האזכרה ביום השנה הראשון, הייתה לי יותר קשה מאשר ההלוויה.

בהלוויה אתה עוד לא מאמין, לא רוצה להאמין, ובטח שלא מבין ומפנים.

שיהיו רק בשורות טובות, ושלא נוביל למצב שלוקחים מאיתנו צדיקים.

והכי רע זה ביום הזיכרון, שלא יודעים לאיזה חבר ללכת.

וככל שעובר הזמן אתה רק מעכל את זה יותר, אבל צריך לזכור את התכונות המדהימות שלהם ולהעצים אותם-

(אם אמרת שהוא רוצה להתקרב ליהדות.. אז אנחנו קל וחומר צריכים לעשות את כל המצוות בדבקות יתר..)

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על ברי התורה והחיזוק לאהבת העם כולו.

אכן, שנזכה באמת כולנו יחד לעשות מה שהקב"ה

רוצה שנעשה.

                             בתודה ובברכה

                         שבת שלום ומבורכת

אסור להגיע ישר למסקנות.

לכן קודם כול הייתי מפתח איתה שיחה, למה היא צריכה ללכת לפסיכולוגית

ולא לנסות לברר לבד על עצמה. (תאוריה שלי: אדם הוא הפסיכולוג הכי טוב של

עצמו). ואם היא לא הצליחה לברר על עצמה אז אין בעיה שתלך לפסיכולוגית.

דבר שני: אותי לא מעניין כ"כ מה המשפחה/החברה חושבות עליה.

ולא הייתי פוסל אותה ע"פ זה! 

ובלי סטיגמות בבקשה

הייתי מרצה של רוג'רס באוניברסיטה העברית, בפקולטה לנפש האדם

(תודה על התיקון)!

של עצמו מפני שיש כאלו שצריכים עזרה לברור תהליכים פנימיים ומודעו תאול יבגלל כל מיני דברי םשהם עברו בחיים. אול יהם מבינים את המניע אך למצוא את ה פ י ת ר ו ן  (לא חכמה "רק" לאתר הבעיה, גם אם זה השלב הראשו ןוההכרחי) "אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים" ואם את/ה  מרצה מי כמוך יודע/ת שיש המון מקרי םשאנשים עוברים בחיים ובד"כ אדם "רגיל "לא עובר(אול יניתוק מהורים בגי לצעיר או כל מיני דברים שכולנו שמענו)

שרוצים לעזור לעצמם בעיניני ביטחון עצמי, או פחדים מסוימים או כל דבר , בדברים מאוד אנושיים שהם צריכים עזרה (למשל התגברו תעל פחד קהל )הולכים לפסיכולוג. כדי לעזור לעצמם. זה מקובל ודווקא בקרב אנשים אינטליגנטים. צריך להעריך זאת. לא צריך לחשוב על מקרה מאוווווווווד קיצוני כאיל והיא הולכת כדי ,לדוגמא, להתגבר על נטיות לאלימות קשה או משהו כזה. לא צריך להרחיק לכת

א. אני לא מרצה זה סתם היה חוש הומור (מה לעשות שאני לא מצחיק).

ב. ח"ו אני לא אמרתי שללכת לפסיכולוג זה דבר פסול,

כל המטרה של הפסיכולוג זה לעזור לבן אדם שלא מצליח להבין את עצמו,

לפתח אצלו את היכולת הזאת, ועל ידי כך האדם יוכל להיות הפסיכולוג של עצמו,

אבל בגדול האדם הוא הפסיכולוג הכי טוב של עצמו! (כמו שאמר רוג'רס)!

אבל בגלל שראיתי ת'הודעות שלך בפורום שרות לאומי

התחלתי לפקפק בדבר היותך מרצה...(בגלל הגיל, אל תבין לא נכון)

אדם גם משוחד כלפי עצמו, כדברי הגמרא "אדם קרוב אצל עצמו", "אין אדם משים עצמו רשע" וכו'.

ויש לאדם הורים משפחה חברים וכדומה, שיכולים מאוד לעזור לו.

באו נזכור, שלא לכולם לצערי, יש את זה.

יש בחורות שלא מסתדרות עם אמא שלהן, ולכן הן נזקקות לפעמים לפנייה לגורמים אחרים.

לא לפסול עד שלא בודקים- "הדק היטב, היטב הדק".

הולכים לפסיכולוג, זה דבר מאוד אופנתי היום, אבל לפסול בחורה על דבר כזה?!

כמובן, שצריך להכיר טוב ולהבין מאיפה זה נובע.

לדעתי רוב האנשים באיזשהי תקופה בחיים מרגישים שהם ממש צריכים יעוץ ועזרה ויש שפונים לרב יש למכר ויש לפסיכולוג ויש שמדחיקים ושוכחים,כל אחד עם מה שמתאים ועוזר לו

החיים מורכבים ומבלבלים ככה שזה הכי נורמלי .

כמובן שצריך לברר אם זה לא משהו מחלה או משהו תמידי שאז זה יותר מורכב

יצאתי עם בנות ולאחר זמן הן סיפרו לי על כל מיני בעיות (לאו דווקא בתחום שציינו כאן, אם כי הדברים קשורים).

במקרים מסויימים בדיעבד הבנתי שלא חשבתי מספיק לעומק על כל ההשלכות של בעיות אלה.

מסקנה - חייבים בירור רציני

ואני כותבת את זה באמת בצער, כי אם רק אנשים היו מבינים את המהות של העניין וכמה זה יכול לתרום לכל אחד ואחת מאיתנו לאיכות חיים, להבנה עצמית, לקשרים עם קולגות וכמובן כמובן לזוגיות ולבניית בית בישראל...הרבה עוגמות נפש היו נחסכות...

כל מקרה צריך להבחן לגופו - ולעומק.

התעלמות גורפת מביאה לידי תוצאות קשות - עובדה - קרה לי.

מפתיע לגלות שאם נערוך בירור רציני- כל אוחד ואחת שאנחנו מכירים סובב שריטות כלשהן

יש דרך אחת לברר ולברר עד שנעגלה שריטות מסוג זעה ונגיד ש"לא"

ויש דרך נוספת שאומרת לברר באופן בסיסי ולסמוך על ד' שיתן את הכוח להתמודד עם מה שיתגלה...

המציאות הוכיחה לי אחרת

מי שאין לו שריטות יכול לשעמם לגמרי...

כל השאלה- איזה שריטות. (לפחות לדעתי)

להגיד לך שאני אדם נורמטיבי? אני לא.

אבל ישנם דברים שלפעמים עוברים גבול.

לייעוץ בעניני שלום-בית, זוגיות והמון חינוך ילדים? מי שכבר נשוי יודע הכל אוטומטית מהחתונה? החיים מזמנים אתגרים וכדאי לקבל עצות טובות. לא תמיד אדם מסתדר בעצמו. זה כ ל כ ך רווח היום סדנאות למודעו תעצמית, לחינוך ילדים ולזוגיות, כ"כ רווח כפטריות אחר הגשם רואי םפירסומים לסדנאות ולקורסים. כווווולם מביני םכיום שמי שחכם- עוזר לעצמ וכשהוא צריך עזרה. וכמובן, מאשנים ירא ישמיים ויודעי תורה ומקצוענים. ויש המון מדרשת הרובע ,מרצים דתיים ידועי שם. לפעמי ם יש מקרים שילדים צריכי םפסיכולוג להתמודדו תעם בעיות של מחלות שונות חלילה (קשה לו בחברה לפעמים) דימוי עצמי, בעיותץ רגשיות. למה לא לפרוח? לפעמים פתרו ןקושי רגשי (חרדה, דימוי עצמי וכו') גורם לסבל נפשי, למניעות ולחסימות חברתיות להתחבר לשמוח עם אנשים. ואחרי טיפול  טוב משליח טוב, בס"ד אפשר  ל פ ר ו ח, להצליח בס"ד. זה משנה את ה ח י  י ם.  רק' קראי בעלונים, שבועונים, עיתוני פרסום ותראי כמ ה  סדנאותמודעות עצמית ועניני משפחה יש יש כיום שמות חדשניים "קאוצ'ינג וכו)וחלקר מהקורסים מציעים הכשרה להיות מדריך בעצמך. חלק למודרכים וחלק למדריכים. זה לא כמו פסיכולוג?(פסיכולוג זה פרטי,)דווקא מוכשרים רוצים להצליח עוד יותר ועוזרים לעצמם. לא תאמיני מי הולך לטיפולי םרגשיים. זה ישנה לך את כל הסטיגמה. רק קראי לפסיכולוג "יועץ"

י

אלא ברור כיוון, השקפה, מידות קצת מחבר קרוב(שאכפת לו מהשואל ויענה בכנות) זה הכרחי וחובה לעשות. זו האחריות. מי הכיר ביניהם? אול יהוא אמור לדעת, לא?או שהוא הפנה למישהו שיודע

ומשונים במהלך החיים.

יצאתי עם כמה בנות, שאצל כל אחת מהן היה סיפור לא פשוט, או חויה מאוד טראומטית (או איפלו כמה כאלה) בחיים.

בחלק מהמקרים הקשר נכשל בגלל הדברים האלה.

אני לא פסלתי בגלל זה - המשכתי לבנות את הקשר... אבל צצו בעיות אחרות שבדיעבד, אחרי שהקשר הסתיים, הבנתי מה המקור שלהן 

מקרים קשים שיפתרו לחלוטין אני מקוה כולל טראומות ילדות שאחרי הטיפול הבן אדם יהיה חדש ויוכל לבנות קשר טוב ובריא בע"ה. בלי קשר לזה שיש לו לב טוב ולא משנה מה עבר בחייו שלא באשמתו

כתבתי לך תגובה כאילו שאתה "מגיבה".

אבל השריטה שלי בגבול הטעם הטוב

שמקושי רגשי אנושי(שיכול להיות דווקא רווח כמו חוסר ביטחון עצמיח ברמות שונות) כדאי להיעזר באיש מקצוע .למה לסבול? (נכון שיש אנשים שניחנו שיכולת עצמית של מודעות ואמפטיה אפילו מבל יללמוד ,יש יחידי סגולה והם מקורבים לאדם שמבקש ויכולים לעזור לו )אך לפעמים צריך איש מקצוע. אול יבחורה שיש לה קושי בביטחון עצמי אך יכולה להיות מורה מעולה ,לדוג', אם תצלייח להתגבר ולכן היא הולכת כבר כמה חודשים. מה, אתה חושב שתהליך רגשי זה עניין של שבועיים? מה פרוש "באופן קבוע"? אפילו לא כתבת שאחד התנאי םהוא מטרת המפגים ציינת רק את משך הזמן. זה לא הגיוני

תפקידו לטפל ולעזור,

החיים שלנו מורכבים אז לפעמים צריך עזרה

אין שום דבר רע בפסיכולוג.

לצערי פגשתי בחיי רופאים יותר גרועים

הייתי מקבלת את זה בסבבה

וזה מראה לי על מודעות עצמית ובגרות

הלוואי ויכולתי לפתור כל בעיה אצל פסיכולוג.

רק שאסור למדוייט להיות יותר מסובך רגשית ממני

כי זה פשוט לא ילך

בכלל הציבור הדתי מלא בסטיגמות

זה לא ויכוח זה עובדה נורא מצערת ומזעזעת!

על זה אני בוכה יום יום

שאנחנו בתור ציבור דתי

כל כך ממהר לשים סטיגמות

במקום לקבל אחד את השני.

השאלה היא לא על פסיכולוג

אלא על מה נחשב חריג בציבור הדתי

לצערי היום יותר מידי דברים שוליים

נחשבים לחריג.

זה סטיגמה של העולם!!

תפסיקו את ההלקאה העצמית הזו..

זה לא הופך את זה ליותר טוב...

אולי כדאי שגם נפסיק להסתכל כל הזמן אם גם אחרים לוקים באותם פגמים כמונו?

לבדוק אם אחרים עושים את אותן טעויות בשביל שנוכל לומר:"טוב, אם גם הם עושים את זה אז זה בסדר" זה לדעתי לא פחות גרוע מהלקאה עצמית...

אבל ברור שמשנה מה בדיוק הנסיבות

שאם יפתרו, הבן אדם יכול לפרוח ולמה שיסבול סתם. אפילו למשל, ילדה שפעם ננטשה ומאז יש לה חרדת נטישה אפילו כבחורה.(לאו דווקא חרדה "כבדה") אז היא מקסימה עם לב טוב ואינטליגנטית ויש לה מודעות גבוהה והיא רוצה לעזור לעצמה. או עניני ביטחון עצמי נמוך ,שגם זה רווח. כיום יש מודעות. פעם היתה סטיגמה פסיכולוג. מי שהולך אליו ,כאיל ו"פסיכי". כיום האנשים הכי מוכשרים ומצליחנים ובעיקר ב"חברה הגבוהה", מבחינה כלכלית,(טוב, ובודאי יש להם אפשרות מימון ,ב"ה) הולכים לייעוצים . מה עם עניני זוגיות ,שלום בית וחינוך ילדים. מה, אנחנו כבר יודעים הכל? למה לא לקבל עצות טובות? ברוח התורה כמובן. מאנשים יראי שמיים ומקצועיים

- חברה פה כתבו "איך פסיכולוג מכיר בנ"א יותר מאשר הוא עצמו"? זה לא להכיר יותר טוב, זה לתת פרספקטיבה על המציאות.

ואני אגיד משהו יותר חריף- לו הייתי נפגשת עם בנ"א שאין לו איזה מישה להתייעץ איתו- רב,פסיכולוג,דמות חכמה עם ניסיון- הייתי חושבת פעמיים.

בנ"א לא יכול לטפל בעצמו ולסמוך רק על עצמו- הוא חייב עוד מישהו מבחוץ, עם ניסיון בחיים.

ה' יתברך!

ואני אצא ברסלבית לאללה-

אבל הטיפולים זה התבודדות!

והוא עונה, ומקשיב, ומכיר אותנו הכי מקרוב.

ומציל אותנו מהשטויות שאנחנו עושים לעצמנו

ומכיל אותנו לא משנה כמה ומתי

אוהב ועוזר בכל דבר!

וואאאייי!!!!!

איזה מתוק הוא!

לפעמים..

אנחנו לא מחוברים מספיק לעצמנו

בשביל שנוכל לדבר איתו ישירות ולפתור את הבעיה לבד.

ואז אנחנו צריכים שליחים בעולם הזה

שנקראים 'פסיכולוגים'

שיעזרו לנו עם הניתוק העצמי שלנו

או עם הכאב שבלב.

בסה"כ- רוב האנשים שהולכים לפסיכולוגים - זה לא באמת בגלל בעיה חמורה נפשית כלשהיא.

צריך לברר כל עניין לגופו.

[אגב- פסיכיאטר למשל- זה כבר משהו אחר.]

מבלי לומר לי שמה) שהיתה צריכה עזרה רגשית (היא היתה לחוצה ולא חייכנית וכו' וכו'. הפריעה  לה הנקודה הזו באישיות)הלכה לסדנה שהעביר קבוצתיתי הרב ארז משה דורון שיחיה, וזה ממש עזר לה לשפר הנקודה הזו. היא אמרה לאחותי(לא מכירה החברה אך אחותי העידה) שזה ממש שינה לה החיים לטובה. היא כיום פתוחה יותר ושמחה ורגועה .השתנתה לטובה. אין לי ספק שרוח הסדנה שלו היא ברסלבית. נפלא. קראתי ספרי םשלו. אך עובדה שהיא קיבלה עזרה מקצועית ולא בעצמה. מניין לך מה הבעיה שלה ומה דרגת ה"חומרה" והקושי.?!?!?! אולי לך יש כישרון טבעי או שלך אין הבעיה שלה, לא?! כל אחד הוא אישיות בפני עצמה. אול ייש דברי םשמאוד מפריעים לאנשים בעקבו תאופי או דברים שחוו או שניהם יחד והם צריכים עזרה מיקצועית וזה בכלל לא סותר את כל הסיעתא דשמייא שהזכרת. ללא ספקהכלבעזרת הקב"ה אך אדם עושה השתדלות טבעית כמו "ורפא ירפא" .ניתנ הרשות לרופא לרפא.(המטפל היועץ צריך להיות ירא שמיים וע"פ התורה  ויש המון כלאו ב"ה ) מה דעתך?

אז ודאי שלא מול ה' יתברך.

ולכן צריך מישהו חיצוני שיעזור לנו.

בעז"ה לכולם הישועה!

בת אל גרינשפן- 025386218

ארגון "ישפה"- הרב אבינר המליץ עליהם: 026448422

בהצלחה רבה בעזהי"ת!! בשורות טובות בקרוב מאוד!!

המלצות לשדכנים אמינים - זה אלה שלא לוקחים תשלום אם אין תוצאה!

כלומר, אין דמי הרשמה וכאלה...

גובים תשלום גם אם אין תוצאה

התלבטתי אם ללכת אליהם..

לא הלכתי, אבל מכירה כמה שדכניות שם

והן עושות עבודה ממש ראויה להערצה!

השדדכןמשקיע הרבה מאוד גם אם לא תמיד יוצא משהו.

ב"ה

סגולה לזיווג \ אלנתן בראלי

הוא יצא מהבית. וחזר בערב. שוב לבד. תמיד לבד. הוא כבר היה מיואש מכל העניין. כבר דמיין את עצמו מגיע לגבורות, כל אחיו חובקים בידיהם בני בנים ואף ריבעים והוא עדיין אצל ההורים ל – ב – ד! נכנס למיטה, התכסה עד מעל לראש, כמו שאהב לעשות כשהיה ילד קטן. אז הוא היה מרגיש כך מוגן, בטוח, עטוף. היום הוא הרגיש, בודד, גלמוד, נטוש. מה שונה אצלי מכל הבחורים האחרים? מה לא בסדר?  הוא צעק בליבו. אף אחד לא ענה לו.

יום חדש. אפשרויות חדשות. הטלפון שוב מצלצל. על הקו חבר. מהצבא. יש לו מישהי "בדיוק בשבילך". אותן המילים הרגילות, המוכרות. בחורה טובה, מידות טובות, נאה. שמעתם פעם על בחורה שאין לה מידות טובות? שאיננה נאה? הוא לא שמע. כבר עשרות בחורות הציעו לו, ותמיד הן בעלות מידות טובות ונאות. ב"ה שאלו בנות ישראל. כנראה מצניעותן הגדולה לא הכירו בהן עד אותו היום. הוא לא מבקש יותר מדי. רק שתמצא חן בעיניו.

הוא הסכים. מה כבר אפשר לעשות. אין לו כח, אבל ממשיכים, מנסים, מתפללים.

סדר בוקר עבר טוב. הוא לומד יחד עם אותה חברותא כבר שנים. החברותא נשוי. כבר עם ילדים. למדו יחד מסכת  גיטין. כסגולה לזיווג. שיהיה. הם הספיקו הרבה ב"ה. גם שאר היום עבר היטב. יום מוצלח. נקוה שגם הערב יהיה כך. דיבר עם החברותא על המתוכנן בערב. איחל לו בהצלחה ותידרך אותו, מה לעשות ומה להגיד. הוא שמע עצות כאלה כבר אלפי פעמים, אבל הוא הנהן כדי לא להעליב.

תפילת ערבית שלפני... תמיד הוא היה טרוד בהרבה מחשבות. היום דווקא לא. הוא מתפלל בכוונה. יותר טוב מיום רגיל בישיבה. אחרי התפילה הוא נזכר שלא אכל עדיין היום. קפץ הביתה לחטוף משהו. אמא שמחה מאוד לראות אותו. נתנה לו לאכול וגם דחפה לו עוד ממתק לכיס, שיהיה.

אז הוא נזכר. הוא לא ביקש תמונה. הוא תמיד ביקש לראות תמונה שלה. מה לעשות, זה חשוב לו – שתראה טוב. "לא ישא אדם אישה עד שיראנה" ו"דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים מרחיבין דעתו של אדם". יש לו קריטריונים ברורים למה נקרא טוב – צבע העיניים. צבע השיער, הגובה, האף..................... וגם שתהיה רזה. זה הכי חשוב. הסתכל בשעון. כבר מאוחר מידי. הוא התלבט אם לבטל והחליט שלא. לא נעים. ילך ככה. 

ירד למטה והלך לכיוון המקום שקבעו, בדרך התפלל לקב"ה, שיהיה מוצלח, שזה יהיה זה. הוא כבר רוצה למצוא את מקומו. הוא הרגיש טוב עם עצמו, משום מה חשב שהיום יהיה יותר טוב מתמיד. הוא פנה ברחוב ומצא את עצמו הולך מאחורי מישהי. ניסה לעקוף, אסור ללכת מאחרי אישה, לא הצליח. היא שוחחה בטלפון. הוא לא היה יכול שלא לשמוע את שיחתה "… ממש טוב...כן. אני מחפשת בחור שיהיה רגיש... אבל שיהיה תומך, שיהיה אפשר להשען עליו. שיוביל את הבית שלנו... גם כן שיזרום, שלא יהיה כבד, מרובע, עייף. שיהיה מוכן לשינויים, לאתגרים, להפתעות... כן. יש לך רעיון בשבילי? מצויין. בדיוק לפי הדרישות שלי? תפור עלי? …....... זה נשמע ממש טוב. תריצי את זה בבקשה. אני ממש חושבת שזה האביר המיועד... מה את אומרת? הוא קצת מלא? מה זה קצת?....... אני צריכה לחשוב על זה.... אני יודעת שיש גם אנשים מלאים עם מידות טובות, ואני מבינה שהוא משהו מיוחד, אבל בכל זאת, אני רוצה מישהו שאוכל להתחבר אליו.... ואיך הוא נראה?...... יופי זה עניין של טעם? כן, את צודקת, אבל בכל זאת, את יודעת, יש כיוונים... בסדר?! מה הכוונה ב"בסדר”?...... שלפחות אנסה?...... קצת קשה לי להתפשר על זה. יש דברים אחרים שאני מוכנה להתפשר. את יודעת מה. אני אחשוב על זה... איך קוראים לו? מאיפה?”

הוא עצר. השם שלו. היישוב שלו. הוא לא הכיר מישהו נוסף ביישוב שלו בשם הזה. הוא "מלא"? הוא נראה "בסדר"? הוא הרגיש קצת פגוע. הוא חיפש מקום לשבת. להרגע קצת. הוא הידק את המעיל שלו סביבו. מעיל חדש. אמא קנתה לו. שיראה טוב בפגישות. מה לעשות, הישן כבר קצת קטן. סידר את הכיפה במקום המדוייק שהוא אוהב. שתסתיר את המקום שבו השערות התחילו לנשור. אז מה, הוא אולי לא מלך היופי, אבל הוא נראה לא רע. אמא תמיד אמרה לו שהוא ילד יפה. וגם אם לא, יש מידות טובות. יש אופי. על זה אי אפשר להסתכל? רק החיצוניות חשובה? התורה. יראת השמיים. העבודה העצמית. כל זה כלום? רק הגוף חשוב? מה אנחנו כוכבי קולנוע? אלה הערכים שלנו???

הוא כבר נרגע. רק חשב על הרדידות בימינו, על מה אנשים מסתכלים. נזכר שהרב בישיבה דיבר על זה. דיבר על ההשפעה של תרבויות זרות, על ההשקפה של תורה. כמה טוב שאנחנו יהודים, שיש לנו ערכים אחרים. נזכר שאדם שאיננו יפה, כנגד זה יש לו חלק גדול יותר בתורה. חבל שאלו הבחורות היום, אין פלא שיש בעיית רווקות מאוחרת.

טוב. צריך להפסיק. הגיע הזמן להיפגש. להכיר. להתחתן.

…

הפגישה הייתה נחמדה. הבחורה הייתה בחורה טובה באמת. אפילו יותר ממה שסיפרו לו. הכיוונים היו משותפים. רק משהו קטן. מה לעשות, זה חשוב לו – שתראה טוב. "לא ישא אדם אישה עד שיראנה","דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים מרחיבין דעתו של אדם". יש לו קריטריונים ברורים למה נקרא טוב.

הבטיח שיתקשר מחר. צריך להחליט...

צריך לדעת איך לסיים בצורה נעימה. שלא לפגוע.

היא באמת בחורה טובה. היה חיבור טוב. אולי יציע לה מישהו.

הוא יחשוב...

יש פה לא מעט ציניות ממבט- שני....

ואני לא מביהנ מה הוא עושה בישיבה עדיין.. .אבל זה רק אני... לסיפור- הכל מותר

לזוגיות יש שני צדדים - מה שכואב בסיפור זה חוסר היכולת של הבחור לראות את הצד שלו - מה הוא מביא.

אם אותו בחור היה יודע להסתכל פנימה ואח"כ החוצה לא היתה לו בעיה.

אני אומר בלי לחשוב יותר מידי "ואם"...אם את מרגישה פספוס אז אולי כן היה משהו.. אבל אם לא אז לפי דעתי אין טעם לנסות...

אם אין סיכוי בעולם- אז לא....

אם את חושבת שהוא נחמד ובדוגרי אין סיבה ממשית לפסול, תני לזה עוד הזדמנות...

לדעתי, רק שהפגישה הראשונה ממש ממש נוראית אז לחתוך...

בהצלחה

נראה לי שהיה לך הרבה יותר קל להמשיך, מאשר לחתוך.

ובכל זאת- חתכת.

אז למה חתכת?

עם כל הכבוד והערכה, את צריכה לנסות להגדיר לעצמך, ואז לעמוד מול הראי, ולהגיד אם זה מצדיק או לא.

לדעתי- תני נסיון נוסף

פגישה ראשונה לא אומרת כלום כלום כלום!

כ"כ הרבה משתנה עם הזמן וההיכרות..

אם אני רואה שזה לא זה, אני בדרך כלל חותך, מה שנכון זה שלפעמים עשויים להתחרט על זה...

בכל אופן, אני עדיין טוען שלא ייתכן שהיא חתכה בלי שום סיבה.

וקודם כדאי לה לנסות להגדיר למה, ורק אז להבין אם יש סיכוי.

שחשבת שלא שייך להמשיך, אבל אחרי שהוא אמר מה שאמר את מעונייננת להמשיך בנתיים..

רק כי לא נעים לסיים שוב אז תנסי.

לדעתי שווה לתת צ'אנס.

תתקשרי אליו ותגידי לו שהחלטת לנסות שוב, ו.. בעז"ה.. !

ה' מסדר לנו ה כ ל מלמעלה!!!!

לטפח ציפיות ואשליות, להתכונן פיזית ונפשית..

וחוץ מזה שהבחור עלול להיפגע בפעם השנייה בצורה הרבה יותר עזה.

לא חותכים סתם, תמיד יש סיבה לזה, השאלה האם מוכנים להתגמש או לא, ואם לא מצליחים להגדיר על מה זה נחתך, אז המצב יותר גרוע.

ייתכן מאד שההרגשה הפנימית שאת מתארת נבעה מזה שהתת מודע שלך ראה משהו לא טוב אך במודע לא הצלחת להביע את המילים המדויקות מה לא נראה לך.

עצתי לך - אל תתיסרי ותמשיכי הלאה תוך כדי המון(!) תפילה והמון לבדוק את עצמך שהמידות יהיו בסדר.

אם זה שלך, אני מאמינה שהקב"ה יזמן לך אותו בדרך אחרת (ועוד הפעם: ישנו סיכוי מצויין שאכן צדקת וחתכת).

שתהיה שלמה עם עצמה. לא התכוונת ילברורי שתי וערב מוגזמים כולל ברור דרך המורה שלו מהתיכון. אלא אנשי םשמכירי םאותו ואותך. מי הכיר ביניהם? אול ייש פוטנציאל? אול יזה בחור מאוד טוב? ואולי האינטואיציה צדקה. לפעמים היא צודקת ולפעמים לא. לפעמים האינטואיציה צודקת במאה אחוז אך היו מקרים שהוכיחו שזוגו תשבהתחלה בפגישה ראשונה לא היה נראה אך המשיכו כי "לא חותכים בפגישה ראשונה אם אי ןסיבה ממשית שלא מתאים". ולבסוף נישאו וחיו באושר ואומרים: "מזל שלא הפסקתי מיד".

בקיצור: ל ב ר ר  מה היא רוצה ואם הוא עונה לציפיות. שתברר על המידות שלו ועל הכיוון שלו .אם בכלל כדאי להתחיל (לחדש פגישות)

ב"ה

אולי כדאי להתייעץ עם מי שהכיר לך אותו. לברר עליו יותר לעומק.   ב"הצלחה בכל

שאין כימיה- אין כימיה.

ואם היא לא החליטה להמשיך "עוד קצת" בגלל ההתלבטות- אלא חתכה את זה באופן מהיר.

לא נראה שיש לזה אופק...

אני חושבת שבפגישה ראשונה אי אפשר לדעת כ"כ.. אם ממש זוועה אז לחתוך אבל אם לא תמיד כדאי לנסות ולהמשיך לראות.. צריך 2-3 פגישות כדי לקבל תמונה יותר ברורה איך הולך..

הכי קל תמיד לחתוך וחשוב שהבא יהיה יותר טוב.. אך צריך לנסות ולהמשיך ורק כשעולים דברים ברורים שמפריעים ונראה לי שהם קריטים מבחינתי ושלא אסתדר עם זה אז להפרד..

אני חושבת שכדאי לתת עוד צאנס לקשר הזה.. תגידי לו שחשבת על זה שוב.. ונראה לך שאת כרגע רוצה להמשיך לנסות..

המון בהצלחה!!!

הם לא התמונה המלאה עד שמתראים (וגם אחרי החתונה רואי םשתמיד מכירי םדברי םחדשים לטוב ולפחות טוב) אבל-- זה גם תלוי בכמות הברורי םשהיא בררה לפני .שכבר עןשי םאת ה"סינון הראשוני". אולי מי שהכיר ביניהם הכיר את שניהם היטב וחושב שיש התאמה ואול יזו היתה עצה של מישהו ש"נראה לו" בלי סיבה ממש מיוחדת.(אול יהוא השליח ,אי אפשר לדעת) האם היא שאלה מישהו שמכיר אותו? ויוכל לתת לה מידע על ההתאמה ביניהם? הרי לא נפגשים ,גם לא "רק" 2-3 פגישות מבלי לברר נתונים מתאימים.

שתאמר לו מראש שמטרת הפגישה לבדוק מחדש התאמה ביניהם יותר לעומק, אך תבהי רשאין  זה אומר שפגישה מחודשת כבר מראה על כוונת נישואין אלא על ברור מחודש של ההתאמה ביניהם .כך הוא לא ייפגע אם לבסוף היא תחשוב שלא .ולפחות היא תהיה שלמה עם עצמה(ואול יגם הוא אם לדעתו לא היתה סיבה   השאלה היא אם הוא עדיין פנו יעד שהיא תיצור קשר  וזה כבר לא בידה..)יתכן שהברורי םהנוספים יראו שהאטינטואיציה צדקה ואז מראש היא לא תיצור עם הבחור קשר לפגישה נוספת אך יתכן שלהפך. למה לעשו תספקולציות ו"להתבכבש" עם עצמך?!?!? ו ל ה ת י ע ץ  עם איש מקצוע או אדם קרוב ונבו ןשאת מכירה אות ווסומכת עלי וומבין בעניין וכו'. אין לי ספק שאתם מכירי םכאלו. ושוב, הרב שמחה כהן  מ ע ו ל ה  אפשר לשאול ברדיו ישיר או בפקס או במסרו ןבימי א ברדי ו",קול-חי" בשעה 11-12 בלילה. אפשר לטלפן לביתו לייעוץ. אני התלהבתי ורבי םמכירי םאת וולכן אני משתפת

אין שמחה כהתרת הספקות" כדברי חז"ל הגאונים(אגב, מה המקור לציטטה? גמרא?)בהצלחה לך ושתהיי מאושרת

אם יש הרהור ולו הקל ביותר לא מפסיקים אחרי פגישה ראשונה.

אין כל בעיה לחזור פשוט לצלצל ולהגידעשיתי טעות מוכנה רוצה לנסות ולהמשיך את הקשר

אני כותבת מתוך נסיון של הרבה שידוכים {שדכנית בישפה}

שאין סיבה שלא..(וזה מוכר..) אך לא הגדרת מדוע כן. כלומר, אול יתבררי עם עצמך ואז איתו מה יכולי םלהיות הדברי םהמשותפים שבשלהם כדאי להיפגש לברור התאמה. האם את והוא רואי םסיבה שכן. אול יהכיר ביניכם מישהו שמכיר את שניכם מפני שהוא ראה שיש סיכו ישאתם מתאימים? המלצה טובה לכל גולש בפורום הזה. אנ יב"ה נשואה כבר אך הרב שמחה כהן הוא מומחה מומחה בתחום הזה ,מבין לנפש האיש והאישה באופן מדהים. תענוג להאזין לו ברדיו והוא מסכי םגם לייעץ בטלפון בימי שיש בי ןהשעות אחת לשלוש בצהריים. (שמעתי ברדיו ,אך זה הי המזמן אם תרצי אכתוב לך המס' טלפון דלו בבית )הוא מייעץ גם לרווקי םוגם לנשואים והתוכני תשלו ברדי וקול-חי בימי ראשון מ11-12. מצליחה ומרתקת. והוא גם נעי םהליכו תמאוד. הוא ממש מומחה ומבין בנפש. הן צעירי םבפגישות מתקשרי םוהן זוגות נשואים ותשובות יו חכמות ומרתקות. הם מתיעצים בכל עניני הפגישות כולל התלבטויות כשלך. כדאי לך להאזין ולכל מי שב"תהליך ההכרות"

כבר עבר שבוע מאז..ואני מרגישה שזה בכלל פדיחה לעשות את זה,מה הוא יחשוב שאני לא סגורה על עצמי??ואם נגיד נצא שוב ואני שוב ארגיש שזה לא זה,אז יהיה לי יותר קשה להגיד לו "לא"..קיצר נראה לי שאני אשאיר את זה ככה..

החלטת נכון, עם הבחור הבא זה יצליח בעזי"ת!

לעלמה,

אם תבררי ותגדירי נושאים אלה עם עצמך ביסודיות,ותמפי את עצמך מבחינת מי מתאים ומהם הגבולות הברורים הסבירים,ורק לאחר מכן תתחילי בע"ה לתור,אז לעניות דעתי ייקל עלייך לבצע החלטות ובחירות נכונות.אז תדעי ביתר קלות מי מתאים באופן בסיסי ומשם להמשיך.הרגש למשל לא יתעתע בך בקלות,ומנגד-אם קיימות אצלו תכונות חשובות הדרושות לבניית זוגיות כדת משה וישראל יהיה להם משקל נכבד ומאזן.

בכלל כדאי לזכור כי בחיים בדרך כלל החלטות טובות מקבלים בראש ולא בלב או באינטואיציה.

הרגש חשוב מאוד אך הוא מחייב בסיס מציאותי כלשהוא.מעשית-צרי עימו קשר -ואם הוא בחור ראוי -ואני אומר זאת מנסיון-הוא יעריך זאת ויכבד זאת מאוד-ומכאן להתמקד בעיקר ואם בכל זאת עדיין הרגש לא מתפתח במידה סבירה ייתכן שאתם מיועדים לאחרים והקשר הזה הוא שלב חשוב בדרך.אך לדעתי ההשתדלות כעת חיונית.מאחל לכם הצלחה ושנשמע בשורות טובות בקרוב,

זו כזו מילה יפה!!!

כי אז כדאי פשוט ללכת ללמוד

ולא לשאול בפורום.

הצלחה גדולה

נראה כאילו לא קראת את התוכן- אלא רק את הכותרת..

היא לא מבקשת גיבור!

אלא מבקשת שותף..

"באתי לכאן היום כדי לבקש ממך שתעזור לי להחליף את הסרט בו אני הגיבורה ראשית שקמה ומתעוררת לבד. סרט בו אני שבה מהעבודה ואין לי למי לספר חוויות. קשה להחזיק סרט שלם על הכתפיים לבד, לא חשוב כמה מוצלח הסרט. רוצה כבר להיות צמד" 

משתתף ראשי, כי כרגע היא הגיבור הבלעדי, כך היא כותבת בפרוש.(ברור שבעיקרון אתה צודק, אך לא זו הכוונה במקרה הזה

אנא סדר לי בבקשה סוס לבן!

על האביר כבר ויתרתי מזמן...

(גרפיטי שראיתי).

דרוש סוס לבן.

(את האביר כבר מצאתי..)

קצת יותר אופטימי

ברצינות אני ממש לא רוצה לפגוש את בעלי בדיסקוטק או בבר אפלולי!!

סליחה שאני נתפסת על זה אבל ברצינות לא הייתי רוצה להכיר את בעלי שם....

מלא לייקים!

של ה"סליחות" או שלא הבנתי?! תזכירו לי.או הושענות?

כלומר, מדובר במישהי חילוניה שכבר חוותה יחסי מין ?

so whats the big deal

???

הפעם באמת צינזרתי

אמנם כל אדם מצווה להתוודות לפני השם - אבל לפרסם חטאים ברבים -זה טו מאצ' מבחינתנו.

אתה שואל מה הקטע באמת?

הקטע זה הקדושה של הקידושין

הקביעות של הנישואין

השכינה של בית יהודי

אם אני מבינה נכון למה אתה מתכוון- אז חתונה זה הרבה מעבר!!!!!

אפשר להשוות את זה ליסורים של רווק\ה דתי\ה ?

זה גרוע יותר... הם הולכים בדרך מסוימת שברור להם לחלוטין שזאת לא הדרך הנכונה...

לדעתי זה הרבה יותר כואב... לדעת שקלקלת משהו... שלדתיים (מקווה מאוד...) זה שלם.

פשוט ממה שהיה נשמע ממך שלרווקה שהיא לא דתייה לא אמורים להיות ייסורים ורצון ולחתונה....

רק שבגלל שזה פורסם כאן חשבתי כל זמן קריאת הקטע שמדובר על מישהי דתיה עד שהגעתי לקטע עם הגלולות ואז אמרתי לעצמי, כאילו מה ? על מה היא מתבכיינת ? איך אפשר להשוות בכלל ?

לדעתי אין מה להשוות בדיוק בגלל הסיבה שאתה אומר.. הן לא נמצאות באותו מצב.. נפשי.. אם נקרא לזה ככה.

אפשר להזדהות עם חלק ממי שהיא כתבה, אבל לדעתי, זה שהיא לא שומרת נגיעה, לא הופך אותה לפחות סובלת מהרווקות.

מי שלא שומרים נגיעה ושאר הלכות-

סובלים עוד יותר מהרווקות

סובלים עוד יותר מתחושת ה-לתת את עצמי בקשר הזה- להפתח- להקשר

ולא להרגיש ביטחון בקשר,

ויש הרבה הרבה יותר מה להפגע כשהקשר נגמר

הרבי- אני אשמח לתגובה על כל שאר ההודעה חוצמזה- ולסיים את הדיון הזה.....

מדובר על מישהי שחוותה יחסי מין עם מספר גברים ויש לזה הגדרה מדוייקת בהלכה.

אני מאחל לה שתחזור בתשובה שלמה ושה' ישלח לה מזור לכל צרותיה.

שימו לב שבכוונה הבהרתי כבר בתחילת ההודעה שזאת הודעה מועתקת ולא אני כתבתי...עם זאת, בהחלט אני יכולה להזדהות עם חלק נכבד מהכאב שלה- ואני לא רואה הבדל בין רווקה חילונית לרווקה דתייה...

שנזכה כולנו- וכל אחד מאיתנו- לחזור בתשובה שלמה לפני השם

(כי מי נאי אששלח אנשים אחרים לחזור בתשובה?! יש לי שק משל עצמי לטפל בו...)

נראהל י משו פה מציק לך
אם בא לך להמשיך את הדיון באישי או אצל בעלי באישי- אתה מוזמן

וזה לא גורע מזה שיש פה תפילה יפה ואישית של בת ישראל

שפונים לאלוקים. היא מבקשת מהקב"ה. גם בחורה שלא גדלה והתחנכה במוסדו תחינוך של תורה ומצוות, מבינה שעליה לתלות תקוותה בבורא(לפחות הבחורה הזו.)מאחלת לה שתפילתה תענה לטובה ושהיא תגיע לדרך התורה

לא חסרות תפילות רווקות (לא צריך דווקא את זו ,גם אם הבקשה באמ תמהלב והלב כואב, בגלל הנושא הזה, לא היו צריכים לפרסם )אלא למצוא קטע אחר

איפה הבושה ?איפה שפה טהורה. יכולת לכתוב, בחטורה שלא חיה חיי תורה, לצערה לא לימדו אותה מילדות והיא לא ספגה מילדות ולכן היא טועה ותועה בדרך הזו ומאחלת לה שתמצא כי אול יהיא בחורה עם לב טוב .ובסה"כ בחורה יהודיה. מאחלת לה שתמצא את דרך התורה וגם חתן בדרך התורה. מכל הלב, וב"ה שזכינו בלי דרך ייסורים ועקלקלות, אלא מילדות .מרגישה בת מזל.

לא כותביח םבפרוש מילים כאלו ועדיף לא ברמיזה. האם מנהל הפורום לא קורא קודם הפרסום?!

לא להתאבד מכל מילה שלא נשמעת בלקסיקון היומיומי שלך...

אנחנו חיים בעולם לא פשוט-

נכון צריך לשמור על טהרה וקדושה

אבל גם לא להיות יותר מדי עדינים, אחרת המציאות תכפכף אותנו.

אז אני אתייחס

לא- אני בהחלט לא קוראת כל הודעה שנכתבת בפורום לפני שהיא מתפרסמת... יש לי חיים ב"ה ואין לי זמן להתנדב לשבת לעשות את זה...

(לעיתים הכותבים פה פונים אלי לגבי משפט שבעייתי בעיניהם.)

חוצמזה- העיקרון הבסיסי של פורום הוא-

שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה- בלי שמישו יאשר לו או לא. חופש הביטוי

נכון בפורום הזה יש פוליטיקלי-קורקט בנושאי שיחה ובצורת שיחה

לפעמים קצת חורגים מהקורקט- וזה בסדר.. בצורה מכובדת כמובן

לכן- מצד אחד ערכתי את ההודעה הראשונה- עם המשפט הבעייתי בתפילה של הבחורה שמצוטטת שם, מצד שני השארתי את הדברים של הרבי על מקומם.

איזון.

עד שהגעתי למילים שהיו במקום בו נמצאת כרגע המילה <צונזר>

מכיון שזה פורסם בפורום, ומכיון שזה היה לפני שזה צונזר, ומכיון שמהכתוב שם הסתבר שהבחורה הזו חיה חיי אישות ללא כתובה וקידושין עם יותר מבחור אחד ולדעתי זה משנה את כל התמונה ומכיון שאני לא ממנהלי הפורום וע"כ אין לי אפשרות לערוך מה שכותבים חשתי חובה לא להשאיר את הכתוב כמות שהוא אלא להגיב.

אני לא חושב שהשתמשתי במילים לא ראויות. הפורום כאן אינו מיועד לילדים. המקום הוא פורום לקראת נישואים ובאיזשהו שלב לקראת הנישואין כל אחד אמור להבין שהתינוק לא מגיע בצורה פלאית ע"י חסידה וגם שלא קונים אותו בביה"ח..

בפורום אמנם מיועד לאנשים בגיל מסויים

אבל הוא פתוח לכל עיניים

ידוע לנו בוודאות שגם בני נוער קוראים פה (היי!! מה המצב חברים?)

יש לחשוש- שגם ילדים קוראים פה

ובכל אופן ראוי לשמור על הטרמינולוגיה הקורקטית במרחב החברתי של הפורום

(לתרגם לך? )

הרבי- קרעת אותי!

בהם אפשר לקרוא גם דברים אחרים בשפה אחרת ..

שהשדכנית פשוט רשמה לי

הבחור בן **

גר ב***

זה התמונה שלו -

נתתי לו את מס' הטלפון שלך!

כאילו הלוואווו!??!?!

מה נראה לך?

א. אני צריכה הרבה יותר פרטים.

ב. לא נתתי את הסכמתי. פעורה!

אמרתי לה- אני לא מוכנה להשתדך בדרך הזו- שלום.

וזה כבר קרה לי.

שאמרו לי בכוונה תחילה דברים לא נכונים- כדי שאני אסכים.

ושדכנים שמתעצבנים כשאני מנסה לברר עוד דברים ומבקשת עוד טל'- וגם זה כבר קרה לי..

פסולים אותי על פי הגובה ("אין לי בנות כל כך נמוכות..." אני 162!!! זה הגובה המושלם ואל תתווכחו איתי ), סגנון לבוש ("אה אתה מהמכופתרים האלה..." - משפט אמיתי שנאמר לי), רקע וכו'

בלשון המעטה...

קודם כל הרשי לי לשבח אותך על הכנות והישירות, באמת שאין הרבה כאלו שיהיו מוכנים להודות בדיוק שהצד ה"חיצוני" הזה וכיביכול ה"שטיחי" הוא זה שתוקע אותם..אז זהו שגם אני מסכימה איתך ואני בכלל לא חושבת שזה שיטחי, להפך זה מאוד בוגר בעיני להתייחס גם לצד הזה ולא להעביר הלאה ולהגיד "בסוף יהיה טוב"...מה שבטוח יהיה, השאלה אם אילו תחושות זה יתלווה.. 

אז אחות קטנה ויקרה, הרשי לי לשלוח לך המון חיזוקים ולעודד אותך שהתלבטויות בקשר הן לגיטימיות ואף חיוביות להתקדמות שלו זה טיבעי וזה בסדר, את יכולה לעמוד שוב מול המראה לחייך ולהגיד להעצמך"ייאיי איזה כייף אני נורמלית"

אני לא יודעת כמה זמן אתם יוצאים שזהו מימד לא פחות חשוב לבחון את הדברים, אבל אני חושבת שאם ההתלבטות היחידה שהייתה לך היא רק לגבי המראה שלו- הייתי אומרת לך יקרה שאם כייף לך וטוב לך איתו, אם את מרגישה שהוא מכיל אותך, מכבד ומקסים- תני לזה עוד כמה חודשים ואל תוותרי כ"כ מהר עד שתהיי בטוחה שזה לא באמת זה בלי המראה....

אבל בגלל שבהחלט טרחת לציין שזה לא הדבר היחידי והאמת שיש עוד כמה דברים...לפעמים קל לנו להדחיק את האחרים שאולי יותר משמעותיים ואולי יותר קשה לנו לדבר עליהם מאשר על דבר שרגיל להציג...

אם תרצי יותר לשתף ולהתייעץ את מוזמנת לשלוח לי מסר

בנתיים יקרה תהיי חזקה

שולחת לך איזה ווקאלי נחמד לעידוד ולחיזוק האמונה שהכל לטובה

זה משנה, לפעמים מראה הוא משהו שמפריע בצורה ראשונית, ואחר כך נעלם,

אבל אם הוא לא נעלם, זה בעייתי. 

לפעמים מראה חיצוני שמפריע הוא רק סימפטום שמצביע על בעייה יותר שורשית,

ואם גם ציינת שיש עוד כמה דברים שמפריעים, אולי הדחייה מהמראה היא רק הביטוי לזה.

תרשי לי גם לעודד אותך, אבל לא עם מידד טסה...

אם את רוא  שאת פשוט לא מצליחה להשלים עם זה, לא נראה לי שיש לך הרבה אופציות.

זה בדרך כלל לא עובר עם הזמן, וקחי בחשבון שאת צריכה לחיות איתו, אם זה סולד אותך, חבל להשלות אותו...

וחבל למרוח את הבחור כמה חודשים, מה הוא אשם?

זה שי לו שפם? זקן?

שהוא לא מתלבש איך שאת רוצה?

שהוא לא בצבים הנכונים? שהוא שמן\רזה\גבוה\נמוך? שיש לו פגם אסטטי רציני?

השאלה אם זה משו בר שינוי בכמה זוזים ומעט פתיחות- או לא

ולפעמים- כן- מראה חיצוני הוא סיב לפסול

|מעודדת אותך|

(אבל דיר באלאק!! אם את אומרת לו את זה ישר בפנים. זה שיא הפוגע!)

והמראה עדיין דוחה - נראה לי להפסיק את הקשר.

בד"כ אומרים לא לפסול על מראה חיצוני כי ברגע שמכירים את הבן-אדם הסלידה עשויה להיחלם.

במקרה שחלך אני מבינה שעבר זמן והיא לא נעלמה - אז כנראה זה לא שייך.

זכרי שדחיה פיסית היא עילה לגירושין גם עבור זוג נשוי....

והמון המון הצלחה

מה? לחתוך בגלל זה?

זה מאוד יכול לעזור.

אם זה זקן/שפם/אורך שיער או לחילופין הבגדים שהוא לובש, או שילובי הצבעים שלו- זה דבר שאפשר לשנות - ואם הוא אוהב אותך, הוא יסכים בשבילך בד"כ.

אם זה משהו יותר מהותי (פגם אסתטי קריטי) אז יש מקום לבדוק עד כמה זה קריטי ולפי זה להחליט אם לחתוך או לא.

בהצלחה רבה רבה!!!!!

ויופי- זה עניין סוביקטיבי

כך שאפשר להתרגל אבל זה כן גם סיבה לפסול.

(אני לא מדברת על דברים כמו זקן ופאות,

 שזה וודאי תלוי אדם ותלוי תרבות

אלה אפילו על פזילה, צלקות....

יש כאלה שאוהבים את זה

בנ"א שונים יכולים להרגיש אחרת.)

ותבדקי אולי זה משהו שניתן לשינוי-

לשנות מראה? לסדר גבות? לטפל בפצעים?

בהצלחה רבה

יהי רצון שה' יפתח לך שערי דעת ויהיה לך ברור מה לעשות

אחותי יצא לדייט עם בחור מיוחד מאוד.
כאשר חזרה היא אמרה ש:"נכון שהוא בחור טוב,
אבל המראה החיצוני שלו מפריע לי, ואני לא רוצה להתבייש בו, אני רוצה להיות גאה בו"

אני באופן אישי חושבת שבגלל מראה חיצוני לא פוסלים,
אבל אם זה נמשך ועדיין מפריע מאוד-אז כן.

וזה לא רדוד!!! את צריכה לאהוב אפילו במקצת את המראה של הגבר שתחיי איתו כל חייך בע"ה.

(מנהלים - אני משתדלת לכתוב נקי...)

האם מה שמפריע לך במראה החיצוני הוא "מה יגידו שאת התחתנת עם אחד כזה?" (ואז אם שאר הדברים בסדר - ייתכן שיש מקום לעבודה שלך בנושא...)

או  ----

האם מה שמפריע לך זה איך נראה לך (ברור שבתיאוריה ....) שתסתדרי איתו במצבים אינטימיים (ואם זה מה שמפריע לך - נראה לי להפסיק)

זהו....

אני ממליצה עם שיטת TAT, שיטה לטיפול בטראומות,

שבעצם עושה שתהיי מודעת אבל זה לא יפריע לך,

שלחתי בעבר בחורה שהתלבטה כמוך אחרי חודשיים, בגלל משהו במראה חיצוני,

טיפול אחד בעלות של 100 ש"ח והם נשואים באושר...

אני ממליצה!,

אני יכולה לתת לך שם של מטפלת מעולה!!!

לא בטוח שזה קשור.

כאילו, על מה היא תעבוד?

היא "תתבונן" בדברים שגרמו לה לא לאהוב את המראה החיצוני של x?

יכול להיות.

מה שכן, אם זה כל פעם חוזר על עצמו, שהיא יוצאת עם בחורים אבל מפריע לה המראה החיצוני שלהם, אז , בהחלט יש על מה לעבוד.

מזה אומר...

דיברתי עם חברות שלי היתה להם אותה בעיה, והיום הן נשואות לאותו אחד,

מסתבר שכן אפשר לעבוד על זה, השאלה איך לעזאזל עושים את זה?

אגב, מה? אני אגיד לו לעשות דיאטה? זה מעליב...

התחלתי כבר לכתוב אבל מצאתי את האתר הבא-

http://dapeikatom.homestead.com/TAT.html

היא מומלצת מאד.

בהצלחה

את בטוחה שמיצית את כל הקשרים מהעבר?

ייתכן שלא.

יותר מדי פעמים חשבתי על כל אחד.

יותר מדי פספוסים יש שם!!

יותר מדי אומץ צריך כדי להודות בזה.

יותר מדי מחשבה צריך להשקיע כדי להיות בטוחים.

יותר מדי בטוחים- אי אפשר להיות!!

מעט מידי אמונה

מעט  מידי תפילות

(כי אין יותר מידי תפילות )

סורי שאני ככה..

מאחלת לך שזה לא יארך לך הרבה.

אולי אין כזה דבר יותר מדי תפילות..

אבל לפעמים יש הרגשה כזו..

ומסכת מדהימה-

כל מילה! בדיוק מה שאני מרגישה!!!

אמונה זה לא דבר שמתחיל בדייט הראשון, ולא נגמר בחתונה.

זאת דרך חיים, בשידוכים, בפרנסה, ברמזור שבדיוק התחלף לאדום כשהגעת אליו ובכל צעד בחיים.

מצד שני ברור שיש נפילות, לא אמרתי שלא.

והיא אמונה שלימה וחזקה!

אבל פחות נעימה..

ואת כותבת יפה..

פשוט כתוב כאן בעיברית שהמחשב על אנגלית

סתם סיקרן...

לחפש בגוגל:

http://www.google.co.il/search?q=hu%2Cr+nsh+zni+kt+f%2Cc%2C+fti+fkuo!

[חיבוק]

תופעה שמביאה לחוסר אימון שיכול להיות קשר יציב עם החבר'ה מכוכב נוגה..\ מאדים..

אני חוזר ומבקש, לא לפרק לי קשרים על דברים של מה בכך.

כל מיני הרגשות ותחושות..

לבדוק אם הם אמיתיות.

יותר מדי קשרים מסתבכים בלי כוונה.

יותר מדי קל לפגוע באנשים.

יותר מדי מסובך לתקן פגיעות.

יותר מדי פגיעות קורות בלי כוונה.

יותר מדי כוונה לא צריך בשביל להסתבך.

יותר מדי הסתבכויות אפשר למנוע.

יותר מדי צריך לסמוך על עצמך.

יותר מדי סומכים עלייך.

יותר מדי מזלזלים בהחלטותיך.

יותר מדי החלטות צריך לקבל.

יותר מדי מפחיד להחליט.

יותר מדי דברים צריך לקחת בחשבון.

יותר מדי אנשים צודקים יש סביבנו.

באמת יותר מדי זמן לא כתבת פה..

|חיבוק| |חיבוק דב מועך|

יותר מידי מחכים להצעות...

יותר מידי עושה פדיחות לעצמי...

יותר מידי אנשים חושבים שהם יודעים..

יותר מידי אנשים לוקחים אחראיות לא שלהם

יותר מידי אנשים לא לוקחים אחריות על עצמם!

יותר מידי דייטים לא קשורים (אפשר לדפוק ת'ראש בקיר??)

יותר מידי חוסר סבלנות

יותר מידי קשה לפתוח את הלב באמת

בתכלס (ואני מתעלמת מהיותר מידי...) 

אנחנו רוצים להתחתן (ולא אנחנו לא מעוניינים בתשובה המעוסה "בעיטו ובזמנו..." ) אך אין לנו סבלנות לחכות להצעה... לברר לצאת לגלות שזה לא קשור(ח"ו) ולצאת שוב ושוב... די רוצים לסיים בלי הרבה סיבוכים... 

אבל מה לעשות שתכלס הסיבוכים הם אילו שמקדמים אותנו....

כול משהו כזה עוזר לנו להתקדם באמונה, עבודת המידות, עבודת ה' וכו'...

תגידו מה שתגידו גם הבנות בסופו של דבר מתחתנות

יותר פשטות

יותר זרימה

יותר הבנה

יותר חשק

יותר מחשבה

יותר עין טובה

יותר מקום לחיבור

יותר שמחה

יותר תפילה

יותר אמונה

יותר קבלה

יותר סובלנות

יותר סבלנות

יותר נחת

יותר קצב

יותר שלום

יותר רצון

רשימה ארוכה לא-פחות של דברים שיותר מהם יעזרו לך למצוא.

הפתרון נמצא אצלך, לא אצל אחרים

אין הצעה לא קשורה, יש מישהו שלא נקשר....

המון אהבה!

עדי

יותר מדי מתרכזים בכאב.

יותר מדי חושבים שצריך היה להיות אחרת.

יותר מדי נשארים במקום כשצריך להמשיך הלאה....

ד"א, הזמר החרוש (הידוע, האהוב, המוערץ, וכו' וכו'...) אודי דוידי הקדיש לנו שיר (אחד מני רבים):

"כמו במכחול את העולם אתה צובע
וקול פנימי לך קורא, אתה יודע
הכל תלוי בך, מצב הרוח מסביבך
המציאות היא כמו - המציאות בדמיונך

תחשוב טוב - יהיה טוב!
תאמין בעצמך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
אלוקים אוהב אותך

היום אתה רואה במשקפיים רק אפור
מחר אפשר לראות דרכם שוב את האור
הכל תלוי בקול שלך אומר בפנים
תחשוב טוב יהיה טוב! תאמין!

תחשוב טוב - יהיה טוב!
תאמין בעצמך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
אלוקים אוהב אותך

יש לך מלאך שאומר לך גדל
ויש מלאך אחר שאומר לך חדל
תקשיב רק לאמת שזועקת מהלב
תדע שאלוקים אותך אוהב

תחשוב טוב - יהיה טוב!
תאמין בעצמך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
אלוקים אוהב אותך

יום טוב לכולנו.

מה אמרת? את כבר מעדיפה להתפשר על אודי דוידי?

חשבתי ככה...

סתם..סתם... תרגיעו

דוידי הם אחלה משפחה שבעולם!

ואודי דוידי הוא זמר... ביותר  (השלם את המיותר)

אבל אם אתה מסוגל למצוא שיר של אייל גולן שגם אני אסכים לשמוע וגם יבטא את הרעיון שלך -

תביא!

אבל אפילו אליבא דאודי- יש בחינה של-

ויש מלאך אחר שאומר לך חדל
|מתפלמסת|

ויש מלאך אחר שאומר לך חדל תקשיב רק לאמת...!!!