עוד אחד.
ועוד אחד..
ועוד אחד...
ועוד אחד...
ועוד אחד....
ועוד אחד....
כל אחד דייט.
גג שניים.
והנה עוד הצעה.
ואני שוב מתארגנת.
קצת פרפרים.
אבל לא מעבר.
זה לא יתכן שזה הוא... כבר בסיום הדייט הראשון יצאתי מהסרט של "ההארה" שזה הוא.
אבל כבר לפני הדייט אני מוצאת את עצמי ללא טיפת אמונה שזה יכול להיות הוא. לא... זה סתם עוד בחור ולא בעלי. לא יתכן, אני לא רואה שזה יכול להיות הוא. למה שיהיה??? מי אמר...
וזה נורא עצוב 
אין לי תקוה.
תארי לנו איך "הוא האמיתי" נראה, מתנהג, ואיך מרגיש לך איתו.
הקב"ה פשוט שולח שליחים שיעשו טוב על הלב!!
תודה לך! באת לי פשוט במקום...
בשורות טובות!!!! 
-אביתר בנאי והלב והמעיין- ניגון העגלה...
יוסף קרדונר- אין שום יאוש בעולם כלל!
זה כל כך קשה לפעמים להרגיש טוב... להאמין אפשר, אבל להרגיש באמת ביטחון בה' יתברך זה באמת קשה... שנזכה!!
מה שבטוח זה שבאמת ישנו וודאי- לכל אחד יש את הנסיכה שלו שמחכה לו אי שם מאחורי מגדלים וחומות, והוא בסוף יגיע אליה... זה יקרה!!
ולכל אחת יש את האביר על הסוס הלבן שיושיעה אותה... בוודאי!!
כל ההמתנה בסופו של דבר מגדילה את הרצון והכיסופים מאד, הרצון פשוט מתרחב ונמתח כל כך, וממילא בסופו של דבר גם השמחה וההנאה שבביחד, שבשלמות הרבה הרבה יותר עוצמתית... אנחנו לא רוצים להמתין הרבה, אבל כשזה לא תלוי בנו צריך לזכור שבסוף זה רק יעצים את האהבה והחיבור עם האדם האמיתי!!
אני יוצאת ב"ה אבל הבחור קצת שקט ומופנם לי מדי ,הוא לא בחור דברן אבל קצת מרגישה שאני המדברת הראשית והמובילה......לאידעת אם אצליח אח"כ להיסתדר עם זה שאני רוב הזמן מדברת
יש לי תחושה שאם אני מדברת הרבה ומובילה את השיחה יש לי יותר שליטה עליו ואני חושבת שאת ההובלה והסמכותיות צריך להיות לבעל.....
מה עושים....???
תודה רבה לכולם
בד"כ הבחורה היא זאת שמדברת יותר...
א. כמו שנאמר- בד"כ הבנות מדברות יותר (לקחנו 9 קבים )
כמובן, המילה החשובה כאן היא "לי" זה לא משנה מה המודל של ה"בעל האידאלי" ,רק אם את דואגת- אז זה נורמלי...
ב. אני לא יודעת כמה נפגשתם , אבל אני ממליצה- מניסיון-אפשר בהחלט לומר על זה משהו לבחור,
(עם רגישות, טקט ותלוי בבחור ובקשר... תחשבי עם עצמך איך את רוצה לומר את זה).
זה יכול להיות שזה פשוט לא האופי שלו אלה המקום שהוא תפס בקשר...
לדוגמא לפעמים הבחור באמת חושב שאם את נהנת לדבר- חבל להפריע,
לפעמים חפרו לו שאישה היא לא חברותה (מניסיון) ואז הוא לא מעז לומר כל דבר שקשור איכשהו לדברי תורה- אבל מצד שני ,זה העולם שלו, אז על מה הוא ידבר??
ג. חוץ מזה לברר עם עצמך- ובהמשך אפשר איתו , מה מפריע לך כאן?
יש כאן 2 דברים שונים לגמרי- מובילה ומדברת. זה ממש לא תלוי אחד בשני!!
מה חסר לך שהוא יגיד? את דעתו? יגיב סתם לא משנה מה? שישאל?
מה זה בשבילך מוביל??
שוב- אפשר להוביל גם בלי לדבר- בעצם השדר, או במשפט סייום
בהצלחה, יש בדברים הללו סיעתא דישמיא עצומה..
כי תכלס, כן בת אמורה לדבר יותר (כמותית).
אבל את מתארת שההרגשה הכללית זה שאת המובילה ולא הוא- שזה ממש מובן בתור משהו שמפריע...
לא באים בגישה של לשנות את הבנאדם.! בפגישות אני מרגישה שאני זאת שמובילה....הוא שואל ומדברים על דברים אבל בתכלס אני זאת שיותר מדברת....וכל באמת מכירים יותר את הבנאדם שמולך והוא לא ככ מדבר ואני קצת לחוצה מזה....
9 קבין של דיבור ניתנו לאישה אבל כדי להכיר צריך לדבר ולהגיע למקומות שלא ידענו עליהם...
השאלה אם ככה זה גם בבית או שזה רק בחוץ......מה אפשר לשפר את הקשר בקשר לזה.........
תודה רבה לכולם!!!!!
ובתכלס זה בכלל לא מיושם.
גם לי היו קשרים כאלה.
חשוב שתשימי לב לכמה נקודות-
בהצלחה! ומוזמנת באישי
תחשבי על מצב שבו את יוצאת עם בחור נמוך ומתלוננת שאת רוצה בחור גבוה.
אם את רוצה מישהו דברן ו"מוביל" וכו', אז מה את רוצה מהבחור שאת פוגשת היום?
תמצאי לך אחד מתאים.
מאידך, אם הבחור השתקן הזה מוצא חן בעיניך אז תזנחי את כל הדמיונות ותראי כמה טוב יכול להיות גם עם אחד שתקן.
לפעמים לאנשים מציקה התנהגות של אדם או מראה וכד' - ולא יודעים להגדיר את עומק הבעיה...
אם תחליטי שזה לא מבטא x, אלא מבטא y - זה לא יפריע לך
השאלה אם הגדרת נכון את הבעיה שלך, או שמסיבה אחרת - בחור שקט ומופנם לא מתאים לך.
ב"הצלחה יקירתי!
אבל בינתיים - תנסי למצוא את זה בתוכך.
יש שם עשירות גדולה...
ממתי משתיקים מי שרוצה לעודד?...
ומי שרוצה לעודד - אינו מבין את הכאב?...
וכמה שאדם מצליח למצוא בכל-זאת בתוכו, זה נותן לו כחות ועוזר לו למצוא יותר מהר גם את מי שישלימוֹ..
נכון שאין מישהו, אבל זה אומר שצריך להרגיש כלום?
פעם ראשונה שאני מסכימה עם דן - את ה"משהו" את צריכה למצוא בתוכך, בלי קשר או תלות באף אדם חיצוני.
לא מוצאת כבר בתוכי,לא בטוח שזה בגלל שלא מצאתי תאחד.
פשוט ככה מרגישה,וזה עצוב לי ככה וכמה שמנסה לשכוח ולצאת מזה ברגע שאני לבד עם עצמי זה שוב צף.
מחכה ושואל את עצמי מתי תבוא הגאולה ואזכה גם אני לעמוד תחת לחופה (נכתב בלב כבד ועצוב)
שפעם המליצו לי: "בוחרים להרגיש טוב" של דיוויד ברנס.
הוט מלמד איך כל אחד בעצמו יכול לשפר פלאים את מצב הרוח בלי עזרת אחרים בכלל!
לפעמים אני מזדהה איתו.
אמנם לא קראתי אבל אהבתי גם את השם של הספר "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל. קלאסיקה כמובן, מקווה שהתוכן מביא קצת משמעות...
איך הוא?
מה הסגנון שהוא משדך?
הוא טוב
משדך הכל נראה לי
ממגון הקשת התורנית
מבוגרים, צעירים, גרושים
והוא גם עושה ליווי טוב
אתם עוד תקראו על זה בשבת, אבל אני אחראי על בית כנסת וכבר קראתי - יש כתבה (אאל"ט) בעולם קטן על היומולדת של 'לא כלה דרכינו' של כיפה.
יש להם 100 (!!!) זוגות נשואים באמחתם, והם עושים כנס שידוכין או משו באזור.
מבאס אותכם לשמוע על זה ולראות שהמספר שלנ"ו לא מגרד את זה בכלל?
או שטוב לכם איפה שאתם...
המספרים פה לא נמוכים יותר. ממש ממש לא.
ותהיתי לעצמי כמה שנים לנ"ו קיים...
יש מישו שיכול לענות על זה??(:
ד"ר שוקוהממ, הדפים הראשונים של הפורום ריקים אז אי אפשר לבדוק תאריך, מעניין למה זה?
מאיזור כסלו התשס"ז
ותיקי הפורום, תקנו אותי אם אני טועה
וכמובן, זה לא עניין של פז"ם, פשוט רצתי עם ההודעות אחורה
וזה השרשור הכי ותיק שמצאתי (יכול להיות שיש עוד כמה שהוקפצו לדפים קדמיים יותר, אבל בערך הכל באותו איזור)
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t16288#225514
(מוזמנים להקפיץ אותו 
)
ננשמה!
והבינו שמכתיבה בפורום לא תבוא הישועה
בהנחה שאת באמת בטוחה שהוא מוכן לשנות (ולא למשל לגלח את הזקן שיכול להיות שזה עקרוני אצלו) כדאי לחכות עד שתרגישי מספיק פתוחה כדי לדבר על זה. חבל שפרט כזה שולי וקטן יפריע לבנות את הזוגיות
למרות שאולי מרגישים כבר עכשיו קרובים ונח לדבר..
כי כך תוכלי לבחון: האם זה דבר עקרוני לו,
מתוך הלך הרוח
וגם- להרגיש נינוחה יותר להאיר או לבקש..
בהצלחה
זה עניין של תחושה אישית מתי נראה שאפשר ורצוי לדבר על זה (בעברית - טאקט )
אם זה עקרוני אצלו תצטרכי לחשוב עד כמה זה עקרוני אצלך.....
מנסים אולי לעשות משהו דרך גורם שלישי וכדומה,
לגרום לו לחשוב על זה מעצמו.
שלדעתך יהיה חמוד מאד אם הוא יעשה כך או כך.
אל תגידי לו שזה מאד מפריע לך ושבגלל זה קשה לך ללכת אתו.
אם גם את מוצאת חן בעיניו הוא יעשה את זה בשמחה.
בשום פנים אל תדברי על זה אם שום צד שלישי, בטח שלא עם החברים או המשפחה שלו.
שמעתי כי ישנם המבקשים מספרי טלפון של "ממליצים", כלומר חברים או אנשים קרובים של המועמד/ת המשודכ/ת דרכם מבררים על אישיותו של האדם, תכונותיו וכו'. מצד אחד - יש בעניין משהו המראה על רצינות ואחריות מצד המברר/ת. ומצד שני- האם לא ראוי לסמוך על האדם המשדך שיש בסיס להצעתו (במידה ואינו סתם "אדם מהרחוב", כמובן)? כמו כן, מה יעזרו הממליצים? אז יגידו כמה תכונות טובות על הבן אדם... מה זה עוזר? הרי הם לא יגידו דברים רעים על פיהם יהיה אפשר לפסול. לא חבל על האנרגיות והזמן?
סתם, מעניין אותי לשמוע את דעתכם בנושא...
עיסוק.
מידת הקפדה על מצוות מסוימות.
גיל.
ו... (ואני לא מדבר על זה שבגיל 5 היה לו פצע בברך או שהוא אמר שלום לשכנה שלו לפני שלושה ימים...)
והמשפחה לא מעניינת - מעניין אותי איך היא השפיעה על הבחורה - אבל זה חלק ממה שאני אפגוש.
לא, לא באתי לקבוע תאריך, להכריז על תפריט או לשכנע את כולם שיש תוכנית מ-ד-ה-י-מ-ה-!-!-!
רק באתי לשאול שאלה קטנה.
מה דעתכם? (אם יש לכם...[על זה ובכלל...])
כלומר, אם יהיה אתם תבואו כי אתם בעד הרעיון הזה?
או שלא - כי אתם דוסים/ יבשנים/ מכוערים/ בעלי שפמים שמצביעים מרץ...
מי שעונה שיכתוב למה בפירוט רב, לא לזרוק כן / לא!
רק קצת נתונים-
שנה שעברה (באב) היה מפגש שמוגדר כמוצלח מאד.
היו שם כ35 ניקים, היו כמה שיצא אח"כ.
כמובן שאחלה אוכל ואחלה תוכנית.
באים כדי לחפש? או כדי להכיר?
זה יכול להיות נחמד, לשבת, להכיר ניקים, ולדבר
לראות מי באמת עומד מאחורי המסך
אבל, חוששני שזה יהיה באווירת חיפוש ובחינת השונה
חיפוש מתאים של מישהו שיכול להיות פוטנציאלי
זה לא דבר שלילי
נהפוך הוא, מאוד חיובי לחפש, כי רק ככה מוצאים!
הבעיה שאנשים שיודעים שבוחנים אותם, מתנהגים בדרך כלל בצורה לא טבעית
הם חושבים יותר מדי מה כן ומה לא להגיד
מה יחשבו עליי?
איך יסתכלו עליי?
וזה דבר שמאוד מעכיר את האווירה
לדעתי, צריך לבוא בגישה של רצון אמיתי להכיר את הניקים
ואם יצא מזה משהו, זכינו
אבל אם מראש באים כדי לחפש, אין שוני גדול ממפגש פנויים פנויות
ועוד בעיה שיכולה להיות לדעתי,
יש כאן מספר ניקים שאוהבים להיות אנונימים,
בחסות זה שלא יודעים מי הם, הם יכולים להתבטא בחופשיות
מבלי לפחד מביקורת. לאותם ניקים תהיה בעיה להגיע למפגש.
כל מילה!
למרות שהפעם יכול להיות שאגיע (עד שאני באה... אל תייבשו ;) אחרת אתחרט...)
מעניין אותי לשמוע את השקפתכם בנושא...
אם לא אז תעדכני אותנו ונחפש לך אשה כלבבך
לי אישית לא מפריע להכיר את החברים מהפורום, גם אם זה לא למטרת חתונה...
(כמובן שלא אגיע אם יגיעו רק בנים...)
ולכן שואלת על מפגש בין רבּים לרבות..
ובכ"ז רמזתי במעט ציניות את דעתי בנושא - בין כל הרבים והרבות שיהיו שם ייתכן ויהיה גם האחד והיחיד שאיתו היא תבחר להקים את ביתה.
זו הזדמנות מצויינת להיכרות וחבל לפספס אותה
ותחושה,
אם לצורך מציאת האחד, ראויה פגישת הרבים/ות..
חתונה..** אאל"ט...
ומפגש של קבוצת בנים וקבוצת בנות זה יותר עניין חברי.. פחות לצורך 
לא בטוח שתמצא מישהי "על הדרך"
** יש גם הסברים אחרים אבל הם לא בבית סיפרינו
(אני רעה אני יודעת.. אבל זה רק לפעמים)
למה לא חשובה?
כי מה זה משנה מה אני חושבת כל אחד בסוף עושה מה שבא לו..
ואם אתה כל כך רוצה לדעת מה הקול הפנימי שלי אומר..
זה יהיה ארוך מאוד כדי להעלות את זה על גבי הודעה קצרה בפורום..
שורה תחתונה לא תראה אותי שם..
למרות שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה בסופו של דבר..
כי כך יודעים מה אפשר לתקן, מה אפשר לשנות
מה נח יותר ומה פחות..
קצת תמהתי..
הרי לא מדובר האם יותר צנוע שלפגישת עבודה הכרחית יושבים שניים לבד או כמה יחד...
כאשר נפגשים שניים לצורך שידוך, בשמירה על דיני יחוד, זה בירור הכרחי וחשוב ו..צנוע. עניינית.
כשנפגשים כמה ביחד, הרי יש גם את ה"אוירה החברתית" בין כולם, מעבר ל"אופציה" שמא יפגוש שם מישהי (שאם כן - אז אח"כ ייפגשו כמובן "אחד על אחד"..). וגם מי שכולו "ממוקד מטרה" למצוא מישהי... יכולה להיות בכך תחושה לא נעימה לכמה וכמה אנשים..
על כן ברור למה יכולה מישהי כאן לתמוה על כך.
התחשבות בסטודנטים בקביעת תאריך! בפעם הקודמת, פשוט עשיתם את זה במרכז תקופת מבחנים ועוד בירושלים..ד ביאס..
איזה טוב ה'!!!!אבל לא חושבת שאבוא שוב.
למה? מכמה סיבות.
גם כי לא באמת יש לי זמן, אני אדם עסוק 
אבל בעיקר כי לא חושבת שמתאים.
ניסיתי, ראיתי שזה באמת יותר בשביל הקטע של הצחוקים והמפגש החברתי,
ואני לא ממש בעניין גם לצאת עם חבר'ה מפה [לא להיעלב!! =]
אז לא באמת שייך לי..
אבל יכולה להבין אם יש כאלה שלא מסכימים איתי ודווקא כן בעניין...
איזה טוב ה'!!!!פתוח אליכםראיתי מה שאחת מכותבות הפורום שאלה פה לא מזמן...
מה שגרם לי לשאול בדיוק את אותה השאלה ההפוכה - למה בנות פוסלות בפעם הראשונה???
ואל תגידו לי שבד"כ זה לא קורה...
מחכה לתגובות אמיתיות
וגם אח"כ התחרטתי ואמרתי לעצמי שזה היה טעות.
ב"ה מטעויות לומדים.
כשהיא לא מתחברת למראה החיצוני ולא יעזרו לה עוד פגישות, כי היא יודעת למה היא מסוגלת להתחבר ולמה לא.
כשהיא קולטת שיש פער בסגנון הרוחני.
כשהיא קולטת שהוא "חנון" מדיי בשבילה והיא מחפשת את ה"כלי" / ה"תותח" / ה"מגניב".
כשהיא קולטת שהוא "היפר" / "קומונר"/ לא מפסיק לפטפט- ובסך הכל היא רוצה בעל שקט ושלו.
כשהיא מגלה פתאום משהו שהשדכן הסתיר ממנה והיא ממש לא תוכל לחיות איתו.
יש עוד אפשרויות, אבל אעצור פה.
אני לא באה לתת לגיטימציה למציאות כזאת-
כי בסך הכל המטרה של כולנו היא להתחתן ולא לסיים קשר אחרי פגישה ראשונה.
אבל בהחלט יש מקום להקשיב ללב, להיות מודע/ת לעצמך.
אם מרגישים שאין שום סיכוי שזה יתפתח לאיפשהוא,
אז למה סתם למרוח?!?!
היא עשתה השתדלות ונפגשה איתך, תעריך אותה! היא השקיעה בדיוק כמוך!
אבל היא רואה שזה פשוט- חסר סיכוי, לא מתאים, לא מראה סימנים לקשר, פשוט לא!!!!..
והיא מחליטה בבגרות ובראייה בריאה- לחסוך משניכם עוגמת נפש גדולה יותר בהמשך!
אל תקח את זה אישית, גם אם זה קורה הרבה פעמים,
כנראה ה' מכוון אותך אל קשר ארוך רק עם אשתך!! כייף לך!!
לא שקרה לי...
אבל נראה לי שגם לך ברור שאם יתברר לך -
אפילו בטלפון ,
לדג' שלא צריך להקפיד על איסור נגיעה ואפילוו פחות מזה...
לא ברור לך שזה לא קשור?
אז למה להמשיך???
כשמאבחנים את השני,
במקום לנסות להפתח.
וסליחה שעניתי, למרות שאני בן.
כשדנים על הר המור או מרכז,
למרות ששניכם לא מכירים לא את זה ולא את זה..
כשבפגישה הראשונה,
מתחילים להעלות אידיאלים, ולדון על פילוסופיות,
במקום לתת למשהו להתפתח.
אחותי הנשואה וגיסי, שבפגישות שלהם הקפידו לדון על מרכז או הר המור..
מארחים בביתם רווקים,
ולא מבינים מה זה כל האידיאלים האלה?
מה קורה להם אחרי כשמתחתנים וחיים את החיים..
נובע מכך שלאישה יש יכולת הבחנה גבוה יותר מה מתאים לה ומה לא...כמובן לא אצל כולן--לרוב!!
שההבחנה הזו, "שלאישה יש יכולת הבחנה גבוה יותר מה מתאים לה ומה לא" - היא נכונה...
זה בא יחד עם עוד סדרה של משפטי מחץ בהם האשה מככבת כגון:
"נשים יותר אסטתיות"
"נשים יותר עדינות"
"נשים יותר בוגרות מגברים"
"נשים מדברות יותר מגברים"
"נשים יותר נחמדות מגברים"
או לחילופין:
"אין אשה אלא ליופי"
"אין אשה אלא לתכשיטי אשה"
"ווי לו לאדם אם בניו נקבות"
"נשים דעתן קלה"
"מוצא אני מר ממוות את האשה"
"אנו הנשים, מקומנו אינו בינות כתלים, הררי כלים לשטיפה או גונדיות ילדים מצווחים. תפקידנו המיועד הוא לשלוט בעולם!..."<מתוך הפרוטוקולים של זקנות ציון> (הציטוט לא מדויק, מחילה מכבודכן, אך עברו כמה שנים מאז הבגרות בהיסטוריה...)
וכן הלאה על זו הדרך...
[אתם מוזמנים להוסיף עוד על דברי, כמובן]
של ההודעה - נאה...
אבל לא שייך אליה לא פסוקים ולא מאמרי חז"ל.
צריך להבדיל בין דברי הבאי לדברי תורה. בוודאי לא לערבב.
זה לא סותר לכך שגם את הדברי תורה אכן צריך להבין ולא רק "לדקלם"..
ניסויאני מסיימת שירות לאומי עוד מעט,
ואני חושבת שהגיע הזמן להתחיל לצאת
אבל איך????
איך מתחילים?
מאיפה מקבלים הצעות??
ושכבר נמצאים שם, מה עושים?
על מה מדברים?
אני ממש מפחדת
בנים לא נושכים
ועכשיו בנימה רצינית יותר,
דבר ראשון, מזל טוב על סיום השירות
את מתחילה כרגע תקופה חדשה, תקופה שהייתה שונה מכל השנים עד עכשיו
עכשיו את קצת יותר חופשיה, את אדון לעצמך, וכ גם בעולם הדייטים
איך מתחילים?
מדברים עם חברות שקצת יותר מנוסות, שואלים אותן אם יש להן משיהי שנראה להם מתאים
אם לא,
ממשיכים לעוד ועוד חברות
אפשר לבקש מעוד גורמים, כמו רבנית קרובה, אולי מחנכת.
הככל הוא, שהצעות אף פעם לא הזיקו
לפעמים גם דודה שולה יכולה למצוא לך את החתן
אם כן, מצויין
בכללי ובגדול,
אחרי שמציעים לכם ואתם מסכימים, ניתן להחליף טלפונים של אנשים ממליצים (בטח שמעת על זה פעם, אז אני לא פירוט, במידה ותרצי פירוט, מוזמנת לשאול)
הוא מתקשר אלייך, אתם קובעים איפה שבא לכם להפגש.
נפגשים, יושבים ומדברים
לא חייבים לדבר על משהו מסיים, זה פתוח לכל נושא שאת חושבת שהוא מתאים.
למחרת הוא צריך להקשר אלייך ומחליפים רשמים מהפגישה ומחליטים האם מעוניינים להמשיך או לא.
שיהיה הרבה הרבה בהצלחה.
בהתחלה הכל קצת מפחיד, אבל שמגיעים לגשר רואים שזה לא נורא
תשקלי טוב טוב אם את באמת מוכנה,
זו לא החלטה כ"כ פשוטה.
אבל אני מפחדת
זה גישה בריאה מאוד,
את מבינה שחתונה זה עניין שמצריך הרבה אחריות.
וזאת הסתכלות נכונה.
הייתי מודאג, אם לא היית חוששת, ונפגשת בכיף בלי לחשוב יותר מידי..
בואי נאמר שבאופן תאורטי קסום בעזי"ת,
הקשר הראשון שלך יוביל לחתונה,
ותוך בערך שנה וחצי יהיה לך ילד,
את מוכנה לזה?
את רוצה את זה?
לא שזה לא נכון, אם היא מתחילה לצאת עכשיו, נכון, בתיאוריה יכול להיות לה ולבן-זוגה ילד בעוד שנה וחצי! (אפילו פחות).
חייבים להחשיב את זה ולדעת שבעיקרון זה מה שהולך לקרות, בע"ה.
אבל לחשוב שעכשיו היא צריכה להיות מוכנה? זה מלחיץ מאוד! כי מי באמת מוכן עכשיו למשהו שאין לו מושג מה זה באמת?!
יש לך מושג כמה תחושת הביחד היא זו שמרוממת ונותנת כוחות??
שוב- לא בונים על זה, לא אומרים: "עכשיו אני לא מוכנה אבל עם בעלי אני אהיה סופר-וומן".
לדעתי צריך לדעת שזו המון אחריות, כן ללמוד על זה (ספרים על זוגיות וכמובן על חינוך-אפילו שזה נשמע רחוק יותר)- בקיצור לרצות את זה ולשאוף לזה.
ב"הצלחה!!!!
אתה מכיר ספרים טובים על זוגיות?
ב. אני לא הכי בקיאה, כרגע אני קוראת/לומדת את הבית היהודי של הרב שמחה כהן והוא ממש מדריך לגבי מליוני מצבים בחיים (שזה גם עוזר, אגב, לקשרים על כל הסביבה לאו דווקא לבן-זוג). זה בנושאים מאוד ברורים וזה קליל.
שמעתי הרבה המלצות על הספר של הרב בלייכר 'שכינה בינהם'!
ב"הצלחה ושב"ש
של הרב יצחק גינזבורג. כתוב בספה פשוטה ומובנת
אפשר להשיג אותו בדברי שיר
אצלי הכי בשימוש זה 'שכינה ביניהם' של הרב בלייכר, ו'דרך אמונה בחרתי' של הרב מוטי הס..
(יש מי שיגיד לך שהספר השני הוא לביינישים בלבד..אבל את מי זה מעניין? )
איזה סגנון בעצם את מחפשת? יש ספרים שמדברים ברמה ממש פשוטה ופרקטית, ויש כאלה שמלאים באידיאלים וברעיונות עליונים...
אני מחפשת ספר טוב שיכין אותי לכל התקופה הזאת של היציאות וגם אחרי זה לחיים עם בעלי בעז"ה.
חינוך ילדים? אני מעדיפה לשמור את זה ליותר מאוחר.
כבשה כבשה
צריך לדעתי להתחיל עם הפרקטית, ואחרי זה לבנות אידאלים
א. לדעתי כדאי לפנות לשדכנית, כבר בגיל הזה. לא למליון, מספיק לאחת שתיים. למה? כי אצלנו יש תפיסה של "זה יבוא", מהחברים, וכו', אבל לצערינו זה לא תמיד בא... כמובן שה' מביא את הזיווג מהמקום שהוא רואה לנכון, אבל למה להתבחבש, ולחכות ולהתבאס, אם את באמת רוצה?
השדכנית שהכירה בינינו היא מדהימה (ידועה גם), ואני יודעת שאצלה נרשמים גם בחורים ובחורות מגיל 18!!
אני גם יודעת שבארגון "ישפה" יש מאגר גדול מאוד, והם שואפים להגיע למצב שבו כל בחור ובחורה בגיל 18-20 ירשמו אצלם. ככה, כבר מההתחלה.
אולי זה נשמע קצת מאיים -"שדכנית". לי יש חברות שבעוד בגיל 28 אמרו "מה? שאני אלך לשדכנית?" כאילו זה משהו מוזר, מיועד לרווקים מזדקנים, וכד'.
אז לא. בחברה שלנו, שבה אין מערכת מסודרת לשידוכים כמו שיש אצל החרדים ב"ה הרבה מתחתנים בעזרת חברים, וגם הרבה מאוד לא. לדעתי האישית כדאי, ברגע שאת אכן מחליטה שזה רלוונטי, להירשם.
יש כמעט לכל ישיבה שדכנית, אם את מחפשת ראש מסוים של ישיבה מסוימת, ויש גם שדכניות כלליות. אני לא אומרת להיכנס לאטרף, אבל אם את נרשמת אצל שדכנית או שתיים שאת חושבת שיש מצב שאכן יציעו לך מישהו רלוונטי- מה טוב.
ב. סליחה על האריכות. ספרי הדרכה זה טוב, אבל לפעמים זה יוצר ציפיות לזוגיות שלא עומדות במבחן המציאות, ואז יש אכזבות ותסכולים. "מה, זה לא צריך להיראות ככה, בספר כתוב אחרת"...
אז יש מקום פשוט להיות עצמך, להקשיב לעצמך ולבן הזוג, ולזרום עם מה שמרגיש ונראה נכון.
ואצלנו בציבור, למרבה הצער, חברים וקרובים לא מספיק מתאתצים להכיר לך
אם עד היום נתקלת בבחור שנראה לך, תוכלי לבקש מצד שלישי להפגיש ביניכם...
שלום לכולם.
כרווקים שאינם גרים עם ההורים, איפה אתם מעדיפים לגור?
יש את הסלידה מה"ביצות" למיניהן שאני מבין אותה.
מצד שני חייבת להיות גם אפשרות ל"דוסים" שרוצים להקפיד בשמירת מצוות ועדיין לגור בחרת צעירים ולהגדיל את סיכוייהם לפגוש בן או בת זוג בסגנון שלהם.
מגורים בשכנות משותפת לא מחייבים בעיני פריצת גדרות הצניעות.
האם מסגרות כמו שהיו פעם - קומונות, קיבוצים, יישובים חדשים וכד' - יכולות לדעתכם להועיל?
בעזהי"ת
'כפרי סטודנטים' שונים ודומיהם..
בעזהי"ת.
אא"כ למישהי כאן יש תוכניות להינשא לנקבה...
אני קוראת די מוכרת בפורום, אך פתחתי שם חדש בשביל השאלה על מנת שלא יזהו את פרטי הסיפור...
יצאתי עם מישהו, דייט שני. מבחינת השקפה- הכל נראה פחות או יותר מתאים, מבחינת אופי- שנינו זורמים, נהנים.
רק ש... אני לא מרגישה חשק לצאת איתו. כלומר, מבחינה רגשית- כלום!
התלבטתי גם אחרי הדייט הראשון ואמרתי שלא על זה פוסלים בהתחלה, החלטתי לנסות עוד פעם או פעמיים.
בין לבין הדייטים- אני לגמרי שוכחת שהבן אדם קיים.
אני לא מחכה לטלפונים יום למחרת, לא מחכה להיפגש איתו- ואני יודעת שזה רק ההתחלה,
אבל כבר חוויתי דייטים יותר מוצלחים ופחות מוצלחים- ודבר כזה בחיים לא קרה לי.
בדרך כלל, כשזה לא זה- אז זה ברור לי. וכשיש פוטנציאל- גם אז ברור לי.
עדיין לא קבענו לצאת שוב, ואני עכשיו מתלבטת.
אני גם יודעת שהפעם הולך להיות כמה ימים טובים עד הפגישה הבאה ואני לא רוצה למרוח אותו סתם...
יכול להיות שזה מוקדם מידי, אבל אני יכולה להגיד כמאט בוודאות שהדבר הזה לא יתפתח לאנשהו.
מצד שני, אני לא יודעת להגדיר מה מפריע לי.
עצות?
צריך סיבות כדי להמשיך.
אם הוא לא מוצא חן בעינייך, למה לך להמשיך?
צריך סיבות כדי להמשיך!
אבל בהתחלה הכל מאוד ראשוני ומרגיש חסר צורה ברורה. אם לא מובן לך מה מפריע, זה רק אומר שלא ברור לך מה את מרגישה. לי אישית נראה שאם שכלית העניינים בסדר (השקפתית, רמה דתית, וכל שאר הירקות..) ואת אחרי דייט שני לא מרגישה עדין כלוווום אז תחתכי. אבל אם יש משהו קטן של רגש, שכן הוא חמוד בעינייך וכשאתם מדברים את נהנת- אז יש מה לפתח...
בקיצור, תפילות לה' כמובן הכרחיות להצלחה.....;)
ב"הצלחה
אולי זה יגיע,
אם לא אז תחתכי.
"שוכחת שהבן אדם קיים", "ולא מרגישה רצון לראות אותו"
האמת שאת רק אחרי פגישה שניה..
אבל עושה רושם שהוא בכלל לא מעניין אותך.
האינסטיקט זה להגיד - ותרי עליו.
השערה:
אולי יש לך סדר יום עמוס,עודף עומס של מידע, ואת כבר גדולה, ואין לך זמן או כח לחשוב עליו, ומה הוא עושה עכשיו, ואם טוב לא או רע לו, ואיך עבר עליו היום?
או הסדר יום שלך \ סגנון חשיבה \ גורם לך להיות מרוכזת בעצמך ולא להפתח..
את שרה שירים? מתעלה? שמחה?
או שהתקבעת על חיים בסגנון מסויים,
ואת דיי מסתדרת די טוב לבד, ובכלל את לא כזאת פתוחה להיפתח?
אבל יכול להיות שזה לא נכון.
סתם העליתי כיון,
למה שלא יהיה לך כח למישהו אחר בכלל..
בתקווה שתתלהבי. ותקחי את מי שאת רוצה!!
לדעתי זה לגיטימי לחלוטין שלא יהיה רגש כלפי מישהו בפגישה שניה.
אני הייתי ממשיכה..
[ומספרת בפעם המיליון - יצאתי עם מישהו שבכלל לא הבנתי למה אני יוצאת איתו. בפגישה חמישית(!!!) התחלתי להנות קצת ולאחר מכן התגלה בחור מדהים שהיה לי ממש ממש טוב איתו. אם זה היה תלוי בי זה היה נגמר בחתונה..
[אבל הוא לא רצה ולכן אני עדיין שייכת לפורום הזה]
לא הבנתי מה הקשר, ואח"כ זה התפתח לטובה.
אז יש מקרים.
והאמת זה בגלל שציפור קטנה לחשה לי שהיא רצתה אותי..
בסוף לא יצא מזה חתונה לצערי, כפי שאתם רואים..
אם אחרי מס' פגישות זה פשוט לא זה, חסר רגש "בסיסי", תוותרי על זה מסיבה מאוד פשוטה: עוגמת הנפש שתיגרם לצד השני אם תחתכי אחרי 20 פגישות, תקוות וציפיות. עדיף לסיים בהתחלה.
שבת שלום
אני יודעת שהרבה פעמים אין רגש בהתחלה. אבל תחשבי עם עצמך איזה דברים מאוד חשובים לך שיהיו בבנאדם שאת רוצה להתחתן איתו. אם את חושבת שיש אצלו הרבה דברים טובים שחשובים לך, אז תמשיכיי.
אבל -
אם אין כל כך משהו שמושך אותו אלייך. אני חושבת שאפשר לדבר על זה עם הצד השניי אולי גם הוא מרגיש ככה ולמעשה אתם באותו מצב.
אפשר גם להגיד לו שכרגע את במצב שאת לא מרגישה כלום ואם הוא בכל זאת רוצה להמשיך איתך את הקשר בידיעה שאולי משהו ייתפתח בעתיד.
בכל אופן אני יודעת שכשמרגישים טוב, אז מרגישים.
וכשלא מרגישים אז לא מרגישים גם אחרי הרבה פגישות.
שיהיה לך המון בהצלחה. הרבה תפילה! ותצליחי בכל מעשייך!!!
שבוע טוב!
יכול להיות שהרגש קהה..אולי בגלל שאת לא ממש מכירה אותו. תנסי לדבר בפגישה על דברים יותר עמוקים, שחשובים לך.
הרגש נפעל מהשכל ולא פועל מעצמו.
שווה לברר עם עצמך או חברה מה מפריע לך, מה היית אולי מצפה שיקרה בדייט יותר ולא קרה או לא בעוצמה שיותר ציפית?
אני משער שזה קשור לאופי הקשר ביניכם. "שנינו זורמים, נהנים", אבל - אני רוצה מישהו שלא רק יזרום איתי אלא - יוביל אותי, שאוכל לסמוך עליו, "להשען" עליו.
תני לו צ'אנס... אולי עוד תגלי דברים מדהימים בו שיגרמו לך להתאהב...
אני כמעט נפרדתי מבעלי אחרי פגישה שנייה או שלישית, לא זוכרת כבר, וגם בעלי שמשום מה יצא עם אחרות לפניי () נתן צ'אנס לכאלו שחיצונית כלל לא נראו לו (לא מצאו חן בעיניו חיצונית) ובסוף הקשר נמשך וכמעט התארסו, אך זה מראה שאם נותנים סיכוי- זה יכול להיות רציני.בעיקר כשאת אומרת שיש על מה להתבסס...
אולי הרגש יבוא בהמשך. אם אין דחייה ואת לא יכולה עדיין להצביע על משהו שמפריע אז יאלה- שימי גז וחפשי את הנקודות הטובות המייחדות את הבחור שה' זימן לך כרגע.... ב"הצלוחה!!
אם תחליטי להמשיך, מן הראוי וההגינות שהבחור ידע שאת מתלבטת, אך מוכנה לתת צ'אנס. אינך חייבת לפרט מה ההתלבטות, אבל יש להימנע ממצב שאת הולכת לפגישה רק כדי להיות בטוחה בעצמך בתשובה השלילית, בעוד הוא משוכנע שאם קבעת פגישה נוספת את כנראה מאד מעונינת ומתקדמת לכיוון החיובי.
ואגב, האם יש לך איזה שהוא מידע היכן הוא עומד?
כדאי להמשיך
אני מתלבטת, כי בתכלס אנחנו דוסים ולא כ"כ מכירים את המין השני,
אבל נראה לי קצת שטחי לבחור בחור לפי תמונה וכמה מילים שכותב על עצמו, מרגיש לי לא אמיתי, גם מפחיד שפתאום אפול על נוכל. אבל בכל זאת צריך לעשות השתדלויות, לא?
ותהיהה שאולי הבנים פו יוכלו לעזור לי , האם הבחורי ישיבה הדוסים דוסים, נמצאים בכאלה אתרים, כי תכלס רוב הזמן הם בישיבה ואין להם גישה לאינטרנט..., יש כאן משהו שנמצא בכאלה אתרים ויכול להגיד לי איך זה?
תודה ושבת שלום, אך טוב לישראל.
כן, אני נמצא.
ויש הרגשה שלא באמת תמצא שם מישהי, כי אוטומטית אם אתה נמצא במחשב, זה מגדיר אותך אחרת. זה אומר שאתה לא בייניש.
בד"כ חבר'ה כמוני לא נמצאים באתרי היכרויות, כי הם גם לא במחשב. במקרה אני מתעסק במחשבים, ויש לי מחשב, מה שלעצרי לא מקובל לעומת מי שמתעסק בספורט למשל. מחשב נתפס כדבר פסול, וזהו. וכבר היו על זה דיונים כאן.
וכן, יש קטע של הסתכלות חיצונית, אבל אם עושים את זה בחוכמה, אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת.
כמו פה בערוץ למשל, שיש זוגות, ולא דווקא מהסתכלות חיצונית...
אתר היכרויות צריך להיות מקום להתבטאות- פורום למשל
אז למסקנה- אין הרבה בחורים דוסים דוסים, אבל זה תחום מתפתח, ואולי יש סיכוי.
חוצמיזה שאפשר להתחיל לעודד את זה.
תסתכל על זה ככה...
אבל משה, בוא לא נסטה מהנושא.. דיונים על מחשב פסול או לא כבר היו.
הכיוון של הדיון הזה יותר מעניין אותי
בס"ד
כמובן, אין אינטרנט. לפי מה שהבנתי בהר עציון יש אינטרנט.
אבל ברוב הישיבות יש מחשבים
לרוב הבחורים יש סמאטפונים והם גולשים דרכם.
זה גם תופעה די נפוצה לראות מחשב בבית מדרש
יש ישיבות שבכלל יש בבית מדרש אינטרנט אלחוטי
והיה אפי' חדר עם WIFI לחבר'ה שהיו צריכים את זה בשביל הלימודים שלהם
באיזה בית אין דיבורי לשון הרע ורכילות?!
אז זה הופך אותם להיות חיוביים וטובים??
נקודה למחשבה.
אבל וודאי שזה שיש גם לשון הרגע בכל בית (לצערינו) לא פוסל את המחשב!
יש לי עניין בנושא שהעלו פה, אז כדי לשרת את האינטרס שלי אני מבקש-
כבר היה איזה 2 שרשורים לא מזמן על מחשב, האם זה טוב או לא.
אז בואו נעזוב את זה ונתמקד בנושא, סבבה?
ונפגשתי שם עם בנות טובות וגם תורניות.
למה לא?
חייבים להסתמך על ניסים?
צריך לקחת את האפשרות הזו בערבון מוגבל.
התפקיד שלנו הוא לעשות השתדלות, וגם זו השתדלות חשובה, אבל צריך להיות בטוח שלא נופלים בפח, לבדוק את זה כמו שצריך לפני שיוצאים.
וכן, יש שם בחורים טובים, אני מכיר כמה שהם יותר תורניים מרוב האנשים שאני מכיר, אז שווה לנסות לא?
מה יהיה הסוף..
עוד פעם מישהי שלא מעיזה להתכתב..
עוד פעם מישהי שפונה מאתר חוזרים אליה והיא לא עונה..
עוד אחת שרוצה תמונה, יש לי זקן, ומודיעה שהיא מפחדת..
עוד פעם דיון "מרתק" על גרעין תורני\ישוב קהילתי..
מתי כל זה נגמר???
לפחד מהצל של עצמם,
לפחד מלהיות לא רצויים,
לפחד לדבר,
לפחד לשאול,
לפחד מהאמת.
וכמובן..
אם כבר הזכרת לי,
עוד הפעם לשמוע ממישהי בת 20 שלא עברה,
שום אכזבה משמעותית.
שיחות חיזוק וחכמה ואידיאלים..
וברכות חמות ואמיתיות, היוצאות מעומק הלב..
מקווה לחזק...ומחילה מראש אינני מכירה ועל כן סליחה על חוסר ההבנה!!
מסופר על שני אנשים עניים שהלכו לקבץ נדבות
האחד עלה לקומה האחרונה בבניין עבר בין הבתים וכך ירד והמשיך
השני עלה לקומה הראשונה עבר בין הבתים וכך עלה והמשיך
וזה מתקשר לעניינו האחד היה בטוח שהבית הראשון בו ידפוק
לא ימלא כל מבוקשו ועל כן תכנן לעבור על כל הבניין ומשום כך התחיל מלמעלה
השני היה בטוח ומלא תקווה כי הבית הראשון בו ידפוק ימלא לו כל מבוקשו
ועל כן התחיל בקומה הראשונה שלא תכנן לעבור בכל הבניין
האחד הולך לדייט בתקווה שזה זה אבל כנראה שאצטרך לעבור עוד
והאחר הולך לדייט בתפילה עצומה שזה זה וזהו (כמובן בתפילה לזמן המתאים)
בעזרת ה' שתמצא את זווגך בזמן הראוי והמתאים לכך ותזכה להקים בית לשם שמיים!!
האמת שתמיד חשבתי שהמראה החיצוני הוא הדבר שהכי משפיע על ההחלטות של הבחורים בפגישות,ובאמת הוכחתם את זה בעצמכם בשרשור שפתחתי "שאלה לבנים אמיצים".מהר מאד הוא הפך לשרשור בנושא "נעלי עקב בדייט- כן או לא?"ומבחינתי זו ההוכחה...היו אכן כמה אמיצים שהודו בכך, אבל גם בלי להודות-קל להבין זאת מבין השורות...
אז תודה על האשור למחשבותי הישנות בנושא....
ואולי יש לכם מה להסביר?אני בטוחה שמה שכתבתי כאן מעצבן אתכם.
אז מוכנה נפשית לספוג את ההתקפה...קדימה!!!!!!!!!!!!!!
שתי השורות האחרונות שלך קצת הצחיקו אותי, למה את חושבת שמה שכתבת מעצבן מישהו? ולמה את מצפה שיתקפו אותך?
בעיקר בנוגע להתנהלות של בנים,ושים לב לתגובות .המילה התקפה מתאימה להן בהחלט...התרגלתי שכשאני מביעה בפורום הזה דעה הנוגעת להתנהלות של בנים, זה מאד מעצבן אותם ואולי בצדק....בגלל שאני מסתכלת עליהם מהצד וכנראה שלא תמיד מצליחה להבין .
בייחוד אם מדובר בבחורה, שעם כל הכבוד, כנראה צריכה עוד גלגול או שניים(או לפחות להתחתן פעם אחת) כדי להבין בנים באופן מקיף ואמיתי.
אם יש כזו הגדרה "בנים"... יותר נכון לדעתי לדבר על "הטיפוס הגברי" מול "הטיפוס הנשי". אבל זה דיון לפעם אחרת. אם בכלל.
(למרות שלא קראתי את השרשורים הנ"ל, בגלל שאני לא נמצא פה הרבה - זה נשמע לי הגיוני...)
אני דווקא חושב שהתגובה שלך לא בוגרת, ומשקפת הלך מחשבה טפשי ומטומטם שמאוד רווח כיום לפיו "אסור להכליל", חרטא!!
זה שכל אדם שונה מחברו לא אומר שאי אפשר לדבר על מודל כללי של הגברים.
אבל זה לא סותר את מה שאמרתי, לגבי הגישה החולנית הנפוצה כיום לפיה "אסור להכליל".
זה מעליב ולא ראוי לדעתי
מה נשמע?
חזרנו לגן?
אבל אני לא מבין מה אתה רוצה ממנה, מה הקשר "חזרנו לגן"? השאלה שלה בהחלט לגיטימית.
תגובות כמו שלי, לא?
נוו, אז קיבלת!
ב"ה..
שאת מקניטה את כל הבנים.
המראה החיצוני משפיע על ההחלטות של הבחורים בפגישות הראשונות...
[הפגישות הראשונות הם רק חיצוניות, נכון?]
המראה החיצוני הוא אכן גורם מרכזי ומשפיע.. אבל לא הכי משפיע.
יש נקודות ומצבים שיגרמו לבחור לחתוך אפילו (כן! אפילו!) אם הוא יצא עם הבחורה הכי יפה בעולם.
היופי חשוב? כן!
משפיע על ההחלטה? כן!
אבל על הנקודה הזאת בלבד הזוגיות לא תעמוד...
להסביר את המצב? לא נראה לי שצריך.
את תצאי עם בחור שלא נראה לך חיצונית? את תרצי לצאת עם בחור שאת לא נראית לו חיצונית?
אני מסכים שהמראה החיצוני חשוב ומשפיע (במודע או בתת-מודע) על ההחלטה, אבל הוא לא הגורם המרכזי.
ישנם עוד שיקולים חשובים בנפח שמסייעים להחלטה אם להמשיך או לחתוך.
אגב שאלתך לא מעצבנת. היא מצערת..
שכל הקשר מתבסס על זה,אלא שזה אחד הדברים שהכי "תופסים"אצלכם,ומראה נאה בד"כ יגרום לבחור להמשיך את הקשר עוד קצת גם אם זה לא נראה לו מתאים. הוא לא יתארס איתה אבל יוריד אחרי בדיקות רבות מהרגיל...לא?ולא אני אמרתי את זה...הכנסו לשרשור הקודם שלי כאן ושימו לב לתגובות של רב הבחורים.ועצם זה שהשרשור ההוא הפך מהר מאד לדיון האם נעלי עקב זה יפה או לא-מחזק את טענתי.
אף אחד מאיתנו גם לא יצליח לשנות את דעתך
למה? כי באת עם דעה מקובעת מראש
ודרך אגב, מי ששאל את עצמו למה לא הגבנתי בשרשור ההוא שלה, בדיוק בגלל הנושא שרשמתי למעלה.
עוד מהשאלה שם היה ברור שאת מחפשת את התשובה "על מראה חיצוני"
רוצה לחשוב ככה? את מוזמנת 
ועכשיו אם בא לך באמת להקשיב, אם לא, חבל על מאמץ הקריאה
יש הרבה בדברייך, בנים (ואגב, בנות יותר, אבל זה נושא אחר לדיון) מסתכלים הרבה על חיצוניות
למה? כי זה פרמטר שקל לבדיקה
אתה יכול להחליט מאוד מהר אם זה מתאים לך או לא
לא דורש חפירות, תהיות, ולרוב זה די שחור או לבן
או שמתאים או שלא (נכון שיש מקרים שמאוד מתלבטים בקשר למראה, אבל הם יחסית זניחים לכלל)
דרך אגב, זאת לא תופעה חדשה, התופעה הייתה קייימת עוד בימי הגמרא
"שאמר רב יהודה בשם רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, והתורה אמרה "ואהבת לריעך כמוך" כלומר אסור לאדם לשאת אישה שאין הוא אוהב אותה" (קידושין מא ע"א)
אבל מה לעשות שהקב"ה ברא את היצורים האנושיים בצורה כזאת שרוב המשיכה קוראת בעזרת המראה
ישנן חיות שנעזרות בפורומונים (חוש הריח),
ישנן חיות שנעזרות בקול יפה ומיוחד (חוש השמיעה)
וישנן חיות שנעזרות במראה (חוש הראיה)
אבל לא, האדם בשונה משאר החיות לא מסתפק במראה החיצוני, ובודק יותר
מתקשר, מדבר, מברר וכו
ומי שבוחר את אישתו (ואישה שבוחרת שאת בעלה) אך ורק על ידי מראה חיצוני בחירתו בדרך כלל תהיה לא נכונה.
היא בדרך כלל תוביל מהר מאוד לגירושין, ואם לא, השמחה ואהבה בבית לא תהיה גדולה.
את לא רוצה שבעלך לעתיד יבחר אותך בעזרת מראה?
תבואי מנוגה לדיייט, אל תתאפרי, תבואי עם פיג'מה.
נשמע לך הגיוני? לא ממש
למה? כי גם את מבינה שהמראה הוא דבר חשוב, אפילו חשוב מאוד!
המראה הוא כרטיס הביקור שלנו,
הדבר הראשון שאנו פוגשים במישהו אחר, הוא המראה החיצוני
גם מי שיכחיש, זה קורה בתת מודע.
מה לעשות, ככה נבראנו,
ואם הקב"ה החליט לברוא אותנו ככה, סימן שזה כוח שטמון בנו
אפשר לקחת אותו לכיוון השלילי
ואפשר לקחת אותו לכיוון החיובי
לדוג' המקדש היה יפה בצורה מדהימה,
מה? אנחנו חומריים?
לא, אנחנו מקדשים את החומר (יש על הנושא הנ"ל הרבה מה ללמוד, על יופי בתורה, ממולץ לעיין!)
(ואם כבר דיברנו על זה, לא סתם יש כ"כ הרבה הלכות בקשורות בראיה, כי זה כוח בעל פוטנציאל גבוה)
ורק בשביל הפרוטוקול, לא כדי להוכיח כלום,
שאני שואל את חברים שלי מה הם מחפשים במישהי כדי שאולי בס"ד אצליח לשדך להם מישהי שאני מכיר, ב75% מהמקרים לא מופיע שם שום סממן חיצוני.
לעומת זאת, שהשאלה הזאת מופנית לבנות, כמעט 100% מהבנות ששאלתי, ציינו איזה פרט חיצוני כלשהו.
לא באתי להוכיח כלום, רק לתת נק' למחשבה.
שיהיה הרבה בהצלחה
אותי.ולא באתי עם דעות מקובעות מראש! באתי לבדוק,ובגל זה פתחתי את השרשור ההוא.עכשיו בסך הכל הצגתי בפניכם את המסקנה שעולה ממנו!כנראה שלא נכנסתם אליו ולא קראתם את התגובות.אבל כמו שאמרתי-התכוננתי כבר נפשית להתקפה...אז זה בסדר.
את מה שהוא כתב.
תשתי כוס מים. תרגעי ותקראי שוב את מה שהוא כתב.
ההצעה לכוס מים.מעדיפה קולה..........
מצטרף להמלצה על קולה אבל כל הבנים קמצנים
שיא הנכון, מה שהוא אמר.
ואני אסביר אותו,
זה כולה פורום, אין לאף אחד מושג עם מי נפגשת.
ועל איזה בנים את מתכוונת,
את באה פה ומפילה טענה לא הכי נחמדה על כל הבנים..
ומה היא "אתם הולכים בעיקר אחרי העיינים שלכם"
אולי זה נכון אולי לא,
אני מניח שזה משתנה בין אנשים.
אני מניח גם שיש בזה מן האמת.
אני מניח שזה טענה שאפשר לטעון מול כל הדורות שהיו מאז בריאת העולם.
בקיצור - מה הקטע?
סתם לא יפה. ויכול להעליב..
זה בדיוק כמו שיבוא מישהו ויאמר שלבנות יש רצון להראות טוב..
זה ברור שיש בזה משהו מן האמת, ברור שיש כאלה שזה חל עליהם יותר ויש כאלה שפחות.
אם זה פריקה, אז כמובן שהכל בסדר..
בברכת
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו,
עזוב תעזוב עימו.."
רב הפורום והמקומות הקדושים,
אבא!
הבנת הנקרא זה דבר מאוד מורכב ולא כל אחד מסוגל לו.
לכתוב שבחורה שהולכת עם נעלי עקב פוגעת בבריאות שלה בשביל להראות קצת יותר יפה או גבוהה - ולכן זה לא מוצא חן, זה ממש לא לפסול בגלל "מראה חיצוני".
לא דובר על המראה שלה, שהוא כזה או אחר וככה היא נולדה וככה היא נראית - אלא על בחירה שלה. משהו שהיא בוחרת לעשות ולהראות כך.
שני דברים שונים לגמרי.
לא התקפה, אבל אני בטוח שיש כמה שוכני פורום שישמחו להעביר שיעורים בהבנת הנקרא...
אבל בתור אישה נשואה, זה ברור מאליו שלפעמים יפסלו בחורה בגלל מראה חיצוני.
אדם לא יתחתן עם מישהי ש'מכוערת' בעיניו. כמו כן לגבי אישה שלא תתחתן עם בחור ש'מכוער' בעינייה.
לא סתם חז"ל אסרו על אדם להתחתן עם אישה לפני שראה אותה..
אי אפשר להתגד לכך שאנו בני אדם-וכך נבראנו, וכן-זה בריא!
לא צריך לחפש מתחת לאדמה עוד פגמים ביצירה האנושית שלנו- ברוך שעשני כרצונו..
לראות בן אדם שכל כך בטוח בעצמו.
את חושבת משהו- יופי!
רוצה לשנות? לא נראה לי שככה זה ילך לך.
בהצלחה בדרך שלך.
ברור שחן ויופי ימשוך בחורים,
זה דבר טבעי ומוטבע בנו, כן, משמים, מיסוד בריאתנו.
מצד שני,
לא נראה לי שיש בחורים דתיים נורמליים,
שיתחתנו עם מישהי רק בגלל שהיא יפה,
ממש לא.
מראה חיצוני זהו הדבר הראשון שאדם שם לב אליו. הרי אין לנו עיני רנטגן החודרות את קליפות החיצוניות ומסייעות לנו לראות את התכונות, האופי, המידות וכו'. התשובה לגבי החיצונית הייתה יותר בנוגע לשאלתך: "מהו הדבר הראשון שאתם מתמקדים בו ושמים לב אצל בחורה בפגישה ראשונה?", ומי שאמר/ו שיחתוך על מראה זה או אחר, הצביע על מראה מסוים שלא נראה לו - לא בפניה של הבחורה, אלא בסגנון שלה (איפור, נעלי עקב וכו'), וזה דבר לגיטימי. מישהי שנועלת נעלי עקב או מתאפרת באופן מסוים, הדבר מורה על סגנון כלשהו. במקרה והבחור רחוק מסגנון זה וסולד ממנו וממה שהוא משדר, הגיוני שיפסול...
אנחנו בני אדם
זה טבעי להסתכל על המראה החיצוני
כאן ,לפי התגובות-לא הבין למה התכוונתי.
אני ממש ממש רוצה לצאת....
ובכל פעם כשיש הצעות (פעם ב...) אני פשוט תופסת רגליים קרות ומוצאת תירוץ ל- למה לא לצאת...
ואחרי שאמרתי לא, אני מתחרטת ואומרת שזו הייתה טעות....
אוווףףףף!! מה עושים???? ממש ממש מתסכל!!!!
תודה רבה ושבת שלום=)
אני יוצא מנקודת מבט שאת רוצה לצאת והבעיה זה הרגליים הקרות.
לענ"ד, זה מסוג הדברים שצריך להשליט את השכל, לקבל החלטה מראש שאומרים כן. "להכריח" את השכל לומר את הנכון מבחינתך.
זה מזכיר לי כשבחור פוגש בחורה והוא לא רוצה לפספס אותה, אז הוא הולך על זה, למרות המניעות שרצות בראש, והרבה פעמים לא מצטער
תפתיעי את עצמך, תחליטי עכשיו שבפעם הבאה אומרים כן.
לא פשוט, אבל יש פוטנציאל שעוד תשמחי על ה"כן" הזה...
שבת שלום.
תחליטי שבפעם הבאה את אומרת כן
גם לא משנה אם יש למחרת מבחן בפיזיקה קוונטית
אומרים כן וזהו.
את מפחדת, זה טבעי לפחד
זה אינסטיקט בריא שיש לכל אחד נגד דברים לא נודעים.
אבל אחרי שתצאי פעם אחת, ותראי שהשד לא כ"כ נורא
ואפילו קצת טוב,
יהיה לך הרבה יותר קל בהמשך
בהצלחה
את יכולה לנסות לזהות ממה החשש?
מה קרה כשכן יצאת?
דייטים (בעיקר ראשונים) נתפסים אצלנו הרבה פעמים כמבחן, אנחנו אמורים להביא את עצמינו בפני אדם זר ולתת לו לבחון אותנו כראות עיניו, כשאולי נקבל בסוף "נכשל", וזה אף פעם לא נעים לשמוע את ה"לא", גם אם הוא לא בדיוק הסגנון ולא מה שרצית, עדיין יש בזה איזו חוויית דחיה, שנעדיף להימנע ממנה. בתוך מפגש קצר הוא אמור לגבש עלינו איזו עמדה, מתוך איזה מכלול התנהגויות או אמירות שלנו. וזה הרבה פעמים יוצר תחושה לא נעימה וחששות, בעיקר כשמגיעים בלי הרבה ביטחון במי שאנחנו. ואז כל הדייט את עסוקה במה להגיד או לא, ומה הוא חושב או לא חושב וכל האנרגיות והמיקוד הולך לשם, זה גם נורא מעייף וגם עלולים לפספס את המטרה העיקרית.
ויכול להיות שמכאן נובע החשש שלך (?), וזה מובן והגיוני, זה לא כיף להעמיד את עצמינו במבחן כזה.
אם משם נובע החשש כדאי, וזה תמיד טוב וחשוב, לנסות למצוא דרכים לחזק את הביטחון העצמי, במי שאת, בדברים הטובים שאת מביאה איתך ובמה שיש לך לתת.
בנוסף, לעשות איזה סוויץ' בראש בתפיסה של הדייט עצמו, הבנאדם שעומד מולך לא נותן לך ציונים כאדם, אלא מנסה לבחון אם זה מתאים לו, אם הוא אומר "לא" זה כי זה לא מתאים לו, וזה לא אומר שום דבר על מי שאת או על הערך שלך. תעבירי את המיקוד מעצמך (איך אני נראית, נשמעת...) לפגישה עצמה, לבחון אם נעים לך, אם הוא בכיוון בכלל וכו'.
(ואם סתם חפרתי, וזה לא קשור לזה- לא נורא )
הוא מעביר בימי חמישי בערב (בערך ב91:30 עד 23:30) בסגולה בפ"ת....
פשוט מעולה!!!!!!!!
(זאת הייתה הפעם הראשונה שלי...)
מומלץ מאוד!!!
עלות כניסה 20 ש"ח.
ככה הם מציגים את זה.. והוא רב פשוט תותח
אני הגעתי בשעה 21:00 כדי לשבת במקום טוב לראות את הרב...
הרב מתחיל את השיעור ב: 22:00 עד 23:30
בימי חמישי בפ"ת בצומת סגולה רחוב גליס 37
במדרש קפה...(משהו כזה..)
א יודעת איזה קו בפ"ת לוקח לאזור של קפה מדרש?
כל קו שמגיע לצומת סגולה (פ"ת) , ואח"כ אפשר ללכת ברגל מקסימום עשר דקות..
ננשמה!כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש..
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום
בס"ד
מבוסס על "מעט מן האור" של הרב חנן פורת זצ"ל
בפרשתנו אנחנו קוראים את פרשת מי מריבה. הפרשה סתומה עד מאוד ורבים הם הפרשנים החולקים אחד על השני על מהותו של חטאו של משה רבנו ע"ה.
בשמה פרקים, הרמב"ם אומר ששורש חטאו של משה רבנו היה הכעס: “וחטאו, ע"ה, כאשר נטה אל הכעס באומרו: “שמעו נא המורים”. דקדק עליו ה"י שיהיה אדם כמוהו כועס בפני קהל ישראל” (שמונה פרקים, ד'). הרמב"ן דוחה את הסבר זה בחריפות רבה: “הוסיף הבל על הבלים! שהכתוב אמר "מריתם פי", שעברו על דברו, ואמר "לא האמנתם בי", שלא האמינו בו. אין בעונש בעבור שכעס”. איך ייתכן שחטאו של משה רבנו הוא הכעס, הרי הכתוב במפורש תולה את החטא באימון של משה ואהרן להקב"ה.
רש"י מציע טעם אחר: “שלא ציווה אלא "ודברתם אל הסלע". שאילו דברתם אל הסלע והוציא, הייתי מקודש לעיני העדה, ואומרים: מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דיבורו של מקום – קו"ח אנו” (רש"י במדבר כ, יא-יב). לפי רש"י, הטעם הוא שמשה הכה את הסלע במקום לדבר אליו כפי שציווה הקב"ה. ואף כנגד הסבר זה הולך הרמב"ן: “מאחר שציווה "קח את המטה" יש במשמע שיכה בו, ואילו היה רצונו בדיבור בלבד, מה המטה הזה בידו? ואין הנס גדול בדיבור יותר מההכאה, כי הכל שווה אצל הסלע”. הקב"ה בעצמו אומר לקחת את המטה, אז למה הוא ציווה את זה? ומה כ"כ משנה לסלע שמכים אותו או מדברים אליו?
כנראה שהאמת נמצאת איפשהו בין פירושו של רמב"ם לפירושו של רש"י. אפשר להגיד שעיקרו של החטא הוא שהוא הכה את הסלע כדברי רש"י, אבל חומרתו נובעת מכעסו – כפי שמסביר רמב"ם.
שמשה מכה את הסלע או שהוא מדבר אלין, זה לא משנה את גודלו של הנס, אבל לעיני העם יש הבדל גדול בין מכה לדיבור: כדי להבין את ההבדל הזה, יש לחזור אחורה תכף אחרי יציאת מצרים. בפרשת בשלח, העם מבקש מים, ואז מצווה הקב"ה להכות את הסלע במפורש: “הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם, ויעש כן משה לעיני זקני ישראל”. (שמות יז,ו).
ישנו מדרש (ילקוט שמעוני על פרשתנו) שמביא את המשל הבא: “כשנער קטן, רבו מכהו ומלמדו, כיוון שהגדיל – בדיבור הוא מייסרו. כך אמר הקב"ה למשה: כשהיה סלע זה קטן הכית אותו, אבל עכשיו ודברתם אל הסלע”.
הצור או הסלע הם מעין משל ללב האבן של העם. ביציאת מצרים, העם היה עם של עבדים, ועם כזה יותר מבין מכות מדיבור: “לא בדברים יווסר עבד” (משלה כט, יט). עם שכזה לא בשל כדי להבין שפת הדיבור, אלא שפת הכוח. אבל אחרי שנים רבות במדבר, אחרי שהדור שיצא ממצרים התחלף עם דור חדש שייכנס לארץ, דור שלא ראה את שעיבור מצריים וכל ייסוריו אלא שראה ענני כבוד ועבודת ה' במשכן יש צורך בשפה אחרת. אומנם, עדיין יש מטה, עדיין יש את אפשרות של מכות, אבל היא עדיפות אחרונה. קודם לכך יש לדבר, לעודד... גדול מי שעובד את הקב"ה באהבת ה', ממי שעובד אותו רק מיראה.
שבת שלום!
