פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 2)

קודם כל להבין שהבעיה היא אצלו ולא אצלך.

אחרי זה לחבק את עצמך ולהבין שאת טובה ומדהימה. להיות בסביבת אנשים שאוהבים ומעריכים אותך.

והזמן גם עושה את שלו.

לדבר על זה שוב ושוב לשחרר את זה ממך

כל דרך תהיה טובה..

וגם להחזיר לעצמך כוחות, להתפנק, לרוץ להתחבר בחזרה אל עצמך אל הגוף, לדבר עם אנשים שיכולים להכיל

נשמע מזעזע. מה קרה?

ואל תתני לאף אחד לשבור אותך.

בן זוג אובססיבי ברמות קשות 

כשיש שבר פיסי, ברור שהולכים לרופא, נכון?

אז כנ"ל.

הרבה כוחות!

כואב ממש

היית במחשבות שלי הרבה השבוע, ואתמול שלחתי לך הודעה.

אם תרצי את מוזמנת ממש לדבר איתי. 

דברים בגו

אולי זה לא לקשר התחלתי אבל בהמשך לדעתי זה מעולה

בעיניים לדעתי אפילו אדם לא דתי שיש בו מידות טובות .. לא בוהה באנשים בלי פרופורציה

קצת ענווה קצת להוריד את העיניים

זה מרגיש לי ממש פרוץ ככה להסתכל ועוד בקרב מבטים

נשמע לי נורא מחילה

אל תתנצלי יש בזה משהו..

כמי שמחשיב את עצמו כשומר עיניים.. אני יותר מידי מסתכל על בנות.

האמת שזו נקודה מאוד מוזרה ובלתי ברורה אצלי.. פעם הייתי ממש ממש מקפיד על זה.

בתכלס אני מאוד מפחד שזה נחשב עבירה למרות שאני לא מכוון למשהו. אבל נראלי שזה לא מסתיים רק בכוונה שלי.. כי תכלס? אתה נהנה אם תרצה או לא.

זה מפחיד. 

עד כאן להיום.. תודה שהגעתם עד הלום.

לבדיחותא שנהייתה ולא בכדִי, לדעתי, כי משהו בשרשור כולו נראה לי קצת off, וחשבתי שגם יימחק. זה שאלה שאם הייתי חושב עליה, הייתי חושב עליה ביני לבין עצמי, ביני לבין ה"פגושה", ביני לבין חבר.

כשעלה לי רעיון לעניין, שהעבירו לי פעם, כן השתדלתי להציע גם לה את הכיוון לחיפוש. במסר קצר לפותחת. (יכולים לשאול אם זה נושא בוער).

מבחינתי אם יכולתי כל הזמן לא הייתי מסתכל לאף אחד בעיניים, גדול או קטן, כמו שהרמב"ן אומר באגרתו, אבל לימדו אותי שהיום זה נחשב פריקי מוגזם, וההפך ממכבד, אז אני משתדל לאזן.

ואם כבר דברים שלא אומרים, קרב מבטים ממש הייתי עושה עם האוגר שלי.

זה מעניין מניסיון

רק שלא יעיפו אותך כי את דוסה מידי

ובדייט אחר כי את לא דוסה מידי

יאללה מעייפים

משחק קופסא,

חדר בריחה או אתגר חידות,

משחק אסוציאציות,

משהו שאוהבים לעשות בשעות הפנאי,

טיול,

הכנת ארוחת ערב יחד 

להלן רשימה מדהימה - לקראת נישואין וזוגיות

כל שבוע הגרלה כזו.

מה שיצא, נוסעים לשם (לדעתי יותר נח בתחבורה ציבורית כשמדובר בעיר קצת רחוקה)
 ואז מגיעים למקום הכי מעניין בעיר  או מפורסם בעיר  או מקום שהחלטתם ללכת אליו. כל מקום. בית קפה. ספסל בפארק. טיילת ונוף מדהימים. מוזיאון. ספרייה. שעה וחוזרים.

ואם ההורים של 2 הצדדים מאוד מאוד עשירים,  אז אותו דבר רק עם רשימת ערי בירה בעולם כמובן שישנים בחדרים נפרדים ונפגשים למטה בארוחת בוקר של המלון.

תהנו.

כדי לנצל את הזמן לדברים אחרים וכדי לא להתמכר

ולעניין הזה לא יועיל כלום גם אם תכבה עכשיו את כל הצ'אטים. אינסלים מצד אחד, וגברים צרכני אינטימיות ממוסחרת מצד שני - בין אם מתוך מיזנטרופיה בין אם ממסכנות - היו לפני AI ויישארו אחרי. חינוך, חברה, השכלה, רגש, ערכים, כל אלה הם עניין שהיה ויישאר בין בני אדם ולא בין אדם ומכונה. ובאופן אישי, לי יש ניבוי ששום ניורולינק למיניהם לא יטפלו או ישנו את המצב.

היכולות הוירטואליות מתרחבות כל הזמן והן אכן מספקות תחליפים ברמה כלשהי שיכולה לספק חלק מהצרכים (שזה בעיניי דבר טוב)

אבל עדיין

קשר טוב ומועיל עם אדם אמיתי

טוב פי כמה וכמה מכל היכולות הוירטואליות 

באמת כתבת שקשר אמיתי טוב יותר מדייט וירטואלי? מה דעתך לספר לכולנו שהחמאס הוא ארגון טרור?

הבעיה היא שאנשים אחרים אולי לא יבינו את זה, בעיקר בגלל הפיתוי.

קשר וירטואלי מספק את הבנאדם

הוא לא צריך להבין משהו אחר

שימשיך עם מה שטוב לו

אם זה לא מספק אותו

כנראה המסקנה תהיה לו ברורה 

כ"כ הרבה אנשים שאוכלים תזונה גרועה וסובלים ממשקל יתר וממחלות

וממשיכים בזה

שימשיכו

אין שום סיבה להסביר להם משהו אחר

החיים אומרים להם שהם טועים

אבל הם ממשיכים בשלהם

הבעיה של אנשים היום זה לא ידע

אלא יישום והתמדה

ככל שהפיתויים והידע זמינים יותר וקלים להשגה

ככה היישום וההתמדה נעשים קשים יותר

הבעיה היא שכיום הפיתוי חזק הרבה יותר מאי פעם.

(החיים אומרים להם טועים, זה לא מספיק)

מצד אחד אתה בז לזה שצריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מווירטואלי,

מהצד השני אתה עדיין מודאג מזה שאנשים ישכחו זאת.

ההבנה שהובעה כאן היא שתחת חינוך מסוים - דתי לאומי לצורך העניין - זה אמור להיות די אקסיומטי שהקשר הנכון הוא רגשי אנושי. הדאגה היא שלתוך העולם הרוחני דתי יהודי יזלגו ביטים מהעולם המתוכנת, המנוכר (כמעט אמרתי "המזרח אסיאני המלוטש הניאוני, הממוחשב בסגנון הדיגיטלי המופשט הכמעט חוץ-אנושי", אבל זה כמובן בכל מקום גם אם בקוריאה ויפן זה אולי נראה הכי קיצוני ונוקשה וקר).

אם צריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מוירטואלי, היה צריך הרבה יותר ממשפט אחד בפורום של ערוץ 7.

כמו שאם היינו רוצים לשכנע את העולם שחמאס הוא ארגון טרור, משפט אחד בערוץ 7 לא היה מספיק, אלא היה צריך סרטון בyoutube או בtiktok באנגלית שיפרט לעומק על האידאולוגיה שלהם, ועל הפיגועים הרבים, האינתפידה השנייה, ה7 באוקטובר, והמרכזי פיקוד ומחסני האמלח שנמצאים בקומה התת קרקעית של בתי החולים והגנים בעזה חאן יונס ורפיח.

גם 8 עבודות דוקטורט בתחום לא יעזרו לו

כל ילד בן 10 יודע שקשר אמיתי טוב יותר, כמו שהוא יודע שסלט ירקות עם תפוחי אדמה וסלמון הרבה יותר בריא מסופלה שוקולד עם מרציפן וגלידה.

אבל ליישם את זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

(לפחות מהצד שני, לא צפוי לקום תנועה אידאולגית שתטיף ברשת, למערכת יחסים וירטואלית במקום אמיתית, בניגוד למי שטענה שגלידה עדיפה על תפוח בתור קינוח, ושכל החיסונים רעילים. אבל שוב, הפיתוי עכשיו הרבה יותר חזק)

אנשים היו מתמכרים

אלכוהול סמים עישון

פשוט היום יש יותר מבחר

תמונות וסרטוני AI לא גורמים לי שום ריגוש

אפילו קצת דחייה

כל סרטון שני אני תוהה אם זה אמיתי או לא

אלכוהול עושה יותר נחמד או אפילו קובית שוקולד שזמינה לכל ילד בן 5 עם כמה שקלים 

יש אפשרות להרהר בעבירה,

גם בלי שום אמצעי עזר דיגיטלי.

והיהודי צריך להיות כזה שיכול להגיד ליצר לא.

" ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם "

הכוונה שאם היצר מתחיל למלא את הראש מחשבות הפתרון הוא ללמוד תורה. וגם אמרו כבר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש

"פשוט התאהבתי": אישה יפנית התחתנה עם דמות וירטואלית שיצרה בעזרת ChatGPT | ישראל היום

אבל מי שמחפש את החיים שמאחורי המסך מבין שאין פה שום תחרות, ושום רובוט לא יכול להיות תחליף לזוגיות פשוטה ואהבה אמיתית

וזאת מגפה עולמית

שתצא מהלופ שאתה נמצא בו

אבל זה עוד משהו לנסות. הם גם כותבים שיצאו להם שידוכים מזה.

כתבתי על זה פעם כאן:

אפשר להסתכל על זה - לקראת נישואין וזוגיות

לצערי, האלגוריתם שלהם מטומטם. מאוד.

הוא מתבסס על מספר קריטריונים מאוד בסיסיים על בסיס דיווח של המשתמשים: גיל, מיקום גיאוגרפי, רמת דתית, סטטוס, גובה.

רובם, מבחינתי, זה דברים שלא רלוונטיים למהות של קשר. אז זה הזדמנות להעמיק ב(עד) 7 אנשים אחרים, מעבר לפרטים היבשים. רובם כנראה יהיו לא רלוונטיים - באותה מידה שתסתמך רק על הפרטים האלה באתר היכרויות, נניח.

חלק מהאנשים שסידרו לי היו אנשים שיצאתי איתם. חלק היו אנשים שאני יודעת שלא רצו לצאת איתי, והפוך. חלק היו חדשים לי, לא נתקלתי בהם\פרטים עליהם באף פלטפורמה אחרת.

הרוב היו לא רלוונטיים, כמו שרוב הכרטיסים באתר כלשהו לא רלוונטיים מבחינתי. אבל היו חלק שמבחינתי כן (ומבחינתם לא) וההפך, וגם כאלה ששנינו אמרנו כן.

זה לא דייט רגיל, זה לא מחייב. זה להקדיש בערך שעה ללהכיר אנשים אקראיים מעבר לטקסט הכתוב, שזה יכול להיות נחמד, אחר, שונה. המחיר שמשלמים בעיני הוא לא גבוה, כל עוד יש לך מקום שקט ואינטרנט יציב. 

מתיש מתיש מתיש

לא התחברתי בכלל לרעיון ולא מתאים לנפש של אישה

שולחת הרבה כוחות ותמיכה

בע"ה שתראה אור גדול במהרה ממש, ישועת ה' כהרף עין 🙏

אני מניח שעכשיו בחורף אתה מדבר על מקום סגור...

משהו עם אוכל? בילוי? סתם מקום לשבת לדבר?

מקומות לדייטים בפתח תקווה? - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t132048

https://www.inn.co.il/forum/t1005311

אפשר לחשוב אולי גם על בר אילן, לא רחוק.

תקופה מעולה לפיקניק

בעצם, אולי הפתרון הפשוט הוא להביא את כל חומרי הגלם לניצול מקסימלי, לארגן מראש שתי קופסאות ומה שלא אוכלים לקחת הביתה (או הכל לישיבה/חברים).

אפילו הייתי אומר להכין הכל מראש להכין שקית\קופסה שמעורבב בה תערובת יבשה של כל המצרכים של הפנקייק וכל שנותר הוא להוסיף את המרכיבים הרטובים ולערבב.

או לשקשוקה להביא הכל קצוץ ומוכן מראש בקופסה ורק נותר לבשל..

ומניסיון אישי, אל תביא דברים מיותרים. תביא בדיוק מה שצריך, כולל נייר כסף כדי לחסות את המחבת אחרי ששמת את כל הדברים.

אם אתה מתקשה, תעזר בAI הוא מביא מתכון פשוט ואומר לך בדיוק מה המצרכים ומה צריך להביא.

לא ממליץ לחתוך סלט ביחד אלא להביא סלט מוכן, הופך את העסק ליותר פשוט.

הקלאס באמת זה שקשוקה/חביתות/פנקייקים.

אבל אם אתם רוצים דברים מגניבים יותר אפשר- מרק, לחם מטוגן, שניצלים/פרגיות, קציצות ירק, פסטה בסיר אחד..

אפשר גם טונה מעושנת עם קרקרים וסלט חתוך.

אני ובעלי באחד הדייטים שלנו הכנו מרק בחורף הקר של ירושלים והיה נדירר!!! זה פשוט להביא ירקות, בקבוק גדול של מים, ומעט תבלינים- סטו(:

אם אתם רוצים להתפנק אפשר גם להכין קוסקוס בקופסא עם מים רותחים ואז יש לכם מרק עם קוסקוס 😁

אלא אם כן אתם מעדיפים להביא תנור על גלגלים ביחד עם הגנרטור שיפעיל אותו.

ממליץ על עוגות ופאי.

בעיות, ואהבה גופנית שטחית מזמינה אלפי בעיות.

"על כל פשעים תכסה אהבה". כשיש אהבה נשמתית מטורפת כל התיאומים הגופניים מתגמדים למזעריים.

זוגות לומדים לחיות ביחד. להכיל, לוותר, לבוא לקראת, התנהגויות גם משתנות עם השנים.  

שאדם רוצה אותו דבר 80 שנה

אבל אין כזה בנאדם

כל אחד עובר שינויים נפשיים ופיזיולוגים שמשפיעים על כל התחומים

וגם ספציפית בנושא מגע זוגי

ככה שגם האדם עצמו לא יודע מה הוא ירצה כל החיים

בין אם הוא התנסה לפני החתונה ובין אם לא

וכנ"ל לכל נושא אחר

לכן מה שחשוב הוא לאו דווקא התאמה בנושא מגע או בכל נושא אחר

אלא

היכולת להתמודד עם פערים בצורה טובה 

מורכב

מתכונות מולדות

הכוונה הורית

וחוויות ילדות

עם השנים רוב האנשים מנתבים את התכונות המולדות לכיוונים שונים

מתנערים מחלק או מרוב ההכוונה ההורית

ועושים חוויה מתקנת לחוויות הילדות

בגילאים שמתחתנים זו רק ההתחלה/ אמצע של עיצוב האדם הבוגר

לכן בהכרח יהיו שינויים משמעותיים 

האם יש אמת.

כי אם מישהו יבוא ויטען

התחתנתי. אבל בא לא נגזים.

לא צריך לגעת כל כך.

פעם ב.. אולי.

זה יהיה מצער.

ואכן אלו דברים שקורים.

וגם כל אחד היה רוצה שהשני ירצה

ולא שיעשה טובה.

אכן יש בעיות בחינוך לפתיחות בתחום.

וגם יש הפרשי רצונות, שחלקם תלויים בעניינים ביולוגים.

שאלה חזקה.

פשוט מתכוננים למסע זוגי.

מודעים שיכולים להיות פערים.

ומקווים שלא יהיו..

גם יש דברים שאתה נהנה מההבדל

שאתה אוהב גם את התכונה של השני.

בקשר גם ליחס למגע.

חלק מהקטע בזוגיות זה גם להכיל אדם עם

רצונות וצרכים שונים.

לאו דווקא למצוא מישהו שאתם על אותו תדר בכל תחום

ואם לא אז לכוון אותו לתדר הנכון.

אענה לך מזוית הראיה שלי -

שאלת איך ההלכה והרבנים מתמודדים עם זה.

העניין שהשאלה מתבססת על הנחת יסוד שההלכה והרבנים נועדו לעשות מטרה כלשהי שלא מסתדרת עם הרגשה לא נעימה ביחס למגע או חוסר מגע.

אני רוצה לענות לך בכך שאני הופך את הנחת היסוד הזאת. 

המטרה שלנו לקיים את ההלכה. 

זה לא משנה אם זה נוח או לא נוח, מתאים לי לא מתאים וכו'.

זאת ההנחת היסוד.

מפה אפשר לשאול - איך אני חווה את ההלכה בחוויה טובה אם יש פעמים שהיא יכולה להיות לא נוחה לי? - זאת שאלה שאני יותר מקבל ועליה אני אענה בהקשר הספיציפי שהבאת.

מגע הוא אספקט מסויים מתוך מערכת יחסית זוגית.

דתיים ששומרים נגיעה לא מתנסים בצד התקשורת האינטגרלי והמשמעותי הזה לפי החתונה, לפי הוא כורתים את ברית הנישואין.

עניינים שטיפה מרככים את הקושי -

א. גם זוגות חילוניים שלא שומרים נגיעה יכולים להתקל בקשיים שונים ביחס לתחום והם ימשיכו את הזוגיות, למרות הקשיים.

ב. המגע מאוד תלוי במנטליות ובאופי של המשתתפים במערכת יחסים, אם הרובד של האופי התאים, סביר להניח שגם הצורך במגע וסגנון המגע נגזר מהאופי.

ג. אפשר לעשות עם זה משא ומתן ולנסות להגיע לעמק השווה אלא אם כן יש בעיה קיצונית.

ד. יש מורכבויות יותר גדולות בחיים בכלל ובקשר זוגי בפרט.

כמו שאמרו כאן, הרבה אנשים ונשים משתנים במהלך החיים גם ככה, אחרי לידות וכו'.

ולא ראינו שהשיטה החילונית לבדוק הכול קודם מצליחה יותר בלשון המעטה.

ממליץ על ספרו של הרב ניר מנוסי שנקרא "הבוקר שאחרי", פה יש סקירה קצרה שלו בכנסת

מדהים אותי כל פעם מחדש לראות עד כמה השמאל הקיצוני הפרוגרסיבי הרס והורס את העולם.

כל דבר הם עושים הפוך. במקום שהצד הבהמי שלנו ישרת את הצד האנושי, הם לוקחים את הצד האנושי (חכמה, רגש) ומשתמשים בו כדי להצדיק נתינת פורקן לצד הבהמי.

במקום להתנגד למהגרים המוסלמים שהורסים כל מקום אליו הם מגיעים, הם תומכים בהם.

במקום לשים את הזוגיות והמשפחה במרכז, הם רואים אותם רק כמימוש עצמי. ולכן המציאו כל מיני הזיות כמו זוגיות פתוחה או פוליאמוריה.

הם משחקים אותה מוסריים, אבל הם אנשים אכזריים ומוכנים להקריב אנשים חפים מפשע בשביל המטרות שלהם.

החברות שלהם היא בערבון מוגבל. ברגע שמישהו מהם משנה את דעותיו הם מנתקים את הקשרים איתו. גם את מי שעדיין בצד שלהם אבל מסכן אותם, מבחינתם לזרוק לכלבים (כמו ששקמה ברסלר ייחלה שהפצ"רית אכן התאבדה).

והם עשירים, ושולטים בתקשורת, בחינוך ובתרבות, והורסים לאנשים הנורמלים את הראש כבר מגיל צעיר.

שמעתי כל מיני הסברים למה הם כאלה. לדעתי שום הסבר לא מספק. זה כאילו שהם בעלי חיים שבטעות נולדו בגוף של בני אדם ומחפשים כל דרך לממש את האני הפנימי שלהם, תוך כדי שהם משפילים אליו גם את הצד האנושי.

זו שאלה שאלתית

אכן קשה לדעת כאלו לדברם מראש ואפילו לא חושבים על זה בהרבה מקרים
אבל קשר זוגי כולל גם קשר אינטימי כחלק אינטגרלי, אם יש פערים ביניהם בנושא צריך לבדוק את סיבת ההימנעות, לפעמים היא טכנית (עייפות, מצב רוח וכיו"ב) ולפעמים היא עמוקה יותר ודורשת טיפול רגשי וכדו', כל עוד הדבר לא מטופל, כמובן הצד השני - היוזם יותר - צריך להיות רגיש לשני. אם מתברר שזה טבעו של הנמנע, זה אכן בעייתי אינני יודע מה לומר, צריך לשאול מומחים ממני. על פניו צריך להשלים עם זה ולהגביר את הקשר האינטימי לא רק בחוש המישוש.

מומלץ מאד בהקשר הזה הספר "פשוט לרצות" של ד"ר מיכל פרינס.
 

ממילא, אם אני צודק, אז זה מדהו שאפשר לגלות לפני החתונה.

קיימים לפעמים פערים משמעותיים מאוד לשני הכיוונים בין אהבת המגע והחיבוקים בהקשר של חברים ומשפחה לבין אהבת המגע וכו' בהקשר הזוגי.

האם אתה טיפוס רגיש תחושתית, האם אתה אוהב מגע, בין משפחה, חברים… חיבוקים נפוצים בין חברים (ובמיוחד חברות) עד כמה שידוע לי)

וכן, סביר שהשני יבין גם לגבי מגע מעבר לרגיל בין חברים ויענה ברמז גם. בין אם זו תשובה של "אני מאד אוהב מגע" ובין אם "קשה לי עם מגע"

גם אליו הפניתי את השאלה, והוא ענה עליה בשיעורו השבועי בסדרת "שלום אהלך" (זוהי סדרת שיעורים על זוגיות ומיניות וכו' שקהל-היעד העיקרי שלה הוא חרדים).

מצו"ב לינק לשיעור שלום בחילך 10.mp4

הוא מתחיל לדבר על זה כ23 דקות אחרי ההתחלה.

ממליץ בחום לשמוע את כל השיעור (ואת כל השיעורים שלו...)

קבוצת "שלום אהלך" - לקבלת פרטי השיעור מדי יום שלישי 22:00

שלום אהלך מחזור ו

.

.

1. גם אם נתעלם לרגע מההלכה, זה לא שיש אפשרות אחרת. אצל חילונים לא בודקים חודשיים התאמה פנימית ורק אז נוגעים (ממה שאני שומע זה להיפך. קודם נוגעים ואז בודקים לעומק התאמה פנימית).

2. ספציפית לגבי חיבוק- זה מגע מהסוג שאפשר להרגיש אם אתה רוצה בו גם בהקשר הזוגי.

3. אני מניח שגם אם יש פערים, ברוב המקרים הם ברי גישור אצל שניים שאוהבים זה את זו ורוצים בטובת השני.

4. משהו עקרוני יותר- הגמ' בקידושין כט: אומרת שככל שאתה מתחתן צעיר יותר יהיו לך פחות הרהורי עבירה אחרי הנישואין.

ולמה זה ככה? אחרי שהאדם התחתן, מה זה כבר משנה באיזה גיל הוא התחתן?

כי בהתחלה (בילדות) יש משיכה רגשית בין המינים, והמשיכה המינית באה בגיל מאוחר יותר (נערות). ככל שיש למשיכה המינית פחות שנים בפני עצמה, כלומר לא בתוך מסגרת זוגית- הנפש של האדם פחות נשחקת בהקשר הזה, והרגש והמיניות מחוברים חזק יותר. וממילא הוא גם יותר אוהב את אשתו ויותר מחובר אליה, וכמו שאומרת הגמ' בסנהדרין כב. "לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים".

ואם ניקח את זה למציאות שלנו (בד"כ אנחנו, הבנים, לא יכולים להתחתן אפילו בגיל המקסימלי שהגמ' ציינה, 20)- ההפרדה רבת השנים שיש בין הצורך הרגשי למיני, יוצרת אוטומטית תפיסה מסויימת על מגע (וזה עוד בלי להיכנס להשפעה של תת התרבות החילונית) ואפילו על אהבה. אין לי נסיון בזה, אבל נראה לי שבהתחלת חיי הנישואין כשיש אהבה חזקה (גם אם לא עמוקה כמו של זוג ותיק) לא מרגישים את זה, אבל עם השנים כן. ולכן הצד שבשלב כלשהו פחות רוצה מגע מכל סיבה שלא תהיה, לא רואה בזה כ"כ חסרון (ונראה לי שהצד השני, למרות שקשה לו, מבין אותו).

מה מיוחד בספל תה? אלא אם כן הכנתם אותו ביחד ..

אולי אם היא אוהבת ציור אז עפרונות ציור בלוקי ציור/ צבעים יפים ..

אם היא אוהבת אוכל מסוים תוסיף גם אותו ..

אולי פקל קפה 

או תקנה לה סדנה של הכנה של משהו ותלכו ביחד

או

לקראת מה המתנה?

כי אם זה ליום הולדת ותביא לה צעיף אז זה לא מספיק

כי יש צעיפים בכל חור . אני ספציפית אתמול קניתי 4

אני חושבת שכמעט כל בחורה שמחה בתכשיט מיוחד 

פשוט לא הזה הרגיל שקונים בקניון ..

אמ

אני קיבלתי מתנה ממש ממש מרגשת שזה סוג של יומן הגשמה / חזון ויש שם גם מטרות וגם חיזוקים 

וגם קיבלתי מלא מדבקות ממש חמודות כאלה וגם מגנטים כאלה 

וגם תמונות כאלה של אמונה נגיד הרפו ודעו כי אני ה'

או אם יש משפט שהיא אוהבת אז לחרוט אותו 

תוספת חריטה

( אם בחרת בזה תעשה את זה הכי עדין בעולם שלא יראה גברי)

קיצר אם היו מביאים לי עפרונות ציור 

וגם יומן מגשימה 

וגם תכשיט קטן חרוט

כל זה היה ממש ממש משמח אותי 

למרות שגם בושם משמח אותי פשוט ממש אחד ספציפית

למרות שיש לי כבר 3 סגור אז אולי לא

גם קיבלתי שמיכה ממש כיפית לחורף וגם כוס אבל לא ענקית לשתיה חמה לto go.

וגם נעלי בית וגם עוגיות

קיצר

אה גם יש כאלה מחברות עם חריטה

בעצם תקשיב עזוב הכל תקנה לה סידור!!!! עם חריטה של השם שלה ושם משפחה

אולי תתייעץ עם אחותה?

לק"י

אם הם יתחתנו והיא תקבל את שם המשפחה שלו, זה יהיה פחות קשור. בעיני עדיף רק שם פרטי.

ולגבי תכשיט- זה ממש טעם אישי. אז הייתי נותנת כזה שאפשר להחליף, ולא ייחודי שאי אפשר (ייחודי שאפשר זה גם רעיון).

וסליחה שאני רק "מערערת" על הרעיונות שלך. אני לא טובה בבחירת מתנות לאנשים בוגרים. לעצמי אני לא יודעת מה לקנות😅

את לא מערערת אני פשוט אומרת מניסיון

מה בנות איכותיות אהבו

שאוהבת תכשיטים רגילים. דווקא משהו מאוד מיוחד וספציפי נראה לי יש יותר סיכון שלא תאהב. קנקן תה וכדו' גם פחות התחברתי... כנ"ל אגרטל, אלא אם היא גרה בדירה שלה ומטפחת אותה... אבל רווקה שגרה אצל ההורים לא נראה לי יהיה לה מה לעשות עם אגרטל או קנקן.

ואתם זה שמישהו השקיע בלחשוב על מתנה ולקנות אותה, זה כבר ממש משמח!

התכוונתי מה נשים שאני מכירה אהבו ..

לא אמרתי שמי שלא לא איכותית

לגבי המתנה נכון משמח המאמץ

דווקא בגלל זה חשוב לבדוק מה אוהבים ולא לקנות סתם

סתכל פה

שרשרת לב האהבה שלי מתנות לאישה יום הולדת חג המולד ילדה תכשיטי אופנה עם קופסה דרופשיפינג - AliExpress 36

אם עדיין אין בטחון של שני הצדדים בקשר,

לדעתי נכון לתת רק משהו מתכלה, כמו מזון,

או משהו בסכום נמוך יותר, סמלי יותר. 

אם נניח אתה קונה תכשיט ב-250 ש"ח, ואתם נפרדים עוד שבועיים, מה קורה אז? האם תצפה שהיא תחזיר לך אותו?

בעיקרון יש ודאות והדדיות מאוד גדולה. יוצאים כבר חודש או קצת יותר, נפגשנו 5 פעמים ועוד כמה שיחות טלפון. ברגע שבו אני מקבל אור ירוק אני מציע לה נישואין... אבל צריך סבלנות, לכן רוצה לשמח אותה.

אולי באמת פרחים בתוך אגרטל עם ברכה

אם אתה רושם צריך סבלנות

הכוונה שאתה מרגיש שממנה היא צריכה עוד זמן.

לכן אני חושבת שדווקא מתנה לא תעזור פה, ואולי מקומה לא פה.

אני מבינה שאתה רוצה להראות לה שאתה בעניין ואתה חושב עליה אבל המתנה האמיתית , בטח מתי שצריך סבלנות או זמן או בכללי זה:

הקשבה אמיתית ( להתענין בה באמת שאלת אותה משהו חכה לתשובה תגיב לפי ההקשר תפתח את השיחה תראה לאן היא רוצה לקחת את השיחה,רוגע ( תשרה עליה רוגע) וסבלנות וביטחון ( לא אימפולסיביות )

את זה הכי צריך אתה תראה שברגע שתעניק לה את זה השמיים הם הגבול.

תסתכל לה בעיניים תהיה איתה תקשיב

אם גברים היו יודעים את זה ..

זהו כולם היו מתחתנים וזה היה חוסך הרבה באלגן בנישואין .

אני חוזרת

שיחה ( רגשית) - שנותנת לה ביטחון רגשי להיות בדיוק מי שהיא 

( שים לב שאתה לא מבוטל את התחושות שלה לא מכניס ציניות ולא בורח מה הקשר  , לא לפחד מהשיתוף שלה ולא לתת לה טיפים או חלילה להעלם ולחזור.היא משתפת תהיה שם בקשב וקבלה והכלה.)

יציבות : לא לערער אותה במה שהיא חושבת אומרת עושה .. יש הערכה .

וגם יציבות מצדך מה שאתה אומר אתה מקיים ובכללי אתה חי ביציבות ולא באימפולסביות.

מגיב מתוך מקום בוגר ולא כל מילה / מעשה מדליק אותך .

מרחב לנשום : להיות עדין איתה רך.. לא ללחוץ

וזהו אין לי כוח לחפור תעשו את זה כבר עולם ומלאו

או כוס תרמית נגיד

אתם בשלב התחלתי אז לא מתנה כמו תכשיט לדעתי. משהו קטן יותר שיראה שחשבת עליה

מצד אחד אתה אומר שיש וודאיות בקשר (מצידך)

מצד שני זה כולה דייט חמישי…

אם אתה רוצה להביא משהו בכל אופן, תביא משהו קטן חמוד מתכלה. ותדאג שהיא לא תרגיש שאתה לוחץ עליה או מתחנף אליה (אין בעיה לחזר. יש בעיה להתחנף, והגבול דק) וגם במכתב שיהיה שם (בבקשה תכתוב בעצמך ולא בai כי מזהים בשניה. המכתב זה מה שמראה שהשקיעו מחשבה כי אשכרה ישבו לנסח) תדאג שהוא יהיה קליל ואל תיפול עליה עם "אני כבר מחכה שתהי אשתי"

לדעתי יותר מתאים וחמוד (תלוי בדייטים שלכם ובה כמובן) אם תביא לה עוגיות ש*אתה* מכין, עוגה לשבת… משהו שיהיה לה כיף כזה אבל בקליל

זה שלב מאד מוקדם ורק ילחיץ אותה. לחץ לא מביא לנישואין ואם במקרה כן זה בסיס מאד רעוע לנישואין ועלול לגרום בהמשך לגירושין.

עכשיו זה הזמן לתת לה את הזמן שלה בנחת בלי להלחיץ בכלום ואם אתה ממש רוצה לתת משהו אז רק דברים שמתכלים, כמו שוקולד או עוגיות שהיא אוהבת.

חבל לעשות טעויות שאחרים נפלו בהם.

אם צריך סבלנות זה עד הסוף, לא לנסות להחיש את הקץ עם מתנות למיניהן..

בקיצור, אם אתה באמת אוהב אותה ורוצה להמשיך לחיות איתה את חייך תאזר באמת בסבלנות ואל תקנה עכשיו שום מתנה, מקסימום שוקולד או משהו דומה.

תוסיף מכתב- בו תשקיע, זה משהו שאם הקשר בעז"ה יתקדם יהיה לו המון ערך, אבל אם חס וחלילה לא- אז לא נורא שהוא ילך לפח...

אם תביא משהו לא מתכלה זה יכול ליצור לחץ ולהרחיק במקום לקרב, במיוחד אם היא עדיין לא שם

זה שדייט חמישי זה -מקסימום- דובי חמוד מאוד. תקציב 250 שקל בטוח יש  כאלה ממש שווים (אבל גם ב 150 שקל יספיק נראה לי)

כזה שהיא תשים בחדר ותזכר בך מדי פעם בין הדייטים. הכוונה דובי מאוד איכותי וקטן (לא גדול-ענק).

אם אתה מתעקש לדעת איזה דובי ..אז כלבלב חמוד.

כי..אתה יודע. זה השלב בזוגיות שבו קודם עושים מה שהיא רוצה. אח"כ חושבים.

לדוגמא אתם בירושלים  כרגע

השעה 21:00 - כרגע יצאתם מסרט.

היא : "כמה זמן לא הייתי בחיפה ? בוא נסע לחיפה עכשיו ? איך בא לי"

אתה : אין בעיה.

היא : בטוח ? בא לך ?

אתה : בא לך עכשיו לנסוע לשם ? אם כן, יאללה בואי.

היא : טוב נראה אולי בשבוע הבא.

^ דוגמא ל "עושים מה שהיא רוצה".

אם דובי לא מתאים לך, אז הייתי הולך על בושם (איכותי ).

ואם העניין כבר "סגור" בינכם...

אז תכשיט גם מתנה יפה. כל תכשיט. עדיף ללכת איתה ביחד לחנות שתבחר מה שבא לה, כשהיא יודעת את התקציב.

דבר אחד בטוח - במידה ורשמת שם "קנקן תה" - לא. ולא משהו מהמשפחה של קנקן תה. גם אם היא "הטיפוס" של קנקן תה - לא.

בהצלחה.

להכין לה בעצמך סימניה לספר (אפשר להוסיף לזה תערובת תה, או אפילו לואיזה מיובשת פשוט)

מנגנת על גיטרה? אפשר להכין לה מפרט (לא זוכרת איך קוראים לזה, הדבר הקטן שפורטים איתו), ולצייר עליו

אפשר גם משהו אכיל (ערכה להכנת שוקו חם)

כלומר, משהו שאולי דרש ממך הרבה זמן השקעה, אבל מבחינה כספית זה בקטנה

אני הייתי מרגישה מאוד לא בנוח עם הוצאת כסף ניכרת בשלב כזה. 

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

לחיות אותם, לחיות בהם.

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד בתנועה הזו של פנימה ורק אז החוצה.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

ותודה

תודה.

קראתי השבוע ראיון שהיה פעם עם ארוסתו דאז. הוא באמת אדם מיוחד.

אגב, יוצא לפי מה שהוא מסביר שה' אומר לנו- תעבדו כדי שהציוייים שלי יתאימו לעולמכם הדתי ככה שתתענגו מהם.

אמנם הרמח"ל אומר שמקום העונג זה בעולם הבא, אבל אפשר לקחת את זה גם לעולם הזה כמו שהדר עשה, בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא.

תוכל בבקשה להרחיב על המילים האחרונות: "בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא"?

אשמח לשמוע עוד הרחבה והעמקה, נשמע חזק

עולם הנשמות (רמב"ם).

אבל הדעה הרווחת היא שעולם הבא זה פה בעוה"ז אחרי שהוא תוקן (ואחרי תחיית המתים). זה לא סותר שגם עולם הנשמות נקרא עוה"ב. אבל המשמעות המרכזית של השם היא כנ"ל.

ובעומק, עולם "הבא" נקרא כך לא רק כי הוא אחרי העוה"ז הרגיל, אלא כי הוא הולך ובא אלינו (כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה).

כלומר זה תהליך הדרגתי, שאנחנו בונים ובונים אותו (גם כשיש ירידות הן לצורך בניין). אנחנו מתקדמים ומקדמים את העולם לעבר עוה"ב. לא רק בזה שאנחנו צוברים יותר מצוות וקדושה ואז בבום יקרה איזה משהו גדול, אלא באופן מהותי ועצמי יותר- אנחנו מתקנים את העולם (מכל הבחינות האפשרויות) ומביאים אותו למצבו השלם.

לדוג'- היום הרבה מהמוזיקה המיינסטרימית היא דתית/אמונית. זה כבר לא ז'אנר מסויים- "שירים דתיים", אלא זה חלק אינטגרלי מהעולם התרבותי. זה מראה שהנפש של האדם המסורתי/חילוני הממוצע שצורך את זה נמצאת במקום גבוה יותר ממה שהיה האדם הממוצע לפני כן. זה מעיד על שינוי פנימי.

אז אם האדם נברא כדי להתענג על ה', והעונג הוא חשיפת הנפש כדברי הדר הי"ד, והעונג צריך להיות גם כאן בעוה"ז כי הוא חלק מעוה"ב שהולך ובא ואלו לא שני דברים נפרדים, זה אומר שאדם צריך להיות בדרגה שהוא מרגיש שהתורה על כלל ציוויה משקפת את חשיפת הנפש והגילוי העצמי שלו שגורמים לו לעונג.

לדוג'- אדם שעבד עם עצמו והוא לא רוצה לדבר או לשמוע לשון הרע. הוא שמח ומתענג מזה שהנפש שלו שם, שהוא חשף את נפשו עד למקום שלא רוצה בזה. אז עכשיו האיסורים של התורה בעניין מתאימים לעולמו והוא מתענג מהם.

תודה רבה על הפירוט 🙏 

קראתי כמה פעמים, ממש מחכים, מלמד ועמוק. 

שתי שאלות בבקשה:

1. האם תוכל לכתוב גם את המקורות לדברים הללו? או שהם בעצם לימוד שהוא רק שלך?

(בעיקר על משמעות עולם הבא)

2. האם אפשר לצטט את התגובה הזו שלך בשמך גם בפורומים של נשו"ט והו"ל (כתבתי גם שם את הפוסט הזה עם שינוי קל )?

אלו בהחלט דברים שכדאי לקרוא ולהתחזק מהם.

2. כמובן.. זכות היא לי

1. יש רב צעיר בשם הרב דניאל כהן (נראה לי שהוא מוכר בעיקר באולפנות, מדרשות והסדר, ולא בגילאים מבוגרים יותר. נחשפתי אליו דרך אחותי. יש לו כשרון הסברה מעולה לתורת הרב קוק והוא ממש מוריד אותה לפרטי המציאות ופרטי המצוות). ממנו שמעתי את זה. הוא הביא בקבוצת הווצאפ שלו צילום של המקורות (אני לא יודע מאיפה הוא צילם, אם מספר שלו או של מישהו אחר).

(וצירפתי את דבריך גם בפורום הו"ל )

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.

איזו עמקות!!

לתחושתי אלה מילים שמתאימות לדורות

ממש עומק ואוצר אמיתי במילותיו שמתאימות לדורות!

אדם עצום וקדוש הי"ד. שיהיה הלימוד לזכותו לעילוי נשמתו ושיהיה מליץ יושר על כולנו ב"ה 🙏

האחרונה דווקא בכל אחד ואחת משורדי השבי הקדושים האלה הי"ו.

אחד אחד

אחת אחת

כמה אור יש בהם

כמה אור הם מפיצים

במקום לחזק אותם, הם מחזקים אותנו

כל אחד, בכל מקום שהוא, שמחובר ליהודי שבו, שמחובר לאבא שבשמים שממנו ובידו הכל,

שנלחם על יהדותו ואמונתו, שנתחם על אחדות עמו, ששרד בכוח אמונתו ועמו, מהותו ונשמתו.

מתוך הגיהנום הכי נורא

להגיע ככה, להאיר ככה,

לזעוק "שמע ישראל",

למצוא את האור העצום שבתוכם, בתוך הנשמה שלהם

והם פשוט מנצנצים.

כמה אמונה הם מלמדים.

וכמה כוח יש ליהודי.

שה' הטוב ישמור עליהם וישלח להם רפואת הגוף והנפש ורק מתיקות שלמה ועצומה מעתה ועד עולם 🙏

ושנזכה ללמוד מהם ולהתחבר גם לכוח העצום שיש בכל אחד ואחת מאיתנו, ממשיכי דרכם של אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב,

אנשים בשר ודם עם נשמה אלוקית אינסופית, עם כוח על, עם יכולת לתקן עולם! 

אני הקטן

ואני הקטנה

יכולים להזיז הרים וגבעות

ולהשפיע

כל אחד ממקומו הוא.

כמה כוח יש בך!!!

זה עצום!

תראה אותו

תראי אותו

הוא שם

בתוכך

רוצה לצאת ולהאיר באורו הייחודי והגדול ❤️✨

הנה השנקל שלי-

אני מרגישה שאני חייבת שיהיה בסיס לבית שאני אקים, והבסיס הזה זה התורה. בסיס שיחזיק את הבית יציב, ויוסיף לו אור ושמחה וקדושה

לימוד תורה מעלה אותנו קומה אחת למעלה

נותן מבט אמוני על החיים

שומר אותנו שפויים

ואני רוצה את זה בבית שלי

נכון שאפשר להתחתן גם עם מישהו שקובע עיתים לתורה, אבל אני מחפשת את הקביעות, הבסיס היציב לבנות איתו

אח''כ יהיה מה שיהיה, פחות קריטי. אבל ההתחלה קריטית ביותר

אני נשואה לאברך וחיה בקהילה שרובה אברכים, אבל זה ממש שונה בין מי שנשאר עוד שנה - שנתיים - שלוש למי שנשאר חמש - שש ויותר.

לי היה חשוב שבשנים הראשונות הישיבה תהיה חלק משמעותי החיים שלנו והלימוד יהיה חלק עיקרי בבית שלנו. הרצון הזה יכול להתממש גם אם בעלי היה סטודנט או עובד, אבל הרבה יותר קל לממש אותו כשעיקר הזמן שלו מוקדם לתורה והחברה שלנו היא חברה שזה העיקר שלה.

אנחנו לא נשאר כאן לאורך ימים שונים ולכל אנחנו משתדלים מאוד להקדיש את השנים האלו להתמלאות מהגודל הזה ולביסוס הבית שלנו על הערכים האלו.