לגיטימי ביותר לשאול במפורש, כמו "אז למה בחרת דווקא בישיבה הזאת?" והוא יכול לענות המוני סוגי תשובות שיכולות להעיד...

 

לגבי הבגרות>>

אם אדם עם מוכנות ללמוד ולהכיל- לענ"ד זה הבסיס להתחלת קשר וממילא להמשיך להתבגר יחד. 

 

 

 

 

הצלחה רבה

ואז מסתכלים באור לראות שאין חרקים..

 

ועכשיו ברצינות:

1. עם הזמן הדברים מתבררים יותר בבהירות, את יכולה לשאול את החברותא/הרב שלו

2. לשאול אותו אם הוא מוכן לחתונה

 

עם הזמן, העשן מתפזר והדברים מתחדדים לטוב ולמוטב(בסגינא)

 

לתת חיבוק לנער ותוך כדי לבדוק אם יש לו ציצית.

מה שטוב בשיטה הזאת, שחוץ מהציצית אפשר לבדוק אם הוא שומר נגיעה.

עם צ'אפחה.

רק אחד יודע, והוא לא יגלה לך.

 

בגרות ומוכנות? אם הוא החליט לצאת, כנראה שלדעתו הוא מוכן. אם תבדקי עד כמה הוא מקבל החלטות בצורה שקולה ואחראית, אולי תפתרי ממילא את השאלה הזאת.

 

בהצלחה!

תבדקי מה רמת ההקפדה שלו בברכה אחרונה...

בעיני זה משהו שהוא מאוד משמעותי. ומסמל.

ובעיני, לדוגמא, לא..

 

אני לא מבינה איך רק מזה אפשר לדעת אם בחור הוא ירא שמיים או לא..

יראת שמיים זה בכל תחומי החיים של הבן אדם!

באיזה נימה הוא מדבר עם ההורים שלו..

לדעתי זה מעיד על בכל דרכיך דעהו גם כשלא נוח וכו'.. לדבר ברכות ובכבוד להורים..

מובן שיש עוד הרבה דברים

1.יראת שמים- חשוב לבדוק איך הוא בבין אדם לחברו, דבר שקל לראות במהלך הדייטים,

איך הוא מתחייס לאנשים אחרים? כשהוא מדבר על אנשים אחרים באיזו צורה הוא עושה את זה?

איך הוא מגיב כשמשהו לא מוצא חן בעיניו?

 

 אם רואים שבמצוות שבין אדם לחברו הוא בסדר סיכוי טוב שגם יראת שמיים יש לו (לא בהכרח אבל הרבה פעמים זה בא ביחד).

 

2. בגרות- לפי הסגנון דיבור וצורת החשיבה אפשר להסיק הרבה על הבגרות של הבן אדם, אם רואים שאפשר לסמוך עליו והוא בחור אחראי אז אין ספק שהוא כבר בשל לחתונה.

 

בהצלחה!

ב) תשאלי את הרבנים שלו אם יש לו כאלה 

כ"כ נכון כל מה שכתבתם... עשה לי קצת סדר בראש...

 

כי אז כבר הייתי בסיטואציה- רק בצד הנח יותר,

 

ואז אני אתמודד עם ההורים שלו

 

וגם,

 

כי יותר חשוב לי שההורים שלי יקבלו אותו

 

מאשר שההורים שלו יקבלו אותי.

 

זאת האמת נראלי..

רק כי אני מת מפחד להגיע להורים שלה, ועצם זה שהיא קודם תהיה אצלי בבית כבר יעזור קצת להרגיע את החשש...

 

חוץ מזה שכמובן, אין על המשפחה שלי

בעזהי"ת.

 

מבחינתי אפילו יותר טוב לבוא אליו קודם- ככה לדעת מה הסטדנרטים שלהם וכו'..

לפני שהולכים להורים אפשר ללכת למישהו פחות מחייב כמו אחות נשואה וכד'.

ליוסף, זה רעיון ממש טוב רק חבל שאין כזו נכון לעכשיו...

הפעם הראשונה שפגשתי את אבא שלו- כשהוא הקפיץ אותנו פעם, 10 ד' של שיחה קצרה וזהו.

פעם ראשונה של אמא שלו- כשקפצנו אליו הביתה לקחת לי סוודר כי היה קר באמצע הקיץ- גם, 10 ד' לא מחייבות ולא רשמיות.

כשבאתי ברישמי- זה כבר היה שונה כי ידעתי מי הם ומה הם..

 

ועוד טיפ- לא לבוא רק כשהכל בינכם סגור לבוא כשהכל עוד לא סגור אבל כן רציני, ולבוא עם ראש פתוח.

וטוב ללכת גם קודם לחברים\אחים\קורבי מפחה שנוח לכם איתם.

בכדי שאדע אילו הורים הולכים להיות חמי וחמותי,

 

נכון שאני מתחתן איתה ולא עם משפחתה, אך משפחתה היא חלק מהעניין,

שבתות, חגים, שמחות, אני צריך לדעת עם מי יש לי עסק,

 

למכר קרוב שלי היה קטע שהוא רצה חתונה צנועה וקטנה, ואילו הורי אשתו רצו חתונה מפוצצת ומלאת שאפוני,

הוא נכנס למערכה שהיה קשה לו לצאת ממנה אחרי שנים, הוריה רצו להזמין את כל העולם ואשתו,

ואילו הוא רצה רק אנשים קרובים באמת, אז הם הלכו על חתונה גדולה, רק שבעניין השאפוני הוא לא התפשר,

לא שכר BMW כמו שאביה רצה, ולא עשה חתונה בגן אירועים יוקרתי עם המון פוזה כפי שחמותו רצתה,

הוא בא עם רכב מודל 94, (יפנית ממוצעת) הוא עשה חתונה סטנדרתית ולא מפוצצת, ומה שקרה זה שממש
היה צריך לשכנע את ההורים אחרי שנה לבוא לברית של נכדם, לקח להם כמה שנים "לצאת מהטראומה"

של החתונה שלא עשתה "רעש וצילצולים" בעיני חבריהם, לא מצלמת רחף, לא BMW, לא בופה עשיר,

ולא אלכוהול מעבר לבסיס שהאולם מציע, הם (הורי הכלה) ראו את זה בעין ממש לא יפה וסרבו לדבר איתם

המון זמן, עד שהביאו רב שיעשה בניהם תיווך ושלום בית, - לכן אני אומר חשוב לראות מי ההורים של הצד השני

ולהתרשם, כי יש דברים... שלא נדע מצרות בצרורות,

אין לי בעיה שהיא תפגוש קודם את הוריי,

אני רק אומר שאם יש שאלה את ההורים של מי קודם פוגשים אעדיף ללכת להוריה

אם היא תרצה ללכת להורי קודם אין לי בעיה עם זה, הרי לבסוף אראה את הוריה,

גם אדע מה היא חושבת על הוריי, ואדע איך להתנהל מולה בהמשך,

איזה 2 קיצוניויות... ( או איך שלא אומרים/ כותבים את זה)

 

אני לא מכירה לא לקיצוניות הזו ולא את זה...

 

איך הם בכלל מצאו אחד תשניה

יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר:

אישיות

רמה דתית

אינטיליגנציה

מראה

....

וגם כסף, כן. אבל זה לא הכי חשוב בהחלטה של הקמת משפחה (אני מקווה..). 

בשביל זה יש בירורים...

מכיר לא אחד שביטלו אירוסין בגלל הסתבכויות של מקרים כאלה.

שלא חשוב מי ההורים, הם לא סיבה להיפרד.

חתונה גדולה זה לא כזה סיפור ששוה לריב בשבילו, ומצד שני לא צריך תמיד לרצות את כולם,

האם הביקור שלו אצלה היה גורם לו להיפרד ממנה?

אני לא חושבת שהוא נמנע מלבקר אותם קודם החתונה, תמיד יהיו אי הסכמות בין אנשים קרובים.

פשוט אצלנו תוך רבע שעה היא תרגיש הכי בבית שיש...

1. שלו, זה הרבה יותר מסקרן אותי ומצד שני יגרום לו להרגיש טוב יותר.

2. ההורים שלי, אם הם לא מחבבים אותו אולי יש סיבה, זה גם משהו שהרבה יותר קל לטפל בו.

בגלל מרחק פיזי הינו קודם אצל ההורים שלי.

ולא היתה לי שאלה האם הורי יאהבו אותו או לא כי הם הכירו אותו. ואבא שלי גם זה שהציע לראשונה להכיר ביננו.

והאמת שלא דאגתי גם מהמפגש עם ההורים שלו..בעיקר כי ידעתי שהם אנשים מתוקים.
ו..כשהגענו וחיבקתי את אימא שלו לחשתי לה באוזן שיש לה בן מקסים ושאין לה מושג כמה אני אוהבת אותו..
היא בכתה מהתרגשות וגם אני.
וזה די שחרר את המתח

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f76

ובנים בלי התאמות

בקשה נאה וראויה.

מבינה אותך לגמרי!

גם אני מנסה לחשוב איך אפשר יותר לעורר זוגות ליזום ולנסות יותר לעזור לחברים ולחברות..

הלואי! אני ממש מתפללת שנזכה!

ותדעי, שאנו אישית מאז שהתחתנו ניסינו כמה וכמה פעמים..ולרוב זה נתקע בשלב ההצעה כי הבחור תפוס ..
וחברתי כלל לא ידעה מכך כי לא רצינו לשתף אותה לפני שהבחור מסכים. ויתכן שהיא גם שאלה את עצמה למה איני חושבת עליה,בעוד שזה לא בדיוק כך.
וזה קרה כבר כמה פעמים..
אז גם אם זה נדמה ששכחו אותך..זה לא תמיד כך.

אני אישית מאוד מסכימה שצריך להגביר את המודעות של הנשואים לפעול למען החברים שלהם.
רק חשוב לא לבא בעמדת האשמה, כי לא בטוח שזה שמשהי לא מציעה לך זה כי לא איכפת לה.

ומה שכן, חושבת שכל מי שהתחתנה חובה עליה לזכור את השמות של חברותיה הטובות ולהתפלל מהלב עבורן בכל עת רצון..
לא יכל להיות שטוב לך ואינך רוצה שגם אחרים יזכו לטוב הזה.
אז אם יש רעיון מעשי- מה טוב.
ואם לא- גם תפילה מהלב זה דבר מעשי לא פחות.

הקובץ

1. מופיע בתחתית הקובץ: תוכן זה לא נוצר או נתמך על ידי Google.

2. ניתן לעריכה ע"י כל אחד 

תוקן. תודה רבה!

עד הרגע המנעלים לא נעלו..

 

כנראה הם מאוד עסוקים..

והמפרסמים החמודים ביקשו לפני..

 

וזה בסדר גמור-

 

אין כאן שום פרסומת,

 

וזה יכול להיות קשור לפורום-

 

שהבנים יבינו את הרמז העבה-

 

ויקנו לנשותיהם העתידיות מנוי לעלון נשים

זאת הכנה מקדימה,

 

להכין את הקרקע,

 

למזער נזקים לפני שהיה להם פונטציאל...

 

ואל תדאג, יש לך אישה,

 

פשוט אתה עוד לא מכיר אותה

 

בע"ה בקרוב!!

אם אנחנו לא נכנסים לקישור הזה

זו עזרה לסטודנטים, אז באמת תודה על האפשרות.

ליצור קשר אמתי עם המוצעת - זה לא כדאי, ובעיקר לא הוגן כלפי המוצעת, שלא תקבל הזדמנות אמתית ותבזבז עליך כוחות נפשיים לריק.

 

זוהי נקודה חשובה - עיקר השאלה היא לא מצידך. לך אולי זה אפילו יועיל להקהות את הזיכרונות מהקודמת. אבל מן הסתם לא תצליח לפתח איתה קשר רציני לאור מצבך הנוכחי, והיא תהיה הנפגעת העיקרית מכך.

 

תחכה עד שתרגיש מוכן לקשר חדש. לפי המצב שאתה מתאר, לא נראה שיומיים מספיקים לפנות מספיק מקום בלב לקשר נוסף.

ו... גם זה יפגע באקסית אם היא תשמע..:

מה ככה הוא כבר המשיך הלאה?? אז כנראה לא  באמת הגעתי לליבו.. כנראה הוא היה שחקן ממש טוב..

 

כי... לה בטח יקח חצי שנה לפחות עד שהיא תמשיך הלאה...

 

 

בס"ד

 

יש כאלה שמתגברים בקלות ויש כאלה שלא. זה לא אומר שצריך לחכות לאחרונים.

 

מה שכן, מצטרפת למה שאמרו שתעבור הלאה רק אם אתה פנוי לזה נפשית. מותר לך[ולדעתי רצוי] לחכות רגע ולנשום, לראות מה עברת, לעכל וללמוד להבא... לא צריך חודש, אבל כמה ימים בהחלט כדאי.

 

בהצלחה!

זה עבודת מידות!

התחשבות בזולת!

 

משו...

 

אולי הגזמתי..

 

 

בס"ד

 

כולה מתחיל להיפגש עם מישהי, מניחה שהיא לא תשמע על זה...

 

 

 

 

 

אבל כמובן להניח בצד את מה שהיה, עם כל הקושי ועם כל הבלבול..

 

תאמין לי שאם ההצעה החדשה תהיה ממש מתאימה, משמעותית ויופיע רצון הדדי במהלך הקשר-

אתה תראה שמה שהיה לפני "רגע" עם מישהי אחרת - מתגמד ונהפך לפחות משמעותי..

 

בהצלחה רבה!!

שתזכה להיות מאלה שמבשרים טוב..

 

 

לך!!

תדבר שניה עם עצמך ותשאל את השאלות הקשות

כמו "אני יכול להתחיל קשר חדש עכשיו?" 

"אני יכול להיות עם הבחורה הבאה בלי לחשוב על הבחורה הקודמת בקטע של השווה או בקטע של לדמות את הבאה לקודמת?"

 

תעשה לך סיכום של הקודמת לפני שאתה מתחיל את הבאה אחרת זה יהיה סלט שבו אתה חותך גם את הקודמת וגם את הבאה.

זה נשמע רע?? זה באמת ככה!

 

במיוחד שזה לא מעט זמן יחסית

תאמין לי מי שצריכה להיות שלך תהיה שלך בכול מקרה.

אני בחורה אולי זה קצת שונה מבנים אבל אני חושבת שבשבילך תחכה קצת תעשה הפסקה..

הכי נורא אם תצא עם משהי ותוך כדי הקשר תרגיש שזה יותר מידי ושאתה חושב על הקודמת ועדיין לא התגברת.

אתה יודע איך אתה יכול לפגוע בך וגם בה כמובן!!

 

הרגע סיימת קשר....

נכון שיש אנשים שמתאוששים מהר.

אבל לא עד כדי כך מהר.

לפעמים היום-יומיים הראשונים נראה שהכל בסדר

אבל התחושות הקשות מגיעות יותר מאוחר.

כדאי לדעתי לקחת קצת פסק זמן להתאווררות.

גם אם יש הצעות מאד טובות- כדאי שיחכו קצת.

הרי בסופו של דבר מי ששלך- תגיע שוב כשתהיה מוכן לכך.

בהצלחה!

בטוח שיש כזה.

 

ואם אתה בטוח שזה מה שמרתיע את הבחורות, תתאפק- חבל לאבד את האחת בגלל "חוסר סבלנות".

 

ובהצלחה

אולי כדאי לא לפתוח את זה כ"כ מוקדם.

לא שזה חיסרון בך, אבל זה לחשוף חסר שיש לך ואתה זקוק בגללו למישהו אחר.

אותי זה היה מלחיץ אם בפגישה שלישית הבחור היה אומר לי שהוא צמא לקשר כי אין מי שיקשיב לו.

אולי בשלב מתקדם יותר של הקשר אפשר לפתוח את זה בלי שזה ירתיע.

 

בהצלחה!!

קשה לי להאמין שקיימת ישיבה שכל תלמידיה לחוצים ברמה כזאת שהם לא יכולים לנהל שיח חברים מפעם לפעם. מצא לך חברים לשתף בהרגשותיך.

 

ואם בכל זאת אינך מוצא בישיבה - השקע קצת בחבריך ממעגלים אחרים, כגון מקום המגורים, חברים מהתיכון, וכו'.

 

ואם עדיין לא מצאת - תעבור לישיבה חברותית יותר! אם יש לך צורך לשתף, זה ממש לא טוב לחנוק את עצמך, גם בלי קשר להתנהלות כלפי המדוייטות. זוהי נקודה קריטית שלדעתי שווה להקריב עבורה את היתרונות הספציפיים שהביאו אותך לישיבה הזאת מלכתחילה.

 

ובכלל, צורך בחבר שיקשיב ויתמוך שאינו בא על סיפוקו יכול לפגוע ביציבותו הנפשית של האדם וממילא ביכולתו להיכנס לקשר זוגי. כדאי לך לבדוק אם בכלל נכנסת לחיפוש אחר בת זוג ממקום בריא, או מתוך תחושת החוסר שאתה מתאר. אדם צריך חברים בין אם הוא נשוי או לא, וחבל שתתחתן כדי לפתור את מצוקתך ותגלה שהיא רק החמירה...

התגובה עזרה לי.

באמת נראה לי כדאי לעבור ישיבה.

העניין הוא שלא בא לי להתחיל מחדש..

אבל כנראה שאתה צודק.

זה ישיבה בלי חיי חברה ואם גם יצא לך חברותא מרגיז שלא מקשיב לך,

כשאתה צריך.. אתה יחסית אבוד.

לא למדתי אף פעם בישיבה, אבל לפי מה שהבנתי, יש הפסקת צהריים, יש קצת זמן בין סוף סדר ערב להליכה לישון, יש זמן פנוי בשישי-שבת, לא? גם בכל הזמנים הללו חבריך לישיבה לחוצים מביטול תורה?

 

רק בנסיון להבהיר את המצב יותר, ומסכימה עם מה שכתבו מעליי.

שרצון ה' הוא שהתורה תילמד כך שהיא תגרום לנפשו של אדם להצטמצם..

ואם כך היא התחושה: אז לטעמי יש פה הבנה לא נכונה של לימוד התורה, ואיך משלבים אותה ביום יום כך שהיא תהיה תורת חיים, ולא כמשהו חיצוני.

נשמע שכל חיי הישיבה לא נלקחים למקומם הנכון.

ומעבר לזה- נשמע שהצורך בדיבור ובשיתוף שמגיע לכדי תחושה שאין לנפש ביטוי זקוק לייעוץ והכוונה תורנית, מקצועית..

 

הצלחה רבה

לא כ"כ הבנה ב"לימוד תורה".. "תורת חיים" זה לא רק שמשלבים אותה ביום-יום, כאילו לא מתמידים מידי... אדרבה, אדם שמתמיד בתורה, הוא חי אותה. ובוודאי ש"חיי הישיבה" עניינם ללמוד. זה לא לימוד כמו של בנות במדרשה וכד'. כששוקדים בתורה בישיבה, זה לא "משהו חיצוני", זו שיא הפנימיות של התורה.

 

אבל עם זאת - לנושא השירשור - בוודאי שאת התורה צריך גם לקיים. ולימודה צריך להיות "בחביבות רֵעים וסיועם וכיבודם" (מתוך איגרת של הרצי"ה זצ"ל). וחלק מקיום התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", ולהיות אוזן קשבת לחבר שצריך את זה יותר. רוצה לשתף בהרגשותיו וכו'. יש די זמן בין הסדרים. דא-עקא, שלפעמים חברים לא כ"כ מודעים לכך. "קנה לך חבר".. מישהו, או כמה, קשובים, שאפשר לדבר איתם.

שמי שמשלב אותה ביום יום, כאילו לא מתמיד מידי?

זה ממש לא מה שאמרתי.

התכוונתי לומר שההתמדה בלימוד תורה בישיבה, צריכה להחיות ולהניע את האדם

ולא חלילה לגרום לתחושת הצטמצמות נפשו.

 

לכן,

לטעמי הבעיה היא בעיה עמוקה יותר (אולי אפילו נפשית פנימית), הנובעת מהבנה לא נכונה של מקומה של התורה בחיינו, ומשום כך תחושה של ניתוק, ניכור וחוסר באוזן קשבת מהסובבים

 

 

אין לי תשובה ברורה, רק יכול אולי לחדד עוד יותר את הסיבה - בנים לרוב, גם באופן טבעי יותר סגורים ופחות מדברים גם כשזה לא ביטול תורה... ועוד יותר כשיש ביטול תורה.

 

עם בת, לעומת זאת, אחרי ההיכרות הראשונית שיש לךאיתה, אם אתה מרגיש איתה בנוח, עצם היותה בת שרגישה יותר לסביבה, גורם לך כבר יותר להיפתח - ועוד יותר במקרה שבין כה וכה אתה כמה כבר לדבר עם מישהו שלא קיים אצלך עדיין - ואז אתה משתף אותה, מה שכמו שאתה אומר נראה לה כהלחצה וכו'...

 

אולי - זה לא תשובה, אבל אולי, אם באמת תצליח למצוא רב/חבר אפילו לא מהישיבה, שהוא אדם רגיש יותר ויודע יותר להקשיב, ותלמד את עצמך לאט לאט להיפתח אצלו יותר, בסוף זה ילך...אולי...

 

ב"הצלחה לך ולכולנו (הגברים), וגם לכן, הנשים, שתדעו לקרוא נכון את הגבר שמולכן...

מקווה שזה מקרה חריג ושזו לא התופעה בכל ישיבה וישיבה.

 

אני נזכרת שנפגשתי עם כמה בחורים שאמרו לי שאין להם חברים בישיבה או מהישיבה הגבוהה,

אלא רק חברים מהתיכונית או מהיישוב..

 

ובמחילה ממך, זה בעיניי הזוי!

אתם נמצאים יחד רק כדי ללמוד תורה תחת לחץ? הספק? מי מסיים יותר דפי בגמרא?

 

דרך ארץ קדמה לתורה!

יותר חשוב להיות אנושיים לפני תלמידי חכמים, להתעניין, להקשיב, להרגיש, לעזור, לתמוך.

 

אני חושבת שלהקדיש שעה ביום למען חבר וללמוד 10 שעות תורה במקום 11 שעות- זה בסדר גמור!

ואני לא רואה בזה ביטול תורה!!

 

זה כמו שפעם בחור אמר לי שמבחינתו ללכת לטיול זה ביטול תורה- ומבחינתי זה לגמרי חלק מהתורה וחלק מעבודת ה'!

אולי גישות שונות לחיי קודש..

 

לגבי מה שכתבת -

1. חשוב שתיפגש עם בחורה לא רק בגלל שאין לך את מי לשתף ואתה מחפש אוזן קשבת,

אלא כי אתה באמת מרגיש בשל ומוכן לחתונה.

 

2. חשוב שתהיה פתוח בדייטים, אבל לא כדאי כבר בהתחלה לשפוך הכל, וגם רצוי שזה ייעשה בהדרגתיות..

 

3. אתה חייב לרכוש חברים, זה הכרחי לחיים בריאים..

 

4. אם תרצה שאדבר עם ראש הישיבה שלך על הנושא כדי שידבר עם הבחורים- בשמחה!

 

 

שם זו דווקא בת, אבל העיקרון אותו עיקרון.

 

שמרגישים שלא מקשיבים מספיק, שלא מתעניינים במה שאתה עובר/חושב/מתעניין...

והרבה פעמים זו הרגשה ממש סוביקטיבית. כלומר- אתה הולך עם תחושה כזו, והיא פשוט מוכיחה את עצמה....

תגיד, לאף אחד מהחברים שלך לא מקשיבים? או שזה רק מולך?

אתה בנאדם שמקשיב, שמזמין דיבור?

הרבה פעמים  בנאדם שקוע בתפיסה שלו את העולם, וזה מזמין אותה מהסביבה. כמו ילד כאפות שהולך ברחוב עם יד שתגן לו על הראש... זה דורש כאפה...

 

מעבר לכל העצות הטובות שהוצעו לפני, אני מציעה שתסתכל רגע פנימה. האם הסיטואציה הזו מוכרת לך מעוד מקומות בחיים? בבית? בתיכון? או שזה ספציפית בישיבה?

אם זה מקרה חד פעמי- שקשור לישיבה- אז תלך למקום שישמח אותך.

ואם לא, אז תבדוק את עצמך. 

אולי אתה "דורש" שיקשיבו לך? "מכריח" להקשיב בצורה טוטאלית? אולי אחרי שמישהו מקשיב לך הוא "כבול" אליך, ומחוייב להקשיב לך גם בפעם הבאה?

זה משהו לא מודע שאנחנו לפעמים עושים, אבל לבנאדם שמולנו זה נותן הרגשה של חנק, שמישהו משתלט עליו, שמכריחים אותו לעשות משהו (וזה לא חייב להיות במכות... לרוב זה דרך לחץ רגשי- "אני לא יכול בלעדייך" וכו') והאינסטינקט שלו הוא לברוח. 

 

שיהיה בהצלחה

רק שאצלי הפריע הציניות הרבה. אני נמצא בתוך חבורה מגובשת של חברה ממש טובים, אבל אי אפשר לרדת יותר מדי לעומק... כל החברות היא רדודה ושיטחית. בסוף מצאתי לי כמה חברים יותר עמוקים וגם עם הרב אפשר לדבר, אבל עדיין ברור שאין תחליף לאחת שאתה מחפש...

אם לא בעניין הבנות אז בעניין הישיבה והחברה בה.. 

?

אז ככה שלדעתי כל תגובה פה יכולה לקדם אותך במשהו...

 

אבל.. אבל.... לי למשל אין בעיה לצאת עם מישהו שעל ההתחלה נפתח.... זה מדהים בעיני!!

זה אמיתי ונוכח...

 

נעזוב אותי לרגע, אם בדקת בעצמך ואתה סכה מאוזן ואתה מרגיש פתוח... אז תבטא את זה!!

תהיה אתה!! היא מחפשת מישהו בדיוק כ מ ו ך !!! ולא כמו כל אחד אחר!!

 

ואתה נדיר. תתגאה בזה.

אם אתה נפתח מה נשאר לה?

בדרך כלל זהו התפקיד של הבת. אני בשונה לכל השאר שקטה ומופנמת ומאד זקוקה למישהו פתוח. אבל...ותקח זאת חזק. צריך להיות צעד צעד. צעד אתה וחכה לצעד שלה ורק אחר כך תמשיך צעד שני וכו הלאה וזה בכל הקשר.

אתה מאוד רוצה להקים כבר את הבית שלך,

למצוא את הפינה שלך, למצוא את האחת...

ולכן אתה מתקדם מהר בקשר.

 

לדעתי - רצוי להתאפק קצת יותר כפי שכתב שמואלג. ( מבחינה אסטרטגית )

 

אני לא חושבת שחברים יתנו מענה מושלם לצורך הזה, אבל כן חשוב שתיצור 

קשרים חברתיים יותר מגוונים- בשבילך, זה יעשיר את עולמך. 

 

ודבר נוסף - אני חושבת שכדאי להסתכל על הצורך הזה בעין טובה, הוא מקסים ונובע

ממקומות חיוביים בנפש  בבחינת " ועזב את אביו ואימו ודבק באשתו..." 

 

בהצלחה.

 

 

 

אתה זה אתה, ואותך אשתך תרצה 

 

וכמובן ״ קנה לך חבר״! 

אנו לא מכירים אותך ואת חייך- אולי באמת אתה מלחיץ או חסר גבולות ומנצל בלי אבחנה את במת הפגישות שניתנה לך.

אולי. אז קח בחשבון את כל מה שנאמר פה ותעבוד עם זה.

בעיני- נפלא שאתה בא בפתיחות ושקיפות ולא נתקע ומהסס וסוגר את עצמך.

וכמים פנים לפנים - כן לב האדם לאדם. בעיני קל יותר להיפתח עם מי שנפתח איתך. ותמיד קל שהשני הוא ראשון ולא אני - כך שאתה מאפשר נינוחות ופתיחות. לא מפחדים - על איזה לב יפלו הדברים.

אא"כ אתה שופך סתם הכל. אבל עצם התכונה - לכשלעצמה - אין בה רע.

חברים זה טוב, אבל קשר נפשי אתה בונה עם אישתך ואתה בוחן פה היתכנות של אותו קשר שאתה מחפש. והלואי ותמצא את מבוקשך באיזון.

קח בחשבון את הנוטות להקשיב הרבה ולא מספרות בעצמן בהדדיות. זה גם כח מבורך- היכולת להקשיב ולהאזין ולהכיל ולתת מקום. יכול להיות שזה מה שאתה זקוק לו ולא יותר.

תצליח.

רוצות שיקשיבו גם להן ולתת את חלקן בשיחה,

שים לב שאתה לא מגזים ומונע מהצד השני לומר את דבריו.

אתה גם לא יכול לשפוך את כל תלונותיך והגיגיך בפני הבחורה שבאה להכיר את בן זוגה. לרוב זה לא רלוונטי וגולש לנושאים לא נעימים. שים לב לתגובות של זאת שיושבת מולך, היא רוצה שתתיחס גם אליה ותתענין גם בה.

אתה גם לא צריך להראות לה שהיא היחידה שמקשיבה לך, זה מוזר ומראה על חוסר חברתיות, יש שיחות לחברים ויש שיחות לדייטים. בחורה גם לא תמיד תבין אם תדבר איתה על מה שקרה בישיבה, כדאי שתמצא מישהו שיבין ויענה לך בהתאם. כך גם תקבל עצות מוצלחות יותר.

 

שיחה צריכה להיות של שניים, אל תשכח את זה.

ב"ה

אני מציע שתקרא את בגן השלום ובעיקר את הפרק להיות זכר

הספר מסביר בצורה מדהימה את נפש האשה כפי שגבר צריך להבין.

לא הבנתי בכלל איפה הסימן שאלה.

לגבי השאלה השניה- פוסלים על הרבה מאוד דברים גם לי קשר למה שאמרת וחלק מהם שטותיים לגמרי ברמה מטורפת אז אל תתרגשי.

הנושא הוא בעיקר רמת הדוסיות של הבחורה, לא?

שהנקודה זה לא רמת השחיקה, אלא רמת החיים התורנית.

 

לגבי השאלה השניה- גם הבנות הדוסיות ביותר, באיזשהו שלב בחיים יוצאות לעבודה, ומתפתחות בכל מיני תחומים

 

שכתוצאה מכך הן צריכות לנהל שיחות עניניות גם עם בנים.

 

השאלה היא האם השיחות הללו נעשו מתוך מקום של כורח המציאות והן ענייניות, או שהן שיחות "סתמיות", שנעשות סתם כך...

אין בכלל מקום להשוות בין דיבור שנועד לבנות ממנו בית, לדיבור סתמי, לכיף..

המחשבה כאילו אפשר ליצור קשר בין המינים שלא למטרת נישואין היא מעוותת את כל מוסד הנישואין, וודאי שאין שייך לבנות בית עם בחור/ה שלא תופסים נכון מהי חתונה..

 

גם אם נוצר רגש מסויים [כמעט תמיד לא משמעותי] בין הצדדים ולבסוף הם לא התחתנו - אם הבחורה היא בת ישראל כשרה, הרגש הזה ייעלם, לא אחרי הרבה זמן..

 

לסיכום, וזה עונה גם על השאלה השנייה - המעשים האלה הם סימן לאופי הכללי של הבחורה, ולא הסיבה העצמית לפסילה..

 

כל אחד שהוא דוס מחפש בדומה לו דוסית ברמה מסויימת שתתאים

ולא רק מהסתכלות על העבר אלא גם מתוך הסתכלות על העתיד

 

תדמייני לך בחור שהיום מדבר עם בנות סתם ללא שום רצון בקשר

מסתמא אם הוא לא יתקן זאת אז הוא גם ימשיך ככה בחיי הנישואין

כך שכמעט כל אחת וייתכן מאוד שגם את בתור אשתו

לא ימצא חן בעינייך שהוא מצחקק ומדבר סמול טוק עם אחרות .  .

 

 

אם את בטוחה בעצמך, שזה נכון ובסדר לדבר עם גברים, גם לא למטרות נישואין- אז ממה את חוששת? הרי את לא רוצה מישהו שלא יחשוב כמוך- ועל כל דיבור טכני או עניני עם גבר- הוא ירים גבה.

הלא כן?

ואם את לא בטוחה בעצמך, ועושה את זה, "סתם", אז.. באמת כדאי שתפסיקי...

אני לא רואה ממה החשש.  

ומוסיפה שאני מסכימה עם הדיעה הראשונה שפיגליניזית העלת.

ובעקבות התשובות, שוב עלתה לי שאלה שאני תוהה לגביה כבר זמן רב...

- שאלה שקשורה אלי באופן אישי, ללא קשר ממשי לשתי השאלות שעלו בדיון שכתבתי בתחילת השרשור:

 

עד לא מזמן הייתי מדברת סתם עם בנים הרבה... זה ממש לא תואם את רמת הדוסיות שלי ובטח שלא את המקום אליו אני שואפת להגיע ואת הבית שארצה להקים.

[היום אני מנסה להפסיק וב"ה אמנם הדרך עוד לא נגמרה, אבל כבר יש שיפור והתקדמות ]

השאלה שלי היא האם כל התקופה הזאת [של שנתיים פלוס מינוס] תהיה משמעותית כשיבררו עלי?

ז"א - עד כמה מבררים את הנקודה הזאת? והאם יתייחסו לכל התקופה הלא קצרה הזאת והיא תהווה קושי מסוים עבורי?

 

בס"ד

 

זה מזכיר לי קצת את המקום בו אני נמצאת- אולי זה יעזור גם לך..

אני גדלתי במושב קטן, שבו הבנ"ע, הנוער- הכל מעורב- שזה אומר שאנחנו תמיד "החבר'ה" ביחד- כמו אחים.

והרבה פעמים עולה לי השאלה- האם זה בסדר? ומה הגבול?

וגם עכשיו, בכל עניין הדייטים- כשמציעים לי אני אומרת- הוא יקבל אותי ככה כשיש לי את "החבר'ה" שלי?

אז זאת שאלה לא פשוטה..

 

ובקשר למקרה שלך- אני לא חושבת בכלל (!) שיש לך ממה לדאוג- אם זה היה שנתיים, ועכשיו את במגמה של להפסיק להיות בקשר איתם, אז בע"הית אין לך מה לדאוג מזה.. ההפך- זה מקום להערכה.

 

ממש כך יש להם תאוריות הזויות כולם טובות וכולם שוות לפעמים יש עליות בחיים ולפעמים ירידות לפעמים יותר שריטות ולפעמים פחות !

הם כ"כ מפתיעים אותך

רק אני נתקל בתופעות טבע?

(באופן ריק)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f76

השרשור הזה

 

הואמציע מקום שכבר נסגר אבל הם לא יכולים להתחתן אז, ומוכנים להחליף עם זוג אחר ולשלם עליו חלק... אז אם זה בכלל יכול להיות רלוונטי אצלכם מבחינת כל הנתונים, את כמובן יכולה ליצור קשר ולבדוק אם זה עוד רלוונטי וכו'...

 

לגבי השאלות הספציפיות שלך על איפה התחתנו וכו', כמו שאמרו מעליי, כאן זה לא בדיוק המקום, זה לעג לרש כי הרוב פה ל-א נשואים תשאלי בנשואים טריים...

אבל מחפשת אולם בפורום של רווקים...

התחתנו בחווה הארוגנית (http://tursinai-organy.co.il/?page_id=47). מקום קסום ואינטימי

הלכתי לים,

 

אכלתי שוקולדים,

 

הלכתי להיות עם חברות.

 

(פעם, שנפרדנו באמצע הלילה גם לא הצלחתי להירדם- אם זה נקרא לעשות לילה לבן )

 

קניתי לי משו חדש (בגד, תכשיט..).

 

זהו, למיטב זכרוני

שהרגשתי שזה עומד לבוא..

אז נסעתי לים.

חיכיתי לטלפון.

נפרדנו.

ואז ישבתי מול הים ושמעתי מוסיקה ושיעור

אחרי קשר של שנה ומשו-

מחקתי את כל ההודעות. קרעתי את כל המכתבים. העברתי מתנה אחת לאחיות, מתנה אחת לחברה ומתנה אחת אני עוד לא יודעת מה לעשות איתה  [פיג'מה חורפית. כשנגיע לחורף נראה מה יהיה עליה..]

 

קשר של חצי שנה-

לא עשיתי כלום.

 

פעם אחת אחרי משו מוזר שקרה לי- זה לא היה קשר אבל נפרדנו.. עזבו

בכיתי כמו ילדה קטנה מכל דבר. אכלתי כמו מטורפת. ואני בשירות. יש ר-ק דברים משמינים

אם עד אז לא השמנתי בשירות ב"ה, מאז אני רק עולה במשקל

והתחלתי לנסוע.

הגעתי לכל מיני מקומות בלי לתכנן,

ככה יום שלם.

|דלקן|

ובטח שלא נזם, בעעע

 

איזה חבר שיש לו חברה  (אני שידכתי!) כבר חצי שנה.

חגג יומולדת לאחרונה, ולקח איתו לדירה את שאריות הגלידה- כמה קופסאות של בן&ג'רי.

נכנס לדירה והשותף שלו נבהל: מה, נפרדתם??

ו...

 

לא עושה כלום

 

סתם...ברצינות אבל, מנסים להתגבר...לא זכור משהו קיצוני מלבד לנגן על כינור ולשיר סרנדות עצובות על בנות הים שעזבו אותך לאנחות...

 

ואם צריך בכל זאת - אז באופן כללי הסתגרות כמה ימים רק שלך עם עצמך, עם מיעוט חברה, ואז לאט לאט היפתחות מחדש...

ליזום סניף תנועת נוער ביישוב .מה שב"ה עבד טוב ביישוב ליד .

מוזיקה וספורט מכל מיני סוגים כולל מסלולי הליכה בטבע .

לכתוב לצייר ליצור

והכי חושב להתחבר לקב"ה לספרי ושיעורי אמונה שמחזקים את הביטחון שהכל לטובה .

נסעתי למדבר להיות לבד לכמה שעות.
לסדר לעצמי ת'ראש.
גם ניגנתי שמה..

על צחוק של ילד ושמי התכלת על אדמה ובית חם, פינה לשבת, אשה אוהבת שבזכותם אני קיים.

צחוק של ילד יכול להתפרש גם כצחוק של ילד אחר ממה שהתכוון עוזי חיטמן.

לא תפסלי אותו? תעדיפי להקים בית עם מישהו שלא מתאים לך?

זה לא צריך להיות שיקול ואם החלטת לצאת איתו צאי ואם את רואה כבר עכשיו שזה לא מתאים דברי איתו או עם השדכן ותבררי יותר לעומק ואל תטריחי אותו לשווא והכי חשוב- לא מתאים לך אחרי הדייט הראשון? אל תמרחי אותו סתם, את עוד תרסקי לו ולעצמך את הלב בגישה הזאת.

בס"ד

 

אולי אדם נוסף יעזור לך להבהיר את התמונה.

 

חוץ מזה-אם הבנתי נכון אמרת שהוא מציג את עצמו בצורה מסוימת אבל מתנהג בצורה אחרת. זאת קצת אשמתו... אם הוא מציג את עצמו בצורה מסוימת ואת מעוניינת להפגש עם האדם אותו הוא מציג-אז זה אשמתו שהוא עשה את כל הנסיעה וזה בכלל לא הוא.

 

בכל מקרה-אני לא חושבת שכדאי להפגש עם תחושה שלילית גדולה, אא"כ זה משהו קטן-שאפשר לעבור עליו, זה לא פייר בשבילו...

 

בהצלחה!

לכן הייתי מציעה לך להיפגש איתו ולראות בעצמך, בעיניים שלך:

מה הן שאיפותיו הרוחניות וכיצד הוא מיישם אותן-

מתוך השיח איתו, מתוך פעולות מעשיות כשאת לצידו וכו'..

 

אבל אני לא באמת יודעתץ מה אמרו לך כשביררת-

אם אמרו לך:

שבלילות שבת הוא יוצא לפאבים ומסיבות לילה.

שהוא רואה כל היום סרטים לא צנועים ובקושי מקדיש זמן ללימוד תורה.

שהוא לא שומר נגיעה.

וכו' וכו'-

אז הייתי אומרת לך בפשטות:

עזבי, אל תכנסי לזה, באמת לא נשמע שהעולם הרוחני שלו עצום וגדוש..

 

מחשבות טובות!!

 

מטרת פתיחת הדיון שלי היתה בעצם להתחשב בבחור ולחסוך לו מאמץ מיותר.

ביררתי עליו ונאמר לי מכמה גורמים שהוא דתי לייט. לי הוא הגדיר את עצמו כמתחרד... ואני בכלל חרדית שמחפשת חרדי ממש... אבל לא פוסלת כאלה שהם בדרך/בהתחזקות לכיוון ולכן הסכמתי לשמוע את ההצעה עליו. הוא ממש חדור מוטיבציה לקראת הפגישה והנסיעה..

בקיצור אני ממש מבולבלת עדין.
לא רוצה להטריח.
לא רוצה להתאכזב ולאכזב.
ולא רוצה לפסול לפני שראיתי במה מדובר.

כ"כותרת", ולא דיברתם עלאיך זה מתבטא מעשית בחיים שלו, זה יכול להיות - ובלי שמישהו שיקר.

הגדרות כלליות הן מאוד נזילות - אנשים יכולים להבין אותן בהרבה דרכים. מישהו יכול להגדיר את עצמו כ"מתחזק" כשהוא בעל שאיפה עקרונית לשינויים מסויימים באורח החיים שלו, אבל שיכולים לארוך כמה שנים, ובינתיים המצב שלו שונה ממה שאת היית רוצה.

ביררתי בכמה מקומות אמינים. הבחור לא מתפלל ובקושי חובש כיפה ביום יום.. ובשבתות הוא דוס.
בכל מקרה צריך לברר ולהקשיב לאינטואיציה..
תודה רבה לכל המגיבים ורק בשמחות בע"ה!!

לא פירטתי יותר מדי.. אמרתי שזה לא מתאים ושאני מעדיפה לחסוך לו את הנסיעה ....

ועם זאת, לא הבנתי את החשש...

אם יש לך אמון בו- מעולה. אם לא- אז לא. אם הוא לא חובש כיפה וזה לא מתאים, ודאי שלא.

אבל לא הבנתי מה הקשר בין חבישת כיפה ל"רמת הדתיות" שלו... כלומר, ה"רמה" הזו, משמעה מקסימום - אדם פחות דוס...

הלא כן?

אין לי אמון בו כי לא פגשתי אותו אפילו. אדם שלא חובש כיפה, עם כל הכבוד וההבנה ובלי לשפוט חלילה, לא נחשב אדם חרדי.. גם אם בתוך ליבו הוא מאוד מאמין.

|נאנח|.

דיברת איתו? יופי. 

הנה אכן היה מצב שהוא "צבוע" כמו שאומרים, והנה גם פרי הביעושים של ההגדרות: "חרד"ל", וכולי...

אחרי שאמרת שהוא לא מתפללף מאוד לגיטימי שלא תרצי לצאת איתו, ואין בעיה...

בוא נשאיר את המנהג המפוקפק הזה לאחרים

ושמישהו יספר את זה גם ל'גילוי דעת'

להירגע.

אני לא רואה בזה חטטנות. אולי -גיבוש מבנה הקהילה- יותר מציאותי לתופעה הדי לגיטימית הזו.

הרבה יותר נחמד לדעת שהוא התארס מאשר אולי לחשוב על לחזור לאותו בחור סתם!

את עוקבת באדיקות אחרי הפרסומים בעיתון?

 

למה לפרסם את זה בעיתון היומי?

למה אלפי אנשים צריכים לקרוא על זה, ועוד עם פירוט של מוסד הלימודים?

 

 

ומכיוון שהציבור החרדי (חלקו)לא ממש מחובר לרשתות חברתיות ולנט בכלל, יש כאלה שזו הדרך היחידה שלהם להתעדכן..

(פעם ראשונה בכלל שראיתי שמפרסמים) זה היה בחור ששמחתי לשמוע שהתארס לא משנה שאח״כ ראיתי אותו ואז הוא אמר לי אבל בסדר..

למה לנפח כל דבר, רעיון תמים וחיובי, של פירסום המאורסים, מין הוספת שמחה, וגיבוש הקהילה- למשהו חטטני, שלילי, "יאכנע"...??

אבל עושים את זה כי צריך לפרסם מי התארסו (יכול להיות אפילו שיש הלכה כזו).

שח"ו אנשים לא יונו (מלשון הונאה ) אחרים.

 

תראה שגם אצל החרדים וגם אצלנו מפרסמים.

זה ממש לא מתוך חטטנות.

 

 

וחוץ מזה,

למה מפריע לך כ"כ?

הזדמנות לאחל מזל טוב .

בכל אתר של כל עירייה בלשונית של המועצה הדתית יש טופציה של נרשמו לנישואים.
אבל..
בכל האתרים הדף לא פעיל.. אין אף מועצה דתית שמנהלת את זה בצורה נורמלית.

כל מועצה דתית  מפרסמת ע"פ חוק את כל מי שנרשם לנישואין בשביל לשמוע התנגדויות וכו'

ראשון.

אולי דווקא בגלל הגיל, הגיע למסקנה שבתי קפה לא מתאים לו? ואולי בעיניו זה יותר "הנאה מהחיים" מאשר בתי קפה?

 

הכי פשוט שתשאלי אותו לגמרי בנחת: אתה לא כ"כ אוהב בתי קפה?...  תתפתח שיחה, ותביני יותר את גישתו. הרי מה שמפריע לך זה לא הקפה אלא בעיקר מה זה אומר, אם אומר. אז כך יוכל להתברר יותר מן הסתם.

או הפוך, תשתפי אותו במה היית רוצה שתעשו ביחד תגוונו את הבילוי המשותף שלכם (סרט/ טיול מעיינות/ באולינג/ וכו'...)

 

וכן, יכול להיות שהוא קמצן אבל גם על זה אפשר לעבוד

מסכימה עם כל מה שנאמר ובנוסף:

אם תציפי את העניין ותדברי עמו גלויות תוכלי לבחון ולתרגל עניין חשוב בהרבה מהנושא שמציק לך: היכולת שלכם לדבר על קשיים בצורה נעימה ולפתור אותם בייחד. בסופו של דבר קיימים תמיד פערים בזוגיות והשאלה איך לומדים לדבר עליהם ולהתמודד עמם. בהצלחה. 

כבר חשבתי שזה משו רציני

אין עונשין לפני שמזהירים!

שעשו גם הם שירות לאומי.

מי יודע? אולי ירחם ה' ותצליחו..

מינוס ומינוס יוצא פלוס..

 

פיווווווווווו..

רק מינוס ופלוס יכולים להתחבר...  מינוס ומינוס או פלוס ופלוס, דוחים זה את זה...

 

עכשיו השאלה היא למה טוב יותר לדמות זוגיות - למתמטיקה או לחשמל?

נראה כי טוב יותר לדמות זוגיות לחשמל, שהרי פעולת החיבור ביניהם היא זו שמובילה לזוגיות טובה.

לעומת המתמטיקה בה רק במקרה של הכפלה ניתן לוודא תוצאת חיבור.

 

ברכת ה' עליך!

על החתום:

הרבנית יעלי שליט"א תובב"ה

ערביה שעשתה שירות לאומי - תפסלו על זה?

(ערביה ש) עשתה ש"ל..

אבל אנחנו לא יכולים להיכנס ביחד לסופרלנד..

אחד מכם נמוך מידי?

סבבה והכל, אבל לא מעודכנת בחדשות?

 

(אפליה גזענית בכניסה לסופרלנד. פרטים נוספים בקו החם למניעת גזענות והשמדת עם של ציפי הציפור..)

נו שויין..

 

תכלס, למה באמת עושים הפרדה?

נטייה לריב.

 

תוסיפי לזה שלבני זוג גם כן נטייה לריב, ויצא וואחד בלגן..

יעלי, באמת!!!

 

לא שמעת על הבלאגן של הסופרלנד או שאת עושה ת'צמך? |מבט חוקר|

אני עסוקה בעניינים אחרים. 

 

והאיסור קיים פה. עמדתי להגיד לשוה"ר על עמ"י. 

אבל ערבים מתחילים עם בנות יהודיות למרות שהם עשו שירות  נכון?