שלא משנה כמה זמן עבר, תמיד יצנח לך הלב אם רק דמיינת שאת רואה צל שלהם.
וכשזה קורה בדייט אחר, וזה לא דמיון ולא צל אלא מפגש חזיתי,
זו אחת החוויות האיומות.
פרקתי
שלא משנה כמה זמן עבר, תמיד יצנח לך הלב אם רק דמיינת שאת רואה צל שלהם.
וכשזה קורה בדייט אחר, וזה לא דמיון ולא צל אלא מפגש חזיתי,
זו אחת החוויות האיומות.
פרקתי
שבוע טוב
חשוב לי לדעת אחרי כמה שיחות בירור עם בחורות לגבי חברים
אני רוצה לוודא שאני עושה את זה בצורה נכונה.
אשמח אם תכתבו פה רשימה של דברים שאתן מבררות בשיחות כאלה
עם הדגשים על דברים חשובים
מרגיש שצריך שיהיה כאן מדריך מסודר לזה כי זה חלק ניכר מכל העולם של השידוכים
אבל לי כרגע בעיקר חשוב מה שהסברתי
בינה.שמפרט בדיוק איך לעשות את הבירורים בצורה חכמה.
מאוד ממליצה לקנות אותו!
קוראים לו- להצליח להשתדך ברוגע של מנחם חפץ
לדעתי כל מגזר יכול ללמוד המון מהספר
ועדיין למרות שאני גם לא משתייכת לחבד למדתי הרבה מהספר וכל אחד יכול לקחת את החלקים שמתאימים לו..
)לא הכי מבינה, אבל נראלי מההיגיון..
תלוי מאוד קודם כל מה הגיל שלה, ומאיזה רקע היא באה..
יכול להיות מאוד, שאותה ילדה חווה או בבית/בביה"ס דברים שגורמים לה לפחד מהם.. בפועל מה שקרה שהיא חשבה על זה.. ובתת מודע היא נכנסה לזה והרגישה מחנק..
יכול להיות שזה סתם קוצר נשימה.. צריך לבדוק טוב מאיזה רקע היא באה.. יכול להיות שהיא סתם מפתחת אסטמה.. זה יכול להיות בעיקרון מלא דברים..
בראש ובראשונה, צריך לבדוק את הרקע של הילדה בשביל לדעת כזה דבר
כזה שאת נותנת בו את כל הלב שלך
שאת אומרת לה שוב ושוב שאת כאן איתה
שאת חוזרת ואומרת שיהיה טוב
שאת אוהבת אותה
שזה יעבור
שאת תדאגי לה כמה שתוכלי
שהיא בטוחה

גם רב צריך מיומניות כאלה.
ו.. לא.. זה פשוט לנסות להיות חבר..
והן גבוהות
וזה מרגיש שאין סיכוי
ה יעזור לנו.

כשעוברים התקף כזה הרגשות והזכרונות והתחושות משתלטות על המציאות ושואבים את האדם למקום אחר לגמרי.
חלק מהדברים שעוזרים זה לעמוד מולו (לדעתי לא לחבק)
להסתכל לתוך העיניים שלו
ולדבר איתו בקול רגוע:
לספר לו איפה הוא נמצא
מה גרם לו להלחץ אם יודעים
להבטיח לו שזה תיכף יגמר
הוא לא הולך למות ולא הולך לקרות לו שום דבר
אם אפשר להביא לשיתוף פעולה מצידו, שידבר שיספר מה הוא מרגיש
לדעת שזה הולך להגמר עוד כמה דקות..
הרבה הצלחה, אמן שנזכה להיות טובים ונכונים ומדויקים למי שצריך אותנו ברגעים הנכונים.
לא יודע עד כמה זה ריאליסטי, אבל מאד מזדהה עם המסר
(כי הכותרת היא קליקבייט מעצבן ביחס לתוכן)
שבסוף, גם הבן אדם הכי כנה בעולם - יכול להחליט אם מתאים לו בחורה יותר צדיקה או יותר פתוחה. אין סתירה בין הגדרת עצמי לבין הגדרת מה שאני מחפש, אם זה בגלל שאיפות נסתרות שלי לעתיד או כדי לעשות דווקא למישהו, או לא חשוב מה הסיבה. אפשר להסביר מי אני בהווה ותוך כדי לחפש מישהי שונה. יש מצב שהיא רואה את הדברים באותה צורה - כרגע היא כמו שהיא אבל שואפת להיות כמו שאני עכשיו, ואז כולם רגועים.
יכול אדם לבחור בכל פער שהוא בינו לבין אשתו (אשה שמחפשת גבר גבוה ממנה...)
בשום אופן.
המהלך עבד ככה אצלי: יש שאלה מעניינת בכותרת (כן גם אותי זה העסיק) > נכנס כדי לראות מה התשובה > מדברים על משהו אחר לגמרי* > אוף איתם.
* לדעתי, במיוחד בנושאים כאלה, להסיט את הדיון לשאלה "רלוונטית יותר" זה שגיאה. משום שהשאלה כמו שהיא נוסחה בהתחלה כנראה תעלה מחדש בעוד כמה זמן... כי אי אפשר להתעלם דווקא מהניסוח הזה ומהצורך המדוייק שהשאלה נובעת ממנו ולעבור לדבר על רובד אחר שברור שגם בו יש על מה לעבוד - אבל זה לא מה שהטריד אותי עכשיו אז למה לעשות עוד בלאגן?
היו שם שני צדדים, שני קולות, שתי טענות שונות. ואז הוא לקח רק צד אחד ודן בו לאורך הסיפור (הצד של זה שמחפש יותר צדיקה ממנו), אבל כך הוא בעצם מבטל את הצד השני בדיון. כמו שאני הבנתי, הציגו את זה די שטחי: אתה מחפש צדיקה ממך כי אתה שואף להיות כזה? תתבייש לך! אתה לא באמת צדיק.
אבל התעלמו מהקול השני שיכול להיות שהוא לגיטימי לחלוטין ולא נתנו לו מקום.
כמובן, לא אמרתי שלהכיר ולהשלים עם עצמך זה לא חשוב. וודאי שזה רלוונטי, תמיד. אבל זה לא עונה לשאלה (ה-שאלה שבכותרת) מה אני מחפש. מה אני מחפש זו רק השאלה הבאה *אחרי* שענית לעצמך מי אני. כי כמו שאת אומרת זה באמת תלוי אחד בשני.
השאלה מאנונימי לא כי זה אישי או מביך. פשוט יש פה אנשים שמכירים אותי באמיתי, וזה יכול לפגוע במישהו שאנחנו מכירים..
אז ככה. שידוכים.
החבר שם את המספר שלי שיתקשרו לברר אצלי - סבבה
יצא כמה פעמים בודדות, עדיין לא הרבה - סבבה
מה הבעיה?
לחבר שלי יש קצת בעית תקשורת. לא ברמה גבוה. לא ברמה של הקלות בבית ספר או אני לאיודע מה. לא נראלי שיש לו בכלל משהו מאובחן (אולי הוא לא הלך.. לאיודע). הקטע הוא ששמים לב לזה בפגישה הראשונה. ו.. אחרי כמה פעמים שמדברים איתו מגלים שהוא בסדר.. פשוט.. בעית תקשורת. זהו. הוא יודע לנהל שיחה, הוא חכם מאוד, באמת הכל כרגיל.
הקטע זה שנראלי שהוא קצת מפחיד אותן...
אני אנסה לתאר למרות שנראלי שזה לא יועיל יותר מידי, כשמדברים איתו הוא הרבה פעמים צועק, ויש לו כזה "פרצוף סתום" שחיצונית נראה טיפה בעיה. והוא קצת מגושם כזה.. שלומפר. לא בלבוש.. אלא בתנועות ידיים שלו, באיך שהוא מדבר, באיך שהוא צוחק..
אני אתן רגע משהו הפוך, הוא יודע להל שיחה נורמלית, הוא חכם כאמור, הוא בסוף חבר טוב שלי וזה כי.. באמת בסדר.
מישהו פעם שאל אותי אם אני אומר את זה בטלפון בשיחות בירור. אמרתי שלא.
למה?
כי זה לא משהו מוגזם. ובאמת.. בהתחלה זה קצת מוזר. אחכ מגלים שהוא בסדר. אם אני אגיד דבר כזה בטלפון... יפסלו אותו ישר.. ולכן בגלל שזה לא משהו מוגזם אני החלטתי שאני נותן להם להיפגש, ושהיא תחליט בעצמה בזה.
אבל.. מצד שני.. אני מנסה לחשוב מה עושה בחורה כשהיא הולכת לדייט ראשון שהכל בסדר, ואמרו לה שהבחור נורא חכם וכו' ואז פתאום אחרי כמה משפטים היא כבר מבינה שיש בעיה כלשהי. היא עדיין לא מבינה שהוא כמעט נורמלי, ושזה לא דבר שאמור לפגוע בשגרת חיים וכו', רק.. זה מפחיד.
בעקבות כך, שיתפתי את המחשבות האלה עם חבר אחר שלי, שהוא גם חבר טוב של הבחור המדובר. והוא גם אמר לי - שבהתחלה זה מוזר קצת.. אבל אחכ מגלים שזה לא איזה ביג דיל..
אין לי ככ שאלה מוגדרת שתענו עליה
רציתי לשאול/לקבל עצה/לשמוע מה דעתכם. מסכימים עם ההחלטה שלי? הייתם עושים אחרת? משהו? תכתבו. אני מקווה שאני עושה בסדר
הכוונה היא שרואים משו מבחוץ
אני לא יודע באיזה רמה זה, אבל איך שאתה מתאר כן נשמע מצב שמצריך טיפול.
גם אין קשר בין בעיות תקשורת לחכמה. יש אנשים עם בעיות תקשורת, ודווקא מאוד חכמים (ויתכן שזה קשור)
בלי לראות שזה לא כזה נורא
כפרט בודד או מרכזי זה עלול להרתיע, אבל כחלק ממכלול זה כבר תלוי במקום של הבחורה...
אתה לא חייב להסביר ולפרט, אלא פשוט לומר משהו בסגנון: "יש אנשים שמיד כשמדברים איתם 'קולטים' את הבנאדם, אבל הבחור שלנו הוא לא כזה והוא יכול להשאיר בהתחלה רושם מוטעה, ולכן כדאי לך לתת לו הזדמנות ולהכיר אותו יותר טוב".
(כמובן בהנחה שאתה צודק והוא אכן נורמטיבי ורק נותן רושם מטעה)
פעם בחורה שביררתי אצלה על חברה התנסחה כך לגבי איזשהי נקודה אחרת וזה באמת היה מועיל ולמפרע מאוד הערכתי את זה.
או בעיית תקשורת... בטלפון דברים נשמעים לא פרופורציונאליים ובכלל לא שקר לברור את המילים כדי לייצר תמונה הוגנת ומדויקת יותר, לשני הצדדים
"אם אני אגיד דבר כזה בטלפון... יפסלו אותו ישר.."
אז זהו שלא.
א.
אני רוצה שיהיו כנים איתי.
וכשמסתירים לי משהו, זה מעצבן.
על אחת כמה וכמה אם זה משהו שהולך להתגלות בפגישה הראשונה.
ב.
כמישהו אומר לי בבירורים שחבר שלו קצת מוזר, זה לא מרתיע אותי.
אתה מכיר מישהו נורמלי? לכולנו יש נקודות בהם אנחנו שונים מהממוצע.
במקרה כזה אני אשאל במה זה מתבטא.
ג.
אני לא חושבת שנכון לאבחן אותו. אם אתה לא איש מקצוע - אל תיתן לזה שם ("הפרעת תקשורת").
ד.
האם נשמע לך כל כך מופרך לנהל שיחה כזו:
X הוא חכם, כיף לדבר איתו, וכו'.
חשוב לי שתדעי, שיש לו סגנון התנהלות מיוחד. לפעמים בשיחה הוא מתרגש ומגיע לטונים גבוהים, הבעות הפנים שלו אולי נראות קצת חריגות - אבל שזה לא ידאיג אותך, הוא שם ומקשיב.
וכן הלאה. לתאר מה חריג בעינך, ולמה לא צריך להיבהל, ולמה לא צריך לעשות מזה עניין. שאולי בהתחלה זה עלול להיראות חריג, אבל שווה להשקיע את הזמן כדי להיחשף לאדם עצמו.
ה.
אף אדם לא מושלם.
נראה לי לגיטימי לחלוטין להרעיף שבחים ונקודות חוזק על החבר, וגם להזכיר דברים שאולי פחות נחמדים. לא בקטע של לסגור חשבונות. אם אין לך דברים טובים להגיד עליו, אם אתה לא יכול להמליץ עליו - אל תעשה את זה.
יש משהו מנחם בזה שאומרים לך שהאדם הזה הוא כליל המעלות, אבל זייפן.
זייפן זה לא רע.
גם לא צחוק מוזר.
אבל זה כן הופך את הדמות לקצת יותר עגולה ופחות פלקטית.
תגובה מאוד עניינית ויעילה.
מה אגיד? התגובה שלך נשמעת ורודה מידי.
א. נכון מאוד. לכן אני שואל את השאלה הזאת
ב. אולי את לא היית פוסלת - אבל נראלי מאוד שרוב האנשים היו פוסלים. ישר. זה נשמע נורא. תחשבי שאני מדבר עם בחורה, או עם אבא שלה שמתקשר אליי ואומר שלחבר שלי יש בעיה בהתנהלות. מה הוא צריך להכניס את הבת שלו לזה. ראש בריא למיטה חולה.
לשמוע דבר כזה בשיחת בירורים.. וואי וואי
הרי בסוף, למעשה, בשיחת בירורים תמיד יש א וקורה ב. תמיד. זאת מציאות. אז אם אומרים לך משהו "מעודן" בשיחת בירור - כנראה שזה הרבה יותר גרוע באמיתי.. וגם אם זה לא אמור להיות ככה. זאת המציאות וכולם יודעים את זה.
אין באמת דרך לומר את זה מבלי להלחיץ.
ג. אוקי, אני לא איש מקצוע, נכון. אז "יש לו בעיה בתקשורת עם האנשים שסביבו".
ד. עניתי למעלה
ה. יש הבדל בין שריטה/שטות/פגם כלשהו, לבין בעיה בהתנהלות של הבנאדם. את מבינה שיש הבדל בין זייפן לאוטיסט? החבר שלי לא אוטיסט אבל בכז. הדוגמא לא ממש קשורה.
עד שמכירים אותו זה נראה ומרגיש נוראי
ואחכ זה לא כזה קריטי
זה לא נראלי דבר שהוא בר טיפול
זה לא בנאדם לא מנומס שאני יכול ללמד אותו תהיה מנומס
זה בעיה כלשהי
ואז בכלל אין צאנס לדייט שני ולהמשך היכרות שלטענתך אחרי שמכירים אותו זה בסדר ולא מורגש..
תחשוב על הבחורה שמגיעה ופתאום היא קולטת את זה בהפתעה. זה מאוד לא נעים.
צריך להגיד והיא תעשה את ההחלטות שלה, תסביר שאחרי שמכירים את הבנאדם זה לא מורגש וכו..
אבל זה שלא אומרים מראש רק גורם לבחורה להיות בהלם ולברוח ישר..
ממליצה גם להתייעץ עם רב
בהצלחה
למה שמישהי לא תיבהל? זה משהו שהיא לא מצפה לו, אף אחד לא הכין אותה לזה ופתאום היא קולטת את זה תוך כדי הסיטואציה..
) אני רק יודעת שממה שתיארת אני הייתי רוצה לשמוע על זה... לפחות מעט...
אולי כדאי תוך כדי השיחה קצת לשאול אותה שאלות או להבין מהשיח איתה כמה כדאי לומר לה את זה, או שנשמע שיש התאמה אז לא להציג את הדברים, לפחות לא איך שאתה כתבת...
יש כאלה שבאמת פשוט לא תמיד יותר "לקרוא" מצבים חברתיים, ויש גם כאלה
שלאחר מכן התברר שמדובר באוטיזם בתפקוד גבוה מאוד.
לא יודע מה הייתי עושה, אבל שאפו על הרגישות!
אני אגב לא מביא מספר של חבר ולא מדבר עם החברה
למדתי על בשרי כמה זה לא מועיל ולא רלוונטי
אם רוצים לדעת משהו- שהבחורה תברר ישירות מולי
כנ"ל הפוך.
בלי מליון מתווכחים שלא באמת מועילים לרוב.
שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. הָיְתָה נֶחְפֶּזֶת לָלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְנִשּׂוּאֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּנוֹת וְשָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ תֹּאכַל מִשֶּׁל אָבִיהָ. מִכָּאן וְאֵילָךְ תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. (רמב"ם, הלכות קרבן פסח)
בעז"ה שתהיו מתואמים בקרוב.

1. רמת שמירת הלכה (ואכפתיות מהלכה)
2. תדירות ויחס ללימוד תורה
3. חשיפה לתרבות כללית(וגם הדיון אם זה אידיאל או כורח)
כי הרבה פעמים כשאנשים מדברים על רמה דתית הם מדברים על סגנון ואורח חיים.
לאו דווקא על עבודת ה' שמסורה ללב.
זה משהו שהוא לאר מדיד בעיני. ומאד אישי.
ויכולה להיות בחורה כמוני שמוגדרת מאד דתיה (ושומרת הלכה, וכו) אבל שבפנים הקשר שלה מרוחק, ויש לה כל מיני שאלות באמונה (וגם כפירות)
אז זה הופך אותה לפחות דתיה? בעיני לא.
האחד הוא דתי כתכונת אישיות
השני הוא אורח חיים דתי
בדרך כלל מתייחסים לשני כי הוא מדיד יותר ועובדתי יותר, והוא משקף את הראשון במידה מסוימת. הוא גם יציב יותר, הוא משפיע יותר על ההתנהלות שלנו עם אחרים.
תשווה, לדוגמה, בשני המדדים האלה את שתי הדמויות הבאות:
מאפיונר בבית כנסת ביום כיפור,
ורב גדול שלקח את הילדים לבריכה בבין הזמנים ונרדם על הכסא על הדשא
היי,
אני מחפשת קבוצות ווטסאפ של שידוכים והיכרויות למגזר הדתי לאומי עד גיל 25
מישהו יכול לעזור לי?
תודה!
שלום לכולם, חדש כאן ;)
עוקב כבר כמה זמן אחרי הפורום המדהים הזה ורוצה להתייעץ איתכם.
דרך מי/ איפה אפשר לנסות להכיר בנות עם כיוון תורני בגילאי 23-24 ומעלה, שכבר סיימו את המסגרות של מדרשה/ מכללה וחלקן כבר פונות לדרך עצמאית? שואל בעיקר לגבי אלה שלא כ"כ רוצות לפרסם את עצמן דרך כרטיסים, אתרים וכאלה, עם כל החשיפה הגדולה שיש בזה.
אשמח לרעיונות.
תודה על הרעיונות.
לפעמים יש רצון להכיר בדרך טיפה יותר טבעית, לדבר קצת באווירה שלא בוחנת את השיחה במבט של חתונה, משהו שאפשר להיות בו פשוט אתם, בצניעות ובכבוד. יש משהו כזה?
יש מצב שיש שיעורים כאלה גם באזור המרכז/ תל- אביב? אני מגיע מעיר די חילונית שאין בה ביקוש לדברים כאלה
שנזכה לשמוחאחרונה
המטיילת בארץלהקליל קצת את האווירה.
משהו בסגנון של ארוחת בוקר משותפת (שקונים ביחד את המצרכים),
או משהו שכיף לעשות ביחד
שיעמיק את ההיכרות אבל בצורה זורמת.
שימלא קצת יותר זמן ממשחק קלפים..
תודה רבה!
(מחפש עוד רעיונות)
בינה.
הדלקת נרות צפופה במיוחד... נראה אותך שוברת את השיא 🤟רק לא משהו לשלב ממש מתקדם
זה נחמד כמשהו כיף בחלק מהפגישה...
לכן אני מחפש רעיונות לפעילות חווייתית בהגדרה של הפגישה
בינה.



כלי פשוט
בינה.
זא גם להכין ביחד... זה מנסיון לפחות עושה הרבה טוב
נפגשתי עם בחור ארבע פגישות, הכול היה טוב ויפה.. עד .. ש..
הראש ישיבה החליט, שהמקום עבודה שלי לא מתאים.. זאת לאחר, שהבחור והרב שתמיד הייתי מדברת איתם ידעו מראש את הדבר.. ואין לי מושג .. מה הם פתאום נזכרו ? ..
זה ירד מהפרק בגלל הדבר הזה.. והדבר מאוד מאוד כואב לי.. ברמה שאני לא מסוגלת לצאת/לחשוב על אנשים אחרים.. (אז נכון, יהיו חלק מכם שיגידו שזה ילדותי, וחלק אף יגידו שזה ענין של זמן..) אבל לא !. .
אני בן אדם מאוד חכם ופיקח וב"ה ה' חנן אותי באינטואיציה מאוד גבוהה.. ואני יודעת שזה לא הענין.. אלא כי..
אני מרגישה שזה שלי ! ..
בחיים לא נפעמתי גם מהפנימיות בכזאת צורה, ועל הדרך גם מהחיצוניות. .
ממה שאני ביררתי הבחור באותו מצב שלי, אלא שאני עד עכשיו מאוד הראתי את זה..
בחור ברמה שאמר.. (הוא בא מירושלים לפתח תקווה), אל תבואי מירושלים אני אבוא.. קר בירושלים..
או שרמז בדרך עדינה וקלה.. ש.. הגיע הזמן ללכת ואמר "שלא תתקררי" .. רגישות שאני חושבת שלרוב העולם אין.. וזה מה שכבש אותי.. אין ספק.. המידות הטובות והחשיבה על הזולת..
אז..
שאלה קשה..
מה הייתם עושים אם הייתם במצב כמו שלי ? .. אובדת עצות לחלוטין.
פרסומת
היום 00:23
האם הייתם מוותרים על עיקרון/דרך חיים בשביל בחור/ה ? .. אודלייי
נפגשתי עם בחור ארבע פגישות, הכול היה טוב ויפה.. עד .. ש..
הראש ישיבה החליט, שהמקום עבודה שלי לא מתאים.. זאת לאחר, שהבחור והרב שתמיד הייתי מדברת איתם ידעו מראש את הדבר.. ואין לי מושג .. מה הם פתאום נזכרו ? ..
זה ירד מהפרק בגלל הדבר הזה.. והדבר מאוד מאוד כואב לי.. ברמה שאני לא מסוגלת לצאת/לחשוב על אנשים אחרים.. (אז נכון, יהיו חלק מכם שיגידו שזה ילדותי, וחלק אף יגידו שזה ענין של זמן..) אבל לא !. .
אני בן אדם מאוד חכם ופיקח וב"ה ה' חנן אותי באינטואיציה מאוד גבוהה.. ואני יודעת שזה לא הענין.. אלא כי..
אני מרגישה שזה שלי ! ..
בחיים לא נפעמתי גם מהפנימיות בכזאת צורה, ועל הדרך גם מהחיצוניות. .
ממה שאני ביררתי הבחור באותו מצב שלי, אלא שאני עד עכשיו מאוד הראתי את זה..
בחור ברמה שאמר.. (הוא בא מירושלים לפתח תקווה), אל תבואי מירושלים אני אבוא.. קר בירושלים..
או שרמז בדרך עדינה וקלה.. ש.. הגיע הזמן ללכת ואמר "שלא תתקררי" .. רגישות שאני חושבת שלרוב העולם אין.. וזה מה שכבש אותי.. אין ספק.. המידות הטובות והחשיבה על הזולת..
אז..
שאלה קשה..
מה הייתם עושים אם הייתם במצב כמו שלי ? .. אובדת עצות לחלוטין.
מצטערת שאני כותבת רק באיחור, פשוט יש בסיפור הזה המון המון פרטים..
בכל מקרה, הרב שדיבר איתי זה "רב חבר" ככה הוא הגדיר את עצמו.. ששאלתי.. אני לא מבינה הרב, יש אצלכם 2 קולות בישיבה.. אתה מסכים איתי נכון ? אז מי לא מסכים ?" במילים האלו ממש.. ואז אמר לי "אני רב חבר, מכירה ?" .. אז אמרתי לו איך בגלל הגעת לישיבה הזאת ? חח.. אז הוא אמר לי, שהוא כאילו בעצמו בעל תשובה (והוא נשמע אולי בן 60,70) ואמר שנכנס לישיבה הזאת והתחתן וזה ונשאר שם כאילו..
ואני חושבת, שהוא רואה לאן ההדרדרות הזאת הופכת.. ומבין בסך הכול, שיש שם בחורים תמימים שבאמת ובתמים רוצים לחזור בתשובה.. והישיבה "מדרדרת" וסליחה על המילה אבל גם "מרמה" אותם.. (שאמרו לו שיתחתן עם חרדית מלידה)..
ובנוגע לדבר השני שכתבת, הבחור טוען שהוא מעצמו חושב ככה.. (מה שבוודאות לא נכון) אז הנה, פתרתי לך את הבעיה, מה הבעיה עכשיו ?
אם יגיד שלא, אני אבין שאיך כתבתי המון כאן "מחובר עם אינפוזיה לישיבה".. ואם יגיד את זה, אני לפחות אהיה "נקייה עם עצמי" שהנה, השידוך לא ירד בגללי, אני ניסיתי..
(לא שעד עכשיו, לא עשיתי המון הזדמנויות.. אבל זה "המבחן האמיתי" ככה אני חושבת..
המידות ויראת השמיים כן היו רק אצל בנות הת"חים או החשובים. השאר היו עמראצים שלא ידעו אפילו לברך ברכת המזון. בימינו נתערבו הדורות ואיני יודע מה יש יותר - רבנים עמראצים גמורים או אנשים עובדים ברי אוריין ואנשי ספר.
ואני פחדתי שיאכלו אותי בתגובות על המימרא הזו שלי...
ציבור של תמימים נהיינו.
על בסיס הגמרא בפסחים ""את ה' א-להיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים", שגם תלמידי חכמים צריכים להיות יראים מה'...
באופן אישי, אני חושב שההתעסקות היתרה במי רב ובמי לא, במי ת"ח ומי עמר"צ היא לא מוסיפה יראת שמיים (גם כלפי אנשים שליליים שאני מסכים איתך לגביהם). באופן נקודתי אם יש אישיות שכדאי להזהר ממנה כדאי להתריע את מי שזה סביר להניח יכול לשכנע אותו. מעבר לזה, להסתכל בציציות של אנשים ולהפוך את זה לנושא לדיון מרכזי, גם אם הם רבנים, זה לא מוסיף יר"ש לעוסקים במלאכה.
לא דיברתי על טשטוש בין מעמדות שונים, דיברתי על אופן ההתעסקות בדמויות חינוכיות לא ראויות.
יש הבדל בין דמויות חינוכיות לא ראויות (שזה מה שהתייחסתי כלפיו) לבין הבחנה בין גדול לקטן.
יכול להיות אדם קטן וראוי. יכול להיות אדם קטן שלא ראוי. דברי היו מופנים כלפי עיסוק באנשי חינוך לא ראויים בדווקא ולאו דווקא בגודלם או קוטנם (ההקשר ההתחלתי של הדיון היה 'רב עמרצ' ולכן זה ההקשר נראה לי).
אתה מביא עוד נושא מעניין - ההבחנה בין גדול לקטן.
נושא מעניין. מה נראה לך אמות המידה שעל פיהם צריך לבחון גודל?
אציע כמה -
כמות ואיכות בתלמידים (יכולים להיות תלמידים באיכויות שונות גם).
ידע
יכולת סברה
אחריות ציבורית וביצועה
קשרים לאנשים גדולים (תלמיד של ת"ח גדול אחר שחי או שנפטר)
עוד השלכה חשובה שקשורה לנושא - "עשה לך רב"
והגודל הוא אכן פרמטר חשוב בעניין הזה אבל הוא לא היחיד.
יש עניין סובייקטיבי תרבותי/נפשי שקשור ליכולת של האדם לעשות לו רב ולכן הגודל הוא לא המשתנה היחיד (הערה שאני מוסיף, לאו דווקא כנגד מה שאמרת).
אני כותב מה שאני חושב בלי רמזים. ככה אני משתדל לכתוב בדרך כלל.
היה פה אמירה על 'רבנים עמרצים' ולהבנתי לא מדובר רק בהבנת יחסי גודל אלא ביחס לדמות שהיא לא ראוייה בפני עצמה. שמדברים על ת"ח שהוא לא מבין את מקומו אז יש בו משהו הוא גם לא ראוי וזה נכנס למקום אחר מאשר רק להבין מי גדול ומי קטן.
ואתה אומר בתוכן רק דברים שעוזרים להבין מי הוא לא גדול הדור, אני חושב שכדאי להביא את הקריטריונים מי הוא כן גדול הדור וממילא נדע מי הוא לא
לגבי מה שאמרתי ביחס ליראת שמיים זה לא היה לגבי תוכן סצפיפי אלא ביחס לשיח לא מידתי
מכיוון שהדברים שמשתקעים באדם הן לא רק מה שנאמר וכו'
ולוקח זמן שדברים ישתקעו
ולכן עדיף בת ת"ח

חח..
הכוונה שם איננה שהיא כמותם, היא הרי לא מחוייבת בלימוד תורה - אלא שזה השפיע עליה, בהתנהלות, באופי, במה שקיבלה מהבית.
אין ביטוח.
"בת ת"ח", זה עוד לא אומר שמצד עצמה כבר "הכל בסדר".
זה אומר שאם היא בוחרת ללכת בכיוון הזה, אז המורשה שיש לה מאביה, מסייעת וטובה.
ברור שצריך עבודה עצמית והחלטה ממה להיות מושפעים.
בנוסף, אפשר גם להיות מושפעים מדברים נוספים. ומאנשי מעלה נוספים.
ולפעמים באמת קשה לדעת אם הקשר לתורה בא דווקא מזה. אבל סביר שדמות ההורה משפיעה באופנים שונים, גלויים ונסתרים, בלי לשלול את הבחירה העצמית.
הגמרא אמרה כך (והיא לא עצרה בזה, אלא אמרה: חיפש ולא מצא, ישא בת גדולי הדור, חיפש ולא מצא וכו'.. ולא ישא בת עם הארץ), אז ברור שיש בזה ענין.
אבל, כבר כתב הט"ז דומני, שאם הבחורה דאגה לעצמה שתהיה כזו, תורנית, גם טוב.
והרצי"ה אמר שלפעמים יש "בת - תלמיד חכם".... בעצמה.
וגם היה אומר שמבחינת "בת ת"ח", גם קביעות עיתים לתורה אצל האב חשובה.
אז לכאורה מצד אחד אין לשלול את עצם המעלה - ומצד שני, בחורה יכולה לדאוג לטפח את עצמה מבחינה רוחנית ותורנית ומידותית כהוגן.
וכמובן, שגם כשנאמר בת ת"ח, זה לא פוטר אותה מעבודה עצמית. זו ממש לא "תעודת ביטוח"..
מה דעתכם?
מה אומרים להוסיף את זה לכרטיס? 
מו"ר שליט"א לימד אותי להתחתן עם מישהי שח"ו אם זה יגיע לכדי כך-
גם הפרידה שלנו תהיה באהבה.
לימוד סופר חשוב בעיני.
מריבות בין בני זוג זה בדרך כלל "לא באג אלא פיצ'ר" - וזה פשוט אומר שמדובר בשני בני אם עם
1 צורת חשיבה שונה
2 מרגישים שיתוף מלא בכל התחומים, ולכן אני *חווה* כל החלטה של השני
3 אנחנו בדרך כלל לא מתוקנים במידותינו מספיק כדי שנצליח תמיד ליישב את זה בנחת
המריבה בעצם אומרת "באמת אכפת לי ממה שעשית, אני רוצה להיות חלק מהחיים שלך"
בעיני קשר זוגי הוא עדיין לא בשל לקשר אמיתי כל עוד לא התגברתם ביחד על משבר.
בהתחלה יש קשר אמיתי! ואחרי שעוברים קשיים אז הקשר נהיה עוד יותר אמיתי ויותר חזק.
שכל עוד לא חווה ריב או משבר בקשרים שלה עם בחורים, מבחינתה הקשר לא התחיל...
כן, יש גם כאלה.
אבל כן. זה קצת כמו "המוסד" למי שראה...



חיים שלאחרונה