פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1412)

ויש....

מה לעשות? לא לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה !

כל זוג והבניה שלו .....

או כמאמר ר' נחמן זה מעשה שלי וזה מעשה שלו 

העיקר שתהיינה החלטות נכונות וסיעתא דשמייא 

מעבר לזה שזוג שמצליח להתגבר ולהיבנות מבעיות לפני זה נותן אינדיקציה טובה להמשך!

כי הרי ב-ר-ו-ר שיהיו פה ושם עניינים שיעלו במהלך הנישואין, לא?

אגב, התגברות על הקשר יכולה לחזק את הקשר גם מבחינה רגשית! אז די הגיוני שזה טוב לפני החתונה... לענ"ד.

הצלחה!!

צירפתי כאן כמה קישורים שיכולים לעזור

http://www.academics.co.il/Articles/Article10386.aspx

http://liran-hasson.com/Wedding/tag/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A7%D7%A9%D7%98-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94/

http://cafe.themarker.com/post/2222720/

בהתלחה

זה אפילו עולה גרושים..
שולחת לך תמונות באישי.

אם הוא היה רוצה לסיים- הוא לא היה צריך עוד זמן לחשוב.

מעבר לזה, בפגישה ראשונה אפשר לראות הרבה, אם כי לא להגזים גם בזה. אולי הוא מתלבט על משהו מסוים, או אולי בכלל זה קשור אליו ולא לקשר, עיכוב מסוים חיצוני שמנע ממנו לחשוב בבהירות באותם ימים ולכן היה צריך עוד קצת זמן..

בנחת, סבלנות, תני לו את הכמה ימים הללו ומקסימום תתקשרי אליו אח"כ ותנסי לברר מה קורה. לא כ"כ נורא.

בהצלחה!

ובכלל בלי לחץ, להמתין להמשך..

אין מה להכנס לפאניקה, הגיוני שמבקשים זמן לחשוב..




רק שמרי על העיניינים שישארו בשליטה..

ויהיה אחלה..

אין ממה להתרגש...



 

יש אנשים שלוקח להם יותר זמן עד שמתבשלים עם מה שחוו.

כך שבהחלט הגיוני שידרשו כמה ימים כדי להתבונן ולקבל החלטה מתוך יישוב הדעת.

לא נראלי שאת צריכה להתחיל לפתח עליו תיאוריות - מזה אומר עליו? על מה זה מעיד וכו'...?

זו דרך ההתנהלות שבחר כרגע, כנראה בזמן הנוכחי זה מה שטוב עבורו.

אמנם את במקום לא נוח- של ספק,

אבל תשדרי לו את המרחב, את ההבנה, תאפשרי לו.

הוא יעריך את זה מאוד.

ו.. מסכימה עם הנאמר פה:

בוודאי אפשר בפגישה אחת לקלוט המון!!   

וזה דוקא יצא טוב...

גמני התלבטתי...

רציתי לתת עוד צאנס לפגישה שנייה, אבל הקב"ה חסך לי את זה ב"ה!!!!

אבל תודה לכולכן על העצות והמקום עצמו...

והוא רצה לחשוב על זה טוב לפני שהוא נותן תשובה

כל הכבוד לו שלקח על עצמו לשקול את זה היטב

וב"ה שהקב"ה חסך לך את ההתלבטות!

כמה צריך לחשוב על דייט ראשון?

אולי לא היה לו נעים לומר לא ודחה את זה ביום...

או שהוא התלבט אם בכלל בא לו לצאת  בכללי.

אני שונאת שעושים את זה כי זה מורח את הצד השני ומשאיר אותו במתח עוד יום!  שלם...

שיחזיר לך תשובה חיובית ויום לפני הפגישה יגיד שחשב על זה שוב והוא לא מעוניין

שיפסול אותך מראש כי הוא מתלבט?

יש כאלה שלוקח להם זמן לחשוב על נושאים כאלה

לשקול את הפגישה לעומק

לעבד מידע שקלטו

בס"ד

ותגידי מה עושים במצב כזה ?

אם את בקטע אז זה סימן טוב..

אם את מתלבטת בד"כ זה קצת מלחיץ..

זה קרה זה קורה וזה יקרה...זה טבעו של העולם...

הפסיכולוגיה אומרת שאם צד אחד רוצה יותר הצד השני ירצה קצת פחות וכן הפוך,

אם הצד השני ירצה פחות את תרצי יותר - תמיד האדם רוצה את מה שאין לו...

לכן, כל מה שנותר לי זה לאחל לכם בהצלחה..!

נ.ב. מומלץ בחום לדבר איתו על העניין ועל היכן שאת נמצאת בקשר

זה ממש לא מחייב!!!

את לא מכירה זוגות שרוצים אחד את השני באותה רמה?? או שהם פשוט מאוהבים.. 

זה ממש לא מחייב.. זה תלוי בבן אדם ובמצב של שנהם...

יש זוגיות שמובילה ל  ויש זוגיות שמובילה ל  ויש זוגיות מקדמת וזוגיות מעכבת יש זוגיות שהיא לא מקדמת צד אחד אבל את הצד השני היא דווקא כן 

מכול זוגיות אנחנו לומדים ואני מאמינה שכול בחור/ה מלמד אותנו משהו אנחנו פשוט צריכים לבדוק מה

ילדה טובה:

את צריכה להתבונן מה הבחור הזה מלמד אותך... איזה מסר את מקבלת ממנו

כי כול אדם שאנחנו פוגשים מאיר בנו משהו בעצמנו  

זה היה נורא מלחיץ...

בעע... לא נעים להזכר בלחץ שהייתי נתונה לו באותה תקופה.

כן, וניסיתי להסביר שאני רוצה יותר לאט אבל זה לא בדיוק הובן או משו בסגנון.

בכל מקרה, אני מקווה שתמצאי את הפיתרון הנכון לטובה.

ואם זה נמשך אז שימי לב זה יכול להיות לא כ"כ נעים.

בהצלחה!

לפחות אני יודעת שאני לא היחידה שהרגישה את זה..

קרה לי הזכרת לי נשכחות...
אישית שאלתי אותו בזמנו והוא אכן אמר שכן אז ביקשתי שיוריד הילוך ושנצעד באותו הקצב...

שבנות בגלל שהם בדר"כ יותר ברגש, מול בחור הן דווקא יותר בשכל

לעומת זאת - בנים שהם בדר"כ שכל - יהיו יותר רגש

לכן יתכן והם מתחברים יותר מהר ללב

קרה לי פעמיים שזכורות לי היטב משני הכיוונים .

 בפעם הראשונה  היתה תחושה של  רגש שממלא אותך שאי אפשר להסביר ...למה ואיך זה בא

זה פשוט קורה ,  זה לא בשליטתנו ומסתמא זה גם לא בשליטתו של הבחור שאיתו את נפגשת .

תנסי להבין שייתכן מאוד שזה קורה לו פעם ראשונה בחיים וזה חדש לו הוא לא כ"כ יודע איך לווסת את זה
אני לא יודע אם הוא בייניש או לא , אבל אם הוא בייניש ודוס שלא מדבר עם בנות אז את הולכת לראות משהו טהור .

כשלי זה קרה אני יכול להגיד לך בכנות שלא כ"כ עניין אותי החיצוניות של הבחורה
והיו פגישות שהיא הגיעה לא הכי מושקע . פשוט התחברתי לפנימיות שלה . תחושת השייכות שהיתה לי כלפיה .
בכלל באותה תקופה היצירתיות ותחושת הרוחניות היתה בשיאה אבל מצד שני לא יכולתי לשתף אותה בכל מה שאני חווה .
מה גם שזה היה עדיין מוקדם . חבל שגם היא לא הרגישה ככה .. .
מטבעי אני מופנם וקצת אייסמן ולמרות זאת היא קלטה מהר מאוד את הרגש שלי כלפיה שלא ויסתתי אותו נכון .
 אח"כ זה קרה לי מהכיוון השני והרגשתי לחץ מסויים אני זוכר שהבנתי אז מה הרגישה אותה בחורה ראשונה .

איך להתמודד ? לא יודע כ"כ מה להגיד לך ויייתכן מאוד שמה שאכתוב לא הכי נכון אם בכלל אבל בכל זאת :

א'.  תפילה לקב"ה  שידע לכוון אותך נכון ולא להילחץ ולבחור במוצא הקל של בריחה ולברוח . שבירת לב זה לא דבר קל ...
     מה גם שאיננו יודעים מי  הוא הזיווג הראשון שלנו וחבל יהיה לפספס בגלל חוסר בבגרות ובהכלה של השני .
     [ לפעמים יש כאלו שיוצאים להיפגש אבל בתוכתוכם לא באמת מבינים שזה אומר חתונה וחיים משותפים  בע"ה
      ואז שכזה מגיע הם נלחצים מעצם העובדה שהחיפוש הגיע לסופו ולאו דוקא בגלל מעשי הצד השני ] .

ב' . תודי לקב"ה שאם אכן זה יהיה זה אז את כבר בחצי הדרך (לפחות)  לשם

ג'. לרמוז לבחור דרך גורם שלישי או בדרך אחרת ואף ישירה שאת כן מעוניינת להכיר אותו אבל את צריכה את הזמן שלך .
לי היה חסר מישהו/י שידע לתת לי את העצות הנכונות ולתת את ההבנה שצריך להוריד הילוך .
כדאי שהוא לא יראה בזה שאת רוצה להוריד הילוך שאת לא מעוניינת . אלא שאת פשוט רוצה עוד זמן ..

ברגע שהבחור יבין שאת כן בעניין פשוט רוצה עוד זמן הוא יבין זאת ויווסת את הבעת הרגש .

ד'.  סבלנות זו מילת המפתח . עם זאת תשתדלי לעשות את הפגישות יותר איכותיות תיפתחו יותר אחד לשני
      תראי לו צדדים בך שיראו לו שאת אישה ולא מלאך . ד"א , לא תמיד זה עוזר לצאת מהסינוור מניסיון ...   
     תתענייני בו ותשתדלי לראות צדדים בו שעוד לא הכרת  .להגיע בעין טובה אבל גם בוחנת לפגישה .  

תני לקשר לזרום בסייעתא דשמיא . בע"ה בהצלחה רבה !  והכי חשוב תפילה לבורא עולם שרוצה בטובת שניכם .
 

תדברי איתו שירגע ומהר.. שאתם לא באותו מצב.. מה שיכולה לגרור שיחה כזו לפעמים שהוא יהיה ההיפך ממתלהב עליך.. אבל אחרת זה בכלל לא נעים...

לי אישית שקרה כזה דבר.. רק גרם לי יותר להתרחק ולגמור תקשר...

ב"הצלחה! 

תהיי בקצב שלך ילדה טובה אין עליך!

הרי כתבת בפירוש שהוא לא אמר/עשה משהו מוזרוגם לא אמר כלום-פשוט הרגשת.

אני מאמין שזה מסתמך על מבט אחר בעיינים ודברים מהסוג הזה..

בהנחה שאת צודקת והוא אכן התאהב הרי שהוא נשמע בחור לגמרי לעניין אם הוא מצליח שלא להביא את זה לידי ביטוי שהוא 

מעבר להרגשה שלך, שני משוכנע שבאה מהבדלים דקים בהתנהגות שלו..

הוא לא הציע לך נישואין,לא התחיל לדבר על השולחן שבת שלכם,הכל בסדר!

מכיוון שזה ככה אני חושב שאת יכולה להמשיך ולבחון את הקשר בקצב שלך ולאט לאט,הוא הרי מבין שמה שהוא מרגיש זה עדיין לא המקום שלך, ולכן הוא לא מראה בצורה גלויה את הרגשותיו..

(וכמובן שאת יכולה רק להיות מוחמאת מזה שכך הקשר נראה בעיניו...ולשמוח!)

בהצלחה...

קודם כל ממש תודה רבה לכל המגיבים!!!

דבר שני, אני לא יכולה להגיד לו שירגע, כי תכלס הוא באמת לא אמר או עשה משהו מוגזם.. פשוט דואג לי כזה ממש.. קצת מחמיא לפעמים וגם כל מה שאני אומרת הוא מסכים איתי, כילו, בא לי להגיד לו אתה לא חייב להסכים עם כל מילה שאני אומרת! זה מעצבן. במקום להרגיש מזה מוחמאת זה סתם מלחיץ אותי.. 

אני פוחדת שהוא בונה עליי בניינים ואני רק בהתחלההה בהתחלה.. לא נפתחתי בכלל, לא סיפרתי שום דבר אישי. כלום.

לדעתי, גבר מיד יודע אם בחורה מוצאת חן בעיניו או לא, וברוב המקרים לא יעזרו עוד פגישות וכו'. מה שא"כ אצל הבחורה שדעתה יכולה להשתנות במהלך הפגישות.

אז מעולה, הוא סגור עליך מחד, מאידך נותן לך את הזמן שדרוש לך, ובטח מודע למצב שגם תסרבי לו.. קחי את הזמן שלך, תעשי כמה פגישות שרק מרגיש לך ותחליטי בכייף, ללא קשר להחלטות שלו.

(ד"א, לפעמים זה מבלבל ומשפיע על הדעה וההחלטה כשבחור רוצה/ מחזר , אז שימי לב גם לזה...)

כשקראתי רציתי להגיב במזל טוב, ואז המשכתי לקרוא

אין סיבה שתלחצי ואולי עוד כמה שבועות זה באמת יהיה מזל טוב

יצאנו, דייט שני בסה"כ. 

ובעיני ממש נראלי שזה לא שייך, אבל הוא ממש בהתלהבות.. כל מה שאני אומרת 'כן, טוב, אני בעד ככה..', כל מילה חדשה שאני מכניסה הוא מתלהב [אמרתי על משהו 'מטורף', מאותה שניה הכל 'מטורף', ובאותו טון שאני אמרתי את זה.. והיו עוד מילים כאלה..]

ועכשיו החלק הלא נעים של לחתוך. =\

ממה שכולם אומרים פה נשמע שהתייחסות גדולה בעיקר לצד השלילי שייתכן שיש לעניין.

נכון, יכול להיות שהוא מתלהב ומסנוור,

אבל יכול להיות צד אחר.

אם תרצי אשמח לפרט לך באישי מה עשינו כשקרה לנו (כן, יש שני צדדים לקשר, גם במצב כזה...) דבר כזה,

בואי רק נגיד שעוד 3 חודשים יש לנו יום נישואין ב"ה...

ובכל מקרה ההמלצה הכי טובה היא לקחת אוויר ולדבר על זה- איתו, עם עצמך ועם רבש"ע. החלטות טובות לא מגיעות ממקום של לחץ, אלא ממקום של השלמה אמיתית ורגועה עם המצב (לא לתת לרגש להשתלט לאף כיוון, לא להתלהבות ולא ללחץ).

ב"הצלחה!

סתם...תודה, חמודה! העלית לי חיוך על הפנים

בדיוק כמו שאת מתארת! וגם אמרתי לו את זה..

ואחרי 5 שבועות הייתי מאורסת...

לא ציפיתי שזה יעלה לכותרות..

בכולופן, תמיד כשאנשים פה מתייעצים בא לי לדעת מה קרה בסוף... אז אמנם זה לא הסוף, אבל אני ישתף מה שבנתיים..

פשוט החלטתי להגיע בגישה חיובית ולא להילחץ מכל מה שהוא אומר וכו' וזה פשוט שינה את הכל! ב"ה.. אה, וגם אמרתי לו

שאני עוד בשלב של להכיר מי הוא וכו' ולוקח לי ממש זמן......

            אנשים! תודה על האכפתיות והשיתוף!

גישה זה חלק ע-נ-ק בהצלחה!!

(בכלל, טיפ לחיים)

שנשמע בשורות טובות

אבל זה היה בשלב די מתקדם

פתאום קלטתי שהוא בכיוון של להציע נישואים

והזהרתי אותו שאני צריכה עוד זמן

הוא התייבש חבל על הזמן, חשב כבר מי יודע מה

בסוף אחרי שבועיים הצעתי לו שיציע לי נישואים...

למה שיהווה..?


היא, היא ושוב היא.

והרבה פחות מה שלא בשליטתה..

 

הרבה יותר משמעותי לדוגמא, 

מה אמא שלה אכלה בהריון

ועוד יותר משמעותי

מה היתה רמת זיהום האויר איפה שהיא גרה כילדה קטנה

ועוד יותר משמעותי

כמה אהבה היא קיבלה בתור ילדה קטנה

ואת כל אלה כנראה שאתה לא תבדוק, נכון?

אני מנסה לחשוב מה יכול להפריע לך בזה. יכול להיות שאתה חושש מרמת הפוריות שלה (זה הדבר היחיד שעולה לי בראש שאולי יכול להפריע לך)?

חיפשתי בשבילך ומצאתי את הכתבה הבאה, שמספרת על ילדת מבחנה שילדה בן לאחר הריון טבעי (מה שמוכיח, שתינוקות מבחנה הם פוריים כמו כל אחד אחר) - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3134753,00.html

עוד אני יכולה להגיד, שלדעתי תינוקות כאלה נולדו לאחר הרבה תפילות, ובטח ה' שלח נשמות מיוחדות להורים המסכנים לאחר שנים רבות של סבל, אז תתעודד שהמשודכת שלך היא נשמה מיוחדת, שה' החליט להוריד אותה לעולם כמתנה.

בקיצור, שיהיה לך בהצלחה.

אמא שלו/ה חד הורית? למה זה ילד מבחנה? יש לו הורים בבית או רק אמא?

כי אז זה לא בריא..

 אם יש הורים וזה ילד מבחנה בגלל פוריות- אז סבבה הוא נורמלי...

אם זה אם חד הורית, אז הילד לא גדל בסביבה טבעית.. זה ממש לא בריא ככה..

יש כמה מחקרים עד כמה שזה לא בריא לבריאות הנפשית של הילד,, ולכן אני חוששת שלא בטוח הייתי יוצאת..

\הובנתי?

בהצלחה!

היא נולדה מתרומה, אמא שלה לא התחתנה.

אבל אתה אומר שאין לה.. אלא אם חד הורית.. זה לא היה ברור ככ מהניסוח..

ושוב,, אם חד הורית שלא יודעים מי האבא (ואסור שידעו זה חיסיון רפואי.. למיטב ידעיתי..),, זה לא תמיד בריא..

ילד צריך הורים! לפחות לדעת מי הם היו..

ילד צריך לגדול בסביבה טבעית..

זה חלק אינטגרלי מהבריאות הנפשית..

מיצד שני: מזה אשמתה? "על כורחך אתה נולד".. ק"ו היא..

תבדוק במה זה משפיע עלה בחיים..

קשה לרובנו לענות האם כן או לא

תציג את היצרונות והחסרונות כתוצאה מהדבר ונוכל לענות לך

אבל כידוע, אני ממש מתנגד לשאלות "האם אתם הייתם יוצאים"

לא בוחרים חתן/כלה כי החבר'ה מסתדרים איתו!

תמיד בגלל שאני אחת משלישייה שואלים אנשים חסרי טאקט כאלה ואחרים ---

'שלישיה אמיתית?... או ילדי מבחנה?...'

ואני תמיד-'אמיתית, אמיתית'

ומה, ילדי מבחנה זה לא אמיתיים?

מה הבעיה בזה?

מה ההבדל בין ילד מבחנה למאומץ מגיל יומיים?

אין שום הבדל וזה לא צריך להיות שיקול. בכלל.

ילד מבחנה זה ילד שהזרע והביצית עשו דייט במבחנה וכאשר הם הפכו לגוש תאים הם הוחזרו לאמא. 

קוראים לזה IVF וזה טיפול נפוץ להורים שמתקשים להביא ילדים.

כמובן שתיאורטית אפשר לעשות את זה עם תרומת ביצית או זרע, אבל זה ממש לא המקרה הנפוץ. המקרה הנפוץ הוא שההורים שלו הם נתנו את הביצית והזרע. 

אז מה הבעיה עם ילד מבחנה?

מה יש לספר את זה?

כמה זה רלוונטי עבורה/עבור הסביבה שלה?

אני באמת לא מבינה! 

"ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" 

אני חושב שכדאי שתעשי עם עצמך ברור עמוק אם אתה מוכנה לצאת עם מישהוא לצורכי חתונה. מומלץ אנשים נשואים שמכירים אותך (גם ההורים כמובן יכולים לעזור) ואם את מחליטה שאת מוכנה, תתחילי לצאת איתו. ואם את מתפדחת להגיד לו את זה, אפשר (ואפילו מומלץ) דרך צד שלישי.

עזרתם לי לסדר קצת תבלאגן בראש

קשר מסוג כזה עלול ליצור נזק לקשר אמיתי שיהיה בעתיד.

אני טובה בלהגיד כי אני פחות או יותר באותו מצב ואני עוד לא אזרתי את האומץ,

אבל להשאר במצב כזה- זה רעיון לא מדהים. זה תוקע אותך. אמנם את צעירה וזה לא אסון, אבל זה מסוג הדברים שנוטים להשתקע אם לא מדרבנים אותם להחליט לאיפה הם הולכים

(וחוץ מזה, את עוד במצב שאין לך הרבה מה להפסיד.)

ואם קשה לך לעשות את זה פנים אל פנים או בטלפון-אז אפילו במייל.

זה דורש המון אומץ, אבל בטווח הארוך הבירור הזה הוא ההחלטה הנכונה.

בכך שהוא מתייחס אלייך אחרת וכו'... והוא לא מעיז לעשות יותר מזה אם את לא תסמני לו איכשהו שאת גם בעניין...

גבר שמעוניין ועוד בגילו היה עושה צעד..

תאמיני לי מניסיון(:

עשי את את הצעד הראשון לראת חיזוק הקשר, אך בעדינות, כדי לא להפחיד אותו. נגיד, תזמיני אותו לקולנוע או למופע (תגידי שהחברה שלך שהייתה אמורה לצאת איתך לא מרגישה טוב, ויש לך, איפוא, כרטיס פנוי). תעשי איזושהי ג'סטה "אימהית" - נגיד, אם הוא כל הזמן אוכל פרוסות לחם עם גבינה, תכבדי אותו בסנדוויץ' מושקע. 

תביאי אותו למצב שהוא יבין מה שאת רוצה.

מן הסתם לא קל לך לעשות את הצעד הראשון,

ולכן עדיף שתגרמי לו בצורה עקיפה לזה.

בס"ד בר"ה

מה לעשות?? אינסטינקט טבעי שלנו כ-בני אדם...

אבל אתה יכול להיות רגוע, כי בת'כלס אנחנו ממש שמחים בשביל האחרים...

בוא נניח והיו נותנים לנו אופציה: החבר שלך לא יצא עם אף אחת, כל עוד אתם גם לא יוצאים...האם היינו מסכימים? ודאי שלא..מה שאומר שאנחנו באמת שמחים...

אבל את ההרגשה של "גמאני רוצה" אי אפשר להחביא..

מה שנותר לנו הוא, להתפלל, להתפלל, להתפלל ועוד להתפלל

בע"ה שנזכה למצוא את שאהבה נפשינו, ולהקים בית כשר, נאמן, חסידי, שמח ומתוק

בב"א

אבל זה בא ממקום של קשר שהיה ונגמר...וזה עוד יותר מקום לא פשוט

זה סוג של תסכול כזה שנובע מהמון דברים....

ורצון עמוק גם כבר להכיר ולהתחיל לעשות את הצעד הראשוני 

תחשוב שהוא היה שמח איתך אם זה היה הפוך.. (מקווה..) 

ב"הצלחה..

יהיה טוב!!!

אף פעם אל תקנא במישהו אחר.

כל אחד מקבל מה שהכי מתאים לו

ובזמן שהכי מתאים לו.

הכל תחת השגחה, הקב"ה לא מקפח אף אחד, בעז"ה גם הזמן שלך יגיע.

עדיף במקום זה שתשמח בשבילו, ותתפלל לקב"ה שישלח לך את זיווגך. 

שבוע טוב. כל הישועות!

לקנא- זה בעצם לדעת שגם אני יכול להגיע לאותו מקום, ולכן אני רוצה את זה כל כך. זה לא מקטין אותנו לצרות עין על החבר אלא מביא ומגדיל אותנו אל  הידיעה שגם אני יכול בע"ה להגיע לשם, וממקום כזה קל יותר להתקדם אל היעד.

(שמעתי את זה מפיה של רבנית מוכרת וחשובה)

יהי רצון/שיר חדש

בעזהי"ת.

היא לא עברה למצפה רמון? [בזמנו, אי שם]

http://stender.co.il/minisite/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/

וברצינות-

כמה שזה מציק, הדברים החיצוניים שמקשים עלינו- בסופו של יום- אנחנו מחליטים בשבילנו!

לכן, אל תייחס לחלומות הרבה חשיבות [או אם ממש בא לך- תפרשן אותם בצורה חד-משמעית]..

ב"הצלחה!!

ולכן זה לא נשמע לי מפתיע בכלל... תנסה לשנות את המחשבות- ישתנו החלומות. בהצלחה

מממ...

אני עוד אנסה לפרק לגורמים את המשפט אבל על פניו- יש בזה משהו... כנראה כך בנויה הנפש שלכם!

נכון שבדרך כלל יותר קל לנו לבטא את את הצד הרוחני/רגשי כשהגוף לא מציק וכו'. זה כאילו עוזר לשחרר מחסומים מסוימים...

אבל תאמיני לי, גם אם תחפשי בקיבה בנרות לא תמצאי אף פתח ללב...!

ובכ"ז- אני חשה שזה נכון! פשוט כי המציאות מוכיחה את זה...

בפורום הזה שהמשפט הזה מתאים לו בול

אבל אין עליו 

סיבה ראשונה:

במסכת עבודה זרה (דף לו) מוסבר שהאיסור בפת עכו"ם (בדומה על שמן ויין של גויים)

הוא בכדי למנוע מצב של קירבה עם הגויים, 

שמתוך כך יקרו שתי רעות:

1. חתונה עם בנותיהם- התבוללות

2. ניגרר אחריהם לעבודה זרה

מכאן ניתן ללמוד שהאוכל אכן מקרב בין האנשים.

סיבה שניה:

כמו כל יצור חי, האכל זה צורך בסיסי,

לא נעים לשבת בדייט כאשר רעבים

(חבר'ה, או שתבואו שבעים לדייט או שתתאמו בניכם לאכול יחד, אבל בבקשה אל תשבו רעבים)

ולכן, בחור/ה שבע יהיה רגוע יותר וישדר נינחות 

זה לאו דווקא אל ליבו של גבר

האוכל תופס גם מקום נכבד בחייהן של הנשים 

בתאבון לכולנ"ו 

הדרך הטובה ביותר להגיע לליבו של גבר היא לחתוך את כלוב הצלעות.

כשראיתי את המשפט ישר חשבתי "מי שאמר את המשפט הזה כנראה לא היה קרדיולוג"

שזכרת להביא את המסור מהעבודה(בגן? במעון? בכיתה? לא ידעתי שמשתמשים בחינוך מיוחד במסורים כחלק מהחינוך הפורמלי... שוין..).

ומאד מאד נכון.. בייחוד אם אתה ספרדי מה לעשות, בדרך כלל אוכל מקרב לבבות, רק צריך לבדוק שאכן רוצים לקרב את אותם לבבות...

יש בו אמת, ומי שכתב אותו לא היה הראשון שידע על כך....

זה מוזכר במקורות, באמת...


ואתה יודע מה..?

הקיבה זה לאו דוקא האוכל...

זה בכללי, ההנאות..

לפעמים גם סופלה קטן עם המון אהבה,

יעשה הרבה יותר מצלחת מרכזית על מצע קוסקוס...

זה דרך הריאות...

חוצמזה, אתה לא יודע ששדות ממש עומד להיגמל לגמרי מעישון?!

בס"ד בר"ה

הלו, מה זה, גמילה בכפיה?

ח"ו בכפייה...

אתה רוצה, לא?

בס"ד בר"ה

אבל, א-ת רצית להתחיל, לא?

כשהייתי בת 13.. ממש רציתי לנסות, חשבתי שזה טעים!

בס"ד בר"ה

הגעת לגיל 99 (לפי הכינוי ) והבנת שאכן זה טעים

זה ידוע, הרושם הראשוני יש הרבה יותר השפעה מאשר לסתם רושם בהמשך הדרך.

אבל אני מתשדל, לא להיות מקובע לרושם הראשוני, לטוב ולרע,

אני ממש משתדל שלכל רגע בהמשך הפגישה תהיה משמעות זהה, כדי שאזכה להכיר את האדם העומד מולי,

ולא לשפוט אותו על פי אותו רושם שהיה לי.

האם הרושם הראשוני הוא זה שיקבע אם תהיה פגישה מוצלחת או לא?

אני חושב שלא, גם אם הרושם הראשוני היה לא משהו, הפגישה יכולה להיות מוצלחת וכנ"ל להפך.

האם לדעתכם ניתן לשנות רושם ראשוני? האם תתנו צ'אנס לשינוי הרושם שיצר הצד השני?

ניתן ורצוי לשנות רושם ראשוני,

לא נחיה כל החיים על פי 5 רושם שנותר אחרי 5 דק' בבפגישה הראשונה

האם לדעתכם יש שוני בין בנים לבנות?

אני די בטוח שיש הבדל בין בנים לבנות, אבל אני לא יכול להצביע עליו במדוייק בעניין הזה.

שאלת בונוס מס' 1 לנוסע המתמיד:

כשהסיבה שלכם לסיים קשר היא "מצטער/ת אבל את/ה לא הסגנון שלי"

אתם מתכוונים לתכונות / מראה חיצוני / רמה דתית / אחר

כל אחד מאלה יכול להיות סיבה מספקת ל"את לא הסגנון שלי"

שאלת בונוס מס' 2:

כמה מראה חיצוני משחק תפקיד בבחירת בן זוג?

צריך לבדוק שאין דחיה בגלל המראה החיצוני ואפשר להתרגל אליו

אין צורך לחפש את מלכ/ת היופי.

צריך שהמראה יהיה נאה בעינך, שיהיה לך נעים לשהות במחיצתו וכו'

שאלת בונוס מס' 3 והכי חשובה!!!!

איך את/ה אוהב/ת את המילקי שלך

אני פשוט אוהב אותו, קשה להסביר רגשות

שבת שלום

המבט, העמידה, המראה, השלום, הקול, החיוך (?)...

השניה הראשונה היא הכי קריטית..

הקצנתי? טוב,, אז דקה... 

קשה לשנות רושם ראשוני.. הוא הכי אומר הרבה..ובד"כ הוא נכון..

 אבל ברור שנותנים צאנס גם אחרי..

אחרת תוך דקה היו מחליטים(טוב,, אני לפחות ) אם להישאר או ללכת.. כי חבל על הזמן..

האם יש שוני בין בנים ובנות? אין לי מושג..  מעניין

1. "אתה לא הסגנון שלי"- אף פעם לא אמרתי.. תמיד אמרתי למה,, או לפחות בערך.. זה לא כיף שמשאירים את זה עלום כזה.. בכלל הגדרות ודברים ברורים זה נחמד.. אז מזה אומר? אין לי מושג.. הצד השני לא היה מפרש.. ואני לא רש"י..

ועוד משו: אחכ אני מוסיפה: אבל יש לי הרבה חברות, אתה יודע, אז אם יהיה לי רעיון אני אומר לך,, אז אולי תירצה לומר לי יותר מה אתה מחפש? וזה  ממש פתיחות.. עובד נפלא ועוזר לכוון לאחד/אחת... וגם סיום נחמד ואלגנטי עם טעם טוב..

2. מראה חיצוני משחק תפקיד.. אבל זה דבר שמתרגלים אליו אם אין דחייה,,  ואם נותנים עוד צאנס.. כי ככל שמכירים יותר את הבן אדם, גם החיצוניות  שלו משתנה..

3. מילקי,, יאמי יאמי... כל כפית קצפת ושוקולד ביחד... 

הגולן הרבה יותר טעיייםOO!!!

לרושם ראשוני יש הרבה השפעה, חלקה מודעת יותר וחלקה פחות,

המשך הקשר תלוי עד כמה נותנים מקום לרושם הראשוני.

אישית, אני בד"כ מוכנה לתת צ'אנס אלא אם היה ממש סיוט.

אם מוכנים לשים את הרושם הראשוני בצד, או מציבים בסופו סימן שאלה, אפשר לראות את הדברים אחרת,

זה כמובן דורש איזו עבודה פנימית.

לענ"ד יש הבדל בין בנים ובנות בעיקר סביב הרושם ממראה חיצוני,

בנים בד"כ יושפעו ממנו יותר, אם לא התחברו בהתחלה, רוב הסיכויים שזה לא ישתנה,

לכן גם לא יתנו צ'אנס.

בנות פחות מושפעות מזה ויש יותר סיכוי שגם אם בהתחלה לא ממש התחברו, זה ישתנה עם התקדמות הקשר,

לכן הן גם יתנו יותר צ'אנס.

בונוס 1- שילוב אופי וסגנון דתי.

בונוס 2- הוא בהחלט דבר חשוב, אין צורך לזלזל בו, אף אחד לא רוצה להגיע אחרי הנישואים לכל מיני בעיות שנובעות מכך שאחד מבני הזוג לא נתן התייחסות לצרכים שלו בפאן הזה לפני שהחליט להתחתן. בעייני חשוב להיות מודע לכך, לא תמיד מה שבנאדם מזהה בתור צורך הוא אכן כזה, לפעמים אלו סתם דמיונות שכדאי לברר אותם, אבל בהחלט יש מקום להיות קשוב לעצמך גם בנושא הזה (לא רק לזה אבל גם לזה..)

(מה מקבל מי שענה על הכל? )

הולך?

ההערות שלך בקשר לדקה הראשונה נכונות ממש לדעתי... עצה טובה- חיוך, עם העיניים, על הפעם הראשונה שנפגשים. זה משפיע.

אם זה בלשון עבר ואת היום כבר מסוגלת לקבל אותו כולל הנקודות בקורות חיים-

אז כן הייתי מציעה לנסות שוב (כשיהיה פנוי, אם יהיה פנוי).

אבל אם משהו בתוכך יודע שאת עדיין לא מקבלת את אותם דברים והם יהדהדו לך בראש גם בעוד כמה חודשים-

אז נשמה- הוא לא שלך.

את חייבת לקבל אותו כמו שהוא, בלי ספקות.

את חייבת שתהיה ביניכם הערכה הדדית!

את חייבת להרגיש שהוא טוב עבורך ולא רק שהוא בחור טוב לדעת כמה אחרים..

ייתכן מאוד שזה נובע מאי-קשר.

בדידות שמביאה איתה דמיונות, בילבולים, חרטות, תהיות.

ההמתנה להצעה טובה יותר שגורמת לכל מיני פחדים.

תופעה מוכרת מאוד..

מסר חשוב בצורה משעשעת.

כנראה זה נכתב לילדים (לפי שזה מנוקד)

וזה רלוונטי גם אלינו

תודה!

תחילת ההדרכה, עוד שניה חודש ארגון, אין לנו מושג מה נעשה בהופעה, בקושי מכירות ת'חניכות..

והופ- בחסדי שמים הקטע הזה הציץ מבין החרכים. כמה בריסטולים של עיגולים (וריבוע אחד), צילומי המילים ואח"כ כצ'ופר, חזרות קצרות-  ויש הצגה! משעשעת, חביבה, ועם מסר. מה צריך יותר מזה?

http://www.ybm.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=723

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%94

אני מכיר כמה בחורים משם

כל אחד באופי אחר

אבל הכיוון הכללי הוא באמת יחסית שכלתני

יש לזה שתי משמעויות.

א. בן אדם שהולך על פי פסיקותיו של הרמב"ם בלבד. (ולא ע"פ שו"ע, רמ"א וכו')

ב. צורת חשיבה רמבמיסטית - גישה שכלתנית.

הם שייכים להגדרה השניה כמובן.

תגידו שלא...

ומהר...

זה ממש באסה...

יש שם בחורים ממש טובים!

בס"ד

מבחינת אופי זה אופי קריר ושכלתני כמו בגוש

אבל מבחינות אחרות (יחס למדינה,לימוד תורה, תפילה, מוסר)

יש הרבה דברים שונים

וגם לא ממש חיפשתי אם לומר את האמת.

ראש הישיבה הרב סבתו הוא תלמיד של הרב ליכטנשטיין וזה אומר הרבה (לא יודע לגבי הרב שילת)

חוץ מזה חברים שלי משם ממש מחזיקים מישיבת הגוש, חצי בצחוק חצי ברצינות.

מה רע בישיבת הגוש? יש שם חבר'ה ממש טובים וכן במעלה אדומים.

בס"ד

הוא תלמיד של הרב נבנצאל והרב הדרי מישיבת הכותל.

חוץ מזה שהרב ליכטנשטיין הוא תלמיד חכם עצום.

אין שום דבר רע בהר עציון (הגוש).

ולא בברכת משה (מעלה אדומים).

הוא הקים את הישיבה עם הרב שילת.

ראש הישיבה הוא הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.

הכל כתוב באתר שלהם.

טוב אז נראה שאין קשר בין הגוש למעלה אדומים.

קרעתם אותי בשרשור הזה...

מקווה שלא קילקלתי...

לענייני שידוכים..

הרבנים שהוזכרו ממעלה אדומים (הרב רבינוביץ, הרב חיים סבתו - שלמד ב"הכותל", הרב שילת - שלמד במרכז הרב עוד בתקופת הרצי"ה. גם הרב אלישע אבינר לימד שם, איני יודע מה עכשיו. כולם - שליט"א..),

הם תלמידי חכמים גדולים ונפלאים, בעלי שכל בהיר ולב חם. אנשי מעלה משכמם ומעלה.

אז אם בכלל שייך לברר לגבי שידוך עפ"י "סיגנון הישיבה", זה לא באופן הזה.

שידוך זה עסק רציני מידי...

ומניסיון זה שהם חושבים המון!!!!!

{אוהבים את החקירה השכלית והחפירה}

ארררררר....

מעצבן!!

עם הבלורית, הפנים החלקות והמחשב הנייד...

לא תמצאי שם גרטלים בתפילות או שאריות וודקה מהתוועדויות..

בעזהי"ת.

[כן כן, יש להם גם תוכנית שילוב, וגם רובם המוחלט יוצא אח"כ ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות.]

בס"ד

ראש הישיבה הרב שבתי סבתו שליט"א, שם דגש על לימוד הבקיאות, מה שאומר שבדרך כלל יש לחבר'ה היקף בש"ס.

סגן ראש הישיבה הרב דוד פוטש, מאוד מכניס חסידות לישיבה, זה לא כמו רמת השרון או רמת גן, אלא יותר גמרא מהם. וגם החסידות היא יותר דרך הרב קוק והרב צבי יהודה.

הם שמים פתיל תכלת ב"ה.

אין שם דגש על העניין הצבאי.

חלקם מאוד בעניין של הרב מאיר כהנא הי"ד.

סה"כ ישיבה מאוד רצינית.

יש לי חברים משם ואם מישהי מעוניינת היא מוזמנת בש"א.

כבדה? אכן. לפחות חלק 

משום מה,

כמעט כל מי שאני מכירה שלומד במצפה ירחו- הוא אשכנזי.

יש שם הרבה דגש על לימוד תורה וגמרא, הם באמת תלמידי חכמים גדולים.

אני לומד שם, ולא מסכים עם כל מילה שנאמרה כאן....

בכללי- הישיבה מאוד פתוחה וזורמת, ז"א שיש הרבה גוונים וישנה התבטאות לכולם.

כך שאם הציעו לכן מישהו משם עדיף שתשאלי עליו, אם כי יש קו לישיבה אבל הוא מאוד כללי.

אשמח ייעץ על מישהו ספציפי, מה שאוכל..

(אני לא פה הרבה, אז...)

שבת ראשונה מתחילת השנה בלי הלחץ של העבודות להגשה שנושפות בעורף

אני שמח, מאושר, מבסוט ,טוב לי, מלא סיפוק, מלא אנרגיות חיוביות.

"יותר מזה אנחנו כבר לא צריכים"  (אצלי כנראה הנשמה היתרה נשארת עוד קצת  )

רבונו של עולם.. מלא טוב. מפיץ טוב. מקרין טוב.

פשוט - טוב.

*השבוע חשתי זאת בכל המובנים..

שזימן לי להכיר אדם מיוחד גם אם זה היה לשעתיים וקצת ומשם דרכנו נפרדות ושבזכות זה למדתי להכיר את העולם הפנימי שלי יותר ולעשות עם עצמי חשבון נפש.

שעשינו טיול לילי בערב שבת כל המשפחה והיה משעשע ביותר (הבנו שצריך כוח לסחוב כסא גלגלים בעליות)..

שמחר אנחנו בלווינשטיין וזה זכות לקבל שם שיקום..

ושהחיים יפים.. והשמש זורחת  

ושבת שלום!!

ההפנמה כי הכל בשליטה ובתכנון אלוקי יכולה להרגיע מאוד

ולסייע בהמתנה לדברים גדולים וקטנים שאנחנו רוצים.

שכוייח!

בע"ה ובהשתדלותי(נו)!

שרה מבינה את הבעיותיות בצחוק שלה

צחוק שמגיע מתוך זלזול בהנהגת ה' בעולם,

ובאמת, בהמשך הפרשה, שהצחוק השלילי מגיע מישמעאל

שרה דורשת מאברהם שיגרש את ישמאל

היא מבינה שאין מקום לצחוק כזה בבית שלה

היא מבינה שהיא לא רוצה שבנה יצחק, המסמל את הצחוק החיובי, "יתקלקל" על ידי אחיו הגדול, המלא בכפירה בהנהגת ה' בעולם

שנזכה בעז"ה בקרוב ממש לצחוק צחוק גדול

צחוק מתוך אמונה בה'

צחוק מתוך שמחה במקומינו 

שבוע טוב

נהנתי והחכמתי..