לדעתי -זרוק וזהו, הרבה פעמים מתברר שזה רק דמיון, ושאנחנו זורקים זה לא חסר לנו... גם אם זה היה חלק מאיתנו,

ו... כשאתה זורק קח את התוכן בחזרה ללב, אל תזרוק אותו לפח, בהצלחה

לדעתי -זה מה שאתה צריך לעשות.

כי הלראות את זה הוא שלב משמעותי בתקיעה.

קח ארגז, שים בו הכל ותדחוף אותו איפשהו. כשתרגיש מסוגל להתמודד עם זה תפתח ותחליט מה לעשות- לזרוק, לשמור כי אתה כבר אחרי...

(ואולי תפגוש מישהי ותשכח מהארגז ורק כשתארוז לחתונה פתאום תמצא אותו....)

זה מזכיר לי שני קטעים משתי הסדרות האהובות עלי:

בנות גילמור- שנוקטות בגישת הלסגור כל מה שמזכיר כולל התרווד שאיתו הוא הכין לי ארוחת בוקר והחצאית שעליה הוא החמיא, ששם שיטת הארגז היא קריטית

וFRIENDS- ששם יש טקס שריפת כל חפצי האקס (שלרוב מסתיים בשריפה כללית של הבית ואז אין חשש שמשהו השתמר בטעות) 

מה ייצא לך?

יענו לך פה (מן הסתם) מלא תשובות שונות ומגוונות...

זה מאוד תלוי בבת. אין טוב ורע. כל אחת עם מה שמתאים לה.

אני בטוחה שיהיו הרבה בנות שיתאים להן בחורים כמוך...

אל תדאג!

ב"הצלחה בכל!!!!

אבל לטובת הסקר (אולי הוא רוצה לראות מי מסתובב כאן) נראה לי ש-2 או 5...

מה בעצם ההבדל בניהם? שזה יוצא לעבוד והשני ללמוד..? אם כן- אז לפי הכוחות שלו והייעוד שלו... לא נראה לי קריטי..

גדול או קטן אז זה בגדר רצון\מחשבה מכאן למה שיקרה יש דרך.

הייתי רוצה את-2 ואולי גם 3

דיין,רב,רופא או הסדרניק-לא משנה.

העיקר שהאדם השקיע את כל מה שהוא יכול בלימוד.

אבל תמיד אפשר לשאול את הבחור למה דחה

ב"הצלחה!!!

כאילו? מה הקשר???

ר' אברום, הרב צבי יהודה ובעצם כל רב דתי לאומי גדול יגיד לכל בחור שנתברך בכישרון להיות תלמיד חכם - להמשיך בלימוד! זאת ההוראה עד היום במרכז.

נכון שיש הרבה כיפות סרוגות שטוענים שאסור להיות אברכים ושיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

אבל יש גם כיפות סרוגות שטוענים שאין בעיה ללמוד בנים בנות ביחד, ושלא צריך ללמוד תורה יותר מידי חס ושלום ושאין בעיה לשמוע שירת נשים שהרי גם מרים הנביאה שרה ועוד ועוד' בלי לבדוק טיפה מה הפוסקים אומרים.

אני מדבר על מה שהרבנים של הכיפות סרוגות אומרים, אלו שיצרו את הדרך והובילו אותה.

והם יגידו לך שאין לנו ויכוח עקרוני עם החרדים אם אפשר להיות אברך או לא, יותר מזה, ברור שצריך שיהיו אנשים שהתורה תהיה עיקר חייהם! ואם הציבור מוכן לתמוך בהם אז הם יכולים במימון מהמדינה, כמו אנשי קבע בצבא.

ההבדל הוא האם זו הנהגה כללית, לכל הציבור, כמו אצל החרדים, ששם אסור ללמוד מקצועות חול, ומי שיוצא לעבוד נחשב נפל, או ששולחים ללמוד רק את מי שמתאים לכך ויוכל להביא תועלת גדולה לעם ישראל בלימודו.

ההבדל הוא האם זו תורה פרטית, לימוד שאתה לומד רק בשבילך ובשביל הציבור שלך או תורה שאתה לומד כדי להשפיע על ידה לכל עם ישראל לאחר מכן, הולך ללמד בבתי ספר חילוניים, להקים ישיבות של תורת ארץ ישראל, להגדיל את ישוב ארץ ישראל על ידי התורה. 

תראה ע"י הרב צבי יהודה שכל חייו למד איזה מפעל ענק הוקם.

הרב נריה שכל חיים ישב בישיבה הקים ישיבות שתלמדיהם פרוסים היום בכל מקום ובכל תפקיד חשוב במדינה.

ההבדל הוא האם אתה מחנך לשותפות בנטל ומכיר בכך שאתה בריה וחברך בריה, אתה מלאכתך בבית המדרש וחברך בצבא, וכמו שחייל במודיעין ובצנחנים (כמעט  ) לא רבים כי שניהם מבינים שהם תורמים לעם ישראל כך גם אתה שנשארת ללמוד וחברך שהתגייס שניכם תורמים לעם ישראל, או שאתה כמו החרדים שלומדים לעצמם ואפילו לא מוכנים להגיד תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהראות טיפת הזדהות.

ממילא גם ההבדל יהיה בהמשך החיים, היכן תפעל, להיכן תשלח את הילדים שלך שלא יתאימו ללימוד, היכן תלך לגור.

בקיצור, אין קשר!!!

לפני ההליכה לצבא

ממה שאני מכירה לפחות-

יש בחורים שרוצים ללמוד קודם כל, ולעצב את העולם האישי שלהם ורק אח"כ לצאת "החוצה" לצבא.

בעיניי זה ממש יפה, וחשוב...

יש חבר'ה שבנויים לזמן קצר יותר ואחרים לזמן רב יותר בישיבה.

לא מאוד-מאוד, אבל שונה.

ההתרשמות שלי היא שבשנים של הישיבה הבחורים (לרוב..) ממש משתנים. למעשה בד"כ זו התקופה שבה הם מתעמקים בתורה, ובו זמנית בפנימיות שלהם פנימה.. וככה בוחרים את המסלול שנראה להם המיועד להם.

תשאלי כל בייניש/מקורב לו איך הוא היה באמצע שיעור ב' (מתי שמתגייסים בהסדר קלאסי) לעומת שיעור ד' או ו' (נו, לא בקיאה כ"כ מתי בכל ישיבה...).

הוא יגיד לך שהוא משהו אחר! שהוא למד המון והתפתח המון!

הגיוס לצה"ל זה תקופה מאוד משמעותית ומלאה באתגרים לא מוכרים ונסיונות מפתיעים שבאים גם כהסחות... 

זה עולם אחר (וכולם יעידו על זה!).

לכן אין ספק שהתמודדות עם העולם הזה משתנה בהתאם לבן-אדם שהוא באותה תקופה!!

ממש מקווה שהובנתי..

בהצלוח'ס!

אם רק הבניין עצמו לא מטופח - באמת שאין לך כל סיבה לחשוש! היא לא תתייחס לזה בכלל (ככה לפחות נראה לי).

אם הבית שלכם לא מטופח (ופה מתעוררת השאלה - מה הכוונה לא מטופח? לא מרוהט ברהיטים יקרים ומרהיבים? אין ציורים יקרי ערך על הקירות? או שמדובר בדברים בסיסיים, כמו: סדר, ניקיון וכד'), אז ייתכן שתנסה לברר אח"כ (אחרי הפגישה) אם גם הבית שלך ייראה ככה (אל תדאג! אני לא חושבת שתפסול אותך בגלל זה!! ואם כן - אני לא חושבת שאתה רוצה לחיות עם אחת שככה שופטת אנשים, הרי מה חשוב לה בסופו של דבר? מי הבן אדם או איך נראה הבית של ההורים שלו?).

אני לא חושבת שיש לך סיבה לדאגה!!!

זה נשמע שאולי אתה לא שלם עם מצב הבית שלך. בעיניי זו צריכה להיות עבודה פנימית שלך. וכשתשדר ביטחון והשלמה, שכן, זה הבית הנפלא שלי ואני גאה במה שטוב ומה שפחות, אז יהיה לך קל יותר להציג את הבית שלך.  מה כבר יכול לקרות?!  חוצמיזה- אתה יכול להבהיר בעדינות למשפחה שאתה מביא מישהי וחשוב לך וכו'...

תדע לך, יש נשים שאפילו ממש אוהבות, את הפשטות הזאת. 

"ההורים שלי די פשוטים לא אקדמאים"-- זה לא אמור להשפיע על אף אחת. לא משנה מה ההשכלה של ההורים שלך, אלא איזה סוג אנשים הם. טובים, אנשים שנחמד להיות בחברתם..

אם במקרה נתפסת למחשבה שהנתון הזה מפריע- כדי שתשתחרר מזה, כי הוא מפחית את הביטחון שלך ואין שום סיבה שזה יקרה!

שבקרב המתנחלים מי שגר בקרוואן נחשב פחות?

אמא של בעלי לא עובדת, ואבא שלו צבעי.

שניהם ללא השכלה, בית פשוט פשוט..

הכניסה לבית שלהם זה אוסף של מרצפות שהאבא שם.. וכו'.

ורק עכשיו כשקראתי את ההודעה שלך- אמרתי- יו! התחתנתי עם מישהו שהוא גם ככה!

אבל לפני- באמת שלא שמתי לב לזה.

בעלי לומד מקצוע נחשב, וההורים שלו אנשים טובים וחמים- ותאמין לי שאישתך לא תרצה שהם יהיו משכילים, הרבה יותר חשוב זה להסתדר, ושיהיה אכפת להם, שיהיו רגישים אליה ושהיא תרגיש בנוח איתם.

וזה מה שחשוב!!!

וחוץ מזה- אפשר לדבר על זה מעט לפני שאתה מביא אותה. להעלות את הנושא של איך אתה רואה את הבית שגדלת בו, ולהכניס את זה שמפריע לך ש.. 

בהצלחה!

אני מדבר על חדר המדרגות,

הבית עצמו מסמל כנראה את מה שהמשפחה שלך מייצגת, וכל עוד הוא רק לא מהודר ולא מטופח אלא פשוט, אני לא רואה שום בחורה נורמאלית שתעקם את האף

את ההרגשה..

אבל הבית שלך, זה לא הבית שאתה תקים בעז"ה. ואם לבחורה זה חשוב- היא תדאג לטיפוח ביתה העתידי.

והורים "פשוטים" - זה לא חיסרון. ו"אקדמאים" זה לא תמיד יתרון. יש אנשים פשוטים שבחום הלב שלהם - יכולים להסיק כמה "אקדמאים" "צוננים"...

אני חוש בשאתה צריך לשמוח במשפחתך, ולא להרגיש לא נוח בכך.

בחורה שתשמח בך - איננה אמורה לראות בדברים הללו בעיה מיוחדת. ואולי אדרבה, אם היא תהיה מישהי שעושה מזה יותר מידי "ענין",  אולי זה מבחן טוב שלך לגביה.

מבחינתה, העיקר זה אתה. לא רמת ניקיון חדר המדרגות שאינה תלויה בך - וגם לא הוריך שלפי תיאורך אינם אנשים "קשים" שהיא צריכה לחשוש, אלא סתם "לא אקדמאים". הם לא אמורים להיות המרצים שלה..

א. שם המשתמש שלך הוא "שמח בחלקו", אז תשמח בחלקך! המשפחה שלך צריכה להיות הגאווה שלך,  אבל לא תמיד איך שהבית נראה זה משקף אותך...ותמיד אפשר לדבר על זה אח"כ או להכין אותה לפני...

יש מצבים שההורים פשוטים מאוד והילדים ההיפך הגמור, זה שבית ההורים שלך נראה ככה (שזה לא חיסרון בכלל!) לא בהכרח כך ייראה הבית שלך, זה תלוי בשניכם.

ב.  ול"ד." - שציינת שזה מבחן טוב לגביה. לא כ"כ מסכימה, יש בחורות שזה נורא מפריע להן החוסר סדר, ניקיון ואסתטיקה. השאלה כמה ואיך, אם זה מה שיגרום לה לפסול את הקשר לאחר שהיה ברור שתמשיכו אז אכן יש בעיה. וזה סביר לגמרי שזה יפריע לה, ואת זה אני אומרת מנק' מבט של מישהי שהדברים האלה מאוד חשובים לה. רק מניסיון של קרוביי שגם הם חיים בבית פשוט וזה בגלל ההורים נטו. אני יודעת שהילדים ממש לא כאלה וזה לא אמור להפריע. לכן, הייתי בודקת ומבררת אם גם הוא כזה, אם גם הוא כזה זה כבר שיקול אחר. כי יש כאלה שמייחסים לזה חשיבות מאוד גדולה.

הנקודה העיקרית היא, שאין בעיה שזה יפריע לה. לך זה לא אמור להפריע. אבל אם זה מפריע לה, תבדוק מאיפה זה מגיע ותסיק את המסקנות! העיקר שיהיה ב"הצלחה והקב"ה יזמן לך את זיווגך האמיתי משורש נשמתך בקרוב!!!

כמובן לא התכוונתי שזו בעיה שלכלוך מפריע לה...

הרי ציינתי מפורש שהיא יודעת שזה לא באחריותו ושאת הבית שלה היא תוכל לצחצח כרצונה.

ה"מבחן" לגביו, הוא אם לפי זה היא שופטת את הבחור, גם אם אין לו כל קשר ואחריות לענין.

בסוף, תאמין לי היא תגיע, גם עם בית מעופש, וגם עם בית מפואר עם 2 מרצדסים בחניה!

שאתה רוצה שיהיה לך בית יפה, נעים, מסודר ונקי

כעיקרון- מציעים קודם לבחור,

ולא חובה לבדוק אם הבחורה פנויה כרגע או לא, אבל אם ממש רוצים,

אפשר לומר לה משהו בסגנון: חשבתי על מישהו שאולי יוכל להתאים לך, עדיין לא דיברתי איתו ואין לי מושג אם הוא תפוס, ואם הוא בעניין בכלל, אבל רציתי לבדוק קודם אם את בכלל יוצאת ופנויה?!" 

[כמובן שזה לא מחייב את הבחורה לחכות לך, ככה שיש מצב שעד שההצעה תגיע אליה היא תהיה תפוסה...]

אח"כ פונים לבחור, ושואלים אם אפשר כרגע להציע לו מישהי, אם הוא עונה חיובי, אז מספרים לו עליה מה שיודעים [גם טכני גם מהותי, סגנון ועוד..] אפשר לתת מספרי טלפון של חברות לברר עליה.

אם לבחור זה נשמע והוא עונה חיובי,

מתקשרים לבחורה, בודקים אם היא פנויה ואז אותו כנ"ל...

אם היא גם עונה חיובי- מביאים לו את המספר שלה..

כדאי להתקשר/לשלוח הודעה אחרי יומיים-שלושה, לראות אם הכל בסדר, אם יש התלבטויות, ובכלל- לנסות ללוות את הקשר- בלי להעיק ובלי להציק! בצורה נעימה, לכוון וכו'...

כל הכבוד על המחשבה! והמאמץ- ויש מאמץ...

ולפעמים גם יוצר תחושה לא הכי נעימה- נגיד אם הבחור אמר כן והבחורה החליטה שלא מתאים לה הבחור- לא הכי נעים לומר לבחור! או שהם יוצאים פעם אחת וזה ממש לא קשור...
מה לעשות זה קורה, בדיוק אמרתי לחברה שלי [] שזה "ייסורים של שידוכים"...

מה לעשות, בדרך להצלחות טובות בע"ה יש גם קשיים וכשלונות- לא להתייאש!!!

אני מנצלש"ת את ה"במה" לקרוא לכולם לפקוח עיניים ולשדך- כן, כן! גם רווקים יכולים לשדך! לא רק נשואים!!!

אני בטוחה שכל אחד ואחת כאן מכירים לפחות x בחורים/בחורות מהמגדר הנגדי- אז תתחילו לחשוב- על החבר, השכנה, המדוייט לשעבר, הבן- דוד והבת של החברים שלכם!!!

זה חשוב, זה מספק, זה ממכר!! [מנסיון, ב"ה...]

בהצלחה לך ולכולם!!!

*למען הסר ספק- אני רווקה...
 

אבל מותר לי? כי ממש לא הבנתי מה הקשר בין הדברים, שווים? אולי, אבל שונים, והבעל אמור להיות הדמות הסמכותית בבית, ו...גובה, למשל, נותן סמכותיות.

כולנו מושפעים ברמה זו או אחרת ממראה חיצוני, ויש מאיתנו שברמה גבוהה מאד.

ולכן זה חשוב,

אולי לא הבנתי מה רצית בכלל

לק"י

אלא סביר להניח, שלי יהיו את התחומים החזקים שלי ולו את התחומים החזקים שלו.

ומבחינה דתית- אני ממש לא רוצה מישו שיהיה יותר דתי ממני, אלא שיהיה כמוני פחות או יותר.

למרות שאני אשמח שהוא ידע ויתמצא לפחות בהלכות השימושיות (כי אני לא זוכרת וכל פעם מחדש אני צריכה לשאול), אבל אני לא רוצה שהוא יעיר לי כל פעם בענייני מצוות וכדומה..

אולי אני לא כמו כל הבנות, לפחות לא כמו הסטיגמה שלהן.. אבל מאחר ואני מחפשת בן זוג ולא אבא- אין לי שום עניין שהוא יהיה הדמות הקובעת והמחליטה בבית. אלא אני רוצה מישו שנחיה ביחד מתוך שיתוף פעולה.

לק"י

הרבה פעמים- האשה היא זאת שמקבלת את ההחלטות, מנהלת את העניינים..

ובכל מקרה- אני חושבת שהזוגיות צריכה להיות הדדית: גם מבחינת לקיחת האחריות, וגם מבחינת הנתינה.

וכדי שיוכלו יחד להגיע לשלימות צריכות להיות נקודות התחלה דומות

הדרת נשים –

 מעמד האשה ביהדות? האם התורה מקפחת נשים? "שלא עשני אשה"? "ברוך שעשני כרצונו"? אפשר להגיד את הרב נוגרישל- שמסביר את הברכה שלא עשני אשה שבאמת האשה לא פחות מהגבר אבל בתפקיד שונה ואם זאת הגבר בא לשבח את ה' שעשה אותו גבר ונתן לו מצוות אבל האשה לא יכולה להתבטאות שלא עשני גבר כי משמע מזה שמצוות זה לא טוב לכן יוצא שהגבר אומר שלא עשני אשה ואילו האשה לא אומרת שלא עשני גבר, ויש שפירשו שעשני כרצונו - רצונו קרוב לרצונה ואדרבה יש צד שאשה מעלתה יותר מהגבר שבטביעות שלה היא קרובה לרצון ה', אני חושב שהאמת היא שלאיש יש תפקיד משלו ולהאשה תפיקיד משלה– גלוי הפסכוליגים לפני לא הרבה זמן את תגלית המאה שלאשה יש תכונות שונות מלגבר חידוש עצום, כן והאמת היא שיש לה גם תפקיד אחר– "10 קבין של דיבור ירדו לעולם 9 נטלו נשים אחד נטלו הגברים" אפשר להגיד שזה בדיחה על הנשים אבל אמת נשים מדברות יותר– זה אחת מהתוכנות של האשה שעוזרת לה לשמור על קשר אם הילדים שלה, בזכות זה הילדים לומדים לדבר, כלומר אני תופס שעיקר תפקיד האשה הוא לגדל את הילדים ולחנכם לתורה ומצוות ולהיות אחרית על כך שבבית יהיה נעים וכיף לחיות, יש הטוענים שחל איזה שנוי והנה נשים עושות טוב מאוד את המשימות החיצוניות – התשובה היא למרות שהיא יכולה להופיע את כוחותיה גם בחוץ היא צריכה לזכור שעיקר התפקיד שלה להמשיך את הדור הבא וזה תפקיד יותר גדול מכל דבר אחר עלי אדמות שאפשר לחשוב עליו – והיא תעשה את התפקיד בבית בצורה הטובה ביותר כי זה הכי טבעי לה, אני רוצה לסייג דברי שבנוסף לתפקידה בבית חשוב שיהיה לה גם עיסוקים חיצוניים זה דבר שמקנה לה כבוד בפני הציבור הרחב, ועוד תחושת סיפוק עצמי ולא משעמם לה שהרי אין עבודת הבית ממלאים את כל היום וגם אם כן זה מטיש מאוד, על כן ראוי לאשה למצוא לה עבודה כזאת שתשיר לה זמן פיזי וכוח רוחני לעבודת הבית- בדרך כלל מקצועות יותר הומניים לוקחים פחות כוח נפשי ולכן אולי אשה יכולה למצוא דוקא עבודה כזאת.            

וכי בעלה עושה לה מסז'!!!

מכונת כביסה ומדיח כלים והרבה יותר קל לנקות ולהכין אוכל ואפשר גם לקנות

אז גם האישה יכולה להתפנות לשלמות נפשה

והגבר שהרבה יותר קל כיום להתפרנס ובמיוחד אם גם האישה עובדת לפרנסתם יכול להושיט יד ולעזור בצורכי הבית ובחיים המשותפים שלו ושל אישתו

כתיבה לא בהירה עם הרבה טעויות כתיב (או הקלדה).

חייב עריכה לשונית. אתה מזכיר כל שני משפטים  - 'אני', סבבה, הבנו שזה מה שאתה חושב...

וובעיקר, מה'אני' הזה, שאתה כל הזמן מזכיר - אפשר להבין שיש פה איזה תובנה חדשה, חידוש במושג האשה ביהדות.

אבל לא, זה רעיונות פשוטים שנכתבו כ"כ הרבה פעמים בזמן האחרון ובצורה הרבה יותר בהירה ומובנת, עם מקורות.

ככה שזה די מיותר.

יש דבר נחמד בבלוג שאתה יכול לכתוב את דעתך האמונית על כל דבר שזז, זה מפתח הרבה את המעמד האמוני שלך - תמשיך כך. רק תשים לב להתחיל לכתוב בצורה שנוחה לקריאה - אנטרים, פיסוק, עריכה לשונית וכו'. זה לא קריא.

קיבלתי חלקית, לגבי הלא קריא די מסכים,

לגבי זה שאין פה כל חידוש מסכים חלקית- שהנה נכון לא אני המצאתי את זה, וזה שיטה ידועה ומפורסמת ואין ממש חידוש בדברי, אבל יצא לי לשמוע הרבה שלא חושבים ככה תודות לתפיסת עולמם הפמניסטית, ועניין אותי עד כמה נפוצה השיטה שתחלק על התפיסה הנל,( לבנתים אין תגובות נגד)    

שוב תודה !        

אני לא פמניסטית, אבל משהו בתפיסה של ''אשה במטבח'' די מעצבן אותי...

ולא משנה כמה ינסו להסביר לי את זה ולהראות כמה זה נכון וכ'ו, אני תמיד מרגישה כעס כשזה מגיע לשובניזם....

ומה שהכי מעצבן, זה שאני יודעת שלא משנה מה אני מרגישה בקשר לזה, ככה זה יהיה גם בבית שלי..

-היתה שבת כיפית ורגועה 

-היה ר"ח בשבת וגם מחר,ואני אוהבת ראש חודשים(מין קטע כזה שיש לי)

-ביום שני החתונה שלה(ראו ערך ההודעה של עקיבא)

-וחוצמיזה ב"ה יש לי טיפטיפה כיוון במחשבות(מי שזוכר,זוכר ומבין למה אני מתכוונת..)

חודש טוב לכולם!!!!

אפשר לעשות מפגש פורום 

חבר טוב טוב מתחתן עוד שלושה שבועות, ושלח לי הזמנה הביתה! מגניב!!!

אחרי שבת כיפית עם כ-ל המשפחה!!!! בהתחלה לא היה לי כ"כ מצב רוח לשבת עם כולם אבל כששבת נגמרה די התבאסתי...

ובשעה טובה יוצאת לחופש השבוע!!!!!!

לק"י

ביום חמישי היה לי אוטו לכל היום..

ביליתי השבוע עם קרובת משפחה בג'ימבורי, והיה לנו כיף.

גמרתי עם המבחנים של התואר הראשון!!

יש לך רק מה להרוויח

אם אתה מרגיש שחל בך שינוי אמיתי ובאמת שעכשיו יש לך מוכנות ובשלות לפתח איתה קשר אמיתי ויציב-

אז תפנה לגורם שלישי ותבהיר עד כמה אתה רציני! כזה רציני שהגורם השלישי יוכל להעביר את זה לבחורה...

הרצינות והבגרות מאוד מכריעים בשלב הזה, אז תיהיה כזה!

בהצלחה....

רק קח בחשבון

שיכול להיות שהגברת נמצאת בקשר.

שלא ח"ו תגרום לה לבלבול.

אם יצאת איתה במשך חודש וחצי, כנראה כבר הספקת להכיר איזה גורם שלישי שיכול לקשר בניכם (אולי איפה השדכן המקורי)

תתקשר אליו, תסביר לו את המצב בקצרה

תקבש ממנו לבדוק איתה האם היא מעוניינת לקבל כרגע הצעות.

משם, כבר תדבר איתה

אם יצאתם במשך חודש וחצי אתם מסוגלים לתקשר לבד ולא דרך גורם שלישי.

ואם כל הרצון שלך לחזור,

אתה צריך להבין שיש סיכוי טוב שתקבל ממנה לא

א. בד"כ שחותכים, זה לא על סמך משהו קטן, אלא על משהו רציני.

ב. זה שהיא אמרה שהיא מרגישה שזה לא מתקדם, כוונתה כנראה, שהיה לה קשה להתחבר אליך.

ג. לצערנו, קשה להשיב אמון, אם היא הסיקה עליך איזו מסקנה, יהיה קשה לך לשנות את הסטיגמה.

אם כל זה, אל יאוש.

שווה לך לנסות, כי אם זה יצליח, תזכה בגדול.

בהצלחה

אני עשיתי את זה כמה פעמים (פעם אחת מישהי סימסה לי חזרה שהיא כבר נשואה...)

שולחים SMS מושקע שמסביר מה אתה מרגיש וכל זה ואם היא תרצה סבבה אם לא לא נורא.

גם אין כאן מה להתבייש, אתה לא צריך לדבר איתה ואם היא תסרב זה לא שתפגוש אותה בעתיד ותתפדח.

מה יש להפסיד?

בייחוד שיש לי בראש קשר עם תאור דומה ואני לא מעיזה לחדש מכמה וכמה סיבות...

ואילו הבחור היה פונה- זה היה כ"כ מקל עליי, מוערך ומשמח!

אפילו רק למען התרת ספקות.

אממ.. אולי בעצם זה אתה???

בתור הבחור שבסיפור זה  מורכב עבר הרבה זמן ואולי הבחורה תפוסה אולי זה סתם יבלבל אותה? אולי היא כבר התקדמה הלאה ולא רוצה לפתוח דברים מהעבר שוב?

וסתם שאלה שיכולה לעזור לי אם את באמת רוצה לחזור למה את לא עושה את זה? זה משהו איש לך או שזה דפוס התנהגותי של בנות?

יש 2 אפשרויות:

או שאתה כל היום ממשיך לחשוב על כל הספקות והאפשרויות,

וממשיך לא לדעת, ואולי בתת מודע זה ייתקע אותך מלהפגש עם מישהי אחרת..

או שאתה שולח לה הודעה או מוצא אדם שלישי שיעשה את זה ומתיר את כל הספקות והבילבולים.

מסכימה לחדש-מה טוב. לא מעוניינת- אז אתה לפחות עשית השתדלות, ניסית ועכשיו זה נתן לך אות להתקדם הלאה, למרות הקושי שמסביב..

לי באופן אישי לא היה מפריע אם בחור היה פונה אליי ושואל אם אני רוצה לחזור(כמובן עדיף בSMS),

אפילו אם אני זאת שבפועל חתכתי..

כי אם סיימתי וזה היה סופי (כמו שnogoshka כתבה)-

אז מה החשש? למה שזה יפתח משהו מחדש מהעבר? סופי זה סופי.

ופשוט אכתוב לו שאני לא מעוניינת וכל אחד ימשיך בדרכו, בלי ספקות ותהיות...

וכנ"ל אם לא אהיה פנויה באותם רגעים.

ואם זה יבלבל- כנראה שזה לא סופי, ויש בפנים רצון מסוים לחדש..

ולשאלתך-

למה אני לא עושה את זה??

אמממ.. קצת מורכב לי לפתוח את זה בפורום.

אולי יש כמה בנות שנוהגות כמוני,

אבל זה ממש לא דפוס התנהגות של בנות- כי אני מכירה כמה וכמה בנות שחידשו וגם אני ניסיתי פעם אחת..

לדעתי שווה לך לנסות לשאול אותה..

בהצלוחיי!!

כאשר אני מנתקת קשר עם מישהו זה סופי אצלי..

ממש אבל ממש לא הייתי רוצה לראות אותו פתאום על צג הטלפון בלי התראה מוקדמת..

(בעיקר נניח בזמנים שאין לי מישהו והפלא' לא כ"כ בשמירה צמודה..)

ובכלל מבחינה ריגשית... זה לא כ"כ נעים..

מנסים להמשיך ופ-ת-א-ו-ם הודעה שיכולה להפיל הכל..

אם אתה רציני ביותר..

גש לגורם שלישי.. !

בבקשה!!

ב"הצלחה רבה רבה

נראה לי די מוזר בסמס..מה לכתוב ממצב? אפ' לדבר? זה די פשטני לא כן?

אשמח להבהרה מז זה סמס מושקע? הרי אולי היא תפוסה?

הסמס הראשון יכול להיות,, היי רציתי לשאול אותך משו אם זה אפשרי מבחינתך אני אשמח..

ואז אם היא נותנת אישור- אז תפרוט את דברך,, בשיחה או בהודעה מפורטת..

 אנ ילא כלכך בעד גורם שלישי,,

א כבר יצאתם חודש וחצי!

ב. גורם שלישי לא תמיד מעביר את הדברים בצורה שאתה רוצה...

חוצמיזה,, המון המון מחזירים קשר שנפסק,, לא תמיד זה מוביל בסוף לנישואים. אך פעמים רבות כן!
 

ועצם העובדה שאתה עדיין חושב עליה,, מראה שהיה בינכם משו מיחד!

אז בהצלחה!!

אה.. אני בת.. וככה אני ממליצה...

אהוד בנאי בתיאטרון ירושלים

וב13.9 עמיר בניון במוזיאון ישראל.

ואם אתה מחפש דברים קלילים יותר- http://www.menora8.org/viewpage.php?page_id=20

בהצלחה.

בעזהי"ת.

ומנורה8 מומלץ מאוד!!

בעזהי"ת.

מלמד איך לומר לא (לחבר שרוצה לנהוג שתוי).

לעניינינו- לדעתי עיקר הבעיה מתמקד בזה שאת לא בטוחה האם לחתוך. לכן, נסי לחשוב עם עצמך- מי הבנאדם שהכרת? מה את אוהבת בו? מה מבאס אותך? ומתוך זה- עם איזה חסרונות שלו את יכולה להתמודד ועם אילו לא?

תהיי כנה עם עצמך, והתשובה תצא מתוכך.

ב"הצלחה!

אני רוצה לחתוך אבל מתלבטת אם להמשיך להיפגש כדי לתת לו להבין שאני בדרך לחתוך - או לחתוך בשיחת טלפון הקרובה בלי להיפגש קודם. ואולי בכלל לתת לו להבין גם כן שזה לא זה.

גם לי יש אותו סיפור עם ההורים שלי .

לכולנ"ו