*חול המועד-היה פשוט מדהים! טיילנו כל המשפחה,ועם כל החברות (שמלא זמן לא ראיתי אותם בכלל הפסיכו')

*קניתי מלא בגדים (וצנועים!! שזה הופך מיום ליום לדבר קשה למציאה..)

*בשמחת תורה ישבתי ליד הרבנית בב"כ- והתפללתי איתה (היא ל"ע חלתה במחלה קשה,ועכשיו לאט לאט מתאוששת) והרגשתי את הקדושה באוויר בלשבת לידה..(קשה להסביר במילים)

*ו-הדבר חחח קיבלתי את השקית ממתקים של הילדים בבי"כ חח (אפילו לא תכננתי לקחת,ואיזה מישו הביא לי ועושה את צעירה..חח שתהיה לך שנה טובה)

*השבוע מתחילים לימודים |אבא'לה | (זה משמח..כי תכלס מתחילים עוד שלב בחיים..)

תראי כמה חנויות בגדים לנשים דתיות יש, ואני אומר את זה בתור בן שרק בדרך מביתו לתחנה המרכזית רואה יותר מ7 חנויות מותאמות לציבור הדתי.

בדקתי...

יש לי שם משפחה

משוהים טובים:

הקפות שניות היו משהו מיוחד

פגשתי מישי שמכירה אותי מאז שאני תינוקת עד גיל 8....

הצלחתי לא לברוח באמצע החג מהבית של סבא וסבתא שלי

קיבלתי ברכה רצינית שאני שמחה בה.......

היה שבוע ממש יוצא דופן. מן הסתם שכחתי כמה דברים.

א. כבר במוצאי שבת עליתי על אוטובוס, צפוף משהו, והגעתי לבית של חבר, איתו תיכננתי

ללמוד חברותא ולזכות לישון בסוכה לפחות פעם אחת בחג. מקפיצה אגבית ללילה זה היה

לטיול שנתי. הכרתי שכונה חדשה, ישיבה תיכונית חדשה (ומרכזניקית!!!), סוכה מעוררת

השראה (למרות שלפני החג לא דמיינתי שאקשט את הסוכה שלנו - כשהגעתי לבקר,

הבנתי עד כמה זה אחת ההכנות החשובות לחג...), גישה משפחתית מרעננת לסוכות,

וגם את החברותא הצדיק שלי קצת יותר. וגם לשגע אותו לא מעט...

ב. ליסוע לטייל ולאכול עם המשפחה שלי! החוויה בא' איפשרה לגשת בצורה חדשה לב'.

ג. לבקר בישיבה הקדושה! ללמוד בהושענא רבה, מתוך שמחה והתרוממות הרוח...

לחגוג יומולדת, לפגוש חברים ולשוחח על חול המועד שעבר, על קורותיהם, על עוד

תובנות...

וגולת הכותרת - שחרית ותיקין עם מרנן רבותינו נשיאי הדור - בכותל! לא באים הרבה

חבר'ה למניין של מרן (בשאר השנה באים מלא), אז אתה ממש עומד בתפילה קרוב

אליהם... מצד אחד מרגש ומרומם, מצד שני מצמרר... כ-ל ההושענות לשמוע אותם

מעתירים לפני אדון כל... מיוחד!

ד. משם חזרה ישר הביתה למשפחה. ולקראת שבת - גם זכיתי למעין אבן דרך פרטית

בחיים. לא רשמית - אבל בהחלט טובה - קצת יותר קרובים ליעד הנכסף, במובן מסויים...

יודע תעלומות knows best.

רק עוד שבוע כזה - ואבדנו!...

שבוע טוב...

• הצלחתי להתמודד עם כמה דברים מורכבים שהיו השבוע (לא לגמרי חלק, אבל גם לא רע בכלל)
• הצלחתי ביום שישי גם לעזור קצת בבית, גם לעבוד קצת, גם לפרק את הסוכה וגם להגיע לשבת בנחת ובלי מלחמות עם  כל הסובב.
• כי ישנתי טוב (אפשר היה יותר, אבל לא היה רע בכלל) בשבת והצלחתי לעמוד במה שרציתי לעשות בשבת הזו.

א.היה לי טרמפ הלוך חזור לישיבה לשמחת תורה וזה היה ממש נס כי הייתי ממש מסטול

ב. היה אורות חבל"ז בשמחת תורה

ג. נולד בן בשבת ששעברה לאחד האברכים שאני ממש קשור אליו

ד.סוף סוף הצלחתי לדבר עם הרב יצחק על משהו חשוב מאד

יום א-שמחת בית השואבה במרכז הרב.

יום ג'-לימוד ליל הושענא רבא באלון מורה (+הזכות לשוחח עם הרב אליקים הצדיק!!).

יום ה'-הקפות שניות ב'בית הרב' ['אתה הראת'-22:30; 'האמונה'-3:50~].

א.שמחת תורה היה מעל למצופה,באמת מטורף..(למרות שהציצו עלינו מהעזרת נשים ),וגם ב"הר המור" היה מטורף..

ב.זכיתי לגמור "שניים מקרא ואחד רש"י " על כל התורה..

ג.הייתי אמור להיות השבת  עם עוד משהו במקום מסוים,בסוף שנייה לפני שבת שנינו נסענו לישיבה,ואכלנו אצל אברכים,והייתה השבת שהכי נהנתי בה כלי חיי בערך..

שמחת תורה איפה שהייתי שרות!!!

אולי היה פחות טוב משנה שעברה אבל הגיע בדיוק בזמן וממש נהנתי!!!

אנשים טובים שיודעים לעזור כשצריך וכמה שצריך

ועוד כמה דברים

אני מתחילה השבוע ללמוד והופכת רשמית לסטודנטית!!

סופסוף ללמוד אחרי מיליון שנה בערך של חופשה ארוכה מידיי,

וללמוד משהו שאני בחרתי,

ועוד אומנות! מה יותר נהדר מזה?! כמה חיכיתי והנה הסמסטר סופסוף מתחיל!!

אני בהתרגשויות...

(תגלי לי באישי -לא רוצה לעושת לך אווטינג וכאלה..)

כיף אדיר! בגלל זה חיכיתי כל כך הרבה...

אני לא זוכרת בכלל מתי השבוע הזה התחיל.. או שאולי זה היה שבוע שעבר? או שזה היה היו"ט התורן ולא שבת?

*כי היה שבת נחמדית ביותר. תחי השיגרה הברוכה

* כי יומשישי עבר בנחת, תוך שהספקנו כל מה שרצינו <<זה |מצדיע| לבעלי

*כי הבדים של הסוכה יצאו מהכביסה עוד 45 דק'! (אחרי שהם היו שם שעתיים! ערררררר המכונה! )

*כי שמחתורה במדרשה זה  (אין פה סמיילי |אורות|)

*כי הסוכה שלנו היתה יפה

* כי היומולדת של הבנים של עקיבאויעל היתה נחמדית ביותר

(בהזדמנות תזכירו לי ללמד אתכם את ה-שיטה לחתוך עוגות עגולות)

*כי מחר מתחילים ללמוד!!!

ויש לי מערכת עמודה-שהשם-ישמור

בס"ד

- שמחת בית השואבה "במרכז" -והצלחתי לצאת בחיים מעזרת נשים

- זכיתי להיות במערת המכפלה אווולם יצחק! לנשום את פתח גנעדן משו כזה,ובקבר רחל ישתבח שמו!

- מחר מתחיל סמסטר 

-היה שבת כ"כ כייפית ומלאת התרממות הרוח.

וגם כי ה' טוב פשוט טוב

-זכיתי השנה לא רק לנצח על קישוט הסוכה אלא גם לעשות את אותו הדבר גם בפירוקה, בבחינת המתחיל במצווה אומרים לו "רק תנקה אחריך"..

-חזרתי משבת כלה שמחה ומוצלחת, נהנינו לשמח את הגברת עד למאוד ואף בספונטניות יתר זכיתי בתספורת מגניבה  מעשה ידי הכלה! 

-אני מתחילה ללמוד ר-ק בשבוע הבא אז אני יכולה להספיק לנפוש עוד קצת..

והשבוע חתונה!!

שתזכו כולם!

א. זכיתי להסתופף בקהל הצופות על בחורי מרכז בשמחת תורה.

וזכיתי למצא מקום לעמוד בו, מבלי להחנק.

ב. זכיתי להכיר אדם נחמד, שקידם אותי לקראת ה-אחד, בע"ה..

ג. זכיתי להתקדם מאוד במידה מסויימת (מקווה שסיימתי, לפחות בתחום מסויים).

ד. שבוע אחרון לקראת תחילת לימודים!! יאאא

ה. החיים יפים ב"ה!!

זכיתי להיות בכותל הקטן, ובבית הצלם ולראות את מקום מקדשינו!!!!!!!!

זכיתי להיות במרכז!!!!

זכיתי להיות בהר המור!!!!!!!!!!!!!!!!!

וגם יש משהו קצת עצוב, אבל ה' יעזור לנו אחרי כל הכוחות שצברנו להתמודד עם הכל!

בס"ד

ממש בא לי לקטר, הראש שלי עוד שניה מתפוצץ ולחשוב קצת קדימה (אפילו רק על מחר בבוקר) עושה לי רע..

אבל זה שרשור לדברים טובים אז..

*היו חגים שמחים מאוד ב"ה והספקתי מלאאא דברים שרציתי.

*המתנה שקנינו לאמא ליום הולדת הגיעה בדואר בתזמון מושלם בהושענא רבא בבוקר (היום הולדת היה בשמחת תורה).

*יש כזאת תחושה של התחלה, כאילו רק אחרי החגים זה 'על אמת' וזו הזדמנות להתחיל מחדש ולהנות מאתגרים חדשים |מנסה לעודד את עצמו|

קניתי מלא ספרים שחיכיתי הרבה זמן שיהיה לי כסף סופסוף

קבלתי תמונה של הרב מרדכי אליהו על הקניה

שמחתורה היה אורות משו לא מהעולם הזה=)

הזדמנות מצויינת לברר איזה שרשור טוב נתן העקיבא לכינויים לענות בו.

כולנו מכירים את השיר האגדי של שולי "נקודה טובה". נכון?

חבר שלי אמר לי פעם - בצדק לדעתי - שברסלב היא החסידות הכי

עצובה. הראיה שלו היא ה"תורה" הכי קלאסית בליקוטי מוהר"ן - תורה

רפ"ב. באחת הפסקאות התמציתיות באותה תורה, כותב תלמידו:

(שווה מאוד לקרוא ה-כ-ל בלי קשר לנקודה שלי כאן, לכן הבאתי הכל)

[וְהִזְהִיר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְאד לֵילֵך עִם הַתּוֹרָה הַזּאת כִּי הוּא יְסוֹד גָּדוֹל

לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וּלְבַל יאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם

כִּי רב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה

וְעַצְבוּת מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם גּדֶל קִלְקוּלָם שֶׁקִּלְקְלוּ

מַעֲשֵׂיהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו וּמֵחֲמַת זֶה הֵם

נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּן מְיָאֲשִׁים עַצְמָן לְגַמְרֵי וְעַל יְדֵי זֶה אֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל

וְאֵינָם עוֹשִׂים אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן.

עַל כֵּן צָרִיך הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאד עַל דָּבָר זֶה כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבְּדַעְתּוֹ, אַף עַל פִּי

שֶׁהוּא מֵחֲמַת מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת עִם כָּל זֶה, הַנְּפִילָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ, וְהָעַצְבוּת

וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו עַל יְדֵי זֶה הַכּל הוּא רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ

כְּדֵי לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם.

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאד, לֵילֵך עִם הַתּוֹרָה הַזּאת לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל

פַּעַם אֵיזֶה מְעַט טוֹב וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ כַּנַּ''ל וְעַל יְדֵי זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ,

וִיצַפֶּה לִישׁוּעָה עֲדַיִן וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה', בִּבְחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלקַי

בְּעוֹדִי כַּנַּ''ל וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת אֶל ה' כַּנַּ''ל.] 

למה צריכים לחפש נקודה טובה אחת? הכל עד כדי כך שחור? אלא, מכאן ראיה

שברסלב היא דווקא לא חסידות שמחה, אלא עצובה (וחייכנית ומוזיקלית!).

לענייננו, לדעתי ברמה מסויימת כשקוראים לאשכול "איזה טוב ד'" יש כאן בעצם

הנחה שצריך לחפש ולמצוא את הנקודות הטובות. יש כאן עבודת ד' מאוד ברסלבית,

וזה מאוד חשוב ליהודים שקשה להם, שידעו למצוא את הטוב, שכידוע בחסידות זו

היא עבודתו של הצדיק, לברר את הטוב, האור והאחדות שבבריאה.

לכן זה האשכול שאני הכי הכי אוהב שבעולם.

בשתי מילים: "עקיבא, אשריך!"

שבוע טוב ושמח!...

בברסלב עובדים בעיקר על שמחה אז כל העצובים מגיעים לברסלב

בחב"ד עובדים בעיקר על אמונה אז לשם מגיעים כל הכופרים

מעניין גם לציין, שהרב צבי יהודה זצ"ל בשיחותיו (מתוך התורה הגואלת) דיבר

על זה ששלושת בוני מהלך הכפירה בישראל: ברדיצ'בסקי, אחד העם וברנר,

היו קשורים איך-שהוא לחב"ד.

מצד שני, הרב זצ"ל היה נכדו של חסיד קאפוסט (ענף קדמוני של חב"ד), ולכן

היה הוגה בילדותו בספר תורה אור של אדמו"ר הזקן (לא ספר פשוט כלל!),

למרות שאביו היה מתנגד.

קראתי בדיוק שיחה של הרב סולובייצ'יק זצ"ל, הספד שלו על מרביץ תורה

חב"די שהיה ידיד מובהק שלו (מובא במעיינותיך האחרון). הוא מספר שם

בערגה על המלמד החב"די שלו בעיירה בליטא, שהיה מלמד אותם תניא

במקום גמרא. כשאביו (ר' משה סולובייצ'יק) היה מגיע לת"ת לראות מה

קורה, היו ישר סוגרים את התניא ופותחים גמרות.

הוא מספר שפעם, כשהגיע לסבו ר' חיים מבריסק, הליטוואק האגדי, לרגל

אירוע משפחתי - רצה סבו לבחון אותו בגמרא. אבל הוא, יכל רק לזמר על

פה את שער היחוד והאמונה מספר התניא...

בכל מקרה - הוא אומר שהשיטה החב"דית השפיעה מאוד על קו המחשבה

שלו, וגם התורות היחודיות שלו עד היום היו מושפעות מהשורשים החב"דיים

שלו.

ב"ה

זכיתי להיות ב4 הקפות! (ערב שמחת תורה, בוקר, אחרצהריים ערב לפני צאת החג, והקפות שניות)

3מתוכם בשרל"א שלי לשעבר.
בחסדי השם הגעתי גם להקפות השניות בבית. לא ברור איך

נתן לנו את התורה

נתן לנו את השבת

נתן לנו את החגים

ועוד ציווה עלינו ושמחת בחגיך

לפעמים זה קשה ...

אבל שווה!!!!

פעם הבאה שיהיה שבת זה רק עוד שבוע אבל.. נסתדר !

כי החג עבר בסך הכל בשלום, למרות שהיה לו פוטנציאל התפוצצות בכמה נקודות

כי חוזרים לשגרה, והשגרה שלי די משמחת אותי, ב"ה

כי זוג שאני מכירה התארס וגרם לי להאמין שגם אנשים שנראים בלתי חתינים- מתארסים לפעמים

אווף למה אני לא זוכרת מה היה השבוע?!

אבל על העתיד-

*.שהסכימו לי לשלב לימודים תוך כדי שירות-ואני מתחילה ללמוד בשני..

*.שאני נהנהנהנהנהת בשירות

*.וב''ה אני במצב רוח טוב היום ככה שאני שולחת לכווולם חיבוק ממני..

(מכירים ת'רגעים האלה?!)

ו..שאני נוסעת מחר לר' שמעון ואז לצפת לרב שמואל אליהו הצדיק..

* פגשתי אנשות והיה לי בהחלט נחמד איתן.

* שמחות בית השואבה צפופות ומרגשות.

* שמשהו שמפריע לי בד"כ, לא הפריע לי בימים האחרונים.

* שמחת תורה מדהימה ומרוממת עם הקפות ושמחה אמיתית בתורה, בישיבה בה התפללתי.

* שבת שקטה ושליווה שעברה בנחת, ב"ה..

ועוד ועוד, ב"ה, 
עקיבא- תודה רבה שאתה עוזר לנו לחפש את הנק' אור האלה בתוך שגרת החיים!! 

הייתה לי שיחה מעולה עם אבא אמא ואחותי זו הפעם ה1 שעיניין השידוכים והיציאות עלה בבית

והיו דמעות וצחוקים ודיבורים והסברים שיח מעניין

התחלתי להתגבר על הפרדה וב"ה המשכתי להאמין שיש תקווה והבחור שלי יהיה מדהים לא פחות!(כדברי הרבנית ימימה)

הצלחתי לכבוש קינאה

* היה לי קצת חופש מהצבא=זמן לחשוב קצת ולאגור כוחות להמשך.

*פגשתי בחג הזה אנשים שלא פגשתי הרבה זמן וממש התגעגעתי אליהם..

*חבר טוב שלי התארס

חייב לציין-ממש  שרשור חשוב. בסוף-השבוע הזה לא היה לי טוב במיוחד, מהרבה סיבות.. בשרשור הזה גורם לך לעצור ולהיזכר במה שטוב..יישר כח!

ואו מזדהה מאוד גם לי לא היה ככ קל בזמן האחרון וממש טוב היה לי לכתוב עכשיו!

כדי לשיר לרקוד לחגוג!....מה ששיך לך יבוא הכל יגיע עד אלייך רק תתענג על הבורא תרגיש גן עדן בחייך!!

וגם מאוד אוהבת את החתימה שלך על הנשמה המאירה!

עקיבא, מי עוד מאים לך על השרשור חוץ ממני?
          ואני בכלל |חמודי| וממש לא |מאים|...

א) הדבר הכי טוב שהיה השבוע זה שלא הייתי פה
    (טוב, כמעט לא הייתי פה )

ב) הובלתי 3 הקפות בשמחת תורה!! 

ג) אמרתי את "הקדמות לחתן בראשית"
   (אני מקווה שאף אחד ממחברי הפסיכומטרי לא הגיע לשלב של ה"הקדמות",
   רק זה חסר לנו, שישתמשו במילים שם נגדנו איזה מילים! ה'!! אין מילים כאלה קשות!)

ד) קניתי תיק חדש!!!
    (אבל עכשיו אני צריך לבחור שם לתיק...
     הצעות רציניות בלבד יתקבלו בברכה!!)

היו חגים ממש ממש יפים ושמחים ב"ה!! עם אורחים ממש שווים (רובם גולשי הפורום והערוץ.. )ואפילו רבע-טיול

היתה סוכה ממש יפה!!

אני מאוד מעריכה את האחים שלי בכלל ובזמן האחרון בפרט!

יש לי תובנה חדשה לחיים. הלוואי שאצליח לעמוד בע"ה במה שנובע ממנה....

1. כי אחרי שביטלו לי את הטיול היה לי טיול ממש מעולה בראשון.. ואני מחכה לקבל את התמונות...

2. שמחת בית השואבה הייתה לא פחות טובה..

3. עשיתי חג בירושלים והיה מאוד מאוד שמח.. תפילה במרכז והקפות שניות בבית הרב..

ופשוט היה חג ממש שמח 

לעתים, מה שאדם רואה בביתו הוא ספר כללי "לא תעשה".

את אומרת שהבחור מתנהג אלייך יפה, ופה הבחינה.

נכון שאת צריכה לבדוק אפילו לשמץ התנהגות כזו,שלא כדאי שתהיה..

מכירה מיליון בחורים שאבא שלהם לא הכי מכבד (בלשון המעטה) והם בעלים לתפארת. אשמח לתת לך סיפורים מפורטים יותר באישי.

שבת שלום

שאמר על איפה שלמד, שהוא למד משם איך לא לחנך!!!!

והוא עבר את גיל ה-60...

איפה שהוא למד זה היה מקום עם חינוך נוקשה - ברמה של כלא (לא ישראלי - שהוא בדיחה)

שתביני עד כמה הקשיחות שם, אני שירתתי בכלא 4 בתור מש"ק דת, ושאלתי אחד שלמד באותו מוסד,

ככה בצחוק - איך קשה לך פה? - הוא אמר לי פה זה קייטנה , היית צריך לראות מה עשו לי מכיתה ט והלאה

הרבה מאוד תלוי בהורים,
בעיקר החינוך לזוגיות בריאה,
אבל התוצאות הן לא אתמיד חיקוי של מה שראינו בבית,
הרבה פעמים המודל של ההורים יוצר אנטי שגורר במקרה שלך, רק טוב!

זה לא שאין ממה לחשוש, יש גם יש...
השאלה היא ממה?
את מפחדת מייחס? מאלימות פיזית/ מילולית? מחינוך הילדים?
חשוב מאוד למקד את הפחד, מה את לא רוצה שהוא יעשה?
מה הכי מפחיד אותך? הפוטנציאל לאסון ? או הפחד עצמו...

שאלת מי ערב לך?
הוא.
הוא ערב לך,
בדיוק ככה.

הדרך לשלווה שאת מחפשת עוברת ישירות דרך שיחה איתו,
בתקווה שאם את מכירה אותו ואת אמאבא שלו את גם פתוחה איתו...
קחיי אותו לשיחה, תפתחי את הקלף הזה בפניו,
אני מאמין שיהיה לו קשה להישבע לך שהוא לא יצא ככה!
אבל הסיבה היחידה שהוא לא ישבע לך שהוא לא כזה...
היא שהוא לא כזה!! אם הוא היה כזה ח"ו הוא היה נשבע לך "בכייף"...

זה לא יהיה לך קל...
דוגמאות להצלחות ואכזבות תמיד יש מלא...
ואני בטוח שיהיו עוד "סיפורים" עם המשפחה שלו...
אבל אם הוא כמו שאת מספרת? הוא שווה כל השקעה שבעולם.

מוזמנת באישי

על בחור שהתחתן עם בחורה מצויינת אבל ההורים שלה (או רק אבא שלה אני לא זוכר) מאד שונאים אותו ומציקים לו, אבל הוא החליט שזו לא אשמת אישתו מה שההורים שלה עושים והוא בכל זאת התחתן איתה, אבל צריך בשביל זה הרבה מסירות נפש

שחמות של מישהו גררה את הבת שלה לגירושין (מקרה שנובע מגזענות) למרות שיש להם ילד,

צריך לחשוב טוב טוב על צעד כזה ולפעמים ודבק באשתו (ולא בקרוביה, שמהם הוא צריך לברוח)

נראה לי שבנים צריכים יותר להזהר מבנות עם הורים כאלה (וצריך לראות עד כמה הן הולכות אחר אימן)

סיבות למשפט האחרון שאמרתי - תחשבו לבד

אם האופי שלו מדהים לכי על זה,

מבטיחה לך שאם הוא בן אדם טוב הוא יעשה הכול כדי שזה לא יעבור לבית שלו,

ובנוסף לילדים יש אופי שונה מההורים שלהם, אז יותר קשה לגלגל לחזור על עצמו

כשחיים בבית קשה יודעים פשוט איזה אמא/אבא את לא רוצה להיות

אם הוא בן אדם טוב אין לך מה לחשוש

עובדים על הקשיים באהבה ובחיזוק של בת הזוג/בן הזוג

תגידי תודה יום יום שזכית לחיות בבית נורמלי,

כשחיים בבית הרוס המודל של המשפחה מאוד קשה

אבל זוכים לבני זוג רגישים יותר ומכילים יותר

כי הם כבר ראו וחוו קושי גדול בחייהם.

ואם יש רצון ואופי טוב אפשר לעשות הכול.

ממה שראיתי רוב התגובות שיש לך כאן די אופטימיות ואני אומרת לך כמה דברים..

1. את אף פעם לא יכולה לדעת ב100% שהוא יהיה בסדר אחרי החתונה.. אחרי החתונה הכול יכול להשתנות! אבל את  יכולה לנסות לחסות את הכול 

א. כשאת נמצאת לידו זה אף פעם לא מדד כי ברור שהוא התנהג לידך בצורה טובה!(וגם זה שהוא מתנדב לא אומר לך כלום מניסיון!)  אבל יש דברים שאת יכולה לראות.. אם אתם מסתובבים והוא שואל אם קר לך/ חם לך? אם הוא מציע לך לשתות אם הוא בכלל מתחשב בך...

ב. הכי טוב זה לשאול גורם אחר(ולא חברים כי הם בחיים לא יגידו את כול האמת!) איזה רב שלו או משהו כזה..

ג. לפעמים אפשר לראות דברים קטנים אם הוא כועס או לא... אחותי הייתה מנסה על גיסי דברים לראות עם הוא מתעצבן או לא.. נגיד היא גרמה לכוס מיץ להישפך על גיסי כאילו "בטעות".. ואני אומרת לך את הדברים האלה כי אני מכירה בנות שחשבו שהוא בסדר.. ובסוף הסתבר שלא...

2. בקשר לאבא שלו: זה כבר אחרת לגמרי כלומר הוא יהיה סבא של הילדים(אם תחליטי להתחתן אתו) זה עדיין לא בעלך ויש הבדל גדול!

א. את לא חיה יום יום עם אבא שלו את חיה יום יום אתו! וזה אחרת!

ב. את צריכה לראות שלמרות כול הכבוד שיש לו להורים שלו הוא יעמוד לצידך בכול בעיה שתהיה לך עם אבא שלו וזה חשוב חשוב חשוב!!

ג. את צריכה לחשוב על הכול אבל, גם לברר עם עצמך אם את מסוגלת לקחת תיק כזה זה לא פשוט...לא מבכינה מנטלית וגם לא מבכינה רגשית...

ד. בכול מקרה אמרת שהוא בחור טוב אז פשוט תדברי אתו בכנות על מה שעובר עלייך זה הכי אמתי שיש...והוא יגיד לך גם מה הוא חושב מהמבט שלו כי הוא הכי סובל מאבא שלו ולא משנה מה ההחלטה שלך הוא זה שבסופו של דבר צריך לחיות עם אבא כזה...  

(פעלת נכון לגבי האי-אנונימי ככה מי שרוצה יכולה לפנות אלייך באישי |שכוייח|)

אין מי שערב לך

מלבד עבודה זוגית טובה של שניכם

שהיא הערבות הטובה-

בכל זוגיות- ולא משנה מאיזה רקע משפחתי הזוג באו

ייתכן מאוד שבתחילת דרככם- או בהמשכה -תלכו ליעוץ זוגי- אשרייכם!

כי גם אם לאדם יש את כל הכוונות הטובות- לעיתים צריך ללמוד כלים איך לפעול, איך לשלוף מהמוח דפוסי פעולה נכונים ולא דפוסים שגויים שנכנסו בטעות...

לדעתי מבחינת בירורים-

דווקא החברים שהכי צפוף איתו (באותו טנק\ מתחת לאותה אלונקה\ באותו חדר בישיבה\ בכל מיני חורים אחרים שמעלים ת'סעיף לבנאדם) -הם ידעו את האמת עליו

בבית שלי שולטות הצעקות, המילים הרעות.

אני וההורים שלי זה יחסי אהבה שנאה אני לא מכירה אישית מודל זוגיות ובית נכון,

כל חיי חששתי מהכול, כי ההורים שלי מסוגלים להבריח כל בחור שירצה אותי

ואני מאוד מתביישת במשפחה שלי.

פניתי לטיפול, אני יודעת שאי אפשר למחוק את מה שחוויתי בילדותי

אבל אני יודעת שאני בן אדם יותר רגיש מההורים שלי

ושאני טובה עם ילדים, וכן יש דבר כזה יעוץ, ויש אנשים שעוזרים

זה לא בושה בכלל, זה מכוון לכיוון הנכון.

תבחני אם הבחור הזה גם מוכן לעשות ולטפל בעצמו ובמה שחווה

וככה תמצאי תשובה, אין הבטחה מאה אחוז אבל עם אופי טוב ניתן להתקדם

ולהשיג הכול (תמחקי את התגובה הקודמת שלי) 

ובנינו כל אחד נפגע מההורים שלו, ואף אחד לא לגמרי נורמלי

חבל לפספס מישהו על רקע של משפחה שלא יכלה להכיל אותו.

ואם את רוצה אני באישי.

אני רואה שהחבר'ה כאן אחלה ועונים לעניין, ולכן אחשוף עוד טפח בעלילה:

המפשחה שלו חרדים "מודרנים", יעני לא סגורים ראש בקיר...

הבחור עושה הסדר, ומתגייס בקרוב. (אני בת 19, והוא בן 19.5)

מעולם לא שוחחנו, אבל פעם אחת, כשגיששתי קצת, שאלתי אותו האם הוא שמח שהוא מתגייס לקרבי, והוא אמר שממש לא, שהוא מפחד ולא רוצה שסתם יריצו אותו... זה קצת הפתיע אותי. כי אני מאוד מעריכה את צה"ל, לוחמים, תומכי לחימה, הכל... רק שילכו מתוך אידיאל ורצון לתרום! לא כי אין ברירה (כמוהו).

הוא לא בדיוק חרדי... אבל הוא ממש ממש לא הסגנון שלי!

ההורים שלי חולמים שאנחנו נתחתן, "אשתו תהיה מאושרת" הם אומרים שוב ושוב. לא מפסיקים לחפור עליו... ורק שתבינו, כל החבר'ה שלנו, הקהילה, רבים עליו! וכלם רוצים אותו לבנות שלהם. הוא באמת בחור טוב... אני גם מאוד מעריכה אותו, ובטוחה שמאושרת תהיה אישתו (בתקווה שהוא אכן לא יהיה כמו אבא שלו)

אני מצידי מסבירה שאני לא רואה את כל החלומות שלי והפנטזיות שלי מתגשמות איתו, החל מכך שהוא הולך עם כובע וחליפה בשבת וכלה בכך שהוא פשוט... לא דתי לאומי! לא ציוני! מבינים?

ואבא שלי עונה, שיש דברים יותר חשובים מ"סגנון".

וכאן שאלתי:

עד כמה עניין ה"סגנון", הזרם, המנטליות  (חרדי/דת"ל) חשוב, כשמדובר בבחור באמת טוב מבחינת אופי, דרך ארץ, מידות טובות?

אז מה ההתלבטות בכלל? הוא יכול להיות הבן אדם הכי מדהים בעולם-אבל אם הוא לא מתאים לך-אז לא!

ואם ההורים מתלהבים ממנו-אז שהם יתחתנו איתו..

אני באמת לא מצליחה להבין את ההתלבטות!

כי עכשיו השאלה נראית אחרת לגמרי

זה לא בחור שאת אוהבת מעריכה ורוצה אותו- ולכן יש מה לעזור לו באתגריו בחיים-

אלא בחור שאת לא רוצה

תרשי לי לצטט את ההודעה שלך?

אבל הוא ממש ממש לא הסגנון שלי!

ההורים שלי חולמים שאנחנו נתחתן, "אשתו תהיה מאושרת" הם אומרים שוב ושוב. לא מפסיקים לחפור עליו

שאני לא רואה את כל החלומות שלי והפנטזיות שלי מתגשמות איתו

אז לא משנה אם הוא הנסיך צ'ארמינג בכבודו ובעצמו-

שלך- הוא לא.

ואת זה- את צריכה ללמוד להבהיר להורים שלך

להבהיר להם ש- לא חופרים לך!

"אמרתי- לא! ודי לחפור לי בנושא!"

מקסים, חביב, עם המידות הכי טובות שבעולם הוא לא בשבילך. ואני בטוחה שיש לך הרבה סיבות גם למה.

מאוד מעניין לראות את יצר השיכנוע העצמי פועל..

תעשי רק מה שאת מרגישה שלך נכון לעשות. וכמו שחברה אמרה לי פעם, אולי עכשיו את רואה אותו כ"אחד" שלך אבל אם תפקחי עיניים את מוותרת על הרבה דברים. חכי, רק חכי והכי הכי מתאים יבוא..

בהצלחה חמודה!

את לחלוטין לא מעונינת בו

וההבנה הזו מבצבצת ועולה מכל שורה שלך..

כי גם את מבינה שסגנון, ורקע דומה, ושאיפות- הן אבני יסוד בבחירת בן זוג כשותף לחיים.

לדעתי המסקנה ברורה. בהצלחה.

"בחורות אוהבות להרגיש נשחקות"  צריך לכתוב נחשקות.

תודה רבה!

אז חלק ראיתי שישנה והספקתי לתקן וחלק לא שמתי לב  

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f394

/Forum/Forum.aspx/f394

התכוונתי לקישור קבוע למעלה.

שלא יהיה צורך לצאת מהפורום לכל הפורומים ואז להכנס לשם. זה המון דרך ואני עצלנית.

http://www.inn.co.il/My/ForumFav.aspx

(הגלגל לא כזה מורכב. אתה יודע)

בחור בן 42, תימני, דתי לאומי תורני, מהנדס בתעשיה צבאית, אדם חביב וחובב טיולים. אם נראה לך תפני אלי.

פרסמתי בכוונה פה שאם מישהו אחר נראה לו גם מוזמנים לפנות. 

איזה תדרוך של בנים!!

"שומע? תבוא הגייני,תענה לעניין,צא לדרך!" כאילו, מה השלבים הבאים?? "תראה נכונות, חכה חודשיים, תכסה אותה- ויאללה לחופה!"

הצחיק אותי..שכוייח...

נכון מאוד...

כתבת יפה...

בנים בנות בבקשה לקרוא ולייסם!!

נראה לי שיש הדרכות כאלה בשרשור הנעוץ בהתחלה...

ב"ה

לא זה לא תחליף לד"ק תול כתבתי שלא

יפה שיש את זה נעוץ זה כנראה לא עבד בגלל שלא קראו את זה פה עם יכניסו לכם כל פעם קצת חומר אז משהו חייב לעבוד בסוף! ההמשך של שיעור יההיה בתחילת אמצע שבוע שיגיע !

תודה לאל!

כמה טוב יהיה לצאת עם בן מודע לשם שינוי!

א] רפי!! תתפנק על האנטר!!

כמה סימיני פיסוק מלבדו

שופטת ומבצעת?... ימונה מחליף זמני לדוקטורנו - לאלתר!

כי אם אני לא אני, אז אתה לא אתה, ואם אתה אני, אז אני לא אני,ואם אתה אני אז אתה לא אתה! 

ברור שעם חסימות וכאלה..

לדעתי מחשב זה אחד הדברים הנחוצים בכל בית, אפילו אם לא צריכים אותו למטרות עבודה, צריכים אותו לדברים אחרים- קשר עם העולם החיצון [כי אין טלויזיה, לאנשים שמתלבטים אם להכניס מחשב הביתה, לענ"ד], אימייל וכו'..

מכאן ועד לשרוף שעות מול פורומים ולראות סדרות בVOD יש הבדל גדול.

בקיצור, לדעתי כן להכניס.

קשה מאוד ולא נוח להסתדר בלי מחשב+אינטרנט היום.

וגם בלי קשר לנחוץ, יש בו המון דברים טובים.

מקווה שלא סיבכתי..

אם במקום להיות ביחד כל אחד יהיה ספון באינטרנט,

אבל אנחנו אנשים מבוגרים שיודעים מה חשוב,

והבעיות הללו אמורות להיות בשליטה,

ואנו נדע כבר איך לאזן ולארגן את החיים,

זו לא סיבה שלא יהיה מחשב עם אינטרנט...

במידה ולא צריך את זה לענייני עבודה או לימודים, אני לא רואה כל עילה שיהיה לי אינטרנט בבית.

אפילו בלי אינטרנט

בעזהי"ת.

וברור שתהיה לי חסימה כזו או אחרת...

[ומכאן זה תלוי בבעלי הי"ו ]

לכל היותר ניידים רק לי ולאשתי, עם אינטרנט.

אני חושב שילדים לא צריכים גישה למחשב. שיגדלו בצורה

טבעית ואינטואיטיבית. ייצאו החוצה, ישחקו, יקראו ספרים.

סביבה בריאה עם גירויים.

שיחיו חיים בריאים.

אולי כשיגדלו יהיו להם גם ניידים לצורך לימודים או עבודה.

אבל אם זה יקשה מאוד על תקשור עם העולם (מקומות עבודה, לימודים, גופים, ארגונים וכד')

ויאלץ אותנו כל הזמן ללכת לבדוק מיילים ולדלות מידע נצרך מהמחשב של השכנים-

כמובן, נפעל בהתאם ונחליט החלטה שתציב גבולות וקדושה לכולם, בעזרת ה' יתברך.

אחד הדיונים הראשונים שהיו לנו בזמנו (בתור מאורסים, ובשלבי ארגון הבית) היה בשאלת מקום המחשב  בבית. לאחר לא מעט מחשבה אשתי דרשה (וקיבלה) שהוא יהיה בסלון, כשאחרי כמה חודשים הצטרף לשם גם המחשב שלה.

היותי מכור כבד (והעובדה שנשארתי כזה גם אחרי שנתיים נישואין) הפך את מיקומו לשאלה מורכבת.

רמת הבסיס:

מחשב הוא כלי עבודה נחוץ, ושימושיו השונים הופכים אותו להיות חלק חשוב ביומן שלנו.

שימושיו הבייתיים השונים (חיפושים שונים, ארגון מידע, מיילים, טלפון, שימוש כנגן מוסיקה ו/או סרטים) ויכולותיו הרבות והמגוונות יכולות לעיתים "להפנט" ולשאוב שעות רבות בלי להרגיש שהזמן (א|ע)ובד.

זה ברמת המשתמש הפשוט. וכידוע לכולכם - פרנסתי היא ממוחשבת, וכמעט כל מטלה יום יומית שלי תלויה בו.

שימושים בפועל:

בניגוד לאחרים שבחרו להגביל את ההתמכרות למחשב בודד, אנחנו בחרנו את האופציה של שימוש בשני מחשבים, ומשתי סיבות

1. למנוע מצב של "טיפוס על הקירות" כשהבעל/האישה על המחשב,

2. כששנינו ביחד - שנינו ביחד. כשנזקקים למחשב (או לטלפון! )- גם הצד השני עושה משהו שהוא נצרך לו לבדו (על המחשב, או שיחת טלפון וכו')

נסיונות (אוי כמה זה קשה) לקטלג את שימושי המחשב השונים: יעילות (עבודה, סידורים, צרכים שונים) או משחק.

לא אני ולא היא לא מכורים למשחקים אז זו לא התמודדות שהייתה אצלנו.

ילדים:

לא יודע לגבי ילדים של עצמי, כשנגיע לגשר וכד'. אבל על עצמי (עוסק בתחום כ-14 שנה ומחובר לרשת מגיל 13, תוך משיכה עצומה לחלקים החיוביים והמועילים של הרשת ושל התחום) ועל האחים שלי - שגדלו עם אינטרנט מגיל צעיר מאוד. לחלקם זה היה ברכה עצומה ומצאו שימושים יעילים במחשב ושימושיו. אחי הצעיר מצא שם מגיל צעיר את כשרונותיו והיום (18) מתחיל להתפרנס מהם.

חלק קטנים מדי (בינתיים נראה שמתפתח לכיוון חיובי), ואח נוסף הלך אחרי ההבל ויהבל.

אם שואלים אותי, אני חושב שהכל תלוי בדמות ובכשרונותיה. יש ילדים שנכון לצייד אותם במחשב פרטי, ויש כאלה שצריך להדירם מהתחום כמו שמרחיקים סכין מילד בן שלוש.

שימוש יעיל ובחירה נבונה!

משה.

לדעתי-

אני מנסה להצביע על כמה מהאתגרים  של מציאות של מחשב בבית-

מבחינה זוגית-

מחשב זה דבר שואב.

ככה הוא בנוי- וככה הדברים שמופעלים עליו בנויים

צריך רצון ושימת לב כדי לתת לשהות במחשב- גבולות, לתת קדימה לבנזוג (אם הוא קורא לך- זוזי! מייד, בלי "רק רגע רק עוד משו "קטן"... כי כולנו יודעים איך זה לא-יגמר...)

מבחינת ביזבוז זמן-

כשמכבים את המוח כדי לחסוך באנרגיה (כלשון אדמינני) -עדיין צריך לנתב את השהות במחשב לאפיקים יעילים

אני- למשל- אוהבת לקרוא בויקיפדיה

סתם. אפילו לקרוא על איך זה בפנוי ומה המנגנון שמאחורי התוכנה- לא רק את הערכים עצמם...

או לקרוא בלוגים שקשורים למקצוע שלי או לדברים מעניינים בכלל.

לא לעשות שטויות!

מבחינת חינוך ובניית אישיות של ילד-

יש פה שני צדדים-

היכולת להתמודד עם מה שקיים בעולם- ללמד את הילד להשתמש בכלי הזה- שקיים פה בשביל להשאר (מה לא תלמד ילד לחייג בטלפון?!?! אז למה לא מחשב?) -ולעזור לו ללמוד את הנק' החיוביות שבו, ולהתגבר על השלילה שבו.

מצד שני- גיבוש אישיות

שילכו לשחק עם חברים. שיכירו מה זה דיבור ומה זה חבר- לפני שיכירו מה זה צ'אט ומה זה פייסבוק.

שהיסוד יהיה בניה חברתית בריאה.

לכן יש מה להרחיק ילד מהמחשב כל עוד הוא בונה את האישיות (עד גיל.. אהממ... 80 שנה-- נניח?)

כמובן אני לא מדברת על החובה בסינון וזהירות מכל הרע והתועבה שיש במחשב- שח"ו לא יאונה רע למי מבני ביתנו ואהובנו

(ולא- לשים סינון ולומר "שלום עלייך נפשי" זה לא מספיק. כל סינון אפשר לעקוף. אבל יראת שמיים אמיתית- אי אפשר)

(נכון שבתמונות- תמיד הבית יפה?? איזה כיף לנו! )

עד שלא התחלתי את הלימודים לא היה מחשב ואת האינטרנט בכלל לא הכרתי. (מדובר על לפני כ- 7 שנים)

הילדים שלי כבר מתחילים להשתמש במחשב ברמה כזו או אחרת (הקטן בן 5 האמצעי 7 והגדולה 9) בעיקר משחקים בילדודס

עד התאונה השתמשתי במחשב בעיקר לצרכי הלימודים וקריאת חדשות בערוץ 7. כמובן שלצורך מסויים כגון השוואת מחירים או תכנון טיול וכדו' נעזרתי ברשת אבל לא לצרכים חברתיים.

את הניק שלי בערוץ פתחתי יומיים אחרי התאונה בעודי בבי"ח רמב"ם כי חשבתי לנהל יומן אירועים דרך הלוח שנה של הערוץ.

בפועל התחלתי לגלוש בפורומים ולפתח את חיי החברה האינטרנטיים שלי רק כמה חודשים אחרי.

אנכי

מה קרה ישנת כל החג?

איך את ערה?

ולכבוד שבת יש להתקין את הבית ולהביאו למצב בו יוכל לקבל את השבת. 

נוכחת, ערה ובועטת..

מה את חיה בסימס?

אני תוהה אם אני מיוחדת..

או שזו רק פנטזיה..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t388929#4666747

אלא אם כן אתה רוצה להוסיף עוד מידע...

זה נורא מסקרן מי הסבים שלך!

באמת בראשית זה השבת של הפורום לנ"ו

את צריכה להתחתן.

הודעות כאלה הן סימן מובהק לכך

פורום.

[ומצטערת - את/ה לא תוכל/י להיכנס לפורומי העתידי לכשיפתח בע"ה (ובעזרת אדמין)..

הגיל לא תואם, והכינוי - גם הוא.. ה ' ' - נורא משפיעים על איכויות הניק. ]

וופל- יש פה איזה בפלה שמתחזה לך. או לפחות מתיימר..

שליש זה למי שמחתן

גן עדן זה למי שמתחתן (גם זה תלוי אם הוא מוצא או מצא)

צאדיקה אני חוזר ופונה אלייך!!!!!!!!!!1 לטוב ליבך!!!1111

קרב סימני שאלה מול בחור

כדי לזכות בליבה של בחורה

או בוופל שוקולד

נא לפנות אלי באישי לכל שאלה

? ? ? ?

שמענו הסכת היטב את תלונותייך וקשייך

בקשתך מועברת למחלקת בניות הציבור

לבדיקה מעקב ופיתוח

נא לשלוח בקשה בשלושה עותקים

לפורום INN משוב

לאדמין במסר

ואלי באישי

כמו כן אנא סורי למשרד שלי בהזדמנות לקבל נזיפה הגונה

לצערנו פסיכולוג הפורום הקודם- עזב- הודות לנישואיו

וטרם התמנה פסיכולוג חלופי

על כן אני נאלצת לשלוח אותך לבכות מרה בלישכתה של דר' תול

בברכת חיבוט שמח

אשתו-של-אדמין

בטוחני שיש לי פה כמה ממליצים

אומרים בפורום שאת שדכנית בחסד עוליו ועוזרת פה להמון זוגות מה לא תעזרי לי

וופלים אינם מצפים... בד"כ היצרן הוא זה שמצפה אותם, אם בכלל...

יא פדחן...
באמת לא הייתי פה הרבה לאחרונה (מנסיבות משתנות...) 
 
ולגבי וופל לא הייתי דואג, היא מוקלדת הייטב

וואפל!!

כל אהבתי

כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר..
אפשר לומר מהיום ועד מוצ"ש!!


יישר כח ותזכו למצוות!

שבת שלום

http://www.tefila.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:first-hupa&catid=41:bereshit&Itemid=68

אמר הקב"ה לאדם, בוא,אתה ואני ביחד,נעשה אדם. שהרי אם אתה לא תבחר להיות אדם- אף כוח בעולם לא יעשך כזה..