עיין רש"י שם:

"כי לא תמנו - כמו כי לא תמו...".
 

איננו מופיע בפסוק הנ"ל, לפחות לא לפי כל הפרשנים, אולם יש לו מקור ("הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך"). אבל זה בהחלט משעשע-משהו.

נשאר להאמין שמה שצריך לקרות - יקרה...

הכל לטובה!!!

גם אם אתה משוכנע שזו אשתך, אולי אתה טועה?

בדיעבד תגלה שבאמת הכל היה לטובה!!!

הצלחה בכל!!!!!!!

אני באמת חושב שמצאתי..

ואני מבולבל - כי אפילו אני לא יודע על מה להתפלל...

מה טובתי פה?! שהיא תגיד כן? (וברור לי שאני הכי רוצה לחדש את הקשר..)

או שהיא תמשיך הלאה ותתנתק ותקבל בחור יותר טוב ממני?!

(חוץ מלהיות דבק בה' )

אתה חושב שמצאת את ה-אחת, אבל אתה בסה"כ בן-אדם! ובני אדם יכולים לטעות לפעמים...

כדאי שבמקביל לתפילות (שמה שטוב בשבילך - יקרה! אל תשכח שאתה לא יודע מה טוב, אבל ה' כן ) תנסה לחדש את הקשר ולהחזיר את האימון.

אם זה לא עובד - נסה לשחרר (אני יודעת שזה קשה! מאוד קשה!! אבל אפשרי.. במיוחד כשתפגוש את ה-אחת שלך... פתאום תבין כמה טוב שהקשר ההוא לא המשיך).

אני יודעת שזה לא פשוט... תתפלל שה' ייתן לך את הכוחות..

מקווה ובטוח שהטוב יקרה...

כי ככה ה' רוצה!!!

אולי באמת ה' רוצה שתתעקש ותנסה בכל הכוח...

[אבל תזהר שלא יהיה יותר מדיי בכוח.. כמו שד. אמר..]

מה שיהיה - יהיה לטובתך!!!!

אם היא תרצה היא תחזור.. ואם לא.. נצתרך להשלים עם זה..

ולהמשיך הלאה..

באתי להגיד משהו ממש דומה, אבל w.w.m.n כתבה בשבילי.

מסכימה עם כל מילה

(ולדעתי, זה לא עניין של לוותר- זה עניין של אמונה, להאמין שמה שצריך לקרות- יקרה.

צריכים לזכור שבסופו של דבר הקב"ה מכוון את העניינים...) 

בהצלחה רבה! זה בהחלט קשה...

קודם כל, אלו דברים שקורים - וניתן לנסות לתקן.

אתה צריך לדעתי, להרגיע את עצמך - ולנסות לדבר אליה באופן בוגר ומיושב.

להסביר בצורה מדוייקת מה היתה הטעות, מדוע זה לא באמת פגיעה באמון - ולהציע לנסות לחדש.

וגם - אל תתלה בזה הכל. הרי יכול להיות שגם אם יתחדש, יתברר אולי שזה לא זה.

תגיד לעצמך, שמה שאתה מעונין - זה למצות את הבירור הזה; כדי להיות שלם עם מה שתחליטו.

כך אתה גם תהיה שליו יותר, ויש יותר סיכוי שדבריך יפעלו...

אם "מפצירים" בבחורה יותר מידי, זה יכול גם לגרום ההיפך...

צריך לדבר בכנות - ולהסביר שחבל בגלל שטות שאינה מעידה על משהו מהותי, לא למצות בירור שיש בו תקוה לשניכם.

ואחרי שצעשה את שלך - תתן לקב"ה לעשות מה שצריך..

ואני מכחה לתשובה..

שאולי תבוא ואולי לא..

משתדל להתפלל בכל ליבי שמה שה' רוצה בשבילי זה הכי טוב וזה מה שיקרה!!!

וזה לא קל...

אני לא יודע מה בדיוק קרה

שכ"כ גרם לכם לאבד את האמון זה בזאת ולהיפך

אבל אני יודע משהו אחר, 

"על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י' י"ב)

אבל לא במובן השלילי, של סינוור ואי ראיית המציאות

אלא בצד האמיתי, בראיה ואמיתי ומפוכחת על המציאות.

צריך לזכור שמשברים נמצאים גם חיי הנישואין (אומנם אני לא נשוי, אבל יצא לי לשמוע לא מעט על זה)

לכולם זה מגיע, זה טבעי.

זה מבחינת "הכל בידי שמיים" כמו חוק שנקבע מראש

אבל תמיד מגיע החלק של "חוץ מיראת שמיים"

איך אתם תתמודדו עם המציאות.

כל משבר קטן יכול להוביל לפירוק מהיר של החבילה.

אך גם כל משבר גדול, יכול להיות מקפצה ענקית לאושר והצלחה גדולה

הכל תלוי ברצון הזוגי לעבוד

אם רוצים, מצליחים.

אין דבר העמוד בפני הרצון

ובמקור היהודי שלו, מהזוהר:

"כל מילין דעלמא לאו תלתין אלא ברעותא" (כל דברי העולם לא תלויים אלא ברצון)

אם תרצו שזה יצליח.

זה יצליח!

ואם תחליטו שאתם לא מעוניינים לחזור.

"היפלא מה' דבר?" (בראשית יח יד)

בטח בה'!!!

בטח בה', שכנראה היא איננה הזיווג המיועד לך.

בטח בה', שהוא יעזור לך למצוא את הזיווג האמיתי שלך.

בטח בעצמך!

בטח בעצמך, שלמדת מהקשר הזה דברים רבים שישמשו אותך בקשר שלך עם אשתך

בטח בעצמך, שאתה תמצא את מי שה' ייעד לך.

שיהיה לך הרבה בהצלחה! 

לנו היה סיפור דומה והיום אנחנו נשואים ברוך ה" וכמו שאמרו כאן היפלא מה " דבר ?.

אל חשש מי שמיועדת לך תגיע גם אחרי דרך ארוכה  מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ..

בהצלחה .

אליאלב11,

בטח עוברים עליך ימים לא פשוטים.

ואני בטוחה שגם לה לא כ"כ פשוט, מן הסתם היא פגועה לא פחות.

מותר לשאול כמה זמן חלף מאז שסיימתם את הקשר??

כמובן שהרוב המוחלט של האנשים כאן הם אנשים טובים!!!

ויש קשרים טובים שיצאו מכאן!

אך כשנכנסים לקשר בהתכתבות - כדאי מאד לעצור באמצע ולברר.

רק טוב!

זה קורע. במיוחד כשמכירים את השיר המקורי!!

אין הם תותחים, אין לי מילים!!!

היא זרקה אותו בSMS!!!!!!  

בושה וחרפה!!

ככה מחנכים את הדור הצעיר והפוחז?!?!

אבל זה באמת אחד הטובים שלהם..

בעזהי"ת.

לי היה מוזר- הוא יוצא עם מישהי שלומדת גמרא והוא אוהב את זה!

לא להאמין

א. היינו שבוע בצפון, היה מדהים

ב. הייתה שבת נעימה וכייפית..

יאללה, בנות-

מי באה לחולל איתי בכרמים (רק תלמדו אותי את הצעדים של הריקוד..)??

יש לי שמלה חדשה ומהממת, עם גומי=> תתאים לכל אחת!

אבל בבקשה לא ללכלך באודם, מסקרה וכו'..

תארו לכם שזה היה באמת..

מביך ברמות

לא בטוח שבנות ישראל היו יוצאות בריקודין..

הגמרא בתענית לא' עמוד ב' כותבת- "ובנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים".

רש"י מסביר 'חולות' מלשון "מחול"- כלומר, עושות סיבובים (פטרול בלע"ז)

ומצודת ציון על הפס' בשופטים מוסיף- שהיו מסובבות מסביב לכרמים לצלילי כלי המחול.

אז יכול להיות שזה קצת מביך, אבל כנראה שהכל נעשה בצניעות...

לפי הפשט זה ממש לא ככה.

"חולות" הכוונה מחוללות כלומר רוקדות, וגם רש"י הבין ככה.

זו הייתה חגיגת סיום הבציר בכרמים, וסביר להניח שהיה גם אלכוהול בסיפור...

זוכר את פילגש בגבעה והפיתרון לשבועה לבני בנימין?

מתאים בדיוק לנורמות הצנעות היום, נכון?

כנראה שמושג הצניעות עבר שינוי משמעותי מתקופת המקרא ועד לימינו, ויש לכך הוכחות רבות.

אינני יודעת למה התכוונת בדבריך ש"מושג הצניעות עבר שינוי", מכל מקום ראוי להבהיר כי המחולות בכרמים אינם מעידים על חוסר צניעות של הדורות הקודמים ועל רמה רוחנית נחותה משלנו. אדרבה - מעידים הם על רמתנו הירודה.

זה כמו שמסופר על רב אחא (כתובות יז) שהיה מרכיב כלות על כתפיו ורקד עמהן ושאלו אותו תלמידיו האם גם הם צריכים לעשות כן, וענה להם "אי דמיין עלייכו ככשורא לחיי" ומפרש רש"י - "כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה". מעשיו של רב אחא לא מעידים על חוסר צניעות או רדידות רוחנית, אלא להיפך. דווקא משום גדולתו היה יכול לנהוג כך. וד"ל.

שבת שלום.

לא כל מה שחז"ל כותבים בלשון ציורית,

היה בהכרח ככה...

אתמול בלילה היה הופעה של ברי סחרוף ביער יתיר.. וחוללו חושילינג חוללו... 

בעזהי"ת.

היה טיול מתקוע לים המלח, מסתבר שהיה בזה פן של פנויים-פנויות כזה, ואנוכי לא ידעתי

אבל היה שווה ביותר! לשנה הבאה..

חברות טובות יגידו גם דברים על האופי\רצונות במקרה שתשאל, ברור שלא יגודו דברים שליליים אבל תכוון באמת בשאלות. וגם אם מעגלים לך פינות בטון שומעים מה נכון ומה פחות..

ומה תברר? האם זה הסגנון שלי?

אתה חייב לשבת עם עצמך זמן מה, להחליט על קיטריונים ברורים ובדיקים.

מעבר להם זה תלוי רק במזל...

אפילו אם המשדך הוא חבר טוב של שני הצדדים אין שום דרך לדעת אם תהיה כימיה או לא.

זו דעתי על כל פנים.

אין אפשרות לברר יותר מידי

וטוב שכך...לך תדע , אולי תפספס

נראה לי : שואלים קווים כללים ..ואת התכל'ס=תכלית רואים בפגישה

מתאים...בהצלחה

לא מתאים ...הכרת עוד מישהיא/הוא מעמך ישראל

הרי אם כך, אני אצא אם כל אחת שמציעים לי, וזה לא יגמר..

מבקשים לראות תמונה של המועמד או המועמדת.

ברוב המקרים זה יספיק על מנת לחסוך את כל המאמצים של בירורים וסיפורים.

אם הסינון הראשוני הזה עובר בהצלחה אפשר לשאול עוד אי אלו שאלות ולהפגש.

אם הפגישה עוברת עם טעם של עוד, אז בפגישה הבאה תשאלו שאלות שמעניינות אתכם לגבי הצד השני.

אם הסינון הראשוני נעשה עפ"י המראה החיצוני בלבד, אז זה יכול להיות פספוס גדול.

התמונה לא עוזרת לבדוק את האופי והתכונות של הבנאדם, ואי אפשר לבדוק התאמה על פיה..

יכול להיות שהחיצוניות לא כ"כ תמצא חן בעיני, טבל כשאני אפגש עם האדם- אני אתחבר לפנימיות שלו. אז לא חבל לפספס בגלל שהוא לא עומד בקריטריונים החיצוניים ובחלומות שלי?!

מלבד זאת לא כל האנשים פוטוגניים, וחלק נראים בתמונות שונים מהמציאות.

אם בשביל לראות את החיצוניות- ומישו היה פוסל אותי בגלל זה, אז אני לא הייתי רוצה בכל מקרה..

ואם זה בשביל לראות סגנון- זה יותר מובן לי, אבל עדיין אני לא אוהבת את זה, וחושבת שהתמונה יכולה להטעות.

שבת שלום ומבורך!!

יש לי מספיק חברים שהתלהבו מתמונה ושהם נפגשו ראו שחור בעיניים..

אני  אישית לא מסכימה להפגש... 
וכדי להבין סגנון, אפשר לשאול על עיסוק, מה היא לומדת וכיוון רוחני, זה די אומר, לא?

איך נראים המוצע או המוצעת.

איזה עוד מטרות יכולות להיות?

בעזהי"ת.

תצא לבלות חבל על הזמן ביום ראשון, תעשה דברים שרק רווקים מרשים לעצמם לעשות- טיולים מטורפים, או לא יודעת, מה שאתה אוהב..

ואז תרגיש כמה כיף לך עם הרווקות והחוסר מחוייבות האלה

ולהתחזק להתחזק באמונה.

גם היום גם שישי וגם שבת ?

אם אפשר לרשום פעם הבאה מס' פרקים, ולשרשר להודעה  קודמת- ממש עדיף.

תודה!! יישר כח!

ושאלת אם לקרא  גם היום גם מחר וגם בשבת

אבל כדי שנדע מה משורשר לאיזה ספר [כי בהמשך נפתחים עוד ספרים]

אז רצוי לשרשר להודעה קודמת, ולא כמו בכל השרשורים- להודעת פתיחה.

לא משהו קריטי,כן.? בקטנה..

אפשר לקרא מהיום ועד מוצ"ש, מתי שמתאים,

לא צריך בכל יום מחדש! העיקר שבמוצ"ש יצא שאמרת את הפרקים אותם לקחת..

מבינה?

ישר כח על היוזמה

ננשמה!

תודה

כפרעלייך, בשמחה! אשריכם ישראל..

שבת שלום!

ב"ה

שואל את עצמך "מי אני?" "ומה ישלים אותי?"

ולנו הגברים אבדה הצלע

אבל בע"ה עוד נמצא אותה

כרגע אני יכול לחשוב על שתי אופציות:

אחת, היא הלכה לבד. במצב כזה אני חושב שהחובה למצוא את החצי השני מוטלת עליה...

שתים, מישהו חתך את החלק הזה ממני. במצב כזה על שני החצאים מוטלת החובה לחפש ולמצוא.

הזוהר אומר שכל איש ואישה שמיועדים אחד לשני (בת קול 40 יום קודם הלידה...) הם מאותו שורש נשמה שבעצם מחולקת לשניים ורק אחרי שהם מתחתנים הם בעצם משלימים את הנשמה של השני 

מי אמר שהזוהר לא רומנטי?

לפי האפשרות הזו יש פה שוויון חובות וזכויות, מה שאומר פמיניזם.

ופמיניזם זה לא רומנטי.

מ.ש.ל

זה היה יותר פופולארי בתקופת הגמרא מאשר עקירת הלשון.

חוץ מזה, ככה אי אפשר לומר "אשמנו בגדנו" כל יום(כמעט) וביום הכיפורים, ויוצא שאתה מחטיא ישראל.

סיבה נוספת לזה שאני מעדיף את הנידוי היא שאני ביינ"יש. וככזה, ובהתאם למסכת שאני לומד עכשיו זה נשמע לי הרבה יותר אופנתי.

נ.ב.

אם בסוף תחליט באמת לנדות אותי, אל תשכח להסיר את הנידוי לפני שתלך לישון, כדי שלא תשכח לעשות את זה יותר מאוחר ויהיו מזה צרות. אל תשאל מה קרה לאחד האמוראים ששכח...

אחר אבידתו.

והזוהר הוא שיא הביטויי אהבה, שבין ה' לכנסת ישראל,

וכל הציטוטים משיר השירים..

לא נראה לי מתאים לכתוב רומנטי בהקשר של ספרי קודש..

אבל אם רומנטי = מבטא אהבה אז אפשר לומר שכן.

ב.זה לא קשור למה שאמרתי , הזוהר הספציפי הזה מדבר על איש ואשה ממש ולא על ה' ועמ"י

ג. לדעתי רומנטי מבטא אהבה

לא קראתי את מה שכתבת.

אתה צודק.

התייחסתי למנחם וניסוי.

זה פשוט אומר שבאופן טבעי הוא עושה את זה יותר.

לגבי שיר השירים - תקרא את פירוש המלב"ים על שיר השירים ותחזור על ההקבלה שאתה עושה בין שיר השירים לעניין מציאת בת זוג... מעניין אותי אם תצליח לחזור על אותו מהלך בהתאם לפירושו של המלב"ים...(ורש"י ועוד מפרשים גם מסבירים ששיר השירים זה על כנסת ישראל והקב"ה.)

ויקיפדיה:פמיניזם תומך בהעצמת נשים 

כל אחד רואה שוויון בצורה אחרת לדעתי התורה מאוד שוויונת כי היא נתנה לכל אחד מהמינים את המטלות המתאימות לו

שהסימן המקובל לביטוי שלה במתמטיקה הוא "=". כלומר חלוקה שווה היא חלוקת זכויות וחובות 50%-50%.

אגב, לא אמרתי ששויון זה רע, רק שזה לא רומנטי.

אם כל אחד מכיר את הכלים שלו ומחלקים את כל הזכיות והחובות שווה בשווה אבל מותאם ליכולות של כל אחד  זה מאוד רומנטי לדעתי

והסבירות שמתמטיקה מסובכת תהיה רומנטית גבוהה כמו הסיכוי ששני פרופסורים למתמטיקה שאוהבים את זה יתחתנו

כי מי יתחתן עם מישהו שחופר כל היום על מתמתיקה אם לא מישהי שגם אוהבת את זה!

אם מישהו חתך את החלק הזה ממני אני אתבע ממנו ללכת להביא לי אותו בעצמו.

[אגב זה גם מה שקורה כנראה:

"מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי בר חלפתא: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?

אמר לה: לששה ימים. שנאמר: "כי ששת ימים עשה ה'".

אמרה לו: ומן אותה שעה מה עושה בכל יום?

אמר לה: מזווג זווגים ומעשיר לזה ומוריש לזה." (תנחומא כי תשא ה)]

מכיוון שאותו מישהו שחתך הוא אלוקים, אז אני קצת יותר עדין, ממילא אני בעצם צריך לשאול אותו איך הוא מתכוון שאני אמצא - ואז יתכן שהוא יטיל את החיפוש רק על אחד מהצדדים. ולא על שנינו. מ.ש.ל

לוגיקה מעולם לא הייתה הצד החזק שלי.

אבל אני עדיין לא מסכים לקבל את היתכן כמצב נתון, אני יכול לטעון את היתכן ההפוך בדיוק על אותו בסיס טענה.

כי נדמה לי שמהמקורות בחז"ל ניתן לומר שהאחריות מוטלת או על שנינו או רק על הבעל או רק על אלוקים.

וזה שאתה לא מקבל את היתכן זה בסדר אבל קודם צריך ללמוד באמת את מה שחז"ל מלמדים אותנו שה' רוצה מאתנו ואז נגיד מה אנחנו חושבים.

אבל מדהים לראות כמה אנשים חושבים אחרת לגמרי גם בזה, וכל זאת בתוך מה שה' רוצה מאיתנו.

כמאמר הכתוב:"אלו ואלו דברי אלקים חיים".

אבל שונה ממך באופי, וזו עבודה קשה. תשאל כל זוג נשוי-אחרי החופה, מתחילה העבודה הקשה, שכל הדייטים היו משחק ילדים לידה. בעצם אתה נכנס לעבודה קשה ומתמשכת של שינוי האישיות במידה מסויימת, קבלת האחר.

ובדור זה, שהגדרות דתיות ואישיות מסובכות, זה יותר קשה.

לקוטי מוהרן תורה לג:

אין לי את הספר לפני אבל שם רבי נחמן מחלק בין שני סוגי אהבות שיש בין אב לבן.

אהבה א: לאחר שהבן נולד, אז האב כבר מכיר את הבן ואוהב אותו כמו שהוא.

אהבה ב: לפני שהבן נולד כשהוא עדיין במח של האב - ואת בחינת האהבה הזאת שיש בין הקב"ה לעמ"י לא ניתן להשיג בעולם הזה.

ז"א: כשהבן נמצא רק בדמיון של האב גודל האהבה הוא כל כך עצום שאיננו מסוגלים להגדיר אותו או לבטא אותו, ולכך אולי נועד החיפוש אחרי ה'אבדה' - כדי שנגדיל את אהבתנו כלפי מה שאנחנו מחפשים שישאר בדמיון שלנו קצת יותר ונבין יותר עד כמה הקשר בין בעל ואשה הוא עמוק ואינסופי.

אולי.

מקווה שהובנתי.

בס"ד

דבר תורה לפרשת ואתחנן

מבוסס על הרב זאב קרוב שליט"א

בפתיחת פרשתנו משה רבנו מתחנן להיכנס לארץ. משה רבנו הוציא את העם ממצרים, קיבל את התורה, הקים את המשכן וגם הנהיג את העם במשך ארבעים שנה במדבר. הרי שהוא זכה להגיע לרמה שאף אחד לא הגיע אליה, יש לשאול למה כ"כ חשוב לו להיכנס לארץ ישראל? מה חסר לו?

בכל ספר דברים בכלל ובפרשתנו בפרט אנחנו מוצאים הרבה פסוקים המגדישים את החשיבות של ארץ ישראל בקיום המצות, בדוגמה: “ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צווני ה' אלוקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה” (דברים ד,ה). משמע שכל המצוות מתקיימות דווקא בארץ ישראל.

לפי ההסבר הזה, מובנת הסיבה שמשה מתאווה להיכנס לארץ, אבל הסברה הזאת דורשת בכל זאת בירור: למה ארץ ישראל כ"כ חשובה בקיום המצוות?

בעשרת הדברות, בשני הדברות הראשונים הקב"ה פונה לבני ישראל בגוף ראשון (“אנוכי ה' אלוקיך...”, “לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני”). הכלי יקר מסביר מדוע למה בדני הדיברות הראשונים הקב"ה מכונה בגוף הראשון בשאר הדברות בלשון נסתר: לפי שכל המצוות האלה הן חובת הגוף, וחייבים בהם בין בא"י, בין בחו"ל. לעומת זאת, שני הדברות הראשונים לא מתקיימים כשישראל לא על אדמתם, כי כבר אמרו חז"ל ש“כל הדר בחו"ל דומה למי שאין לא אלוק.“ (כתובות קי. ולכן המצווה הראשונה, מצוות האמונה בה' יכולה להתקיים רק בארץ ישראל.

שייך להגדיר מה זה אמונה: יש לאדם כלים כמו חושיו, רגשו ושכלו ויש לו גם פעולה מתמדת שלעולם לא נפסקת, שהיא החיים. מקור החיים הנו הקב"ה כמו שכתוב בפרשתנו: “ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום” (דברים ד,ד). האמונה זה קשר חיים שבין הקב"ה שהוא המקור לאדם, ואדם עובד על האמונה בעזרת הכלים שלו. ולכן ככל שהאדם משקיע בקשר הזה, כך הוא יהיה דבוק בה', ואמונתו יותר גדולה. “ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך” (שם, ו,ה). בניגוד לאהבה כלפי בשר ודם, האדם צריך להשקיע את הכל לאהבת ה', ובכך הוא זוכה שחייו דבוקים לבוראו.

נחזור לעניינו, איך כל זה קשור לארץ ישראל? הקב"ה קבע שמקום הדבקות בו נמצא בארץ ישראל: “כי בחר ה' בציון אווה למושב לו” (תהלים קלב). “ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות” (כלים א,ו). הקדושה היא מציאות של קרבת אלוקים. רבים הם מדרשי חז"ל המסבירים את הקשר הזה בין עם ישראל לארץ ישראל: “ישראל נאים לארץ, והארץ נאה להם” (במדבר רבה כג, ו), “אמר לו הקב"ה למשה: הן הארץ חביבה עליי... וישראל חביבין עלי... אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי (שם, ז). רואים עד כמה הזיווג בין עם ישראל לארץ ישראל חביב בעיני הקב"ה!

מר"ן הרב קוק כותב ברש אורות: “ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה.” (אורות, ארץ ישראל, א). פשט דבריו שארץ ישראל היא קודם כל קושרה לעם ישראל בקשר חיים עמוק מאוד. קשר החיים הזה מאפשר לנו להידבק עוד יותר בהקב"ה, ובכן אמונתנו בו עוד יותר גדולה. וכך מסביר הרב חרל"פ (מעיני הישועה עמ' שד): “ארץ ישראל היא הצינור לכל המושגים העליונים, נבואה ורוח הקודש וכיוצא באלו, ומבלעדי ארץ ישראל אין שום גילוי מתגלה בעולם... ומבלעדי הצינורות האלה אין קדושה ואין אמונה”.

כל מטרתם של יציאת מצרים ומתן תורה היא דבקות בה'. ולכן משה רבנו התחנן להיכנס לארץ ישראל כדי להידבק עוד יותר בהקב"ה ולחיות את קשר החיים הזה במלואו, כפי שכותב הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל (שהיה המשגיח בישיבת פונוביץ' בסוף חייו): “כי הארץ הקדושה היא נקודת לבנו באמת, כי אין לחלק הארץ מהתורה... והשגת הארץ היא באמת קודם התורה.”.

שנזכה לשבת תמיד על ארצנו הקדושה ובאוהלי של תורה ביחד,

שבת שלום!

א' בעז"ה שבנים ובנות פה ירימו את הכפפה, מסכים איתך. אין בזה שום בושה.

ב' מבין אותך לחלוטין.

זה הגיוני אבל אכן נשמע מוזר.

מידי פעם שאלת מיצוי הפוטנציאל של הפורום עולה,

ואז בדיונים שוב מתברר שאם יש פתרון מושכל - הרי שהוא דורש הרבה הגדלת ראש

והשקעה, שהם דורשים זמן וסבלנות שלרובנו הגדול פשוט אין.

(יש בהחלט גם רעיונות מוצלחים שיצאו לפועל - חברים למען חברים למשל.)

אם יש לך רעיון - קדם אותו!

יש פה ב"ה רקורד משובח של זוגות פורום (צריך לזכור שזו ממש לא מטרתו הראשית של

הפורום, אלא בעיקר לעזור ולהיעזר),  ההישג גדול יותר לאור העובדה שיש פה ב"ה חבר'ה

עם סטנדרט דוסי גבוה, שממילא מתקשים עם הרעיון של מפגשי פורום מעורבים שהיה

בכוחם לתת תנופה רצינית מאוד לעניין הזה.

אם אתה לא אברך - אז למה אתה רוצה אחת כזאת?

אתה מחפש מההתחלה מישהי שתהיה ברמה דתית מעליך? למה?

מה זה עוזר?

הרי אתה לא בישיבה עכשיו, אז מה יועיל שהיא הייתה מוכנה שתישאר שם?

אם אתה מחפש רמה דתית מסויימת - סבבה, אבל זה לא תלוי בכמה זמן היית בישיבה או כמה זמן היא הייתה במדרשה 

אלא בבנאדם עצמו ולא בהגדרות חיצוניות

אלא הוא שואל כדי להבין אם למיועדת יש מסירות נפש על התורה.

ואת זה הוא מחפש.

אני חושבת שזאת דווקא שאלה יפה.

(אבל כמו בכל בירור - צריך לקחת בחשבון שיש בנות עם מסירות נפש גדולה, שלא מתאים להן להתחתן עם אברך...)

אני פיתחתי ומשקיע המון בכלים. מה תעשה איתם? זו בחירה שלך.

ב"ה

הבעיה בלהציע את עצמך בפורום עצמו היא שזה לא פרקטי, כי אנשים לא רוצים לחשוף את עצמם בפומבי.

לכן אני מצרף שאלון מקיף במיוחד:

20120731162957.doc

אני מציע שהמערכת תשים הודעה שתשאר למעלה באופן קבוע שתכלול את השאלון ותציע למשתתפי הפורום להחליף רווקים מול רווקות פרטים במסרים אישיים - ולהריץ עניינים, בלי לבזבז זמן בירורים מיותרים! לברר הכל אחד מול השניה. ומקס' אפשר גם להחליף מס' פלאפון של חברים. ובעז"ה, ננצח!

אני אישית אשמח להחליף עם המעוניינות...

מומלץ, מנסיון...

אתה אמיתי? על זה תקום או תיפול ההחלטה שלך?! מה הפלא שכולם מדברים על רווקות מאוחרת

באמת שאלון מגוחך משהו

לא על זה תקום ותיפול הצעה.

אבל זה הרבה יותר אומר על הבן אדם מהשאלונים הטכנים של השדכניות של מה ההורים עובדים, מה הגובה, איפה היא למדה ומה האופי שלה(וגם התשובות על השאלות האלה תמיד זהות... היא דוסית פתוחה וחמודה, לא רועשת מידי אבל גם לא שקטה מידי...)

דווקא שאלון כזה הרבה יותר משקפף במי מדובר.

בלי להתנשא, כדאי שתקרא שוב את מה שכתבת. תעורר

למה חשוב לך שתהיה מוכנה (תיאורטית) להיות אברכית?

כי אם כן - זה אומר שהיא תורנית מאוד, חשוב לה להקים בית של תורה וכד'?

אז במקום לברר בעקיפין את מידת תורניותה של הבת - תשאל על כך באופן ישיר (כמובן בצורה הנכונה: שהאדם שאתה מברר דרכו על הבחורה לא יבין שאתה רוצה לשמוע x... שהשאלה לא תגרום לממליץ לדבר באופן מסויים ואולי שגוי/לא מדוייק).

אין צורך לבדוק את העניין בשאלה אם תרצה להיות אברכית או לא (א. אם הבחורה מעוניינת מלכתחילה שבעלה ילמד בישיבה - אתה מטעה אותה, ב. אם הבחורה לא מעוניינת להיות אברכית, או שהיא לא בטוחה אם מתאים לה או לא ותחליט לחסוך את ההתלבטויות ולסרב להצעה - אכלת אותה..).

ב"הצלחה!!!!!!!

א. אתה מוזמן להיות היוזם ולהרים את הכפפה. 

באמת תכין שלט יפה ותתלה אותו בכניסה לפורום.

יש פה הרבה שסוברים כמותך, וגם אני יודעת על כמה וכמה פגישות (וחתונות) שנרקמו דרך הפורום,

אבל קח בחשבון שלא כולם באותה דעה, יש שמעדיפים דרכים אחרות.

לא נראה לי שאמור להפריע. אבל סתם שתהיה מודע.

ב. אני חושבת שלא כ"כ הייתי מסתכלת בעין יפה על מישהו שככה היה שואלת אותי שאלות מבחן.

תנסה למצוא את הטוב שבה בדרכים יותר אנושיות, בלי חידון וסקרים.

אולי אתה חושב שתשיג הרבה מידע דרך התשובה שלה,

אבל היא גם תשיג הרבה מידע עליך דרך השאלה שלך (במקרה הזה-מידע שלילי).

הלוואי ילקח למקום בונה. בהצלחה.

אני חושבת שיש בזה משהו מוזר שאתה מחפש מישהי שהייתה מוכנה להיות אברכית בעוד אתה לא מתכנן להיות כזה, אבל אני מבינה מהיכן זה נובע. אתה מעוניין ברמה דתית מסוימת וכו', אבל תן לי להאיר נקודה: כתבת שאתה רוצה מישהי שהייתה מוכנה להתחתן עם אברך "כי זה מעיד עליה הרבה" - האם בהכרח זה מעיד עליה הרבה? על מה? על רמה דתית? ואם היא לא מעוניינת באברך, אז רמתה הדתית פחותה? אם כך אתה חושב - אתה ממש טועה לעניות דעתי.

בימינו קשה לחיות כשרק צד אחד מפרנס. הדבר מצריך מאותו צד הרבה מאמץ, השקעה ובעיקר - זמן. זמן שבא על חשבון הילדים בלא מעט מן המקרים. יש בנות שלא מעוניינות בכך, ובצדק! זה שהזמנים השתנו ואילצו אותנו לצאת מהבית זה יפה מאד, אבל יש גבול. נשים מעוניינות להיות אמהות טובות, לחנך את ילדיהם, להאהיב עליהם את התורה והמצוות וכו' וכו'. זה לא פחות חשוב מזה שהאבא ילמד. בית יכול להיות בית של תורה, בית של קדושה גם אם האב יקדיש שעה-שעתים ביום ללימוד התורה, ולא יום שלם. התורה שלנו היא תורת חיים, וככזו היא מצריכה לימוד ועשייה גם יחד. אחת מן הדרכים ב"עשייה" היא החינוך של הדור הבא, העברת ערכי התורה לצאצאים.

מי שלא מוכנה שבעלה יהיה אברך אינה בהכרח ברמה דתית פחותה. היא פשוט מודעת לכוחות שיש (ושאין) בה כדי להיכנס למצב הזה ולמה שהוא דורש. כמו כן, המקום של התורה יכול להיות מרכזי עבורה בדיוק כמו מי שכן מוכנה שבעלה יהיה אברך - פשוט היא מאמינה שחוץ מהלימוד יש גם את עניין העשייה (לא בטוח שזה מה שאותה בחורה חושבת, אבל ייתכן וכן, ואם כך - מה רע?)

ועוד דבר: יש אברך ויש אברך. יש מי שיושב בביהמ"ד כך וכך שעות ביום ולא מחובר לתורה, לא חי אותה. ויש אברך אמתי, שלא בהכרח יושב ולומד כל היום - אך הוא חי את התורה. זה הרבה יותר חשוב בעיני.

ב"ה

וזה סינון מאוד אמיתי וטוב בבירורים.

נכון שיש כאלה שלא רוצות אברך שהם גם דוסיות, אבל יש גם הרבה שלא.

ובמשל, לכל פיל יש עיניים אבל לא כל מי שיש לו עיניים הוא פיל.

מובן?

אני מזהירה, זה הולך להיות ארוך. אני מבקשת לקרוא בעיון ולא להגיע למסקנות חפוזות. אנסה להגיד הדברים בצורה ברורה וזהירה ביותר (מקווה שבע"ה אצליח):

כמו שאין להסיק על ה"דוסיות" ממי שאינה חפצה בבעל אברך, כך אין להסיק ממי שחפצה בו. הרי מה זו דוסיות? דוס מלשון דת (בהברה אשכנזית דתי נשמע כמו דוסי), ואיך נבחנת דתיות אמתית אם לא ביראת שמים ובהקפדה על מצווה קלה כבחמורה?

אמנם אמרו רז"ל כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו הכתוב אומר "כי דבר ה' בזה" וכן "הכרת תכרת הנפש" (סנהדרין צט, א), אך מאידך אמרו כי מי שאי אפשר לו לעסוק בה יוצא פ"א שחרית ופ"א ערבית. אין שני דברים אלו סותרים, אלא כאן מדובר במי שאפשר לו וזו דרגת נשמתו וכאן במי שאי אפשר לו ואין זו דרגת נשמתו. כאשר אדם לא משיג בתורה כפי מעלתו, ממילא בגן עדן אינו זוכה ליהנות מזיו השכינה כפי מדרגתו, וממילא הדבר נחשב לו כ"כרת". (ע"פ מאמר של האדמו"ר הזקן שקראתי בעבר...)

שני טיפוסי לומדי התורה בסדר. גם זה ש"אפשר לו לעסוק בתורה" וגם זה ש"אי אפשר לו לעסוק בתורה", כל זאת כאשר הם לומדים לפי מעלתם. אין שום אידיאל שכולם ילמדו 24/7 כמו שאין שום אידיאל שכולם ילמדו פ"א שחרים ופ"א ערבית. הקב"ה ברא עולם המצריך מטבעו רבנים, דיינים, רופאים, מורים, עורכי דין, נגרים וגננים... השאיפה שכולם יהיו תלמידי חכמים, יראי שמים, זה נכון – אבל לא כולם יכולים ו/ או צריכים להיות פוסקים, דיינים וכו', ממילא אין דרישה מכולם שילמדו מבוקר עד ערב.

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג, י)

אם ה"אברכוּת" נעשית מתוך הסכמה ופעולה של שני הצדדים – כל עוד זה אכן הדבר הנכון עבורם הדבר טוב ויפה. אך אם אין הדבר נכון להם, ואם הם "נופלים" בגלל זה על הציבור/ ההורים, יש בזה טעם לפגם. אפילו הרמב"ם(!) יצא לעבוד ולפרנס עצמו אחר פטירת אחיו. ללכת ללמוד תורה "על חשבון" הבריאות הנפשית של הזוג עצמו (כאשר אין הם מתאימים למציאות זו מבחינה "גשמית" ו"רוחנית"), הבריאות הנפשית של הילדים, חינוכם וגידולים ו"על חשבון" אנשים אחרים נוספים איננה הוגנת, אלא אם האישיות הלומדת מצדיקה זאת (בכל זאת, צריך גדולי דור, פוסקים, דיינים וכו') וגם זאת במקרים בודדים. כל אחד צריך לדעת מה מעלתו וממילא מה המידה שהוא יכול "להקריב" אנשים אחרים למען מימוש מעלתו זו (=מימוש שיבוא ע"י לימוד התורה בהתאם למעלתו כמובן).

זה קצת כמו שאדם מקפיד לאכול "מהדרין" וכשבא להתארח בביתם של אנשים הוא שואל האם המאכלים המוגשים הם "מהדרין". במקום להקפיד במצוות "ואהבת לרעך כמוך" עצמה, מקפיד הוא יותר על הידור במצווה אחרת... זה אבסורד בעיני.

נ.ב. שלא ישמע מדברי שרק מי שהולך להיות "גדול הדור הבא"/ פוסק/ דיין וכו' יכול ללמוד תורה. כולם יכולים וכולם צריכים, השאלה היא כמה נכון לכל אחד ללמוד, וכל אחד יודע לעצמו מה המידה. אין כזה דבר "ללמוד יותר מדי תורה", לעומת זאת יש כזה דבר "לעשות פחות מדי מצוות ומעשים טובים". כל אדם ושליחותו הוא בעולם, כל אדם וגילוי התורה שבשליחותו הוא.

ברור שלא כולם צריכים ללמוד תורה כל היום, לכן הוא הולך לאוניברסיטה.

הוא בודק שאיפה כי זה מה שחשוב לו.

לא ענית למה האינדיקציה הזו לא טובה.

האינדיקציה הזאת עושה אידאליזציה של האברכיות.

כאילו כל בחור שלא אברך ובחורה שלא רוצה אברך - הם ברמה דתית מתחת.

אולי זה מה שמספרים לכם בישיבות אבל זה לא ממש נכון.

שאיפה זה דבר שהולכים לממש ועובדים בשבילו, ולא איזה רעיון עמום וערטילאי.

אז אם היא מסכימה לצאת עם מישו שמתכנן חיי אברכות - זה אומר על היחס שלה לתורה.

מה לא הגיוני בזה?

וגם, בשביל לדעת מה היא חושבת ומה 'רמתה הדתית' צריך להכיר הרבה זמן. וזה סוג של קיצור  דרך, וכמו כל קיצור הוא לא תמיד מקצר.

אבל את לא חושבת שיש בזה סוג של נקודת אמת?

הבחור לא סגור עצמו.

חוץ מזה שזו לא בדיקה טובה,

הוא גם לא באמת מתכנן להיות אברך.

לי זה מזכיר את השאלה הידועה: 'ואם היה לך אחים היית אוהבת קרעפלך?'

עניתי. קרא בעיון... (מכוון ל"הרש")

מסכים עם על מילה!

לא יוצאים עם בנות עם איפון! איפון זה אותיות ניאוף!

"במקום שאתה מוצא ערווה אתה מוצא קדושה"

כל פשרה מדרדרת אותנו למדרון של פשרות ומי יודע לאן נגיע.

(אם תוותר עכשיו אז בסוף יהיה לה טאבלט!)

כאליו אתה מתחתן עם איפון או עם אשה?

לפי איך שאני רואה זוגות מתנהגים בזמן האחרון, 
מתחתנים עם האייפון והמחשב שלה...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/241997

מה  נסגר איתכם?

לא רק אתה.
פשוט הרוב זרמו.

אבל.. כן, היו כאלה שלא הבינו..

האם גם אז נראה לך משנה?

    הרי שני הצעצועים האלה יהיו מיושנים כמעט באותה מידה.

  לטעמי, השפופרת המיושנת הזאת -> מספיקה בהחלט...

גדולי הדור. לא כל אחד יכול לפסוק בעניינים שכאלו!

כאן התשובה פשוטה:

כבר הכריעו כאן מזמן, שבעניינים ממש מהותיים לא צריך להתפשר,

בפרט לא כאלו שנוגעים ליכולת של תקשורת בסיסית..

זה שיקצע.

אם היה לה גלאקסי אז היא אחלה (וחסודה)

איפה אדמין שיגיד שאני צודק?

תקשורת בסיסית יש, הוא שואל אם לחכות לזרימה יותר טובה .. או להמשיך עם נמצב הקיים...

אבל יש אנשים שקוראים לזה תקשורת בסיסית!

אם עוד אפשר לנהל שיחה טובה וקולחת מבחינתי אפשר לסגור...

אבל אם יש קצר בתקשורת והמסרים לא עוברים, אפשר לעבור לחברה המתחרה..

ועוד על כזה דבר!

אם זה באמת עקרוני לך,

אל תוותר!

בסוף תמצא את מה שאתה מחפש!

מצד שני,

אם

 אתה רוצה גם כזה,

אולי כדאי לך לצמוא עבודה מכניסה, ולקנות לך גם,

ואז תוכל להמשיך איתה:d

על אף, שאם אתה לא רוצה שיהיה לאשתך כזה ולך כן-

או שתמשיך לחפש לך מישהי אחרת- כי כמו שאמרנו, זכותך להחליט מה אתה מחפש,

או שתתחתן איתה- ותקח לה את האיפון!:d:d:d

נהוג לברך פה- שתזכה לרדת פורום אחד למטה..
[נשואים טריים]

אז.. שתזכה..
הצלחות

אני חושב שצריך לצאת מנקודת הנחה שכל מה שאת עושה כנראה שגם הוא עושה (בגרסה הגברית כמובן)

כמו שאת מחכה לו, כך גם הוא מחכה לך ומחפש אותך.. מחכה שה' יראה לו שהזמן הגיע, וששניכם כבר מוכנים...

כמו שאת מתגעגעת  אליו, כך גם הוא מתגעגע. מתגעגע לאחת שהוא בכלל לא פגש... סבלנות, עוד רגע אחד...

מאז שאני קטנה יוצא לי להתפלל עליו. כי כמו שאני מכינה את עצמי אליו, ככה אני יודעת שכל מה שהוא עובר ישפיע על הקשר שלנו. וגם עכשיו, מי יודע איפה הוא. מה שלומו, מה מטריד אותו. שה' פשוט יעזור לו.

מצד שני, יש תקופות שאני חייבת לסגור את המחשבות האלה. פשוט כדי להשקיע בעצמי.

אבל זה מתוק.ללא ספק.

הידיעה שלא רק אני מחכה, לא רק אני מתקנת את עצמי לכבודו.

הוא גם מתכונן..

הוא גם מחכה..

ובקשר לשאלה ששאלו, מה עדיף: שיגידו לי מי זה לעומת שאמצא אותו-

אני הייתי מעדיפה שיגידו לי מי זה. יש בזה משהו יותר בטוח מאשר לסמוך על האינטואיציה שלי.

אם באופן היפוטתי-

את לא תרצי בכלל להיות בקשר איתו בגלל המקום שהוא נמצא או ההעיסוקים בהם הוא עוסק, או אולי כרגע הוא לא ירצה להיות בקשר איתך...

את בטוחה שאת רוצה לדעת מי זה? למרות שאולי זה יגרום לכם לדחיה הדדית?

הסבלנות משתלמת... אני מקווה...

בחור שבגיל 20 ומשו לא חושב בכלל להתחתן,

הוא לא בסגנון שלי.

אין לי בעיה שיהיה רמטכ"ל או מנתח ראש. יש לי בעיה עם כאלו שהקריירה קודמת..

הרבה זוגות מתחתנים כשאין לו עדיין דוקטורט.

לא קרה כלום.

זה לא אומר שהם יחיו כל חייהם בבית עם דליפות וריח של טחב וילדים מנוזלים בקיץ.

וזה לא מחייב שהיא תפרנס כל החיים.

זה אומר שיש להם עוד אידיאל מעבר לפרנסה.

אמונה והשתדלות, זה הכל.

לכן לא אמשיך להתווכח.

אין פה מישהי שצודקת ומישהי שלא. זה מה שמכירים או שחווינו חוויה הפוכה..

רק אומר שאני לא רואה את הקמת הבית בגיל צעיר כאגואיזם.

הרבה יותר פשוט, לדעתי, לדחות ולדחות.. לרצות להשיג כמה שיותר בטחון כלכלי ורק אז להתחיל לחשוב על נישואין.

אדם יכול להיות בעל מליון תארים ובכ"ז לא ימצא עבודה.

לעומתו אדם יכול להיות מאוד פשוט, ואפילו בלי תואר, ולהרוויח טוב.

ברור שהמצב האידיאלי הוא לעשות את ההשתדלות המירבית ו*כן* ללמוד מקצוע,

אבל זה לא מה שיקבע אם משפחה תחיה ברווח כלכלי או לא. זה הכל חשבונות של שמיים..

אדם יכול גם להקים משפחה וגם לעבוד במקצועות שכתבת.

זה לא פשוט, אני בטוחה. אבל זה מצב שקיים.

אני מכיר לא מעט בעלי תואר דוקטור שהתחתנו מוקדם.

הנקודה המייחדת אותם היא שפשוט צריך לדעת לעשות את זה.

להסתפק במועט ולהשקיע.

או להיוולד להורים עשירים במיוחד

את דעתם ורצונם בבן הזוג שלהם בחופשיות בלי ההערות שלך?!

סליחה אם התגובה חריפה מדי..

זה אחרי מלא מלא תגובות פשוט לא לעניין שלך!!!

אני לא בטוח שאני רוצה לפתוח דיון על הנושא, אבל אני מקווה שאת מודעת לזה שלהתחתן בגיל 25-30 וישר להביא ילדים לעולם זו לא האופציה היחידה.

גם לגבי הגיל, וגם לגבי הלהביא ילדים לעולם, וגם לגבי פרמטרים אחרים.

אה, וגם אם הוא לומד בישיבה כל היום, ברוב(אם לא כל) הישיבות, יש הכנסה מסוימת כל חודש, כך שהאשה בכל מקרה לא המפרנסת היחידה.

והכי חשוב - כל עוד זה מתאים למישהי, וזה מתאים לדעת ההלכה, אין עם הליכה בכל דרך שהיא בעיה אם זה מתאים לזוג. לדעתי הק'.

חשוב לוודא שמה שעושים מתאים לשניהם, גם לגבר וגם לאשה.

יש כאלה- שמשכורת אחת מספיקה להם, לפחות בתחילת הנישואים.

יש כאלה- שלא..

יש כאלה- שלימוד התורה חשוב להם יותר מדברים אחרים.

ויש כאלה- שצריכים גם וגם.

וכו' וכו'.

דעתי היא, שגם אם זוג חושב שלימוד התורה הוא מעל הכל, חשוב לדאוג שזה לא בא על חשבון האשה והילדים: שלא יווצר מצב שבו צריך לחיות בדוחק כי "אבא לומד תורה" (לא בטוח שילדים שגדלים ככה יעריכו את לימוד התורה, והם גם לא צריכים לסבול מזה). שהאשה לא תצטרך "לקרוע" את עצמה בבית ובעבודה וכדומה.

בכל זאת, מי שמחוייב בפרנסה הוא האיש..

אבל שוב, יש דרך לחיות עם לימוד תורה בראש בשמחה ובנחת!!

וכל זוג ימצא את הדרך המתאימה בשבילו!

ובקשר למה שאמרת, שתקופת מבחנים הורסת את הזוגיות, אני חושבת (ולא מניסיון אישי שלי)- שיש הרבה דברים, לאו דוקא לימודים, שיכולים לפגוע בזוגיות, כמו: התמחות, עבודה מאוד תובענית...

ואז מה?! אף אחד לא יתחתן?

צריך לעבוד קשה בשביל הזוגיות, כדי שהיא תהיה טובה, תקינה ומלאה בשמחת חיים!

שיהיה בהצלחה פה לכולם

לגבי זה שיש אנשים ונשים מדהימים כאלה אין ספק, אבל אין שום סיבה שמישהו או מישהי "יחכה" דווקא בשביל להתחתן עם אדם כזה(אלא אם זה בדיוק מה שהוא/היא רוצה, כמובן).

לדעתי האישית, כל אדם צריך לדעת מה טוב בשבילו ולהתנהג בהתאם מצד אחד. מצד שני, אנחנו כאנשים דתיים צריכים גם להתחשב בהלכה ומה שעומד מאחוריה(רוח ההלכה).

אם זה אומר בין השאר לחיות באידיאל של חתונה בגיל "צעיר" - so be it. אני מוכן להכנס לקשיים וההקרבות שנדרשים ממני כאדם דתי, וזה כולל הכל. בין השאר כל הקשיים שנובעים מחתונה בגילאי 25 ומטה.

אגב, יצא לי להפגש עם ראש פרוייקט "חץ"(הפרויקט של פיתוח טילי ה"חץ") לפני תקופה מסוימת. לכל הדעות, הפרויקט הזה הוא עסק קשה, חשוב, תורם המון מבחינה בטחונית, וכו'. הבנאדם מפותח מבחינה מדעית, משפחתית, וכו' תורם למדינה במסגרת הצבא ומצליח לעשות הכל ביחד.

התמונה שאת ציירת, מציגה את החיים כקשים כ"כ שאי אפשר להתחתן בגיל צעיר, לפתח קריירה, ללמוד, ללדת הרבה ילדים, לשלם את שכר הדירה וכל השאר... אבל הנה, אדם שעשה ועושה את כל הדברים האלה, ולא סתם, אלא מצליח לעשות את זה "כמו גדול".

דבר אחרון:

הזכרת את אלו שקוראים לאנשים שקוראים לאנשים שמתעסקים בדברים שלדעתם לא פרודוקטיביים, ומקבלים על זה משכורת כלשהי "פרזיטים".

אני לא יודע מה איתך, אבל אני מאמין שאפילו במישור הפשוט ביותר ובלי להתייחס לערכים המוספים שיש בלימוד תורה, "כל עבודה מכבדת את בעליה", ואם את יכולה למצוא סטודנטים שמרוויחים סכומים כאלה ואחרים בסוף כל חודש רק מהמלגות, אנשים שמתפרנסים מלשמוע צרות של אחרים(פסיכולוגים), אנשים שמתפרנסים מזה שהם מדברים(מורים/מחנכים/ר"מים, עיתונאים, וכדו'), אין סיבה שלא יהיו גם אנשים שמקבלים כסף מלימוד תורה ורבנות.

שלומדים בישיבה בבוקר, ובערב עושים תואר בהוראה..

או שמא הוראה לא נחשב בעינייך כמקצוע?!

ואני בטוחה שיש עוד אפשרויות ללמוד מקצוע במקביל ללימודים בישיבה, ואז לצאת לפרנס כשצריך (כמובן בתיאום עם האשה..).

האם הייתם מעדיפים לשמוע את הבת-קול שמודיעה "בת פלוני לפלוני" או אולי שאתם הייתם רוצים לבחור אותה בעצמכם על פי ההעדפות שלכם?

ברור שהרוב ענו שהם מעדיפים לבחור אותה בעצמם, אבל יש לפעמים רגעים שאתה אומר, וואלה, כבר נמאס לחפש אותה כל כך הרבה זמן, אולי כבר תגלו לי מי זאת? איפה היא מתחבאת???

כמה מחכים לרגע לגלות אותה... 

במקום להגיע עם הלשון בחוץ, אחרי דרך כ"כ ארוכה..

ואז הייתי משקיעה את כל האנרגיות שלי בו, בזוגיות שלנו, במשפחה..

מאשר בשלל קשרים מעיקים ומייסרים.

ושם, בתוך הזוגיות, תהיה הבחירה.

לו יהי.

תראי, כשאת מחפשת בגד לאירוע, אני מבינה למה זה כיף לחסוך את כל החיפושים, מדידות, לשמוע את כוול הדעות של המוכרות... באמת מיותר ובואי נגיע ישר לבגד הנכסף.

אבל- במציאת החתן שלך, בעצם, בעלך, המצב דינמי מאוד, משתי סיבות:

א. כל רגע אנחנו משתנים. לא אמרתי שנעבור מהפך באישיות... אבל כן עכשיו את לא כמו מחר ומחרתיים וכו' (כנ"ל בעלך לעתיד).

ב.החיפוש, הוא ה-דבר! לא בקטע של כיף. אלא הוא מה שגורם לי לחשוב מה אני רוצה. מה מתאים לי. מה אני מצפה מעצמי. מה ה' רוצה ממני. כל זה קורה בחיפוש וגם בהמשך, אבל זו ההתחלה!

ואז- לבסוף אני בוחרת בו! את מודעת מה עצם הבחירה עושה לנו?

קשה לי להרחיב בנושא. נושא מורכב ורגיש. אבל בעיקרון...

אגב, כל זה זו התפלספות לשמה. אל תשכחי שה' כבר החליט מה הכי טוב עבורנו...

בס"ד

האמת שגם לי כבר נמאס מזמן וגם אני נמצאת בהרגשה שאולי היה כדאי לשמוע את בת-הקול הזו מראש...

א-ב-ל - יש משהו הרבה יותר עוצמתי בלחפש ולמצוא לבד

כי זה יוצר את הקשר הכי חזק

קשר שיש בו אמירה של "אני נשואה לך לא כי כך הכריחו אותי משמים, אלא כי א-נ-י החלטתי שא-ו-ת-ך אני רוצה... מאז ולעולם בע"ה"

רק שיגיע כבר...

ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו...

קשה להסביר...

(ריקודגלים, הפגנה גדולה וכו'..) אם הוא גם נמצא באותו מקום שאני נמצאת

עד שבסוף מצאתי אותו ב"ה

זה מה שעושה מחשבה פנויה מתורה 

מחשבה פנויה מתורה?? מה את/ה עושה פה? לכ/י ללמוד תורה!!!!

אפשר לשנות את מקום הפגישה או את אופי הפגישה ,

אפשר גם ללכת לאיזה טיול שזה דבר שמאד פותח ומחבר....

אז שיהיה ממש בהצלחה....!!!

שנישמע רק בשורות טובות אמן...

שלב החוויות!

נראה שכבר מיציתם את "הדייטים בפארק", תעברו לשלב שיעזור לכם להיפתח אחד לשני.

איך עושים את זה?

הדרך הקלאסית היא לצאת לטיולון או הופעה... אני חושב שמה שחשוב זה להחליף את השבב בראש שמגדיר לך שאת באה להכיר מישהו לשבב אחר- שאומר לך שאת באה להעביר זמן איכות עם מישהו שכיף לך איתו, ממילא את גם תכירי טותו יותר טוב (הכרות של אדם בסביבות משתנות טובה יותר מהיכרות של 'אחד על אחד').. 

נקודה נוספת וחשובה לא פחות- אל תהי פסיבית, טוב לך בקשר? תראי את זה! אחרת הזרימה שלו תיחסם, מימלא הוא יזרום פחות...יהיה יותר כבד, ואז את תשתעממי, תהי כבדה, פסיבית וחוזר חלילה... תהיי אקטיבית, זה רק יוסיף לקשר וגם הבחור יבין שהוא יוצא עם מישהי שרוצה בקשר, דבר שיעזור לו להשתחרר להעמיק ולהתקדם...

בהצלחה!

איך נהיה יותר אקטיבים...

תפתיעו את הצד השני ("הלו, מה נשמע? מה אתה עושה עוד שעה? כלום? יופי! תתארגן, יוצאים (טיול קצר בסביבה/שייט/הופעה מטורפת היום בערב/פק"ל קפה ליד מעיין/התנדבות/מוזיאון/סיבוב שערים/כל דבר אחר...) ביי")..

תעשו כל מה שאתם עושים עם החברים שלכם... תיזמו..תזרמו..

אם אתם לא כאלה מטבעכם, ברור שזה יהיה קשה יותר, אבל תתאמצו, תשקיעו..

והכי חשוב (ולא לציטוט) אל תצאו ל"דייט" מקובע. תצאו ליהנות..

אולי תיאום ציפיות עם המדוייט יעזור... תגידו לו שיכין שיעורי בית ויחשוב על מקום לפגישה הבאה...

בסוף הוא תמיד יגיד "תחליטי את, נעשה מה שאת רוצה".. 

"אתה הגבר בקשר הזה,תחליט.אם לא יהיה לי טוב,אני אודיע."

זה בדר"כ עובד טוב.

אני לא מתחברת למה שכולם פה כתבו כי חסר משהו משמעותי אחד-

אל תפחדו להיות כנים. אם זה לא כ"כ בא מצידו (וגם מצידך עד עכשיו..) 

אל תפחדי להיות היוזמת

לחשוב קצת על נושאים לפני 

ולהתחיל לדבר על עומק

בלי ציניות

בלי לחשוש

לשתף בדברים אישיים

לגעת במקומות משמעותיים.

זוהי בעיה של כולנו ממש, דור שלם.

תסתכלי איך אנשים מתקשרים- לדוגמה כולנו פה, כותבים דברים מאוד אישיים פה בפורום, אבל בחוץ מעיזים גם לדבר ככה? לשאול שאלות מהותיות? הסמסים גורמים לנו להיות קצרים. להתרחק קצת מאנשים. להכנס לעולם טקסטואלי ולשכוח פנים. לא לפחד מאמת ועומק. פשוט להתחיל, וזה יזרום

בהצלחה רבה.

אם תטפלי בעצמך ברצינות ובלי לחץ תוכלי בעתיד להכנס לזוגיות בריאה.

ככל שתתמידי בטיפול ובשיקום ולא תהיי לחוצה לרוץ לפגישות כך ייטב לך. לא למהר ולא להילחץ.

כרגע את חייבת להשקיע רק בעצמך, ולגשת בעתיד לזוגיות מתוך עוצמות. אחרת לא ברור שתוכלי להקים בית נורמלי.

זה כמו אדם ששבר את הרגל וכבר אחרי ששמו לו גבס הוא חושב על המרתון הבא. קודם צריך לתת לרגל להחלים לגמרי ורק אז אפשר להתחיל לחשוב על ריצות קלות ובהמשך על מרתון.

קחי את הזמן, תשקמי את עצמך ואז עם כל העוצמות ללכת על זוגיות.

בהצלחה

קראתי על המקרה שלך, באמת מצער.

גם לי הייתה חברה שהייתה בדיוק במצב כמו שלך ואני חושבת שאפילו קצת יותר גרוע...

(את יכולה לראות כתבתי על זה פעם שירשור כי הייתי ממש מתוסכלת בשבילה).

אני יכולה להגיד לך שבגלל שהיא הייתה קטינה כשזה קרה היא קבלה את זה מאוד קשה וכן, היו לה המון משברים, עזבה הכל וכו.. פשוט כאב לב!

אבל אנחנו רואים היום ניצנים של תקווה והחלמה- אנחנו רואים איך היא מנסה לשקם את עצמה למרות כל הקושי והסבל שכרוכים בזה.

ומכאן אנחנו גם מקווים מאוד(!) ולא מפסיקים להתפלל עליה שהיא תצליח להשתקם ולחזור לדרך הנכונה והישרה

אני יכולה לומר לך שהיו כמה בחורים שפנו לשאול אם היא בקטע לצאת וזה למרות שהם ידעו שהיא הייתה בעייתית לפני כן- זה מדהים שאנשים מאמינים שאדם יכול להשתנות- אני מקווה שבאמת היא תצליח.

בכל מקרה היא עדיין לא מעוניינת בקשרים אבל אני מאמינה שכשהיא תהיה מוכנה לזה- אין ספק שיהיו מחזרים!

בכל מקרה שיהיה בהצלחה!!

ואת תמיד מוזמנת לשאול ולדבר!