פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 136)

מבינה את התסכול הזה! וממששששש מעריכה את זה שאת מחפשת דרך ורוצה להמשיך להתחזק, לפעול, להרים את עצמך... יודעת מעצמי שזה ממש לא קל

כותבת לך מהרהורי ליבי והלוואי עלי להרים גם את עצמי.

שמתי לב במה שכתבת לנקודה של "מה אני צריכה לעשות", גם כשכתבת לגבי הסגולות, לגבי אימון אישי, ולבסוף לגבי הרב שיציע לך את העשיה המדוייקת. 

אני חושבת שעשיה ממקום של האם אני בסדר או לא, אשמה במצב או לא, זוכרים אותי בשמים או שלא... עשיה שנובעת מכל האמירות האלה היא לא בהכרח תהיה נכונה לך,

כי היא מרחיקה אותך מעצמך

תסתכלי רגע על אדם אחר במצב שלך- איך היית רואה אותה? היית רואה נשמה יקרה, שנמצאת בעולם בתור פשוט בחורה שמתמודדת עם רווקות וכנראה עם עוד כמה דברים, יש לה כוחות, יש לה רצון טוב, חלומות, שאיפות, וגם אתגרים ונסיונות.

מגיע לך שאת תראי את עצמך בעיניים המכבדות האלה, אוקי אז כרגע אני רווקה. מה ההתמודדויות שלי כרגע? מסכמת כמה דברים שציינת,

לגבי כל אחד מאלה תנסי להפריד את נבואות הזעם,האשמה והשוני מהסביבה, מההתמודדות הספציפית שלך כרגע בנושא זה. 

1. לחזק / לפתח קשרים שטובים לך, עם הבנה ואכפתיות

2. שימור פוריות

3. להרים את עצמי

4. לתפקד בעבודה בנחת

5. להסכים שיש זמנים יותר קשים ("לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות"), לא לבזות את החיים שלך כרגע ואפילו לכבד ולייקר אותם. עם כל הכאב שבהם...

רק את יודעת (ולא שום רב) מה יכול לעזור לך ולקדם אותך בעשיה שמדוייקת לך- מתוך המבט שיש לך כוחות לנסיונות של עכשיו.

כמובן קחי מה שמתאים לך ממה שכתבתי, ומה שלא את יכולה לדייק לנו / לעצמך.

חזקי ואמצי, את נסיכה, אמנם בודדה כרגע, אבל את אחראית על עולם מלא, העולם של עצמך, והוא יקר וחשוב, תמשיכי להיות המנכ"ל של העולם הענק הזה שהוא את! אל תוותרי עליו, תשאלי תמיד איזה עוד טוב את יכולה לעשות לעצמך. ותדברי שיחה ארוכה ומפורטת עם המנכ"ל של כל העולמות, גם אם כבר דיברת איתו הרבה, קחי לך זמן קדוש לפתוח מולו את הכל.

בטוחה שתקבלי מזה המון הקשבה ונחמה, ובהירות בתוך ערפל הרגשות וההתמודדויות, וביטחון, שהסיפור שלך הוא כבר טוב, וגם יהיה לו סוף טוב...

אני מכירה גם כמה בנות 36,39,37 ו38 רווקות עם חצאיות ארוכות. מאוד.

אף אחד לא יכול להבטיח לך שאם תעשי משהו מסוים, הזיווג יבוא.

את יכולה לקבל ברכות, לעשות סגולות וכו' -

אבל זה לא מבטיח שתקבלי את מה שאת רוצה.

כידוע, לאבא מותר לומר גם לא.

אבל חשוב לעשות השתדלות.

האם את יוצאת לדייטים?

אם קאוצ'רית לא עזרה, אולי שווה ללכת לאיש מקצוע מוסמך (כל אחד יכול להכריז על עצמו שהוא קאוצ'ר...).

אף אדם בעולם לא יבין אותך ממש, לא משנה אם נשוי או לא. לעניין הקפאה, ייתכן שיש לך חברה שעברה תהליך דומה עקב בעיות בפוריות. ולמה לחכות עוד חצי שנה ולא עכשיו? לא מפחיד יותר החשש שלא יהיו ילדים?

קישור לתגובה משרשור עבר:

מתחילה לחשוב | ערוץ ７

לשאלתך איך אני מרים את העצמי?

1. אומר כל הזמן תודה לה' על הדברים הטובים שיש בחיי, ובפרט על זה שאני רווק, מתוך אמונה וביטחון.

2. מדמיין את השלווה והנחת והאושר שיהיו לי לאחר שאתחתן, וחווה אותם עכשיו.

וגם לא חלופה מוצלחת במיוחד

לגבי שכדנים אננ נוטה לההזדהות

לגבי דחיטים - באלי לפעמים לתת כאפה לבוחורת שמצפות ממני לפתוח דברים אישיים ממש בפגישות ראשונות, זאת ממש לא המטרה של פגישה ראשונה.

אם בא לך לתת כאפה לאנשים שלא עשו לך רע, יש לך בעיות רציניות לטפל בהן

לאנשים יש ציפיות שונות מכל שלב בתהליך. לא כל בחורה וגם לא כל בחור קיבלו את קובץ הוראות advfb להתנהלות בדייטים

וכן, ברור שיש דברים אישיים שנחשפים גם בדייט ראשון. בין אם כמדיניות או סתם כי זאת שיחה בעלת אופי שגורם לזה. אנחנו בני אדם והעולם האישי שלנו לא ממודר ולא מוגדר היטב ולכן הוא גם נחשף וגולש בכל שיחה, ובדייט הרבה יותר.

וברצינות, יש לך עוד בעיה. נניח שלא דיברתי על פגישה ראשונה. בוא נניח שהתכוונתי לפגישה שניה, ורק בשביל התיאור הדרמטי כתבתי "ראשונה". אוקיי? למה אתה חייב להכנס להגדרות ולהתווכח עם אנשים ש"זה לא עצוב זה רק כואב", ו"זה לא כואב זה רק מתסכל"... תתיחס למה שהאדם רצה לומר מנקודת מבט אנושית סבירה.

 מסתבר שהייתי יכול לכתוב בצורה ידידותית יותר

עיקר דברי אלו הטענות והסברות של תוכן דברי ולא הסגנון (הבוטה והלא מוצלח) ולכן אנסה להעלות אותן בלבד ללא צירוף של רגש מסויים. אתה מוזמן לבחון אותם בדרכך שלך:

א. גם פגישות למטרת שידוכים מצריכות רגישות, חלק מהרגישות הזאת היא לשים גבולות לשיח. מטרת הגבולות לשיח היא לשמור על מנהלי הדיאלוג שלא יפגעו תוך כדי השיח או ביום שאחריו.

ב. מטרת השיח בדייטים ראשונים היא לבדוק דינמיקה והתאמה בסיסית. עניין זה לא מצריך אינטימיות. אפשר לבדוק עניינים אלו גם דרך שיח שיטחי שלא מוביל לידי אינטימיות.

ג. הגדרת רגשות והסברתן דרך השכל היא עניין מאוד חשוב. אדם שיודע להגדיר איך הוא מרגיש ולמה הוא מרגיש ככה יכול לשלוט ברגשותיו. עניין זה מקנה גם את הדרך לבחון את התפיסות שמעצבות לנו את עולם הרגש ולכן אני מעלה את זה לשיח. זה נושא חשוב מאוד ומשמעותי בעייני.

ד. אתה לא בא עם ציפיות כאלה לדייט? זכותך. הדיון שאני מעלה הוא אכן ביחס לתיאום ציפיות כללי בקשר לסיטואציה. נראה שחשוב לתת על זה את הדעת ולבחון את העניין.

ה. אם אתה לא אוהב להגיב לי ולנהל איתי שיחות על גב הפורום, אתה באמת לא חייב. אין לי בעיה אחת, יש לי מיליון בעיות שהייתי שמח לפתור אותם. במידה ואתה רואה בדברי משהו שיכול אולי להוסיף לך אשמח בעונג רב לדון איתך, במידה ולא - כדאי לך להשאיר לי את הבעיות שלי לעצמי. למה סתם לשוחח אם אין רצון ללמוד אחד מהשני?

א. מסכים שצריך רגישות, מסכים שצריך גבולות, מסכים שטוב שיש גבולות שמצמצמים פגיעה.

לא מסכים עם המשתמע, שחשיפת יתר היא פגיעה. חשיפת יתר היא מחיר שמשלמים עבור הנסיון להתקרב

ב. זאת המדיניות והתפיסה שלך. אני לא מתחבר לזה בכלל.

ג. הגדרת רגשות והסברתם דרך השכל היא כמעט משימה בלתי אפשרית. חבל להשקיע בה מאמץ, והתוצאות שלה חייבות להיות מלוות בענוה ומוטלות בספק

ד. אני מניח שכל זוג יודע לנהל את עצמו בצורה שמתאימה לציפיות שלו יותר מאשר אם אני אכתיב להם מה לעשות.

ה. נכון, לפעמים התגובות יורדות למישור אישי ובכל זאת נכתבות כאן. יש הגיון מסוים בזה, יש חסרון מסוים בזה.

א. חשיפה עלולה להביא לידי פגיעה. ברור שמשלמים מחיר, והעניין הואהלדעת איזה מחיר לשלם ותמורת מה לשלם אותו.

ב. אפשר לדון על זה. אני סובר שככה לטווח הארוך והקצר משלמים פחות ומרוויחים יותר בדרך שהצעתי, אם אתה לא רואה את זה כך ולא רוצה לדון על כך - זכותך המליאה.

ג. בוודאי שזה אפשרי. כל הפסיכולוגיה עוסקת בכך - מה הגורמים לך שאנשים מרגישים רגשות מזויימים ומגיעים לידי מעשים בעקבות אותם רגשות. אמנם פסיכולוגיה איננו מדע מדוייק אך הוא עוזר לקדם את העולם וזה מה שחשוב. מסכים עם ענווה, אך הענווה לא מבטלת כלל וכלל הבעת עמדה, גם לא מבטלת הבעת עמדה נחרצת.

ד. זוג שלומד ומעצב מערכת יחסים עמוקה ורצינית בודאי לא צריך שבלונות של דפוסי מערכות יחסים כדי לנהל מערכת יחסים תקינה. אמנם מערכות יחסים שיטחיות הן דבר שאפשר לדבר עליו ולהביע עמדה.

ה. אני לא חושב שצריך לרדת לרמה אישית ברמה שלא נעימה. דרך ארץ. ענייניות היא דבר חשוב מאוד. חשוב לי שאדם שמשוחח איתי ירגיש נעים. בין אם מדובר באדם שאני מכיר אישית, בין אם הוא אנונימי כמעט לגמרי מבחינתי.

רק רוצה לחזק ולומר שהחוויה אולי אינטנסיבית אבל אין בזה מלהוריד מהערך שלך בתור אדם פרטי שהדעות והרגשות שלו חשובים.

לפעמים צריך לדעת לעשות סטופ..

ואם אין אדם שיעריך את הדעות או שיצור מחויבות לחוויות הרגשיות - שתהיה אתה האדם הזה.

(ובכל זאת,

הלוואי שתמצא את האחת שלך במהרה..) 

אני בכלל לא מתיחס לזה. אני מתייחס לעובדה שאני צריך לפנות לכמה שיותר אנשים כדי לקבל הצעות, ולחשוף לעיניהם את כל המחשבות שלי, ההיסטוריה שלי, מה הצליח ומה לא, ובעצם לאבד כל בדל פרטיות.

הנושא הוא פרטיות, לא ריבוי הצעות.

וזה נפגע מעצם הפתיחה של הרבה שערים, מההתעניינות של אנשים... לא מזה שמוכנים לצאת עם מספר כזה או כזה

והיא עדיפה על פני חוסר מוחלט בהצעות.

אני רואה את הדברים אחרת

קול של שדרן רדיו

מה עשית בינתיים?

אם מרחת זמן כי הקשר לא היה רציני ולא היתה כוונה לקדם, מה שונה עכשיו?

מה המטרה של להכניס מישהו חדש למעמד כזה?

תתמקדי בקשר הנוכחי ותנסי להעמיק אותו ולקחת אותו ברצינות

בסיטואציות אחרות - לדוגמה, אם מישהו מעוניין בקשר ומנסה לקדם קשר עם מישהי, אבל היא מורחת זמן ולא ממש מוכנה להגיע לשלב של קשר ממשי - במצב כזה יש הגיון מסוים לא להיות סגורים על הקשר ולהענות בחיוב למישהי אחרת שפונה.

אבל זה רק בקשר לשאלה העקרונית שלך, לא בקשר למצב הספציפי שבו את נמצאת.

במצב שאת מתארת - מה שנכון זה להתמקד בקשר הנוכחי, להתקדם, לראות איך אפשר לקדם את הקשר. אם יצליח - הרווחת, אם לא - סגרת את הפינה הזאת

את רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

זה לא עובד ככה

כל החלטה שתקבלי יהיה לה מחיר

תסכימי לשלם את המחיר, ואם לא טוב לך בקשר הזה- תתחילי קשר חדש

אבל בטח שלא שתיים במקביל

מה מונע ממך לשחרר את הקשר הקיים את לפי תחושתך זה לא?

אם יש בו משהו ש'שווה' את זה, תהיי סבלנית ותני צ'אנס אמיתי. 

זה אחת הסיבות למה נפגשים מהר.

נשיםאת הבחור השני בצד רגע מה בדיוק לא מרגיש טוב עם הראשןן?

ולמה שלא תפגשו כבר ותשימי קץ לתהיות?

לא שרשרתי אליך אלא לפותחת השרשור

מה יקרה אם תתאהבי בשניהם בסוף ;) ?

לא נעים, אבל בסדר. 

נראה לי שאפשר למנוע חלק נרחב מחוסר נעימות על ידי הכלה ראשונית של הסיטואציה שיכול להיות מאוד שזה לא ילך וגם אם זה לא ילך זה יהיה עדיין בסדר וטוב.

זאת נראת לי סוג של בגרות מסויימת ביחס לעניין.

ככל שהציפיות הן לא ראליות ולא מתחשבות במורכבות של הסיטואציה ככה יהיה חוסר נעימות גדול יותר.

לתאר להם את החששות שלך -

יש כאן סיכוי וסיכון.

אתה מוכן לקחת את הסיכון בשביל הסיכוי.

ואפשר לסכם מראש - גם אם זה לא יסתדר, אני עדיין חבר של אחיך, אני עדיין אוהב ואעריך אותו - ולכן כנראה ניפגש. איך נתמודד עם המצבים האלה אם ניפרד? ואם לא?

אם את כל החיים שלנו נחיה לפי "לא נעים", לא נגיע רחוק... בתור אנשים בוגרים אנחנו צריכים להתמודד גם עם הדברים הפחות נעימים.

אני מכירה באופן אישי כמה מקרים כמו שאתה מתאר - כאשר בחלק זה עבד, ובחלק לא.. (כולל ביטול אירוסים). אף אחד לא יכול לערוב לך מראש מה תהיה התוצאה. אבל אם לא תבדוק, לא תדע...

אני מאמינה שלמרות חוסר הנעימות שעלולה להיווצר במצב כזה מול כל הגורמים האלה- שווה לקחת את הסיכון בשביל הסיכוי שאולי זה אשתך.

מיקום בוויז והכוונה: פנה ימינה, פנה שמאלה ופנה פניית פרסה חוקית.

אני לא חושבת שאני יכולה לנהל את העולם טוב יותר ממנו.

וכהדרכת חז"ל, אני לא סומכת על הנס, אלא עושה פעולות ומעשים כדי להקים בית בעז"ה.

ואם אתה רואה כאן בעייה - אני מאמינה שמי שצריך לפתור את זה, כמיטב הבנתינו, זה אנחנו ולא הקב"ה.

40 יום לפני הלידה (זה גם יקל על נשים בהריון לדעת שבדיוק עוד 40 יום הן ילדו)

הכי מצחיק יהיה שגם היא תתחיל לבקש פרטים עלי

למה צריך עוד אחד?

יישר כוח.

הוא קורע מצחוק

אבל לא נראה שהן העלו משהו בחצי שנה האחרונה.

על איזו מהן?---

<צ>

המטרה זה להרחיב את המנעד כמה שניתן.

זה דבר שקורה לדעתך?

אני דווקא לא משוכנע שזה חיסרון (אם אנחנו מדברים על אותו דבר). כי בשונה מיופי שהאדם מתרגל אליו, האופי ימשיך להלהיב אותו תמיד. לא?

הרבה פעמים יש לאדם תכונה מרשימה אחת (או יותר), ועוד סט תכונות, או אפילו רק תכונה אחת, שבגללם לחיות לצידו זה אסון. ולפעמים רואים מראש, ויודעים, ובכל זאת התכונות החיוביות מסנוורות כל כך שמדחיקים את הבעיות.

לדעתי זה נפוץ הרבה יותר מאשר מקרי ה"סנוור מיופי", כי שם לפחות זה דבר שיודעים להזהר ממנו

כאילו בנאדם חושב שביכולתו ובאחריותו לשפוט את הקרובים אליו. זה מזעזע.

הם היו עושים את זה על עניין אחר זה היה נשמע לי מזעזע די באותה מידה.

השיטחיות מתחילה לא מפרמטרים שיטחיים דווקא אלא מראייה שיטחית במעכות  יחסים.

יותר בגלל שלא נשמע אמין כי לא מתאים לסטראוטיפ

 מה כל כך כואב לך?

זה נראה לי חשוב.

על דימוי גוף?

הרי משפחת הבעל יכולה להביא שיפוטיות ומורת רוח על תחומים רבים (וזכור לי משהו שכתב @פשוט אני.. בנושא), וזה נראה לי נושא שאולי כדאי לדון עליו בפורום המקביל עם בעלי ניסיון.

במסע שלי בעולם הדייטים, פגשתי אנשים שונים.

יש גם רבים שלא פגשתי, כי הם פסלו אותי מראש - חלק עם לראות תמונה וחלק בלי.

יש כאלה שפסלו אותי אחרי שפגשו אותי - חלקם כנראה על סמך המראה החיצוני שלי.

וגם הפוך (באופן אישי לא מבקשת תמונה - אבל לפעמים שולחים, ואם אני רואה שזה משקף סגנון מסוים, זה כנראה יתרום להחלטה שלי לפסול).

בין אם נודה ובין אם לא, תוך מספר רגעים מאז שאנחנו פוגשים מישהו אנו מייצרים לעצמינו שיפוט של האדם הזה. אנחנו יכולים לשפר ולשכלל אותו עם הזמן, אבל אנחנו כבר יכולים להביע דיעה מסוימת.

זה בלתי נמנע להתעלם מהחיצוניות (וגם הלכתית - חייבים לראות את האישה לפני שמקדשים אותה).

"תמיד יכול להיות בחור שהוא מסמר הערב והוא מלא בגופו, או בחורה רזה מצליחנית מאוד, וכמובן הפוך, בחור מלא ובודד או בחורה רזה ודיכאונית."

מסכימה עם זה לחלוטין. אי אפשר להעריך על פי משקל גופו של אדם עד כמה הוא מצליח\רמת האושר שלו.

עם זאת, אנחנו מתחתנים עם מישהו כשאנחנו יפים וצעירים. מהלך החיים שלנו משנה אותנו מבחינה פיזית, וכולנו מזדקנים ומשתנים. אולי הקב"ה יצר את העולם כך שנתחיל את הזוגיות שלנו בשלב הזה, אבל במהלך השנים אנחנו מעמיקים אם הקשר ונותנים פחות מקום לחיצוניות ויותר לפנימיות, ועם הני להעריך גם הדרת זיקנה.

עצם המודעות שמשהו חסום זו כבר נקודה משמעותית. 

כדאי לחשוב? האם יש אירוע בחיים שיכול להיות טריגר לחסימה? 

האם משהו מפחיד אותך? האם אתה באמת רוצה להתחתן? 

בכל מקרה- 

שווה למצוא גורם כלשהוא בחייך ו/או איש מקצוע לנסות להבין מה מונע ממך להתקדם ומה חוסם את האפשרות לפתח קשר ריגשי. 

האמת שזו נקודה מאוד חשובה, גם עם קשרים אחרים, למשל עם חברים חדשים, לוקח לי הרבה זמן להיפתח, זה לא קורה ביומיים, אבל זה בסוף קורה, פשוט חברים לא "חותכים" אותך אם לא הולך בהתחלה, אבל בדייטים כשמסיימים אחרי פעם פעמיים ולא מתראים יותר, קשה לי לראות איך אפשר לקדם קשר כשהכל קורה מדי לאט ואי אפשר באמת לתת הזדמנות אמיתית אם אחד הצדדים לא מספיק "אטרקטיבי" כבר בפגישות הראשונות

שים לב שאתה צריך לחפש את הפיתרון בכיוון שונה ממה שנשמע בהודעה הפותחת שלך.
אין אצלך בעיה עם דייטים, ואתה לא צריך לחפש פיתרון במחוזות הדרגת הדייטים
יש לך משהו כללי, ופשוט בעוד שבחיים אתה יכול להסתדר איתו, בדייטים הוא תוקע, כמו שהסברת.
ממילא, צריך לבדוק איך אתה מצליח להיפתח יותר באופן כללי.
כמובן שאפשר גם לחפש בנתיים דרכים לעקוף את הבעיה גם בדייטים.
אבל העיקר הוא שלא להתייחס לזה כאל משהו שמופיע או מתרחש דווקא בדייטים. וממילא - להתנהל בהתאם.

(מקווה שאני ברור... לא הצלחתי להתנסח בהיר מספיק 😅)

היה יותר מאחד, אבל היה קשר אחד שממש רציתי, הרגשתי גם שהתחיל טוב, זרם מאוד בהתחלה, אבל אחרי כמה פגישות הרגשתי שאני לא מצליח להביא את עצמי, היו הרבה שתיקות מצידי, כשהיא החליטה לסיים הבנתי אותה, אבל אני חושב שאם הייתי מצליח להראות מי אני באמת ולא את הגרסה המצומקת שהצגתי את עצמי, יכול להיות מאוד שהקשר היה מצליח.

אמרת הרבה דברים נכונים וחשובים, אני צריך לחשוב עליהם ולראות באמת מה הנקודה הספציפית שמפריעה לי להתקדם

תודה רבה רבה!!

וכך יגיב בהתאם למתי שהיא משפיעה על הקשר. 

לא מסתבר שאדם שקשה לו לנהל זמן התייחס לזה כאילו זה הכי טבעי בעולם ולא צריך לזרוק מילה על זה. שיקח אחריות על הקושי שלו.

זה לא נובע חלילה מתוך זלזול.

יכול להיות שהשתדלו, אבל בסופו של דבר לא הצליחו..

קורה.

העיקר ליידע את הצד השני.

בהצלחה.

זאת נורה אדומה לזלזול, דהיינו אם הוא גם לא כל כך הקשיב וגם לא כל כך התחשב בכך וכולי וכולי וגם איחר אז מאוד הגיוני לצרף את זה למכלול של מקרים שמבטאים זלזול. אך אם מדובר באיחור בלבד והכל היה סבבה.. אז אפשר להרפות מעניין הזלזול

לדעתי יש משהו מאוד מיוחד ובוגר

בלהעריך את הבדידות

כמובן שלא טוב היות האדם לבדו

אבל אני חושב שלפעמים להיות לבד 

זה ממש עוצמתי

האם הלבד הזה משמח אותך?

שמי שמכניס "מסכנים" לסוכה - עליו אומר הזוהר שהאושפיזים באים להתארח בסוכתו. הוא אמר שמסכנים זה לא עניים, לא רק. זה גם אנשים שאין להם עם מי לעשות את החג. מעניין מה הדין למי שהולך לשבת אצל האחרים...

בשמחת החג (ובמקומות נוספים) אנחנו מצווים לשמוח יחד עם הגר, היתום והאלמנה - ואין כאן שום קשר למצב הכלכלי שלהם. האלמנה יכולה להיות האלמנה של רוטשילד - ועדיין אנו מצווים לדאוג לשמחתה. כלומר התורה מצווה אותנו להתייחס לפן המסכנות, כהגדרתך, לפן הנפשי - ולא לפן הכלכלי והחומרי.

דברים טז, יד:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ

שזה משהו מאוד אישי.

לא דומה רווקה בכורה במשפחה בגיל 25, לרווקה הכי צעירה במשפחה בת 25.

בכל המקרה הדגש בשאלה למבוגרות יותר הוא לגבי אירועים ספציפיים, ולא חגים בכללי...

אהבתי את את ההבנה של בחגך

רווקות לא סותרת שמחה

רווקות זה חוסר, חלל שמוליד כאב

כאב לא סותר שמחה

לכולנו, לא רק לרווקים.

אפשר לכאוב ולשמוח, אבל זה הרבה יותר מאתגר, במיוחד שאנחנו מצווים על זה - מה שדורש ליצור מעין כפייה עד שנגיע למצב ששמח אני.

וכאן שאלתי איך מזמנים את השמחה הזאת אלינו?

אדם שמח בכל מיני תחומים בחיים, אם בתחום אחד כואב לא הייתי נוטה לומר שהוא חייב "ליצור מעין כפייה" כדי להגיע לידי שמחה. בלי לבטל את הפעמים שאכן זה ככה, אבל לא נראה לי שמוכרח שכל המקרים כאלה.

ונראה לי כמו שכולם, לשמח את החברים ואת המשפחה ("חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל" נלמד  מ"ושמחת בחגך", משמע שלשמח גורם לשמחה וממילא לקיום המצווה). לפעמים אפשר להרגיש לבד בגלל המון משפחות - באמת יש צורך למצוא 'קבוצת שווים'. יש צורך למצוא איפה אפשר להוסיף אור.

ובטח לא לגרום למי שבעל כרוחו רווק להיות יותר עצוב ממה שהוא.

מה כן המטרה של האמירה - לא יודע כעת להגיד.

המטרה של האמירה הזאת היא לשקף מציאות נכונה וכואבת

אני לא אומר שאי אפשר להרגיש שמחה, אבל בהחלט הגיוני שמישהו יגיד שקשה לו לשמוח, ואתה לא אמור להתפלפל איתו על "זה משהו שחסר וכואב אבל זה לא מונע ממך לשמוח"

ולכן אני לא מתפלפל עם אף אחד כפי הצגת.

אני מדבר על צפיות מחיי רווקות. אין לי שום עמדה כעת לתמוך או לא לתמוך באדם כאוב אלא לעסוק בציפיות שלנו מהמושג הכולל שנקרא 'שמחה'.

אני לא חושב שהמטרה של חז"ל היא לשקף מציאות בלבד. לחז"ל יש מגמה שאליה הם מכוונים ובגלל הצורה שנכתבה תורה בעל פה אז נוצר מצב שההקשר של האמירה יכול לקבל משמעויות שונות שלאו דווקא מתיישבות עם אותה מגמה.