פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1458)

במקרה של מציאת חן וחוסר בזרימה יש מקום לתהות מה לעשות.

 

אבל זרימה בלי מציאת חן? את מחפשת מישהו לדבר איתו או לחיות איתו? לזרום אפשר גם עם הרבה אחרים שבחיים לא היית חושבת להתחתן איתם...

שבתמונה לא מצא חן, במציאות עוד לא נפגשנו. השאלה אם לנסות במציאות..

אם זה כבר אחרי טלפון אז באמת לא נעים, אבל השאלה היא אם יש חוסר במציאת חן או שזה ממש ממש לא נראה לך מתאים?

 

אני אישית[ובתור בן ולפני הטלפון הראשון...] פוסל רק אם ממש לא מוצא חן בעיני [או שבכלל ההצעה לא כ"כ נראית לי].

אם ההצעה נשמעת טובה והמראה בתמונה נראה לא ממש מה שחיפשתי אבל גם לא מאוד נורא, אני מנסה...

אני לא בעד לדבר יותר מדי ולחכות הרבה זמן לפני פגישה ראשונה
וגם לא בעד לתת תמונה(ולא!אל תפתחו שוב את הדיון!)

זה חוסך את כל ההתלבטויות הנ''ל..וגורם לבא לפגישה יותר אופטימיים...

ולשאלתך
כל עוד אין דחיה, תפגשי וזהו.
והשאלות יפתרו
לא לחשוב יותר מדי

בנוגע לתמונה מתנגד לגמרי במיוחד לסיבה שנתת. להגיע לפגישה ולגלות שאתה לא מסוגל להסתכל על זו שמולך זה לא כיף בכלל בלשון המעטה....

יש כאלו שחשוב להם לראות תמונה וכך לחסוך..
ויש כאלו שמעדיפים לבוא ולראות את האדם כמכלול ואז להחליט...

יש צד להבין גם את אלו וגם את אלו..

אני מתנגדת לעצמי בגלל שאני מרגישה שלראות אדם חי ומדבר ומחייך זה משהו אחר לגמרי מתמונה
ולפעמים עצם המפגש גורם לך לראות את האדם אחרת גם מבחינה חיצונית...
וגם, בקושי בקושי קרה לי שהיתה לי דחיה כמו שתיארת...ונפגשתי עם המון...אז אני לא כ''כ מפחדת.

לא באתי לשכנע.
מבינה גם שמי שיודע שמראה מאוד חשוב ומשפיע עליו
מעדיף לראות תמונה לפני.
רק מקווה שלא פוסלים כל מי שהיא לא מיס תבל...

ו..זהו.
איש הישר בעיניו יעשה.

רק ממני אל תבקשו תמונה, אני לא בקטע.
וזה לא כי אני מפחדת שיראו את השיני זהב והקרניים במצח...
פשוט לא מתחברת לעניין.

כשיש תכונה שברור לך שאת לא מסתדרת איתה ואת תפסיקי קשר בגלל לא תפסיקי בגלל הלא נעים???

את לי חייבת להגיד

 

תלוי גם עד כמה לא מוצא חן

גם אם בטלפון (ומכתבים, וכל מה שמסביב) הוא נעים וזורם וכיפי-

בחיי הנישואין חיים ממש פנים בפנים, שלא לומר גוף בגוף, במציאות גמורה ומוחלטת. טלפון זה טוב לפנטזיות אבל לא לזוגיות אמיתית.

תמונה לא רואים לפני שבכלל מסכימים לדבר עם הבחור....?

זה לא הקטע, שאם אין מציאת חן אז חוסכים את המפגש...?

אז איך נוצר מצב שאת מדברת עם הבחור...ומתלבטת בגלל התמונה...?

אז למה הסכמת........?

אם חשבת לעצמך שאולי אם תפגשו ותדברו אז המראה ישתנה בעינייך אז בעצם ענית לעצמך...
שאם הדבור טוב אז תפגשי ותראי

ואם לא...
אז תמהני איך הגעת להתלבטות הנ''ל...

סורי שנתקעתי לכם לפה פשוט זה במומלצים וזה הפריע לי..

יש אנשים שמזעזעים בתמונות אבל באמיתי הם סבבה לגמרי..

 

 

לדעתי צריך לאהוב את המראה החיצוני כבר מההתחלה...

רק בגלל שזה זורם וכיף קשה לך לפסול, אפשר לזרום עם הרבה בנים וזה לא יהיה זה.

תחשבי טוב אם היית רוצה להתחתן ולחיות עם הבחור הזה.. ולא רק איך זה להיות איתו בפגישות.

כבר קרה שממש ממש (ממש!!) לא אהבתי את המראה של הבחור מההתחלה והקשר אח"כ היה מצוין,
וקרה גם הפוך - שאהבתי את המראה שלו מאוד בהתחלה ואח"כ כבר ממש לא.

לפעמים פשוט צריך להתרגל. אני לא חושבת שצריך להכריח את עצמך לצאת עם הבחור אם הוא ממש דוחה אותך גם אם הוא מאוד נחמד, אבל אם זה לא ברמה של מעורר דחיה לדעתי כדאי לתת לזה עוד קצת זמן.

שלגבי "לחשוב אם זה הבן-אדם שאני אחיה איתו וכו'"- שמעתי מלא מעט אנשים שלא כדאי לחשוב ככה על ההתחלה, אלא לנסות לזרום ולראות שיש כימיה (בדייט ראשון לפחות!), אז ברור שיש קשר למראה, אין ספק.. אבל כמו שכתבו כאן, כל עוד זה לא בלתי נסבל, לא כדאי לפסול...

כמה שהיא צודקת אני לא מבין את הבנות ישר לפסול אחר הדייט לי למשל זה קרה נפגשתי פעם עם משהי אמרה לי תשמע זה לא נראה לי שיהיה לך בהצלחה פעם הייתי לקוח את זה קשה היום בסבבה מי שלא רוצה אותי הפסד שלה יש עוד הרבה דגים בים

וזה ממש משנה, ועדיף לקחת יותר מפגישה אחת (אלא אם כן יש דחיה ברורה), כי אז יותר טבעיים. תמונה זה דבר שטוח ושטחי וחבל להחליט על פיה.

אני לא מבין את הבנות למה ישר לפסול

לכתום:

התמונה ממש עושה לי רע, וחוסר רצון להיפגש וממש לא מה שחיפסתי או הסגנון שאני אוהבת..

 

ברגע שמכירים בן אדם- כבר לא ממש שמים לב לחיצוניות.

ברגע שאת אוהבת את האישיות כבר לא מפריעה החיצוניות ואפילו אוהבים אותה!

תבדקי את עצמך ביחס שלך לחברות שלך(מאד שמנות/ לא מטופחות/בעלות מום..)

החלטות טובות!

בכל זוגיות צריכה להיות משיכה מינימלית (לפחות).
להשוות לחברות זה לא דומה בכלל.

מה עושים כללית בחיים, על חדשות, לדבר גם סתם בגובה העיניים (אחרי הכל לא באת להיות חוקר) וגם לגשש לגבי כיוון כללי (הרי זה לא רק בשביל להעביר דאחקות)...העיקר לא להילחץ, לזרום ולמנוע שתיקות מעיקות..

שאלות:

 

שאיפות רוחניות לחיים

מטרות בחיים

איזה סוג של בנאדם הוא מחפש

וכל מה שמעניין אותך..

 

שהקב"ה יכוון אותך לבנאדם המתאים ביותר עבורך!

 

 

 

 

אפשר לשאול המון שאלות. אבל לא מומלץ:

 

שאיפות רוחניות לחיים (נפלת עלי כבד, אני בכלללא יודע מי את!?)

מטרות בחיים (מה מטרות?! למה שאני יחשוף את הדברים הפנימיים האלה לייצור בלתי מוכר?)

איזה סוג של בנאדם הוא מחפש (מישהו יודע בכלל מה זה סוג של בן אדם?מישהו יודע מה הוא מחפש?)

 

מה כן מומלץ:

משהו נחמד שקרה לך לאחרונה

משהו מבאס שקרה לך לאחרונה

מה תעשה/י בחופש

 

 

פגישה ראשונה רוקדים מסביב, לא יורים ישר למטרה

אז אני יוותר...

 

בכל מקרה בעיניי הכי חשוב להיות קליל.

תודה על התיקון.

פגישה ראשונה זה להיכרות ולהתרשמות כללית (כך אני עושה..)

מדברים בעיקר על העבר וההוווה..

על העתיד עדיף לדבר בפגישות הבאות..

בהצלחה!

 

די קלילה וזורמת באופן יחסי.

אמנם צריך קצת "לגשש" אבל מצד שני לא להפגיז בשאלות קשות וכבדות.

 

אפשר לדבר על חוויות שעברו עלייך השבוע, על מה שאת לומדת/עובדת, קצת על המשפחה, קליל...

דיברו בפגישה ראשונה?

 

 

אני מכיר נשואים רבים שפגישתם הראשונה הייתה מעפנה,

 

ולי היו לא מעט פגישות ראשונות 'איכותיות' ועוד לא התחתנתי...

אני מסכימה שבפועל בדר''כ זה מה שקורה בפגישות ראשונות- מדברים שיחת הכרות פשוטה ועוד דבורים קלילים על הא ודא...

ובדר''כ אחרי פגישות כאלו , אני לפחות, חוזרת הביתה די 'פושרת'..בלי הרבה חשק והתלהבות

לעומת זאת כשהיו פגישות ראשונות עם דבור יותר עמוק ונוגע...אז חזרתי הביתה עם רצון ושמחה...

בודאי שגם אם יצא שדברנו דבור כללי ופשוט זה לא אומר שבהמשך לא יכל להפתח...ברור שלא!
וזה גם ממש בסדר שתהיה פגישה רגילה ונעימה...


אבל לא מסכימה להמליץ על כך מלכתחילה..
בטח שלא לחפור ולחפור ולשאול שאלות מרחיקות לכת...לא לזאת כוונתי...
אלא פשוט לבוא. להיות. לאפשר...
ותלוי בזרימה שבניכם..אם נפתח משהו מעבר לדבורי היום יום- בעיני זה מעולה!
אני שמחה כשזה קורה.

בעזרת ה' יתברך!

 

לדעתי זה מאד אינדווידואלי, ותלוי איזה סוג בנאדם אתה...

אני למשל מעדיפה יותר לספר מי אני ומה הכיוון שלי- שזה כן דברים עמוקים ופנימיים, אבל פשוט בלי המון פירוט,

כי לי באופן אישי חשוב להכיר את מי שעומד מולי- אני פותחת את עצמי בתקווה שהצד השני יפתח גם וידבר על מה שמעניין באמת.... ברור שלפני תהליכים פנימיים שעברת, והכיוון שלך בעבודת ה' ובכלל בחיים יהיו יותר מאצע הפגישה- כי קודם כל פשוט מספרים באופן כללי על איפה גדלת, למדת, ועל המשפחה שלך. אותי ישעמם לדבר רק על דברים פשוטים... 

בכלל באופן כללי אני בעד הרבה פתיחות וכנות, ככה גם יהיה קל יותר לראות אם אתם לא קשורים. כשאנשים פחות נפתחים לדבר על עצמם באמת פשוט יקח יותר זמן לכל צד לגלות את עצמו, וקשר שלא מתאים סתם יכול להיסחב...

אז פשוט תחשוב מה מתאים לך.... ואם אתה תפתח (לא מומלץ יותר מידי) גם הצד השני יותר יגלה מי הוא באמת...

 

בהצלחה רבה והכי חשוב תתפלל שה' יכוון למה שטוב לך באמת, שיצאו לך הדיבורים המתאימים....

 

לאור מספרם הגדול של השואלים "על מה מדברים בדייט ראשון\שני\שלישי\רביעי"? החלטתי להרים את הכפפה ולעשות פה סדר!

נושאי חובה - חובה להעלות את כולם במהלך הפגישה - לאו דווקא לפי הסדר. 

נושאים לבחירה: 2 מתוך 4 בשביל ציון עובר, ואם מצליחים להעלות שלושה, מקבלים בונוס. (אבל חשוב לזכור שאסור לקיים פגישה הארוכה מרבע שעה - יש אנשים שטוענים שזה לא צנוע או אפילו אסור...)

 

פגישה ראשונה: 

נושאי חובה: מזג האויר, מכניקה קלאסית, מדיניות ציבורית במדינה דמוקרטית, ההיסטוריה של רומא העתיקה.

נושאים לבחירה: שירות צבאי\לאומי, טלפונים סלולרים, אם היית חיה - איזו חיה היית?, מה היית לוקח\ת איתך לאי בודד? 

 

פגישה שניה:

נושאי חובה: הסיבות לנפילת מך הברזל, נשק גרעיני - בעד או נגד, שדות אלקטרומגנטיים, למה למומין-אבא יש כובע אבל אין לו מכנסיים?

נושאים לבחירה: ניסוי בפיצוץ קשי שתיה, פסק זמן מול כיף-כיף - מה יותר טעים?, אם היית עץ - איזה עץ היית?, שקיעה או זריחה - מה יותר יפה?

 

פגישה שלישית:

נושאי חובה: חדו"א 1, מבוא לתהליכים כימיים, כתבי ריה"ל, תכנות בשפת c. 

נושאים לבחירה: איך הגיעו לשם נולי?, האם הגיע למרקו המעצבן למצוא את אמא?, ערסים - יצורים חמודים ולא מזיקים או מטרד מסוכן?, ספורט אתגרי. 

 

פגישה רביעית:

נושאי חובה: מלחמת העולם השניה, המיתולוגיה היוונית, מכניקה קוונטית, נוירולוגיה. 

נושאים לבחירה: אלגברה ליניארית, פסיכולוגיה, רפואה משלימה, האם באטמן הוא גיבור על או סתם איש עשיר עם המון צעצועים מגניבים? 

 

מפגישה חמישית ואילך, תסתדרו בעצמכם. 

בהצלחה. 

 

מרוצה?

קרעת אותי!!

בעספור עם ניוטון :"אל תדאגי הכנתי המון נושאי שיחה"

https://sites.google.com/site/hinuchtorany/hinuchtorany/imrot-hinuch

 

(אני מעריך שיש כאן מישהו שישמח שהאתר הנ"ל מצוטט )

בעזרת ה' יתברך,
יש מבצעים טובים ב'דברי שיר', 50, 60, 70 אחוז הנחה על המון ספרים ודסקים... בטוח תוכלי למצוא שם משהו...
בהצלחה!

יש דברים שהם לא עקרוניים ומשמעותיים שעליהם אפשר וכדאי אפילו לשנות.. אבל במענה לשאלתך כפי שהוצגה בכותרת אז ברור שלא!

ללכת למקומות לא ראויים - גם לא.

מה זה קשור, אם אני אוהב, אז אני צריך להתדרדר מכל המדריגות?

 

כתוב, נחית דרגא וסיב איתתא,

לא כתוב שצריך להתערטל מכל המדריגות..

אם זה ממש עקרוני וחלק ממני אם לא אז סבבה נזרום

אז שתלמד לאהוב ולהעריך את מה שחשוב לך

לא צריך לשנות תבן זוג אלא לקבל אותו עם הדברים שאוהבים וגם שפחות

אם זה עקרוני-לא!

 

אם זה לא עקרוני-אז למה לא?

אם זה עקרונות שהצבת לעצמך לא לעבור עליהם - אז לא.

ואם זה משהו קטן , שלא כל כך משנה - אז כן.

בעיני זה כמעט מגעיל..

 

[קודם כל, הביטוי "חברתכם" אין לו שום מקום, והוא נאמר על נישואין: "כי היא חברתך ואשת בריתך". אבלל נניח שהכוונה היא להגדיר מישהי שנמצאים בשלבי פגישות קרוב להחלטה]

 

זה "אהבה עצומה"? שבגללה אדם צריך "להוריד זקן", "ללכת למקומות שהוא לא רגיל" (בהנחה שהכוונה אינה בדווקא  ללכת לבית כנסת שהוא לא רגיל להתפלל שם...)..

 

ומה נשתנה אחרי האירוסין.

 

מסופקני מאד על "אהבה עצומה" כזאת; ועל משאלות כאלו מהצד השני, שגם הוא לכאורה אמור להיות אוהב (קרי - נכון לנתינה), ולא "סוחט".

 

וסליחה על החריפות - אני חושב שלפעמים טוב להבהיר קצת מושגים..

שדברים מעין אלה אמורים להתגמד

או שהם יתגמדו לי ולא תהיה לי בעיה לעשות אותם

או שהם יתגמדו לה והיא לא תדרוש לעשות אותם.

 

 

נראה לי קצת מוזר לעשות שינוי חיצוני משמעותי לפני חתונה ועוד בגלל שזה מפריע לה..

 

הרי זה חלק ממך.. אז למה להתגלח אם זה עקרוני לך,

תעמוד על שלך, תיהיה אתה, אל תשתנה כ"כ מהר..

 

חוצמזה אתם רק יוצאים ולא צריך להשתנות בגלל שזה יצליח.. אפילו מסוכן..

 

כי הרי אם זה אהבה.. זה לא ישנה באמת אם זקן או בלי זקן..

(מה עוד שזה ניתן לשינוי מהיר שלא כמו תכונות..)

 

מצד שני זה כולא זקן - ולא שאתה מעביר את דתך...

 

לדעתי, אם זה עקרוני לך אל תתפשר עכשיו על זה.

אם זה לא עקרוני לך ובאמת שלא משנה לך, תזרום...

 

בהצלחה!!

 

(והעיקר - תיהיה  אתה!!)

היא הכירה אותך עם זקן /הולך למקומות מסויימים וברמה תורנית כזו או אחרת.

יודעת שלהינשא לך כרוך בלהתמודד עם זה - 

שתלמד לקבל אותך ככה!

נקודה!

אם היא הייתה אומרת לי לעשות משהו שנוגד את העקרנות שלי אז כנראה שאין כ"כ כיוון משותף ולכן כדאי להיפרד.

אם זה עניין של סגנון וכו' תלוי בנסיבות.

תמיד עניינה אותי השאלה: האם זה נכון להגיד: קבלו אותי כפי שאני

או שצריך להשתנות ולשנות לעיתים, בעבור הצד השני, כשישנה נקודה המפריעה, או כזו שיכולה להוסיף ולהפרות במידה ותשתנה.

אמת שישנם דברים שזקוקים לשינוי כגון מידות קשות כדוגמת כעס וגאווה, שאע"פ שאדם מורגל בהם ישנו לשנותם

ולכן טוב שמגיע הצד השני כדי להאיר על כך...

 

אך ישנם תחומים לא ברורים, כדוגמת אלו שהצגת: להוריד זקן, ללכת למקומות שלא רגילים וכך הלאה

ששם אני מתקשה להכריע איפה עובר הגבול, והאם נכון שהצד השני מאיר או מעיר או מבקש מאתנו להשתנות

 

אשמח להארת עיניים מהמבינים בעניין... 

 

 

ככה אי אפשר לחיות כשכל אחד חושב ככה אני וזהו.. (חוצמזה שגם מבחינת היהדות זה לא נכון משפט כזה)

זה לא נותן מקום לשינויים והתקדמות..

אבל

רק כשזה לכיוונים חיוביים או ניטרליים..

בקשה כדוגמת להוריד את הזקן (למרות שהיא לא איסור תורה) מבחינתך זה קצת לרדת רוחנית.. אז לא!!

ללכת למקומות שלא היית בהם.. אני מניחה שלא היית בהם מסיבות מוצדקות.. אז לא!

אבל אם אתה אומר אני יכול להירדם רק עם חלון פתוח (סתם המצאתי דוגמא) ורעייתך הנחמדה לא יכולה.. אז כן! אנחנו צריכים ללמוד לשנות מההרגלים שלנו למען בן הזוג שלצידנו..

וזה נקרא לעשות הכל למען האהבה!

הכותרת שלך לא לגמרי קשורה לשאלה.

בשביל לבנות ולתחזק אהבה (או בוא נקרא לזה קשר/זוגיות) עושים הרבה. מאוד. גם לפני ובטח אחרי הנישואים.

אבל איזו מן אהבה זו כשמנסים "לעצב" את בן הזוג בהתאם לדרישותיי וחלומותיי? זו בעיקר אהבה עצמית...

זה לא אומר לוותר על מי שאתה ועל ערכים שאתה חי על פיהם, אבל זה כן אומר שאם יש אי הסכמה, חילוקי דעות, דברים שמפריעים וכדומה, לבחון האם הם אכן כ"כ עקרוניים, האם אין דרך אחרת ליישם את אותם ערכים, האם בהכרח הנורמות שסיגלת לעצמך- הם טובים והכרחיים.

 

אם היא מבקשת ממך לעשות דברים שיגרמו לך לרדת מבחינה רוחנית- אז אין  בד"כ באמת אין הצדקה לכך (אולי אחרי הנישואים במקרים מיוחדים, תהיה הצדקה למען מטרות גדולות יותר) , אבל זה גם לא אומר בהכרח ש"ויתרת על האהבה", אפשר לנסות להסביר לה למה זה  חשוב לך ואיך זה יכול לפגוע בך. אם אכפת לה ממך ומהקשר- היא תבין ותקבל.

 

 

ובניגוד למה שכתבו מעלי- לא תמיד הדברים האלה מתגמדים גם כשהקשר טוב ואוהבים, אחרת חיי הזוגיות היו יפים, מאושרים וקלים לכולם, כי הכל היה מתגמד. אבל זה לא כך, בשביל שזה יתגמד צריך קצת לעבוד. ושוב, כמובן תלוי בכל מקרה ובכל בנאדם מה אפשר ורצוי לגמד ומה לא.

 

לא הוגן שצד אחד ישקיע ויתן והצד השני רק יקח

 

ואם זה הדדי גם צריכה להיות מוכנות לקבל כל אחד כמו שהוא

 

לא צריך לנסות לשנות מישהו כדי שיתאים לך או למה שמקובל בעיניך- כי אז זה לאהוב את עצמך דרך אותו מישהו ולא לאהוב אותו באמת

אם זה אופי שהוא לא משהו (והנ"ל מודע לכך) או סתם דברים שטחיים כמו אסטתיקה, שווה לעשות. וחבל להפסיד. לגבי אווירה/אידיאל-יש לחשוב היטב האם זה עקרוני לך או לא, כי להניח ש"אני אשנה את דעתו/ה", ממש לא יעיל, ובדר"כ לא עובד. לגבי מצוות-התשובה ברורה, לא ולא!

מנסיוני הקט (נשוי שנתיים ושבוע),

 

אם זה משהו עקרוני, תסרב עכשיו ואולי תפתחו את זה שוב אחרי החתונה (בהנחה שתשרדו עד אז), אהבה חד צדדית ("אני יודעת מה הכי טוב בשבילך") היא לא דבר בריא.

אם זה משהו שאתה חשבת לטוב והיא חושבת אחרת והוא לא עקרוני (כמו השארת זיפים קצרים בגילוח או גילוח מלא), מה אכפת לך לעשות קצת נחת לבחורה שאתה רוצה להיות איתה בע"ה עד 120?

 

ומי יודע, אולי היא בוחנת אותך על יכולת העמידה על עקרונות מול פיתויים חיצוניים... נשים הן עם מוזר והן עושות כאלה דברים לפעמים...

 

בהצלחה.

אבל אני הייתי בודקת דווקא בכיוון ההפוך.

אם הוא היה מוכן להתפשר על דברים עקרוניים,אז זה ממש היה מוריד את ערכו בעיניי.

לזה בדיוק התכוונתי...

שאם גבר יתפשר על משהו עקרוני לו בשביל הבחורה זה יראה שאין לו עמוד שדרה מספיק חזק ואולי ברגעי מבחן רציניים יותר הוא לא יעמוד בפיתוי/בלחץ.

אבל בהחלט יש דרישות מינימליות של פתיחות מצידו, ודרישות של כיבוד זכויות הפרט מצידך. איך ומה...? גם אני לא יודעת, אשמח גם לשמוע תגובות..

מעניין אותי מה אנשים חושבים בעניין.... גם אם אתם לא מדגם מייצג....

תודה....

זה באמת קשה לדעת איפה הגבול.

אוסיף להיבט השני- כשמדברים בקלילות וברוגע (בעצם יותר בטבעיות), כך יותר קל לאדם להתחבר לרעהו (כל שני אנשים זרים שתפגשי ברחוב יאמרו לך את זה!).

הרי לא חשוב לנו רק כל המחשבות העמוקות והפנימיות שלו, אלא גם איך שהוא זורם בתור בן-אדם, לא?

אז בכל זאת, אם הדייט הראשון הוא קליל, נינוח, לא ארוך מדי, לא כבד מדי... הוא בעצם הבסיס לקיום הדייטים הבאים (ששם הכי מתאים בעולם לגשש ולעלות על הבן-אדם שעומד מולך).

אם הבן-אדם "יפול" עליך על ההתחלה עם כווול רחשי ליבו, אולי תגלי כמה שהוא עמוק עם כל הפנימיות הגדולה.. אבל מצד שני- אנחנו מסוגלים להכיל כ"כ הרבה מאדם זר? וכמו שאמרת- לשתף כ"כ הרבה עם אדם זר?

אני אישית לא מצליחה. אני יודעת שחייבים קצת את המלאכותיות הזאת.. אבל הגבול אצלי זה השיחות על ההתחלה של דרך חינוך הילדים............

ב"הצלחה!!

ותראי אם יש בכלל "עם מי לדבר" בכיוון שלך.

 

אם כן - אפשר להמשיך שיחה.

 

שיחות שמתענינות ברצינות ובכנות אחד בשני, זה לא בעיה.

 

וזה לא מחייב בבת אחת להביא את "כל מי שאתה".

צריך להיות טבעיים

בדיוק כמו בכל יום ובמצב הטבעי שלך

 

לא לשחק משחקי סגירות אבל גם לא משחקי פתיחות

 

להיות עצמך, בסופו של דבר, איתך יתחתנו ולא עם המחשק שלך!

בעזרת ה' יתברך!

 

תודה על המענה...

ג'נדס99-אני לא חושבת שלדבר לעומק זה אומר חוסר זרימה... זה ממש לא חייב להיות ככה. אני מאמינה שאפשר לדבר על דברים מהותיים ולזרום... עומק לא שווה כבדות וייבשנות, עומק יכול להיות מאד חי ומעניין ומרתק...... הדבר הכי מדהים זה היכולת להכיל עומק עם זרימה ופשטות יחד.. 

זה באמת לא מתאים לכל אחד, רוב האנשים לא עיוניים ופחות זורם להם לדבר על דברים עמוקים.... זה אפילו יכול קצת לאיים עליהם ולהרתיע...

ד.- הייתי מבררת מראש אם "יש עם מי לדבר בכיוון שלי", ונכון- זה לא אומר להביא את כל כולך על ההתחלה, אלא בהדרגה...

נפשי תערוג- הקטע של הטבעיות- זה ממש נכון שאתה צריך להיות טבעי. אבל צריך גם למתן את הטבעיות, אם הטבעיות תביא אותי למקומות מידי פתוחים זה לא יהיה מותאם... וזה די מבאס אותי כשזה קורה לי. כי בדייט אני לא חושבת יותר מידי, פשוט זורמת אסוציטיבית עם מה שעולה לי...

אולי השאלה שלי היא בעצם- איך יודעים אם הגילוי לב הוא יותר מידי?? הוא לא מותאם? 

 

 

אני כ"כ מזדהה איתך על המורכבות הזאת! הלוואי והיה דרך לפשט את זה קצת... (ה' יעזור!!)

את צודקת- עומק לא שווה ייבשנות כבדות. אבל התחושה שלי היא שלפעמים קורה שאתה כ"כ תקוע על "אני חייב/ת לדעת מה היא/הוא רוצה בחיים שלו/שלה, למה הוא/היא שואף/ת....." ואז מרוב מחשבות על "צריך לסמן וי על..." מגיע הייבשנות והכבדות... ברור שזה לא תמיד קורה. הלוואי ולא יקרה...

חייבים לגלות ולדעת על הבן-אדם.. ברור... ובאמת הכי טוב ובאופן אידיאלי שיקרה כמה שיותר מהר בצורה נינוחה וכיפית!

 

ב"הצלחה!!!

 

העומק והזרימה. זה הכי טוב, למי שזה מתאים לו.

 

לגבי ה"גילוי לב" - צריך "להרגיש", גם לחוש את תגובת הצד השני, אם הוא "איתך". גם לשים טיפה לב למילים. אבל סה"כ - לא צריך לדאוג. מקצת יותר מידי "זרימה אסוציאטיבית" בנושאים שיש בהם עומק, לא קורה כלום, לכל היותר - אמרת דברים יפים, שמן הסתם עזרו גם לבירור עצמי שלך.

חבל סתם להעיק על הקשר ועוד בשלבים הראשונים

 

פשוט תזרמי בפגישות ועם הזמן אנשים נפתחים מעצמם ומגלים את עולמם הפנימי, למי שהם מרגישים נוח איתו

זה כמובן לא מחייב...ולא יודעת מה בדיוק האחוזים..

מכירה אישית בני דודים שהתחתנו ונולדה להם בת לבקנית..

ובלי קשר...

הממ...לא יודעת מה לומר...לי זה נשמע קצת מוזר להתחתן עם בן דוד...
אם את מרגישה שבאמת באמת יכל להתאים וברור לך שגם הוא בעניין..אז המממ..אולי..

לא יודעת,
קשה לי לקבל את הרעיון כבכלל אופציה...

אולי סתם תקיעות מחשבתית שלי...

אני מכירה אישית משפחה שההורים שם בני דודים, וגם הסבא והסבתא (מצד אחד) בני דודים, ויש להם בלי עין הרע מלאנתה ילדים, וב"ה כולם בריאים ושלמים.

נראה לי שצריך לקחת את הסיון בחשבון, להתפלל על זה ולעשות השתדלות.

בדיקות גנטיות זה לא סוף העולם, רובנו עושים את זה לפני החתונה, והיום הרפואה המתקדמת בישראל מציעה פתרונות שונים ומגוונים לכמעט כל בעיה שצצה.

 

 

ולפיקצ'ו ששאלה:

תנסי, אין לך מה להפסיד, אולי קצת פדיחות...

ואם זה זה שיהיה בקלות ובשמחה!

בעצם, גם אם זה לא זה שיהיה בקלות ובשמחה...

מי יודע: אולי ייצא מזה משהו?

 

שמעתי לא אחת ולא שתיים על נישואי בני-דודים, וב"ה (ברובם) טוב להם יחד ואין בעייה לילדים...

 

כן צריך לקחת בחשבון את הסיכונים (ונראה שאת מודעת אליהם).

 

אבל קודם תבררי דרך גורם שלישי מה דעתו בעניין...

 

ב"הצלחה!

כדאי לברר דרך צד שלישי, מה המשפחה הייתה אומרת..אחרי הכל, שניכם לא תוכלו להחליט להתמרד במשפחה של הצד השני, כי שניכם שותפים...
 

חיסכון בדיו, כי בהזמנה הסבא והסבתא כתובים באמצע רק פעם אחת.

בקרבת דם כה גבוהה.

כל הדוגמאות שבהן "לא קרה שום דבר" לא יכולות לכפר על הפעם האחת שזה חלילה כן קורה.

ואגב, הנזק הנגרם יכול להופיע גם בדור הנכדים.

מחברה שמכירה שתשאל כאילו ביוזמתה. הכל בסוד גמור.

 

אבל צריך לדעת, שדברים כאלה צריכים - גם אם רוצים - לבדוק אח"כ מבחינה רפואית.

חברה.

מישהו אמין ובעל ידע מוסמך... לא כדאי להשקיע בשביל חבר טוב?

בעזרת ה' יתברך!

 

אני לומדת פסיכולוגיה, אז אולי אוכל לנסות לענות...

אבל לא הבנתי את השאלה שלך- מי מתעלם ומי משתגע? 

וכנגד מה צריך לעשות משהו?

בבקשה תבהיר......

* דיסק עם שירים שהיא אוהבת שמרגיעים אותה- להפגת הלחץ והמתח...

 

* חפץ קטן שקשור למבחן מסויים שיש לה או לתחום שהיא לומדת-

מחשבים, הוראה, משפטים, אמנות, מדעים, רפואה וכו'..

ולצרף לזה פתק חמוד עם איחול מתאים.

 

* צילום של נוף ארצישראלי (מעיין, ים, מסלול כלשהוא..) שיכולה לתלות או להניח על השולחן,

ולכתוב מאחורה:

נפגש שם ב_________ (התאריך של המבחן האחרון, או יום אחרי),

אבל זה רק אם אתם בקשר רציני, מאורסים וכו'... 

 

כל הכבוד לך על המחשבה..

*כוס עם שוקולדים

*מכתב שאתה מאמין בה- ויהיה בסדר

*עט עם הקדשה

ואם אתם בשלב קצת יותר מתקדם - איזה דיסק נחמד שהיא אוהבת

וברצינות: מסכימה עם הנאמר. צ'ופר נחמד וממתק קטן (עדיף שוקולדי) הם אחלה. (אם כי הדבר תלוי באיזה שלב אתם בקשר)

רק מלקרוא את הרעיונות המקסימים האלו נתקפתי תחושה מוזרה

עט עם הקדשה? לא מתאים לכולן..

אפשר גם איזה פתק עידוד חביב

ואולי תחליטו שאם זה נגמר-

 

תשתדלו מאוד שזה לא יהיה פאדיחה.

 

קשה אומנם,

 

אבל אפשרי..

אם את מרגישה ש"מעבר" לשיחה הזורמת,

יש לכם דברים משותפים שיכולים ליצור חיבור להקמת בית משותף,

והנתונים העקרוניים בבן זוג שאת מחפשת- מתאימים מבחינה שכלית:

אז בוודאי!! אני מכירה כמה וכמה זוגות שהתחתנו מתוך הכרות כזאת..

 

אני מציעה לא לחשוב יותר מדיי על המצב ההפוך והמאכזב ולדאוג מה יהיה עם הקשר המשפחתי, החברתי..?!

 

 

מה שכן, אני מציעה קודם לבדוק דרך אחותו-

אם בכלל הוא כרגע בעניין של חתונה ובעניין לבנות איתך קשר רציני,

לדעתי, כדאי שתציג בפניו שזו מחשבה שלה ולא שלך,

(על מנת לחסוך לך פאדיחות במקרה שיסרב).

 

 

אם לא תנסי לעולם לא תדעי!! תקשיבי ללב שלך!!!

 

במקרה הכי גרוע-

ה' יהיה לצידך וישלח לך כלים וכחות להתמודד.. סמכי עליו!

דייה לצרה בשעתה!

נראה לי שאם יש קשר אליו מעבר לדיבור.
כלומר שאת רואה אותו כבעל לעתיד, אז נראה לי ששווה לעשות את הצעד הזה..

וחוץ מזה, שאם לא תנסי - לא תדעי...
העיקר שתחשבי מעבר לפדיחה אם זה באמת מה שאת רוצה וזה יכול להצליח מעבר לזה שתמיד היה כיף לדבר איתו.. תזכרי שחתונה זה כבר משהו אחר...

בהצלחה!!!

תעשי את זה!!!!!!!!

בהצלחה!

כל התכונות שאני רוצה בבעלי שיהיה..אני רואה בו!!!

אבל חוששת... לא יודעת עדיין להצביע ממה..

 

ההורים שלו ממש אוהבים אותי..וגם אחותו..

דיברתי עם אחותו-היא בעד הרעיון!

(אבל השאלה אם הוא בעד..ולא יודעת אם כדאי שהיא זאת שתשאל אותו- לא יודעת למה ...)

 

מי אתם ממליצים שיגדו לו? ההורים? ואולי כן אחותו? או מישהו אחר? חבר?

 

לא יודעת כבר..הכל כזה מבלבל...

 

 

 

 

אני לא יודעת אם הוא באמת  מחבב אותי כמו שהוא מראה..

ואני אסביר גם למה.. יש מישהו בישוב שממש רוצה לצאת איתי (הוא לא אמר את זה לי..הוא אמר את זה לאחי..)..הוא כל הזמן מדבר איתי..מתנהג אלי יפה כזה..

אבל אני מרגישה שזה לא זה! לא מי שאני מחפשת!! לא מה שאני מחפשת!!

אבל בכל זאת אני מתייחסת אליו ממש יפה...עונה לו כשהוא מתקשר..ואולי זה מראה לו שאני מחבבת אותו..

עכשיו, אני מפחדת שזה שהציעו לי מתנהג אלי ככה בדיוק כמו שאני מתנהגת לזה...

למרות שאין לי שום בסיס לטענה הזאת...

ושוב,אני מפחדת התאכזב..מפחדת לדעת..

למרות שיודעת שזה לא יעזור..ועדיף אמת שמזילה דמעה מאשר שקר שמעלה חיוך..

אבל קשה לי!! ולא יודעת באיזה דרכים לפעול...

 

 

 

בס"ד בר"ה

 

אם כן, אז ככה זה הולך:

את הולכת לחבר שלו, בלי שאף אחד יודע מזה...(אפשר לקבוע בטלפון או משהו, באיזה מקום שאפ'חד לא יראה אתכם) את אומרת לחבר בזו הלשון: "שמע לי טוב בחורצ'יק! אתה עכשיו שליח למצווה גדולה..מחר בצהריים, בהכי ספונטניות שיכולה להיות, אתה הולך ל_____ ואומר לו, בדיוק בלשון הזו: תגיד, למה שאתה ו_____ לא תצאו?? אתם חברים ממש טובים ואולי אפשר לקדם ת'קשר למחוזות טובים יותר!!! אתה בכלל בראש שלה? אתה רוצה לקדם ת'קשר?? כי אם כן, זה הזמן!!!

עכשיו, בטח הבחור שלנו (שלך) יגיד: לעעע היא בטח לא רוצה אותי....

לזה חיכינו!!!!

השליח יכריז בגאווה ובביטחון גמור: אחי, מה אתה גנוב?? צריך להיות עיוור כדי לא לראות שהיא ממש אבל ממש בקטע ש'ך....

וימשיך ויאמר: יודע מה, תן לי לשאול אותה מה היא אומרת, כאילו שאתה לא יודע כלום...וכמובן שהבחור המרוגש יסכים בלב שלם...

ומפה, הדרך לחופה קצרה מאוד....

 

ישועות וברכות

החבר הטוב שלו..שאני בקשר איתו..זה ההוא מלמעלה..שרוצה הלאת איתי..

לא נראלי שכדאי להעביר דרכו....(הוא רק יעשה בלאגןן...)

אה ואם כבר דיברתי על הבחור השני שרוצה לצאת ואני לא.. איך אומרים לו שאני לא מעוניינת?

בס"ד בר"ה

 

ובקשר לשני- אומרים לו שאת לא רוצה, אבל אם הוא יכול לעזור לך להיות עם השני חח סתם סתם

הוא פנה אלייך וביקש ממך לצאת? או שאת רק חושבת ככה, בגלל שהוא "חופר" לך?

הוא אמר את זה לאחי... (הוא אמר את זה בקטע שהוא מת להיות חבר שלי.. אז זה כאילו לצאת איתי בעצם..)

וגם בגלל שהוא חופר לי... 

 

לא..לא מכירה עוד חבר שלו

 

אם זה לא שייך מבחינתך, תפסיקי מיד "לסחוב". את צריכה להסתבך ולסבך?..

 

תגידי לאחיך שיגיד ששאל אותך, ואע"פ שאת מעריכה אותו - זה לא שייך מבחינתך. ותנתקי מגע ככל האפשר.

 

לגבי ה"מכר הותיק", תבקשי מחברה שתציע. לא בשמך. מאד פשוט ומקובל.

בס"ד בר"ה

 

לא משנה מי..בן או בת..

 

פשוט שיגשו וישאלו אותו אם הוא בענין, כאילו מבלי שאת יודעת על זה..זה הכל

 

מאחל ישועות גדולות

 

בעזרת ה'

מה שהכי חשוב זה לצאת מהסרטים, ופשוט לראות אם יש פה משהו אמיתי,

אם את באמת חושבת שזה יכול להתאים, פשוט תנסי, כבר תמצאי את מי לשלוח שישאל אותו...

ממש לא מומלץ להיות בדמיונות, כי אם זה לא זה- כגודל הציפיה כך גודל האכזבה, וככל שהזמן יעבור יהיה יותר קשה להעביר את זה ולהמשיך הלאה, וכל עוד הוא בראש שלך, יהיה לך קשה לצאת עם אנשים אחרים ולנסות, וזה סתם יסובב אותך. בנות נוטות לבנות מגדלים על אוויר.... מוכר הקטע הזה ששנה וחצי לפני שאת רוצה לצאת משגעים אותך שיש משהו שממש אבל ממש מתאים לך, ואז כשאת רוצה לצאת, את מבינה די מהר שזה לא הכיוון.... 

פשוט תתפללי על זה ותנסי, גם אם זה לא זה עדיף לצאת מהסרט כמה שיותר מוקדם..... 

בכל אופן שיהיה בפשטות ובקלות ממש!! 

שכדאי לנסות.

 

ממילא את כבר לא בת 12, ואת צריכה להבין שזה לא יוכל להימשך כך.

 

הרי שניכם בעז"ה אמורים להתחתן - ולא נשארים ב"קשר קרוב" אם זה לא בן הזוג..

 

אעפ"י שיש דבר כזה שאנשים מכירים משכבר ומרגישים יותר קרוב. אבל אינטנסיבית - זה לא יכול להימשך לטווח ארוך באופן הזה.

 

אז תנסו.

 

אם יצליח - הירווחתם.

 

גם אם לא - כבר תמצאי איך להמשיך להיות בקשר עם החברה, ולא יזיק במקרה כזה קצת יותר מרחק ממנו..

 

נקוה שיהיה מתאים.

 

ענ"ד.

שבאמת יש לזה סיכוי בלי כל העיניינים שמסביב אז נראה לי שכדאי

 

אבל כמו שכתבו פה פשוט תדברי איתו

 

ואין שום סיבה שתתפדחי

זה לא קשר קרוב וחברי.. זה קשר ידידותי נטו!

לא היו שום חלקים לא צנועים! (אנחנו שומרים נגיעה..)

והקשר הזה נוצר בגלל שהמשפחות מאוד חברות ואני נמצאת בבית שלו הרבה והוא נמצא אצלינו..

אנחנו סה"כ מדברים מידי פעם..שואלים אחד בשלום השני..מדברים קצת על החיים... ולא חושבת שיש מעבר..

 

 

עכשיו זה יותר מובן?

ואני אשמח שתגיב לי מה אתה אומר אחרי שהסברתי את העניין...

 

 

מה שרציתי להדגיש זה שזה לא דיבור כל יום ויום...

פעם בשבוע/שבועיים.

לדעתי היא שואלת מה נהוג שהיא מביאה

אנחנו אוהבים אותך.

אנחנו אוהבים אותך.

אנחנו אוהבים אותך.

 

אין לי רמקולים לשמוע את האיכות.. אבל - 

"נראה לי שזה בדיוק אתה!..."

 

 

עוד "שהכל נהיה בדברו" (על כוס קפה, כמובן) ועוד, וכו'...

 

עוד שעתיים לכל כיוון, התאמצות לקיים מצוַת ה', וכו'...

 

עוד פעם בגדים יפים בהתאמצות בכבוד זולתו וכו'....

 

עוד הליכה לישון מאוחר - ואיחור לעבודה - כדי לקיים רצון קונו וגילוי טבעו הבריא וכו'...

 

ובנק ההשתדלויות והבירורים מתמלא, והקרן קיימת -

 

ואף ערב לא אבוד....

 

 

ואין יאוש בעולם כלל.

וההסתכלות של דן היא נכונה.

 

כל פעם שאתה יוצא לפגישה -

כל צעד שאתה הולך בדרך. 

זאת מצווה כל פעם מחדש בפני עצמה.

עוד השתדלות לקיים את רצון ה'

מצווה גדולה שאינה להעשות בידי אחרים.

שנאמר:

"ואתם פרו ורבו". ו"לא טוב היות האדם לבדו"

להשלים את הצלם, ואת הדמות.

 

ועל ההשתדלות הזאת - אתה תקבל שכר בלי סוף בשמים.

ועוד תזמין אותי לסיור בסוויטה שלך בעולם הבא..

כמובן-

ובאמת כמה שזה קשה, שמתאמצים ומתאמצים,

ועל הנייר לא רואים שום תוצאה..

וכל כך הרבה שנים.

ככל שהמאמץ יותר קשה ולא מתייאשים זה הפרי של העולם הזה.

זה מה שגדל לנו פה בעולם..

 

איזה תגובה ארוכה כתבתי,

ואני רואה שורה של 6 מילים וסמיילי,

שהרבה הרבה יותר טובה מכל מה שכתבתי..

 

"שתזכה לנחמה מהירה.. ליבי יוצא אליך "

 

והלוואי והיו לי מילים לנחם...

 

אם "אתה לא מספיק משקיע" חוזר על עצמו שוב ושוב, האם תוכל לבקש מהבחורה משהו בסגנון:

"תקשיבי, יש לי בקשה. אני מכבד את ההחלטה שלך אבל אם כבר נפגשנו והכרנו, האם תוכלי בבקשה לעזור לי עזרה קטנה? האם תוכלי לתאר לי מה היא בעינייך השקעה ואיפה לדעתך אני יכול אולי לשפר משהו במפגש אחר עם מישהי אחרת?"

קשה לי להאמין שהיא תתעלם מבקשה כזו. אם זה קשה לה פנים אל פנים, אולי אפשר לבקש ממנה לתאר את זה בכתב.

מה שכן זה אולי יתן לך משוב כלשהו על תופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. אולי משהו שלא מספיק שמת לב אליו. חבל לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולקבל שוב ושוב את אותה התגובה. יכול מאוד להיות שיש משהו קטן שעליך לשנות ופתאום תקבל יחס אחר לגמרי. 

מה דעתך?

בחורה לא סתם אומרת "אתה לא משקיע". יכול להיות שמבחינתך נסיעה של שעתיים וכוס קפה על חשבונך זו השקעה,  ואתה צודק, אבל לה בכל זאת חסר משהו. אם זו הייתה בחורה אחת, שתיים, אולי זה לא היה שווה את הבירור, אבל אם זה חוזר עצמו שוב ושוב כנראה פשוט יש משהו שאתה לא שם לב אליו.
לדעתי גם לעולם לא תוכל לנחש לבד כי בחורה יכולה להיות יצור מאוד לא ברור, לכן הדרך היחידה היא לבקש שיסבירו לך.
אני לא בעד לבקש סיבות כשהצד השני חותך, אבל נראה לי שהפעם כדאי לנסות.
 

ואין לי מילים לנחם.

 

זה קשה, קשה!

 

רק נשאר לי לאחל שהקב"ה יביא לך נחמה בקרוב.

זה קורה לטובים ביותר!

כתבת יפה, תודה.

 

ואני חייבת להקדיש שיר, שישר קפץ לי לראש...

יש סיפור שממש מסביר את זה. אני בטח אהרוס אבל זה משהו בסגנון כזה: לפני שיוצאת בת הקול הידועה ומכריזה על הזיווג יש בשמיים דיון למי מתאימה הנשמה הזאת, וכשהנשמה היא באמת חשובה אז יש הרבה דיונים עליה והרבה הצעות (אולי זאת? לא, היא לא מספיק מעולה בשבילו) ולפני שמתחתנים צריך לפגוש את כל ההצעות שהוצעו בשמיים ורק אז אפשר לפגוש את ההיא מבת הקול. נראה לי שאתה נשמה חשובה מאוד!

לכולנו, יזכה ב... הרבה מצוות!!

מספרים על הצדיק הירושלמי, רב אריה לוין זצ"ל, שלילה אחד הילך ברחובות ירושלים ונתקל בשני בחורי ישיבה שהיו ללא ספק נסערים ודנו בלהט ביניהם. רב אריה שאל אם יוכל לעזור במשהו או לסייע והם שפכו בפניו את ליבם, הם סיפרו לו שכבר הרבה מאד זמן הם מנסים למצא את השידוך שלהם וכבר נפגשו עם בנות רבות- אבל זה פשוט לא הולך...
הם סיפרו לו כמה הם מתוסכלים להפגש שוב פעם ושוב פעם, פגישה אחרי פגישה, עוד תקווה ועוד אכזבה ועוד תקווה ועוד אכזבה וחוזר חלילה, על התפילות ועל ההתלבטויות ועל הספקות שהמשבר הזה גורם...

רב אריה הקשיב בשקט להכל ואז אמר להם "הגמרא מספרת ש40 יום קודם צאת הולד יוצאת בת קול ואומרת "בן פלוני לבת פלוני" ומשדכת לכל בחור את הבחורה שמתאימה לו.
מה שאנשים לא יודעים" המשיך רב אריה בקול ממתיק סוד "הוא שהבת קול בעצם שואלת, כמו במכרז: "בן פלוני" מי רוצה?ואז כל נשמה שרוצה בבחור מנסה את מזלה עד שמוצאים לבסוף את הנשמה המתאימה ביותר".

"אלא שאחר כך, בעולם הזה" אמר רב אריה "הבחור צריך לעבור דרך כל הנשמות שרצו להתקשר עימו בשמיים עד שהוא מגיע ל"בת פלוני" שנבחרה לבסוף."

 

רבי לוי יצחק מברדיצ´ב היה אומר שיחד עם זהות החתן והכלה ("בן פלוני לבת פלוני") נקבע בשמיים גם השעה המדוייקת של החופה!

 

ב"הצלחות צדיק!

תפסיקי להכריז כל כך בקול!

למה את לא יכולה ללחוש כך שרק האחד ישמע....?


--- מה שקצת מעודד בזה
זה שמי שנפגש עם הרבה כנראה הרבה רצו בו שם למעלה....

רק שלושה ערבים אבודים? יצאת בזול 

 

שבעז"ה תבוא ישועה פרטית ולאומית לכל עמ"י!!! בקרוב!!!!

אפשר לנסות,

 

ועוד ארבעים שנה תגידו אם הוא צדק...

הרי ידוע שלא עושים ניסיונות על בנ"א..

 

טרם מצאתי בעולם נפש שמוכנה לנסות את האימרה הזאת,

לדעתי, לא מציאותית כלל.

 

אולי יש כמה שרק יגידו את זה אחרי כמה שנות נישואין,

אבל בפועל אף אדם לא יהיה מסוגל ליישם את זה.

 

 

לרגע1-

לא הצלחתי להבין את מכלול הנתונים והפרטים,

היה משהו לקוי בפרטי הסיפור..

 

נסי לתמצת ולכוון אותנו (-הקוראים), למה בדיוק רצית שנגיב?..

 

סוף פגישה .קרוב לחצות ואנחנו בצומת מחוץ לאיזה ישוב.
הוא אמור לסוע משם לביתו.
ואני לכיוון השני..
ואז כמה דק' לפני שהיינו צריכים ללכת ניגשה אישה קצת מוזרה וביקשה שאתן לה שיחה.
נתתי לה...והיא מדברת ומדברת צמוד אלינו..כך שאפילו לא יכולנו להמשיך בשיחה ולהפרד נורמלי...
ואני מסתכלת עליו ועל השעון וקולטת שתיכף עומד לעבור האוטובוס הכמעט אחרון..ואם אפספס אותו אצטרך לחכות יותר משעה לבד בצומת בגשם ובקור...
אז ביקשתי ממנה אם תוכל לקצר כי אני צריכה לסוע...
והיא התעלמה והמשיכה...
וביקשתי שוב בעדינות ...והפעם היא אמרה לי די בחוצפה- חכי !עוד לא סיימתי..
ו....המחוגים זזים...
והבנתי שאין דרך להמשיך להיות עדינה וגם להספיק את האוטובוס...
ומודה שאם הבחור לא היה לידי ואם זה לא היה בפגישה שניה לא היתי מתלבטת כ''כ הרבה והיתי קצת פחות מנומסת....
הוא די שתק..ולא כ'כ הביע עמדה מה צריך לעשות....
וזה קצת גרם לי להרגיש במבחן...

בסוף...החלטתי להיות טבעית ואמיתית...(ואני ממש לא טיפוס כזה אסרטיבי ...בדיוק הנפך...אבל לפעמים זה מה שנכון...)
ואמרתי לה די בתקיפות שאני חייבת מייד את הפלאפון בחזרה...
היא עדיין לא רצתה...וניסתה להתחמק ...
לא היתה ברירה ופשוט לקחתי לה את הפלאפון מהיד....

והבחור....מזדהה עם האי נעימות....אבל לא מראה לי סימן מה הוא חושב...שאלתי אותו לפני מה לעשות.. ואמר שלא יודע...

ובדיוק שניה אחרי שלקחתי לה את הפלא'....
האוטובוס ברח לי מול העיניים....
זו היתה באסה רצינית...חיכיתי לבדי כי לו היה אוטובוס אחרון שיצא..
הרגשתי שיצאתי מטופשת...כמעט קראתי שוב לאישה שתחזור ותמשיך לדבר....
הרגשתי ממש שפספסתי סיפור הבעש''ט..שבסוף היה מתברר שהיא לא סתם אישה אלא צדיקה נסתרת והיא תברך אותי שבזכות זה אזכה לבן שיאיר את עיני ישראל....וכו ...
סתם

סליחה על האורך....גרמת לי להזכר....

לשאלותיך-
1. אני חושבת שלא צריך להיות מעבר למדרגה שלך..אם אתה איש שכולו חסד וככה אתה חי..כמו ר' שלמה שלא חי עבור עצמו לרגע...אז תהיה אמיתי ותהיה כזה גם בפגישה...
ואם לא...וניסית לעזור והשתדלת ...לא חושבת שצריך להסחף ולעשות איזו הצגה של צדיק ...וגם באמת יש אנשים אחרים שיכולים לעזור והזמן שלהם פחות דחוק וחשוב כמוכם כרגע...
אני הייתי אומרת כמובן יפה ובעדינות שהינו שמחים לעזור יותר אבל חייבים ללכת..ומציעה לו להעזר באחרים שמסביב...
וכך גם היתי מצפה שגם הבחור יגיב...
2. ברור שיש הבדל בתחושה בין תחילת קשר לקשר מתקדם....אבל חושבת שמה שכתבתי נכון בעיני גם להתחלה.

את היית טיפה יותר מידי איטית בגלוי...

כשזה קרה ממש לא הייתי בדייט (לכן התאמתי את הסיפור לפורום :d) אלא עם מישהו שאני מכירה די טוב..

סתם סיקרן אותי לדעת מה אנשים היו עושים במצב כזה בדייט...
איך היו מתנהגים בדייטים ראשונים / דייטים מתקדמים..

אדם צריך להיות הוא

אפילו ליד אחרים

אנחנו בני אדם,לא?

 

אבל  נכון שלא אמור להיות הבדל ובמקרה של אהבה אחישנה טוב שהיא לקחה את הטלפון,גם בגלל שהאישה ההיא הייתה חוצפנית ויש עניין לעשות מצוה, לא להיות פראייר.

תמיד תהיתי לעצמי אם זה היה נכון...

תודה על העידוד

אנחנו לא צריכים לעשות חסד עם אחרים על חשבונינו...

ברגע שאתה נותן צדקה-אתה בעצם מוציא כסף מהחשבון הפרטי שלך ולא של השכן..

 

חסד אמיתי זה לוותר על דברים ששייכים לנו,

לעשות גם פעולות שלא בהכרח נוח לנו איתן,

וכן, זה בהחלט בא על "חשבוננו"..!!!

 

 

 

 

 

 

 

זה שלפעמים צריך לדעת לזהות מה המעשה הנכון עכשיו...

זה נראה לי חלק מהשאלה שהועלתה-
האם זה נכון לעשות חסד עם האדם שרצה ליווי לתחנה ולהתרוצץ סביבו וכך להפסיד את הפגישה...?

וגם מה שאני העליתי...האם להסכים לפספס אוטובוס בשביל לעזור לאישה? ( ודרך אגב, היא ניהלה סתם שיחה ידידותית וסיפרה לחברה מה מעשיה, זה לא היה דבור מהותי ונצרך...)

האם לארח בביתך לכל השבת אדם שבהכרח יפגע בעונג השבת שלך ושל משפחתך?


לפעמים כן.
ולפעמים לא...

ברור שאתה נותן מעצמך כשאתה עושה חסד, אבל יש בזה רמות. אני לא אתן כסף לעני כשלי אין מה לאכול. חז"ל כבר אמרו "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" (אל תתפסו אותי בניסוח). אתה לא צריך לעשות חסד כשזה פוגע בך! (וכשאתה מבזבז קצת זמן או נותן כסף כשיש לך להוציא זה לא פוגע בך כמו שאני מתכוון)

 

 

אני מקווה שהייתי ברור

עם עצמו הוא ממילא כזה

מכף רגל ועד ראש..

ואין לך מה לעשות עם הגעגוע..

שואלים בחיוך: לא תיפגע אם אני אשאל אותך על משהו?

 

כמובן, הוא יגיד שלא.

 

ואז אומרים: שני דברים.  אחד - עם התיק, לא שמת לב? [שואלים באמת, בתמימות ובהתענינות]  שני - כשהלכת מהר, לא שמת לב שאני לא בקצב שלך? אני פשוט לא יכולה ללכת כ"כ מהר..

 

ורואים מה התגובה. איך מגיב. לפעמים גם אפשר ללמוד מזה.

 

כמובן, הכל בנחת. ללא "תלונות".

להציע לו לעזור לסחוב את התיק/כמה שקיות

 

 

 

 

 

*נצל"ש: אנא עיזרו לחתול המסכן לחזור לתפקיד השטן, הוא נחנק...

ונראה לי שאלו מסוג הדברים שלא קשורים לכך ש"לא שמים לב"

ולכך שאולי ייתכן שצריך להסב את תשומת הלב..

 

אני הייתי בודקת אם זה קורה שוב ושוב,

ובכלל, אם יש עוד ביטויים של חוסר רגישות 

ומשם והלאה מחליטה על המשך הדרך..

 

בעניין התיק- היא יכולה לומר, וואי זה כבד מאוד.

 

בעניין מהירות ההליכה- פשוט תלכי בקצב שלך,

תראי שהוא פתאום יתחיל ללכת לאט ולא ישאיר אותך מאחור.

 

את רוצה קצת לשבת- פשוט תאמרי לו:

"בא נמצא איזה ספסל, מתחשק לי קצת לשבת".

בחורים הם לא קוסמים, אם לא אומרים להם הם לא מבינים.

אם את רוצה לנוח תגידי לו שעכשיו את רוצה לשבת ולנוח.

 

פשוט זה מזה כבד. סחבתי את כל הדירת שירות חזרה לבית בערך

ממש לא מבינה את הטענה הזו, מחילה.

איך בחור לא שם לב שהבחורה נסחבת עם תיק ענק ומלא שקיות וקשה לה?

גם את זה צריך להסב את תשומת הלב ולבקש עזרה?

 

מחילה. אלו דברים נורא נורא בסיסיים.

בעיניי על כל פנים

היא מצפה שיהיה לה נוח להסתובב איו ערב שלם???

 

אז, קודם כל זה לא פייר שהיא מאשימה את הבחור על הטעויות שלה...

דבר שני, אם ממש קשה לך את יכולה לשאול אותו אם הוא יכול לעזור לך (מתערב איתך שהוא ישמח)...

 

בנות, אתן צריכות להבין שאתן יוצאות מנקודות הנחה שלנו לא ברורות בכלל...

אם זה ממש מפריע לך- את מוזמנת לשתף את המדוייט...

רק אם אחרי ששיתפת זה לא יפריע לו... רק אז את יכולה להכריז ולומר שהוא לא רגיש...

 

 

נכון שאנחנו מפגרים, אבל לא עד כדי כך!

 

מי החסר בינה ודעת שלא שם לב שהיא עם תיק ענק???

 

מה זה משנה אם היא דפקה את עצמה או לא?

אפשר לדון אותה לכף זכות באלף דרכים, אבל אני ורצה לצאת מנקודה שהיא דפקה את עצמה!

 

ואתה התמבל! איפה השכל?

נכון שאתה חסר רגש, אבל תפעיל את המוח שלך!

מגיע לך שתזרוק אותך!

דנים פה על כאלה שלא מזמינים אותה לקפה כי לא למדו אותם, את זה בטוח הייתה צריך ללמוד!

 

 

בנות, אל תגזימו עם זה, לא כל תיק הוא כבד או לפחות לא נראה לבנים ככזה. (אצלינו תיק של 'בת עמי' הוא לא כזה גדול....)

ולא תמיד הוא יכול - גם אתן צריכות לדון אותו לכף זכות!

 

ו..טיפ לחיים:

תקרא, תפנים, ורק אחר-כך תגיב...

בהצלחה!

אבל יש דברים הרבה יותר בסיסיים מזה!

 

יש סוג של רגש בסיסי.

זה שאני בן לא נותן לי אישור לעשות מה שבא לי בתחום הרגש. יש דברים שאני לא אגיד או כן אגיד , כן אעשה או לא - ואני אצטרך להיות רגיש למרות שלא אמרו לי ולמרות שאני בן.

 

מי שבחורה צריכה להגיד לו  על תיק גדול- המצב שלו גרוע מאד!!

 

זה לא איזה משו שבנים לא מבינים, זה משו בסיסי בלהיות בנאדם.

 

 

ובלי קשר לבנים/בנות.אם אני נמצאת עם מישהו שיש לו כזה תיק על הגב אז אני לפחות יציע לו/לה להיות גם שותפה מידי פעם בסחיבה.

זה אמור להיות משהו אנושי בלי קשר לכלום.

ו"מאוד מעניין"-באמת קשה לי להאמין שזאת לא הנחה ברורה אצלך.נראה לי שזה אמור להיות משהו ברור לכולם.

 

ולמה היא באה אם תיק כזה?

זאת באמת שאלה טובה,יכולות להיות לכך הרבה סיבות או  שהיא סתם פשוט מיישמת את מה שלימדו אותה באולפנא על איך לבדוק את רגישותו של הבחור...

לסחוב לך את התיק ותראי איך הוא יגיב..

אם הוא יעשה את זה בשמחה זה מראה שהוא לא שם לב..

אם לא יהיה לו נוח עם זה זה מראה על חוסר רגישות.

 

תהיי אמיצה ואל תתביישי.. את בוחרת חתן לכל החיים.

מה גם שזה נחמד.. אני הייתי שמח לעזור/ שיבקשו ממני עזרה. במיוחד מזאת שאני אוהב..

זה מה שאני הייתי עושה.

 

"יש מצב שאתה עוזר לי עם התיק?"

 

"וואי איך כבד לי השקיות...מה דעתך לקחת ממני איזה שקית?"

 

איך אתה הולך מהר...בוא נלך יותר בנחת"

 

ב"ה לא חסר דרכים לומר.

 

בנים לא תמיד ערים לדברים האלה,

 

צריך להאיר את עיניהם לפעמים...

 

ורוב המוחלט של הבנים נענים בשמחה!

בלי שום ביקורת,אולי יש לי חוסר הבנה בסיסי בעניין...

 

באה בחורה אם תיק ענק,נסחבת איתו כל הדייט,וזה לא ברור שצריך להציע לה עזרה?

 

אני בד"כ לא מגיעה עם כאלו תיקים(וכשהגעתי-הוא מיד הציע לסחוב וזה היה כי אח"כ הייתי צריכה לנסוע למקום לכמה ימים),אבל נראה לי שאם מישהו לא היה מציע עזרה,הייתי חותכת על זה...(כי זה לא העניין "הזה",נראה לי שזה מצביע על חוסר רגישות בסיסי...)

 

אז מה אתם אומרים?אני טועה?

אבל ממש לא מסתדר לי המשפט-"הוא מקסים אבל הוא רואה תיק ענק על הבחורה ולא חושב שהוא צריך להציע עזרה"

 

או שהוא משחק אותה מקסים או שבאמת חסרה לי הבנה על נפשם של הגברים.

אבל יש אנשים מעופפים לא מתוך כוונה רעה

חוסר טאקט כזה..

צריך ללמד אותם כמה דברים בסיסיים לחיים והם יסתדרו עם זה.

 

יש גם בנות מעופפות.

השאלה שלי הייתה מנקודת הנחה שלא זאת הסיבה.

נראה לי

אם היא הייתה לפחות אומרת 'אוי' או 'וואו,זה כבד' מיואש אז היה לי גם יותר נח להציע וגם יותר מובן שהיא רוצה.

אבל יש כאלה שלא מבינים גם רמזים..ואז זה אולי אומר משהו על התקשורת בניהם שצריך להוסיף למכלול הנתונים ולשאר הקשר.

לאישה מבוגרת עם שקיות כבדות, תתבייש לבקש עזרה?

לאישה בהריון שנסחבת עם עגלה, תתבייש לבקש עזרה?

 

אלו דברים בסיסיים, שאני מאמינה שהתשובה עליהם היא לא. כלומר שלא תתבייש לבקש עזרה, אלא זה ירגיש מאד טבעי לסייע ולעזור. (ואלו אנשים זרים..)

 

כך גם כאן..- בחורה שהגיעה, מסיבה זו או אחרת, עם תיק גדול ושקיות, וכבד לה מן הסתם, מן הראוי לעזור.

ואין צורך לרמוז על זה.. תמוה בעיני אם בחור יבין זאת, רק אחרי אמירה שלה ובקשה..

 

חושבני שהרבה בחורים עם צניעות ירגישו לא נוח להציע בחורה לקחת את התיק שלה.

 

הם מרגישים בכך דבר אישי שלה.

 

כלל לא דומה לדוגמאות שהבאת.

 

 

ומכאן לימוד גדול לעין טובה ולימוד זכות: יש דברים שאנחנו לא מבינים למה הזולת עושה. לפעמים כדאי לשאול..

 

[ביחוד בדבר כזה, שה"ראש" של הבחור והבחורה יכול להיות ממש להיפך - גם אם יש להם בדיוק אותן מידות טובות. וזה גם נכון אח"כ, בעניינים אחרים, לחיי הנישואין]

 

צריך ללמד זכות

אז על זה- סליחה ומחילה.

 

לגבי כל שאר דבריי- אני עדיין מאמינה בהם

להציע לעזור זה מאוד בסיסי

ואם הבחורה לא מעוניינת- היא תמיד יכולה לסרב בעדינות

אמרתי, שיש בחורים שמבחינתם להציע לבחורה בפגישה, לקחת  במקומה על הגב את התיק עם הדברים שלה, זו ממש תחושה לא-צנועה; כניסה ל"רשות היחיד" שלה (והתייחסתי לדברי "אורח כלשהו").

 

אז במקרה שזה כך - צריך לקבל את זה כך, אפילו להעריך, ולא להיכנס ל"פרשנויות".

 

וכבר אמרתי שאת לא מבינה את ה"ראש".. זה לא חיסרון בך.  את אומרת, "להציע לעזור", "היא יכולה לסרב"..  לא מדובר עליה. מדובר על ההרגשה שלו שבגללה אינו מציע.

 

אני לא אומר שבהכרח כולם כך, אבל מי שכך זה בסדר. וגם בסדר שבּת לא תבין מה בכלל הבעיה.  ושוב - גם בנישואין יש דברים כאלה, באופנים אחרים.

א. אני יודעת על עצמי שהייתי מתביישת לבקש..
רק בשלב שכבר מחליטים למסד את הקשר, הייתי מוכנה לבקש.
אז מה אם הוא גבר? מה אני עושה בשבילו? מה הפינוק הזה?
אם הוא היה מציע, הייתי מסכימה שיעזור רק אם התיק היה בלתי נסבל.

ב. יוצא לזוגות להפגש הרבה פעמים בימי חמישי, כשהיא חוזרת מהש"ל/ לימודים והוא מהצבא- הגיוני שתבוא עם תיק גדול .. ( תגובה למי שזה רלוונטי עבורו..)

ג. אני בעד לצאת מנק' מוצא שהבחור הזה מקסים ולא סתם אני בוחרת להפגש איתו-- כלומר, אם הוא לא מציע לעזור, זה אך ורק מתמימות.
למה, למען ה', שלא ירצה לעזור לי?!
יחד עם זאת, אני ממש מזדהה איתך.. כבד לך, לא נעים לבקש עזרה והוא לא מציע לעזור.
זה מהדברים שעליהם אני אומרת: ארררר!!

רק טוב!
ג.

א. את יודעת על עצמך שהית מתביישת לבקש-

אבל תדמייני-

שאת הולכת עם חברה שלך- ולך יש תיק ענק, ועוד 2 שקיות, ולחברה שלך יש תיק יד קטן

אם משום מה היא לא תגיד לך מייד- מה את סוחבת?! תני לי!

את תגידי לה- אכפת לך לקת ממני שקית? תודה צדיקה!

את תתפדחי? לא. כי היא חברה שלך.

 

למה שבחור יהיה שונה? זה שהוא דייט לא אומר שהוא חוצן

(כלומר הוא כן ממאדים אבל... )

 

ב. כמו שכתב הרש-

מה ההגדרה של תיק "גדול" או "כבד" ממש תלוי במי שסוחב אותו

תחשבי (מלשון חשבון) שמי שגבוה ממך בראש, ומסת השרירים שלו כך וכך יותר משלך- הרבה פחות כבד לו בתחושה- אותו תיק שמכריע אותך...

 

ג. "אם לא תגיד- איך נדע?" (מתחדשתיה)

ברור שבחור רוצה לעזור

ולא מעט בחורים- לא רגילים ללכת עם בנות... לא שמים לב לכל מיני דברים

קצת צריך לחנך אותך, לתת להם נתיב- יש לך רצון כנה לעזור- הנה אני נותנת לך כלים ודרכים לבטא את זה

וזה קצת גם בעיניין "לא נעים לך לומר" --בובה- אם לא נעים לך לומר לו משו- איך תתחתני איתו? יהיה לך גם לא נעים לומר לו שיקום לחתל את הילד ב2 בלילה??? |דמגוגית בגרוש|

 

א. זה בדיוק מה שאמרתי, שכאשר נהיה באמת קשורים, אעז לבקש עזרה- כמו חברה טובה..
מסתם חברה, לרוב אני לא מבקשת עזרה. רק ממי שאני יודעת שאני גם מיטיבה לו הרבה..
תכלס, אף אחד לא חייב לי כלום. אני לא אמורה לצפות לעזרה ..
זו עמדתי. מותר ואף הגיוני לחלוק.

ב. התכוונתי לתיק הכבד לגופי שלי..

ג. זו באמת דמגוגיה..
אני לא מחנכת אף אחד- קודם שאני אהיה מחונכת..
אפשר להעיר ואף מצווה, אבל לא ממקום של "בא אראה לך מה לעשות..". אלא "הפריע לי ש..".
(יעל גישור ותיווך בע"מ)

אפשר להעיר לו בעדינות אני בכ"א לא הייתי נפגע טוב זה לא ראיבה כי אני יש הייתי מציע לעזור

לגנבי המהירות אפשר חצי לצחוק על זה ולתאם מהירות שיוויונית כי וואלה אתם מה זה איטיות (בלי לפגוע)

התעייפנו כבר..

 

ובקשר לשרשור-

כן, מניסיון, לפעמים בנים פשוט מתפדחים ללכת עם התיקים שלנו, ויש לזה הרבה סיבות (לא זוכרת כרגע, אך ממש זוכרת שהבנתי אותם) בעיקר בהתחלה, שאז אין מספיק קשר והם כן צריכים זמן לזה. אלו היו 2 משפטים על לימוד זכות..

 

וכן, צריך להגיד את זה, הם בודאי רוצים לעזור, צריך לעורר את תשומת ליבם הרדומה לעיתים לפרטים הקטנים, ולשתף אותם גם בזה, בצורה יפה ועדינה, הם ישמחו, בטוח. ובפעם הבאה עוד מקצה הרחוב הוא יבקש ממך לעזור לך עם התיק...  לעיתים הם מתביישים כי אולי לא תרצי להיעזר.. אז עזרי להם לעזור לך, ובקשי...

 

 

בס"ד

 

"אתה יודע? התיק שלי כבד, אני אחרי שבוע בשירות, תוכל ללכת יותר לאט?"

ואם הוא עדיין לא מבין, לעצור רגע, להניח את התיק "אוף, כבד לי מאוד..."

 

ופעם הבאה לא להגיע ישר מהאוטובוס.....

אולי הוא לא מרגיש נעים להציע..

מבינים שזה לא היה אמור להיות הוא ככל הנראה והוא רק קידם אותך לאחד והמיוחד שלך.

 

אני אישית אחרי כל פעם שזה לא הולך משתדל לחשוב על הצד החיובי שיצא לי מזה[ותמיד יש משהו]

 

ולפחות אצלי, כשהשכל הבין שזה לא היה זה, גם הלב נרגע...

 

 

שיהיה המון בהצלחה!

קבלי חיבוק גדול (רק בכאילו..את יודעת )

 

זה נכון שזה נראה ממש קשה..וזה טוב

 

למה? כי זה אומר שאת בנאדם..ויש לך רגשות..

 

מה עושים?

 

אופציה א -

 

לבכות..ולבכות ולבכות...

 

ולבכות ולבכות..זה באמת משחרר

 

אופציה ב -

 

להאמין שהכל מהקב"ה

 

ושהוא מכוון הכל מלמעלה..

 

ולאט לאט להמשיך הלאה..

 

אופציה ג -

 

לשלב בין שתי האופציות

 

קצת לבכות ואח"כ להמשיך הלאה..

 

 

ולומדים ממה שעברנו...
ולומדים על עצמנו..

והתרופה הכי טובה היא הזמן.. כי הזמן נותן לנו לעקל את מהשהיה ונותן לנו כוחות להמשיך קדימה..

וזה גם זמן להתחזק באמונה... בה'..

בעזרת ה' יתברך!

 

דבר ראשון מותר לך להרגיש מה שעובר עלייך, אל תתכחשי לזה, כי אם זה קיים ותדחיקי את זה, זה רק יבוא בהפוכה.

זה באמת תחושה קשה. והקטע הכי קשה בה הוא התחושה שאת לבד, ואז עולות כל מחשבות הייאוש והעצבות ועושות את שלהן- מי? מתי? מה אצטרך לעבור עד אז? וכו'....

אבל, כמה שזה קשה ומצטער, זה יכול להוביל לתפילות כל כך חזקות....! מה לעשות שלפעמים דווקא הקושי מגדיל את הרצון, ומחזק את התפילה... בשביל זה הקושי נועד...

 

מה שאותי מרגיע זה פשוט לנסות ללמוד תובנות, מה את לוקחת מהקשר הזה הלאה? אילו תכונות לא אהבת והפריעו לך? ואילו תכונות היית שמחה שיהיה במי ששייך לך באמת. תנסי, ותראי, לפחות אצלי זה עובד... כי את בטוח מאמינה שה' הביא אותך לקשר הזה וגם לפרידה הזו, אבל בשביל להרגיש, ולא רק להאמין, כדאי ממש לחפש את הנקודות הטובות כאן שבשבילן ה' בעצם הביא אותך לכל הסיפור הזה. אז גם תרגישי שזה היה שווה למרות הכל....

 

זה גם זמן ממש לשחרור - את משוחררת ולא צריכה להתאים את עצמך לאף אחד, ולא להשקיע הרבה אנרגיות בקשר... יש לך זמן קצת לעצמך ולהשקיע בקשר עם אנשים שחשובים לך- חברות, משפחה וכו', שהרבה פעמים מקבלים פחות יחס כאשר את מפנה המון אנרגיה לקשר... ועכשיו גם יהיה לך קצת יותר יישוב הדעת בעניינים כמו לימודים ועבודה...

 

בקיצור- אל תתכחשי לרגשות השליליים, אבל אחרי שחווית אותם, נתבי את המחשבות שלך לנקודות הטובות- למה את יכולה לקחת מהקשר הזה הלאה, ומה טוב בתקופה משוחררת....

 

זה גם הזמן לפנטז קצת ולהאמין שה' יביא לך תותח שהרבה יותר יתאים לך......ואז תגידי חבל שהתבאסתי אז...

התותח בדרך, בטוח!

בהצלחה רבה

זה שלב שנוגע להרבה מאיתנו , בעיקר בקשרים .. אז קודם כל מזדהה איתך. דבר שני : אני חושבת שאת באמת את צריכה לחשוב חיובי ולבלות הרבה עם חברות , להיות עכשיו הרבה עם האנשים שאת אוהבת..משפחה וכו' . אפילו זה טוב לפרוק למישהו ולבכות על זה, זה גם בסדר . 

את מרגישה ריקנות כי חסר לך משהו , חסר לך אותו. אני בטוחה שזה יתמלא עם הבחור הבא שתצאי אותי, ז"א הבחור המתאים בעז"ה ! 

 

שיהיה לך ב"הצלחה .

ותבדקי.. אולי הוא באמת זה

 

בסופו של דבר היה לך טוב איתו.. תחשבי

דווקא מעצים את הכאב. ממני, מוזמנת לפרוק באישי אם בא לך (למודת כאב מלפני שנה). זה נורא, ועכשיו זה הזמן להכיל, לקבל ניחומים..

לא באמת יכולה לומר הרבה...

זה באמת כואב.
כאב שלפעמים משתלט לגמרי ונדמה שאין לו התחלה ואין לו סוף...

הלב איתך.

והנק' אור שמחיה אותי זה רק ה'...
שאם זוכים דוקא בזמן כזה לקרוא אליו באמת...
זוכים לרגעים נדירים של מפגש עמוק ועוצמתי....
זוכים לרגעים של חיבוק שמיימי שאין בנמצא...

לדבר את הכאב הזה עם ה'
לקרוא לו
לומר לו שאת באמת לא יכולה עכשיו בלעדיו...

ולהאמין בטוב...
כל הזמן להאמין שהטוב הזה קיים
לא למדוד את המציאות רק לפי מה שאת מכירה עד עכשיו..
את פשוט עוד לא יודעת איזה טוב עוד מחכה לך...

וכמה שפחות להקשיב לקול שמנסה לשאוב אותך למטה..ואחורה...
לתת מקום לכאב. להקשיב לו.
אבל לא להתרגש ממנו יותר מדי..לא להתקע שם...
את תראי,
יבוא תיכף משב של רוח חדשה...
רק תאפשרי לתנועה הטבעית המתנועעת של החיים לקחת אותך...

זה חסר.

זה תחושה מטורפת של בלבול.

 

אבל מה שיש לי לנחם

זה שהזמן עושה את שלו

בסופו של דבר מתמודדים.

 

ובינתיים תפנקי את עצמך, תעשי דברים שאת אוהבת,

שימלאו לך את הזמן וירחיבו לך את הלב.

תבכי, תתפללי,

תדברי..

(לי ממש עזר לדבר על הקשר...)

ובאמת,

עד שלא מוצאים את הבחור

הריק לא מפסיק

ולפעמים באים הגעגועים,

אבל  יש כוחות לעבור את זה.

כי מה לעשות לא כל אחד מתאים. הרבה יותר כואב לחיות עם אדם שייפרד ממך רגשית או את ממנו כשתהיו נשואים. תהיי בתוך קשר אבל בלי רגש.

זה כואב כשקשר נגמר אבל עשית בחירה והחלטה חשובה. את עכשיו יודעת קצת יותר טוב מה את רוצה ומה את לא רוצה. המודעות העצמית שלך טיפה יותר גדולה. יכול מאוד להיות שמה שאת צריכה עכשיו זה מסגרת אחרת תומכת רגשית. מסגרת של חברות או משפחה, מסגרת שלא נעלמת ביום אחד אלא תמיד תהיה שם לתמוך בך. זה כמו ללכת על אבנים בתוך נהר שוצף. חייבים לבדוק כמה האבן הבאה יציבה לפני שעוזבים את האבן הנוכחית. זה נשמע שהאבן הבאה שניסית לדרוך עליה לא היתה מספיק יציבה בשבילך ואת עכשיו קצת בחוסר שיווי משקל. אם זה כך אז פשוט תתייצבי שוב על האבן הבטוחה שלך, תתאוששי ותנסי שוב ממקום יציב, בטוח וחזק. ככה זה עובד...

אבל ברצינות...

בעז"ה יהיה בסדר. 

כל דעביד רחמנא לטב עביד. 

שיהיה בנין עדי עד על אדני התורה והמצוה והמאור שבתורה...

החתונה תקח 18 שעות...

כיף לשמוע.

מזל טוב.

"שמחם בבנין שלם,

באור פניך תבהיקם,

ירווין מדשן ביתך,

ונחל עדניך תשקם"

 

כל הברכות

(איפה הכרתם?)

בס"ד בר"ה

 

איזה אושר, איזה שמחה, איזה צהלה, עוד זוג לקראת בניה!!

 

יהי רצון שבורא העולמים, יתן לכם רק אושר, נחת ושלווה, קדושה וטהרה, אמונה ושמחה, פשיטות ותמימות 24 שעות ביממה גם בשעת חלום

 

בית של שלום וכיף, אהבה אמיתית וניצחית, שובע שמחות וישועות אינסופיות

 

בקיצור.....מזזזזלללל טווווובבב

 

1.סבא שלי היה אצלנו בשבת!

2.מהשבוע לא עובדים יותר ימי שישי

3.הייתי צריכה תמונה של חניכה שלי לסוף שנה-והייתי בטוחה שהיא לא תביא לי והיא הביאה!!!איזה כיף

 

שבוע מקסים!!

ברוך ה', בשבח והודיה לה' ית',

נולד לי האחיין הראשון ביום שישי!!!

אין לתאר כמה שהוא חמוד ומתוק ומקסים ופצפון ו... אין מה לומר! רק להינמס!!

(ולא אכפת לי שכולם אומרים את זה על כל התינוקות..)

חוץ מזה- ב"ה שבוע סבבה

בס"ד ובהשתדלותי

 

יצאו חלות טעימות  ובאופן כללי הייתה שבת מאוד נחמדה וכיפית.

יש הרבה דברים...

 

• אבא הלך לבית כנסת בערב שבת.. נכון שזה נשמע "אפשר לחשוב".. אבל זו התקדמות.. 
• היתה חתונה של חברה חוזרת בתשובה והיה מרגש כל העסק
• נפגשתי כמו בכל שבוע עם ננשמה ושייטת אבל השבוע היה כיף ממש..
• בהמשך לסעיף הקודם.. כל מה שהקב"ה עושה, לטובה הוא עושה... והן הוכחה לכך!

• ובכללי אני שמחה ומאושרת.. שגם זה כמו הסעיף הקודם לא ברור מאליו..

 

 

שבוע מקסים! 

שתמיד נמצא בכל מקום ומחכה אך ורק לקבל את תפילותינו!!!איזה זכות!!!

 

שנדע לנצל זאת!!!

בס"ד בר"ה

 

א. מחר בע"ה אמורה להיות לי ישועה גדולה, אי"ה כמובן

ב. יום חמישי עשיתי מנגל עם חברים...(שהרבה זמן לא ראיתי)

ג. יום שישי הייתי בים (אחרי תקופה שאני כוסף ללכת לים) עם בירות, סיגריות ואנשים טובים

ד. עשיתי שבת אצל חבר, והיה פשוט גנעדן...

ה. חזרתי הבייתה בשלום, וה' יתברך מכין לי שבוע לפנים, אני בטוח בזה

 

בקשר לסעיף ד', כתבתי אותו, כי בשבת שמעתי הנהגה יפה שהחפץ חיים היה עושה...

כשהוא היה הולך בתוך ביתו, הוא היה אומר: "שנזכה להגיע לחדר בשלום" והיה לו בית של חדר וחצי

זה שאנחנו נושמים וחיים כל רגע, זה לא מובן מאליו

 

הקיצר, אין, פשוט אין (!!) כמו אבינו הרחמן..כפרה עליו

תודה רבה על שבת מעולה עם אוכל מטורף!!!

שקורים ניסים! כמו למשל היום- שהילדים יצאו לפני שהאוטובוס נשרף..

ושאנחנו בריאים..

שהוא מסדר את הכל!!!

שבקרוב וכו'...

הכותרת נכתבה כדי לשבור את רצף ה"מזל-טוב"

אבל בכל זאת שיהיה מזל טוב

טונות ברכות ושפע מכל הסוגים - ברוחניות ובגשמיות.

וברור שהמקסימה שלך תופיע ממש ממש בקרוב!

(איפה צאדיקה?.. צדיקה גוזרת והקב"ה מקיים!)

 

המון שמחה ואושר..

ממני.

חברת פורום זקנה..

הופ הופ טרללה, הזדקנת בשנה!

שיהיה רק טוב 

והמון שמחה

ובעז"ה שתזכה להציב מטרות, ועד היומולדת הבא- כבר לראות את עצמך מגשים אותן!

ושבכל יומולדת תזכה להסתכל אחורה בשמחה וסיפוק.

מספר שנים לא רב.... חה!

כשאני אתפוס אותך, אבא!

בס"ד בר"ה

 

שהשנה הבאה עליך, תהיה השנה הכי טובה שהיתה לך מיום בריאתך...
מלאה באושר, נחת, סיפוק והתגשמות המשאלות...

 

רק טוב

 

ביומולדת (באותו היום) יש ענין לקרוא ת'פרק תהילים בגימטריא של הגיל..אם דוגמא אתה בן 22 תקרא את כ"ג כי אתה נכנס לשנת ה-23...כפיש?

 אז אתה צריך לקרוא עכשיו את כל התהילים פעמים (: