אבל מסקנה מהסיפור- גם בנות זורקות בסמס... לא רק בנים

שבנות מפסיקות קשר בצורה לא נעימה מאשר בנים.

יכול להיות שהסטטיסטיקות שלי לא מדוייקות,

אבל זה מה ששמעתי

 

 

וגם חז"ל מדברים על זה.
אבל המציאות לפעמים מראה אחרת.

בנוגע לעניין הסיום בSMS זה נושא אחר שלא אכנס אליו..

 

ובקשר למקרה עצמו-

ונניח שהיא לא בסדר, מה הוא רצה שהיא תעשה? תצא בכח למרות שהיא החליטה שלא מתאים רק בגלל שכבר קבעו פגישה?!

 

 

בנוסף, הוא שיתף אותה בזה שלא היה נראה לא? אם לא, אז הוא צריך לשקול את הדברים בהתאם.

וגם אם הוא כן ידע, וברור לי שגם אני הייתי מתרגז מעט מה"זגזוג" הזה, אבל הייתי מבין שככה הכי טוב.. אם לא נראה אז עדיף לחתוך וזהו..

 

 

 

לא הזריקה עצמה, אלא הדרך שבה אתה נותן מקום לרגשותיו של השני.
אם אתה מתקשר, אתה לפחות נותן לצד השני להגיד משהו.

ממה שאני הבנתי, עיקר דבריו היה עצם זה שהיא ביקשה להמשיך ובסוף חתכה.

 

אם הבעיה הייתה הSMS בלבד אז טעיתי במה שכתבתי.

 

מה שכן, גם אחרי קבלת הודעה כזו, אני לא רואה בעיה להתקשר ולדבר על זה. [או לפחות לסמס חזרה ולבקש לדבר על זה..]

אבל סמס זאת בעיני דרך מכוערת להימנע כביכול מאי הנעימות, ו"דילוג"

על התמודדות עם האמת.

אחרי שרשמתי את התגובה הראשונה, ראתיתי את שלך ואת ההתייחסות לSMS ולכן שיניתי את מה שרשמתי והקדמתי ואמרתי שאני לא מתייחס  לעניין...

הכנות נפשיות? 

 

ולהגיד ב-sms שזה לא מתאים זה לא ממש לענין... 

..לפחות אצלו..

אני שואל באמת. 

למרות שהוא בן ובנים הם בלי לב ולא רגישיים ולא אכפתיים ולא מעניין אותנו כלום..

 

הוא עדיין יכול להשתמש בה עם המדוייטת הבאה... 

 

אבל ברצינות - ממה כואב לו? הם יצאו רק פעם אחת. היא לא מעוניינת. היא אמרה לו את זה בדרך לא מאוד ראויה לדעתי, אבל אני לא מבין מה ה'ביג-דיל'.

יום,ויומיים לפני ביטלה..

אני לא אומר שהיא הייתה צריכה להיפגש בכל זאת,כי אם היא החליטה שלא, אז ברור שאין עניין.

מה שכן אולי,זה שבפעם הבאה לפני שהיא אומרת שהיא רוצה להמשיך וקובעת מתי,תחשוב קצת..ותגיד שהיא תחשוב על זה ונדבר ונראה..ואז תחליט אם מתאים לה..

 

זה כמו שילד יצפה מאוד לטיול שנתי,יארוז,ולא יפסיק לחשוב על זה מהרגשות וציפייה..ו..יומיים לפני-תשמע..בסוף אין טיול.

אז הוא יתבאס על זה שהוא סתם ארז,אבל יותר מזה-הוא יתבאס כי הוא חיכה לזה כ"כ..

אני אישית ממש לא שופט אותה(זה לא תפקיד של אף אחד מאיתנו.),אני רק אומר שעם קצת מחשבה לפני,ופחות פזיזות לקבוע פגישה,אפשר למנוע אי נעימויות ועצבויות של אנשים..

אחרי דייט אחד, הוא מתרגש ומצפה לדייט השני... זה נשמע לי קצת מוגזם. 

 

ואני לא טוען שהיא היתה בסדר - ורוב הבעיות שאנחנו מתמודדים איתם בחיים ומחפשים להם פתרונות - היו יכולות להיחסך מאיתנו אם היינו חושבים עליהן מראש לפני שיצרנו אותן. 

זה פשוט נראה לי כמו רגישות יתר. 

ואני מסכים שאין מה לבנות ציפיות עודפות.

לעיתים זה טבעי אצל חבר'ה שמתחילים לצאת,

לא למהר לאבחן רגישות יתר...

כלומר - בוודאי בסדר שלא רצתה להיפגש שוב אם לא נראה לה -

 

והס.מ.ס כנראה בגלל תחושת מבוכה.

גם אם בן אדם נבוך או לא מרגיש בנוח..

במיוחד שבדרך הוא פוגע במישהו אחר.

ומההודעה נראה שזה מה הפריע לו - כלומר, שלא רוצה להיפגש. לא שההודעה בס.מ.ס..

 

וזה בסדר גמור. אין כל שמץ צניעות להיפגש סתם עוד פגישה, כשאינה רוצה להמשיך - רק בגלל שהוא כבר "התכונן" לפגישה...  זה פשוט לחלוטין.

 

 

ליתר ביטחון, שמא  הפריע לו הס.מ.ס, הוספתי שגם את זה ניתן להבין בגלל המבוכה.

 

וגם זה אותו דבר: בחורה אחרי פגישה אחת, אינה מחוייבת "לדבר" עם הבחור שפגשה חד פעמית והחליטה שלא. ה"מבוכה" הזו כשרה לחלוטין. הלוואי על כל בנות ישראל.  אין כל סיבה להיפגע מכך.

וגם אם לא, והיא מתנהגת באופן דומה.

תסבירי לה שזה פוגע ותשתדל יותר

 

בדרכי נועם כמובן

 

 

סוג של נכנסתי בה (יחסית בעדינות,אחרי שדרכי הנועם הרגילות לא עזרו...) אבל היא בשלה.
לא נעים לה לפגוע אז היא חותכת בהודעה.
היא לא מבינה שככה היא פוגעת יותר.

לא קל להגיד שלא,

"לא נעים לה" כמשמעו, פחות אכפת לה מה לא נעים לו.

עזיבה זה כואב, ועוד יותר כשזה נעשה כמו "השלכה" של הבחור, כלאחר יד, בSMS.

כשזה רק אחרי פגישה אחת - זה פחות אסון, גם אם ראוי היה מצדה להשתדל ולהתקשר.

 

לחבר שלך כאב, והוא עשה את הדבר הנכון כשכואב - פרק אצל חבר...

זה לא שריטה עמוקה שייקח לה שנים להגליד.

 

לפעמים כשחבר משחנ"ש איתך, אז הוא בא בטענות כלפי הבחורה -

גם אם אתה יודע היטב, ואולי גם הוא יודע בינו לבין עצמו, שמבחינתה היא בסדר גמור.

אבל הוא צריך לפרוק - אז כך הוא פורק...

 

בעז"ה יוּטב לו במהרה, ומחה ד' א-לקים דמעה מעל כל פנים וגו'.

נראה לי שזו סתם כניעה,

ולהיפך זה בסוף עלול להתפוצץ ולפגוע יותר.

 

לא מתאים- לא ממשיכים.

עשו לי את זה, וקיבלתי את זה סבבה. לדעתי זה בסדר גמור לשלב ראשוני, ואני לא מבין מה אנשים מתרגשים מזה כל כך.

לא ידעתי ה לומר בשיחה אז העדפתי לשלוח SMS אחר כך התחרטתי.

טעויות קורות לכולם ומי שחושב שלא הוא פשוט לא מודע אלהם.

שבת שלום!
שכוייח!

ויש לו מכל הסוגים ומכל המינים!

 

יש לי את המספר שלו, אם את רוצה..

והוא קשור להרבה ישיבות, בעיקר חבר'ה רוחניים/חוזרים בתשובה. (הרבה ממרכז וממכון מאיר)

יש להם חברה איכותיים?

אני רק שומעת כל הזמן שזה לא מומלץ ...

 

מישהו יודע?מכיר?

ולמה "לא מומלץ"?

 

תלוי אצל מי.

 

תלכי למישהי עם המלצות...

אולי דת ולאום בעצם כן... 

 

(שאלת איזה סוג בחורים..)

ככה יש תקופת צינון

כמו התקופות צינון של החתונות

מתי הייתה תקופת הצינון בדייטים?

 

 

זה הרבה יותר כיף לצאת לשתות קפה או לאכול גלידה...

עד כאן הפריקה להפעם

(חכה לתקופת מבחנים אז אני אבכה הרבה)

ב. אם אני אעשה את המבחנים אז אני אהיה עמוס ולא הועלנו בכלום

וכל תאוריה כלשהי שתנסה לפתח על סמך השרשור הזה לא תהיה נכונה

 

אם היא תעשה את המבחנים, היא תהיה עמוסה, ואם תעשה אותם בשבילה, אתה תהיה עמוס ולא הועלתם בכלום... אז אולי... 

 

הוא מתלונן שכל הבנות במבחנים ואין לו עם מי לצאת לדייט..

אני מתלוננת שיש הרבה יותר מחודש מבחנים..

ואני יותר קוטרית ממנו

 

ואיך הוא בכלל יכול להשוות בין מבחנים לדייטים..

בדייט אתה שותה קפה או אוכל גלידה (תלוי עם הבחור חמוד עם טאקט מציע ולא מפחד מבתי קפה) מקסימום לא הולך אומרים לא ומסיימים בצורה יפה..

הרווחת גלידה זה שווה (מסתכל על החצי כוס המלאה)

 

וכשלא הולך במבחן אני לא צריכה לספר לך מה זה.. אני לא רואה משהו מלא בכוס..

 

כפיש???

 

יופי!

 

 

עד כאן מנת המרמור היומית שלי..

 

ואני עדיין טוענת שאם הוא גם ממורמר שיחכה ללימודים וימצא לו איזו עלמת חן שתתחתן איתו ושתעשה בשבילו את העבודות ואז לא יהיה בעיה של עומס, מקסימום ילמדו יחד לבחינה 

 

 

(אני מקווה שאת כל ההודעות שלי בזמן האחרון לוקחים בהומור)

 

 

 

לצערי יש לי היסטוריה ארוכה למדי שמוכיחה את זה...

יהיו להם ארבעה חודשיים בעייתיים בשנה במקום שניים... 

מקחקח בגרוני אהממממ :d

לצאת בשלושה חודשי חופש

 

איזו אופטימיות... אפילו מועדי א' לוקחים יותר זמן... 

אני מרגישה עם זה כמו נצח 

חכה עד שתתחיל ללמוד תצא עם מישהי מהחוג שלך מהשנה שלך..

שגם תכין בישבילך את כל העבודות ולא תהיה רק יפה ותשתוק 

גם על מבחנים.. יש לי חברה שהתחילה לצאת ממש בתחילת חופשת סמס' קודם וב"ה יום ראשון הזה היא מתחתנת!

ואגב, במכון טל החופשת מבחנים מתחיל רק בעוד 4 שבועות...

דבר שני יש אנשים כמוני שיש להם מבחן בשישי כשהסמסטר מסתיים ביום רביעי בשעה 19:00 בערב..

כלומר, אם את רוצה להצליח במבחן יום אחד ללמוד לא ממש יעזור לך.. את צריכה למצוא את הזמן הזה במהלך ה3 שבועות שנשארו!

את לא חייבת שדכן בשביל כל בחור. את יכולה גם עם טלפון של חבר, ר"מ או מכר.

לא חייבים תמיד ללכת לפי החוקים...

אני חושבת (כמעט בטוחה, אם זה לא השתנה בחודשיים האחרונים).

תבקשי ממישהו שאת מכירה משם את זה

לאו דווקא מדוייטים (למרות שגם אפשר, אבל זה צורך אומץ ונחישות)

 

חבר'ה שלומדים שם מכירים את המקום הכי טוב 
 

 

אני רוצה חתן מרמת גן
עם פאות והרבה זקן

שיראה לי את האור
וגם נגיעה ישמור

טובל במקווה כל יומיים
עם מספר גבוה במשקפיים

כי אני לחסידות מחוברת
וגם במדרשה לומדת

ולנו הרבנית שוב אמרה:
רק בחור שלומד גמרא

<צ>

הצחקת אותי עם המשקפיים

אם תמצא אחד כזה תודיע לי..

אבל אם באמת צריך מישהו מסויים אפשר בפרטי... יש לי כמה רווקים בראש..

זה ענין של הגדרה - אחד יגדיר פתיחות מה שאחר יגדיר אטימות. 

זה נסיון של אנשים מסוימים להישמע 'קולים' במקום להגיד מה באמת הם מחפשים. 

שהאדם מחפש אחד/ת ששייך גם לעולם הגשמי וגם לזה הרוחני.

בבחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

מין יצור שחי על מנעד אפשרויות די רחב של מקפיד על קלה כבחמורה וגם מעורה בחיי העולם הזה- זורם וכיפי. עד כמה? אפיה בדיוק השידוך לו נמצא על הסקאלה הזו? כאן הבעיה.

 

בגלל שזו סיסמה כ"כ ידועה כל אחד מסביר אותה אחרת על עצמו, ומופתע כל פעם מחדש לגלות פרשיונות נוספות לאמירה הזו.

לכך שהדור שלנו, במיוחד הצעירים, לוקה בכשל רציני ביכולת להביע את עצמו, אוצר המילים שלנו הולך ומצטמצם, מה קרה לביטויים כמו 'יראת שמים', אופקים רחבים', 'חריפות' וכו'? הכל נכנס תחת ביטוים מעורפלים.. מי שמחפש 'דוסית פתוחה (כזה כאילו..)' צריך לשבת עם עצמו ולנסח מחדש.. ולענייננו- מדובר בעניין יחסי, כמו שאמר היושב..

בחור/ה שמוכנים לבן זוג שהוא דוס לא פחות מהם,  רק מה? שהוא נראה טיפה אחרת, לפי ההלכה, אבל אחרת. למשל-בחורה שהולכת בצורה צנועה ויפה, ששונה טיפה מהסביבה שלה או למשל שהבן זוג יהיה עם אופי שונה משלך. זה נקרא פתיחות, ואכן=רוב האנשים לא ממש פתוחים, ולכל אחד יש רמת סגירות משלו.

היא בולטת! הלזה תקראי צניעות? 

 

מה שאני מבין מהתשובות, זה שכן יש התייחסות לפתיחות, רק שזה דבר שלא ניתן להגדרה, כי לכל אחד הפתיחות היא אחרת.

 

ממילא, נובע מכך שכשדורשים ממני להיות "פתוח", אני לא יכול לדעת מה דורשים ממני, כי אין הגדרה של פתיחות. פתיחות היא איך שנראה לי שצריך להיות, וממילא גם הרב אינו קשור לזה, ולפעמים גם להיפך.

 

ממה הפתיחות נובעת? מהפחד מהסגירות, נכון?

 

אני אנסה להגיע עמוק למקור המושג.

 

אנחנו רואים מישהו סגור, שלא מנסה ולא חושב, ואומרים זה לא הגיוני שככה צריך לחיות, ע"פ התורה. בעצם, מקור הפתיחות זאת דרישה להגיון, למחשבה. אנחנו מבקשים מהאדם שיחשוב, יראה לפי ההגיון, כי התורה לא מנותקת מהחיים, ובחיים צריך לנהוג ע"פ השכל הישר גם כן, כדי שלא יהיו מצביים לא נימוסיים, למשל.

 

אז למה נראה שבאיזה שלב הפתיחות עברה להגדרות?

 

לדעתי, הפתיחות היא היכולת לחשוב ללא סטיגמות. להשתחרר מהכרגיל שיש, ולנסות לראות בעצמך מה ההגיון.

אולי במבט ראשון נראה שהגזמתי, אבל אם ניקח דוגמאות מהחיים, ואם נשים לב לדרישות פתיחות שיש לנו מאנשים, יכול להיות שנשים לב שככה זה?

 

 

אני צודק?

 

 

(הייתי חייב לכתוב את זה בכ"מ, זה מין פריקה..)

כל הכבוד על הניסוח

שאנחנו מוכנים לקבל גם את השונים מאתנו ושאין בנו הצמדות נוקשה להרגלים או סגנונות מסויימים.

שומעת אימרות כאלה

האסיטואציה שעולה במוחי היא שזו אימרה המנסה להגדיר בחור\ה דתיים

שמוצאים לעצמם הנחות, שלא במסגרת ההלכה..

 

וכך גם ראיתי בפועל.

 

"דתי לפי דעתי"  כמה חבל

אני מתכוונת למישו לא חנוק מידי, שמוסיף על עצמו ועל אשתו מלא חומרות.

 

אם נגיד הייתי משתמשת בהגדרה הזו, הכוונה שלי היתה-

שיהיה בחור ירא שמיים, תורני, לא מחפש היתרים במצוות והלכות.

יחד עם זאת, שלא יחפש חומרות.

 

אם אומרים לי על משהו "עדיף שלא לעשות כך"- אין בעיה (וגם אם יש..), אעשה את הישר וה"מומלץ".

אבל אם אומרים לי "זה מותר, אבל יש כאלו שיחמירו"- לא אחמיר לרוב.

 

זה מבחינתי ה"הגדרה" שאני תופסת מצירוף שלוש המילים הללו "דוס אבל פתוח".

אני לא חושב שיש מישהו שמחפש בן\בת זוג שהוא לא "דוס אבל פתוח"

 

מישהו פעם כתב פה בשרשור על הגדרות חסרות תוכן על בן זוג.
משהו כמו-

בחורה חמודה, דוסית אבל פתוחה, חכמה, יפה...

היכולת להבין את השני, להבין את דרך פעולתו, לנסות להכנס לראש שלו, 

גם אם לא מסכימים איתו!!

 

 

 

 

 

דוס אבל פתוח- דוס אבל מוכן להבין אחרים?

מי אמר שדוס "רגיל" הוא לא כזה?

 

 

מבין את החפירה?

חשבתי שזה ברור (טעיתי! )

 

גם "דוס" צריך להבין את השני

החל מהשכן החילוני 

דרך השותף לעבודה השמאלני

וכלה בהתפלפלות עם החברותא.

אם לאו בהכרח, אז מה פשר מילת ההסתייגות "אבל"?

בלי להתחמק, אנחנו מבינים שאם סתם נגיד דוס, תהיה משמעות אחת, שאותה צריך לבטל ע"י- אבל פתוח.

יש מליון זרמים בתוך ה"דת" שלנו, וכל אחת/ד צריך למצוא את עצמו בתוכם.

 

אז אני פתוחה יחסית למישי אחרת וסגורה יחסית לאחת אחרת.

 

ההגדרה תלויית החברה והמקום שבו אתה נמצא/גדל.

 

אני לא רואה את ההגדרה הזאת כהגדרה שלילית. פשוט כשאומרים לך שהבחורה "פתוחה" אז תברר מה אומרת

 

הפתיחות הזאת בדיוק..

"דוס אך פתוח"

"רגיש אך קשוח"

 "גמיש אך עומד על שלו"

"תורני אך משכיל"

 

וואו כבר לא זוכרת את הכל...

מוזמנים להוסיף.

סליחה בטח שיש דבר כזה!הכוונה ב"פתוח" היא שבוא לא מנותק ושהוא יכול לזרום אבל זה לא סותר את זה שהוא יהיה חזק רוחנית!או שכן...בחייכם תנו לאנשים לחלום!

לחשוב שהנורמות שלהם הן היחידות הנכונות ומי שלא בריבוע שלהם, הוא לא משלנו, והוא לא באמת דוס -        זה דוס סגור.

למשל להתעלף מדתי שהולך עם חולצה ירוקה מכובדת בשבת..

מחילה על הגזענות...

טוב, לא התכוונתי לעצבן. רק נראה לי שמרוב הגדרות מורכבות כאלה קצת הולכים לאיבוד לפעמים. אולי עדיף להגדיר: אני מחפשת ירא שמיים ומקפיד על לימוד תורה כל יום, ועם זאת אוהב לקרוא שירה וללכת למוזיאונים. (סתם רעיון).

 

חוץ מזה, אולי פתאום תפגשי עם בחור דוס שממש ימצא חן בעינייך אך הוא לגמרי לא פתוח או לא משכיל או לא....? ההגדרות משתנות לפעמים עם המציאות, זה הכל.

 

(עד היום הוא שואל אותי למה אני מתכוונת כשאני משתמשת במילים לועזיות ארוכות...)

ואולי נזכיר את אלו שחושבים בקיץ שבית הכנסת הוא חוף ים, ולא טורחים להוריד את משקפי השמש בזמן התפילה מראשם?? התפילין של חלק מהם בבית הכנסת עוברות שדרוג..

שמעתי שבישוב שבו אנחנו גרים (בלי פירוט, לא נעים..), פעם הגיע מישהו לשבת קליטה.  לא רצו לקבל אותו בהתחלה כי הוא הגיע לבית הכנסת עם חולצה כחולה, ה' ישמור!!!!

זה לא דוס סגור, זה אשכנזי שבחיים לא היה בבית כנסת ספרדי, זה הכל.

(מודה שעד היום אני, אשכנזיה שכמותי, נגנבת מהחולצות הורודות והסגולות שהגיסים שלי לובשים בשבת...)

 

שיעקם את האף כשיתקל במשפחה מעולה שאחד מבניה דתל"ש ויפסול את כל המשפחה- הוא דוסגור

אני חייב להכניס כאן מילים ששלחו לי ממש אתמול, שכתב הסופר אוסקר ווילד באחד מסיפוריו הקצרים:

"...מאחר שכיום הדבר החשוב ביותר הוא להיות מעשי, אחזור לפילוסופיה ואלמד מטאפיזיקה".

 

האמת היא שכל אחד כמעט תופס את המושגים האלה קצת אחרת.

 

כמה (ורק טיפה) דוגמאות, לשם המחשה בלבד:

 

רוחני = חוסיד, מתפלל בכוונה ובאריכות, הומניסט, חובב ספרות, חובב שירה, חובב פילוסופיה,

חובב אומנות, אוהב ללמוד הרבה אמונה, הרבה חסידות, הרבה תנ"ך, הרבה מחשבת ישראל,

אוהב בכלל ללמוד הרבה (גם אם זה אומר גמרא, ואפילו הלכה בעיון או פוסקים), אוהב לזרוק

פתגמים שנונים ומעוררי השראה שמצא באוצר הפתגמים השלם או בויקיציטוט, מכור לויקיפדיה,

חובב מוסיקה קלאסית, לומד פנימיות התורה...

 

מעשי = עובד בניין, עובד במשרד, עובד במשהו, אוהב להשמיע ביקורת כלפי אחד מהנזכרים לעיל

(ב"רוחני"), אוהב לדבר על כלכלה, אוהב לדבר על מקצוע, יש לו תואר במקצוע מכניס, לומד גמרא

אליבא דהלכתא, לומד פוסקים בעיון בכולל כל היום...

רק הוא יכול לדעת למה הוא התכוון...

זה אומר שלבנאדם שאמר את זה, אין מושג והוא מנסה לחרטט כי אין לו מה להגיד... 

ואיך זה בא לידי ביטוי ביום יום

שלא יסובבו אותך!

1. כתיבה על עצמך בכרטיס אישי
2. כנ"ל  למעלה ^^ [בראש העמוד יש "שרשור היכרות"] 

 

בהצלחה.

בהצלחה!

ובעזרת ה' תזכה לעמוד תחת החופה בקרוב

הורים גרושים, עיוורים זה גדול עליך? מה זה אשמתה?

את היית מסכימה

אין לי בעיה עם הורים גרושים

בהצלחה לכולם

תסתכלי על זה בתור השתדלות שאת עושה

הקב"ה יכוון את התהליכים כדי שיצאו טוב!

 

 

למרות שנדמה לי שאם הוא לא יוזם, כנראה שהוא לא "להוט" על זה

אבל זה לךא אומר שהוא לא רוצה

 

תפני אליו, כבדרך אגב, תעלי את הנושא וכו'

אין לך שום דבר לפסיד!

 

 

בהצלחה

שניהם אמרו שזו נקודת זכות.
לכי על זה

אע"פ שבדרך כלל זה לא הסדר הרגיל - אבל אפשרי..

שההורים ייפגשו ויחליטו שכל צד נותן חצי דירה? 

ה"סדר" אין הכוונה למשהו שמישהו קבע..

 

אלא דרכו של עולם, שבדרך כלל הבת מעדיפה שהבן יזום - וכך ראוי שהבן יעשה, מתוך התחשבות.

 

 

אבל לכן הבאתי את ענין אביגיל - כדי להראות שאם בת חושבת שמישהו מתאים לה וזה יכול לעזור, אז שלא תפחד. בין ישירות, בעדינות, ובין בבקשה ממישהו אחר שיתווך.

 

 

[ובאמת אני לא כ"כ איך הצלחת להוציא מההודעה פחות או יותר את ההיפך מכוונתה... לא נורא, קורה]

מהנסיון האישי שלי, לרוב הבחורות הן אלו שיזמו את הקשר, ולכן אולי זה נראה לי מוזר שמישהו אומר שזה לא הסדר הרגיל של הדברים... 

לאור הממצאים-

 

תתחיל לעשות חשבון נפש:d

במקרה של בני בנימין שבאו לחטוף נשים בשילה..

אני לא זוכר את שמה בשעה קשה זאת.. אבל כך מובא במדרש..

(ואגב, זאת לפי הדעה שפילגש בגבעה קרתה בסוף תקופת השופטים ולא בתחילתה..)

פשוט תשאלי אותו מה קורה איתו,

ואם הוא רואה עניין בזה.

אין עם זה בעיה, במיוחד היום שקשה להכיר, אין בזה רע 
שגם בחורה תציע את עצמה

אנחנו עדיין צריכים לזכור שדרך העולם,

שאיש מחזר אחרי אישה,

 

כן, ככה זה טבעי!

 

והמצב היום לא כ"כ חמור, בואו לא נגזים...

לא צריך להילחץ ולהידחק לפינות.

תשלחי לו הודעה בסגנון ''מתי מתאים לך להיפגש?'' או משהו קצת לא שגרתי כמו- 'מחר ברולדין על חשבונך?' =]

 

ובכלל.. תבדקי איך הוא מגיב.. אם זה רציני בכלל. אם כן- הרווחת ואם לא -הרווחת את הזמן וההתלבטות.

יש הרבה "באותה סירה"..

 

יש כאן חבר'ה שנפגשו עם יותר ממך..

 

לא להתייאש. בעז"ה זה יגיע, בקדושה ובטהרה ובשמחה.

(ולהבא - אין צורך לשלוח פעמיים את אותה ההודעה)

ואז..
חשבתי על זה ולא נראה לי בהצלחה. ובלה בלה בלה, כבר לא משנה מה תגידי בהמשך..

 

כי להתקשר ולהגיד לא זה כאילו אני כל כך לא רוצה אותך.

וזה מלחיץ קצת שמישהי מתקשר אליך באמצע היום אחרי פגישה שניה.

 

וכשהוא מתקשר אחרי פגישה שניה הוא מוכן לזה שאולי הוא יקבל "לא נראה לי כזה"..

 

 

הגבר צריך להיות זה שיוזם בהתחלה,גם אם אין המשך...

חוצמזה,מה הלחץ...??

רק רציתי לדעת כי אני לא בקיאה ב"חוקים" האלה ולא רוצה לצאת רעה בסוף...

 

תודה על תשובותכם...

כי העישון מזיק לבריאות

 

 

את יכולה לחכות לטלפון..או להרים טלפון..החוק קובע כי 

הבן צריך להתקשר אחרי הדייט הראשון..לגבי הדייט השני

עדיין מתדיינים בכך, עשי כטוב בעינייך.

("בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה")

 

 

אם את כבר יודעת שלא זה מרגיש לי יותר הוגן ויותר נעים...
ולדעתי כשלא רוצים 'החוק' שהוא מתקשר לא בתוקף...

בכל מקרה גם אם הוא מתקשר אל תתני לו להגיד קודם שהוא רוצה להמשיך...זה לא נעים להביע רצון ואז מייבשים אותך...

אני מאוד לא אהבתי את הפעמים שרק כשאני התקשרתי היא אמרה שהיא לא מעוניינת. גם אחרי דייט אחד בלבד..

 

נכון שאולי לפי ה"כללים" הבן צריך להתקשר, אבל את יודעת שאת רוצה לסיים, למה לתת לו סתם להמשיך לחשוב על זה?

למה לעודד אנשים להיפרד בסמס?

זה נראה לך מכובד?

 

כל יומיים נפתח פה שרשור "זרקו אותי בהודעה" וכמה שזה לא נעים.

לפותחת השרשור- אם זה מטריד אותך, אז תתקשרי ותגידי שזה לא נראה לך.
בכל מקרה אם הוא לא מתקשר בקרוב, אל תמרחי את זה, שהוא לא ייבנה בניינים.

עם זה - אני חושב שאחרי פגישה שניה, זה עדיין לא תמיד נורא בהודעה.

 

תלוי מי האנשים ומה היא חשה שזה יעשה במקרה הזה. דומני שיש בנים שיעדיפו כך אחרי פגישה שניה ויהיו פחות נבוכים.

 

אבל אני מסכים איתך - אין לי ענין "לעודד אנשים להיפרד בס.מ.ס" כעיקרון.  צריך בצורה שככל האפשר תקל על השני; גם תגרום לו להרגיש מכובד וראוי, וגם לא להרגיש (עם זה... זו אומנות..) יותר מידי צער מהענין.

אם את יודעת בטוח שלא - אין סיבה לתת לו להמשיך לחשוב, להתלבט ו/או לרקום חלומות להמשך...

הסיפור נגמר על הצד הטוב ביותר...

אהבתי את הסיטואציה , אבל אני לא חושבת שהיא יכולה לקרות כל כך במציאות...כמו שאמרת , דמיונות..

 

 

תמשיך לדמיין ולחלום, לעיתים אין בזה רע.

 

אבל בפעם הבאה כשתקלע לסיטואציה כזאת-

אל תחכה שהבחורה תפנה אליך,

תיקח את העניינים לידיים ותפנה אליה!!!

 

אני חושבת שמאוד אעריך בחור שיעשה זאת,

גם אם בפועל זה בסוף לא יתאים...

 

 

מעשה אמיץ ומלא ענווה! 

יש כ"כ הרבה אנשים בעייתים בעולם הזה,

שלא הייתי רוצה שהבת שלי תיפגש עם מישהו:

מהרחוב.

רק הדימיון הרס..

קדימה: להתחיל ולעשות!

 

ב"הצלחה

אין מצב.. החיים שלי היו ויהיו בנאלים, לא תמיד לפי הספר, אבל אף פעם לא משהו מיוחד.. כזה אני, לא פורץ גבולות.. ולא נראה לי הכי משתלם להתחיל לשחק חיים של מישהו אחר...

אפשר להמשיך לחיות "חיים בנאליים" ועדיין לעשות השתדלות. לא אמרתי לעשות דברים נועזים (כמו השיחה שהצגת), פשוט לא לשבת רגל על רגל ולחיות באשליות. אם רוצים שמשהו יזוז - צריך להתאמץ כדי להזיז אותו...

 

 

(מצטערת אם נשמעתי "מתקיפה". המסר, כמובן, נכון לכולנו)

בחורי ישיבה איכותיים אכן גולשים באינטרנט.

 

זה יכול להיות מפני שבאמת אינם איכותיים, או מפני שגלישה קלילה באתרים דתיים לא פוגעת ברצף הלימוד וביראת שמים, כארש המטרה המוצהרת הינה להכיר בנות טובות למטרת חתונה.

 

אני נוטה לטובת האוציה השניה.

שבימי רווקותי, כשהייתי בחור ישיבה במשרה מלאה, הדבר היחיד, או כמעט היחיד, שעשיתי באינטרנט היה חיפוש הצלע בשניים-שלושה אתרי הכרויות של דתיים. זה לא הפריע לי להשקיע בתורה את מיטב שעותיי, ורק מידי פעם, בעיקר בשבתות שהייתי אצל ההורים, נכנסתי לבדוק אם יש לי פניות, או אם יש מישהי שמוצאת חן בעיניי.

 

אני לא יכול להעיד עליי אם אני "בחור איכותי" או לא, רק שבאותו הזמן באמת הייתי שקוע במשך כמה שנים בלימוד תורה.

 

לאידך גיסא - חשוב לי לציין שגם בנות איכותיות באמת מצאתי שם לא מעט. לתשומת לב היעשיבע בוחערס.

 

ולידיעת הימאים (השטים בים התלמוד): מי שמעוניין ב"דעת תורה" - מוזמן לפנות אליי בפרטי.
 

בדרך כלל, בחור ישיבה לא מגיע לכך - כי הוא בישיבה.

 

אם יש לו אינטרנט מסונן כראוי בבית, והוא מחפש שידוך במקום איכותי כזה - שיש בו גם בנות כאלה שמסופקות אפילו אם זה ראוי, דהיינו "מבינות ענין" - סימן שהוא מחפש במקום שיש לו סיכוי למצוא שם אחת כזאת... בשביל זה הוא מחפש שם.

 

הכל לגופו של ענין ולגופן של נסיבות.

 

אם זה לא "על חשבון" הזמן שהוא בישיבה; וגם כשעוסק - אינו מגזים מבחינת הזמן, וק"ו לא בסינון לא ראוי או אתרים לא ראויים, אז זה לא אומר דבר רע, לדעתי.

 

וכמובן - יש גם אנשים טובים, ועם שייכות תורנית, שאינם דווקא בחורי ישיבה בפעל, וגם יתכן ש"נמצאים" כאן, בתנאים הנ"ל. רק שלא על זה היתה השאלה.

 

 

ו..אין מה "להתנפל" עלייך. זו שאלה טובה ומעניינת.

ולפעמים הם גם צריכים לנקות קצת את הראש.

ולפעמים גם להם בא להסתובב קצת במציאות וירטואלית.

וכל עוד הם עושים את זה במציאות כשרה עם אנשים טובים נחמדים וחביבים- לא רואה מה הבעיה בזה.

 

וזה לא מוריד במילימטר מהאיכות שלהם.

גם אם הם לא עושים את זה נטו כדי למצוא את זיווגם, אלא רק כדי (ל"ע!) לשוחח עם אנשים, להתעדכן מה קורה בעולם להתווכח בדיונים הזויים (מותר להגיע עם ג'נס לדייט שלישי וחצי?) ולדעת מה קורה בשוק הבשר של הפו"פ..

 

לא שונה בהרבה משיחות חולין ע"י הפינת קפה בישיבה....

ומידי פעם בא לפה.

 

באמת כשאני בתקופות יותר חזקות בלימוד, הפורום הזה נראה לי טפל ולא מעניין בכלל, ובלי שום טעם ובכלל לא מעניין אותי.

 

אבל לפעמים כן,

 

בקיצור אני חושב שיש נפש גם לבני אדם שלומדים בישיבה שלפעמים צריכה את הפורום.

להתקשקש קצת.

 

רק תביני נקודה אחת.

 

לחשוב שלבנים אסור לגלוש באינטרנט ולבנות מותר זה אי הבנה בסיסית של הדת. 

 

אבל כשאתה כותב דברים בלי הסבר, א"א לדעת על מה אתה מדבר

שימו לב שבימים האחרונים עולים פה 2 כיוונים, דרישות.

 

מצד אחד, שהבעל יהיה פתוח, ויבוא למסעדה, ושזה לא ביטול תורה, ופתיחות, ולזרום, וחוסר צניעות יש גם ברחוב וכו'.

 

מצד שני, למה אינטרנט? צריך ללמוד, לא לבזבז ת'זמן, זה לא מקום לבייניש וכו'.

 

זה לא 2 כיוונים מנוגדים?

אני בחור ישיבה הנחשב איכותי

אני בהחלט מרגיש שגלישה בפורום זה בזבוז זמן.

רוב חברי בישיבה לא גולשים בפורומים, או למצער לא עושים זאת בישיבה.

אני מרגיש רע כשאני גולש,ואני גולש כשאני מרגיש רע..

לפחות תוציא מה שיש לך על הלב

 

(בשרשור חדש כן.. לא לנצל"ש )

נראה שאתה קצת מלא מעצמך.
אם תחשיב את עצמך פחות איכותי אולי תבין שלגלוש בצורה נכונה לא פוגע בך.

ליבי איתך ועם כל נפגעי הנורמות הרוחניות חברתיות בישיבות הקדושות.

לדעתי מגיע לו צל"ש על כך שהוא מודע לבעייתיות שבאינטרנט עבורו,ולא מתעלם מכך!

ואני חושב, "שורש", שהגזמת לגמרי.

 

זה "נפגעי"?.. בדיוק ההיפך. הדבר הכי נורמלי זה שבזמן שבחור נמצא בישיבה, הוא לא גולש בפורמים. פשוט לחלוטין.

 

וזה מה שהוא כתב "למצער לא עשוים זאת בישיבה"..

 

ואם הם מרגישים בכך בזבוז זמן (על זה הוא דיבר) גם לא בישיבה - יפה מאד.

 

אם אדם אינו במדרגה של זולתו, או אפילו נניח אינו חושב זאת ל"מדרגה" - זה עוד לא מתיר לקרוא לכך "נפגעי נורמות". מתון-מתון.. חכמים היזהרו בדבריכם.

 

 

 

 

אבל בגלל שכולם בישיבה חושבים שלגלוש זה רע, אז הוא גם חושב ככה.

אבל הוא לא מסוגל בלי. אז הוא גולש ומרגיש רע.
זאת סתירה פנימית, אם קשה לך אז תשתלט על עצמך.
אבל ביננו, אין בעיה שישתמש באינטרנט במידה ובטעם טוב ואז גם ירגיש בסדר עם עצמו.

הבעייה זה האוירה החברתית שכובלת אותו, וזה הכוו ה בחור איכותי = בחור שחושב כמו כולם. 

הוא כתב שגם לו אישית זה נראה בזבוז זמן וכנראה בד"כ גם לא עוסק בכך (גם בלי צורך "להשתלט על עצמו").

 

ורק כשהוא לא "מרגיש טוב", דהיינו - לא בכושר ללימוד וכד', גולש לשימוח עצמו (כך הבנתי).. וגם "מרגיש רע" כשמרגיש נסחף לבזבז זמן (אגב, לפני זמן מועט, היו פה כמה שהעידו כך על עצמם - לאו דווקא בחורי ישיבה ולאו דווקא בחורים..)

 

אז הוא לא חושב "כי כולם"..  אם כי זה הלך רוח מקובל אצלם, ואפשר להבין. גם טבעי שיש השפעה חינוכית/חברתית של מקום.

 

ובהיות שהדגיש שמדובר בעיקר בזמן שנמצאים בפעל בישיבה - אז דווקא בענין זה אינני מסכים ש"אין בעיה" בכך. בישיבה זה לא מתאים. מוציא מהאוירה, לפחות עפ"י רוב.

 

וממילא, גם הכוונה "בחור שנחשב איכותי", לא היתה כזאת - אלא אדם רציני, תורני. כך הבנתי.

אני מריח כאן צביעות.
מה זה נחשב איכותי? מה הוא עשה שאלון סוציומטרי ובדק מה המצב הרוחני שלו ביחס לחבריו?
ובאותו יום של הסקר הוא התפלל טוב מנחה אז הוסיפו לו נקודות?

בקיצור, הוא מחשיב את עצמו לחזק דתית,
וזה לא מפריע לו לגלוש.
ואם החברים היו יודעים שהוא גולש עדיין היו מחשיבים אותו איכותי?

בוא נגיד שלפני שהייתי קורא לעצמי איכותי, הייתי בודק ב7 עיניים את המצב התורני ואת המידות, ולא מה חברים שלי חושבים עלי...
(אבל אני משתמש באינטרנט ל״ע, אז אני לא איכותי...)

ואני בת.

 

לא דוקא על הפורום הנוכחי אלא בכלל.

 

ולשורש וגרביים

 

'בחור ישיבה הנחשב איכותי' - אני חושבת שהוא רק רצה להסביר שהוא בחור דוס. 

 

האם זה מותר או אסור

טוב או רע 

ושאר תהיות.

 

רק אציין שלמעלה  מ80% מחבריי שלומדים בישיבות גולשים באופן סדיר באינטרנט (זאת הערכה גסה, אבל למיטב ידעתי)

יתרה מכך, גם הרבה רבנים גולשים באופן מסודר באינטרנט

 

אל לנו לשכוח שאינטרנט כולל בתוכו:

-חדשות

-מיילים

- שיעורי תורה 

 

ואם כבר נכנסתי והגבתי,

אציין את דעתי

לא כל האינטרנט שלילי

אינטרנט הוא כלי

כמו פטיש או סכין

אפשר ליצור עם זה 

ואפשר להרוס עם זה

 

 

החלק האחרון- כל מילה!!

 

[החלק הראשון לא, כי אני לא לומדת בישיבה:d]

לא סתם רבנים ואנשי תורה גדולים וטובים קמו ועבדו קשה כדי להתמודד עם הדבר החדש הזה.

 

סכנה רוחנית כ"כ חזקה ומתוחכמת שכזו לא היתה באף דור, ואין מה להשוות. הכלי הזה, כמה שהוא אכן כלי- הוא הרבה יותר מסוכן, בגזלת זמן, בגלישה הקלה אל כל מיני מחוזות שממש לא שיערו אבותנו, בתכנים, בפשטות להגיע רחוק כל כך דרכו. לכן, לענ"ד החיסרון גדול מהיתרון.

דע עקא, לפעמים פשוט אין ברירה, וצריך אותו קרוב, מדי. אם לעבודה, אם ללימודים, ובעיקר בבית שיש בו ילדים- כדאי שההורים התמודדו איתם ועם האינטרנט ביחד והילדים לא יחפשו במקומות אחרים שאז המצב הרבה יותר מורכב... עם כל המעלות שבו, זה ממש לא פשוט וברור שהאינטרנט בבית. 

 

ושבאמת נזכה לעשות רצוננו כרצונו.

אומר שכשמעמידים כלי על מאזניים, לפעמים המאזניים לא תהיינה שקולות. וגם לא מתקרבות לכך..

לפעמים מוטב להתרחק גם כשידוע כי ניתן להרוויח ברמה זו או אחרת.

אני מרגישה שהאמירה כי אני בוחרת מה לעשות עם האינטרנט, היא לא הוגנת.

ישנם דברים הגדולים עלי.

ברור שברמת העקרון אפשר לחולל נפלאות, אבל האם יש לי את הכוחות והעמידה האיתנה לעמוד מול כל הפיתויים?

ואני לא מדברת דווקא על דברים שהצנעה יפה להם. אני מדברת אפילו "רק" על בזבוז זמן ונושאים אפורים, העומדים בגבול הדק שבין אסור ומותר.

החיים בחוץ לא פחות מאתגרים.

 

אני גם משתמשת באינטרנט וכו', אבל עם יד על הדופק ובהבנה כי אני צריכה מאוד מאוד להשמר-

דווקא בגלל שרבות הסכנות על הטוב שאני יכולה להפיק מהאינטנרנט.

באידאל, צריך להתרחק מכל רע,

לשים גדר איתנה נגד כל מה שיכול להשכיל אותנו

 

ואך שמגיעים לחיי המעשה, 

רואים שתוואי הגדר (ללא קשר לפוליטקה ח"ו) איננו ברור כל כך

הגבולות מאוד אפורים, ולכן קשה לרובנו לשפוט מה טוב ומה רע בגבולות האלה

 

גם יצר הרע עובד עלינו המון,

אך עם כל זה,

לא שוללים את הטוב!

 

אם ידוע לך שצפון באיזה מקום טוב,

כדאי ללכת ולנסות לכרות אותו!

כמובן שיש לדאוג לאביזרי הגנה מתאימים.

 

כרגע, המערכת הכלל ארצית (ועולמית) מנסה כיצד ללמוד להתמודד עם הבעיות האלה

ולא, אני לא מדבר כלל על דברים שהם רע מוחלט,

גם לא על טוב מוחלט

אלא על דברים אחרים, האפורים יותר,

לדוג' גם בקרב בני הנוער החילונים ישנה בעיה גדולה של התמכרות לאינטרנט

 

 

לא ניתן לבוא ולשלול לגמרי את האינטרנט,

משום שזה לא מעשי,

אט אט גם אלו שיצאו בתקיפות נגד האינטרנט (לדוג' רבנים חרדים)

מבינים שיש צורך להגמיש את עמדותיהם.

 

העולם שלנו קשור בקשר איתן לעולם האינטרנט

זה לטובתינו, 

תקשורת גלובלית והעברת מידע ברמה גבוהה עד מאוד ביחס לדורות קודמים

השבוע יצא לי לחשוב מה היה קורה אם  כל הראשונים היו יכולים לתקשר בניהם בעזרת האינטרנט

כמה היינו מרווחים מזה!

 

אך גם בעוכרינו

התקשורת הבין אישית השתנתה ועוד הרבה בעיות שידעות לכולנו.

 

 

כמו שציינתי, בהודעה הקודמת שלי

האינטרנט זה כלי.

ההבדל הוא שזהו כלי מאוד גלובלי, בלי שימוש ספציפי רשמי

ולכן מגוונות הדרכים לבורך ממנו אך גם להנזק ממנו.

 

 

חובה על כל אדם הדואג לעצמו,

לשבת מדי פעם, עם עצמו, ולעשות חשבון נפש.

 

להעלות את כל הטענות,

האם זה טוב או רע 

ולהסיק את המסקנות לעצמו

 

זה לאו דווקא רק באינטרנט, 

בקשר לכל עניין.

 

לצערנו,בעולמינו אין טוב מוחלט ורע מוחלט 

ההחלטיות היא רק אצל הקב"ה!

איפה שתמצא טוב, חפש טוב, כי סביר להניח שמתחבא שם גם רע.

וכנ"ל הפוך

 

השאיפה שלנו היא להיות כרבי מאיר,

למצוא רימון, לדעת להפיק את הטוב

אך גם לדעת לזרוק את הרע 

(ודרך אגב, למי שלא ידע, מכאן נגזר השם של הספקית אינטרנט "רימון")

בחורי ישיבה שנכנסים לפורומים אין להם חיים ! יש כל כך הרבה דברים משמעותיים לעשות \לראות במחשב שכניסה לפורומים למינהם זה פשוט תת רמה בעיקר לבחורי ישיבה

לפעמים זה נחמד לקחת הפסקה ולנקות את הראש - גם אם זה לכתוב בפורום, ר"ל... 

גם לבחור ישיבה - שיש לו דברים משמעותיים לעשות... וגם לאנשים אחרים, שגם להם יש דברים לא פחות חשובים לעשות מאותו בחור ישיבה. 

 

או, שיש אנשים שעובדים כל היום עם מחשב, וזה נחמד שיש משהו ברקע לצאת לרגע כשכבר אין יותר כח... 

למה נאמר המשפט?

המשפט מדבר על דרך החשיבה של האדם. האדם בד"כ מדמה דברים לעצמו, כדי להבין אותם, לדוגמא:

 

אני רואה מישהו מתפלל עמידה חצי שעה. אני מדמיין את עצמי עושה את זה, ויודע שאם אני הייתי עושה את זה, זה היה פוזה.

אז אני אומר על ההוא שהוא עושה פוזה.

והנה למשל, כמדובר ברב גדול, אני לא אגיד שזה פוזה, כי ממילא אני לא משוה אותו אלי.

ומשמע מזה, שאת החבר אני משוה אלי, ועמוק יותר- אני מצפה שיהיה כמוני.

 

 

לעניינו, הרבה מהאנשים פה, כל מציאותם על המחשב היא לגלוש באינטרנט, והם מרגישים גם כן שהם מבזבזים את הזמן, לכן הם גם אומרים זאת על הבייניש.

אבל, כמו שלבייניש מותר לקרוא ספר מידי פעם, כך גם מותר לו לגלוש באינטרנט.

ועוד, שכל זה מדבר על אדם רגיל, אבל אדם שעיסוקו או תחום עניינו הוא במחשבים, לא נפסל מהיותו בייניש ע"י התעסקות בזה, כמו שבייניש שאחרי סדר ערב הולך לתקן אופניים.

 

אז שימו לב לא לדבר בצורה כוללת.

 

 

(הערות:

מאוד חשוב לי להגיד את זה, בתור אחד שמתעסק במחשבים, ונפגע מהזלזול ומהחוסר אמון שאני עושה משהו אמיתי עם המחשב, ולא מבזבז את הזמן.

כל הנ"ל לא מדבר על הסכנה הידועה שבאינטרנט, שהיא מקרה חמור ויוצא מגבולות הסדר הטוב.)

קודם צריך להגדיר מזה בייני"ש.

הר המור? ת"א? מעלות? גוש? עלי? בוגר"צ? וכו'...

 

כל אחד מהם זה משו אחר, וכל אחד שם מגדיר את עצמו כבייני"ש.

ועל כל אחד שם הגלישה באינרנט תגיד משו אחר.

 

לאיפה גולשים?

לפה? לערוץ בשביל חדשות? ערוץ מאיר? YNET? וכו'...

 

כמה זמן? פעם בכמה זמן? למה?

 

 

אני אגיב כאילו גולשים לפה, מידי פעם, פעמיים שלוש בשבוע.

 

אז כן, זה מעיד קצת על האדם.

הוא לא בייני"ש רגיל.

כשהייתי בייני"ש ממש - לא הופעתי פה, לפחות לא בתדירות כזו.

 

תפסיקו עם האמירות שבייני"שים לא חיים בכלוב.

בייני"שים צריכים לגדול באוהל. לא חובה למות - אבל העיינים צריכות להיות נשואות לשם.

ומי שחי פה - זה אומר שהוא לא שם.

 

לא אמרתי שאין פה אנשים טובים ורציניים - אבל לא בייני"שים.