פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1456)

כי גם לחזור לעצמנו בראש על האמת העובדתית החד משמעית -

שיש הרבה מתאימים (אפילו הרבה יותר מתאימים) ב"ים" הדייטים - 

לא יעזור...

כי זה מה שמרגישים בזמנים כאלה,

ורק הזמן והיסח הדעת (והמציאה, אם היא מגיעה קודם) מרפאים.

אבל בתכלס-תפילות.

זהו.

אין כלום שיכול לעזור באמת חוץ מזה.

ממש תארת את המצב...האמת היא שגם לפני שנתיים  היה לי איזשהו קשר שגם חשבתי ככה,אבל מצד שני היו  אז דברים שהפריעו לי,אבל עכשיו הכל היה נראה  מושלם...

שנזכה להתחזק באמונה!

תודה רבה על העידוד לך ולכל מי שהגיב!

מחלה מדבקת?

גנטית?

מה ההשפעה שלה על פוריות?

מה השפעתה על חיי שגרה רגילים?

אלו דברים שצריך לבחון, ולפי זה יותר לענות במדוייק..

אבל בעיקרון, בדברים הרגילים- נראה לי שבפגישה שלישית- רביעית,

אא"כ זה משהו שבאמת מפריע לתפקוד היום-יומי או לפוריות ואז אולי אפילו מראש...
שוב, זה תלוי..

הצלחות, בשמחות והכי חשוב- בבריאות!

האמתי שיצא לי לשמוע תשובה בנושא שמקורה מהרב מנחם בורשטיין (ראש מכון פוע"ה -רפואה בהלכה) במדרשה שלי שנה שעברה.

בעיקרון- זה ממממש תלוי איזו מחלה זו, מה השפעותיה ואיך מטפלים בה וכו'.

אני הכי ממליצה לך לפנות אליו- הוא יתן לך ממש את התשובה ההלכתית שמתחשבת בכל הגורמים- וזה הכי טוב כי הוא יודע מה השפעת כל מחלה!

בעיקרון, למחלה אחת ומסויימת אני יודעת שההתלבטות היתה אם להגיד ומתי, ובסוף הוא אמר שאין צורך בכלל כי לוקחים כדורים בכל מקרה משהו כזה... אבל זה ממש כל מקרה לגופו!!

בשורות טובות לכל עם ישראל!

אלא אם כן זה משהו שברור שהוא קריטי לגבי נישואין - שאז אולי יש מקום ליידע מראש..

אם זה דבר רציני אז צריך לספר אותו עוד לפני שבכלל יוצאים.

שהצד השני לא ירגיש 'שרימו אותו'=זה לא כיף ובכלל בכלל לא נעים.

הרי הידע של הצד השני בנוגע למחלה כזו וכזו יכול מאוד להיות פיצקי ולכן סתם ייבהל! כשלמעשה הצד ה"חולה" בדק לעומק ויודע איך מטפלים ורק צריך כך וכך כדי להירפא\להתגבר על המכשול...

ב"ה

אני התחתנתי עם מישהי בעלת מגבלה, אמנם חיצונית- בעיית שמיעה אך בכל אופן מוגדרת כמגבלה מסוימת.

כמובן שידעתי על כך עוד לפני הפגישה הראשונה וטוב שכך.

אולם התשובה לשאלתך היא מורכבת משום שהדבר מאוד תלוי בשאלה מהי המחלה ממנה אתה סובל? מהי רמת ההשפעה על מערכת החיים היום- יומית? מחלה עם ביטוי חיצוני שאי אפשר להתעלם ממנו או משהו פנימי שלא מורגש?

יש לי חבר עם מחלה מסוימת שאין כאן המקום לפורטה שבתחילה לא גילה על מחלתו, רק בשלבים מתקדמים של הקשר, ואז הכל התפרק, אך שכהדבר התגלה בשלבים המוקדמים יותר- הם חיים היום באושר...

אתה יכול לפנות אלי בכרטיס האישי להמשך שיחה- אם אתה מעוניין.

בהצלחה!

ואם זה פוגע בפוריות אז עוד לפני שנפגשים, כך לא נוצר מצב של כעס, מתח, צבים ושאר דברים לא נעימים...

במקרים מסויימים אפשר לספר על דברים כאלו רק לאחר כמה פגישות,אבל אני חושב שזה תלוי

אחי/אחותי היקר/ה!

אני כואב את כאבך, ומבין עד כמה זה מסובך. 

לא משנה כמה תשובות יהיו לך, מרבנים מיועצים מחברים או מפורומים,

בסופו של דבר התשובה הכי טובה תהיה שלך...

כלומר, יש מספר קריטריונים שאוכל לתת לך מנסיוני הדל ואיתם יהיה לך יותר קל לבנות תשובה.

והם:

1. הידבקות- 

    האם זה מדבק?

    אם כן >האם ניתן לקבל חיסון נגד המחלה לבן/בת הזוג?

    אם לא >מהם דרכי ההידבקות? (רוק, כלי דם, יחסי אישות...)

    מהם הסיכויים להדביק אחרים (באיזו רמה)?
2. סדר יום-

    האם זה פוגע במהלך סדר היום הרגיל שלך? הגבלות כלשהן...

    באיזה אופן נדרש טיפול כיום, והאם המחלה עלולה להתפתח בעתיד?

3. מחלה תורשתית-

    האם הבעיה תורשתית? האם זה יכול לעבור לילדים? באילו סיכויים?

    (אם כן, יש לברר במכונים גנטיים, מכון "פועה" בפרט, לגבי הצורך בהפרייה מלאכותית)

    האם מדובר בסה"כ בבדיקת התאמה גנטית? [ואז זה הרבה יותר פשוט-לפגישות יותר מתקדמות]

4. דרכי טיפול-

    האם ישנו טיפול מונע שיכול להתגבר על המחלה לגמרי? או לפחות להוריד את מינון השפעתה?

    האם מדובר רק על נשאות של מחלה? כי אז אין בכלל צורך בטיפול רפואי.

בכל אופן, ברור לי מעבר לכל ספק שאת/ה אדם הגון שהדבר שהכי חשוב לו זה שבן/בת הזוג ידע מכך,

וכך למנוע מקח טעות, המביא לנישואין שאינם תופסים לפי ההלכה.

כעת, לאחר שיש לך תשובות על אלו, ישנם מספר אפשרויות של תיזמון ההכרזה על הבעיה הרפואית:

1. לפני שנפגשים- ככל שהבעיה יותר גדולה וחמורה, כך גם עדיף להקדים לספר על כך.

2. בפגישות 3 עד 5- ככל שניתן להתמודד עם הבעיה, יש לתת לצד השני טעם חיובי ורושם טוב,

    לפני שבכלל מדברים על החסרונות הכ"כ חיצוניים שמולן ניתן ואפשר להתמודד.

    ובכלל, עד שאין חיבור עם הצד השני, בפגישות אלו זה סתם מיותר להעלות נושא זה, הדורש כוחות נפש לא פשוטים.

3. בפגישות מתקדמות אפילו יותר- ניתן לדבר על נחירות, רגישות לשקט, אלרגיות, אנמיה, ושאר מרעין בישין...

    מכיוון שזה כבר פחות קריטי מול קשר כ"כ יציב.

בקיצור, ככל שניתן להתמודד עם הבעיה, כך כדאי לבדוק חיבור בין המשודכים, ורק לאחר שיש רושם חיובי מינימלי על החולה, ניתן לספר גם על הבעיה הרפואית בהדרגה אך לא למרוח את ההדרגה על יותר משני פגישות.

בהצלחה, ושהקב"ה יהיה בעזרך להחליט החלטות אמתיות ונכונות.

לבעלי יש מחלה נדירה ולכל ילד יש סיכוי של 50% שהוא יקבל את המחלה הוא גם כיום יש לנו 4 ילדים עם המחלה ו2 בלי. 

בעלי סיפר לי על המחלה בפגישה ה3 בצורה כללית כדי שאני יקיר את זה כשהתערסנו הוא לקח אותי לסיור במחלקה בבית החולים שבו הוא מתופל כדי שאבין למה אני  נכנסת אני חושבת שלפני הפגישה ה3 לא כדאי לספר אל חייבים לספר לפני הארוסים כי חשוב לדעת לקרת מה הולכים במיוחד עם זה תורשתי.

בהצלחה

דוקא מהסיפור שלך נראה שעדיף קודם ואפילו עוד לפני שבכלל נפגשים במיוחד אם זה תורשתי ועוד בסיכון כל כך גבוה (לא יודעת עד כמה זה משפיע על התפקוד היומיומי)

נפגשתי פעם עם מישהו עם מחלה שהוא סיפר לי עליה בפגישה הראשונה והחלטתי (לא רק בגללה) שזה לא מתאים לי

חבל שלא שאלת מיד - היית חוסכת מעצמך שבוע של דמיון פורה שבונה תילי-תילים של בניינים פורחים באוויר.

התעניינתי במישהי - יפה. עכשיו לקפל את הכל יפה ולשים במדף מעל המסכים.

חבל להשקיע אנרגיה רגשית, זמן מחשבה ושעות שינה אבודות בחלומות שאין סיבה שיתגשמו.

אם בעז"ה יצליח משהו - תמיד אפשר לחלום אחר כך.

בס"ד בר"ה

כי קראת למי שהולך עם טבעת נישואין "ערס".....זה לא ערסיות!! זה יפה!!!!

זה יפה ולדעתי גם חשוב..

למנוע מקרים כמו שלך!!!

אבל התגובה של החברה שלך בסדר גמור. רצתה להוציא אותך מהמבוכה..

ושתחפש. טוב מאד..

ולכן - לא קרה אסון..

לא עשית שום דבר רע. בוודאי לא בכוונה.

לכל היותר - אפשר ללמוד להבא, שלפני ש"עפים" בדמיונות, מבררים שבטוח הוא פנוי  (וגם אז הרי זה לא בטוח עדיין שיתאים וכו'...) 

כל מה שניסינו היה לנסות לעזור להיחלץ קצת מהפאדיחה, ולהראות שזה לא "סוף העולם"...

מלבד מה שהזמן עושה את זה הכי טוב - ודי מהר....

אני כבר הודעתי לארוסי...

לפני שנה..כשהיינו חברים...

חבוב...אתה תלך עם טבעת!!!!

הוא חתיך...(כאילו..ברור..)

אז אני מעדיפה שהוא ילך עם טבעת...כן..זהב בולטת..

וידעו שבן ה 19 שלי נשוי...

ושאף אחת לא תעיז להתסכל עליו...

זה ממש לא נהוג, ומי שהולך עם כזו טבעת, צוחקים עליו שנעשה בו מעשה יב"ז (יעל בר זוהר ש"קידשה" גם היא את בעלה כדי שיהיה שיוויון)

הכי מקורי ששמעתי 

שמישהי הביאה לי תמונה של מישהו (היא אזרה אומץ לצלם אותו) וגילתה שהוא נשוי

או שחבר שלי שלח את האישה של אחד האברכים לברר על מישהי, והיא הייתה בת 16  

תלוי איך את שומעת אותו..

זה לא נדיר שחברים מסדרים אחד לשני

תחייכי ותזרמי עם זה.. אם ייצא מזה משהו זה רק לטובתך.

בעלי הולך עם טבעת.

וזה לא הפריע לבנות לנעוץ בו מבטים\לברר עליו.

הן פשוט הסתכלו על כמה הוא חתיך (ואני אובייקטיבית) ולא על האצבעות שלו..

כי דוסיות לא מחפשות טבעת.

אין מה לעשות..

בקיצור- אם את בחתונה, תרקדי ותשמחי את הכלה, אל תבהי בעזרת גברים ותעשי פאדיחות..

|אולפניסטית מציצה בין חרכי המחיצה בהתלהבות|

זה בגלל זה

לחסוך אי נעימות ממנו הבנות, וממנו כבן..

וחיבוק יקירה!! לא נעים בכלל..

שתכיר לי בחור חמוד נורא שהיה בחתונה.

הם עשו טלפונים לברר מי זה היה, ושיגעו אנשים.

ואז התברר שלא רק שהוא נשוי, זה מישהו שיצאתי איתו פעם.

מביך.

איך לא זיהית אותו?

יפה שאת השם שלו זכרתי...

הוא אמר שזה חשוב מאד לשים טבעת, כדי למנוע תקלות ואי נעימויות, כמו במקרה הנ"ל...

ואאל"ט הוא אומר ככה גם לחתנים שהוא מדריך...

היא רצתה להתמודד על תפקיד "הגברת הראשונה".. תפקיד הגברת השניה פחות מספק

מכיר את המשפט ש"זוגיות אינה דורשת משני אנשים להסתכל אחד על השני, אלא להסתכל יחד באותו כיוון"?

זה מה שזה אומר..

פירוט - אהבה, או כל רגש אחר, לא מספיקים כדי לבנות זוגיות בריאה. צריך גם איזשהי "תשתית" של דברים משותפים שחשובים וקריטיים לשניהם שיעמדו בבסיסו של הבית המשותף.

עכשיו ברור יותר?

אם לא, חופשי באישי.

מן הסתם יש צורך בהסכמה על עניינים מהותיים.

זה מובן מאליו, זה בסיסי.

אבל לא הבנתי איך "בסיס" הופך ל"יעד"? יעד זה

משהו מעבר לרמה הבסיסית, ואת זה אני לא מבין.

זה מצטייר לי במוח כהתקדמות למקום בו אני נמצא

עכשיו.

המקום שאליו אתה רוצה להגיע - אומר עליך מי אתה.

זה סוג של משקפת שמראה מה יש לך בפנים (אא"כ אתה מרמה את עצמך או אותה).

ובעוד שנתיים אתה תהיה במקום אחר, בטוח. וגם היא.

אתה תגיע אל המקום הזה יחד איתה.

זה לא שאתה הולך למקום אחד והיא נשארת במקום אחר.

להצבת מטרות מעשית לשנתיים הקרובות.

בין "איך אני רואה את החיים שלי" ל"מה אני רוצה להשיג בזמן הקרוב".

השאיפה היא כללית ומתאימה לכולם, התביעה הנגזרת ממנה היא אישית - לפי כוחותי ויכולותי.

אני אנסה להדגים -

נניח, שכרגע השאיפה בחייך היא להיות עובד ה'. אתה מברר לעצמך מה זה אומר, ומגיע למסקנה, למשל, שעובד ה' צריך לעסוק בתורה, ולכן ההשלכה המעשית שבחרת לך, היא ללמוד תורה.

כשאתה מתחתן עם מישהי שגם אצלה השאיפה היא להיות עובדת ה' (בבירור שעשתה, היא הבינה שעובד ה' זה עוד כמה דברים, והיא בחרה להדריך בבנ"ע בשביל לממש את זה), אתם מחליטים להקים בית שזו תהיה מגמתו - עבודת ה'.

מעכשיו, השאיפה הזו צריכה ללוות אתכם בכל החלטה ומעשה, בכל יום.

והיא לא נשארת סטטית, ברמת בני עקיבא, אלא מתפתחת ומשתכללת. מבינים אותה יותר לעומק. וכמו שהיא נעשית מדויקת יותר, כך המעשים נדרשים להיות מדויקים יותר.

כלומר, יכול להיות שהיא הדריכה בבנ"ע מתוך השאיפה הזו, וכעבור עשור מגיעה למסקנה שמתוך אותה שאיפה - לא היה צריך להדריך.

אבל השאיפה, הכיוון - נשאר אותו כיוון.

ומבררים אותו יחד.

אני מניחה שכבר יש לך כיוון בחיים, אידיאל שמניע אותם קדימה, ידיעה לאן אתה רוצה ללכת,

יכול להיות שהוא עוד לא מבוסס מספיק, ו"יושב טוב".

יכול להיות שהוא עוד ישתכלל כך שתחפש בת זוג עם מגמה קצת יותר ספציפית

(ויכול להיות שעל הדקויות האלה צריך לוותר...),

וכמובן שגם יכול להיות שמגמת החיים שלך עדיין לא בוררה...

אבל מקווה שהבנת את מה שניסיתי לומר (כי קצת הסתבכתי...).

הם כוללים גם כביסות, שטיפות כלים...

הכנת הכלים החומריים שבהם מופיע האידיאל.

אני לא יכול להופיע את האידיאל, אם אני רעב, מלוכלך, חולה.

צריך שהחיים הגופניים יהיו בריאים ושלמים, כדי שיהיו כוחות להופעת חיים קצת יותר עליונים.

לתוך הגוף הבריא יוצקים את התוכן.

(דוגמא אחרת - מדינת ישראל...)

אומרים שזה תפקיד האם. לגדל ילדים בריאים, שמחים, מלאי כוחות גוף ונפש.

שיהיה להם את הבסיס לעבודת ה' - הבסיס שיאפשר להם לבטא את הנשמה.

חיים, חיים, חיים!

הייתה לי מחשבה כזאת בירכתי מוחי, לא הייתי

בטוח שאני מבין נכון...

בכל מקרה, תודה. 

(כשכתבתי "שנתיים" באמת התכוונתי למקום

שלי רוחנית ולא מעשית. באותה מידה יכולתי

לכתוב חמש, עשר או עשרים שנה...)

ה-"ה' עמכם" זה חלק מהחתימה..

לא חלק מתוכן השאלה..

אם הבחור מוצא חן בעינייך שזה כולל הכל. אופי. עבודה. דת. יחס. מידות וכ''ו..

כל אלה יוצרים מטרה

אין חיה כזאת  'מטרה'  אלא אם כן הוא חותר להיות ראש ישיבה/ממשלה.

ולאיזה מגזר?

מספר טלפון אין אצלי כעת, הם מהקהילה של הרב דוד חי הכהן בבת-ים.

פשוט נסי לבחון את המצב ברמה השכלית... ואם יש התאמה אז למה לא?

יכול לדעת אם את סתם "מתלהבת"?...

כדאי לך, אולי, לשבת לרגע ולחשוב: מה אני מוצאת בו, איזה תכונות, זה מתאים למה שאני מחפשת?

[ואם אינך יודעת, אולי יש מישהו שמכיר יותר - ויכול ליידעך בלי לספר לו]

אם התשובה חיובית, את יכולה לבקש ממישהי שתתענין אם הוא מעונין לבדוק. אולי עדיף לא בשמך, כדי למנוע אי נעימויות בעבודה, במקרה שהוא "תפוס" או כד'.

בעיניי 5 שנים הפרש זה יותר מדי, אבל יש מי שיגיד אחרת

מה מוצא חן בעיניך בו?

האם סתם "נדלקת" עליו או שיש אמת בזה?

אם ראית בו תכונות שאהבת אין סיבה שלא תנסי לבקש שישדכו בניכים..

יש לא מעט זוגות שהכירו בלימודים או בעבודה, גם דתיים

ומהנסיון שלי בפגישות, אם מצאת מישהו שמוצא חן בעינייך ונראה מתאים לכי על זה

זה יתן לך פרופורציות ..

ובשיר הזה הוא שר:

"הצדיק מבקש

אז קדימה להתפקד

אומן ראש השנה

הנה הנה זה בא

אומן ראש השנה

נעשה שם מסיבה

אומן ראש השנה"

אם עדיין לא שמעת את זה-אתה צריך!

בס"ד בר"ה

אחד האנשים הפצועים, הפישי הזה

בס"ד בר"ה

א. עבדתי כמו שצריך השבוע (הוי אומר- יש כסף!! )

ב. קיבלתי עבודה מטורפת לחודש הקרוב

ג. יום שישי הלכתי לעיר ופינקתי את עצמי כמו שצריך

ד. ככה!! כי הוא פשוט טוב!! ומתוק ורחמן וחמלן ועצום ואדיר ואבא שלי הוא הכי הכי הכייייי...

שבוע של שפע אור ואהבה

• אבא השתחרר מהבית חולים
• ישבתי בקצפת עם שייטת והיה ממש כיף כמו תמיד
• התקדמתי ביום שישי במשהו שמאוד חשוב לי
• חברה מתחתנת השבוע
• אני מרגישה הרבה יותר שמחה מלפני כמה חודשים והכל יותר בנחת ושלווה.. וזה לא ברור מאליו  

אחרי שבת כלה מדהימה!!!!

שיהיה שבוע טוב ומבורך בשורות טובות בעזרת ה'!

* הזדמנתי השבוע לשיעור מרומם שפתח אפיקי מחשבה והתקרבות לה'..

* הזדמנה לפניי מצווה גדולה וחשובה ואני כ"כ שמחה שלקחתי בה חלק.

* כמה בחורים שהציעו לי מס' פעמים בשנים האחרונות והתלבטתי אם להיפגש איתם- התארסו בשבועיים האחרונים,

תודה לה' שחסך התלבטויות נוספות ופגישות מיותרות...

הלוואי תצמח השבוע ישועה חדשה ומשמעותית.

שבוע טוב.  

הילדים בריאים ושמחים!

וגם אנחנו...

מזה מתחיל הכל...

אז ככה, תודה לך ה' שאני חיה ונושמת וזאת למרות כל ה-11 מבחנים וה-15 עבודות שמחכות לי...

נכשלתי במבחן...|אוף!| אבל לא נורא, הכל לטובה מקווה לעבור בהצלחה את מועד ב'..

יש לי עוד 3 מבחנים השבוע ועוד לא התחילה תקופת מבחנים....

סופסוף יש לי עבודה שאווווה לחופש אין יאוש בעולם!

אז תודה ה', ושיהיה שבוע טוב ומיטיב

הצלחתי לעזור כמו שרציתי והייתה לי סבלנות לילדים הקטנים והיה פשוט שבת מרוממת ושמחה.

וחוץ מזה בן דוד שלי ואשתו עשו סולחה עם החמות/האם לאחר שלא ביקרו בביתם כמעט שנה...

תודה לקב"ה שיש מבחנים ועבודות ולא חלילה דברים אחרים..

תודה לקב"ה שנותן לי כח לקום בבוקר, בריאה..

תודה לקב"ה על עם ישראל הנהדר..

תודה לקב"ה שנותן דרכים ועזרים להתמודד עם מכשולים..

שבוע טוב בע"הית!!

תודה השם - היא פשוט מדהימה..אין דברים כאלה.

תודה השם - באמת שאין דברים כאלה

תודה השם - על שפשוט כיף איתה..

בהצלחה

עוד אחיינית נולדה השבוע...

לא מבינה את זה, ב"ה לי זה לא קרה

1. אי נוחות להימצא במקום הומה אדם- כל אחד מסיבותיו שלו:

כמובן זה לא קשור אם אתה גבר או גברת..

לי, למשל, זה בהחלט מפריע, אני לא אוהבת את ההפגנתיות הזאת, בייחוד בתחילת קשר.

אבל כמובן שצריך לבוא "משפט מקדים" לפני שמגיעים למקום כזה,

ובטח לא להיעלם פתאום או לרוץ כאילו נמצאים במרתון..

דוגמאות:

"מעדיף אם נתפצל פה, כי...",

"אני לא אוהבת שחבר'ה מהישוב רואים אותי בטרמפיאדה, אז...."

2. טקס סיום פגישה:

לא חייבים שיהיה טקס סיום רשמי בסוף כל פגישה,

מגיעים לנקודה כלשהיא, אומרים להתראות וכל אחד זורם לדרכו, למחרת בדר"כ משוחחים בטלפון..

להיפך, אני חושבת שאם היה משהו רשמי/מסכם- זה היה גורם לי לבחילה..

3. טלפון לאחר הפגישה:

כולנו צריכים להיות רגישים בעניין זה (בנים ובנות), בדיוק כמו בכל שאר העניינים.

צריך לזכור שיש בסיפור את הצד שני שמחכה ומצפה.

לא משנה מה מצב הקשר, ובטח כשיש מחשבות של סיום..

שאף בחור ומקרה לא יעיזו להפיל אותך ליאוש..

בהצלחה!

אין לי בעיה לעשות דייט בגינה בכניסה לישיבה - שיקפצו לי כולם!!!

הישיבה

...

מחייב...

אני ממש מנסה להבין אבל כדאי גם לסיים יפה לא?!   

אבל מה שאת מתארת הוא בגדול- התנהלות רגילה של דייטים.

אני יודעת לומר על עצמי ועל חברות אחרות- בדייטים ראשונים מאוד לא נוח להפגש כשאנשים מוכרים יכולים לעבור, בסוף דייט בד"כ אין הרבה מה לומר חוץ מ- נדבר. ולרוב הבחורים (והבחורות!) גם לא נעים לומר- היה כיף, נהניתי.

אז תחליקי.

אל תקחי אישית.

תביני שזו ההתנהלות, ושבעוד כמה פגישות (עם אותו בחור) כבר שניכם תרגישו יותר נוח אחד עם השני.

אל תבהלי מזה ואל תסיקי מסקנות.

זה יהיה נחמד אם בחורים יתנהגו אחרת אבל מכיוון שהסיכוי לתקן עולם הוא קטן, לבחורה אחת, אני מציעה בעיקר להזכיר לעצמך שזה לא אומר כלום לגבייך, במיוחד אם הפגישה היתה טובה.

אם את יודעת שזה מהסיבה הזו, אז אין מה להיפגע..

אם הוא יהיה מי שתתחתני איתו - הוא כבר לא "יברח"..

כמו כן, "החכם עיניו בראשו", אפשר מראש להיפרד לשלום, בנחת, היכן שעדיין לא כל העולם נוכח..

ואם גם שם הוא אומר "טוב, אז נדבר".. גם לא נורא. בן. לא יודע בדיוק איך לסיים. יש גם בנות כאלה..

לגבי טלפונים - מן הסתם ישמחו שהזכרת שוב, אחרי כמה שכבר הזכירו פה..

תכתבו מה חשוב לכם מבחינה השקפתית בבן\בת זוג שלכם .זה מאד יעזור לי תודה.

שתעני על אלה כזו, בכנות, שאת לא כ"כ מבינה למה הוא מתכוין.. כפי שניכר משאלתך. זה בכלל לא חיסרון...

ותבקשי אם הוא יכול לשאול בצורה יותר מפורטת.

ואז תעני - אם יהיה לך - לגופו של ענין, לפי השאלות.

[לפעמים זה גם טוב לשואל - שפתאום צריך לחשוב עוד רגע, ולראות שלא כל אחד "מוגדר" בדווקא, אלא לגופו של ענין..]

שכל השקפה שבתורה לרעה [כמעט].

העיקר אל תצטטי ססמאות ששמעת פה ושם

זה נשמע הכי גרוע

את מוזמנת לשבת עם עצמך, ולבדוק מה דעתך בנושאים שונים

או פשוט לבקש מהבחור שאלות מנחות

לא הייתי יכולה לענות על שאלה שאני לא מבינה.

כמו שאתה חושב (וזה לא שולי) .

קודם לייצב את עצמך. אח"כ תערב בחיים האלה עוד משהי. לדעתי אתה לא דופק משהי אם תצא איתה עכשיו, אבל כן את עצמך כי אתה עדיין לא יציב.

תציב לעצמך מטרות, תשיג אותם, תעלה את הדימוי העצמי שלך, תוכיח לעצמך שאתה חי טוב יחד עם הטיפול והתרופות. ואז תמצא את מי שראויה לך.

בחורה זה ממש לא טיפול (כפי שאולי המשפחה שלך סוברת)

בהצלחה- לך עם ההיגיון הבריא שלך.

וחוצמזה אתה עוד ממש צעיר אז אין מה לדאוג מבחינת הגיל, קח את הזמן עד שתרגיש מוכן מכל הבחינות.

תצא איתה עכשיו. שהרי לא תאמר לה שיש לך בעיה כזו, וכשתגלה-תעשה את זה מן הסתם כשתהיה בטוח שהיא "תפוסה" מספיק טוב. אז למען ההגינות, טפל בעצמך. חתונה רק מעצימה בעיות ולא פותרת אותם-וגירושין זה לא עסק כלכלי, במיוחד לבנים.

ממש לא חכם עכשיו לצאת. ומכמה סיבות

1. אה צריך עכשיו להשקיע בעצמך ובבניה שלך. יש לך וואחד אתגר- להרים את עצמך (ורק שתדע שכל מה שאתה עובר עכשיו יכול להפוך אותך לבנ"א מדהים! אני מכירה כ"כ הרבה שעברו דברים כאלו וזה רק העצים אותם והם היום אנשים מיוחדים בטירוף) לנסות עכשיו לקחת על עצמך עוד פרוייקט- זה להעמיס על עצמך יותר מדי ורק יפגע בך.

התקופה של הדייטים זו תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית, וזה יכול להשפיע עליך בצורה מאד קיצונית, כל התנודות שגם ככה יש לך במצבי רוח יתעצמו, ויהיה לך קשה יותר לצאת מזה.

2. כשאדם נמצא במצב רגשי מורכב, יש יותר סיכוי שהוא יתאהב מהסיבות הלא נכונות. וזה יכול גם להגיע למצבים של תלות. או הפוך- זה יכול לחסום אותך רגשית ולתקוע אותך.

3. ואם נסתכל שניה מעבר לאופק, אתה יכול להתחיל לצאת ולמצוא את עצמך יום אחד נשוי- ובטיפולים. תסתכל על המקום שאתה נמצא בו היום, אתה באמת יכול להחזיק זוגיות תקינה? גם במקרה שבו האישה בהריון? אתה יכול לגדל ילד? להחזיק בית מבחינה כלכלית? אלו שאלות שאתה צריך לענות לעצמך לפני שאתה מתחיל לצאת. (ולא רק אתה, כל אחד..)

אתה בן 20, חצי מהבנים בגיל שלך עדיין לא בשלים לחתונה, תנשום, קח ת'זמן, קודם כל תדאג לעצמך- תכין את עצמך להיות בעל טוב ואבא טוב. זה הרבה יותר חשוב מאשר להתחתן מוקדם.

(ואם אתה רוצה, אתה מוזמן להתייעץ באישי)

נשמע שאתה עובר תקופה מורכבת, וטוב לשמוע שאתה רואה ב"ה התקדמות חיובית. העובדה שאתה מנסה לעזור לעצמך ולהתקדם- מעוררת הערכה, זה לא מובן מאליו שאתה עובד ולומד גם אם זה רק חלק מהיום, וזה בהחלט מראה על רצון חיובי  התקדמות.

ולשאלתך-

הרצון בזוגיות הוא חיובי וטבעי וטוב שהוא קיים אצלך, גם הוא מראה על בריאות נפשית מסויימת (גם אם לא במלואה). אבל כמו שאתה מתאר את המקום שאתה נמצא בו כרגע, אתה עדיין לא חזרת לגמרי למסלול, ובעייני זו המטרה העיקרית שכדאי שתעמוד כרגע מול העניים שלך.

אף אחד לא יכול להבטיח לך שתחזור לעצמך ולבריאות נפשית לגמרי, אבל התקדמות חיובית עם טיפול מתאים ועם מוכנות לעבוד על עצמך- בד"כ אפשרית.

לדעתי, לראות בזוגיות כמתכון לפתרון הקושי שלך- זה קצת שגוי, זוגיות לא פותרת בעיות בד"כ, אולי היא מקלה במקרים מסויימים אולי היא יכולה לדחוף ולתת מוטיבציה להתקדם אבל גם זה ממש לא תמיד, לפעמים אפילו להיפך. היא דורשת הרבה כוחות, הרבה עבודה, הרבה נתינה, ולגשת אליה מתוך חולשה, חוסר יציבות או ציפיות גבוהות לקבל ולהיות "מטופל" ע"י בת הזוג- זו גישה בעייתית והיא עלולה להיביל לאכזבות ותסכולים רבים.

אף אחד לא מגיע שלם ומלא לקשר, אחרת לא היינו זקוקים לו, לכולנו צרכים נפשיים נפשיים כאלה ואחרים וציפיה טבעית שבן/ת הזוג ימלא אותם, ויחד עם זה צריך איזון, להיות מסוגלים גם להיות בצד הנותן, מעניק, תומך וכו'.
אתה נשמע מודע לעצמך, תנסה לבחון האם אתה חושב שאתה מסוגל כרגע גם להיות בצד הזה במשוואה.

בנוסף, כדאי לדעת שהתהליך של מציאת בת זוג הוא לא קל בד"כ, גם לאנשים יציבים
ובריאים נפשית, הוא תהליך שדורש הרבה כוחות נפש, הוא לעיתים שוחק, מתסכל ומעייף. כשאתה בא עם מטען יותר גדול ומורכב, התהליך הזה עלול להיות לא קל. לא כל בחורה מסוגלת להתמודד עם מורכבות כזו, ואתה צריך להיות מוכן לכך ולדעת אם כרגע אתה מסוגל לכך, אם יש לך מספיק ביטחון במי שאתה ובדברים החיוביים שאתה יכול להביא לקשר ולתרום מהם לבת זוגך.

אם בבדיקה עם עצמך (ואולי כדאי לשתף ולהתייעץ עם המטפל שלך מה דעתו בעניין) אתה חושב שיש בך פניות נפשית לקשר, יכולת להעניק ולתת מעמך, יכולת לקבל, יכולת להתמודד עם רתיעה מהמצב שלך- אז אתה יכול לצאת לדרך עם הרבה תפילות שיעבור בקלות ותמצא אותה ללא עיכובים וקשיים נוספים.

אם אתה כרגע לא מסוגל לכך, אז כדאי לחכות ולהשקיע את האנרגיות בלבנות את עצמך, את הביטחון, את הצדדים החיוביים. לבנות מסגרת יומיומית קבוע וכמה שיותר מלאה בעשיה (כמובן, לפי הכוחות שעומדים לרשותך). אני מאמינה שזה יחזק אותך ויוביל אותך למקום טוב ובריא יותר שיאפשר לך גם לצאת לדרך הזו.

ודבר אחרון, חשוב מאוד בעייני-
לא משנה מתי תצא לדרך הזו, כדאי מאוד שהגישה כלפי עצמך תהיה חיובית, הקב"ה בחר להוביל אותך בדרך מסויימת, והוא לא מפספס פרטים, כך שהוא כנראה גם דאג לך לבת זוג מתאימה. עליך מוטלת חובת ההשתדלות, להתקדם, לטפל בעצמך, להיות מודע לעצמך על הטוב והפחות הטוב, לנסות, את השאר תשאיר לו. אתה לא דופק אף אחת, כמו שהוא לא דפק אותך שנתן לך את ה"תיק" הזה, ואתה לא מחפש מישהי שתעשה לך טובה ותיקח אותך. אני בטוחה שיש לך גם לתת (ואם עדיין לא עכשיו, אז בהמשך), אז תלך עם זה ואיתו- זה מקרין כלפי חוץ, ובדרך הזו יש יותר סיכוי להגיע ליעד בע"ה.

בהצלחה!

לענ"ד הדעות שראיתי פה ובאישי חכמות,גם אם לא לגמרי הסכמתי עם ההשקפת עולם הכללית.

דבר ראשון-לא אני ונראלי שגם לא המשפחה שלי חושבים שבת זוג היא מטפלת/היחידה שתצטרך להעניק בקשר וכמו שאמרה קצת אחרת-זאת חלק מהשאלה.

העניין,הוא שלעשות דברים שאני רוצה לעשות אמור לקדם את המצב.כמו שהגיוס קידם אותי והפרוייקטים לנוער.כ"כ קשר קרוב עוזר(כמו שאמרו לי באישי..)והמשפחה שלי פשוט ממזערת קצת את הביעה,למרות שרב החברים שלי באמת לא מבחינים בכלום.
 

שמחתי לראות שאתם לא חושבים שאדפוק מישהי,אבל מישו אמר לי פעם שלא היה יוצא עם בחורה שסבלה ממשבר נפשי גם אם היא עברה אותו,כי 'אין סיבה להכניס ראש בריא למיטה חולה.'

ולא חשבתי לספר למישהי רק כשהיא סגורה עלי אלא לתת לעצמי סיכוי ואח"כ לספר.כי בינינו-כמה ממכם היו נותנים סיכוי(גם בגילאים אחרים.)?

ושוב תודה,חומר למחשבה..

תכל'ס.. ישר אפשר לראות איך השני מגיב למקרים קיצוניים...

נסה עוד כמה חודשים, יהיה שם הרבה יותר שקט

(בעז"ה שיהיה תמיד מפוצץ שם )

יופי של מקומות לדייט.

החבר'ה מבני צבי והבנות מהאולפנא נפגשים (אם נפגשים, וכמובן למטרות נעלות)

בוואדי שבין גבעת האולפנא (שיפולי הארטיס המערביים) לגבעה של בני צבי...

תנסו שם...

יש שם את חוות אפרים - פינת חי.

ם

היא ידועה בכינוי "מצפה רעיה"

הינך יפה רעייתי וגו'

כמו שסיכמתי לבעלי כשהלכנו לשם לטיול רומנטי-

"אין שם כלום"

(כלומר יש שם כמה בנית כמה אוהלים כמה אנשים וכמה נוער שצורחים בששששששכל- אבל רומנטיקה אין שם )

נראה לי שזה יכול להלחיץ,

אם מדובר בקשר התחלתי.

(אם כי גם בשלבים מאוחרים יותר זה נראה לי לא כ"כ צנוע, אלא אם כן מדובר אחר ההחלטה להתארס...)

[ואיך זה שבכל דבר אפשר למצוא משהו לא צנוע??]

היא נכנסת גם לדברים שקשורים ביצר המין, בעוד שיצר המין הוא רק סעיף שצריך לשים לב אליו כשמתנהגים בצניעות.

אבל זה שזה מאוד רחב, לא אומר שזה לא נכון.

שמעתי שיעור יפה מפי הרב קשתיאל שאומר שצניעות זו חכמה.

בהגדרה מאוד רחבה, מה שנסתר או ראוי שיהיה נסתר, צריך להיות צנוע מעיני כל. (כמו שהדברים הכי עמוקים בטבע נסתרים, ורק מי שלומד הרבה מגיע אליהם).

וסלחו לי, אבל אין לי כוח או מספיק זיכרון כדי לפרט יותר...שבת שלום!

צנוע, מוצנע - מכוסה.

ותסלחי לי ניל'ס שאני מתקן אותך,

כתוב שם 'את צנועים חכמה'.

ז"א מי שהוא צנוע זוכה לחכמה.

לגבי התיקון הכתיבתי.

אבל זה עדיין לא משנה מהמשמעות אליה התכוון הרב. הטעות היא שלי, לא שלו.

לאחל לך מזל טוב?

והלוואי בעז"ה שנשמע כל יום בשורות כאלה...

יש לך משהו לבשר לנו??

סוכריות

מזל טוב!!

קולולולולולולולולולוש!!!

אייאי, ואני עוד זוכרת כל מיני שאלות דייטים ששאלת..

איזה משמח!!

המון מזל טוב!

הייתי בטוח שאני דיי אנונימי...

אז כן, זה באמת... קצת באיחור מההצעה אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל לא..

בע"ה שתזכו כולכם להקים התנחלות בדשא של הפורום השכן

שמחה ונחת!!

שתזכו לבניין עדי עד!

בס"ד

עד 120 שנה באושר, שמחה ואהבה!

שאתה יכול לדבר איתה ולהרים אליה טלפון , ולהגיד לה מה שאתה חושב..נשמע שאתה גם מתגעגע אליה ..אני בעד שתנסה גם לברר מה קורה איתה... כי ככה הבנתי , שלפני הצבא היית במקום אחר ועכשיו אתה מודע נגיד לזה שפגעת בה , ובקיצור אני ממליצה לך בכל זאת להרים אליה טלפון....

היא ביקשה שלא אצור קשר איתה..והאמת ששלחתי לה הודעה בעקיפין למשו והיא לא חזרה אלי...זה די ברור שהיא לא רוצה איתי שום קשר...

יש לי אפשרות לראות אותה שבת כי היא מתנדבת באיזה מקום שגם אני הייתי מתנדב שם...הבעיה שהיא יותר מחוברת לשם..ואם  אני יגיע אני רק יציק לה..ויכאיב לה..

תמצא משהו אחר לחשוב עליו. 

אם היא ביקשה שלא תיצור קשר, אז פשוט תעזוב אותה לנפשה. 

אני לא יודע מה בדיוק הסיפור, אבל נשמע לי שיותר מגעגוע, אתה מרגיש אשמה על זה שפגעת בה. 

פשוט תנסה להמשיך הלאה ועם הזמן יהיה בסדר. בעז"ה. 

זה שהיא אמרה שהיא לא רוצה שהוא ייצור קשר לא אומר כלום.

ההסתברות שעשויה להיות כאן הטרדה מסויימת, איננה זניחה...

לך תבין אותנו..

אל תתקשר אליה ואל תשלח לה הודעות..אבל כן תלך למקום שהיא נמצאת , במילא התנדבת שם...ונגיד אתה יכול לראות אותה מהצד ..ואפילו לגשת להגיד לה "שבת שלום" או משהו כזה , ואם היא זורמת איתך אז סבבה ואם לא אז תדע שעשית את שלך.. תמיד טוב לנסות..

אנסח מחדש: אם אין לך משהו מהותי להגיד לה, אז תוציא אותה מהראש. 

אם אתה מתכוון להציע לה נישואין, אז זה אולי משהו אחר... 

אם אתה רוצה ליצור איתה קשר רק כדי שאתה תרגיש יותר טוב - אז תעזוב ותן לזמן לעשות את שלו. 

בקיצור, תחשוב מה זה יתרום לה, אם בכלל. לפי זה תחליט אם ליצור איתה קשר או לא. 

כבר עשיתי את זה פעם וכל פעם הפרצופים חמכו אחד מהשני ומאד מאד סבלנו...

אני אוהב את המקום רוצים שאבוא שבת אבל אני אם הרגש והאשמה אני פשוט אסבול..אין אני קרוע..

זה כן יעשה לך טוב..כי כך תדע אם אתה סגור עם עצמך עליה או לא...תדע חד משמעית כן או לא..ואז זה יהיה סגור ולא יעסיק אותך כל כך..ואם לא תלך אולי תגיד , למה לא הלכתי..? ועדיין תמשיך לחשוב על זה לדעתי..

אבל ארגשי מאד מאד רע כל השבת...

תכתוב לה מכתב ותן לה אותו ישירות.
אם היא תרצה היא תקרא אותו ואם לא אז לא, אתה בכל מקרה את שלך עשית.
מצד אחד תוריד מהלב את כל מה שאתה רוצה להגיד לה, מצד שני יש לה זכות לבחור אם היא רוצה לשמוע או לא.

הרי ברור שהיא תקרא אותו. היא בחורה... 

תראה, נשמע שאתה יותר מבולבל עם רגשות מעורבים-רגשות של אשמה (ברור) ורגשות של לפצות אותה על כך, וגם אולי אתם באמת אמורים להיות ביחד וכו' וכו'....

זה מאוד מבלבל ולכן אני ממש ממליצה שתכתוב. ממש תכתוב כווווול מה שאתה מרגיש, זה ממש מסדר את המחשבות ואפילו את הרגשות! (גם את רגשות האשמה- כולנו טועים ועושים שטויות שמתחרטים עליהם...)

אל תשכח שה' שומע כל תפילה והוא איתך ויעזור לך לכוון למקום הנכון.

בלי קשר, אני בטוחה כמעט במאה אחוז שגם הבחורה מבולבלת וקשה לה, אבל היא החליטה לבקש שלא תיצור קשר כדי שהזמן יעזור לה להירגע ולחשוב מחדש. אם יבוא יום שהיא תיצור איתך קשר, זה אומר שהיא החליטה שזה בסדר  מבחינתה..

אם אתה חושב לנכון בכל זאת לכתוב לה מכתב- קח בחשבון שיש מצב גדול מאוד שהיא לא תחזיר תשובה!

ב"הצלחה!!  

אפשר לשבת ממש עם דף ועט, ואפשר גם בפלא שהרי נמצא לידנו כל הזמן (מנסיון- זה ממש נחמד)

ב"הצלחה!

בס"ד בר"ה

אשריך על האמת ועל הרגש, שימח אותי לקרוא ת'הודעה ש'ך....

לעניות דעתי נראה, שאם אתה רוצה לחזור אליה, פשוט תלך אליה (בלי להודיע מראש) תסביר לה את כל מה שהיה, למה התנהגת איך שתהנהגת, מה שקורה איתך עכשיו, ומה הולך להיות מעכשיו (שוב אני מדגיש-במידה ואתה רוצה לחזור אליה)...ובע"ה נקווה שיצא לטוב....

נשמה טובה, שה' יהיה בעזרך, שתזכה לראות ישועות אינסופיות ורק אושר, ברכה, והצלחה!! (ובית כשר ונאמן )

שבעעעעעס....

נשמע שאין לך כבר כ"כ אפשרות לתקן משהו.

בס"ד בר"ה

תפנימו טוב טוב טוב....היא ב-ח-ו-ר-ה!!!...זה שהיא אמרה שהיא לא רוצה שהוא יצור איתה קשר, זה אומר שהיא מחכה ליום שהוא יתקשר!!!

למה שהיא תגיד שהיא לא רוצה ובתכלס היא כן רוצה?

חוץ מזה הוא ניסה כמה פעמים,והיא אמרה בפירוש שהיא לא רוצה.

נראה לי שאם היא הייתה רוצה אז מקסימום היא אולי תגיד לא רפוי כזה או שתרמוז איזה זהור משהו אבל למה שהיא תיהיה כ"כ נחרצת אם היא לא רוצה?

לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא". 
לכן ה"לא" שלה סופי, מוחלט, 
רק היא קובעת, לא שום בית משפט, 
אז תהיה לי תרנגול 
ואל תהיה חכם גדול. 
היא לא רומזת "כן", או "אולי" או "בוא", 
כשהיא אומרת "לא", היא מתכוונת "לא!"

מה עשיתם מאיתנו? (כל מי שטענ\ה שבות אומרות לא ומתכוונות לכן..) 

רוב הסיכויים שהיא לא רוצה קשר איתו. 

ומי שאומרת משהו אחד ומתכוונת למשהו אחר- שתתמודד עם זה לבד. ולא תצפה שאחרים יקראו את המחשבות שלה או גרוע מזה- יציקו לבנות אחרות כי יש גם כמוהה..

בנים, בבקשה, כשבת אומרת לכם משהו, קחו את זה ברצינות. ואם היא אומרת משו אחד ומתכוונת הפוך- זבש"ה המוחלט! (זה עונשו של מי שמשקר...)

ובנות- תלמדו להגיד אמת! כנות זה הדבר הכי בסיסי בקשר. את רוצה משהו? תגידי!! אל תשחקי אותה קשה להשגה או תעשי לו מבחנים בקריאת מחשבות.

כ"כ מבינה אותך.

תתנחמי בזה שאת מרגישה חצי, כי אני מזמן לא..  

אני מרגישה עשירית, אם לא פחות מיזה. לצערי היו כמה וכמה קשרים ארוכים, וכל קשר לוקח איתו כ"כ הרבה..

וזה בהחלט מסתכל וקשה שמסתובבים בעולם לא מעט אנשים שיודעים את הסודות הכי עמוקים שלי.

החלום היה שרק בעלי יידע עליהם וזה פשוט הפך לרשות הכלל

אבל מחשבה כזאת לא צריכה למנוע ממך להגיע לקשר עמוק.

כי באמת אין דרך אחרת.

בלי לנסות, לברר בצורה עמוקה ולהשקיע ממש בקשר הנוכחי-לעולם לא תדעי אם זה בעלך או לא..

שבעז"ה לא תצטרכי להשאיר חלקים ממך אצל בחורים שאינם שלך.

בהצלחה

אין כ"כ מה לומר על ההרגשות שלך- הן הכי נכונות בעולם!

וזה מייאש, נכון, וכמו שאמרת- אפילו מרגיש ש"איפה הצניעות כאן?!?"

אבל באמת, מה אפשר לעשות?

ה' שולח אותנו לכל המסלולים הקשים האלו בכוונה הוא לא התבלבל, טעה, או התחרט! הכל הכל הכל ידוע וצפוי.

מה שנותר לנו, זה להפנים את זה ולדעת שהוא איתנו גם ברגעים האלו, של הקושי והיאוש ובכל זאת הכל לטובתנו...

בע"ה בשורות טובות לכל עם ישראל!