פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1458)

באנגלית, אני חושבת שיש סכוי שתמצאי. בהצלחה!

יש שלא זכו לדבר בה וגם להם צרכים רגשיים, לפעמים דומים לאלו שעולים כאן...

בנוסף-שפה אחרת יכולה לבטא את המקום האחר ממנו בה האדם (בכל המובנים)

באופן טבעי יהיה בפורום כזה מחשבות קצת אחרות, הסתכלות נוספת על אותם דברים שאנו דנים כאן.

זה הכל

http://translate.google.co.il/translate?sl=iw&tl=en&js=n&prev=_t&hl=en&ie=UTF-8&layout=2&eotf=1&u=http%3A%2F%2Fwww.inn.co.il%2FForum%2FForum.aspx%2Ff19

אולי זה ^ ?

<tz>

זה אותו פורום שכתוב בעברים רק בצד יש תרגום לאנגלית..

לא נראלי זה יעזור לה\ו..

טל ים הוסיפ/ה  <tz> = <צ>
;)

וגמני מצטרפת לכותרת שלך,כאילו לHHHHHH

מה גם שהוא לא יודע לתרגם JS, שזה עיקר האתר כאן

דווקא את הדברים הכי טובים הוא לא מצליח לתרגם..

מחר אני אכוון טוב יותר ב'ברוך שלא עשני אשה'.

פשוט אם זה היה קורה לי הייתי כותב לו פתק או אומר לו בעדינות.

אבל בחורה, לך תדע... יכולה להיפגע מזה...

אני יותר מפחדת לפגוע מאשר שהיא תעלב....

קשה לי לדעת שפגעתי במישהו.

זה נכון שכרגע אני פגועה ממנה אבל...

עד כדי שזה יפגע בך.

אבל תעשי את כל זה רק אחרי שתסבירי לה יפה שאת לא רוצה לתת דין וחשבון על כל דבר.
זה קשה ולא נעים, אבל אם הגעת לכזה מצב כנראה שאין לך הרבה ברירות.

אולי תשתמשי במילות הקסם?

"מצטערות, אבל אנחנו באמצע משהו אישי". או "מצטערת אבל אני צריכה קצת להיות עם עצמי\אני צריכה לחשוב עם עצמי..." או "אני אדבר איתך יותר מאוחר".. וכן כיד הדמיון הטובה עלייך...

ברור שזה לא נכון, אבל תנסי לגרום לה לנהוג כלפייך ביותר רגישות.

בהצלחה!

האמירות ממש בוטות ולא משאירות מקום לדמיון..

ואם גם את זה היא לא מבינה כנראה שהמצב ממש קשה...

אני לא מכירה אף אדם שלא יבין את האמירה הזאת, אלא אם כן הוא לוקה בשכלו.

מגזימה, אחת על אחת.

יותר טוב מרמזים, נשמע שהיא לא אחת שמבינה כאלה.

 

בתקופת התיכון הייתה מישהי שהתנהגה בצורה דומה.

אני חושבת שהתעלמות/התנהגות בחוסר טאקט וכו' כלפיה עלול לפגוע (עם כל הכבוד היא בן אדם. חוץ מזה שהיא לא עושה את זה מרוע או משהו, היא פשוט לא מודעת לאיך צריך להתנהג בחברה). מה שכן, אפשר לענות לה בעדינות ובצורה יפה שאת מעוניינת לשמור את הדברים לעצמך וכיוצ"ב. זה קשה, אבל עם הארת פנים ודיבור נינוח אפשר לעשות את זה.

מה באמת אתם הייתם עושים אם הייתם במצב הזה?

ברור שאני צריכה לדבר איתה על זה אבל מה להגיד? ובאיזה תזמון ככה שזה יחזיק לאורך זמן?

יש לציין שהיא ילדה שלא ככ מוקפת בחברות (לעומתי שאני חברותית ב"ה) ונראה לי שככה היא מנסה להשיג

את הךתשומת לב שלי...

אני אוהבת אותך ורוצה להמשיך להיות חברה שלך, אבל אני מרגישה שלפעמים זה אומר שאני צריכה לספר דברים שאני רוצה לשמור לעצמי. את יכולה לשאול שאלות, אבל אני אשמח אם תביני אם לפעמים אני אענה שאני לא רוצה לדבר על זה.
כמו כן, בבקשה תביני שלפעמים יש לי שיחות פרטיות עם אנשים אחרים ואני מבקשת ממך שתכבדי את הפרטיות הזאת.
תסיימי בזה ששוב, את אוהבת אותה ורוצה להמשיך להיות חברה שלה. תדגישי את זה.

זה מה שאני הייתי עושה.
בהצלחה.

שבו ישבת עם חברה והיא באה והפריעה, ובמקרים דומים, אין טעם להעיר בצורה בוטה וישירה כי זה רק יגרום לעלבונות וכאבים.

אני הייתי מדבר אתה אחר כך ואומר לה שההיא שדיברת אתה רצתה לספר לך משהו אישי ולכן התיישבתן באיזה מקום צדדי. ובדיוק כשהיא התחילה אז החברה שלך באה והפריעה לה. 

באופן הזה היא אמורה ללמוד את הלקח שלא להדחק, היא גם תבין היטב שזה היה למורת רוחך, ועם זאת לא תהיה עילה לעלבון או כעס ביניכן.

אולי אותה חברה "חטטנית" ו"חסרת טאקסט" היא בסך הכל - מחפשת חברה?!

אני לא באמת מכירה אותה ולא יודעת מה מצבה החברתי,

אבל אולי היא זקוקה לחברות אמת?

למישהי שתוכל להישען עליה ולדבר איתה כי עוברים עליה קשיים והתמודדויות?

ולכן בעצם בחרה דווקא בך להיות כזאת-

כי את נעימה, את מסבירה ומאירה פנים, את נותנת לה להרגיש בנוח ובנעימות, היא מעריכה אותך ומחזיקה ממך. 

ועכשיו נותרת אצלך הבחירה-

האם את מסוגלת להכיל בקרבך מישהי כזאת "מורכבת", להסתכל עליה בעין טובה ובאמת להחליט שזאת תהיה חברות הדדית???

או שדווקא את יותר זורמת לכיוון שזה מאוד מעיק עלייך ואת רוצה לסיים איתה כל קשר ומגע.

לפעמים צריך להקשיב לזולת ולנסות לגלות אותו,

וזה כ"כ עוזר לגלות את עצמנו..

הדברים תקפים גם לקשר עם בן המין השני.

שתזכי להיות חברה טובה.

גם לי היתה חברה קצת.. מציקה.. אפילו בלי ההתעניינות של תחילת שנה.. רק חוסר טקט לחלוטין.

לא יודעת עד כמה זה רלוונטי לך,

אני אישית ניסיתי להבין מה גורם לה להתנהג בצורה כזאת לאנשים, ולעזור לה....

אולי זה המטרה עכשיו? לעזור לעוד אחת בעמ"י?

(כי סביר שאם היא ככה אז זה לא רק כלפייך, ואולי גם לאחרים לא נעים איתה, וחבל.)

והכי חשוב- מה שלא תעשי- כמה שפחות לפגוע בה. (גם אם זה ממש נצרך, אז רמז דרך צד שלישי עדיף לדעתי)

אם תרצי עוד פירוט ורעיונות- בשמחה (פשוט גם ככה יצא לי ארוך..) דשתי בעניין שנה שלמה...

מסתבר שגם לי  יש חברה כזאת אבל היא כן מוכנה לעשות שינוי... 

קחי יוזמה ותתחילי להזכיר את קיומך לכל מיני ידידים ודודות, כרצונך,

שלא לומר לפנות לארגוני שידוכים..

לפעמים מרגישים שאתה כל הזמן פונה לאנשים לשדכנים וזה לא באמת עוזר

 יש תקופות כאלו..

ועד שמישהו מציע, זה כל כך לא קשור!

זה קשה ויעבור. בטוח 

3 שנים מילאתי טפסים, ועניתי לשאלות טלפוניות וראיתי..וחוץ מכמה בודדים, נדמה לי ששמי נשלח לארכיון. לפחות, אני ימקווה, שאצל יושב מרומים, זה לא ככה. אני מאחלת לך שתמצאי את זיווגך ההגון בקרוב, וגם אני עוברת תקופה כזו-בערך שנה...וזה קשה. ואם כבר מדברים על זה...אני מחפשת מישהי לומר עליה פרקי תהילים לאותו עניין, והיא גם תתחייב. אז אם את מעוניינת/רוצה לפרוק, שתפי באישי. מכל הלב!!

את מסכת תענית על ההלכות בתקופות בצורת.

והפתרון שם, הוא הרבה תפילות.

ואם זה לא מצליח, מרבים בתפילות ותעניות,

מוצאים ספר תורה לרחוב ומתחילים לעורר את הציבור לעשות תשובה

אני יודע שאת מתפללת,

כולנו מתפללים,

אבל כנראה (ממש בלי לשפוט חס וחלילה) שיש צורך בקריעת שערי שמים.

כמו שמצוטט באושפזין בשם ר' נתן, "כל מקום שאני רואה חיסרון, אני יודע שאו שלא התפללו על זה בכלל, או שלא התפללו על זה מספיק"

יהי רצון שבזכות התפילות תראי ישועה בקרוב

אני צריכה לעשות יותר השתדלות,אשריך ותודה על החיזוק

חח...

הצלחות לכולם, ור-ק בשורות טובות!!

ופתאום דוחפים לך הצעה יותר לא לעניין ממה שהיה פעם. בקיצור-זה לא ניסיון שהיה לך, זו פשוט זכות שהייתה לך, שקיצרו לך הליכים למעלה, ולי (ואולי לעוד ), פשוט אין אותה כרגע, ואין מה לעשות.

אצלי - התקופה היבשה כבר לוקחת המון המון זמן, כמעט שנתיים (חוץ מהצעה אחת רצינית שהייתה ועוד 2-3 בחורים שיצאתי עם כל אחד מהם רק 1-2 פגישות).

נוצר אצלי מצב הזוי: חוסר ההצעות גרמו לי להיות אדישה לעניין וחסרת מוטיבציה. עכשיו - גם אם נזכרים להציע לי (רק בחודש האחרון ניסו להציע לי 2) - אין לי חשק לצאת...

אבל אל תדאגי לך זה לא יקרה (אני פשוט "עוף מוזר"...).

אל תחשבי יותר מדיי על הבדידות! רק קצת ...

תהני ממה שאת עושה (עובדת/לומדת וכד') ותשקיעי בעצמך!

נצלי את ההפסקה שלא באשמתך לצמיחה אישית בכל התחומים (גם/בעיקר במה שקשור למידות שלך. תכיני את עצמך לחיי זוגיות שתזכי בהם בקרוב אי"ה. זה הזמן להיות מודעים לעצמנו ולעבוד על החסרונות שלנו. כמובן שאף פעם לא מאוחר לעבודה על המידות...).

חזקי ואמצי!

ה' איתך בטוב וביותר טוב

"אין עוד מלבדו"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי אפשר לתעל את תקופת היובש הזו.

אולי הקב"ה מזמן אותה לידנו כי באמת יש עניין כרגע "להתייבש.."

אולי, יש עניין לחשוב על מה אנו באמת מחפשים בזמן הזה

איפה אנחנו צריכים להשתפר

להשקיע יותר בתפילות- אולי הקב"ה חפץ בהן עתה יות מתמיד

לא תמיד טוב להלחם, לפעמים טוב להרפות.

הרפו ודעו את ה'..

בשורות טובות טובות!

גם אצלי הרבה פעמים זה ככה

הקול הפנימי שלי מבולבל.

אני יודעת מה אני לא רוצה (מה שמציעים לי עכשיו)

ואני יודעת מה אני רוצה

והוא פשוט הלך לי לאיבוד

אני בינתיים מחכה לכוח שיגיע מעצמו...

אני יכולה לגלות לך בסוד שזה מעשה טפשי ביותר (הוא הרי לא יגיע מעצמו), אבל אני מרגישה שאני חייבת את זה (שהזמן יעבור) כדי לבוא בשמחה להצעה הבאה (אם תגיע)...

ב"הצלחה רבה לך!!!!!

כמו לחברה טובה!!!!

הוא מחכה לזה כ"כ!!

שה' ישלח שפע בעז"ה יתברך כל אחד במה שצריך!

חושבת שהאינטרנט עבור בנים, בעיקר, הוא בגדר מקום סכנה שחבל להכנס אליה מלכתחילה...

מה הקשר?!

לבנות זה גם לטוב. נכון שלבנים יותר, אבל כל מה שלא טוב את לא עושה? את בכנות יכולה לענות בחיוב על השאלה הזאת?

לא לשפוט סתם

וזאת גישה שאפילו מעצבנת...

אין כוח להסביר

בנות בכלל לא צריכות להיפגש סתם ככה ולדבר,
הרי יש סכנה כל כך גדולה של רכילות, שכמעט תמיד עוברים עליה.

אני בכוונה מגיב כאן ולא באישי, בשביל שכולם יבינו.

לעשות עבירה זה קשה. לחזור עליה בתשובה זה עוד יותר קשה.

ההרהורים הכפולים האלה שתיארת - זה בכלל הרבה יותר קשה.

אבל אתה יודע מה הכי קשה? כשמדברים על זה יותר מדי. ועוד כ"כ באריכות. 

ההרגשה היא שלא באמת רוצים לעזור, אלא להוכיח. אני יודע שהכוונה טובה. אבל זאת ההרגשה.

יש עוד המון מה לכתוב, אבל אין לי כח.

ואגב, נקודה נוספת. 

אתה לא יכול לכתוב דבר כזה במקום שגם בחורות יכולות לקרוא. לא בגלל צניעות או משהו. ממש לא קשור. 

בגלל שהן לא יבינו. בחיים. מה. ההרגשה. לא מבינות. ולא יבינו. כשאני שומע בת מדברת על זה, אני יודע מראש שהיא טועה. שים לב

גם בנות עוברות התמודדויות רוחניות

אמנם לא אותן התמודדויות.. אבל התמודדויות אחרות..

אבל אני ממש מסכימה עם מה שהוא אמר..

הקול המייאש הזה של אחרי נפילה שמכאן מילא כבר אין תקנה..

הוא הכי מפיל! כי ה' באמת סולח!! אבל אנחנו מסתכלים על עצמינו בסלידה..

מי אני שאתפלל עכשיו?! מי אני שמשחקת אותה דוסית עם חצאית ארוכה וכו'?!

אנחנו לא טועות!! אנחנו עוברות את זה אחרת ורואות את זה אחרת!!

שים לב!

2 גדות- מסכימה עם כל מילה!

מבחינתי נפילה היא לא רק באינטרנט.

כל דבר שאדם מתמודד איתו ומנסה לתקן אותו- וביום אחד אחרי עבודה מאומצת נפלת- זאת נפילה.

אתה מתבייש בעצמך, מתייאש, בלי כח לנסות שוב... ונופל גם בזה..

המדריך הדוס מתורת החיים אמר לנו:
"אני הולך להגיד לכן משפט ותקשיבו טוב טוב ותזכרו אותו:
בחיים, אבל בחיים, אל תשפטו בנים, בטח שלא בגיל ההתבגרות, על הקטע הזה. אין ולא יהיה לכן שום מושג מה עובר עליהם, אז אל תנסו".

אז הפנמתי וזכרתי. והאמת, בכל מקרה בכלל לא נראה לי שזה ענייני.

ככה שזה פותר לכם את כל התהיות..

ויש בזה אפילו משהו מגעיל...פשוט לא שייך להגיד את זה לבנות במיוחד לא בגיל הזה בהנחה שאין להם קשר זוגי עמוק. מה הוא רצה להגיד בזה?

הוא לא אמר את זה סתם ככה, זה היה בהקשר מסוים.

והגיל הזה זה גיל 18, שניה לפני שירות לאומי. לדעתי יש פה בנות לא הרבה יותר מבוגרות...
 

אני לא חושבת שזה בריא להכנס לעוד קשר כשעדיין כולך נמצאת בקשר הקודם,ואני דווקא כן חושבת שטוב שתחפרי במה שהיה.לחפור לא במובן של להתבאס ולהתחרט על מה שהיה אלא במובן של הפקת לקחים בעתיד.

לפי איך שתארת (למרות שספרת שהיה הרבה רגש) זה לא נראה שהיית לגמרי שלמה עם עצמך שאת רוצה אותו ואפילו אם את רוצה בכלל(ותקני אותי אם אני טועה..).במצב כזה אני חושבת שמאוד קשה להתקדם...

לכן לפי דעתי כדאי לך פשוט לתת לזמן לחלוף ואני מאמינה שבקרוב כשתרגישי שאת באמת רוצה(ולא פעם כן ופעם לא) אז זה יהיה הזמן להיכנס לזה שוב.

בהצלחה!

"פסק זמן" הכוונה תקופה שבה הרגש יותר מידי חזק ולא פנויים לקשרים אחרים.אם היא כל היום או הרבה זמן מהיום רק חושבת עליו אי-אפשר להיות פנויים לקשר אחר.

מצד שני,מניסיון אישי אני יכולה להגיד לך שיש קשרים שלוקח להם זמן רב עד שהם עוברים ואין מה לעשות צריך לדעת להתמודד עם זה.

אני יכולה לספר על קשר ארוך שכבר עברו כמעט שנתיים מאז,ובכל זאת מידי פעם זה עולה לי לראש,אז מה,זה נראה לך הגיוני לחכות עד שזה יעבור לגמרי?

אז אני שוב אומרת,תלוי עד כמה הקשר שהסתיים עדיין חזק,ואם זה ככה-מומלץ לחכות אבל לרדת לגמרי מזה-זה לא תמיד מצב אפשרי עבור כל אחד.

תעשי אותם עכשיו...

קשר בנוי משני דברים - נפש וזיכרון.

את הזיכרון לא נצליח למחוק, הוא תמיד יהיה שם. וזה לא כזה מפריע. (אמא שלי לפעמים מספרת על דייטים שהיו לה...)

אבל הנפש זה סיפור אחר.

היא עיקר הקשר, ולכן היא צריכה להיות פנויה לגמרי בשביל לבנות קשר חדש.

נפרדנו - הנפש קיבלה בוקס, לוקח לה הרבה זמן להרפא ממנו ולהיות בריאה בשביל הקשר הבא.

בלי וודאות שהנפש פנויה - אין מה לצאת.

הגיוני שנחשוב שיש וודאות, ואחרי כמה דייטים נגלה שלא. זה מעצבן, עוסקים בהשוואות, לא מספיק אוהבים אותה כי עדיין אוהבים את הקודמת.

במצב כזה אין מה למרוח - להפרד ולקחת עוד קצת פסק זמן.

פסק זמן מורכב משתי מילים שמבטאות הרבה.

לא לחפור!!!

לא לשבת ומחדש לבדוק מה היה, מה יהיה, האם יש סיכוי, ובמה ההורים שלו יכולים לעבוד.

לתת לנפש לנוח! כל חפיר מחדש את הקשר ולא נותן לנפש להתחדש.

אפשר להתעסק בדברים שלא קשורים, ואפשר גם לא להתאמץ בזה אלא לחיות כרגיל...

עד ש?

לא נבדוק בפלאפון אם קיבלנו הודעה? משו אחר? לא יודע...

ועוד נקודה - אסור להגרר לאמירות כגון: עזבו ,בין כה היא הייתה מכוערת, גאוותנית, זוללת, יצאנית, וכו'!!!

לא זה מה שיעזור להפרד לגמרי.

זה רק יעזור להשחית את מה שנשאר בריא מהנפש שלנו.

ופירוש רש"י (אישי) על המקום:

בשביל שזמן ירפא כדאי לעשות בו דברים שמרפאים. מה מרפא את הנפש שלך? אולי- להתעסק במשהו שאת  מאד אוהבת, יותר מהרגיל?  אולי להתחזק באמונה ומוסר, לקבוע זמן לכך ולחזק את עצמך? זה דברים שתמיד טובים, ובזמן קושי- טובים שבעתיים. והזמן- מתמלא בתובנות חדשות, בחיזוקים חיוביים, וזה פותח את הנפש ומרפא אותה. 

לפעמים ההתבכבשות בדבר לא נותנת מרפא אלא להיפך, ופה מרגיש לי שלהיפך. וזה שהולכים ועושים משהו אחר קרוב אלייך, קרוב לליבך- זה עצמו מחזיר את הכוחות לקדמותם, ומאפשר להתמודד גם עם מה שהיה ולהתחזק משם, וגם עם העתיד, הרצונות, השאיפות- כי את חיה אותם בפועל באותם רגעים, עוד לפני שפגשת אותו. את עושה משהו שחלמת עליו, מחזקת כח שלך- ומתחזקת.  והאמונה- מחזקת אצלך את הקשר לרבונו של עולם וההבנה שהכל ממנו, וכמובן- את השמחה הפנימית.

בהצלחה רבה!

של ההרפיה המרפאת ומחברת אותנו מחדש לרבש"ע ולעצמנו.

שנזכה, שנזכה, ושזה יהיה במתיקות ובשמחה בע"ה!

יש מצבים שרק אחרי שיוצאים מהם מתנקים.

רב האנשים שאני מכירה "התנקו" מקשרים קודמים כשהגיע/ה האחד/ת והיחיד/ה.

אז מה לעשות?

לא להלקות את עצמך שאת מתגעגעת,

כי את לא מתגעגעת אליו (כנראה) אלא לאהבה שהנשמה שלך יודעת ואת עוד לא.

לקחת פסק זמן עד שייתחשק לך, או עד שיהיה שדכן מספיק נודניק שייגרום לך להפגש.

ולא לשכוח להתפלל

כשלא טוב, וגם כשטוב

בהצלחה

רשימת אנשים-סבבה לגמרי, והיו שבאמת ניסו לעזור לי ככה בעניין. פייסבוק-אעפס, לא ממש עוזר, וכנראה שזה רק הורס. אתרי הכרויות-זה לא המקום להכיר ביני"שים שאני מחפשת, וחוץ מחברה אחת, לשאר זה לא עוזר. ואחרי שנרשמתי, אנשים לא שולחים הודעות בהמשך..

בעיקר כשיש כאלו שחושבים שאם מצאתי אותו בפייסבוק או באינטרנט אחר- ממילא הוא לא מה שאני מחפש.

דתית חזקה?כנות, בבקשה...........................

אין מה לעשות. אינטרנט זה לא המקום האידיאלי לבחורי ישיבה "חזקים!"

כל טיפוס אחר נמצא כאן ועוד איך!
בהתחלה כשחשבתי על אופציה כזאת אמרתי לעצמי 'למה שאני ארצה קשר עם מישהי שנמצאת כאן?'
אבל פתאום קלטתי...אוופס גם אני נמצא כאן

לדעתך יש כאן כאלה עם רמה רוחנית מעולה!

בחור ישיבה"חזק",לא?(דרך אגב, אברך זה כנוי לאחרי החתונה...)

יכול להיות דבר כזה בחור ישיבה "חזק" ונמצא כאן? מוזר לי..

נכון שכשאני לומד אני עושה את זה הכי טוב שאפשר.. אבל אני גם עושה דברים אחרים בשעות שאני לא לומד.. זה הופך אותי ללמדן פחות טוב? אני פחות דוס מאחרים?

אני יודע שלא התכוונתם- אבל זה ממש פוגע...

בנסיונות קשים יותר מכאלו שלא גולשים באינטרנט. לא?

וסליחה אם פגעתי...

אלא מתי יש לו זמן ומאיפה הוא משיג מחשב..

אני באמת לא יודעת..

זה לא פסילה בכל מי שכאן!! חס וחלילה!!

אני מאמינה שיש כאן מלא חבר'ה איכותיים.

רק  לא מסתדר לי איך זה קורה..

אני אשמח שתשתפו..

אבל זה באמת מעניין, השניים שמעלי...

למה מי שנמצא באינטרנט, ממילא יש לו "חצי פסול"?

יכול להיות שמרוב הפחד מהאינטרנט, ההתמודדות שלנו היא התרחקות. הגיוני ומובן.

אבל למה שזה לא יהיה כמו גרעין תורני, שבמקום לזלזל באדם שנמצא במקום מסוכן, מעריכים אותו.

או שזה בא מהרגשה שטכנולוגיה לא שייכת אלינו? שדוסים מטרתם להיות אברכים בגיל 80 \ רבנים \ מורים?

אולי בהתחלה הדברים שאני אומר נשמעים הזויים ולא קשורים, אבל תחשבו עליהם.

בתור אחד שכל החברים שלו עושים ספורט כל היום, כדי להגיע לצבא, על חשבון סדרי לימוד לפעמים, וזה בסדר גמור, וכל הכבוד להם, וכו'- אני לעומת זאת, משקיע את זמני במחשב, כדי להגיע בצבא למקום שלא צריך כושר גופני, אלא צריך ידע במחשבים, וקשה מאוד לאנשים לעשות את המהפך המחשבתי שלכאורה, בפשטות, מה רע בזה שאני במחשב כל היום, והם בריצה כל היום?

כי אדם מסתכל על עצמו ואומר "אם אני הייתי יושב על המחשב כל היום, ואין לי באמת מה לעשות במחשב, הייתי מבזבז את הזמן, אז כנראה שזה מה שהוא עושה".

בקיצור, הייתי חייב לפרוק את הכעס על המקובעות שלנו.

מזיקים"ומלא בסכנות,במיוחד לבחורים צעירים!בלחיצת כפתור אחת לא מחושבת אפשר לעבור על איסורי תורה חמורים!!!והמבין יבין.

למרות שיש חומרה באינטרנט, שאפשר להגיד שזה מעבר להתמודדות של האדם.

אבל עדיין, אני לא יודע אם אפשר לפסול אדם רק כי הוא בחר דרך התמודדות, ולא דרך בריחה.

(אגב, לא באתי לזלזל. דרך בריחה היא בעצמה דרך התמודדות.)

עצמו לניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו, וזה דבר בעייתי מאד.אבל ממש לא באתי להטיף לכם מוסר ,ובכלל- כנראה שכל הבנים שכאן שומרים על עצמם מאד, ולכן הם כאן...

צורם לי לשמוע את זה מבן אדם שלא נמנה על אוכלוסיית הגברים.

כל הבנים אתם עוברים איסורי תורה חמורים בעצם הימצאותכם כאן..

אבל אולי צריך לקבת את האמת ממי שאמרה.

חלק ממנו- אם זה מקום כל- כך נורא, כמו שתיארת-

אז,

בבוטות מה-

מה את עושה פה???

אני מסכימה שהסכנות לבנים יותר מרובות וכו', אין ספק.

אבל אם זה ברמה הזאת-

שמי שבאמת תורני לא פה-

אז גם בנות לא צכות להיות פה...

אבל זה לא סותר את זה שהוא מכניס את עצמו לסכנות וגם,לא תמיד מתמודד איתם.

ונכון.זה שאני פה זה לא מצב אידיאלי ואני מודעת לכך!אבל כמה שמעצבן לשמוע את זה-אין השוואה בכלל לניסיונות שיש לבנים באינטרנט לבין הניסיונות של הבנות,וגם לחומרת המעשים-אין ספק ששמירת העיניים אצל בנים חמורה הרבה יותר מאשר אצל בנות. ולא פסלתי אף אחד!להפך.מעריכה את כל אלו שכאן, שנאבקים עם יצרם ויכולים לו!

סליחה אם הייתי נשמעת כ"מוכיחה בשער..."

אני מרגישה שיש פה ביקורת מאוד מאוד קשה ונקודתית כלפי כל הבנים ששוהים פה,

ותוהה לעצמי כמה באמת שייך העניין..

ואפילו אהיה קצת דוסית ואגיד- שזה מרגיש לי גובל בהוצאת שם רע..

אבל בכל זאת החלטתי להגיב:

אני מאוד מבינה את התפיסה הזאת שלפי השכל ההגיוני-

ביינישים שנמצאים בבית מדרש לא יבחרו לבלות פה את שעות היום וגם לא שעות הלילה,

לא יפתחו שרשורי מי ער וגם לא סתם יעלו איזה שיר מYOUTUBE.

אלא יקדישו את רוב זמנם להתעסקות אחרת, אמיתית יותר,

גם אם היא כושר גופני / הכנה אחרת לקראת הצבא / התפרקות באיזה מעיין מול פק"ל קפה ולא מול הגמרא..

שכמובן אין מה להשוות בין הדברים האלה לשהות באינטרנט שכולו כמעט תועבה.

אז כל מי שנמצא פה לא מחובר לה' ולא לומד תורה?

זה ממש לא נכון!!

אלא כנראה שרוב הבנים שנמצאים פה בחרו לעצמם מסלול קצת שונה שגורם להם להיחשף לאינטרנט מעצם עיסוקם-

לימודים אקדמיים, עבודה, פלאפון עם אינטרנט, מגורים בבית, התאוורות מלימוד תורה לזמן מה עקב אירוע X, חזרה הביתה מהצבא, תקופת בין הזמנים וכד'..

לכן ממש כדאי להיזהר בהכללות הללו.

ורק רוצה לשתף-

שגם לבנות קיימות התמודדויות, אולי בבחינות אחרות,

אבל עדיין לא רואה טוב עבורי בשהות מרובה מול המחשב.

לי זה מטמטם את הלב ואת הרוח.

זה לא משנה אם אני בת או בן.

ולכן חייבים להיות בעבודה עצמית תמידית סביב העניין- הגבלה,התרחקות,בירור..

נכון.הסברתי את עצמי בתגובה הקודמת,מוזמנים לקרוא ולהגיב.

הספקתי לקרוא באינטרנט את הפרק הראשון...

אישית - ממש ממש לא התלהבתי.

(קראתי גם את "מים שאין להם סוף")

הספר מדבר על ה'לבד',והמסר שלו מורכב מאוד...
אני לא חושב שהצלחתי להבין אותו.
כמובן שלבד מתקשר עם רווקות...
לקראת סוף הספר גיליתי שהסופר בן 36 ועדיין רווק.זה שינה לי קצת בקריאה...

מצד אחד יש לו איכויות ממש רציניות ומדהימות כסופר...

מצד שני - ממש לא אהבתי את הפרק הראשון.

מהרגע ששמעתי שהוא מוציא ספר שיכתוב על הנושא הזה, מאוד השתוקקתי וציפיתי לקרוא...

(נצל"ש - בשבוע הספר זה יהיה עוד יותר זול מהשלוש ב96?

אם כן - מביך שספרים נהיים כ"כ זולים...)

ואם עוד לא קראת,"אבדות" שלו מעולה.

ספר מענין בעיקרו, אם כי יש בו משהו קצת מופרח...

אחר מהסבפרים הקודמים.

קניתי, קראתי. לא לגמרי ירדתי לסוף דעתו...

יש הרבה דברים יפים שהוא אומר ועמדות אמיתיות וכאב.

אבל הרבה סתירות ותחושה לא ברורה שלא ממש אוהדת דת.

תקראו. דווקא מעניין מה חושבים על זה אחרים.

הוא פשוט מעולה לדעתי.

נכון, נעלמה ממנו כל הקיטשיות שהיתה בספרים הקודמים שלו, וגם יש בו איזו ביקורת סמויה על החברה הדתית, 

ויש גם כמה חורים עלילתיים מעצבנים, ודברים שקורים בלי סיבה הגיונית, 

אבל מהרבה בחינות- זה ספר על רמה לחלוטין. עמוק, נוקב, פותח הרבה נקודות חזקות למחשבה, כתוב טוב

מה שנקרא- ספר שמחזיק אותך בקישקעס..  שבוע אח"כ היו לי מחשבות ותהיות עליו.. 

אשיות-יתרונות/חסרונות של כל אחד מכם...

אידיאולוגיה,שאיפות,מטרות

חויות,דברים שאוהבים לעשות...

להתפלסף על איזה מאמר שקראת.

משפחה,חברות

וכו וכו

כי אי אפשר להעלות את הנושא בפגישה הראשונה, ואחרי הפגישה החמישית זה כבר מאוחר מדי - וחייבים לדבר על זה מתישהו... 

התכוונת אולי לדיונים על התפתחות הגרעין האיראני ומציאת פתרונות מעשיים לבעיה

אנחנו רוצים להשמיד את העולם!! 

שניה...

|מעלעל|

אטריות, משפחה ופילוסופיה

 זה לא בשנייה??

לרוב זה נגמר אצלי בפגישה ראשונה, אז דברו על כיוונים בחיים, פוליטיקה, חברה, משפחה..או אולי תאמרי על מה דיברת, ואז נציע?

למרות שאם אתם לא מוצאים על מה לדבר וכבר דיברתם על הכל אחרי 5 פגישות, אז נשמע לי שמשהו לא עובד כמו שצריך... 

כי שיח חייב להיות זורם, דינאמי, מתפתח ומפתח..

ואם גם אליו יכניסו חוקים וכללים- מה יהיה בגורלנו?!?!

כולנו נהייה חיקויים אחד של השני ונפעל ע"פ ספר שיבטל את הייחודיות שלנו.

אז צריכה להרגיש איפה אתם עומדים בקשר-

* את עדיין במקום של להכיר אותו?? אז תשאלי אותו שאלות שעדיין לא יצא לך לגלות ולשאול-

שאלות על הצבא, על המשפחה, על השאיפות של העתיד, על שגרת היום יום שעוברת עליו ועלייך,

איזה מוזיקה הוא אוהב, מה הוא עושה כשיש לו זמן פנוי,

 וכו'..  

ומשם כבר ייצמחו הדיבורים..  

* את כבר במקום של לקדם את הקשר-

תדברו על דעות, מחשבה, על השאיפות לבית שכל אחד חולם, איזה אווירה...

וזה כבר מעצמו יקפיץ אתכם אל עבר המטרה..

בהצלחה.

זה בדיוק אותו דבר.

וכמה רעיונות:

סמולטוק- מזג אויר, פוליטיקה, נושאים שמענינים את שניכם (פיזיקה מולקולרית, אנטומיה של הצבים, השפעת מזג האויר בקו האורך 67 על אוכלוסית הג'רפות וכו'..) ספרים\סרטים טובים שראיתם, טיולים מענינים שטיילתם וכל מני כאלו..

עצמכם- קורות חיים, כל מני תחנות מעניניות שהיו לכם, משפחה וחברים-והקשר שלכם עם כל מני אנשים, אנקדוטות מצחיקות\מפחידות\הזויות, חלומות לעתיד (בית ירוק-תפוח עם חלונות כתומים-גוש-קטיף וגג סגול-חציל ווילונות קרם-עם-ציורים-של-כלבים) חלומות שכבר הגשמתם, 

איך-עבר-עלי-היום\שבוע

דברים העומדים ברומו של עולם- לפתוח דיונים עמוקים על כל מני נושאים חשובים.. (אם את צריכה רעיונות עלעלי פה בכל השרשורים..)

אז אני במקומך הייתי מחכה בסבלנות ובאיפוק עד שהיה אומר כן-

ואז אומרת לא.

שיתבשל עם המיץ של עצמו

ואולי זה יעזור לו עם המדוייטות הבאות עליו לטובה

ובכמות המידע אליה הוא חותר להגיע.

בושה? בבירורים ברמה סבירה לא צריכה להיות שום בושה.

זה לשם שמים ולמטרה טובה וראויה

אחרת בנפש(למרות שגם הרבה פעמיים אפשר לקבל מזה), אז למה לא להוריד מראש דברים שלא יכולים לעבוד בכל מקרה?

עובדה שלאנשים חשוב לברר,

השאלה שעלתה כאן בשירשור היא עד כמה.

זה הכל.

זה סובייקטיבי. 

אם אתה רוצה לחיות בעולם שבו אנשים מבררים אחד על השני מעבר למה שמברר השדכן - אז קח בחשבון שיש גם אנשים שמבחינתם לברר מה יש לגננת ניצה להגיד - זה לגיטימי. 

כל אחד מברר כמו שהוא מבין - אתה חושב שזה בסדר לשאול חברות שלה, והיא תחשוב שזה בסדר לדבר עם בני דודים שניים שלך. 

או שזה לגיטמי או שלא. אין באמצע. 

אבל כפי שאני רואה-

רוב האנשים מתייצבים עם רמת בירורים די דומה.

אין יותר מידי קיצוניות בזה

לכן זה לא לגיטימי או שלילי לחלוטין, אלא כפי מה שנהוג, פחות או יותר.

אין לי מה להסתיר אבל מלכתחילה אני מחשיבה פחות את מי שמברר עלי.

ובמיוחד אחרי מקרה שקרה לי שב"ה אפילו לא נפגשתי איתו בסוף.

אם כי נראה לי יותר ראוי להגיד לו את זה כבר בשלב יותר מוקדם.

בפשטות, החברה דיברה לשון הרע -גם אם לא במתכוין. אלא אם כן, רצתה לומר משהו לגבי איזה אדם מדובר.

בירורים לגבי המשפחה זה לגיטימי. יש כאלה שזה חשוב להם יותר - יש כאלה שפחות. ברור שאת העיקר.

 גם קשה קצת לדעת "מרחוק" אם זה באמת היה מוגזם, או שכך זה נשמע באזני החברה (סה"כ - לשאול אם בחורה היא כועסת או לחוצה, זו דווקא שאלה טובה..).

הלחץ שיש לך, הוא טבעי לשלב של הציפיה הזאת.

מה שכן - אם הבירור הזה מעורר לך שאלות לגבי האופי של המדובר - את אכן יכולה לשאול מישהו שמכיר אותו היטב: האם נראה לו שזה שהבחור עושה בירור שנראה "יסודי" (בלי לפרט) שייך למשהו שהוא מכיר באופי שלו, או סתם.

ולאו דווקא של בנים. כנראה שהוא לא בטוח שזה מתאים אז הוא ממשיך לברר, אולי כי הוא רוצה לדחות את הפגישה מחוסר עניין, ולא נעים לו לומר שזה לא נראה לו. קול רדום לא תמיד אומר שככה הוא באמת. אולי ככה הוא שומר על קורקטיות..

מרכלת אתו עליך, אחר כך היא מרכלת איתך עליו...

כל המנהג הזה של "בירורים" מקבל כאן מימד מאוס למדי.

מי שמשדך צריך למסור את הפרטים החשובים. נראה מתאים אז נפגשים, מוצאים חן - ממשיכים ולאט לאט הכל מתברר כמו שצריך.

בחירת בן זוג זה לא קניית רכב משומש שצריך ללכת למכון בדיקה.

וזה גם מה שכתבתי למעלה: אם זה בא לצורך הפניית תשומת הלב שלך לתכונה כזאת אצלו, יש לכך מקום.

אם "סתם" כדי לספר ששאל - אז לא.

וגם הלכות לה"ר בשידוכים בענין הזה - כמו בכל נושא אחר -  אם זה לצורך תועלת שאין להשיגה באפן אחר, ובשימת הדברים בפרופורציה מדוייקת.

ב"הצלחה.

אף פעם לא הבנתי איך עיסוק ההורים מסייע להכרת המשפחה בכללי..

חשוב לך שהמשפחה תהיה דתית/ תורנית? אין בעיה.

חשוב שיהיו נחמדים וחמים? אין בעיה.

אבל מה זה משנה, למען ה', במה האבא עוסק? מצידי שיהיה מנקה שטיחים.. העיקר שהבחור רציני.

ועוד עניין, למה חשוב לאנשים לדעת איפה היא/ הוא למד בתיכון? לרוב, היום הוא כבר כמה שנים אחרי והמצב די שונה (ואם לא שונה, זה קשור לאישיות- לא לישיבה/ אולפנה.)

בכלל, קשה לי עם בירורים.

אני מבינה את החשיבות ומסכימה בסה"כ. אבל קשה לי.. לרוב, הדיווח שמקבלים מהחברים סובייקטיבי לחלוטין.

ואני אף פעם לא יודעת מה לברר. הדברים שחשובים לי, אני בודקת לבד.

באו אלי בטענה שאם אני לא מבררת וישר מקבלת הצעה מהשדכן אני לא רצינית מספיק.

אני עדיין מנסה למצוא את הקשר..

זאת טענה נכונה?!

וכל פעם מחדש אני אומרת לעצמי אברר אולי אלמד יותר על הבחור ואצליח לבחון אם זה קשור או לא..

מגיעה לטלפון ופשוט נתקעת.

לא מסוגלת עם החקירות והשאלות האלה. במיוחד ששומעים לרוב רק דברים טובים.

רק אם אחפור ואנבור, אשאל ואחקור- אולי אוכל לשמוע משהו שמנסים להסתיר.

בעע.

לא אוהבת את זה.

ועלי חופרים.

כמה נחמד!

"לברר"...

יש להניח שאם מישהו מציע - את ממילא שואלת כמה שאלות כדי לראות אם זה בכלל "בכיוון".

מה שכן - מסתבר שאם רואים אחרי זמן מועט שיש על מה לדבר, יש מקום לשאול מישהו שמכיר, קצת יותר.  אחרי הכל - זה ענין רציני; קשה להכיר הכל מפגישות ראשוניות.

ועם זה - צריך להבין גם מי שרואה לנכון לברר יותר, כל זמן שזה לא "אוססיבי".

אין פרצופיהם שווים ואין דעותיהם שוות.

ה"'קנאות" נגד האפשרות הזו, לא בטוח שמעידה דווקא טוב על בעליה. ולו רק מהסיבה הפשוטה, שאדם שרוצה להתחתן, צריך להיות סבלן גם כלפי גישות קצת אחרות משלו.

ונראה גם אמיתי

אז בהצלחה

זה לא רק נראה אמיתי, זה כנראה אמיתי..

ואין מה לומר, הזוג הזה בהחלט נשמע לי כמו מעופפים רוחניים כאלה. 

למרות שזה גורם קצת חוסר נעימות לשני הצדדים אם זה עובד אז למה לא..

כשזה הופך להיות קבוע זה כבר לא מגניב..

זה לא יפה מצידם...אין בחירה חופשית

פשוט שלחו את הבחור לברר עלי- אצלי.

זה היה מביך (וקשה להביך אותי) ולא נחמד.

ואפילו לא ביררו איתי מראש אם אני פנויה או לא.. 

בקיצור- להתקשר לשדכנים ולשמ"ס אותם. זאת לא שיטה טובה, נכונה ויעילה.

או לפחות שיגידו לך קודם שזה המס' שלה, ויבררו אצלה אם היא פנויה..

(שלא תקבל תשובה בנוסח "זלפה זאת אני ואני עומדת להתחתן עוד יומיים..)

אתה חושב שלבקש ממישהי לעשות אאוטינג על חברה שלה זה בסדר?!

זה מעשה מוסרי?!

מילא היית מעוניין בה, אבל אתה מודה שעשית זאת מתוך חטטנות לשמה!

ואם כבר נכנסנו לנושא-

המסחרה של מידע על אנשים פה בערוץ, מבחילה ממש. 

אנשים מפקידים מידע מסוים אצל משתמש מתוך אמון, מתוך ביטחון שזה לא יופץ. 

אין שום סיבה שכל העולם ידע שבלהה בלקוביץ' גולשת בפורומים, אם היא גילתה את זה רק לאדם אחד. זה לא לעניין.

כולם מכירים את חוק הדתיים השלובים. תאמינו לי שזה יוצר מצבים ממש לא נעימים. כן, לא מתחשק לי שדודה של סבתא תדע שאני פה! זו הסיבה לכינוי אנונימי!.

חלק מהמשתמשים מעוניינים לשמור על אנונימיות מסוימת, ולאיש אין זכות להפר אותה!

בתור אתר שמגדיר את עצמו דתי, הייתי מצפה שיקפידו קצת יותר על איסור רכילות..

מה הבעיה פשוט לשאול, מי שאתם רוצים לדבר עליו\עליה, תשאלו אותו אם הוא מסכים שיעבירו עליו פרטים, לשם שידוך למשל.

זה לא כואב.

סתם... זה היה סיפור פרי דימיוני. 

פשוט היה בא לי להקדיש משהו לכל מי שנותן עצות ממה שעבר עליו במחשבה שזה טוב לכולם...

"קשה לך להחליט? מה הבעיה, אנחנו הלכנו לכותל, אמרנו כל אחד 5 פרקי תהלים, והחלטנו! לך על זה...'

"תכתוב לה מכתב, ככה עשיתי אחרי פגישה רביעית. כתבתי לה כמה אני מצליח לדמיין אותה בבית שלי. אחרי שבועיים התארסנו...'

--------------------------------------------------------

אם רוצים להתייעץ עם מישהו, כדאי לעשות את זה עם אדם חכם. אדם שיודע שיש מבני נפש שונים משלו, אדם שלא משליך את כל העבר שלו עליך, אדם שיכול לתאר לעצמו סיטואציות שהוא לא חווה מעולם.

המרכז הוא מקום אחד גדול וסגור. לא?

אפילו לנשום כבר אי אפשר שמה..

חוץ מזה, כשבונים עיר כמו רוואבי שהולכת להיות עיר תעשייתית, נראה שגם השומרון הולך לכיוון כזה, וירושלים כבר עכשיו מתועשת.

קניון/אולם אירועים..זה מה שיש להציע אם יש עניין מבחינתך. אא"כ מדובר בבן זוג דוס/שניכם דוסים, ואז אין שום דבר אחר..

ועם מיזוג אויר טבעי..) או לטיילת ליד הנמל, או לטיילת שרייבר (ה-טיילת)

אפשר גם לעלות לעזריאלי (אאל"ט בלילה זה חינם)

או ללכת לקניון הגדול בפ"ת ולאכול שם גלידה..

אפשר להסתובב בת. הרכבת (גם שם יש מיזוג)

או ללכת לבית אריאלה (לא לחנונים חסרי טאקט שפשוט יתחילו לקרא במקום להיות בדייט)

לשבת בלובי של בי"ח בילינסון (ואפשר גם להביא בלונים ולהסתובב במחלקות )

ולא לשכוח שבין ת"א לפ"ת יש גם את בני ברק ורמת גן.. וגם שם יש קניונים...

בפ"ת- קניון סירקין בקומה האחרונה- יש שם מקום לשבת.. לא חייבים להזמין (סביר להניח שלא תהיו שם לבד)

ת"א- קניון עזריאלי- שוב קומה אחרונה- כנ"ל

שיהיה בהצלחה

באיקאה נתניה.. אחלה מקום לצאת בו לדייטים 

אבל אין כמו דייטים בתקופה הזאת בשעות ערב נעימות בפארק כפר סבא, בגני יהושע, פארק רעננה, החצר הסגורה לכלבים ברמת השרון ועוד כל מיני מקומות מקוריים יותר ומקוריים פחות, אני אנסה להזכר בעוד ואגיד כבר...

כמובן יש את איכילוב...

במגדל אישפוז הלובי ריק בשעות האלה, מנסיון....ויש שם אחלה נוף ואחלה ספות. ובחלק מהקומות יש קפה.

בלובי של הבניין החדש ע"ש סמי עופר גם בקומה 0 וגם ב-1 יש אחלה ספות מפנקות ואין שם אנשים כלל וכלל...

לבוחלי הבי"ח.

במרחק יריקה משם יש את 'ביבי ליס', (ליד מרכז ויצמן), אחלה לובי.

וכמובן לאמיצים - יש עוד כמה מגדלי משרדים שאפשר להכנס ללובי שלהם.

אולי קצת נדוש אבל עונה על הצרכים.. נראה לי..

הצלות

לליפתא [מעיין חביב שיש בו גם פינות מוצלות]

אתם יורדים לכיוון היציאה מהעיר,

וממש קצת לפני הצומת,  [כשאתם עם הגב למרכזית, מצד ימין שלכם]

יש מן שביל שיוצא ימינה שמוביל לגשר של הולכי רגל,

והוא מוביל אתכם למדרגות שיורדות לכביש, תפנו עם הכביש שמאלה ואז בעיקול ימינה, ומשם לשביל לא סלול.. 
הכיוון הכללי הוא למטה, לתוך הוואדי,

כדאי אבל שתשאלו שם אנשים..

לגן הוורדים- [גן חביב מלא בפרחים, עצים וצמחים ועם מקומות של צל וספסלים, ויש בו גם איזור של מעין בריכה נחמדה]

תצאו מהמרכזית, תעברו לצד של בנייני האומה, כשבנייני האומה מימינכם תלכו ישר עם הכביש, עד שיש פניה ימינה 

[אחרי החניון]

תפנו שם ימינה ותלכו כל הזמן ישר, תעברו כיכר, ואז צומת תמשיכו עוד ישר,

עד שתראו משמאלכם את בית המשפט העליון וטיפה אחריו בצד שמאל זה גן הוורדים..

לגבי שביל המעיינות אולי אחרים ידעו לומר לך, לי אין מושג על אילו קווים לעלות מהמרכזית..
 

מקווה שהובנתי והועלתי..

הצלחות!

קו 13א' וקו 20

יורדים בתחנה הסופית בגבעת משואה

לא עשיתי את זה בערך 10 שנים אבל אם אני זוכרת נכון זה כרע שעה ירידה בשביל עד למעיין

יש גם גן נחמד בבית הכרם תחת כביש בגין

אני לא זוכרת עכשיו את הכתובת

יכול להיות שיש הרבה אנשים ביום-זה אולי יותר ללילה (ולא בין הזמנים...)

מה עוד?

תצפית ברמת רחל (קו 7) דוקא נחמד, אפשר להסתובב קצת בחפירות שיש שם ועד לתצפית.

יורדים בתחנה אחרונה והולכים לכיוון הבריכה/חניה וממשיכים משם ישר (זה די ברור)

בהצלחה!

וחרוש זה פסול, כידוע.

ליד עין כרם ואבן ספיר יש כמה מעיינות נחמדים..

שכחתי את מס' הקו, אבל במודיעין אגד אפשר לברר.

עין לבן- מרחק הליכה מגן החיות התנכי

סטף- הרי ירושלים, טרמפים/רכב..

עין מבשר-במבשרת, לא הייתי עדיין, אבל שמעתי עליו, נראלי נמצא ליד הכולל.

עיר דוד (מעיין השילוח)

גוש עציון - ליד בת עין

טיילת ארמון הנציב- תצפית יפיפיה על מקום המקדש, פארק גדול, פינות מוצלות, בלי מעיין, אולי יש קולר

ככה אם היא אוהבת היא תאכל.....אם היא לא אז תחכה בסבלנות עד סוף הפגישה ואז תאכל.
ככה אתה מראה התחשבות שגם הבאת משהו לאכול וגם אם היא לא אוהבת אתה לא אוכל לבד.

ולגבי האוטבוס אם הכניסה לאוטובוס עמוסה ואתה רוצה לשמור 2 אחד ליד השני זה מובן למה הוא לא מחכה כנ"ל הפוך אם לא עמוס ויש בשפע של מקום הייתי מחכה

בעיניי, זה ממש להיתפס לקטנות. יאללה... זרמו 

הוא לא נסע בינתיים והיית צריכה לתפוס טרמפים אחריו.

שיצא לי כמה פעמים שהביאו שתיה שאני לא אוהבת..

כלומר לא סובלת

אפילו לא לעשות את עצמי...

אז אמרתי תודה ממש והתלהבתי שהביא אבל שאני לא אוהבת... אז אכלתי מהעוגיות..

ובפעם הבאה הוא פשוט התקשר שניה לפני , כשהוא היה בסופר ושאל מה אני אוהבת..

הכי טוב, לא?

1. נראה לי שראוי לחכות, אם לא, זורמים..

2. הייתי אוכלת. בעיניים עצומות ובהפסקות שיהיה ניתן לעכל...

קרה לי פעם שהביא לי שתיה שאני ממש נמנעת מלשתות אותה.. אבל זה סתם פוגע אם לא שותים/אוכלים אחרי שטורחים ומשקיעים.. 

תמיד תהיתי, מה אלו כל החוקים האלו?

אני צריך להיות אני, לא?

באמת, אם יביאו לי חטיף שאני לא אוהב, אני פשוט אגיד את זה. מה, זה בושה?

(כן, מי שלא אוהב במבה- זאת בושה. אבל חטיף אחר? )

זה קשור לאי נעימות.

לי לא מפריע שיגידו לי שאני מסריח, ושהאוכל לא טעים.

אבל יש אנשים שכשהם טורחים ומביאים משו, ואומרים להם שזה לא טעים - זה לא נעים להם. והם לא כאלה נדירים.

אז לכן אם זה בהתחלה - לרמוז. לא בבוטות. (למרות שיש כאלה שזורימים טילים כבר בהתחלה ואפשר)

וביותר מתקדם  - בין כה אתם צריכים לסגור תפריט לבית...

אני אישית הייתי נפגע אם אחרי זמן מסוים היה מתברר לי שהבחורה סתם שיחקה אותה, להגיד שאני לא אוהב חטיף מסוים זה ממש לא אסון!

מה שקרה לבתאל1 זה התגובה הרצויה!

הספסלים אז זה בסדר מבחינתי אם הבחור הולך לתפוס לנו מקום ומשאיר אותי לבד לשלם לנהג...

וברצינות-

יותר נעים ללכת לשבת ביחד אבל אני לא אעלב אם הוא לא יחכה לי.

(|מגרדת בראש בנסיון להיזכר אם זה קרה לי אי פעם. כן, קרה, ונראה לי שהלכנו לשבת ביחד.|)

בקשר לאוכל-

קרה לי מקרה שבחור הביא את העוגיות שאני הכי לא אוהבת, אמרתי לו בנימוס ש"איזה קטע!! דווקא את העוגיות האלה אני לא אוהבת", היה לו קצת לא נעים לשניה (כי "אוי, הבאתי משו שהיא לא תאכל ופאדיחה לאכול לבד") אבל הוא זרם ואמר שלפחות החברים בישיבה יזכו להנות מהעוגיות.

[בצד שקרוב למעבר]

או שעומדים...

אלא אם זה שלב ראשוני ממש או שלא נעים ואז הייתי מעדיפה לשבת במקביל כמו שנכתב לפני (אם מדובר בנסיעה ארוכה) או פשוט לעמוד (אם מדובר בנסיעה קצרה).

אם לא נשואים/מאורסים, זה לא פוגע בכלל. לגבי האוכל-תלוי באיזה שלב הקשר:

אם זה שלב ראשוני, עדיף להיות מנומסים, לאכול מעט, ולומר שאנחנו בדיאטה (כן, תירוץ קבוע של בנות) ותודה על ההשקעה, כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו.

אם כבר בשלבים מתקדמים-יש ציפייה שהוא ישאל אותך מה את אוהבת, ולא יעשה הפתעות. כדאי גם להבהיר את זה. חוצמזה, תמיד יש בנים שרומזים איכשהוא על "הפתעה" כזו, אז אפשר לרמוז מה את ממש רוצה, אבל לא להיסחף, כן? בכל זאת, בחור ללא עובדה מסודרת יתקשה להביא לך בונבוניירה יוקרתית...

איך אפחד לא מתקשר מיד ל"יד לאחים"?!?!

1. שיחכה.. לאן הוא ממהר?

יחד עם זאת, ישנם דברים פוגעים יותר מזה, לענ"ד.

בטוח הוא לא עושה את זה כי נמאס לו ממנה/ רוצה לקחת את המקום היחיד שנשאר/ כל מיני ליסטים וחיות רעות..

2. אני אוכלת כל כמעט. אין לי יותר מידי בעיה עם ממתקים..

אעדיף לאכול דבר שאנלא אוהבת ובלבד שלא אפגע בו אפילו טיפה.

ועל הממתקים או השתיה ברור שהייתי אומרת שאני לא אוהבת אם אני לא אוהבת..

לדעתי זה טוב גם כדי שידע להבא... וגם כדי שידע את האמת..

ואם הוא יפגע-- אז יאוו.. צר לי עליו!! זה לא אמור לפגוע...

כמו שמבאס-

אתה משקיע הולך קונה ומשתדל כדי לעשות טוב,

ובסוף אומרים לך שמע, אני לא אוהבת את השתיה/החטיף הזה..

פווףף ירד כל האויר..

אני חושבת שזה נימוס.

בהזדמנות אחרת תגידי שלא אוהבת..

לענ"ד.

18*

חינם מכל קו.

ראית לאן זה מפנה???

zzoogott@gmail.com

בשורות טובות לכולם!

חפשו אותנו בפייסבוק - ייעוץ ושידוכים

לשלוח מייל עם טופס כזה למישהי שקוראים לה בעלת האוב ?!

מי את , מאיפה, למה שנשלח אליך ..

להוסיף פרטים עניינים על עצמך

כבר שלחתי 2 מיילים כאלה אחד לארגון מסויים שביקש מייל ואחד לאישה אחת שגם כן ביקשה מייל אבל מאז לא חזרו אלי (לאחת שלחתי לפני שנה ולשני לפני כמה חודשים)

אתם כן מתייחסים וחוזרים?

לפעמים אין הצעות מתאימות.

אבל באמת רצוי לידע.

אנחנו "ייעוץ ושידוכים" - מצאו אותנו ב"פייסבוק". אם אתם רוצים..

הטפסים שהתקבלו מתוייקים.

ומחלק נבקש להגיע לפגישת היכרות.

זה הכי אמין ונכון.

הרי גם אתם עלולים לזייף, לא?

ואם לא ניפגש - איך נדע???

בשורות טובות לכווווווווווולם!

לא כדאי לשלוח. אתם יודעים לאן זה מגיע?

אה, לחברת שידוכים. נכון.

מי אמר?

אבל זה לא בצורה של מסמך, ולכן המחשב לא נותן לכתוב!! יש מצב שתעלי גירסת word?

א. להיזהר ביטחונית...
ב. לדעת שמסתובבים כאן כל מיני אנשים משועממים שמחפשים צחוקים...

אחד התחיל, אבל "נתפס" בדרך ב"ה, והשני, התברר, היה צריך למצוא את דרכו בחיים לפני שימצא כלה, ובכך נגמרה סאגת הפגישות.

אם זה בוטה מידי, או סתם בקטנה...

אם זה ספציפי על הטבע שבאת איתם או בכללי על סוג מסויים..

ותלוי בנימה, באיך מעירים..

לא חושב שצריך למהר לשבור כלים..

ואגב, זה לא ההוא שלא הסתכל עלייך..? אולי הוא היה עסוק בלבחון ת'לבוש.....(?)

הבחור צריך חינוך מחדש ויפה שעה אחת קודם.

איתו את הקשר בשביל זה, נכון?......................

עדיף להתקשר למי ששידך ולומר לו שכדאי שישמ"ס את הבחור.

אבל קודם שיראו שיש על מה לדבר... ואחרי סך זמן אפשר לדבר על זה כמו על עוד דברים שמפריעים...
כמובן,בעדינות וברגישות מירבית.

מישהי חכמה פעם אמרה לי שבנות הכי רוצות בעולם להתלבש בסגנון האהוב על הבעל...
בעיתו ובזמנה

שיש משפט כזה- שאין כמו אהבה ראשונה,

ואחרי שהיה קשר רציני- שלא נגמר בחתונה,

אז הרגש שיבוא בקשר אחר, יהיה אחרת.

והשאלה- אם כשזה כן נגמר בחתונה, הרגש מתעצם וזה שזה לא היה הראשון לא פוגע..

התשובה שלי- אני חושבת שכן, אבל בלי ניסיון

אהבה ראשונה היא מאוד מאוד עוצמתית מבחינת התחושות וה"היי" והפרפרים, אולי,
אבל אהבה שבאה אח"כ כשכבר יש יותר נסיון ובגרות עוצמתית יותר מבחינות אחרות.
קשה להסביר. הנקודה היא שבגדול, לאורך זמן, לא. אין הבדל. אולי ההתחלה טיפה שונה.

אחרי קשר ממושך הרגש באמת מתקהה,אבל אני מאמינה שכשהשידוך האמיתי מגיע- זה הרבה יותר חזק, אמיתי ועמוק!למרות הכל.

כשמדברים על  "אהבה ראשונה" בד"כ הכוונה (לפחות בציבור הכללי) לאהבה בגיל 15-16, שרובה בנוי על חלומות ורודים, אשליות ילדותיות, והתאהבות חיצונית. בדר"כ אנשים בגיל הזה יותר מאוהבים באהבה עצמה מאשר באדם שמולם.. (אני לא מכלילה, יש יוצאי דופן, אבל הם מאד מעטים..)

אבל כשמדובר בגילאי 20+ כמובן שכל העניין שונה. הכל מבוסס על מקום בוגר יותר שמחפש יותר את הקשר האמיתי של נתינה וביחד. (אלא אם הם טרם התבגרו ואז האהבה עדיין יכולה להיות בוסרית..)

כך שאל תצפה שאהבה בגיל בוגר תהיה דומה למה שחווית בגיל 16 שהיה דומה יותר לסרטים\ספרים..

אבל כאשר יש קשר בגיל בוגר יותר, שנקטע, ואתה ממשיך בחייך- אז ברור שמשהו תמיד נשאר איפהשהו, (למרות שבנים טוענים שהם יכולים להמשיך הלאה יותר בקלות ולשכוח לחלוטין..) אבל לפחות לענ"ד לפי מה שראיתי סביבי וחוויתי- זה לא מפריע אח"כ כשמגיע האדם הנכון. לפעמים זה גורם לרגש להתעכב- כי מפחדים יותר להיקשר, לפעמים דווקא הפוך- זה גורם לרגש להתפרץ יותר מהר- כי הוא כבר מחפש את המקום הההוא.. אבל על העוצמה זה לא משפיע.

ושוב- כל מקרה לגופו, ויש כמובן כל מני יוצאים מן הכלל.....

ולגבי רישא דבריך: לא רק בסוף טוב, אלא גם בהתחלה. ובכלל, השאלה היא לא אם יש/אין טוב, אלא האם אנחנו מסוגלים לראות אותו?

שנזכה.