ותודה לon,
שסייעה לי כשלא הייתי  

שינוי חיצוני יביא לשינוי פנימי.

בהצלחה.

אולי לעזרה של פסיכולוג טוב, ירא שמיים וחיובי, שיעזור לך לעשות סדר בדברים, לרומם לך את הביטחון העצמי ולהעמידך על רגלייך...

אבל רק כיוון, קצת "לתת לך על הראש" - בכיוון החיובי:

תסלחי לי, מה השטויות האלה "חסרת אופי וכישרון" - כשיש לך "לב טוב ורחמן"?..

את יודעת שיש אנשים, מוכשרים מאד כביכול, שעובדים כל החיים שלהם בשביל לרכוש משהו טבעי מהאופי הנפלא הזה, "לב טוב ורחמן"?..

מה פירוש "זה לא עוזר בכלום"? זה עוזר המון! קודם כל, בזה שאת כך. שאת טובה. תשמחי בזה. הטוב שיש לאדם בליבו - זה הכי חשוב. לפני כל "מה עושים עם זה". ואם מנצלים אותך - אז צריך להיות קצת יותר עירנית.

אני בטוח ב100% שאת לא "טיפשה ברמות של ילד בכיתה ב'"..  קודם כל, אני מכיר ילדים בגילאים האלה, והרבה למעלה מזה - ואף אחד מהם לא יכול לכתוב משהו שמתקרב אפילו, לכתיבה שלך: גם מבחינת התוכן, גם התחביר, גם המודעות העצמית (יותר מידי..), גם הרגישות, העומק..

אני חושב שאולי פשוט בגלל הרגישות שלך שקשורה ללב הטוב - שהיא דבר טוב, רק צריך קצת ניווט - את שכנעת את עצמך במשך הזמן שאת "כזאת"... אולי גם קיבלת קצת פידבקים לא נכונים ממי שסביבך - או שחשבת שקיבלת.

את עוד צעירה: טפלי בזה עכשיו. אני אישית מזהה מתוך ההודעה שלך תכונות נפלאות וכחות נפלאים - תפסיקי לחפש בעצמך את החסרונות! לכל אחד יש..  תסתכלי על הטוב שבך.

אבל בגלל שכנראה התרגלת בזה יותר מידי זמן - אז אולי צריך קצת עזרה להתרגל בכיוון השני. אכן, אין דבר העומד בפני הרצון - גם הרצון שלך. ומה זה משנה בכלל מספרים? את מתכננת קריירה של מחשבון?... (הרי יש לך הומור - גם נפלא. כמה היו מקנאים בך על זה - הומור במצב שמרגיש "על הפנים"..)

את רגישה ובוכה - תכווני באופן הנכון, ואז הרגישות שלך לא תשבור אותך אלא תעזור לך לעזור לאחרים. להתחיל לחשוב איך לעזור לאחרים, דווקא מתוך הרגישות שלך - ולקבל יעוץ ותרגול איך לא להיפגע יתר על המידה. ותבכי על צער השכינה...

"חפרת לעצמך בור"? זה בדימיון. עכשיו תהפכי את אותם דברים ליתרונות - כלומר, תגלי את היתרונות שבהם.

קחי את עצמך בידיים - גשי לטיפול טוב, שעניינו לעזור לך לראות את עצמך בעין טובה וחיובית, לנקות את הסתכלות-העבר המוטעית, ותחליטי חזק שאת הולכת על דרך חדשה. את לא צריכה בשביל זה להיות אדם אחר. את פשוט צריכה להאמין מה שאפשר לעשות עם מה שיש בך.

ואל תאמיני לאף אחד - לאף אחד, כולל עצמך - שאומר לך משהו רע על עצמך, "מאוכזב" ממך, וכד'; הכל שטויות. לכל אחד יש את שליחותו עם כחותיו המיוחדים. גם לך.

גשי למי שיעזור לך באמת, תאמיני באפשרות - ותצאי "מחודשת" לגמרי תוך כמה חודשים בעז"ה.

אח"כ כבר יהיה לך קל להחליט גם לגבי שידוכים, בלי לחשוש יותר מידי...  יהיה לך יותר ביטחון.

בהצלחה ובשמחה.

לכולנו יש רגעים/תקופות של קריסת מערכות, את אנושית כמו כולנו

בוא נגיד, ביטחון עצמי זה דבר שעולה ויורד, בטח אצל בנות רגישות- אפילו פי כמה.

קחי נשימה בריאה וספרי לעצמך כמה את טובה, כמה הכוונות שלך טובות- בלי קשר למה שאחרים חושבים עליך- עם כל הכבוד, רק את והקב"ה יודעים מי את באמת, מה הנקודת פתיחה שלך בעולם הזה- הכשרונות, החסרונות.

תיכנתו אותך ככה, לא בחרת בזה! הבחירה שלך ברגע הזה היא לראות שזה לא בשליטתך, שהקב"ה הולך איתך ובאמת אוהב אותך! אני מאמינה שהאהבה שלו אלינו לא תלויה במעשים שלנו, הוא יודע שניפול- ברא אותנו אנושיים בכוונה!

כמו שאנחנו מסוגלים לאהוב את עצמנו כשאנחנו יודעים שאנחנו טובים בבסיס שלנו, הקב"ה אוהב אותנו תמיד- כי תמיד הוא מוצא בנו את הבסיס הטוב הזה. (הבחירה החופשית שלנו מקרבת או מרחיקה אותנו ממנו אבל לא עוצרת את האהבה שלו).

זהו בערך.. (אומרת לך את מה שהייתי רוצה שתזכירי לי כשאני בבאסה..)

נ.ב מס' 1:

טיפול נפשי זה סבבה והכל, אבל- אני מכירה מספיק אנשים שזה מאד עזר להם (מאד-מאד!) ומספיק אנשים שפחות. לא מזלזלת בכלל, אבל רוב האנשים עוברים את התקופות הקשות בחייהם בזכות האנשים הטובים שמכירים ואוהבים אותם, אלה שנמצאים לידם, ולא עם עזרה חיצונית. אישית, קצת נראה לי שמרוב שלכל בעיה יש איש מקצוע שכחנו איך עוזרים אחד לשני..

אבל אם את מרגישה שאין בסביבה שלך (במציאות- לא הסביבה הוירטואלית) אנשים שיכולים לספר לך כמה את טובה כשאת כבר לא זוכרת או כאלה שיכולים להבין אותך ולהקשיב ברצינות או אם את מרגישה שזה לא מספיק לך כרגע- הייתי ממליצה לחפש איזה פסיכולוג/ קאוצ'ר. אחרי הכל אלה שליחים של הקב"ה בעולם ועושים עבודת קודש! (ואם זה נראה לך יקר- אל תשכחי- כסף זה מהשמים! הקב"ה כבר יעזור, תסמכי עליו )

נ.ב מס' 2:

לא סיפרת איפה ואיך הכרת את האדם שאת אוהבת, ולא הבנתי- יש ביניכם קשר ? את יודעת אם גם הוא אוהב אותך? ההורים שלך כבר יודעים מזה?

בהצלחה!

דבר שאומרים לי (שלילי כמובן) ואני מנסה לחשוב שזה יעבור או לשכנע את עצ שזה לא פוגע עד שאחתי אומרת לי שאול יבאמ תעזרה מקצועי תתועיל לי שלא להיו תכה פגיעה (קשה לי לתפקד אחרי ששכנה ,למשל עירה לי או אמרה לי משהו פוגע אפילו בלי כונה ממש ,אני מיד מרגישה ש"אם היא אמרה דווקא לי, כנראה זה משהו  ב--י שמשדר.. ולא עוזר השכל המחשבה הזו צצה או ליתר דיוק, תופעת "הלואי "של המחשבה, זה בתת מודע, קשה להשתחרר, אול יכדאי באמת לגשת לייעוץ? אני כ"כ מבינה אותך..

סתאאאאם!!!

שלא תתעלפי לי, אני מאמין שזה מצב רוח, לי יש מיליון חסרונות אחרים ולפעמים אני מרגיש עמוק עמוווווק בזבאאאל,

אבל לפעמים לא, אין לי מה לומר לך, רק לתמוך

לי אישית יש בעית ביטחון עצמי, וחבר ייעץ לי ללכת לקאוצ'ינג, לסדר את הראש,

אני אומר לך... זה מדהים, אני לא יודע אם לכולם זה עוזר, אבל את חייבת לנסות,

בהצלחה

אם גם הוא אוהב אותך אז אתם בכוון הנכון ואל תדאגי, ההורים שלך לא יהרגו אותך ולא אף אחד אחר.

למרות שזה נראה לך הרבה, גיל 22 זה בקושי התחלת החיים, יש לך עוד הרבה לאן ללכת והרבה הזדמנויות ליהנות ולחיות בכיף.

זה מאוד מקובל בימינו וזה יכול לעזור לסדר דברים, להבין מאיפה דברים באים ולמה, ובעצם לעשות שינוי בתודעה ובהתנהגות.

הרבה אנשים יכולים להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי וזה כבר מזמן לא סימן ל"בעיה" כמו שאנשים חושבים. 

לדעתי ככל שתלכי מוקדם יותר ייטב לך, בטח לפני קבלת החלטות חשובות כמו חתונה. כי להתחתן מהסיבות הלא נכונות ואז להתגרש יכול להיות הרבה יותר כואב יקר ומיותר.

גיל 22 זה תחילת החיים. זו השקעה שסביר להניח שמאוד מהר תחזיר את עצמה. היא יכולה גם לפתוח לך אפיקים חדשים בחיים כמו מקומות עבודה נוספים, חברים נוספים וכן הלאה.

חבל להישאר תקועים בעיקר כשמרגישים שזה לא טוב.

בהצלחה.

מישהו שעשה קורס של חודשיים על פני מישהו שלמד עשר שנים...

ולא מי שלמד 10 שנים שטיות.

לק"י

צריך לבדוק טוב למי הולכים, וזה לא משנה אם הוא קאוצ'ר או פסיכולוג (גמני לא "מתחברת" לפסיכולוגים, אבל אני שמעתי על פסיכולוגים טובים שבאמת עזרו לאנשים).

ולכן- חשוב להתייעץ, אבל כדאי לבקש ממישו שנעזר כבר המלצות על מי שעזר לו באמת.

רק שמצבו של מי שמבזבז חודשיים על שטויות, טוב יותר ממי שבזבז על זה 6 שנים... 

מערוץ 7:

/Forum/Forum.aspx/t83707

/Forum/Forum.aspx/t414635

מסרוג:

http://www.saroog.co.il/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&t=27695

מכיפה:

http://www.kipa.co.il/community/show/6481215

ועוד כמה אתרים:

http://www.wguide.co.il/more/date.htm

http://www.vider.co/date.asp?region=2

דרך אגב, לכל אלה הגעתי בעזרת גוגל

בהצלחה

ועוד כתבה שלמה ממאקו,

אני מצטט אותה כי יש כאלה שרימון חוסם להם

בעיקר משום שמנהל הפורום ביקש שלא לשלוח קישורים לשם.

דייטים נוסח "סרוגים"

כמו שראינו בסדרה "סרוגים", גם דוסים יוצאים לדייטים. העיתון "מקור ראשון" מגיש 10 מקומות שכדאי לפקוד – לאן לצאת לטיול ערב, איפה יש בתי קפה כשרים ולאן לא כדאי ללכת אם אתם לא רוצים שיידעו שאתם בדייט. רק לא לשכוח לשמור נגיעה

 

נבוכים, מבולבלים וחביבים. קנולר וויסמן ב"סרוגים"

 

בין בחינה אחת לחברתה, בין עבודה סמינריונית לעבודה במלצרות - בכל ערב גודשים את בתי הקפה, הגינות והספסלים העירוניים עשרות צעירות וצעירים, סרוגות וסרוגים, נבוכים ומבולבלים הנמצאים בעיצומו של דייט. ולכן הגיע הזמן לדרג את עשרת המקומות הראויים לדייטים כשרים: חמישה באזור המרכז וחמישה באזור ירושלים. כן, אנחנו יודעים שיש דתיים ודייטים גם באזור הדרום (מישהו אמר אגם ירוחם?) וגם בצפון (מישהו אמר עין טינה?), אבל בחרנו להתמקד באיזורים המרכזיים של ביצותינו הדביקות והמבעבעות. ברוכים הבאים לדייטלנד.

 

דייטים סרוגים באזור ירושלים

ימין משה והסביבה. אמרתם דייט בירושלים – אמרתם ימין-משה/ רובע/ כותל. טיול נעים, ירושלמי, בעל גוון מסורתי, רוחני ומתחבר. אמנם בנאלי ומוכר; אמנם כל פינה שם נחרשה ונטחנה בידי מדוייטים מאז 1967, ובכל זאת – המקום לא נס לחו. הבתים הציוריים של ימין-משה, קפה ג'ו מעבר לפינה, המסעדה השווה במשכנות שאננים, מגדל דוד המבצבץ לו מעל, ההליכה על החומות, הכותל שפותח לבבות והשכינה שלא זזה ממנו. ניתן לסיים את הבילוי במתחם ממילא בכורסאות של קפה רימון או בשולחנות של רולדין.
למה כן? ירושלים, מכל הסיבות שבעולם, וגם קצת סיעתא דשמיא לא תזיק אף פעם.
למה לא? כי רק אם שניכם לא ירושלמים זה באמת מרגש.
למי זה מתאים? לכולם. העיר שחוברה לה יחדיו: דוסים, לייטים, מתנחלים ועירוניים.
מומלץ להצטייד ב: משהו חם ללבוש - ערבי ירושליים קרירים אפילו בלילות הקיץ.

 

ירושלים של רומנטיקה

צילום׃  רויטרס

עין כרם. פנינת נוף ירושלמית, בעיקר בשעות בין הערביים, המבטיחה בילוי נעים, מהנה ורגוע באווירה פסטורלית. גם חניה תמצאו בשפע וסביר להניח שלא תתקלו בפרצופים מוכרים.
כבר הדרך המתפתלת במורד הכביש תכניס אתכם ל'זון' אחר ומשוחרר. מומלץ לטייל קצת ברגל בשכונה ולאחר מכן להתיישב באחת משתי המסעדות הכשרות היחידות במקום – "קפה ענבל" או "המעיין", אם רוצים משהו יותר פנסי.
למה כן? כי הפריפריאליות מקנה שלווה.
למה לא? באמת למה לא.
למי זה מתאים? לעירוניסטים בורגנים בעיקר, בעלי רכב ומביני עניין. אבל גם רוחניים, טבעיים ומחוברים ייהנו.
למי לא? למחזיקי הכרטיסיות ומקפצי הגבעות.
מומלץ להצטייד ב: תצ"א עדכני.

 

קבר שמואל הנביא. ידוע בכינויו נבי-סמואל, ואם עוד לא הייתם שם - זה הזמן, לפני שהמקום כבר לא יהיה שלנו. מדובר באחת התצפיות המרהיבות על ירושלים, הנמצא צפונית לשכונת רמות. המשיכו עם הכביש המוביל לגבעת זאב ובדרך תתקלו בשלט המורה ימינה לקברו של הנביא הדגול, בוצינא קדישא. דממת אלחוט שוררת כשמגיעים לגובה ההר וקשה שלא להתפעל; תחושת התרחבות תמלא אתכם מיד, והנביא ואמו שקבורה לידו ודאי כבר יעשו את שלהם.
במידה וכוחות הביטחון לא מאפשרים גישה לקבר עם האוטו, היכונו לעלייה תלולה ומפרכת ברגל שתארוך רבע שעה, אבל בסיומה העיר במלוא הדרה תהיה שלכם.

- פרסומת -

למה כן? כי אם לא בדייט, מתי תגיעו לשם.
למה לא? כי זה מצריך את המוזה הנכונה.
למי זה מתאים? לאנשים זורמים, פתוחים להצעות ולא קונבנציונליים. גודל הכיפה לא משנה כאן: כשתגיעו לשם תרגישו איך שהקארמה שלכם משתנה.
למי לא? למי שכבר אין זמן להרפתקאות ובילויים של צעירים מתלהבים.
מומלץ להצטייד ב: נר נשמה, ספר תהילים וכסף לצדקה.

ארמון הנציב. גם הספורטיביים, חובבי הטבע והסולדים מניאונים ימצאו מענה ופתרון בעיר הבירה. כאן הבילוי המתנחלי עתיק היומין נמצא כמתאים גם לפורום הזוגי: פק"ל קפה או לחילופין פונדו שוקולד על האמגזית, וגם פיקניק יכול להיות נהדר בשעות האור. עד שהחלב ירתח כבר תספיקו לדבר על הא ודא, לצחוק בחינניות ולהרגיש ששניכם, בעצם, מאותו הכפר.
למה כן? הנוף, האוויר, השקט.
למה לא? כי לא תהיו שם אף פעם לבד.
למי כן? לבוגרי בני עקיבא, עזרא, יישובים, שביל ישראל או לאלו ששירתו עם בדואים בצבא.
למי לא? לכל מי שלא נכלל בקטגוריה הנ"ל.
מומלץ להצטייד ב: אמגזית, שמיכה, כיבוד קל וקצין מחומש.

 

 

קלאסיקה שכל אחד ימצא בה נישה נעימה וחמימה. תמול שלשום

צילום׃  איל שפירא

תמול שלשום. אי אפשר לנהל רשימה שכזו בלי תמול שלשום, קלאסיקה שכל אחד ימצא בה נישה נעימה וחמימה. מדובר, למי שלא מכיר, בבית קפה שנמצא בתוך ספרייה, ברח' יואל משה סלומון שבנחלת שבעה. יודעי ח"ן מוסרים שהמקום וקסמו משפיעים על הזוגיות. יעיד על כך הספר שנמצא במקום, המאגד בתוכו את כל עשרות (!) הזוגות שחיים היום יחד, באושר, ופגישתם הראשונה התקיימה על אותן הכורסאות ממש.
למה כן? כדי להיכנס לספר.
למה לא? כי אגדות יש רק בספרים.
למי זה מתאים? למבוגרים וצעירים שמחפשים פינה שקטה, טעם של בית ואוכל טוב, בלי עיצוב מודרני מכני ומנוכר.
למי לא? היזהרו לא לצבור שם פז"ם ארוך עם יותר מידי דייטים; תחלופת המלצרים לא גבוהה במיוחד.
מומלץ להצטייד ב: ידע ספרותי נרחב.

 

דייטים סרוגים באזור המרכז

יפו. אם חשקה נפשכם במעט אותנטיות, ייחודיות וכמובן רומנטיקה, הרי שיפו היא המקום עבורכם. השיטוט בטיילת, ריח הים, המזח, השחפים, הרוח החמה, את כל אלו לא תמצאו בירושלים.
למה כן? כי כל מי שהיה נהנה.
למה לא? כי אם נתקעת עם חולה כדורגל, הוא יחפור לך כל הדייט על אצטדיון בלומפילד הסמוך.
למי זה מתאים? לתל אביבים שרוצים להקסים ירושלמיות, ולמתעתדים לגור בגרעין התורני החדש בעיר המשתמשים בטיילת כאמתלה לשכנוע בת הזוג.
מומלץ להצטייד ב: מדריך טיולים עם ידע נרחב בהיסטורית המקום.
 

יפה גם בימים. יפו

צילום׃  עודד קרני

בריכת הנופרים. זהו חלק מפארק מקורות הירקון ליד פתח-תקווה, ונסיון של תושבי המרכז לאמץ את תרבות המעיינות המתנחלית-ירושלמית-גולנצ'יקית. גאון מי שהכתיר את מאגר המים הזה כמעיין, כשלמעשה מדובר במאגר של חברת מקורות. רציתם קצת טבע? שקט? אלטרנטיביות? מקווה לשבת? הרי לכם פנינה חמודה ושקטה, קרובה לבית, בלי הסתבכויות. אפשר גם לקחת אופניים ולצאת לשיטוט משותף בין שבילי הפארק.
למה כן? כי כמה אפשר לשבת בקפה נטו? (ע"ע)
למה לא? כי יותר מדי אנשים שמעו על הפינה הזו.
למי זה מתאים? לחיספינאים בנשמה.
למי לא? לשפלתיים בנשמה.
מומלץ להצטייד ב: בגד-ים (צנוע).

 

מבצר אנטיפטרוס. גם המבצר בראש העין הוא חלק מפארק מקורות הירקון, ויש ממנו תצפית נהדרת על כל אזור המרכז. במתחם מערה, אויר טוב, נוף ופרטיות, והוא צבר פז"ם לא מבוטל של הצעות נישואים, מחוות רומנטיות ורגעים יפים.
למה כן? כי ביום טוב ניתן לראות משם את החרמון.
למה לא? כי אף פעם אין יום טוב.
למי זה מתאים? לרומנטיקנים.
למי לא? למי שלא מוכן ללכת למקומות שהוזכרו בברית החדשה.
מומלץ להצטייד ב: טבעת.

קפה נטו בצומת סגולה (או לחלופין ב"יכין סנטר" בפתח תקווה). אם אתם רוצים לראות ולהראות, להרגיש בנוח בסביבה המגוננת אפופת הדייטים או ליד החבר'ה מהשכונה, זה המקום: שישיסטים עד טווח של 15 שנה צפונה גודשים את המתחם בכל ערב. רעש, ציחקוקים ומוזיקה.
למה כן? כי מחר כל החבר'ה ידעו.
למה לא? כי מחר כל החברה ידעו!
למי זה מתאים? לאנשים שאין להם חברים, מכרים או משפחה מחדרה ועד גדרה.
למי לא? לאנשים שכל קשר בינם לבין אורבניות הוא מקרי בהחלט.
מומלץ להצטייד ב: משקפי שמש כהות, גדולות ופאה נוכרית.

הפארק החדש בהרצליה. לזוגות בקשר מתקדם או לתפרנים מוצע הפארק החדש בהרצליה, הממוקם 7 דקות הליכה מתחנת הרכבת, מול קניון שבעת הכוכבים. במקום תמצאו גינה עם נדנדות ומתקנים מושקעים נוסח הרצליה.
למה כן? כי צריך לצאת מהריבוע, וכל האמצעים כשרים.
למה לא? כי אם תתעייפו ותחפשו בית קפה כשר, ייקח לכם זמן למצוא.
למי זה מתאים? לחבר'ה זורמים, צעירים ברוחם המחפשים לשבור שגרה וליהנות.
למי לא? למי שכבר נכנסו לעשור השלישי בחייהם ולא מעוניינים להפגין ביצועים לקויים בלוליינות.
מומלץ להצטייד ב: נעליים נוחות, בגדים משוחררים ואנרגיות.

יש טיילת שעכשיו בבניה מול בר-אילן (ממש בירידה מגשר גהה אבל היא עדיין לא מוכנה).

גן דוד במרום נווה ברמת גן גבול ב"ב, כאילו תכננו אותה בשביל דייטים (החלק שיותר קרוב לב"ב).

עוד שרשור בערוץ.

ויש גם את הפארק הלאומי ברמת גן - אחלה מקום!

ליד רכבת ת"א אוניבסיטה ביציאה של מרכז הירידים....

יש מצב שיש באזור עוד מקומות...

פארק גבעתיים ( סוף רחוב בן גוריון מי שמכיר).

פארק כפר סבא (תחילת רחוב ויצמן)

גן יד לבנים בר"ג ( מומלץ בעיקר בלילה, יש שם תצפית מדהימה על כל האזור)

יש גם בר"ג מלא מלא פינות חמד קטנות כאלה שממש מומלץ, גם יש את פארק הקופיים וגן שרת, מקומות מאוד יפים.

פארק דרום בת"א ( בשכונת התקוה, מקום מצויין!!)

פארק רייספלד בקרית אונו (אחלה מקום, וגם יש קניון קרוב אם צריך שירותים\רוצים לאכול משהו).

החלק המערבי של גני יהושע (ליד הנמל, מה שנקרא גן הבנים).

באמת, רק לפתוח מפה ולראות, יש מלא מקומות מאוד נגישים ומאוד יפים. רק לזרום על זה קצת. חבל מאוד להיתקע בפארק ליד הקניון בפ"ת ולפגוש שם את כל העולם.

מומלץ

בעזהי"ת.

המחאה החברתית הורסת כל חלקה טובה

שימו לב שהפארק ליד רכבת סבידור מרכז מלא באוהלים, וממש לא נעים להיות שם בדייט..

נתת לי נקודה למחשבה..

ז"א, מה כבר התשובות שלנו משנות להרגשה שלך?

בסופו של דבר את תיחיי עם הגובה של בעלך, לא אנחנו...

נו, ובשביל הפרוטוקול- אני מעדיפה לפחות בגובה שלי והלאה...

בתור מישי יחסית גבוהה אני רוצה מישו בגובה שלי לפחות...

123 ס"מ זה לא ממש גבוה...

ובטח עוד רגע היא תגיד שזה 12.3 מטר.

מספיק גבוה לדרישה כזו?!?!?

זה כן קצת מפריע..

מכל מיני סיבות..

ואחת הסיבות העקרוניות לי זה שמי שיותר נמוך ממני זה גורם לי להרגיש "מעליו", ואני ממש לא רוצה את זה עם בן הזוג שלי..

וגם אני אוהבת גבוהים (פטיש רציני.. אני יודעת..)..

אם מתחברים לאופי של האדם אז זה כבר פחות מפריע כי כשיש חיבור מהותי יותר דברים חיצוניים הופכים שוליים

יותר. אבל בכנות, אעדיף שבעלי יהיה או בגובה שלי או יותר גבוה ממני.

בהצלחה

אבל אין הרבה סיכויים שזה יקרה.

|מסתכל במשקפת על האותיות של המחשב כדי לא להתכופף|

אבל כל פעם יש חבר'ה חדשים

ואף פעם איננו אוכל.

אז למי אכפת הגובה?

הרי כל הדילמה היא כי אולי יש פה איזה חשש ספק ספיקא של התנשאות על הבעל...

אז אם היא טובת לב אין שום סיבה לפסול...

יותר גבוה

בחורה גבוהה ממני? מזעזע, איזו מן הרגשה זו?

מוזר לגמרי...

זה כמו שתעשה סקר מי רוצה בחור הסדרניק. מי שמתאים לה לבריאות ומי שלא... לבריאות.

(לא נוהגת לכתוב בפורום, אבל השאלה שיעשעה אותי )

סבא שלי היה נמוך מסבתא שלי בחתונה בכמעט ראש. הצלם הניח ערימת ספרים מתחת לשטיח שעליו עמד סבא שלי כדי שיגיע לגובה של סבתא בתמונה הרישמית 

בטו באב האחרון חגגנו להם יום נישואים 50. הם חיו חיים מאושרים ב"ה, בריאים, שמחים, אוהבים בלי עין הרע.

- עד ששמעתי את הסיפור הזה אפילו לא שמתי לב שסבתא גבוהה יותר.

אז יאללה, תתחילו להתעסק במה שחשוב באמת. 

אם האף שלו ארוך יותר משלה?!?!?

אפשרות שנייה, זה לא חשוב לזוג, אבל חשוב לצלם...

הפרשי הגובה לא משנים!

לצלם זה מאוד הפריע שבתיק העבודות שלו תהיה כזו תמונה מביכה לא עלינו, עם חתן נמוך.

בפועל, סבא שלי לא הלך על ערימות ספרים כל השנים האלה כדי להיות בגובה של אשתו, והם חיו באושר ועושר ב"ה למרות זאת.

יש אנשים שמראה חיצוני משפיע עליהם,

וגובה לעיתים נותן סמכות, הגבר רוצה סמכות  ונראה לי שלרוב גם האשה, (גם הגבר זה לרוב),

אגב הרבה אנשים לא מתחתנים בגלל אף

לק"י

אני מכירה מישהי (גבוהה), שכמובן רצתה שבעלה לא יהיה יותר נמוך ממנה.

אבל לקב"ה כפי הנראה היו תוכניות אחרות, וכשהיא יצאה עם מי שהוא בעלה כיום היא לא שמה לב שהוא נמוך ממנה בקצת..

היום הם ב"ה נשואים באושר.

לא חבל אם היא הייתה פוסלת אותו רק בגלל שטות של כמה סנטימטרים?!

אבל תכלס לא נראה לי שיציעו לי מישהי מעל 1.90

היא זאת שבתונה תצטרך לעמוד על כיסא 

(הבעיה היא הסינג'ורים במטבח- בא תוריד לי את זה ובא תוריד לי את זה)

כי בפעם האחרונה שאמרתי שלא משנה לי הגובה אז הציעו לי את הבחור הכי נמוך ממרכז

וב"ה עדיין לא משנה, זה יכול להיות משעשע...

איזו אופטימיות

לקנא ממש!

שתמצא את ה-אחת בקרוב ממש (בעיתו ובזמנו)

(אהרון רזאל)

בע"ה ה' יודע מה הכי טוב עבורנו...

בהצלחה!

גם לי היתה ס"ד גדולה הבוקר.

הייתי צריכה להגיע למכללה עד 8:30.

וכדי להגיע למכללה עד השעה הנקובה, צריך ס"ד גדולה ובעיקר רחמי טרמפים.

יצאתי מהבית ברבע לשבע (מאוחר ממש..), חיכיתי בישוב איזה 10 דק' עד שהתאפסתי על עצמי,

ועליתי על טרמפ ליציאה מהשטחים הכבושים.

חיכיתי שם בדיוק 5 דק'-

ו..

טרמפ הישר לעיר ההיא.

זו עיר שלרוב לא תמצאו טרמפים ישירים. צריך להגיע לעיר גדולה אחרת ומשם לקחת אוטובוס=> לא להספיק להגיע בזמן.

ולא רק זאת, אלא שהנהג הנחמד שאל אותי לאן אני צריכה להגיע בעיר ולקח אותי הישר לכתובת המדוייקת.

ב"ה!

הגעתי למכללה ברבע לשמונה!

הייתי צריך להגיע למצפה רמון לשבת, מרחק של שעתיים וחצי נסיעה.

הרכב השלישי ברמזור שאני שואל: - אתה מגיע לצומת הקרובה?

-כן

אני עולה..

-לאן אתה ממשיך?

-אילת.ע-ד מצפה..

ובכלל הנסיעה הייתה ממש מעניינת,הוא שאל והתעניין ביהדות ואמונה..ב"ה יום יום,שניה שניה.

בעזהי"ת.

מעודד לשמוע על דברים טובים באמצע החיים

ואהבתי את המשל בסוף

זהו, זה לא קשור!

וחבל.

דברים כמו מחלת נפש הייתי בודקת שזה לא גנטי-

ואם כן, מה הסיכויים- אם זה אחוזים נמוכים יחסית, לא הייתי פוסלת בכלל.

שאר הדברים- כמו אח עבריין וכו'-

לא הייתי פוסלת...

הייתי יותר מעריכה את הבחור שגדל בסביבה לא פשוטה...

אח עבריין היה מפחיד אותי,אבל אני מודה שעדיף לא לפסול על זה. מחלות נפש-כנ"ל לגבי הגנטיות...

העיקר זה האדם עצמו, ומה היכולת הריאלית של הבעיות להשפיע עליו או על ילדיו לרעה.

מעבר לכך - זו שאלה לגמרי אישית , שלא כ"כ שייכת לכאורה ל"הייתם מתחתנים איתו"..  מי שמפריע לו מאד כל דבר ב"משפחה" ,אז מפריע לו. מי שלא - אז לא.

אבל ברור שבמרכז - האדם עצמו.

אם לצאת עם בחורה שיש לה בעיות במשפחה, והוא ענה שאינו יכול כיוון שהוא נוגע בדבר: סבא אחד שלו התחתן עם מישהי שהייתה בת של גנב, וסבא אחר שהתחתן עם מישהי שהייתה בת של רוצח (הכוונה לאבותינו - יצחק ויעקב).

נכון, זה "תיק" להיכנס לכזו משפחה, וגם אני מן הסתם הייתי מהססת, אבל צריך לנסות לחשוב בצורה קצת שונה. לנסות לראות עד כמה הדברים רלוונטים וכיצד הם השפיעו/ משפיעים על הבחור/ה. האם הבן לקח מאביו המכה את הרגזנות, התוקפנות וכו' - או דווקא להיפך, וכיוצ"ב.

אז זכיתי!

וברצינות: שמעתי כי הרב אבינר אמר כי מימרה זו הייתה נכונה פעם, אך כיום - כל אחד לעצמו.

המשפט הזה.. הם היו צעירים מדי, אז הם דחו..

זה יכול לעבור בתורשה.

מפחיד...

אבל זה טקסט, לא רמקול.

אבל תכל'ס - שומר נפשו ירחק!

במה הם אשמים שלא ינשאו? אתה צודק שצריך לבדוק שזה לא תורשתי ונכון, אול יזה לא נעים כשמתחתנים אם האח שיש לו בעיה נפשית עושה בעיות אך יש אני םעם מחת נפש שלא פוגעים. לא כולם פוגעים. לברר אם זה לא גנטי.

אגב, מה השם הזה הכינוי שבחרת לעצמך "חתונת הדמים".?!?!

אני לא אסכן את משפחתי בגלל שלאשתי יש אח חולה נפש.

יש כאלה שרוצים להיפגש, יש כאלה שמספיק להם לשמוע אותך בטלפון.

רוב השדכנים מביאים הצעות שלא ממש בכיוון, אבל יש חלק שהפתיעו אותי עם הצעות מאוד טובות, אז אין לדעת. וכן, הרוב מתחילים לקלוט את הבן אדם עם הזמן. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, ותמיד טוב שיש עוד מקורות להצעות.

http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.alloffice.co.il/pictures/7/680127.jpg&imgrefurl=http://www.alloffice.co.il/gallershow.asp?top_cat%3D6%26category_id%3D7&h=301&w=450&sz=12&tbnid=8flvRmX99T0PfM:&tbnh=78&tbnw=117&zoom=1&usg=__VhXnhJxQ9nu5oaZVCuv-gWveYL4=&docid=9f3DRig1M_8scM&hl=iw&sa=X&ei=1cIsUPaBLc774QTglYFo&ved=0CIsBEPUBMAM&dur=343

אחרת מה הקשר לפורום?

- יש מועד שחרור? אם כן, אז אולי לוח תאריכים של התקופה (לוח שנה, רק בגדול) כשלכל יום מוצמד עם סיכות משרדיות פתק עם משפטים מחזקים, קטעים משירים או בדיחות (אפילו שחורות, תלוי איך היא קיבלה את המצב ).

- אפשר שלטים (לא בהגזמה), או שלט אחד עם ד"שים, ברכות ותמונות של אנשים קרובים, חברות, משפחה וכו'.

- עוגיות מזל+ פתקים- יש הרבה אפשרויות מה לכתוב בפנים- קצת כנ"ל

- להכין חוברת תשבצים/ תפזורות עם הגדרות שיצחיקו אותה- בדיחות פנימיות או אירועים מהעולם שלה.

-דיסק עם שירים שהיא אוהבת- שהוכן במיוחד בשבילה.

- להזכיר למי שמכיר אותה לסמס לה מדי פעם. קצת לזכות את הרבים..

אם את צריכה עוד- בכיף!

ספרי קריאה/לימוד שהיא אוהבת.

משחקי חשיבה אולי,כמו המכונית הזאת שצריך להוציא מכל המכוניות על הלוח..

והרעיון להזכיר לאנשים לשלוח לה הודעות לדרוש בשלומה-ממש מומלץ!זה ממש משמח ומחמם את הלב שאכפת לאחרים ממך..

זו מישהי שאני לא מכירה . קיבלתי על עצמי התנדבות לבקר אותה לפחות פעם בשבוע... אז לגבי ההצעה של להזכיר לאנשים קרובים לסמס לה זה קצת בעייתי....

רעיונות מצויינים, איישם את חלקם...

ואשמח לרעיונות נוספים..... פרקטיים יותר: אולי איזה סוג משחקים.... ספרים מומלצים שמעודדים.....יצירות .....

"הנשק העדין" או "הכיסא הריק" של רבי נחמן- מהדברים שפשוט עושים טוב על הלב.. ( חוץ מזה שהם קומפקטיים לגמרי )

עדינה- תודה, שימחת אותי!

על האומץ ועל התהליך ועל גדלות כוחה של תשובה.
 

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

כמעט חצי שנה זה זמן מועט

אני שמחה שיש לך מספיק מודעות כדי לבוא לבקש, זו התחלה טובה

אבל אין לי ביטחון שיש לך את הכלים בעומק הנפש- כדי להיות באמת אדם מתוקן יותר

להגיד "אני לא סולחת"? לא.

אני רוצה לומר משו יותר עמוק מזה-

גבר!!! תמשיך לזוז ולתקן!! ואל תנוח על זרי הדפנה כי באתה לפה להצהיר סליחות.

יש לך הרבה כוחות

ועם ניתוב והכוונה אתה יכול להוציא את עצמך לעילא ולעילא

(ושלא תעז לפתוח שיחה אישית עם אף אחת מהבנות "שלי" = הבנות הפורומים- בלי אישור בכתב מהפסיכולוג\ מהרב שלך.)

אני לא בוחן כליות ולב, ואין לי מושג מה יהיה בהמשך או מה עומד מאחורי זה.

עצם הנסיון ראוי להערכה בעיניי, ואם עומדת מאחורי עובדה עצמית משמעותית - על אחת כמה וכמה.

שימחת!

או שהיית ואתה לא אמור לדעת.

אתה רוצה לעשות תשובה, לך לבית כנסת ותלמד. איזו מין צורה זו ככה בפורום?!!

ככה לא עושים תשובה. עם כל הכבוד.

אגב, מעניין שבדיוק ביום שחזרת לפורום מישהו פירסם הודעה לא ראויה בפורום הנוכחי ובעוד שני פורמים (סטודנטים וצעירים מעל עשרים).

ואני לא רומז פה כלום!

חלק מהתשובה זה לבקש סליחה, וכנראה שהדרך להגיע למי שנפגע במקרה הזה היא דווקא ע"י הפורום.

כעת אתה צריך לעשות תשובה...

אם אתה לא יודע במה המדובר - כיצד אתה יודע שבנידון זה לא כך עושים תשובה.

עניינים שבין אדם לחבירו - עשוים תשובה בין אדם לחבירו.

ואם ה"בין אדם לחבירו" היה קשור לפורום ולמבקריו - אז שם מבקשים את הסליחה, ולא בבית המדרש בלבד (עוונות שבין אדם לחבירו" - עד שירצה את חברו. אל תשיבני שירצה אישית, כי בנידון המדובר , זה בדיוק מה שצריך לא לעשות).  ממתי תשובה זה רק ע"י לימוד בביהכ"נ?

טעית - בוודאי לא בכוונה, אבל ראוי לתקן.

ואין לכך כל קשר לכך שמישהו פיררסם פה משהו לא הגון. וכי אם גנב יחזור בתשובה, ובאותו יום מישהו אחר יגנוב למשל, אז כבר לא יקבלו אותו?..

אתה אמור לקבל את הסליחה שלו??

למיטב ידיעתי אתה לא בת ולא נפגעת ממנו..

מי שיודע יודע ומי שלא, שיתגבר על הסקרנות שלו, וימשיך לשרשור אחר...

חלום?

|צ|

בס"ד

מקווה  שהבנתי נכון....

אם זה בעניין הדתי וכו' הייתי מציעה שיהיה לך כבר מעכשיו רב שאתה סומך עליו והוא ילווה אותך בכל התקופה הזו

וגם לאחריה, להתחבר לחברים הנכונים ולאלו שבאים מרקע כמו שלך.

בכל מקרה תמיד טוב לנסות ולתאר מה יכולים להיות הקשיים הכי גדולים שתתמודד איתם, בזמן ש... ואחרי

ולהכין מראש כל מיני חיזוקים ותגובות לפעולה בזמן הנ"ל.

והעצה הכי חשובה שפועלת תמיד: להתפלל על זה. אם ה' שלח אותך לשם כנראה שאתה צריך לעבור שם משהו

שיתן לך עוד כוחות. וגם עכשיו, לבלבול הזה של ה"לפני" יש לך כוחות. רק צריך לגלות אותם.

זה לא קלישאה! זה באמת קיים שם.

מקווה שעזרתי. שיהיה המוון המווון בהצלחה....

- להפנים שזו מצווה עצומה,ממש בכל רגע ורגע..מומלץ מאוד ללמוד "אורות המלחמה" לפני הגיוס..יש גם שיחה של הרב צביודה זצ"ל שאני לא זוכר בדיוק איפה- יום ירושלים/יום העצמאות, שמדברת על זה.

- להשתדל לקבוע עיתים לתורה כמה שאפשר גם בצבא..דף יומי/משניות/חזרות על דברים שנלמדו בישיבה/וכו'.. 

-לזכור תמיד שאתה ממש שליח של כ-ל עם ישראל,כלל ישראל,ואתה הולך למסור את גופך ונפשך כפשוטו למענם,    למעננו,זכות עצומה! תשמח בזה!

- וכמו שכתבו,להתייעץ עם רב שיכוון אותך,איפה יש אפשרויות ליפול,עצות איך להתמודד עם בעיות נפוצות וכו'..

- ללמוד את הספר "צבא כהלכה", או ספרים אחרים בסגנון..

ב"הצלחה רבה!

שלפעמים מרוב כוונות וייחודים שוכחים:

להיות תמיד חייל טוב ומקצועי ב100% שלך.

ושקיום המצוות שלך לא יהיה על חשבון איכות השירות. (כמו שאומרים "קצת קשה אז דתיים...")

חוץ מזה 

לדעתי הוא מתכוון לשחרור ולחזרה לישיבה.

"חייל דתי צריך להיות מאה אחוז דתי.              

אבל הוא גם צריך להיות מאה אחוז חייל.

חייל דתי מצ'וקמק לא רק פוגע בחיילות שלו,      

אלא פוגע גם ביראת שמים שלו.                     

אתם מבינים על מה אני מדבר בכלל?"            

וגם אני בהתחלה חשבתי,אבל ראיתי שהוא כתב: "בין ישיבה לצבא..ואתה רואה כל מה שהולך בשטח..ומרגיש די אומלל שאין לך כמעט מה לעשות בנושא..." שזה נראה לי מדבר על הצבא..

או יציאה לצבא אחרי שנות ישיבה.

נראה לי שהכוונה בחזרה לישיבה אחרי הצבא ("אין לך ממש לאן לחזור") ואם אני צודק הרי שב"ה בימינו יש הרבה לאן

לחזור,רק צריך לפתוח את העיינים ןלחפש בנחת,עד שמוצאים את המקום שלך..בקרוב אצלי בעז"ה

ואם הכוונה  מהישיבה לצבא דבר ראשון צריך לדעת שזה מעבר שמח מאד וזכות גדולה לשרת בצהל ובאמת לתת

ולתרום ממש "בכל נפשך ובכל מאדך".בנוסף לבוא בגישה של לבוא ולהשקיע את כל מה שיש ולהזכיר לעצמך בכל

זמן שהוא קצת קשה את הסיבה לקשיים האלו,משמח ומחזק מאד.

ורק הארה בנוגע לקביעות בלימוד בצבא,נכון מאד וחשוב לקבוע קביעות בלימוד תורה, ולו רק כדי לשמור על קשר ישיר

לעולם הישיבה שבו היית עד עכשיו,עם זאת צריך לחשוב טוב לפני שלוקחים על עצמך דברים גדולים,שהמציאות

הצבאית לא מאפשרתלהם להתקיים ואז אתה רק תתבאס שלא עמדת במשימה (ואמנם אני מכיר לוחם בגולני שלמד

דף יומי בכל תקופת ההכשרה,אבל זה לא פשוט ולא מתאים לכל אחד)

בהצלחה.

כדי שתוכלי להשתחרר מהמחשבה עליו. לפעמים, גם אם אנחנו לא כ"כ שמים לב וחושבים שזה לא ככה, העובדה שיש מישהו שאחנו חושבים עליו מלווה אותנו גם כשאנחנו בתוך קשר אחר, וקצת חוסמת אותנו, ואולי גם גורמת לנו להחליט ש"לא"..

ממש כדאי שתיהי סגורה על עצמך...

ובגלל שאנחנו בנות, כדאי שזה יהיה ממש ברור ולא בגדר של "אולי יום אחד נצא".....

כן כדאי לקדם את העניינים עם החברה (שתציע וזה..).

בהצלחה מותק!

המילים "סתם להיפגש איתו" מזכירות לי את המילה "שחיקה"...

מהמחשבה" אם ברור מ ר א ש שאין סיכוי לקשר.. זה לא משחק הפגישות ולא משחקי םברגשות .גם אם נראה לך שהכוונה חיובית, כדי שהיא תדע שזה ברור שזה לא זה. ומה איתו?

אם נראה לה שיש סיכוי חיובי- שתברר עליו ,על מידותיו ועל אופיו (אפשר דרך גורם שלישי או אפילו אח כמו שהחרידם מבררים על אופי זה חשוב) מאנשים שאכפת להם ממנה ושמכרים היטב ויודעים

אך לא להיגש- רק כדי להוריד מהמחשבה אם (ולא יודעת למה התכוונת) מ ר א ש ברור שאין סיכוי

וגם אם זה לא יילך,

לא חייבים לסיים בטונים צורמים,

ותוכלו אולי אפילו להכיר אחד לשני...

עד הסוף לא הצלחתי להבין מה ההתלבטות שלך... כאילו, למה לא לנסות? מה יש להתלבט כאן?

להיפגש או לא להיפגש?...

זאת השאלה.

מצד אחד לא נעים, מצד שני למה לא לנסות?

העובדה היא שעד היום כל פעם שזה עלה זה ירד מהפרק בגלל בושה/מבוכה/ פדיחות וכד'...

כדאי לך לבקש מהחברה, שתציע "בשם עצמה"..

אם יאמר שלא - את "כאילו" לא יודעת מזה.

אם ירצה לבדוק - שווה את הענין (כמובן, אם אינך חושבת שה"פערים האידיאולוגיים" ממש מפריעים לך). הרי לא שייך שרק בגלל חשש שמא יתברר שלא ותהיה קצת מבוכה לעתיד - תפספסי דבר שיש לו בסיס, ואת מכירה טוב מאשר הצעות אחרות.

לכן גם נראה לי שאף אחד לא הגיב אליך.

אולי תביא דוגמאות ואז נבין מה אתה רוצה. אבל סתם לכתוב הודעה לא ברורה זה לא שייך.

היום ככל שהעולם מסביבי יותר ויותר קרוע מהמקום שבו אני נמצא אני מרגיש יותר קרוב לאמת.

[עדרים עדרים חולפים על פני... (ביני למי שמכיר)]

{נופל בטעות שהזהרתי ממנה}

רק רציתי להוסיף עוד קצת ערפל.

|שטן|

בכללי נראה לי בתחנה מרכזית בירושלים יש בחוץ חנויות של כלמיני פיטשפקס וזה.. בהצלחה!!

http://www.prog.co.il/archive/index.php?t-75014.html

בהצלחה

אבל אם רוצים לחסוך כסף יש שיטה בדוקה:

בכל חתונה יש לפחות מתנה אחת שנפל ממנה הפתק ולא יודעים ממי היא.

לכן אפשר להביא פתק ולזרוק לערימת המתנות ואז כשהם ימצאו את הפתק הם יניחו שהוא נפל מהמתנה שאין עליה פתק וחסכת 300 ש"ח!

גאוני.

לקנות את השרשראות הוואי, קונפטי ואולי קצת רעשנים..
אבל יש גמח בשדרות- שיש בו את המצנח וכו'... אם את רוצה את המספר, בפרטי.. 
בהצלחה נשמה ורק בשמחות

לק"י

עיגול בד ענק צבעוני, שעומדים מסביבו, תופסים בו ומניפים למעלה!

זה מעין חצאית אבל ממש ממש גדולה שהכלה עומדת/יושבת בתוכה וכל שאר הרוקדות מחזיקות.

זה גם עושה רוח וגם ממש יפה, לפעמים מפזרים על זה פרחים וכד'....

יוצאות עם זה תמונות ממש יפות... האמא של הכלה שאלה אם בתור חברות נוכל להשיג...

גמ"ח "נחלי שמחה"
מלכה 0547282010