של זלזול וזולות..
מרגיש לי לא טוב להתחיל כך קשר קדוש בין איש ואישה.
ו"טבעם" של דברים קדושים וגדולים להגיע גם בדרכים מורכבות ואף מסובכות או עקלקלות. בהחס הדעת...
בישיבה במסעדות ובתי קפה עם עשרות מבני המין השני שכלל לא קשורים אלייך ואת\ה לא מבינ\ה מה את\ עושה איתם ?
אלא רק למקד את האנרגיה והכוחות בדייטים החשובים..
לפעמים בצ'ט ובאינטרנט מילים נתפסות באור אחר מאשר במציאות
ככלל קשר בין אנשים והעברת מסרים כמושפעת מהגורמים הבאים
7% בלבד מילים
55% שפת גוף
37% אינטונציה
בטח יהיו כאן חכמים שיחשבו שזה לא הגיע למאה אחוז ,
נכון ואין לי מושג מה תשובה לכך...
בכל אופן בצ'ט אינטרנט במקרה הטוב מקבלים 7% והם המילים ולכן התרשמות שונה
הוסף לכך פחדים חששות רגילים- ומצאת סיבה נהדרת לגבש דעה שלילית ולפסול...
ב"ה
מראה ודיעות קדומות ועוד כל מיני דברים שבעצמי לא יודעת.
7+55+37=99
אם כל אחד מהמספרים היה המספר + פחות מחצי, לדוגמה - 7.2, 37.46, 55.34 אז כולם יתעגלו למטה.
אחח הפשטות...
כשעובדים מול מסך, אתה יודע מה אתה מעביר לצד השני, וממילא משתמש יותר במה שהמדיום הזה מאפשר לך.
בעזהי"ת.
האינטרנט לא נותן מקום להראות את התת-מודע.
את מי שאתה באמת..
אין טון דיבור, שפת גוף, ואי אפשר לראות אם זה אמתי או לא...
אי אפר באמת לאהוב משהו שאפילו לא שמעו את הקול שלו.....
ולכן אני נגד הרעיון שאתה מעלה
למה?
כי יש פער ענק בין הדמות הווירטואלית של אדם- כל אדם- לדמותו הממשית
גם מבחינת מראה חיצוני (לא כולנו פוטוגנים...)
גם מבחינת אופי- בוירטו נותנים לצד מסויים באישיות לצאת ולא כל הצדדים
גם מבחינת דיבור- למשל- כל מי שיש לו\ה שגיאות כתיב- לא יעברו את מבחן ההתכתבות ולא משנה כמה הם חכמים חמים עמוקים נחמדים וכו
גם מבחינת התנסחות בדיבור- למשל אני יודעת שההתנסחות שלי בכתב היא מאוד חותכת ודרמטית (לא שבמציאות אני פחות מדברת שטויות... אבל ניחא)
וגם- בוירטואלי אין או כמעט אין את המעבר של איזשהוא משו נוסף- נקרא לזה האנרגיות של הבנאדם- או הנשמה שלו מעבר לכל הלבושים והמסכים. מרגישים את זה- במפגש
אבל אולי יש מקום כן להרחיב טיפה יותר בטלפון ראשון- לתת לזה להיות סוג של חצי מבחן
וגם לעשות בירורים כדי לא להיות "טאבולה ראסה"
מצד שני לכל זה- אדם שאתה יודע שיש יותר סיכוי איתו- אתה תהיה יותר מוכן להשקיע עליו כדי להיות בקשר
בעלי היקר לא יודע לפסק.
מה זה לא יודע?
אם הוא יתאמץ, אולי זה יצא לו.
והוא סופר חכם.
באמת! מאוד מאוד.
זה לא קשור! ולי - פיסוק (או ליתר דיוק - חוסר פיסוק) מפריע מאוד.
סתם בתור דוגמא - הוא כתב חוברת (ללימוד משהו, לא חשוב..) אז הוא עבד עליה כ30 שעות, ואח"כ וגם תוך כדי, אני עבדתי עליה עוד שעה וחצי בשביל לנסח לו ולפסק..
באמת מעניין מה היה קורה אם היינו מנסים לצאת לפי הוירטואלי...
כל מה שאת אומרת נכון.
אבל, מצד שני לדעתי עדיף כן להתחיל קשר מהתכתבות. במידה והשני יודע לכתוב, אין לו בעיות כתיבה/פיסוק וכו'.
כי ככה הרבה יותר פתוחים, משום מה נראה לי שהרבה יותר קל להתחיל ככה.
אני לא טוען שצריך להתחיל להתכתב ורק אחרי זה להפוך את זה לרשמי.
אין שום בעיה לדעתי להתחיל קשר רשמי באמצעות התכתבות. כלומר להחליט אנחנו רוצים לחשוב לכיוון של להקים בית, אז נתחיל להתכתב ונראה מה יצא מזה.
של אנשים ששיקרו באינרטרנט זה ממש קל לא להגיד את כל האמת
יש סיפורים מפה עד מחר על בנות (ובנים) שנאנסו ונרצחו וכו' ע"י אנשים שפגשו אותם באינטרנט...
בכל מקרה אני בעד
כי זה נותן מגוון וככה אתה לא תלוי בחברים וכד' שיציעו הצעות
זה נותן לגיטמציה ל'התחיל'
שהיו כאן כמה דיונים על העובדה שבנים לא מתחילים עם בנות יותר...
של אנשים ששיקרו באינרטרנט זה ממש קל לא להגיד את כל האמת
יש סיפורים מפה עד מחר על בנות (ובנים) שנאנסו ונרצחו וכו' ע"י אנשים שפגשו אותם באינטרנט...
בכל מקרה אני בעד
כי זה נותן מגוון וככה אתה לא תלוי בחברים וכד' שיציעו הצעות
זה נותן לגיטמציה ל'התחיל'
שהיו כאן כמה דיונים על העובדה שבנים לא מתחילים עם בנות יותר...
בשביל מה קיים חוק הדוסים השלובים אם לא בשביל זה?
חוק הדוסים השלובים קיים גם כאן בפורום, לא רק בחיים האמיתיים. כלומר מי שרק רוצה יכול לברר על אותו כינוי מחברים שלו ולוודא שהוא אמיתי.
מישהו מנע ממך לפני שהתחלת עם מישהי כאן לבדוק פרטים על הכינוי שלה?
וזה נכון לא רק כאן, גם במקומות אחרים באינטרנט. למשל בפורומים של כיפה כמה שידוע לי זה גם ככה.
ברור שיש בזה משהו חסר, אבל בעצם, גם צורת המפגשים הרגילה יכולה להיות חסרה במשהו.
מה שכן, אני לא בטוחה שבאמת צריך להפוך את זה לנורמה. יש לצערנו אנשים רבים מדי שיתייחסו לנורמה כאל תורה מסיני, ויעשו כך רק משום שזו נורמה, ולא בגלל שחשבו על זה והגיעו למסקנה שזה נכון בשבילם.
יש אנשים שזה נכון להם ככה, וכמובן שיש שלא.
לא מתיימרת לקרוא לעצמי "בעלת נסיון", אבל יש לי קצת ניסיון בלהכיר אנשים מפה, וגם קצת לא. בתור שכזו אני בהחלט טוענת שיש צדדים לכאן ולכאן. לפעמים זה אכן "חוסך" מפגש מייגע עם אדם, אבל מצד שני, ההיכרות הראשונית פחות אמיתית וחסרה קצת. מצד שלישי..מצד רביעי....טוב, זה יכול להמשך לנצח....(וכבר עשיתי את הרשימה הזו לעצמי כ"כ הרבה פעמים, שאני רק חוזרת עליה שוב; חוסך פגישה, חסר משהו, ידע מקדים, שליטה בהצגה, היכרות ללא סטיגמה חיצונית, סיכון וירטואלית, לקיחת אחריות......וכו', וכו', וכו'.).
מכ"מ, אני יכולה להעיד על עצמי בלבד(ואולי בעצם על עוד כמה פה...) שלי זה יכול להתאים, כי אני מתנסחת בכתב ובע"פ די אותו הדבר, אבל כמו שאמרו פה: יש אנשים שהיכרות כזו יכולה רק להזיק להם.
למענם- בואו לא נהפוך את זה לנורמה חברתית, ובשביל האחרים- בואו לא נתייחס למי שכן מוצא או רק מחפש בדרך הזו, כאל "חורג מהנורמה המקובלת". (וואי, חפרתי...(: )
ב"הצלחה לכולם והחלטות טובות! 
אלה עם כן הציעו לי את השידוך דרך האינטרנט חחח נניח חברה של ידידה שלי שהכרתי דרך האינטרנט רוצה להכיר לי מישהיא אז זה נורמאלי לפי דעתי חחחבע"ה יתברך
תגידו עוד פחות מחודש חתונה בע"ה יתברך וכמה הוצעות!
לי לא נעים,מבאס,מעצבן,מעציב,בקיצור מחרפן כבר, במיוחד שאני הילד הראשון (עוד5)ולהורים שלי אין שום כסף בצד...
אוף, למה הכול יקר? למה בשביל להיתחתן צריך לעבור אתזה?
איך עוברים?
תחייך=]בע"ה
דבר ראשון - מזל טוב
דבר שני - אמנם עוד לא הגעתי למצב הזה, ואני בטוחה שיהיו פה כמה חבר'ה שיתנו עצות יותר פרקטיות משלי.
רק משהו חשוב שהיה לי להעלות-
כל עניין ההכנות לחתונה ובוודאי שהחתונה עצמה צריכים להיות 'פרויקט' מהנה לחתן ולכלה!
לכן אם הגעתם למצב של "לא נעים,מבאס,מעצבן,מעציב,בקיצור מחרפן כבר" - כנראה טעיתם בדרך.
נכון שלא קל לתכנן הכל על מי-מנוחות, כי תמיד יש ויכוחים על הא ועל דא,
אבל הי! האם זה שווה את זה?
אז מה יקרה אם החתונה שלכם תהיה יותר פשוטה וזולה?! בכל דבר שרוצים אפשר לקצץ.
ותאמין לי - הייתי בהרבה חתונות של תורת-החיים (ששם יש תקציב מסויים שבו מותר להתחתן)
והן היו לא פחות יפות (ואולי אפילו יותר..) מחתונות אחרות!
הכל תלוי בגישה!!! סך-הכל צריך לקחת הכל בפורפורציות ובשמחה!!
הלו!!! אתה מתחתן! אתה אמור להיות הכי שמח ונרגש בעולם..
אז תנסו לקחת הכל בקלות..ולראות איפה אפשר לחסוך..
אין סיבה שתעשו חתונה שאתם לא מסוגלים לעמוד בתשלומים שלה ואח"כ תכנסו לחובות..
מקווה שעזרתי במעט,
המון מזל-טוב.
כמו שתחייך אומרת.
אם זה תלוי בי אני מסתפק אפילו בלעשות רק בר, בלי מנות ודברים
אחרים אבל רוב או אולי כל האולמות אירועים לא מסכימים לזה.
לכן הצעה ראשונה: מי אמר שצריך לעשות חתונה באולם? תלכו לאיזה בית כנסת גדול שיש לו אולם משל עצמו ותשכרו את האולם ואז תוכלו לעשות את החתונה כרצונכם.
הצעה שנייה: אם בכל זאת רוצים לעשות מנות אז החברים/ות של החתן והכלה לא חייבים לקבל אותם מנות כמו של המשפחה, אני אישית לא בא לחתונות כדי שיהיה לי מה לאכול לארוחת ערב, אני בא לשמח את החתן והכלה! לכן אני חושב שמספיק כמה דברים לנשנש.
הצעה שלישית:לא צריך להזמין לחתונה כל חבר/ה שהיה/הייתה איתי בגן וביסודי וכו
אלא באמת את החברים האמיתיים שיעשו שמח.
מקווה שעזרתי! שיהיה במזל טוב!
אתה יודע כמה אנשים היו רוצים את ה'צרות' האלה?!!!!!! 
דבר שני- אפשר בהחלט לצמצם ולעשות מנות זולות ופשוטות, וכמו שאמרו פה- לא להזמין את כל העולם ואשתו... הכי חשוב- זה השמחה שיש בחתונה ולא כל ה' תפאורה' מסביב.....
בהצלחה רבה!! שהכל יהא מתוך נחת ושמחה אליו יתברך!!!!
אני מניחה שבשלב זה- פחות מחודש לפני החתונה- יש הרבה מאוד דברים שכבר סגורים וחתומים
(מה יותר יקר- לשבור חוזה עם אולם כדי ללכת לאולם זול יותר- או להשאר באולם שכבר סגתם עליו? צ.ע.)
ויש דברים שעדיין לא-
והם לא חייבים להיות יקרים
(אם תתן רשימה של מה לא סגור עדיין- יהיה אפשר לעזור לחשוב איך אפשר לקצץ\ להיעזר בגמחים שונים)
יותר חשוב-
למה זה קשה?
"קשה באימונים קל בקרב"
אירוסין זה תק' "אימונים" לקראת הזוגיות שלכם
זמן נהדר לבנות- לתקשר- לחלוק- להתמודד ביחד- לתת למציאות להפגש עם הזוגיות הנהדרת שלכם
להתחיל "לעשות בית" ביחד
וחלק מניהול בית- זה תקציב.. מה לעשות?
אולי (או בטוח) יועיל לך להתייעץ על הקושי- עם אדם מבין (אבא אמא דוד חבר נשוי רב מדריך -המדריך חתנים שלך! >למשל)
בשולי הדברים -
לא לגמרי הבנתי את הקטע של- אתה הבכור מבין 5 ילדים
את החשבונות של ההורים שלך- תן להם לעשות -ואתה אל תדאג למה שלא עיניינך
ההורים שלך הם אלו שצריכים לחתן את הילדים שלהם- לא אתה מחתן את האחים שלך
ההורים שלך קובעים תקציב מסויים לחתונה שלך- וזה מה שהם נותנים לך. תודה רבה. ולא לחשוב על איזה אח יקבל מהם מה.
ואתה אח עם לב טוב- בזה שאתה חושב עליהם ולא מסתכל רק על טובת עצמך (ח"ח)
בס"ד
דבר ראשון מזל טוב!
דבר שני יש 2 אפשרויות:
1. כפי שהציעו האנשים פה לעשות חתונה צנועה מאוד באיזה בית כנסת עם מנות משמחים וכו'...
לחתונה כזו יש יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול שלה היא שהיא זולה מאוד, והכסף שנשאר מהחתונה ישאר לכם.
לדעתי החיסרון הוא שיכול להיות שעוד חצי שנה אפילו תצטערו על ההחלטה הזו.
חתונה זה ערב אחד בחיים ואתם צריכים לחשוב ביחד איך דמיינתם את הערב הזה ועל מה אתם מוותרים (ובכל חתונה יש ויתורים) ועל מה לא.
2. חתונה זה דבר שמחסה את עצמו. אתם יכולים להגיד אנחנו מתחתנים כמו כולם ומשלמים מהכסף של החתונה.
היתרון החתונה כמו שאתם בוחרים ואוהבים וחיסרון הגדול שלא נשאר לכם כלום מבחינה כספית מהחתונה.
החלטות!
זה מילה המפתח באירגון חתונה.
אז החלטות קלות ונכונות.
ממש ממש לא!!
ולא לבנות על זה- כי רק תמצאו את עצמכם בחובות כבדים ומעיקים!
מניסיון רע של הרבה אנשים...
למה?
כי לא סופרים את הכסף של אחרים- או סופרים כמה אולי שמא יתנו לכם במתנה
כי ייתכן מאוד שיתנו הרבה מתנות חפצים ומעט מתנות כסף
כי יש להם חברים שאין להם גרוש- קל וחומר לתת מתנות שמנות
כי אנשים מאמינים בלתת מתנה יפה- לא לתת את עלות המנה- מה אני לא אורחת-משלמת-על-עצמה פה
כי זה ספק-אולי-שמא לא בונים כלכלה על ספקות כאלו
מי שמתכוון להתחתן בחודשיים הקרובים ועדיין לא סגר אולם-
http://youtoo.co.il/site/Deal.aspx?id=161&l=1&uid=3480
אגב, אפשר למצוא עוד מלא דברים אחרים במחירים ממש טובים..
אז כמו שצדיקה אמרה-תגיד מה חסר ונשמח לעזור
שיהיה במזל טוב!
בס"ד
שלום!!
אני חדשה פה....
רציתי להתייעץ איתכם,,
אני בת 19.5 והשנה למדתי שנת מדרשה ובשנה הבאה בעז"ה אני עושה שירות לאומי ואנשים התחילו להציע לי בחורים.
מה אתם הייתם עושות?ים?
מתחילים לצאת עכשיו? או באמצע שנה הבאה?
בהצלחה בעזהי"ת
זה בערך כמו לשאול "איפה היה ה' בשואה?" בשו"ת SMS.
השאלה הזו היא שאלה שאת ציכה לשאול את עצמך, ורק את עצמך.
את מרגישה שאת יכולה להקים משפחה כרגע?
את רואה את עצמך נשואה בעתיד הקרוב?
קשר זוגי מתאים לך בגילך ומצבך הנפשי הנוכחי?
אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא "לא" אל תתחילי לצאת לדייטים.
זה לא פייר, לא לך ולא לבחורים שתצאי איתם עד שתרגישי מוכנה למכלול הדברים הללו.
למה את עושה שירות לאומי? (תעני לעצמך! אנשים- לא לחפור פה על זה!!)
זה דבר שמספיק חשוב לך לעושת- גם אם תשלימי אותו בתור נשואה?
התפקיד שאת מתכוונת לעשות- מאוד תובעני או שיהיה לך בו זמן לחיות?
אם את לא חשה את תחושת החסרון, והריקנות של הרווקות.
תשקלי טוב טוב, האם להתחיל להיפגש.
הכי חשוב, לא פועלים מתוך לחץ חברתי, ולא יוצאים כי יש הצעות.
שהיושב למעלה החליט לעורר אותך לדבר ולטובתך ....
הרבנים מלמד ליאור ולבנון שליט"א ממליצים בחום לא לדחות הצעות לזמן אחר
דווקא גיל כזה זה הגיל הטוב והמומלץ לכן כדאי שתנסי ובע"ה לא תתחרטי . בהצלחה !
נ.ב. אל תאמרי מתחילה לצאת אלא להיפגש זה יותר מכובד ושבע"ה זו תהיה תקופה קצרה ושמחה .
אבל שוב, כמו שאנשים אמרו פה, רק אם את מרגישה מוכנה לזה.
המצב של חתונה תוך כדי שרות די נפוץ, אין מה להתרגש מזה. לפחות כמה שאני מכיר..
הא לכם תגמול ראוי על סבלכם..
סגולה לזיווג! -
שמות לעמוקה!!!
כן, כן, אני שוב נוסעת..
התחלתי לאהוב את הרעיון..
(לא.. לא באמת)
נא להעביר אליי שמות בצירוף שם האמא -
עד מחר [יום שני, י'א סיון]
בשעה 13:00
במסר אישי שכותרתו:
"שמות לתפילה בעמוקה"
(בבקשה הקפידו על זה כיון שיש לי הרבה מסרים אחרים לא קשורים ואתבלבל)
ואני עולה לצפון משם.. אז לא אהיה כאן יום-יומיים-שלוש..
|מכורה קשה|
קיצור- אתגעגע!!
בשיחה אישית אני לא אזכור מאיפה וממי להעתיק!
אפשר להעביר שמות גם לא לזיווג?
והייתי רוצה להקדיש לכל שם את הדקה שלו, כאילו זה אח/אחות...
מקווה שזה בסדר מבחינתך 
אם מחר ב13:00 עוד לא קיבלתם מסר.. פנו אליי בשיחה אישית
יש סגולה ידועה-
מהפעם הקודמת שנסעת- שהבחורה שנסעה איתך- התארסה למזל טוב
מי רוצה לנסוע עם אלירז ו"לשמור עליה" ??? 
סגולה! סגולה!!
בתקווה שאני סוגרת על כל שלוש מהן- חלקה בגנעדן ומתחילה לעסוק בנדל"ן!!
אבל זו באמת סגולה!!
אני יודעת על תשעה חבר'ה מבוגרים שהתפללנו עליהם בחשוון והתארסו [חלקם נשואים כבר ]
עדיאלאני בצבא.
שמישי אחרת תקח את אלירז איתה לנסיעה
אולי התסגולה תחול עליה גם.....
זו אני עצמי הסגולה!! 
אפשר להעביר אלי שמות לזיווג בכל עת..
|ששה אלי קרב|
תלכו שתיכן יחדיו!
תהיו סגולה כפולה.
יש את הפתגם הסיני העתיק: "טובות השתיים מן האחת"
יש כיום מה שנקרא מחשב נייד.
אז אם יהיה קשה לך בלי הפורום אז תשתמשי בדבר כזה.
ולהינות מארץ ישראל באמת!!
בלי לחץ!
[אפילו בלי לדעת על פינויים ל"ע!!]
אני עוד תוהה אם לנתק גם את הפלאפון..
|פטריוט|
זה הדבר הכי טוב שקיים בעולם
מנסיון זה הרגשת גן עדן!
טיול מהנה!!!
וופל אמריקאי
אני צריכה במסגרת הלימודים לנתח 50 שאלונים אם לא יותר, ובנתיים יש לי רק 6 כאלה..
אם ישנן בנות בגילאי 20-28 שיוכלו הן ואמהותיהן, לענות על השאלון המצורף ממש אשמח
רק הבהרה: כל אחת (אמא ובת) עונה על שאלון אחד, ושולחים את שניהם חזרה אליי (אשמח במסר)
(מצטערת שזה לא מענייני הפורום אם יוחלט למחוק זה בסדרו. וסליחה)
תבורכו
חברים יקרים שלום
בעלון של ראש יהודי השבת עשו כתבה על פועלו של ביהס לזוגיות שלנו (עמודים 8-9)
בגלל שרצוננו לעזור להרבה אנשים אשמח מאד לשמוע מכם לאור הכתבה כיצד לדעתכם אפשר לקדם את הפעילות באופן שאכן כל מי שיכול להיעזר בנו יקבל מענה
יש כמה דברים שלא הסכמתי איתם בגישה שלכם, אני כותבת הכל בזהירות כי אני באמת לא מכירה לעומק את ה"שיטה" שלכם, אבל ממה שהתרשמתי-
דבר ראשון, ממה שהבנתי, אתה טוען שמה שחשוב זה חיבור רגשי "שיהיה כיף ונעים ביחד", לענ"ד זה לא מספיק.
משפחה זה לא רק "כיף ונעים", צריך דרך משותפת, אידיאלים משותפים, השקפת עולם דומה ואפילו פערי גיל סבירים. כל אותם דברים שאתה מגדיר כ"רשימת מכולת" (במובן השלילי שלה), הם בסיס בשביל לבנות משהו משותף. מה הקשר בין "כיף ונעים" לחינוך ילדים למשל?
כמובן שגם החיבור הרגשי חשוב, אבל לדעתי (המבוססת על מה שלמדתי במהלך השנים מרבנים/יות שונים) א"א להסתפק בו. ובשביל ההקצנה- כיף ונעים יכול להיות לי גם עם בחור חילוני שאמצא איתו שפה משותפת ואולי הוא גם יכול לענות על הצרכים הרגשיים שלי, אבל ברור שזה לא אומר שאנחנו מתאימים להקים משפחה יחד.
דבר שני, אתה מוכיח את הצלחתכם במס' הזוגות שנישאו בעזרתכם. כמובן שכל זוג שנישא זה מבורך, אבל
חתונה היא לא יעד סופי, היא רק התחלה. היעד הוא זוגיות טובה לאורך שנים של הזוגות הללו, ושם נמדדת ההצלחה.
את כמובן מוזמנת לא להסכים
אבל ברוך ד' הר הבית בידינו, ועם ההצלחות קשה להתווכח
כמובן שחתונה היא רק התחלה,
ולמיטב ידיעתי הארגון היחיד בארץ שלא רק "דואג" לחתן אלא גם מעניק כלים והדרכה נכונה להצלחה הוא בית הספרלזוגיות
אני מזמין אותך לשאול את הרבנים והרבניות השונות שלך מה הם חושבים על מה שכתוב שם, אני כמעט משוכנע שאם הם נשואים הם יסכימו לכל מילה...
אגב, המילה "צריך" שחוזרת בדברים שלך, מצריכה הבהרה.
מי אמר שצריך? על בסיס מה את אומרת זאת?
בשורות טובות
שבוע טוב
שלום אליסף ול קצת אוחרת
לא ממש הבחנתי בשאלות אבל אם ביקשת אתחס ביתר בהירות
ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה
שנית, אם יש מישהו שמוכן להתחתן בצורה אחרת כלומר בלי שכיפף לו בפגשות- מוזמן, אני לא מכיר מישהו זה. שלישית, המחשבות של "מה יהיה בעתיד עם חינוך הילדים" הם לא בידינו ולא תפקידנו. אנחנו מתפללים שד' יעזור לצלוח את החתונה, ולאחר מכן את ההריונות ואת הלידות ואת כל מה שיעבור בדרך, ובעזרת ד' יעבור\
אחרי כל זה יהיה לכם כבר מספיק יכולת שיחה והתמודדות עם כל אתגר בדרככם, ויהיו...
כך אני עונה לאלו שפוסלים היום קשרים בגלל שבעוד 7 שנים תהיה דילמה לאן לשלוח את הילד לביה"ס...
ובשפה חריפה יותר- "האם כבר סגרתם היכן תיקברו בגיל 120...."
כמו שכתבתי (בזהירות רבה כמו ששמת לב) זה ממה ששמעתי ולא מרב אחד או שניים.
לא אמרתי שלא צריך כיף, אמרתי שלדעתי זה לא מספיק.
ואני כן חושבת שרצוי לחשוב "מה יהיה", אמנם אכן דברים יכולים להשתנות או אפילו בטוח ישתנו, אבל להתעלם מבעיות שעלולת לצוץ בגלל פערים כאלה ואחרים מתוך הנחה ש"ה' יעזור" ?!
מלבד הרגשות הקב"ה נתן לנו שכל, שממה שידוע לי, אמור להוביל את האדם בדרכו באופן משמעותי יותר מאשר הרגשות, להתעלם ממנו ולסמוך על הקב"ה שיעזור אח"כ- לדעתי זו חצי השתדלות.
אני שואלת בשיא הרצינות- אם ה' הפגיש בייני לבין בחור מסורתי (שומר כשרות, מניח לפעמים תפילין, לא נוסע בשבת), כיף לנו ביחד, יש לנו שפה משותפת, זה מספיק בשביל להקים משפחה?
לגבי נישואין עם בחור מסורתי אם זו שאלה מעשית אשמח לומר את דעתי
בדרך כלל זוהי שאלה תאורטית
מנסיון של רבים ממשתתפי התכניות שלי- לפסול בגלל רקע דתי זה הפסד
כל כך הרבה שינוים מתרוחשים בנושא זה בימינו- חזרה בשאלה/חרה בתשובה וכו'...
'רקע דתי זה הפסד'?
"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה - מובטח לו שבניו תלמידי חכמים, ואל ישא בת עם הארץ, שאם מת או גולה - בניו עמי הארץ."
לפחות לפי מה שאני למדתי, דווקא על רמה דתית חשוב מאוד שלא להתפשר. במיוחד בגלל חינוך הילדים העתידי. וזה הסיבה שהגמרא מביאה- שאם ימות לו"ע יהיה מי שיחנך את הילדים כדרכו ובעז"ה יהיו תלמידי חכמים. הרי אנחנו מכירים את העצה החרושה- "לא לצפות שיהיו שינויים אחרי החתונה". אז נכון, שינוים דתיים בהכרח יקרו אבל לפחות כשמתחילים קרוב יש לקוות שיגמרו קרוב.
מעבר לכך, מסכימה שצריך לקצץ את רשימת המכולת- להשאיר בה רק את הדברים החשובים. דברים שבלעדיהם- זה לא יהיה הבית שלי. 
בהצלחה!
אני לא יודע מה למדת ואצל איזה רב
אינני יודע מה הכוונה להתפשר ומה כוונה לא להתפשר
גם איני יודע מה זה אומר בגלל חינוך הילדים העתידי
כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם
קשה מאד לחשוב שחזל התכוונו שעלינו לקחת החלטות היום על בסיס ספקולציה עתידית של ספק ספיקא
שהרי דברי חזל בכל מקום מבוססים על הודאות והחוזק של ודאי לעומת ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי
כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה, והוא יבוא אל חכמינו להתיעץ ויגידו לו להישאר רווק ולהמשיך להיכשל בכל מה שכרוך בזה רק בגלל שאולי הוא ימות ואולי הילדים שלו יתחתנו אצל החותן שלו ואולי החותן שלו לא יחנך אותם כמו שהוא היה מחנך אותם....
נשמע הזוי לחלוטין....
לא כן?
ובכלל - אפילו אם בפלפולי פלפולים ניקח את המינימום ההכרחי מהגמרא הזאת - אדם יר"ש צריך להתחתן עם בחורה שהיא גם כזאת.
בנוסף: אצטט אותך רגע:
"כלומר שיש לאדם בחורה שטוב לו איתה והוא רוצה להתחתן איתה..."
תגובה:
אנחנו לא אומרים תפגש עם מישהי ואז תתאהבו ואז תבדוק ותראה שהיא לא מספיק יר"ש בשבילך. פשוט תצא עם כזאת מראש. למה להסתבך?
לפי מה שאני מבין - באותה תקופה היו תלמידי חכמים ועמי ארצות - והיה הבדל די רציני בהרבה תחומים בניהם. אבל לא בטוח שההיתה ירידה לרזולוציה יותר נמוכה למשל תלמידי בית שמאי ובית הלל התחתנו ביניהם.
אם נשווה - לדעתי הכוונה שננסה להתחתן עם מישהי ששיכת לאותו זרם אבל לא בהכרח להיכנס לרזולוציה יותר מידי קרובה.
מעבר לכך לדעתי היום קימת תופעה של נידות דתית\חברתית בחברה - כלומר אנשים משנים יותר בקלות מפעם את מצבם הדתי חברתי - באותה תקופה אדם היה די דומה למשפחה ממנה בא וחי חיים די דומים. ואילו בדורות האחרונים ישנו מעבר יותר גדול ושינווים יותר גדולים - אנשים חוזרים בתשובה או מצטרפים לקהילה שונה... לכן לדעתי חשוב כמובן הבסיס אבל לא תמיד שווה לרדת יותר מידי לרזולוציות נמוכות.
סתם כמה חלוקות של מעמד הלכתי בחברה החזלית שעלו לי לראש בשניה- ויש יותר
החברה שלהם היתה לא פחות מורכבתמהחברה הדתית שלנו
מה הרעיון מאחורי הדרכת חזל להנשא לבני\בנות ת"ח?
נראה בעיני שזה מעבר לחשש איך בן\ת הזוג ימשיכו לנהל לבדם ל"ע את המשפחה
אלא איזה חיים יהיו לזוג ולבית בזמן הנישואין
נישואין זה כיף
חבלי שיהיה בסיס של חברים טובים וכיף להיות ביחד בזוגיות- כן- על זה יפול ויקום קשר שידוכין
אבל יש לנישואין עוד מרכיב חשוב-
לבנות בית נאמן בישראל
המשפחה היא יחידת היסוד שבונה את עמ"י- וממילא זו יחידת-משימה
לא במובן הקשה של המושג משימה- אלא פשוט- למשפחה יש מהות של עבודת השם כבית.
ולכן- גם בקשר שידוכי צריך להיות הכנה לקראת המרכיבים האלו- לקראת עבודה חינוכית משותפת של הילדים, לקראת בניה אישית-זוגית של בני הזוג, וגם- חינוך של "הילד הקטן שבתוכי".
סתם הערה לדבר שלי אישית הפריע-
אתה כתבת לעיל: " שלום אליסףא .... ראשית, במחילה ובאמת בלי רצון לפגוע או להתגאות- אחד הדברים הכי מצחיקים ועצובים בתחום הזה הוא שיש יותר מדי רווקים ש"מבינים בו". עם כל הכבוד, ויש כבוד, כל עוד לא התחתנת בעצמך או לפחות חיתנת 3 זוגות כתוצאה מהדרכה שלך- הדעות שלך הם בחזקת השערה שעדיין לא הוכחה"
(סתם מידע- אליסףא נשוי ואבל לילדה- וכפי הידוע לי יד לו ולאשתו בשדכנות ב"ה)
האם אתה לא מכיר את המושג- לב יודע צרת נפשו? שלעיתים האדם יודע בתוכו מה התשובה רק אין לו אומץ לומר אותה?
ומנגד אתה כותב- "כמובן גם לי יש מה ללמוד, ואשתדל לחשוב שוב לעומק , אך אני מעלה את הגיגיי ואשמח לשמוע את דעתכם"
ועל זה נתונה הערכתי
לגבי נישואין עם בחור מסורתי או חילוני-
אולי לחברה שאתה מסתובב בה זה שאלה תיאורטית-
אבל להרבה אנשים זו שאלה ממשית של ממש.
וגם לתאוריה שבתשובה עליה- יש נפקא-מינות על שידוכין בין דוסים "רגילים"
אני לא מכיר את השיטה מעבר לכתבה אבל עם הבסיס אני לפחות מסכים.
לדעתי חיבור רגשי זה אומר שהצרכים הרגשיים שלי מתמלאים ע"י בן הזוג - לדוגמה רוב האנשים צריכים הערכה ליכולות שלהם אבל כל אחד ברמה שונה. אם לאדם מסוים זה מאוד חשוב חשוב שלפני הכל ימצא מישהי שתפרגן לו כי במידה ולא כל הזמן יהיה בינהם מתחים על הרקע הזה. לעומת זאת אם תהיה מישהי שתפרגן לו - הוא יהיה מוכן לוותר על הרבה דברים ולעשות בשבילה הרבה.
לגבי "רשימת המכולת" - את חושבת שזה הבסיס ומשם ממשיכים הלאה - לדעתי הבסיס הוא הצרכים הרגשיים ואם הם מתמלאים פתאום רואים שאפשר להתגמש עם הרבה דברים. דבר נוסף "רשימת מכולת" היא דבר די טכני במהותו וכמו שאוריאל אומר לפעמים אין קשר בינה לבין מה שמחפשים. אני אתן כמה דוגמאות:
היו רק לצורך מילוי צרכים רגשיים, אולי זו אכן הדרך, אבל ככל הידוע לי הם גם מעבר לכך ול"מעבר" לא תמיד מספיק חיבור רגשי.
אולי "רשימת המכולת" שציינת היא אכן טכנית, אבל לא דיברתי על צבא/ישיבה וכו', אלא רמה רוחנית דומה פחות או יותר, השקפת עולם, מטרות- זה "טכני" בעייניך?
כלומר זוגיות לא יכולה להיות רק רגשית מכיוון שצריך את הכול!!!
מה הקשר עם חברים הוא אך ורק רגשי??? ברור שלא!!
חבר אם אין לכם מחנה משותף מסויים(נגיד תנועת נוער , צבא, ישיבה או בנות ש"ל, אולפנא וכו' וכו')
אז בזוגיות שלא יהיה משהו מחבר??
וזוגיות זה לא רק בעל ואישה הם צריכים להיות גם חברים כאלה שכאשר לא מסכימים
ויכול להיות שהם לא יסכימו על הכול זה לא יהיה איזה סרט רע כי הכול אצלם הוא רגשי... לכן כשאהבה יורדת אז גם כול היחס יורד...
אם הם יכבדו את הדעה של השני הם ינסו לדבר ולהגיע לפשרות...
ומברך על העשייה! בעז"ה הבית ספר הזה יעלה ויצליח!
אני חושב שהבנתם קצת לא נכון את המטרה שלו ומה שכתוב בכתבה.
מה שאנשים כיום חושבים זה שרק אם הבחור/ה עולים על כל הדרישות אז יופי הוא/היא הזיווג שלי!
וקצת קשה לזה לקרות בגלל שלמצוא אדם שעונה על כל הדרישות זה קשה.
ואנשים שוכחים שמה שחשוב והעיקרי בקשר זה מה שקורה אחרי החתונה, אחרי 20 שנה ואחרי 40 שנה ויותר.
והעיקרי זה בניית הקשר שהקשר לא יכול להבנות לבד אלא ששני בני הזוג בונים אותו יחד,
ואת הקשר אפשר לבנות גם אם הבחור/ה לא עונה על כל הדרישות (למשל בניין נבנה מאפס הוא לא נבנה לבד)
ויוצא מכאן שהרשימת מכולת היא לא כ"כ חשובה ולא רק על פיה אפשר להתחתן!
צריך לחולל שינוי מהותי בדרך ואז בעז"ה הדרך תתקצר ויהיה פחות כאבי ראש ותסכולים!
אוריאל תגיד אם כיוונתי לדעתך עם מה שכתבתי! (מצטער על הניסוח הקשה)
בהצלחה!
פשוט זה לא מה שהבנתי מהראיון שלו.
ניסחת היטב את דעתי....
אני שמח ליווכח שכולם מסכימים לכך...
של להוריד תרשימת מקולת
כיי אישית הרשימת מקולת חוסמת אותי מלזרום ולנסות אם אנשים שהם לא לפי איך שחלמתי. יש אני אנטי ובאה בראש שהוא לא בראש שלי ולא נותנת לבנאדם הזדמנות.
וגם מסכימה שהכי חשוב הכיף.כי ברגע שלא כיף לך אם בן אדם שום דבר טוב לא יצמח גם לא ילדים טובים.
ושכיף עם בן אדם זה מצמיח אותך ואותו
וגם למשל אם מפריע לי רמה דתית של בחור מסוים אז יהיה לי קשה להעריך אותו ואת דעותיו מאוד ומימילא החיבור ביננו לא ימשך
ב"ה
אבל ממה ששמעתי, הזדהתי עם האמירות שלכם.
חובה(!!!!!!!!) 'רשימת מכולת' אבל לא מאוד מפורטת, אלא יותר כוללנית... בן אדם חייב לדעת פחות או יותר מה הוא מחפש ומאיזה כיוון....
בהצלחה לכולם בעזהי"ת!
כותרת קצת מבלבלת...בכוונה
לעניות דעתי מי שיפעל לפי הדגשים הללו ימצא שהאדם הנכון הוא לאו דווקא קיים במקום כלשהוא
ולא ממש חייבים "למצוא " אותו
הוא פשוט קשור לגישה שלך...
הנה הדגשים , מה דעתכם?
אשמח לתגובתכם
שאני מסכימה בפה מלא!!
שכוייח עצום!!
שמתמקד רק בבעיות ובחסרונות..
הכלל הוא שיש כל כך הרבה מה ללמוד ולהתקדם
ואני כל הזמן שואל את עצמי מדוע אנשים מרשים לעצמם להשלך על הקב"ה את הנושא הזה במקום לחפש את חלקם הם...
אני ממליץ לכל רווקי הפורום ללכת לבית ספר הזה.
שנזכה...
בס"ד
איזה עדות עושות חינה?
זה לא טקס של המרוקאים בלבד?
האם כל העדות הספרדים/ עדות המזרח עושות טקס זה?
חברים שלי ספרדים ומעוד עדות לא עשו חינה ועכשיו שמעתי שעדה טריפולטאית- עירקית כן עושה, זה נכון?
מתי עושים את הטקס.
אני לא יודע איך אבא שהוא לא אוהב ספרדים ולא מעקל שתהיה לו חצי טריפולטאית חצי עירקית יסכים לעשות טקס חינה!!!!
אני אשכנזי...
אני חייב חייב את עצתכם דחוף!!!!
תודה
איך זה שתמיד השרשורים חסרי התוכן משמינים?!
[הקשר בין שרשור זה לאחד אחר - מקרי בהחלט 
]
כי הם מצחיקים!!!!
וופל אמריקאי
סתם כי לא ראיתי לאחורנה יותר מידי את הביטוי הנלוז הנ"ל^^
אז הייתי חייבת....
ננשמה!.. 
היי לכולם...
תקופות החיים דומות לתחנות , שמשתנות ומדי פעם מתחלפות..ישנן תחנות שנמצאות בלב צומת סואנת , ואחת מהן היא תחנת השידוכים...
התחלתי לצאת כמעט לפני שנה...לאחרונה הציעו לי בחור , שהתאים לי מהרבה בחינות , אך כשעלה נושא התקשורת אמרתי שאני אוהבת לשמע מוסיקה מסויימת , הוא לא הבין אותי נכון !!..ויצא שהרב שלו התקשר לרבנית שלי ואמר לה דבר נכון , אך בלשון לא מדוייקת...ואני פוחדת שאני אצטייר לה כשחקנית , והיתה לי כוונה להיות אמיתית!
ברור לי שהכל לטובה ,ויד ההשגחה מכווונת הכל.
והמיועד לי יגיע בעיתו ובזמנו..לא דקה לפני ולא דקה אחרי...אך אני לא יודעת מה לעשות??
להסביר לו מה שהתכוונת.
במגזר החרדי הם התייעצים עם הראש ישיבה , והוא אמר לו להוריד ת'שידוך...
"השלך על ה' יאהבך"...
תחשוב טוב , יהיה טוב , תאמין בעצמך...
התכוונתי שאני לא יודעת מה לעשות מבחינת הרבנית שלי...
ונפתח בברכה המסורתית: שתרדי בקרוב פורום אחד למטה.
כמדומני שגולשי הפורום הזה לא בקיאים בדקויות שבמגזר החרדי (ואני מכליל גם את עצמי למרות שאני עובד עם הציבור הזה) ולכן הייתי ממליץ לך להפנות את השאלה לגולשות הפורומים באתר "בחדרי חרדים" אני מניח ששם יוכלו לענות לך מתוך היכרות מעמיקה עם העולם שלך.
בהצלחה ושתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב.
ראשית אודה על קבלת הפנים הלבבית , ועל האיחול המסורתי...אמן אמן!
היות ויש גם בנות חרדיות בפורום זה ,ראיתי לנכון להעלות את שאלתי...תודה רבה על ההמלצה...
לפי התשובה שלך לעקיבא זה נשמע שאת כן מעונינת להעביר מסר לבחור לפי מה שאמרת קודם הבעיה העיקרית זה עם הרבנית.
מה אמרת שהבריח את הבחור?
היות והרב שלו אמר לו להוריד אותי , אז מבחינתו אין לאן להמשיך...
דבר נוסף הייתה לי התלבטות בעניין היותולא התחברתי למראה החיצוני , למרות שמתרגלים..
אבל הכל לטובה...ה' דואג לכולנו...המיועד לי יגיע בעז"ה בעיתו..
כי אם אתם רציניים, אתם אמורים להיות פתוחים ואמיתיים אחד עם השני..
בהצלחה!! ושהיה בשורות טובות!!
aima הציעה לך להסביר לרבנית אבל כנראה שזה לא כ"כ מקובל אצלכם. הפתיחות שקיימת אצלנו בין רב לתלמיד ובין רבנית לתלמידתה לא קיימת בציבור החרדי.
מי שלא מספיק בקיא בהלכי הרוח בציבור שלכם לא יוכל לתת עצה מועילה.
ייתכן שיש פה מס' בנות חרדיות אך הרוב פה הם לא כאלו.
בהצלחה.
aima די שייכת לציבור החרדי...
ב"ה
ולא רק בגלל שנולדתי בבית חולים
|אובססיה למוות|
נטמאתי פיזית אך נטהרתי רוחנית
זה לא סוף העולם בכלל...
אם הולכים בדרך של : "תהייה תמים עם ה' אלוקייך וסומכים עליו...הכל יהיה בסדר בעז"ה...
ואני אקבל את הראוי לי משורש נשמתי בעיתו ובזמנו...
הרי ידוע שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף...צריך להתפלל ולבקש שזה יקרה בקרוב , בשמחה , ובקלות
אצל כולם...
ואני בהחלט מודה להוריי על חינוך שכזה...הם קוראים את המפה למרחוק..!!
אני הבנתי שהתסכול הוא שהיא תשמע לרבנית שחקנית..
לדעתי נשמה - לכי לרבנית ותסבירי הכל..
וגם תסבירי למה היה חשוב לך להבהיר...
שחס ושלום לא יווצר מצב שתצטיירי רע ותכשילי אנשים בלשון הרע והוצאת שם רע
והכי חשוב- שלא תיפגעי!!
בהצלחה
ולכל אלו שמספרים לאנשים ששואלים שאלות בפורום-
כמה הבעיות של המספר קטנות לעומת שלהם או לעומת העולם-
זה מעצבן!!
לא באנו להתבכיין ביחד..
באנו לפתור בעיות.
ולא כיף כשמפחיתים מעוצמת הבעיות שלך כשאתה מרגיש באסה אותו רגע..
עידוד יתקבל בברכה תמיד. וזו הדרך הנכונה לדבר.
אלירז אומרת דברים נפלאים: הפורום קיים בשביל לעודד ולעזור
ולא בשביל לעשות פה קרב בעיות
ברור שאעשה זאת...
רק כדאי לעשות זאת ביישוב הדעת , במתינות ,בכובד ראש....
כשזה טרי והרגשות מעורבים , עדיף לחכות למן נינוח ורגוע יותר...
[לא אומר ת'המשך, למה זה פרסומת ]
בערך היא מתחילה את החיים! אז מה היא תעשה? תשחק קלאס לבד?
לעומת בנים שמתחילים את החיים אחרי צבא והכל, בערך בגיל 24+
כפרה עלייך - זו תכלית חיינו!
לבנות בית ומקום משכן לקב"ה ע"י זוגיות תקינה וטהורה!
ואני תוהה הפוך-
למה כולם הופכים את זה ללחץ כשכולם באיחור היסטרי ברצון ובמימוש!
פשוט רוצות להתחתן על מנת לממש את הצד הנשי שלהן ע"י חיבור לאיש שלהן וע"י הקמת משפחה, וזה לא חייב להיות מקושר דווקא ללחץ אלא לרצון. וכמו תמיד- כל אחד ועניינו- אם מישהי מרגישה שזה מוקדם מידי בשבילה ושזה גדול עליה עדיין ושהיא רוצה להספיק לחוות דברים שקשה לחוות אותם כשנשואים (שנת מדרשה, טיול כלשהו וכדו')- לדעתי עליה לפרגן לעצמה את הזמן הזה, א-ב-ל לא בהגזמה כי לעניות דעתי- ככל שהזמן עובר קשה יותר למצוא את החצי השני....
שאלו אותי את השאלה הזאת מלא פעמים!!!!(התחלתי לצאת בגיל 19...)
ובד"כ אני עונה שזה לא שקמתי בוקר אחד ופתאום אני רוצה להתחתן... זה תלוי בכמה סיבות: 1) ההורים שלי התחתנו מוקדם וגדלתי על זה וחונכתי על זה ואני מסכימה עם זה!
2) אני אוהבת לקרוא ויצא לי לקרוא ספרים בנושא של נישואים...חינוך ילדים... בניית בית...וכל המשתמע...וזה תפס אותי...
3) בן אדם מגיע לשלב בחיים שהוא מרגיש חוסר מסויים... שהוא רוצה להיות שלם, שהוא רוצה להתקדם בחיים, שהוא רוצה לעלות מדרגה...כל אחד מגיע לשלב הזה בזמן שונה...בד"כ בנות מגיעות לשלב הזה יותר מוקדם מבנים...הן מתבגרות יותר מהר...
זה בעיקרון מה שאני עונה... כמובן שיש עוד דברים קטנים ויותר אישיים...
בהצלחה!!!!
ולמקומות שיותר נוח לבד
יצאתי עם משהו...היינו חברים חצי שנה בערך....עכשיו הוא בישיבה ואני בשירות והוא רוצה לעשות עוד שנה בישיבה ואח"כ להתגייס לשנה ו4 ואז לצאת למכי"ים (שזה עוד 4 חודשים) ורק אח"כ להתחתן...וזה קשה לי הטירוף...כי אני מרגישה מוכנה ומרגישה שזה הוא (וגם הוא) אבל הוא לא מוכן לפני הצבא....
אויי...תודה לכלך המגיבים.
חוץ מזה שתוכניות לפעמים משתנות, הרבה פעמים בחורי ישיבה משתנים.
הוא כבר יודע שהוא רוצה לעשות מכי"ם?
מי אמר שבכלל יזמנו אותו...
נראה לי שיש כאן קצת מגדלים באוויר.
יש הבדל ענק בין בחורה שחיה את חייה- ויום אחד מתעוררת לנושא הזה
לבין מישי שכבר חצי שנה בערך חברה של מישו- ובררו שהחיים\ מוח\ לב\ רצון שלה הולכים לכיוון הזה.....
אני חושבת שאתם צריכים לחשוב על זה יותר
עד כמה הוא גם מרגיש ממש ש-את -זה זה.
ולמה- הוא רוצה להתחתן רק אחרי צבא?
ממש ממש שיסביר ויפרט לך מאיפה זה בא לו ככה?
ועוד שאלה- מה את מתכוונת לעשות בחיים שלך?
נשמע שיש לו המון תוכניות ללמוד לשרת לעשות
ואת? באמצע שירות- מה הלאה?
בכל אופן- בין שתתחתני ובין שתתחתני מאוחר יותר- תשיגי לך חיים ותתחילי להיות עסוקה ומלאה
("נישואין זה מצב צבירה ולא עיסוק מרכזי")
ולא צריך עוד 4 חודשים.
עד כמה שאני יודע- קרבי מצריך עוד 4 חודש, לפחות, אם אתה יוצא למ"כים מוקדם.
ברוךשאו שני הקרוב, או שני הבא.
וכמו שאמרתי לפקידת מיטב- צבא של מטומטמים!
*צבא קדוש של מטומטמים.
יש הבדל אם פגשת אותו או לא. למרוח קשר- לא שייך.
בטח אם אתם מרגישים ויודעים שזה זה אז זה עוד יותר קשה להמתין.
אני מסכימה עם ארמי שאומר תחכי או תחתכי
במקרה של תחכי, הייתי הולכת על חיתוך הקשר לתקופה, או אש נמוכה כמה שניתן,
אי אפשר להשאיר קשר "על נמוך" בגילאים האלה 3 שנים
הקשר מטבעו רוצה לפרוץ קדימה, להתקדם, לעלות מדרגה.....
במקרה של תחתכי- המלצה לא פשוטה, מוכרת עד כאב....
בכל מקרה קחי בחשבון שיש מצב שבעוד שנתיים וחצי הוא לא יהיה מי שהכרת ורצית
שנה בישיבה ושנה וחצי בצבא מעצבות ומשנות מאד....
בהצלחה מתוקה, לכי עם הלב שלך!
שלאישה טב למיטב תן דו מי למיטב ארמלו.
אבל בכול מקרה יש כמה אופנים
1. זה ציוי שה' ציווה לכן אנחנו רוצים לקיים אותו כמה שיותר בזריזות.
2. יש לכול אדם במיוחד לבנות חוסר ורצון להתחתן!
3. במיוחד לבנות יש רצון בלתת (זה לא שאין לבנים פשוט לבנות זה יותר מודגש)
והנתינה הכי גדולה זה לבעל ולידים...
4. וזה נכון גם לבנים וגם לבנות שככול שצעירים יותר קל להתרגל למסגרות כמו נישואין ויותר קל להתרגל לאנשים חדשים כי ככול שמתבגרים קשה להתרגל לחיים משותפים...
שוב זה מה שאני רואה... לא כולם מסכימים עם נשואין צעירים כ"כ...
שיהיה בהצלחה בהמשך!!
לא באמת זה לא מפריעה וגם לא אמור כי הוא בן מה לוחץ עליו...........
ובנות ככל שהזמן עובר אז פחות יש להם סיכויים למצוא עם פיתאום אחרי הצבא הוא יבין שזה לא מתאים לו
אז לו זה לא באמת משנה הוא יהיה בן 24\25 מה זה משנה הוא יכל לצאת גם עם בנות בנות 18
והיא היא בת 24 יכלה לצאת עם בחורים בני 18???? לא ככל שהזמן גדל כך המבחר קטן............
לכן או להיתחתן או לתחוך..........
לא מעניין אותי בכלל איפה אתה לומד, לא מעניין אותי מה עשית עד עכשיו,
בכלל לא מעניין מה תעשה שנה הבאה, וגם לא מה הוא חלומך הכמוס ביותר,
לא מענייני מה אתה מתכנן לעשות עם התעודה, ומה תעשה מחר בבוקר,
למה עשית/ לא עשית צבא, ומתי תשלים בגרויות, אין לי שום תועלת בידיעה שאתה אוהב דברים,
או שונא אותם, מתעניין בזה או לא, מה הוריך עושים וכמה אחים אתם בבית,
ממש לא אכפת לי איפה אתה גר ואיפה תרצה לגור, מה אתה חושב על מצב החסה בשטחים,
למה עשית כך או אחרת ואת כל דעותייך הפוליטיות אתה יכול לשמור לעצמך.
אין לי סבלנות לנהל איתך דיונים על עניינים ברומו של עולם, וגם לא על מזג האוויר.
נמאס לי לשמוע את סיפור חיי, ולספר את תולדות משפחתי.
לא מסוגלת יותר לחזור על ההסבר מה עשיתי בשירות לאומי, ולא על תוכניותי לעתיד.
אני יודעת מצוין איפה אני גרה, גרתי וארצה לגור, מה אני חושבת על ילדים.
לא מעוניינת להקשיב להרצאות ולא לנהל וויכוחים אל תוך הלילה.
לא רוצה להסביר לך מה אני מתכוונת, לא אכפת לי שלא תבין.
טלפונים, פגישות, סיבובים, חפירות-
אם זה לא אתה, זה פשוט כבר לא מעניין!!
ואולי בגלל זה מיד אחריך אצטרך להתחיל את זה שוב...
|הזדהות|
נמאס...
אין! זה פשוט מייגע.......כמה אפשר?! ו
ה' תרחם עלינו!!!!!!! רוצים גאולה!!!!!!!!!!!!!
בחלל החיצון!
|קובעת|
אני לא אנסה להסביר למה הכרות זה דבר חשוב...
כי את יודעת את זה, יותר טוב ממני.
קחי אוויר- בסוף הוא יגיע.
להכין דף עם הכל מראש להביא לבחור ביחד עם טופי שישב ויקרא ויחסוך את כל השלב המעיק אחח אני מתגעגע לחלק של השטויות בדייטים זה בטוח..(לדייטים עצמם לא... אבל מצד שני זה די דרך להתחתן.. אז אולי אני כן צריך להתגעגע?)
-זה לא עובד.
ניסיתי, אלא מה?
כתבתי, נתתי לו לקרוא, (זה היה דווקא לצד רוגעלך)
ואז הייתי צריכה בכלזאת להקשיב לו,
כי הוא לא הצליח להעלות על הכתב...
ואם יושבים יחד לכתוב, אז הוא משועמם בזמן שאני כותבת, ואני- בזמן שהוא קורא.
נראה שלא יצא לי לנסות את זה עם בעלי כושר כתיבה מפותח מספיק. 
או שלאנשים איכפת ממך וזה הסיבה שהם שואלים את כל זה נק' למחשבה!
מישהו כן יודע מה הוא באמת??
''אני נשמה רוחנית עליונה שחוצבה ממקור הנשמות וירדה לזה העולם לתקן את עצמה ,לחבר רוחני וגשמי'' (בציניות)
אפשר להוסיף עוד כמה משפטים כאלה,מי שרוצה.
אין מה לעשות אנו חיים בעולם חומרי גשמי שפל ונמוך, ואלה גם חלק מהחיים שלנו גם אם הם לא ממש מעניינים.
וחלק מנישואין זה לעסוק גם בפרטים הכי טכנים והכי לא מעיניינים בעולם שיש, והאמת שרובם עוסקים בהם.
אבל האמת היא שבעצם לזה זה נועד, לקשר את כל הגשמיות לרוחניות ואכמ"ל.
כמה אפשר להסתבלן בסבלנות בזמן שהבחור המליון וחצי (כן, כן הגזמות...)
פורש לפניי את כל קורות חייו, מאבא שלו ועד נכדיו העתידיים...
בזמן שאפילו קורות חיי שלי כבר לא מעניינים אותי?
חייבת להיות דרך אחרת!!
כבר אין מקום בסל המיחזור בדיסק על המוח, מרוב פרטים קטנים/ חשובים/מעניינים, יותר או פחות,
שנשלחים לשם אחר כבוד לאחר כל "לא" נוסף.
אפשר לפתוח ספריה בשב"כ עם כל המידע המיותר שיש לי על אנשים..
אולי זה בהחלט לא מיותר להקשיב לאנשים, ויש דברים שבהחלט צריך לדעת,
אבל גם תעודת בגרות הוצאנו, כי מישהו החליט שרק ככה גומרים י"ב כראוי...
ושלא יהיה בא לכם להוציא אף לא מילה אחת,
זה גם אפשרות.
חוץ מאפשרות זו,
אין דרך אחרת כי כדי להתחתן צריך לפגוש מישהו,
אין מה לעשות!
תהיה הדרך שזה יקרה איך שתהיה!!!
וכשנפגשים ורוצים שיהיה קשר בין השניים צריך לדבר
אלא אם כן שניכם מרגישים 'לעוסים' ומחפשים משהו אחר לגמרי!!!
בהצלחה!!!!!!!!!!!!
בהצלחה!!!!!!!!
מאמע צאדיקהרעיון בשבילך-
בירורים
כלומר- לוודא שכל בחור שאת יוצאת איתו- יודע מראש את כל הפרטים ה"לעוסים" האלו...
מה מי מו ארכאולוגיה
ואז בפגישה עצמה- לכו לעשות ביחד משו מעניין!!
לכו למוזיאון ולגלי מה דעתו של אדם אחר על היצירות שם!
ז-ה מעניין
(חחח לדעתי- טוב!?!?? וזה סתם רעיון... אל תהיו כבדים מידי)
ואל לתכו למוזיאון ישראל- צריך משכנתא רק להכנס לשמה....
אני כן נשמה קדושה שירדה לזה העולם וכו' (הפעם זה לא בציניות).
כי זה מה בעומק בעומק מה שאנחנו באמת.
מה זה אומר בפועל, זה ענין של כל אחד ואחד.
אבל בעומק זה מה שאנחנו.
זה מחשבה שעכשיו התחילה להתבסס אצלי ואין לי לבנתיים כל כך מה להוסיף בה.
(אני מקווה שאני מכוון לאמת,וה' יעזור.)
יצא לי לקרוא כאן בעבר ובמקומות אחרים ולשמוע על כך שבנות מתלוננות על היחס הלא מתחשב של הבנים שיוצאים איתן,
על חוסר ההקשבה, על כך שלא מקבלים אותם באיזה חיוך מינימלי וכו' וידעתי שאני לא שם.
אעפ"כ נחלתי אכזבות חוזרות ונשנות ולא היה לי מושג למה זה קורה לי..
אני לא ממהר "לפסול" ואני חורג מהסטטיסטיקה שאומרת שבנים פוסלים יותר מבנות.
שאלתי את עצמי - אולי המראה שלי כ"כ גרוע אבל אני חושב שאני נראה בסדר - אמרו לי בעבר שאני נראה טוב ואני גם דומה לאחי שנראה גם הוא טוב.
ואז נפל (כנראה) האסימון.
שמעתי במקרה קרובה שלי אומרת לבת שלה - "את רואה את ההוא ? זה הבן של X. יש לך איזו מישהי לסדר לו?"
והבת ענתה : "אבל אמא.. שיוריד קצת מהזקן.."
ואז נזכרתי ביחס המזלזל-מרחם של האנשים ברחוב- פעם זה לא היה ככה..
והתחיל להתחבר אצלי הפאזל- הבנות שפגשתי עשו בדיוק את הטענות שהועלו בתחילת ההודעה- לא התחשבו, פסלו מהר, לא היה שם אפילו חיוך מינימלי..
להסיר את הזקן אני לא יכול מנטאלית ואני גם לא רוצה . אבל החלטתי לקצר באופן משמעותי
כי מצד אחד יש גם בנות שרוצות "מזוקנים". מצד שני פשפשתי ומשמשתי במעשיי, פגשתי גם בנות מכל הקשת הדתית - מתורניות פלוס עד תורניות מינוס וזה היה דפוס שדי חזר על עצמו.
מה אתם חושבים- האם זה גם כלול בהשתדלות ועליי לקצר או שאלה סתם "דמיונות" שלי ולהמשיך כרגיל עד שהקב"ה יזמן את זאת שתתאים?
תודה למגיבים!
לדעתי, אם אתה מרגיש (ולפי מה שכתבת) שהזקן "מעכב" את מציאת הזיווג , זה לא ירידה לקצר וגם לא בעיה.
תבין, זה לא שבנות לא אוהבות זקנים, אלה זה פשוט נראה יותר מידי בשביל התחלה ,בחורה צעירה שרוצה להקים בית ואז פוגשת בחור טוב והכול.. אבל שכבר גידל זקן ,כאילו כבר בנה את עצמו ושלם,.זה אמור להיות בשלב יותר מאוחר ,וגם לפי מה שידוע לי הזקן מהווה שפע וברכה אך אחרי החתונה, יש לי אחים וגיסים שגדלו זקן לאחר החתונה ורואים את זה אצל הרבה משפחות,
וחוץ מזה אפשר להיתחשב בבנות ולהודות שזקן (ארוך) זה לא הכי נאה וזה בנוסף מבגר. לאחר החתונה שום דבר לא מפריע בחיצוניות ולכן רוב הגברים עם זקנים גדלו את זקניהם לאחר החתונה.
בהצלחה בהחלטתך!!
בסיעתא דשמייא!!
אחים שלי, מה קורה?!
ב"ה כבר תקופה לא קצרה אני משתדלת לפרסם כל שבוע ד"ת קצר ולעניין לפרשת השבוע, שמתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
כדי שבעז"ה הד"תים הבאים יוכלו להיות יותר טובים, יותר חודרים ללב ושיותר אנשים יקראו -
אשמח ממש לשמוע מה דעתכם על הד"תים עד עכשיו - לאיזה סגנון אתם מתחברים יותר ולאיזה פחות וכו'..
חשוב לי ממש שכווולכם [גם הקוראים הסמויים 
] תענו על הסקר הזה, שתכל'ס בא בשבילכם -
1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
א'. בטח! אני נכנס\ת במיוחד לאינטרנט בשביל זה!
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי.
ג'. כמעט אף פעם לא.
2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
ב'. ביינישי"ם.
3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
א'. שהוא מתקשר לפ"ש [כמה שיותר קשר לפרשה - יותר טוב].
ב'. שהוא קצר וקליל, עם סלנג ובשפה יומיומית.
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
א'. בין אדם לחברו.
ב'. בין אדם למקום.
ג'. לא משנה מה - העיקר שיהיה קשור לפרשה.
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.
5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?
א'. ת'אמת שלא ממש. הם רדודים מדי לדעתי.
ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
ג'. לא, הם חופרים מדי..
ד'. לפעמים כן ולפכמים לא - תלוי מתי.
6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. אחר [פרטו מה שבא לכם].
7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים.
ב'. שחור-לבן.
8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת.
ב'. מוסיפה.
9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..
10. שאלת המנהלת- האם הד"ת קשור דיו לנושא הפורום?
א'. הד"ת קשור לפורום ואנחנו שמחים שהוא פה
ב. הד"ת חביב אבל ישכון כבוד בפורום "בראש יהודי"
תודה רבה לכל העונים!! [ואם תוכלו להקפיץ במשך השבוע - זה יוכל לעזור ]
שבעז"ה יהיה שבוע טוב ומבורך, עם הרבה הצלחה בכ--ל [במיוחד בבגרויות ] לכל עמ"י!
אנונימי (פותח)1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי. משתדלת...
2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.
5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?
ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. הכל נשמע טוב (פעם ככה ופעם ככה... אל תשתבעי...)
7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים. זה נהדר!
8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת. למרות שזה נחמד. פשוט לא נראלי שזה מוסיף משהו אחר
9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..
ת ו ד ה ר ב ה!!!!!!
שבוע טוב!
1. משתדלת לקרוא. לפעמים קצת קשה לי... אבל ב"ה בשאיפה..
2. קוראת את הגרסה שמעלים לפורום הזה. לא יודעת איזו זו...
3. אוהבת שהד"ת מתייחס לחיים שלנו (ושלנ"ו)
4. כל הנושאים מעולים
5. בד"כ אני מאוד אוהבת את הד"תים. לפעמים אני מרגישה שהשפה קצת "רחובית" לי מדי אבל בהחלט אפשר להתמודד עם זה..
6. מה שיש ברוך ה'.
7. האמת שאני לא שמה לב לצבע אבל נראה לי שצבעים זה נחמד...
8. התמונה נחמדה. אולי אפילו טיפה מוסיפה
9. תודה רבה ועצומה!! הלוואי רק שאשתדל לקרוא יותר...
10. אני שמחה מאוד שהד"ת פה - בפורום אחר לא הייתי קוראת...
(כל עוד זה 1-2 ולא מיליון...)
שבוע טוב ומבורך
וישר כח!!
ואין לי כוח לענות על השאלות
אבל בהחלט נחמד וחשוב!
1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
א'. בטח! אני נכנס\ת במיוחד לאינטרנט בשביל זה!
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי. - כמעט תמיד
ג'. כמעט אף פעם לא.
2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
ב'. ביינישי"ם.
3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
א'. שהוא מתקשר לפ"ש [כמה שיותר קשר לפרשה - יותר טוב].
ב'. שהוא קצר וקליל, עם סלנג ובשפה יומיומית.
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
א'. בין אדם לחברו.
ב'. בין אדם למקום.
ג'. לא משנה מה - העיקר שיהיה קשור לפרשה.
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.
5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?
א'. ת'אמת שלא ממש. הם רדודים מדי לדעתי.
ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
ג'. לא, הם חופרים מדי..
ד'. לפעמים כן ולפכמים לא - תלוי מתי.
6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. אחר [פרטו מה שבא לכם].
7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים.
ב'. שחור-לבן.
8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת.
ב'. מוסיפה.
9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..
בשביל ללמוד תורה פותחים בד"כ ספר אך הייחודיות של הד"ת הזה היא שבמסגרת תחביבי הפנאי (גלישה בפורום) נכנס גם העניין התורני.
ולכן, יש מקום לד"ת במסגרת הפורום (לא כולם נכנסים במיוחד לפורום בראש יהודי ...) וייחודיותו היא דווקא בכך שהוא קליל וזורם (כולל הצבעים והתמונות) כי אנחנו פה בפורום בשביל להנות ולא בשביל להעמיק בפלפולים.
יישר כוח והמשיכי לזכות את הרבים.
10. שאלת המנהלת- האם הד"ת קשור דיו לנושא הפורום?
א'. הד"ת קשור לפורום ואנחנו שמחים שהוא פה
ב. הד"ת חביב אבל ישכון כבוד בפורום "בראש יהודי"
בסיעתא דשמייא!!
]
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברול על דברי המוסר.
שנזכה באמת להודות חקב"ה על
כל מה שעשה ועושה עימנו.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
אחד השווים!
הדבר תורה!!
לא הארון!
מי שבוחן ובודק ורוצה את הבחור ש
גם חכם
גם צדיק
גם קובע עיתים לתורה
גם בעל מידות טובות
גם ספונטני
גם רגיש
גם לא מבוגר מדי
גם לא צעיר מדי
לא כבד
וגם לא קליל מדי
וכו
וכו
ואיפה הקדוש ברוך הוא?
האם זוהי לא תאוה נוספת למכונית משוכללת או מסטיק במכולת?
כמובן זה קצת או הרבה יותר מורכב, אבל יש בזה גם את זה...
אבל חוץ מכמה מדפים,
התוכן שלהם שונה
בשבת האחרונה, אחרי שלמדתי קצת 'מחשבה', שאלתי את עצמי,
אם היה כתוב על האריזה - "דבש מתוק! מכיל קצת רעל", מישהו היה נוגע בזה? נו, ברור שלא.
אז למה לעזאזל אנחנו הורסים לנו את החיים ואת הנשמה בגלל מתיקות רגעית?!
תקנו אותי אם אני טועה, חשבתי שאולי זה בגלל ש -
"מכיל רעל", עם הציור המפחיד הזה של הראש מכוסה עין, לא מופיע.
מה, זה כל העניין? ואם נכתוב את זה, אם נחרוט את זה על הלב, משהו יזוז...?
אחרי מחשבות לא קטנות בנושא, המציאות אומרת "יאפ, כן, בהחלט משהו יכנס פנימה".
אני לא סבא בן 80, אז אמנם "נסיון חיים" אין לי, אבל "נסיון מתים", כמה חבר'ה ששתו
מהרעל שאח"כ אכל את הלב שלהם, והיו על סף המוות, זה, קצת, יש לי.
דווקא הבנות שפה, חשוב מאוד שתקראו את הקטע הבא.
יש לכן ביד כ"כ הרבה כח, ולא לחינם אתן מברכות "שעשני כרצונו".
במובן מסוים וגדול, אתן יותר קרובות לקב"ה. הנשמה יותר זועקת,
וממילא תוכל גם להשפיע יותר, לקלוט יותר, לקבל יותר, פנימה.
לעצור רגע. 10 שניות לחשוב על עצמינו. על הלב בתמונה, שמתרוכן.
עכשיו, להשקיע 4 דקות, שיעשו לנו הרבה מאוד סדר בראש.
====
תמיד כל פעם מחדש, זה מזכיר לי את חבר שלי, תמיד שידידה שלו מתקשרת הוא הולך שם ליד הפרגולה, ופתאום רואים בן אדם נהפך כולו למלאך. וואו, הלוואי היה מדבר איתי כמו שהוא מדבר איתה. סתם נזכרתי בזה כי כולנו הרי רוצים מישהו ש - "ישלים אותנו". אז אגב אם כבר מדברים על זה, נראה לי שכמעט כל בת עם ההוא שהיא משחנש"ת איתו, היא חושבת שהוא היחיד שמבין אותה. זה הראש של הבנות, תקנו אותי אם אני טועה.
תגידי - "נו אתה לא מבין, אני מרגישה איתו בשמיים כזה, פתאום הנה מקשיב לי אחד רציני". תגידי, חשבת פעם למה יש לנו יותר כיף בשחנ"ש עם המין השני? יענו, מה קרה שההוא בכיתה שלי בחיים לא ראיתי אותו מדבר בכזו מתיקות כמו שהוא מדבר עם ידידה שלו, בחיים לא זכיתי לראותו אותו מדבר ככה נגיד ----- איתי. אגב, זה לא שאני "עוף מוזר", כי זה לא רק איתי, אלא זה --- אפשר לומר בפה מלא עם כולם, הוא לא מדבר ככה, ברכות שכזו. תחשבי על זה. כשתהיה לך תשובה, תגידי. עכשיו אני רוצה להכנס לעניין לא פחות כואב, אבל חשוב, מאוד:
אחרי זה, אחרי שתעני לעצמך על השאלה, תוכלי להבין שכל עוד מילה, עוד צלצול ועוד פריקה, זה פשוט לפרוק את העתיד לאט לאט. אז לא בבום אחד כמו ה - 'לא שומרים תורה ומצוות' שאצלהם חברות זה כמו גרביים, אלא כאן זה לאט לאט. כל פריקה, היא פשוט פריקה, של הרגש.
הוא לא ימחק לך מהזיכרון. בויכוח הראשון עם בעלך את תראי את התמונה של הבחור מהשישית מולך, תחלמי שאת מתקשרת אליו. אז - רק אז את תאכלי את הלב. אוו'ץ. זה יהיה כ"כ כואב. אז לא תוכלי להרים אליו טלפון ולספר לאותו חבר שזה כואב. אז הוא לא יהיה שם בשבילך. את תצטרכי להתמודד עם הכאבים האמיתיים לבד. את מה שאת פתחת, את תהי חייבת לסגור, אבל הפעם זה יהיה לבד. זה כמו האלה שמפוצצים חצ'קונים. בהתחלה זה נראה שהנה, פרקנו - הורדנו מעלינו עוד חצ'קון, הנה, הצלחנו לעבור עוד שלב ע"י פיצוץ החצ'קונים. אבל לא יאחר היום מלראות שהפיצוץ אכן גרם לפיצוץ. הצלקת שם תשאר לכל החיים. בדיוק כך, גם באיחוד לבבות. את תתני את שלך עכשיו אפילו קצת, את תחשבי שזה תרופה. "מה?! הרי אני עכשיו סובלת, רוצה אהבה באמת, חייבת לפרוק את הלב, יש קשיים ובכלל הבנות בכיתה חפרו לי במוח ואני חייבת עכשיו לדבר עם אביתר (שם בדוי). אשפוך קצת, אפרוק". אבל אחות, קצת הסתכלות אמיתית על העתיד. אוהבת את בעלך? אז למה שהוא יקבל לב משומש? מזה משנה כמה, אבל הוא משומש, וישקר מי שיגיד לך שלא. תהי עכשיו עם יד על הלב - איזה בעל היית הכי רוצה? אחד שבא עם כל האהבה, שאת הראשונה שלו, את הכי מרגשת שלו, את השחנ"ש המרגש והראשון שלו עם בת, את המדהימה שלו הכי בעולם, שהוא מדבר איתך הלב שלו מרגיש פועם מהתרגשות כי אף אחד לא עשתה לו את זה בלב בעבר, את הנגיעה הפנימית בלב. אין אף אחת שעושה לו את זה, רק את. איתך הוא חלק את הפנימיות פעם ראשונה בחיים. האא, אחד כזה או אחד כמוך שעכשיו מתייעץ עם אפרת (מי יודע איך קוראים עכשיו לחברות, ידידות ומכרות של בעלך לעתיד, ה' ישמור...) על כמה קשה לו ונותן לה חלק מהלב שלו.
עם יד על הלב. אבל עם כל האמת הפנימית. היית מעדיפה בעל יד ראשונה, נכון? אז למה?! למה את עושה את זה לעצמך
והופכת את עצמך למשומשת יד שנייה? למה?! למה?!...
זו צלקת לכל החיים. צלקת-לכל-החיים. על הלב א"א לשים מייק-אפ לשטשט צלקות.
בטח את חושבת שאני לא מבין שזה הרי קשר לחתונה. האא, אם זה בשביל חתונה אז ככה: אז תשתדלו ביחד לשמור נגיעה, אל תדברו במקומות חשוכים, וככה תשרדו את ה ---
כמה שנים?! כמה?!...
אחותינו, תקשיבי רגע מהלב. את יודעת למה אנחנו יכולים ללכת לישון בשקט בלילה למרות שכל העולם מטורף עלינו? בגלל האמונה שיש לנו בקב"ה. אנחנו נוהגים לדבר על אמונה שהיא בקשר לעם שלנו, או שאין לנו מה לעשות עוד, אז כולם צועקים 'אמונה'. אבל דוקא, שוכחים להכניס את הקב"ה למקומות הכי קטנים שיש בעולם. דוקא למקומות שאנחנו מרגישים שהנה אנחנו מסתדרים, אנחנו שוכחים פתאום לרגע מי מסדר את העולם. מי מזווג זיווגים בעולם הנפלא הזה ומי קרע את ים סוף אז. יש מדרש מדהים, את מן הסתם מכירה אותו אבל אני חייב לכתוב אותו שוב כאן בקטע הזה:
'אלהים מושיב יחידים ביתה'. מטרונה (אשה אחת) שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה - לששת ימים. כדכתיב (שמות כ') 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ'. אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה - הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני. אמרה לו ודא הוא אומנתיה (זו העבודה שלו?), אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה (ר' יוסי) - אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה פלן (פלוני) יסב (יתחתן עם) לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא דין עינו שמיטא דין רגליה תבירא (למחר באו אליה, זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה זה רגלו שבורה) אמרה להון מה לכון? דא אמרה לית אנא בעי לדין ודין אמר לית אנא בעי לדא (אמרה להם מה לכם? מה קרה? זו (השפחה הזו) אומרת איני רוצה לזה וזה אומר איני רוצה לזו). מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון (אין ה' כאלוקיכם), אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת. אמר - לא כך אמרתי לך (?!) אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
לפעמים, לפעמים אנחנו שוכחים להכניס את אלוקים לדברים הפרטיים, הקטנים שלנו. את יודעת, אם אלוקים יושב ומסדר את ההוא להיא, אותי לזו, ואותך למישהו אחר - אז בעצם אנחנו לא צריכים לדאוג בכלל. המחשבות האלה שרצות לנו בראש, הדמיון הזה - "זה קשר לחתונה, אני מפחדת שהוא יברח", אם זה עולה בליבך, זה פשוט לא אצלינו. אצלינו יש את הכלל שארבעים יום קודם יצירת הוולד. אם היית אחותי אחת מאלה שלא מאמינים בה', אז הייתי אומר לך - פססט, שומעת? תשמרי עליו חזק שלא יברח לך. העניין הוא שאת כן עם אמונה בקב"ה, כולנו קשורים למקום אחד שרק משם אנחנו יונקים. זה ההוא שם למעלה שעכשיו חושב את מי לסדר לך בדיוק. אבל בטח הוא מסתכל ביומן שלך ורואה שאת עכשיו בקשר עם אביתר ואת לא רוצה לסגור את הקשר גם בגלל שאת מפחדת שהוא לא יהיה שלך יותר מאוחר. בואי רגע ננסה לחשוב מה אלוקים עכשיו חושב: מה היא עושה שם למטה? היא מתערבת בעיניינים שלא לה? אומר אלוקים למלאכים מסביביו. ואז קם איזה מלאך לסנגר ואומר: לא, הקב"ה, היא לא מבינה מה היא עושה. סה"כ היא דוסה, אפילו מדריכה חניכות לדרכך. היא פשוט לא מבינה באמת את המשמעות. תשלח לה רמז אחד, עוד אחד, אלוקים, בבקשה. חכה, בנתיים אל תעשה שום דבר, בבקשה הקב"ה, תן לה רמז שהיא מתעסקת בדברים לא שלה. מולו קם המלאך הקטגור ואומר ש - "מה פתאום, היא אמורה לדעת את זה כבר אחרי כל הפעולות שהיא העבירה בב"ע, וחוץ מזה הרי היא קוראת לעצמה דוסה. אהה. הבחורה גם נפלה בשמירת נגיעה. היא נגעה בבן, אלוקים, מה שאתה אמרת שאסור. היא פשוט עברה על זה. האא ואם זה לא מספיק בשביל לא לעזור לה אז עכשיו היא מתלבטת והיה לה צד של מחשבה האם שוב להכנס לכפפה שלך אלוקים ולצפצץ עליך. אני חושב חד משמעית לא לשלוח לה שום סימן ו - "תן לרשע וימות". אבל אבאל'ה רחמן אומר למעלה, אני אתן לבת שלי עוד צ'אנס, אשלח לה סימן ונראה בדיוק מה היא תעשה עם הדברים. ואז פתאום עולה לך בראש לשאול את עצמך, שאולי באמת הקשר הזה לא טוב? אולי באמת הקב"ה לא רוצה שאמשיך בקשר? התשובה, חד משמעית את יודעת מה היא. הבחור לא יברח. ואם כן, טוב שכך כי הוא לא שלך. אנחנו, להבדיל מהשאר, מאמינים שאם ה' יושב שם למעלה ומזווג זיווגים, אז אם זה הגבר שלך, אז הוא שלך והוא יבוא אפילו מסוף העולם בשביל להתחתן איתך. חד משמעית אין פה בכלל עניין להמשיך קשר, במיוחד לא בגיל שכזה. כששוכחים להכניס את מי שאחראי על הכל, אז אפילו בלי לשים לב שבגלל זה אנחנו דואגים, זה באמת מדאיג. אם רק נדגיש לעצמינו שאם הוא שלך אז הוא יגיע מסוף העולם, יעבור 8000 דייטים עם הבחורות הכי מדהימות שיש ולא יהיה שלהם. אם רק נאמין שיש אחראי חתונות בעולמינו, אז נבין גם שהדאגה מיותרת. לא רק שמיותרת, אלא במיוחד הורסת, ממש.
לפעמים עולה הטענה של: "אם ניפרד הסיכוי שלא נתחתן ענק". פה, במשפט הזה פשוט נכנסנו לנעליים שלא שלנו. בואי נשאיר את הדברים שיעשו ע"י הטוב ביותר בעולם, בואי לא נפריע לו לעשות עבורינו את העבודה. אם תפרדו, הסיכוי שתתחתנו? אם הוא שלך, אז אתם תתחתנו ואפילו אם הוא יעבור לסין. אם אבאל'ה שם למעלה יחליט שהוא לא שלך, אז אפילו שתהיו 'ככה' ביחד, ככה קרובים אחד לשני, אתם פשוט לא תתחנו. את העבודה הקשה, נשאיר להוא שם למעלה לעשות. וחייב לסיים במשפט הזה מהמדרש: "אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף". אנחנו דף מקופל בקושי יכולים לקרוע אז בודאי שלא את ים סוף, או לתכנן משהו לא פחות מסובך מקריעת הים, נכון? להכנס ל'נעליים' של אלוקים, זו עבודה קשה ומסובכת מידיי בשבילנו. תעצמי עיניים ותאמרי - אבאל'ה, אתה אמרת, אז אני מאמינה באמונה שלימה "אמרה לו - לית אלוה כאלהכון, אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת". לא לחינם המדרש נכתב. אותה אשה למדה את זה בדרך הקשה, אבל לנו יש אמונה של נצח, אנחנו בהחלט יכולים וחייבים לוותר על הדרך הקשה. נקח את האמונה הזו ונכניס את ה' דוקא למקומות שנראה לנו שאנחנו מבינים בהם הכי הרבה. דוקא למקומות הכי פרטיים בחיים שלנו. דוקא שם, את האמונה הגדולה שנמצאת בלב שלנו. אלו-הי הפרטים הקטנים.
אני רוצה לגעת בעוד נקודה. נגיד שנה הייתם ביחד? קצת יותר, קצת פחות, העקרון הוא אחד - תחשבי לרגע עוד כמה זמן נשאר לכם עד החתונה, נגיד שאת מתחתנת בגיל 20 שזה עוד לפעמים מוקדם. חשבון מהיר כמה שנים מהיום, מן הסתם יותר משנתיים. מממ, ניסית פעם להרתיח מים באש נמוכה? זה פשוט לא הולך. לא רק שזה לא הולך, הגז, הגז מתבזבז. אבל ממש. לאט לאט הוא נגמר. הרגש שלנו עובד באותה הצורה. תחשבי שאם עכשיו תהי איתו שנתיים ביחד ואז תתחתנו, אתם תפסידו הרבה. את ת'כלס לא כ"כ תתרגשי בזמן החתונה. אחרי החתונה זה יהיה "עוד חברות". ונישואים זה ממש לא ככה. תשאלי - הרי יש היום הרבה מאוד בנים בנות ביחד, אז מה קרה, אז לא נתרגש אחרי החתונה אלא עכשיו. יודעת, בדיוק יש לי בן דוד שמחליף בנות כמו גרביים. לא, אני יודע שאת לא עושה את זה, ממש לא. אבל מעניין למה אדם שהתחתן, אותו אדם כבר לא יחליף את אשתו כ"כ מהר ואילו לפני החתונה זה ממש "החזר ישן קבל חדש". פשוט מאוד - המשמעות של נישואים שווה ל - "מחוייבות". עכשיו מה, אם התחלת המחוייבות הייתה עם בסיס חזק מאוד, אז גם ההמשך יהיה טוב. לעומת זאת אם התחלת הנישואים - התחלת ההתחייבות לא הייתה על בסיס עוצמתי של אהבה ושל "חדש", אז יודעת מה יקרה? הנישואים האלה לא יהיו כמו שהם אמורים להיות. ואני לא צריך לתת פה את 'אחוז הגירושים' בארץ שלנו, שהוא זוועת עולם - לא אחרת, אלא בעיקר בגלל הסיבה הזו. ההתרגשות פשוט תהיה אחרת ופחות עוצמתית. כל הקשר עצמו יהיה יותר רופף כי הבסיס שלו לא יציב. וזה פשוט הרס. בקיצור, שנתיים או לא יודע כמה, עם אותו בחור שאין התחייבות, זה משעמם מאוד, אולי עכשיו לא, אבל עוד מעט. ומה שבטוח שזה הרבה פחות עוצמתי מאשר אם תוותרי על השנתיים האלה. אם אין התחייבות = נישואים וגם אי אפשר לגעת אחד בשני, הקשר יורד ולא יצליח. ממילא, גם אם תבואו להתחתן אחרי השנים האלו, אתם פשוט תפסידו. אתם תהיו כמו הבלון גז ההוא שכולה אנשים בקשו לחמם מים, אבל שמו את זה על "אש נמוכה", אז עכשיו הם סובלים. עכשיו כבר נגמר להם הגז ואין אפשרות לחמם הכל. אם הם היו חכמים יותר, הם היו מחכים לזמן המתאים להדליק את הבעירה, לזמן שמתאים לשים את הסיר על האש, היו מגבירים להבה והאש הייתה נדלקת. משם היה אפשר כבר להדליק את הלב לעוד עשרות שנים מלאות שמחה, אמונה ואהבה אמיתית. לחכות לזמן המתאים, זה משתלם. לאכול את הסוכר של העוגה לפני שהעוגה מוכנה, אח"כ פשוט לא יהיה סוכר בעוגה, והיא תהיה הרבה פחות טובה. הברכה הכי אמיתית לחתונה זה - "בעיתו ובזמנו". עכשיו, עכשיו זה פשוט לא העת שלך ולא הזמן המתאים. כל עוד שעה וכל עוד דקה, פשוט מורידה הרבה מהחשבון הכולל. ומאוד חבל. רציתי רק להוסיף דבר חשוב. אם את לא תתחתני איתו בסופו של דבר - ותזכרי מי המסדר חתונות בעולם = לא את - אז כל החיים שלך את תסבלי מהקשר הזה. בזמנים הקשים בויכוח עם בעלך, הוא יעלה ויציק לך בראש למרות שהוא כבר נשוי וחי עם אשה אחרת עם ילדים קטנים ומתוקים שדומים יותר לאשתו. אין מי שיחתום לך שזה יהיה בעלך, וגם אם את חושבת שזה מאה אחוז בטוח, אמרו את זה עוד לפניך. הרבה אמרו את זה, ומסתבר שעל כל זוג שתראי לי שהתחתן והיו בקשר בשישית אראה לך עשרים שנפרדו - ועם כל הכאב שבדבר, מסכנים. אם את רוצה להיות יד שנייה, וממילא יש מצב ענק גם לקבל יד שנייה, זה לא משתלם. אבל זה מה שאת עושה. הופכת את הבחור שאת אוהבת ליד שנייה, את עצמך וגורמת לבעלך בעתיד לקבל בחורה יד שנייה. האא, וגם לאשתו של מי שאת מכירה עכשיו, גם לה את גורמת שתקבל יד שנייה. אל תוותרי, אל תוותרי על יד ראשונה. את יכולה לנקות את הכל אם לא תמשיכי לשפשף את הלב שלך. ואם נמשיך רגע שלב קדימה, יודעת מה?
אהבה אמיתית כוללת גם פרידה. ואם את אוהבת את הבחור הזה עכשיו, אז תביני שאת איתו את מזיקה לו גם אם הוא אומר שלא - ותעזבי אותו. אהבה אמיתית, אבל רק אמיתית, כוללת גם פרידה. ואל תשכחי את בעלך בעתיד, שאם את אוהבת אותו, אז כבר מעכשיו אל תתני לו לקבל אשה יד שנייה. זה לוקה הרבה בחסרונות וחייבים לתקן את זה הרבה פעמים. אהבה אמיתית, כוללת גם פרידה כואבת.
אז, נקודה אחרונה, למרות שיש עוד הרבה מאוד להרחיב. רק, תתיחסי אליה באמת ברצינות, לנקודה הזו, והיא: ההלכה. את מודעת לזה שכל מה שאת עושה זה מנוגד למה שאבאל'ה רוצה שיהיה? עצם החברות בין בת לבן בגיל ההתבגרות זה דבר גרוע מאוד. לא משנה למה, שנגענו בהסברים על קצה המזלג, אבל ת'כלס הלכה למעשה, זה אסור בלי שום ספק. אני לא מדבר - וגם לא אדבר - על ההירהורים שיש לו עליך בגלל זה. על זה שאסור לבנים להסתכל על אשה. על הלב השבור לשניים שאת מרסקת אותו עוד יותר. נגיעה זה בכלל. אבל לפני זה, "להתרחק מהנשים מאוד", מוזכר בהלכה. המיוחדות שלנו כיהודים זה שאנחנו להבדיל מהנוצרים לא רק מבלבלים את המוח עם התנ"ך. בשבילנו, התורה היא זה דרך חיים מוחלטת שכמה שיותר צריך לדבוק בה. כמה שיותר להשתדל, כי אנחנו אוהבים את אבאל'ה. ובנוסף קבלנו כישורים שצריכים להשתמש בהם ואם לא נעשה את זה ע"פ ההלכה אז נתבע על זה שם למעלה. אל תאמיני בעצמך בנושא הזה. את לא תצליחי לשרוד בלי לגעת. גם אם כן, עצם הקשר הוא אסור. עובדה שכבר נפלת והתשובה שלך זה לא להגיע למצב של נפילה שוב. עכשיו - שאת חושבת מהורהרת - צריך להחליט מה שה' רוצה, "עד שיעיד עליו יודע תעלומות" שלא יחזור שוב לחטא. וגם אם יש בניכן גדר שאין מצב שתפלנו בנגיעה, אני יודע מה עובר עליו. את לא יודעת. זה בראש, זה בהרהורים, העיניים כואבות וזועקות, הנשמה מתפרעת שיפסיקו לתת לה מה שהיא לא רוצה, המעשים, שמא יהרהר אדם ביום ואז כאבי נשמה יתחילו לו כל פעם מחדש. זה מתחיל משם. יש גבולות? אז תדעי לך שהגבולות היחידים שאנחנו מכירים הם ההלכה. הגבולות שההלכה הציבה, והיא לא שמה אותם סתם שם, חכמים אשכרה היו חכמים וראו הכל בהסתכלות של חיים, של עתיד, של מציאות. הרבה חשבו שיש להם גבולות משלהם ו - בום, שברו. התרסקו. ועוד עדיין משלמים על זה אם לא מנקים את הלב עם סקו'ץ שמוריד את הכתמים, גם, בקושי, ע"י שפשוף חזק ומכאיב. גבולות - הם גבולות ההלכה. אז גם אם מישהו נפל, אבל נזכור שעכשיו קמים וחלילה שום פעם לחטוא. והחטא מתחיל עם הזזת הגדר. כשאומרים שלהתקרב חצי מטר מהתהום זה לא כזה נורא, אז מגיע הרגע שפתאום לא מבינים איך נפלנו למטה, הרי שמנו גבולות. אבל אנחנו שוכחים שבצוק, יש רוחות חזקות שהם לא בדיוק שואלות אותך אם אתה רוצה ליפול או לא. הם פשוט מעיפות אותך למטה. אם תעברי את הגדר, כבר מהשנייה שעברת, בעצם משם כבר התרסקת. אל תתפלאי אם תמצאי את עצמך מרוסקת בתהום מנסה לאסוף את השברים של עצמך שהתפזרו למליוני חלקיקים. האא, בעצם את לא צריכה להתפלא, כי זו המציאות.
אוו'ץ, מן הסתם יש לא קצת כאב בלב, אבל איפה שיש כאב שמדליק 'נורה אדומה', זה טוב.
תזכרי שעם כל הנפילות אנחנו חייבים לא לקפל את ההלכה אלינו, אלא דוקא לקפל את עצמינו אל ההלכה, אל דעת אלוקים. האא, ואל תשכחי שמובטח למי שעושה את דברי ה', רק טוב. ממילא גם הדאגה שלך - אם היא נמצאת - מי יהיה בעלך בעתיד, סמכי על אבאל'ה שאם תקשיבי לו ותבטלי את רצונך מפני רצונו הוא יסדר לך את הבעל הכי מתאים ומדהים שיש בעולם. סמכי על אבאל'ה למעלה, תכניסי אותו בפנים, גם לדברים הכי אישיים ופרטיים בחיים שלך.
זו, זו הנוסחא היחידה ב - "עלמא דשיקרא", עולם השקר, הזה.
לקפל הכל במשפט אחד, הנה, הרב קוק זצ"ל שלאורו אנחנו הולכים, כתב את הדברים כך:
'הצנוע מכיר שלא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים, כי אם מפני התכלית הכללי היפה'.
יש תכלית למחשבות שלנו, למעשים שלנו. ו - שווה, התכלית של הגדרים - יפה, יקרה, הרבה יותר מכל.
אם יש לב, אם עדיין נשאר לך שם משהו בפנים, אז תכנסי ל - 'יומן' בפלאפון שלך.
עכשיו, פשוט תתני לאצבעות להחליק את המשפט הזה שם בפנים, שיהיה חרוט. ואז, מידי פעם שקשה,
תקראי, תתעמקי, תביני, שאת בת מלך כ"כ טהורה, שאם רק רוצה, יכולה להתמלא קדושה.
מי שיכול/ה להקפיץ את השרשור הזה ע"י תגובה, אפילו רק לכתוב נקודה,
מאוד יעזור, יוסיף בעז"ה הרבה מאוד קדושה וכוח לכל עם ישראל, הלוואי.
לדעתי יותר מיומיים זה כבר לא מכובד
אני בניו יורק
ואני מתכננת ביקור אצל הרבי (מלובאביטש) שבוע הבא.
לא להאמין שהייתי בניו יורק מליון פעם ולא ביקרתי שם..
אז אפשר לשלוח לי באישי שמות לתפילה
בעיקר לזיווג ולרפואה
אחרת אפשר להתפלל על כל עם ישראל וזהוא...
כבוד ת"ח ענק כמו הרבי- במקומו עומד
והבחורה סה"כ רצתה להציע טובה וחסד לאנשים- להתפלל עליהם
שהרבי זצ"ל נבג"מ הוא חי עולמים.
מחקתי עמ"נ לשמור על פרטיות- יש לשלוח שמות באישי
תודה רבה מראש, ויהי רצון שכל תפילותייך יתקבלו לטובה!
איפה הוא כן קבור?
זה שהרבי נפטר מוריד מגדלותו? אל תאמרי שגם את הפכת מוזרה
סביב הרבי זה עבודה זרה.
הרבי נשאר גדול ואדיר, אבל חלאס! תנו לו לנוח בגן עדן! אל תתימרו לומר (אני פונה לחב"ד) שהוא משוטט כאן בעולם! מסכן.
הם טוענים שרוחו עדין איתנו- למה? על מה? זה שהוא הרבה לדבר על המשיח הופך אותו למשיח? אולי הוא היה מועמד לכך- אבל באסה, לא זכינו.
אז במקום לדבוק במשיח הקודם- בואו ננסה להיות ראויים למשיח הנוכחי, מי שזה לא יהיה...
שכל הדיון הזה בין זרמים שונים
לגבי מעמדו של הרבי והיחס אליו -
הוא לא כבוד ת"ח
אתה חושב משו? שכוייח
יהודי אחר חושב משו? שכוייח גם לו
להתווכח על זה- מה יועיל????? מלבד לגרום אי-כבוד לצדיק
ועל כן- כל מי שיש לו שמות לתפילה- שישלח באישי לפותחת השירשור
כל מי שימשיך מכאן ואיילך לנצלש את הדיון הזה - הודעתו תמחק.
זה יהיה ממש משמח לאותם אנשים שפרסמו שם אם תעברי בפורום ההוא ותקחי שמות משם
אשרייך צדיקה!!
[בלי קשר לכמה אני מאמינה בפולחנים כאלו ואחרים]
היה פה דיון על מי צדיק ומי לא..
ועל חסידויות למיניהן
נתתי להכל שם אחד- פולחן..
[ואני מלכת הפולחנים - אז לא לדאוג.. 
]
כל בקשות התפילה לזיווג, רפואה, פרי בטן וכדומה וגם שרשורי תהילים מזמנים לפורום תפילה וישועה
ב"ה אני ילך השבוע
ד"א הרבי היה חי בשכונה בברוקלין אבל הוא קבור בקווינס (בניו יורק)
וזה לא היה אמור להיות דיון בקשר לרבי(בשביל זה יש את פורום חב"ד)
אמא שלי הצדיקה! הכינה שניצלים בחג..
לכשסיימה -רצתה לשפוך את השמן הרותח בכיור..
אבל מה?
בכיור היא גילתה ספיידי! [=עכבישון]
ריחמה עליו והוציאה אותו אל השיש... [לא הורגים בחג] -
לקחה את הסיר, שפכה את השמן..
ועכבישינו - בקפיצה אחת קטנה התאבד אל תוך השמן הרותח!! - 
ברגע זה- אמא שלי מתחילה לגשדר! - 
"איזה מוות בייסורים! אוי ואבוי!!"
אני בלחץ רצה למטבח -
ומגלה שהמת המתייסר - הוא עכביש!!
יהי זכרו ברוך!
אשמח אם תהיה כאן חלוקת ספר תהילים לעילוי נשמתו..
היית חייבת לשתף..חן חן לכם..
