פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1539)

ולעבור לפורום "נשואים טריים" בע"ה

עד אז, ברוכה הבאה בצל קורתנו

אני כבר נשואה כמה שנים טובות. חשבתי ש"לקראת נישואין וזוגיות" = גם וגם. גם לקראת וגם לזוגיות.

אז איפה הפורום לנשואות לא טריות? אלא אם 8 שנות נישואין עדין מוגדרים כ"טריים".

תודה לך!

אך בהחלט יש פורומים מתאימים לנשואים..

אבל צריך פה דעות של נשואים!

ו- 8 שנות נישואין זה בהחלט טרי.

בדיוק השבת אמרתי למישהי מהקריה שהגדירה את עצמה כנשואה לא טרייה שעד שלא מחתנים את הילד הראשון עדיין נחשבים זוג צעיר

אני אישית עדיין נשוי טרי - 10 שנים.

רדי פורום אחד למטה- נשואים טריים (יש שם גם לא טריים.. זה בסדר)

ואל תשכחי לחזור לפה לעיתים לומר לחבר'ה כמה שאהבה זה דבר משגע!!!! ומומלץ!!!!

א. קושי בחיים- קשה, או שהחיים מתים. יעני, כמה זה דחוף?

ב. מקשר משמעותי מתחתנים, לא?

אבל קושי די משמעותי שפוגע בתפקוד ובמצב הנפשי.

ב. כרגע אין כוונה להפוך את זה לקשר זוגי.

כמה שאפשר מתוך מתוך נסיון ושכל ישר.

אבל מנסיון, אין כמו אנשי מקצוע.

הכוונה הזו ידועה לשני הצדדים,או רק לך?

הכוונה ידועה ואין לי בעיה להבהיר אותה שוב.

אם הוא רצה קשר כזה או אחר איתך, והבהרת לו שלא- זה מאכזב.

את חושבת שיעשה לו טוב להיות בקשר של "נוגע לא נוגע" איתך? {מטאפורה..}

ליצור קירבה נפשית שלא לצורך נישואין - זה איסור וגם נזק לשני הצדדים (כנגד העזרה שמול זה).

גם קשה בד"כ לדמיין מצב ש"אין מישהו אחר שיכול לעזור".

בקיצור - שאלה הלכתית: מצוה מול אפשרות של איסור (ותלוי גם בפרטים: למה החשש, ועד כמה העזרה קריטית) -

שואלים רב.

לא מדובר על לשבת איתו לשחנ"שים, אלא ללמד אותו בהתכתבות איזושהי טכניקה שמיועדת לקושי מהסוג הזה, שברגע שהוא יקלוט אותה הוא יוכל לעבוד לבד. וזו גם הסיבה שאין מישו אחר שיכול לעזור באופן הזה- או איש מקצוע (ואין לו אפשרות כלכלית) או מישו שמכיר את השיטה.

אין לי משהו חדשני להוסיף על תמימות הדעים פה

וגם לא על דעתך התמימה וה"קצת אחרת"

כי עושה רושם שכבר לקחת על עצמך אחריות עליו בעניין הזה

 אז אני מקוה שעוד אפשר להשפיע...

יש מישהו אחר שיכול לעזור  

פשוט הוא יקר לו...(אפשרות כלכלית)

יש דברים יותר יקרים  ! ! !

בהצלחה

אחרת לא הייתי שואלת, ולא הבנתי למה דעתי תמימה?

אתה צודק שאין לי כוונה להסיר לגמרי אחריות אבל זה יהיה במידה מצומצמת אם אחליט לא לעזור באופן הנ"ל.

ומה לעשות שיש אנשים שאין להם אפשרות כלכלית לממן טיפול מתאים?

לגבי התמימה קודם כל זה לא שלילי

זה בעקבות ההקבלה למילה "תמימות דעים" בשורה מעל. אבל (אמנם לא בצורה קיצונית) בכל זאת..

ציטוט מדברייך

"אתם גם יודעים כמעט בוודאות שזה יצור קירבה נפשית בינכם, אולי אם לשניכם תהיה משמעת עצמית חזקה- זה יהיה פחות משמעותי.

מי שנותן יותר משקל לאולי מאשר לכמעט בוודאות זה נראה כאילו יש בך משהו מן התמימות

אבל חשוב להדגיש שאת לא לגמרי תמימה ונסחפת כי בכל זאת את מרגישה שמשהו פה לא משהו.

כוונתי בדברי היא שבסולם הערכים שאני משתדל לחיות לפיו קדושה וצניעות הם כמה דרגות מעל לכסף

נפרט מעט

התלבטות של בחורה שרוצה ללמוד נהיגה

 מורה  לוקח סכום מסוים לשיעור נהיגה  ומורה לוקחת הרבה יותר האם נעדיף בכל מחיר את הזול? או שנכניס שיקול של צניעות?

אם צריך ללכת לאיזה סידור שקשור למשפחה ויש שם מראות לא צנועים היית חושבת ללכת בעצמך לפני שתשלחי את בעלך?  (כדי לחסוך ממנו מה שאפשר?)

אם יש חשיבות לצניעות ולקדושה אז צריך לדעת שזה עולה כסף וצורך מאמץ

במיוחד אם את יודעת שאצלו קיים משהו כלפייך,

למה סתם לעורר?

זה לא שווה את המחיר?

אין לו? סדרי לו עבודה !

אבל המחיר שאולי תשלמו נראה לי כבד מידי בשביל לחסוך אלף או אלפיים ש"ח

נשמע הרבה כסף על כף המאזניים אבל בשיקולים מהותיים ערך הכסף מתגמד (את לא רוצה שאני אביא דוגמאות)

א. הארכתי

ב. את שאלת

בהצלחה בכל.   ותדעי שלא תמיד זה נוח להיות צדיק תמים

למה להביא עוד אחד על עצמנו?

אפשר לעטוף את זה בשלל אמתלאות ומילים יפות, אבל זה פשוט לא זה.

אם זה לא עניין של פיקוח נפש (וגם אז - עזרה ראשונה בלבד), לא נראה לי שיש היתר לדבר.

הקרבה הנפשית שתווצר היא ודאית ולא כמעט בוודאות.. והיא הורסת, לשניכם.

"משמעת עצמית חזקה"? אין אפטרופוס לעריות.

מעניין מה ברוריה הצדקת הייתה אומרת על כך..(ר' יוסי הגלילי בדרכו ללוד..)

איזו אמת ואיזו מתיקות ההולכות יחד.

ואף אוסיף אם אפשר- חסרים לו חברים שיעשו את העבודה? מישהי בוגרת ממנו שמבינה בעניין? דווקא את? 

פדחנית את בעצמך!

ספציפית בעניין הזה חברים לא יכולים לעזור, הם יכולים להיות אוזן קשבת לתמוך וכו' שזה גם היה יכול להיות טוב.

וכן, חסרים לו חברים, אני לא שופטת אבל אני באמת לא מצליחה להבין את אלה שהיו, היו מודעים למצב ולא עושים כלום.

ברור שהייתי מעדיפה להוריד את זה ממני, אולי גם סובלת מעודף לקיחת אחריות על חיים של אחרים.

יש איזה פטנט שאת המצאת? קשה לי להאמין..

חבל עלייך אחותי, ובעיקר חבל עליו..

סתם...

 לא המצאתי, אבל היא לא מאוד מוכרת ואני מכירה אותה מספיק טוב בשביל להעביר הלאה.

יותר בכיוון של ראיה של התמונה הכוללת כפי שהצגת אותה, ונתינת דעה ניטרלית מבלי להיות צד בעניין..

קצת אחרת במצב שבו הוא הוא נמצא - כשאתה לא נמצא במצב הזה...

אבל אע"כ לא הייתי מתחיל תהליך שיגרום כאב נפשי לחבר שלי.

אם באמת רוצים לעזור אפשר 

לפנות אליו בצורה סמויה בלי שהוא ידע שמדובר בך

א-ם כבר אז סומכת.

ואני מאוד סומכת! אבל העלמה החביבה הזו ביקשה לשמוע קשת של דעות. אז הנה היא מקבלת..

כאשר זה בגבולות התורה.

זו מחלה כלל-ישראלית כזאת.. ערבות הדדית וכל זה.. אשריך!

אבל אני מסכים עם "נקדש את שמך" ועם עוד כמה פה.

אם את ממש רוצה פירוט ממקרים שראיתי אצל אחרים, אוכל במסר.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t381518#4595301

אני צריכה את זה די בדחיפות !!!!!!!!!!!!!

או בכלל שדכנים וכו'...

אפשר ללמוד מאחינו החרדים איך עושים את זה.... כמובן לסנן חלק.. אבל יש הרבה מה ללמוד...

שידוך

שדכנים וחברים נשואים

אז למה שפתאום נרצה ממש ממש לצאת אם תמיד היה בסדר אז הכל בסדר

עכשיו משתמע שאתה כן רוצה לצאת אז יש לך פה אתר נחמד ויש לך חברים או אחיות או רבנים וכל מיני אופציות

תמיד אפשר להכיר, דרך חברים, משפחה , שדכנים.

אם הייתי יודע שהפורום לא נפרד לא הייתי נכנס 

תמיד הנחתי, שבגלל שבפורום אין אנשים, אלא רק דעות של אנשים, אז אפשר להגיב גם לדברי הדעות שעומד מאחוריהם אישה/איש

אמרתי בצחוק 

אם אתה חושב מראש שזה לא ילך- עדיף להגיד לחבר שזה לא מתאים או שיש לך הצעה אחרת וכו' ולסיים את העניין יפה מאשר לצאת בידיעה שאין הרבה סיכויים ואז גם להרוס בדרך את החברות שלך עם הבחור..

אתה תתחתן עם מישהי רק כי לא נעים להעליב אותה? מצטערת. לא הייתי רוצה שינהגו בי כך.. ואל תעשה את זה לא לה ולא לעצמך..

השאלה היא- האם באמת נראה לך שזה לא מתאים?

ב"הצלחה!

ולמזלי התחמקתי ממנה כי אני תפוס...

תכלס, לא נראה לי שהייתי אוזר אומץ לצאת איתה,

בעיקר כי אנחנו חברים כ"כ קרובים, וזה עלול להרוס את היחסים.

אני צודק?

איך שאומרים בערבית "אנא עארף"?

מכיר מקרוב חבר שהציע את חברו שלו לאחותו והם נשואים באושר...מסקנה =לך על זה ותתחתנו?לא נראה לי

מכיוון שהוא אומר שהיא לא הטעם שלו הרי שחבל על הזמן והמאמץ..

אם השאלה הייתה בכללי על אח של חבר-אז התשובה הייתה רלוונטית..

בס"ד

יש כל שבוע בימי חמישי שיעור של הרב יהודה יוספי בבני ברק בשעה 21:30 ..אני לא מפסידה ב"ה מומלץ !!אני רק לא יודעת מה הכתובת המדוייקת אם את מעוניינת אני יכולה לברר לך

הבדידות...

יש תצפיות יפות, אבל לרוב תהיה בהן בעיה של ייחוד, בפרט בשעות הערב..

בכוכב יאיר יש מקום נחמד... המצפה, פשוט לשאול שם... יודעים...

יש גם באלפי מנשה מקום דומה...

פארקים בכפ"ס רעננה...

ב"ה לא אלמן האיזור...

זה הערב..כבר היינו התצפית באלפי...יש עוד רעיונות??

בעזהי"ת.

ויש גינה חמדמדה בגבעת רש"י בקדומים עם נוף מדהים [מאחורי הישיבה, ליד המוקד ביטחון].

עוד מקום חביב ומומלץ [לא בשעות הלילה, אני חושבת שיש שם בעייה של ייחוד]- פארק הצנירים של קדומים צפון.

תפסו טרמפ לקדומים צפון ותשאלו שם אנשים.

אפשר גם לשבת בדשא שמתחת לבי"כ המרכזי..

ומי יתפוס טרמפ בתוך קדומים, אם הוא לא מכיר את הישוב בכלל?

הנדנדה שמשקיפה על המרכז.. אח.. נפלאות הבריאה 

[צריך לקחת מהש"ג בכניסה את המפתח לשער שנמצא ליד המכינה..  - הנדנדה מחות לגדר של היישוב משהו כמו 200 מטר]

לא תמיד הרגש מגיע ישר בהתחלה לפעמים לוקח לו קצת זמן.

להתחתן בלי רגש בכלל זה לא נראה לי הגיוני. אבל גם לא צריך לחכות לזיקוקים ואורות. הרגש ייתפתח עם הזמן.

ההחלטה שלך צריכה להיבנות משקלול של הרגש והשכל. המיועד צריך להתאים לך מבחינת הציפיות השכליות שלך מבעלך אבל חייבים לוודא שיש גם חיבה רגשית.

זוגיות זו לא מתימטיקה והיא לא יכולה להיבנות מהתאמה שכלית בלבד אבל מהצד השני אם היא תהיה בנויה על רגש בלבד הרגש יכול גם ללכת.

לדעתי זה ממש הגיוני שלא יתפתח רגש ב3 פגישות.

תנסי לראות איפה הוא מבחינת השקפה, לימוד תורה ואהבת תורה, מידות...

בנוגע לעניין - תשתדלי שיהיה לך מעניין בפגישה, בע"ה יהיה מעניין גם לו...

ושני דברים על בניית רגש

1. ככל שמעריכים יותר - יותר קל לרגש להיכנס גם. תחפשי במה את מעריכה אותו (מותר ורצוי לחזור למה שכבר שמעת עליו בשלב הברורים, או בפגישות שהיו...)

2. במשך הזמן מנסים לעשות פעילויות שונות קצת יותר "חווייתיות" שמעוררות רגש (טיולים משותפים וכו') אבל לדעתי זה קצת מוקדם מדי כרגע...

שיהיה ב"הצלחה והמון סיעתא דישמיא!!

לי אמנם יש פחות נסיון משלך יש... אבל אני מאמין שהכיוון בו

יילכו וותיקי הקרבות כאן, הוא לומר את האמת: שכמו בכל דבר

בחיים, בו מתחילים בתהליך חדש ויוצא דופן - יש ציפיות לעתים

שזה יהיה בומבסטי ואדיר, משהו שיזעזע את אמות הסיפים.

למעשה מגיעים, ורואים שהעולם לא התהפך... וזה טיפה מפתיע.

וזה טבעי לגמרי!

כמובן, נחכה עד שבעלי הפז"ם חכמי פורומנו יגיעו. אבל זו דעתי

העניה וה"צעירה", על פי מה שזכור לי משאלות דומות קודמות...

הרבה הצלחה!!

תבדקי בתוך תוכך האם הבחור שאת נפגשת איתו הוא אדם שאת מרגישה שתוכלי לחיות איתו כל חייך.

נשמע מהכמה מילים שכתבת שאת לא מתלהבת במיוחד..תשאלי את עצמך למה בעצם---תקחי דף ועת ותכתבי למה להמשיך בצד אחד ולמה לא להמשיך בצד השני, תראי הכל על הנייר ויהיה לך יותר קל להחליט!

בעזרת השם עוד השנה!

אולי כי זה עוד לא העת?

את בפגישה שלישית, אין הרבה בעד, אין הרבה נגד.. להמשיך להמשיך. זה קצה הקרחון בלבד..

ב"הצלחה בהמשך

אני לא יודע אם זה נכון,

אבל אצלי אם זה ככה זה פשוט דועך ודועך...

אם אין מהתחלה התלהבות ומסתכלים על השעון כ"כ הרבה,

צריך לשקול טוב טוב האם להמשיך.

חבל לכלות את הזמן על דברים שלא יבשילו.

יש שם הרבה בנות שיקפצו על הרעיון..

למה ללכת לנוג"ה..כשנוג"ה באים לכאן?!

נשמע טוב ממש

אשמח לדעת באיזה איזור בארץ, או שהיא משוטטת בכל מקום?...

קיצר'..אני פה

אז אם את עדיין צריכה בנות, אני ממש מעוניינת

גם לי לא אכפת (וכן גם אני משוטטת פה תכל'ס נוג"ה פה לפחות הבל"חים מביננו )

אין דברים יותר חשובים לעשות בחיים?

קשה לי להאמין שיש אנשים כאלה..ואם יש זה יכול להיות מאוד מצחיק..עד שהשקעת ובאת - לפחות תגיד שלום או משהו.הפורום הנ"ל מאוד מכובד אבל זה נשמע מוזר שיש כאלה שעוקבים אחרי המפגשים ולא באמת באים.

ויש לה תשובה כואבת לא פחות, אבל אני לא בטוחה אם את באמת רוצה לשמוע אותה...אני לא יודעת עד כמה את מעורבת בסיפור דומה ומאיזה צד של המתרס.

בכל מקרה, אם תרצי, באישי או לא.

ואני מכיר כמה סיפורים כאלו.

אבל גם הקשר הארוך הזה, כנראה בונה אצלך משהו.

ואז אתה יודע יותר להעריך, להתנהל, ויותר קל בקשר הבא,

במידה והוא "יותר טוב", כבר במראה ראשוני.

ירושלים 4:27

תל אביב 4:42

חיפה 4:33

באר שבע 4:45

יש גם מגיבים שגרים בחו"ל ואצלם החג נכנס שעות רבות אחרי שהוא נכנס אצלנ"ו.

ויש גם מגיבים שאינם שומרי תורה ומצוות ואין זה מתפקידנו לחנך אותם.

מי שהחליט להיות המטיף הרשמי של הפורום, יעשה זאת במטותא באישי,

אם בכלל (תוכחה שלא כהוגן הינה בעצמה איסור חמור. עיין הל' דעות פ"ו

הלכה י-יא).

מי שרוצה להטיף שאישי- שיבוא אלי

אני כבר אדאג למחוק אותו

תודה

מאחורי כל ניק עומד אדם

מאחורי כל אדם- יש מחשבה

כמו שמאחורי כל גבר מוצלח נמצאת אישה...

"בראשית - היתה המחשֵבה..."

ובזאת תם רשמית הניצלו"ש וחוזרים לנושא החשוב של אשכול זה!

יצאתי עם מישהו בערך שבועיים  ואז נפרדנו <אני יודעת שלא מדובר פה על הרבה זמן, אבל היו לנו איזה 4 או 5 פגישות בשבועיים האלו..>

ושבוע ואחצי אחרי שנפרדנו, בעלי ואני סגרנו וורט..

ולא, לא יצאתי במקביל!

איך היא יכולה להיות בטוחה שהבחור לגמרי איתה,אחרי שלפני זמן מאוד קצר הוא היה בקשר מאוד מחייב עם בחורה אחרת?!

אותי זה היה משגע...

כי אחרי קשר ארוך ומייגע, מבין  אחד הצדדים מה צריך לחפש בחיים, ולכן הוא מצליח להתחתן אם הבחורה הבאה שמצעים לו,

למרות שגם הרבה פעמים זה לא קורה, ולכן חבל לעשות תופעה נדירה למצב כזה קשה, הרי את כל הפעמים שזה לא קרה אנו לא זוכרים

גם אני לא שמעתי זוג שאומר "בגלל קשרים קודמים עכשיו קשה לי", אבל דווקא מה שלא אומרים- בא לידי ביטוי הכי חזק..

ובכלל- קשר שלא לצורך? למה כן?!

תצליחי

לפעמים נכנסים לזה וכבר קשה לצאת.

תודה

מצטערת, לא ידעתי לאן לשייך, אני לא נכנסת לפורומים האלה יותר מדי

אבל קשה זה טוב. ולא תמיד מה שנח לנו זה מה שטוב לנו..

"האקס המיתולוגי" שיושב בהרד-דיסק של המוח

ביום אחד כשקשה או מעצבן או הבעל עסוק-עד-אימה או הורמונים משתוללים או משו--

עלול לעלות במוח המשפט העצוב-

"אוף! למה בעלי לא מושלם כמו האקס המיתולוגי??? למה???"

אז עדיף שיהיה רק בעל מושלם בלי שטויות במוח...

סיבה ראשונה- כאן ועכשיו. 

היום את בת 16, זה הזמן שלך להתבגר, לבנות את החיים שלך, למצוא את הדרך הפרטית שלך, ללמוד, לתת.

להיכנס עכשיו לקשר- זה לא בירא לגיל הזה. נקודה. ואני אומרת את זה כמישהי שעבדה לא מעט עם בני נוער, מכל המגזרים. 

קשר יתקע אותך- כי יהיה לך קשה למצוא את הדרך שלך בנפרד מהצד השני. 

קשר יפריע לך- כי קשר ארוך מגיע בשלב כלשהו (בעיקר אצל דוסים) למקום בעייתי שגורם לתסכול וירידה כללית בכל שאר התחומים.

אני זוכרת כשהייתי בגיל הזה, ולהרבה חברות שלי היו חברים, אז הסתכלתי, וראיתי איך הרוב לא מחזיקים יותר מדי זמן או אם לצטט את חברה שלי "אני יודעת שזה לא אמיתי וזה לא לנצח, אבל זה כיף להיות מאוהבת.."

תחשבי אם זה מה שאת רוצה...

להיפתח, להיקשר, להישבר. 

וכן, זה גורם צלקות בנפש. 

וזה גורם לקושי אח"כ להיפתח שוב, להקשר שוב. 

ועוד דבר שאני ראיתי- הרבה פעמים, כאלו שהיו להם הרבה קשרים "נשחקים" ואז את פוגשת אנשים שיוצאים עם המון ופשוט אף אחת לא "מתחברת" להם. קשה להם להרגיש. 

ב"הצלחה!

ותודה על ההזכרה, מחזק..

קשה לצאת מזה. מאד

אני לא מבינה איך שורד מי שכן היו לו.. (ז"א חברים לבנות וחברות לבנים כמובן....)

מספיק פעמים קרה לי

שתוך כדי פגישה (או לפני, או אחרי)

עלה מישהו אחר לראש...

או מישהו שהיה משמעותי )מבחינת אורך קשר, או מבחינת הרצון שלי לקשר איתו...)

או הקודם שהיה

או אפילו סתם כך....

(למשל: נפגשתי עם מישהו, ואז נזכרתי שלפני כשנה (!) נפגשתי עם מישהו אחר במקום דומה באותה עיר, --- וזה למרות שהקודם (ההוא שנזכרתי בו פתאום) היה קשר ממש קצר של כ2 פגישות ושאפילו את שמו אני לא זוכרת!!!

קל וחומר קשר חדש אחרי קשר ארוך ומשמעותי

קל וחומר קשר מלא בקשיים אחרי קשר חלק...

וכו' וכו'

אם היה לי על כל זה קשר ארוך ולא בריא עם מישהו - באמת לא יודעת מה הייתי עושה עם זה

וזה עוד בלי לדבר על נפילות שיכולות להיות וההשפעות שלהן...

בקיצור - ממש ממש לא!!!

לא שלי...

שאמר שפעם התקשר אליו תלמיד ואמר לו שיש לו בעיה...

ברגעים הכי אינטימיים עם אשתו, הוא חושב על ה"חברה" שהייתה לו....

עד כדי כך זה יכול להגיע...

וגם עם תוצאות חמורות מאוד.

ב. זה ש"לא אומרים" - זה לא אומר כלום. לפעמים אומרים בבית, ולפעמים אומרים בלב, ולפעמים הבן זוג אומר...

ג. קשר בגיל הזה הוא לא טוב לא רק בגלל זה, אלא בגלל שמצד ההלכה צריך לשמור מרחק בין בנים לבנות שלא בנישואין ( גם אם זה לא "מביא" לכלום, שגם לכך אין ביטוח).

ד. ראשוניות זו ראשונית - גם אם אף אחד לא אומר כלום.  כל אחד מבין שאם היה קשר ממושך - לא בתור בדיקה לנישואין, אלא כאילו בפני עצמו - אז זה לפחות משהו על חשבון הראשוניות של מי שמתחתנים איתו. אז למה? לא חבל? בשביל תקופה שכעת נראית לך "נצח" אבל היא קצרצרה..

ה. בחור ובחורה הם שונים. ואינם מודעים גם עד כמה. ומה שמחבר ומגשר באמת על השונות הזו, ובונה ממנה עצמה משהו פורה, זה כאשר הם נהיים למשפחה. מתחתנים.  חבל לבזבז על מה שיש בו הרבה מן הדמיון.  תהיי חברה טובה של החברות. חכי עוד קצת. תשמרי מרחק סביר מבּנים - כשיגיע זמנך להתחתן, את תשמחי על זה 

סתם התעניינתי אם זה באמת קורה.

 ניסה להסביר לנו למה לא-

ולקח חתיכת סלוטייפ,הדביק על לוח בכיתה,שפשף את זה כדי שזה יהיה חזק,ואז הסיר את זה משם והדביק על לוח אחר,ואמר-כמה שננסה לעשות את זה חזק,זה לא יהיה חזק כמו מקודם..

פשוט לקחתי את אבא שלי לשם...

ארוך...

היה שם ממש יפה ומלא אנשים

(מצטער על האיכות הנמוכה, צולם בסלולארי)

החלק שמספר על מה שהיה במרכז הוא בסוף,

הכותב הוא הרב יצחק זונדל ריף הי"ד, הוא חזר לאחר מכן לאירופה לאחר שביקשו שיבוא למלא מקום אביו ברבנות בקהילת זאגר ושם נרצח בשריפה ע"י הנאצים ימ"ש בבי"כ עם בני קהילתו.

עליו יצא ספר הזכרון הנדיר "נר יצחק" http://hebrewbooks.org/40628

בעריכתו של הרב נריה. אחד מהמובחרים שבתלמידי ישיבת מרכז הרב...

כדאי לכולם לדפדף בספר הזה... יש שם הרבה פרטים ביבליוגרפיים חשובים

גם על תולדות הישיבה בכלל... וגם על היהודי הגאון הזה שחזר מתוך מסירות

נפש ואחריות גדולה לכהן פאר בקהילה בזאגר, ונרצח עקד"ה.

ד' יקום דמו.

מאיפה הפתק הזה!??...

לא הבנתי את השאלה? התכוונת לרבע שעה? תכתוב!

.

אני בעד שבמקום דייט ראשון- תפתח פייסבוק.

יחסוך לך את שלב הרדידות

בפגישה שניה תוכל להתייחס לאישיות של בני אדם

תכלס זה יכול לחסוך הרבה זמן,

יש פעמים שזה פשוט לא זה כבר בדקה הראשונה.

בדייט זוועתי-ברור שרבע שעה זה מספיק ולא צריך להיות שעתיים פשוט כי לא יודעים איך לצאת מזה..

אבל יש פעמים שחושבים שזה לא זה אחרי רבע שעה ואחרי שעוברים עוד זמנים ועוד זמנים(כוכבי השכונה) מגלים שאולי זה כן מתאים..

אז לא נראה לי שאפשר לעשות משהו קבוע..

בעד לחתוך בסמס (כנורמה, במצב הנתון היום ברור שלא)

לחתוך אחרי רבע שעה? אם זה כל כך מובן מאליו- סבבה בים. אבל כנורמה? נראה לי טעות. זה לחלוטין לא לתת צ'אנס ולא לכבד את האדם שממול.

(שלא לדבר על זה שלדייט ממוצע לוקח לי שעה וחצי להגיע, ובשביל רבע שעה? לא בא לי)

שמעתי מהרב ערן טמיר שגם אם נראה שזה לא... צריך שיהיה כבוד הוא דיבר על זה שזה לא הזמן כמו הכבוד שנותנים לבן אדם שמולך ולהרגשה שנותנים...... ומניסיון- זה קשה מאוד אם ברור שלא... זה עבודת המידות!!!

מאיפה לי לדעת מה היא חושבת?

יכול להיות שאת בכלל לא התלהבת וקלטת שזה לא זה מייד.

אבל הבחור חושב שאת בדיוק מה שהוא מחפש...

אז כן, לשדר קרירות, לשדר שזה לא זה,

לסיים את הפגישה יחסית מהר,

ולחתוך למחרת.

איך אפשר בכלל להחליט אחרי רבע שעה שלא שייך???

אחרי פגישה ראשונה בקושי, אז אחרי רבע שעה??

ובטוח סיפרתי את זה פעם - ובכל זאת שוב...

פעם יצאתי עם מישהו, ובמשך 5 פגישות ראשונות אמרתי שזה פשוט כ"כ כ"כ לא!!! --- והמשכתי בכל זאת.

בפגישה השישית זה התחיל להיות נחמד, כשהוא חתך (אחרי כ10 פגישות) הצטערתי מאוד.....

אז אני מניחה שזה קיצוני

אבל רבע שעה??

לדעתי זו יהירות לחשוב שאחרי רבע שעה מכירים בנאדם

מצטערת - אבל ממש לא נראה לי ההצעה הזו...

אותי חתכו הרבה מדי פעמים, אחרי פגישה ראשונה

אבל כן, אפשר לראות שלא הכל שייך גם אחרי רבע שעה 

או כמו שהרב יהושע קרא לזה תאלנדית

הוא השקיע ובא עד לאיפה שאני גרה וזה מרחק של שעה ומשו נסיעה ברכב!!! התיישבנו התחלנו לדבר ואז הוא פשוט אמר שנראה לו שאני יותר דוסית ממנו ושזה לא נראה לו שייך..

אז כן, זאת היתה חוויה, זוועתית משו אבל חוויה..

חברה אם אתם חושבים שאין עניין אז אל תפגשו- חבל על הזמן שלכם, גם אם הוא רבע שעה...

שעה וחצי דייט ראשון מינימום!!

איך אפשר אחרת?

כמו בדת, הבחור פי 3 יותר דוס מהבחורה או להפך, ולא עלו על זה בטלפון או לפני.. כן זה קורה.. יצאתי לכמה דייטים בחיים ורק אחד היה מעל לשעה וחצי כל השאר היו בממוצע שעה ואפילו פחות..

זה קורה..

לא תמיד מי שמציע באמת מכיר וככה יוצא שלבחור חרדי מציעים בחורה דתית לאומית, ולבחורה דתיה ( לא הייתי אומרת דוסית אבל הרבה יותר דוסית מלייט...) מציעים בחור שהוא האמא של הלייטים..

קיצור זה יכול לקרות..

השאלה היא האם לאמץ את זה כסטנדרט.

מה דעתך?

נשמע לי מוזר לגלות מה הזרם ההשקפתי של הפגוש/ה רק בפגישה ולא לפני, עוד בשלב ההצעה,

הרי אין מצווה להיפגש עם כמה שיותר!!

הצעה שלי- תחסכו לעצמכם פגישות, זאת לא חוויה מרנינה.. תבררו מה שאפשר לפני!

עם זאת, אשתף שקרה לי פעמיים, אולי שלוש, שלמרות שביררתי-

שעה אחת הספיקה לקלוט שהבחור ממש לא שלי ולפעמים נדרשו שעתיים לכך 

זה קורה, כי בהחלט יש מקום לנשיאת חן.

חוץ ממה שהעיניים והלב צריכים לראות ולהרגיש!!!

בתחילת דרכי גם אני חשבתי ש"לא נעים" לשאול כל מיני דברים.

ולכן נאלצתי להוסיף לרשימת הבחורים שטפחה עד כה-

קבוצה נכבדת שיכלה להיחסך ממני אם הייתי טורחת לשאול את השאלות הנכונות לפני.

בעקבות כך, היום אני משתדלת לברר עם חברים, רבנים ושאר מקושרים- כל מה שחשוב וצריך לדעת לפני, כדי לחסוך לעצמי ולבחור עוגמות נפש מיותרות. אני מתכוונת כמובן לבירור של דברים רציניים- השקפת עולם, זרם רוחני, יציבות, בריאות נפשית וגופנית, רקע התחנכות, מצב חברתי, תיאורים חיצוניים כלליים וכו'.

אבל צריך לשאול שאלות נכונות,טובות וראויות כדי שנמנע מאיתנו פגישות תאילנדיות.

צריך לשמר כוחות למיועד באמת ולא לכל עלם חמודות החובש כיפה לראשו!!

מנסיון בתור החבר הבוגר\נשוי   שאיתו מבררים

יש שואלות ששואלות ברמה הכי בסיסית כאילו לצאת ידי חובה

ויש כאלה שמהדרות עד לרמת השאלות שגם אחרי 20 שנות נישואין אישה לא יודעת על בעלה

אם החלטת לברר אז תמצי את השיחה עד לתועלת

ב"ה

שחשבו שזה נכון

ולכן הם המציאו את שיטת הספיד דייט

שבה קבוצה של בנים נפגשת עם קבוצה של בנות כך שלכל בחור יש דקות ספורות עם כל בחורה (וכן להייפך)

ובסוף הפגישה כל אחד ואחת כותב\ת מי מצא חן בעינ\ה ואם יש התאמה - אז ממשיכים.