פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 2)

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (:

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עצוב...

סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.

יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.

יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה

הליכה על החומות בעיר דוד

פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)

קפה שלווה

או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה

אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)

סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.

אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
 

בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.

באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)

אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.

איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.

גן חיות אולי?

ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!

אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!

ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת  להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים

עם גזיה ופק"ל קפה.

יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,

יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.

ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.

כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.

כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.

הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה

ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.

להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה

זה משהו אחר ומיוחד.

משהו שאין לך בבית קפה

בעז"ה שתמצאי את המיועד.

ממליץ לך לנסות.

אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך

מצד שני.

יש הרבה כאלה שהכרתי היטב את שני הצדדים ומעולם לא חשבתי לשדך בניהם.

כאילו מה הקשר?

ובכל זאת ב"ה הקימו בית.

אם את מחפשת מה להגיד לו, אולי דברים שכתבתי בעבר יכולים לסייע:

https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987

https://www.inn.co.il/forum/t1379693#14962010

https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973391

https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973729

https://www.inn.co.il/forum/t1377844#14937855

אני בדיוק רוצה להירשם לקורס הכלכלי הזה שלהם, ואם אוסיף 100 ש"ח יהיה לי מנוי לחצי שנה. מה אתה אומר?

הרושם שלי היה שהשיעורים חביבים, הם מקנים לך ידע כללי נחמד, אך המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לך לרכוש את הקורסים היקרים של המאמן או לגרום לך ללכת לאימון אצלו.

את הקורס הכלכלי אני לא מכיר, אך זה נשמע לי אותו רעיון. אם אין לך ידע בתחום, למה לא, כולה 100 ש"ח, זה כמו לקנות ספר. אם יש לך ידע בתחום אני בספק אם תלמד משהו בקורס כזה. 

עריכה: חיפשתי ולא מצאתי את הקורס שאתה מדבר עליו.

שלחו את זה אחרי הוובינר החינמי-פרסומי האחרון שבעצם היה טעימה מהקורס..

למנף את ההמתנה לחתונה לרווחה כלכלית זה היה החינמי השבוע.

המשך הקורס גם עומד להיות עם קובי רבוח, יובל שוורצמן, ויהונתן שרעבי.

אני לא יודע כמה תוכן יכנס ב5\6 מפגשים, אבל בתחום הזה אני צריך התחזקות דחוף, אז בטוח שגם זה יועיל לי.

השקפות, רמה דתית, תוכניות לחיים.

אם אתם ממש באותו ראש זה ידגיש את ההתאמה ביניכם.

אם רואים התאמה ורק חסר החיבור הרגשי, אפשר ללכת לדייט קצת יותר מיוחד, ואז לבדוק איך הייתה ההרגשה.

אני די בטוחה שלא נוצר מישהו עבורי.

אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.

אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.

אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.

לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים להפוך את מי שאנחנו יוצאים איתו לאדם המיוחד לנו, ליצור איתו את הקשר הפנימי.

להחליט שזה זה, לא שקיים זה אובייקטיבי.

בנוסף, הגיוני שאתה מרגיש משהו כלפיה ושהיא לא מרגישה ככה כלפיך. פער בקשר.

איך אתה רואה את ההבדל בין קשר זוגי לבין קשר חברי?

לדעתי, קשר זוגי מכיל בתוכו גם קשר חברי, אבל מה מייחד את סוג הקשר הזה לעומת אחרים?

ואולי כדאי גם לשאול אותה למה היא מצפה? 

מה אפשר לעשות?

הנה קישור למאמר שמצאתי - לא קראתי, אבל אולי יהיה רלוונטי: איך להעמיק את הקשר? - אש התורה - אתר עם חכמת חיים

עוד משהו שאפשר להעמיק איתו את הקשר - משחקי זוגיות, אפשר להלוות דרך: עמוד הבית | משחקים זוגיות

ואולי אפילו ללכת לייעוץ זוגי ביחד. יכול להיות שתקבלו כלים ומבט שיעזרו לכם.

בהצלחה!

חוץ מזה למה דבר טוב בין חברים בישיבה זה דבר של מה בכך לדעתך?

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

מציע שמקודש הקודשים תוציאי

את רצונך לבורא עולם תציעי

שטחי לפניו בתפילה

ותגלי שדרכך בטוחה

קרקע יציבה היא מסביבנו

תלויה על בלימה אך במשקפינו

אם ניטיב לראות, שְׂאֵת באמתחתינו

הן החבילה שלו קלה, ומה שלו שלנו

קומתינו זקופה לא בגלל אחרים,

סיפורי העני השמח לך לא חדשים,

קרקע של בני מלכים מתחתינו יציבה,

הלא נישען על מלך מעביר צאנו בתבונה

יושב ומזווג זיווגים,

את דרכיו איננו רואים,

לפחות פתרון אחד נדע

בסוף יש צורך ולכן הדרך טובה

שורש הטוב להיטיב" אמר הרמח"ל,

"ואתחנן" אמר משה וסיפר "ואתנפל"

על קודש הקודשים לשמור כדי לְיַחֲדוֹ,

אך פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון - למופיעו

בהצלחה

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

בכל מקרה, זה דורש אומץ ואני מאחל לך הצלחה רבה וכל הכבוד על המוכנות להשקיע בכך 

צריך לחשב נזק מול תועלת:

תועלת אפשרית:

– אולי תתחתנו ותחיו באושר ועושר

נזק אפשרי

– תצא סטוקר מטריד ותרצה לקבור את עצמך מרוב בושה עד סוף ימי חייך

לשיקולך.

לך על זה מה יכול לקרות כבר

על בחור ישיבה אחד שעצר בבסטה לממכר פירות וירקות בתקווה לקנות מלון עסיסי וטעים.

ואולם, כשראה המחיר גבוה מדי, והוא פנה ללכת.

אלא שאז ניגשה נערה חיננית ונפלאה ואמרה שהיא תוזיל את המחיר, ואף הוסיפה ואמרה, "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא מלון?"

מצאה חן בעיניו האמירה והביט בה ונוכח לדעת שלא די בכך שהיא בקיאה ברש"י פ"ש ובמקח וממכר אלא גם חמודה להפליא.

אלא שאז קלט את חומרת עוונו (שמירת העיניים וזה) וחזר מרוסק לישיבה.

כששאלו רבו למה פניו רעות הסביר לו את העניין, ורבו אמר לו שאם יישאנה לאישה יוכל לתקן את העוון למפרע, וכך היה.

נראה לי.

אוקיי הנה הסיפור המלא:

רבה של קרלסבורג בהונגריה, בעל ה'מראה יחזקאל', שלח את בנו מנחם מנדל לישיבתו של ה'חתם סופר' בפרשבורג. הבן המוכשר ובעל המידות למד יומם וליל בישיבה והתעלה במעלות התורה והיראה. כאשר הגיע לפרקו התעתד לשוב לבית הוריו כדי למצוא את זיווגו. לפני כן ניגש לרבו כדי לקבל ברכת פרידה. 
אמר לו ה'חתם סופר': "בדרכך לביתך כדאי שתסור לעיר אויהל ותכיר את הרב הקדוש בעל ה'ישמח משה', שהוא מופת לגדלות בתורה וליראת ה' תמה, והידבק בדרכיו". 
מנחם מנדל עשה כדבריו והגיע לאויהל, שם שכר חדר באכסניה המקומית ופנה ללמוד במחיצת ה'ישמח משה'. בקרבתו התעלה עוד ועוד בלימוד התורה ובמעלות הקדושה. 
יום אחד, כאשר חזר מלימודו אצל ה'ישמח משה' ופנה לעבר האכסניה שבה התגורר, חשקה נפשו לקנות מֶלון באחד מדוכני השוק שנמצא בדיוק בדרכו. הוא ניגש לאחד מדוכני הפירות ושאל את הנערה המוכרת למחירו של המלון. היא נקבה במחיר שנשמע לו גבוה למדי והוא עמד לפנות לדוכן אחר. אז שמע את הנערה אומרת בלשון נופל על לשון: "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא מלון?!"
מנחם מנדל התפעל מאוד מלשון המליצה של הנערה בשוק. הוא נשא את עיניו והביט בה לשנייה אחת. מיד נשא את רגליו לעבר אכסנייתו, עלה בריצה לחדרו, השתטח על הארץ והחל למרר בבכי. שמע האכסנאי את בכיו הרם, חשב שקרהו אסון, מיהר לחדרו ושאלו בדאגה רבה לסיבת הדבר. ענה לו הנער בקולו הנשבר: "איך לא אבכה אם נשאתי את עיניי להסתכל בבת ישראל? איך אוכל לשוב על כך בתשובה?!"
שמע האכסנאי את פרטי המקרה ואמר: "יש לי עצה עבורך כיצד תוכל לתקן את הדבר למפרע. הרי חז"ל אסרו על האדם לקדש אשה עד שיראנה. אותה נערה בוודאי הגיעה לפרקה. ובכן, אם תסכים לשאתה, יהיה התר למפרע להסתכלותך זו!".
העצה התקבלה על דעתו של הנער והרגיעה אותו מעט, אבל הוא התנה את החלטתו בהסכמת המרא דאתרא. שמע ה'ישמח משה' את המקרה מפי הנער ויעץ לו כי יכתבו מכתב להוריו בו יבקשו מהם שיגיעו לאויהל כדי לבדוק את השידוך, ואם יסכימו לו, יגמר הדבר בכי טוב. 
המכתב נשלח ליעדו ולאחר כמה שבועות הגיעו לאויהל הרב מקרלסבורג ורעייתו. הם נועדו תחילה בביתו של ה'ישמח משה', שהביע בפניהם את דעתו שכדאי להם להסכים לשידוך כדי להציל את בנם מצערו ועגמת נפשו הכה מרובים. 
הרבנית התמרמרה על כך שעליהם לשדך את בנם העילוי בתורה והמושלם במידותיו עם נערה מוכרת פירות בשוק המשתייכת לדלת העם, אבל שני הרבנים נמנו וגמרו שאם הנערה נאה במידותיה ובמעשיה, די בכך כדי שתינשא עם הבן. 
אמו של הנער ביקשה לראות את הנערה כדי להתרשם ממנה. הפגישה סודרה מהרה ובסיומה חזרה האם לביתו של הרב מאויהל כשהיא ממררת בבכי: "פגשתי בה... אמנם היא נערה עדינה בהחלט, אבל מכוערת!... מדוע מגיע לנו עונש כזה?! אם הקדוש ברוך הוא חנן אותנו בבן כליל המעלות, מדוע עליו לשאת נערה פשוטה ובנוסף לכך מכוערת?!"
ה'ישמח משה' לא מצא תשובה משכנעת לטענתה של האם. הוא פנה לבנה שנכח עמם ואמר: "אכן, נראה כי אמך צודקת בדבריה..."
כאשר שמע זאת הבן, פרץ בבכי עז וזעק: "אבל מה יהיה על המבט?! מה יהיה על המבט?!"
ראה ה'ישמח משה' כי צערו של הבן גדול אפילו מצערה של אמו. הוא קם ממקומו וקרא לרב ולרבנית שיכנסו עמו לחדר הפנימי בביתו. כאשר נועדו שלושתם, פייס את האם והבטיח להורים:
"אם תסכימו לשדך את בנכם עם הנערה, מבטיח אני לכם שתזכו לדורות ישרים מזיווג זה!"
ההורים נמלכו בדעתם והחליטו לשמוע בקולו של הרב, והשידוך נגמר בכי טוב. 
מנחם מנדל הקים עם רעייתו בית לתפארת והפך לרבה של דעש, ונודע לימים כבעל ה'מעגלי צדק'. ברבות הימים זכו בני הזוג לשושלת רבנים גאונים, גדולים בתורה וביראה לדורי דורות.

עם אחד מהרבנים הליטאיים של הדור הקודם או משהו כזה שדיבר עם ספרנית ועד שדיבר איתה חשב לעצמו טוב אם כבר דיברתי יותר מדי ועברתי על קלות ראש עדיף כבר להתחתן וזהו.

איני יודע אם הסיפור אמיתי או לא אני מניח מאוד שלא אבל לך תדע.

אכן לקחת את המסר כפשוטו זה מאוד בעייתי אבל אם להפשיט את המסר ולקחת אותו במבט מאוד כללי ורחב, אני חושב שהרעיון הוא להסב *קצת* את הפוקוס ממה שבא לי וצרכים אישיים וחלומות ופנטזיות שזה משהו שקל לשקוע בו לתודעה של שליחות ורצון ה'. או משהו כזה.

עדיף צד שלישי. אבל אם אין אז לפנות אליה,

ולומכ לה שהיא מעניינת אותך ושהיית שמח להכיר.

לתת לה לקחת זמן לחשוב על זה/ לתת לה מספרים לבירורים. לתת לה מרחב לחשוב ולתת לה להרגיש בנוח לומר לא במידה והיא לא רוצה.

והכל בצורה צנועה ומכובדת

זה אפילו יפה מאוד!

בקשר מנסים לתת מקום לשני הצדדים

ובאותה מידה שסליחה היא בשביל לראות את הצד השני ולהתנצל

היא יכולה גם להיות דרך להביע את התסכול שלי שאני לא מצליח להיות מספיק כמו שאני רוצה

המסר העיקרי היה מבחינתי שכשמבקשים סליחה בגלל שמשהו נפגע - שזה יהיה אמיתי ולא מזוייף.

אם משהו רוצה להביע ככה תסכול, נשמע לי קצת מוזר אבל מה שאמרתי הוא לא "קדוש" בהקשר הזה.

אישית, מעדיף להתבטא בצורה אישית יותר "כואב לי" "מציק לי" "קשה לי" "מפריע לי" "מעיק עלי" וכו' במקום לבקש סליחה

(כמו להבדיל - שאומרים 'מרכז', יש גבעת שמואל, ויש פתח תקוה, ויש תל אביב, וראשון לציון, ובני ברק… ויש בשולי המרכז - רעננה וכפר סבא. וכל מקום וריכוזי הקהילות שלו) 

אבל כן מוכן לעשות נסיעות קצת כי מבין שזה חא כמו המרכז שהכל קרוב

אם התכוונת לשאול פרקטית לגבי המרחק מהמרכז- 

אז כמובן שזה כרוך במאמץ והשקעה,

אבל בסוף.. מאמינה שכשאתה גר במרכז אין לך שיקול אם לגור שם 'כי אולי זה יהיה קשה להיפגש עם בחורות מהצפון'. אז על אותה הדרך לא צריך לעשות שיקול בצפון אם אתה רחוק מבחורות שגרות במרכז או בדרום.

וחוץ מזה שגם בצפון קיימות בנות, פרט שולי 😅

ואם התכוונת לשאלה אחרת, אז נשמח לשמוע במה צריך התחשבות מיוחדת...?

אבל בסוף החשש שלי הוא לעבור לצפון ואני לא ככ מכיר אז גם ההצעות פחותות..

שאלה אם יש לך מוכנות לנסוע מרחקים ארוכים

שאלה מה האופציות שלך להיכרויות באיזור

זוכר שפעם חשבתי להיות בתוכנית חברתית כלשהי בצפון למשך חודש וחצי ובסוף לא הלכתי עליה כי להפסיק דייטים לחודש וחצי זה לא בתכנון אצלי.

ממש מתאר את הצלע שאבדה

לקוח מתוך שיר של משינה. עם שינוי אחד.

זה שיר של משינה שאני אוהבת 

חוץ מזה את תמיד, תמיד תהיי איתו

זה תמיד תהיי איתי ..

איתו זה לא מתחרז

בחינם, רק ע"י חסדיו

ככה זה נראה בעיניי אנשים מעדיפים שיהיה קו אחד ולא כמה זרמים של מזגר באדם

ואחת מהן תהיה אשתך בע"ה

גם סרטים וסדרות זה משהו שרוב הדתיים רואים.

זה סימני פיסוק (בתור התחלה).

אינך שונה מהדתי הרגיל הממוצע כפי שאני מכיר, ראיתי המון כמוך. אולי זה לא בדיוק נכנס לתוך מגזר ספציפי כמו דת"ל מתנחל / חרדי / לייט אבל זה מאוד מאוד נפוץ.

למרבה הצער נראה שברגע שחורגים טיפונת מאחת המסגרות המובנות הספציפיות, נשארים די לבד מול המערכת.

שדכן ראשי תיבות שקרים דובר כסף נוטל כידוע.

אם לא מהם תבוא הישועה, ניסית לברר אצל משפחה / חברים / בית הכנסת וכיו"ב?

חסר לי סימני פיסוק 

ניסיתי כרגע בכל מקום בסביבה שלי אבל כרגע ללא עזר

אתה עצבני בצדק 

גם ממני איזה שדכנית רצתה להכיר לי רצתה על זה איזה חמש אלף..

אמרתי לה ממי את צריכה לשלם לי.. היא פחות התחברה לקונספט

אגב די לנרמל נייק ואדידס די תמצאו אופי עדיף כבר בלנסטון..

אני מנסה לחשוב אולי תתנדב בעמותות מסויימות משם תכיר 

אני לא מבינה למה בעינייך בלנסטון זה יותר אופי מאשר נייק ואדידס... זה מותג וזה מותג... ההבדל זה הסגנון... לא כולם צריכים להתחבר לאותו סגנון...לא כולם גדלו אותו דבר..

עם לקוסט דיזל ארמני

וב"ה עברנו לטימברלנד וחבריו

ממש קשה לי לראות גבר מדוגם המותגים

אבל שזה כולל הנעליים בכלל מוגזם

שאנייכול ללכת לשם ולהכיר..

זה אופנה של מתנחלים

הבורגנים צריכים להשתלט על המגזר

ה' ישמור

שמעתי פעם ראשונה על מישהו שלובש רדבק בחתונה, הייתי בהלם תרבות. לא הבנתי מה הקשר.

ללבוש חליפה, עניבה, נעלי אלגנט (יש כמה סוגים, לא חייבים את האלה של החרדים).

סתם ככה אני ממש לא לובש אלגנט ביום יום, אפילו לא בשבתות כל כך..

יש לי הרבה טעם

אבל שתדע לך אצל גברים אלגנט

זה פחות גברי האובר מאמץ ..

צריך להיזהר איתו 

שגברים מתלבשים מוקפד מידי

צריך לעשות את זה בקלאס כאילו אוי ככה קמתי

להתאפר- בלי שיראה ככה

להשקיע בלבוש -ושלא יראה ככה

בע"ה תגיע למי שייתייחס אליך ברצינות, יש הרבה אנשים טובים העולם, חבל שהקצת שיש שהם לא כאלה מסתירים את העובדה הזאת

אין, לא קיים, מילון ההגדרות לדתיות.

כל אחד יכול לתת פרשנות שונה לאותן המילים.

לא אכפת לי איך אנשים אחרים מגדירים אותי. לא חייבת להם כלום.

וגם בהקשר הזוגי - זה לא שאני מחפשת להתחתן עם "דתי תורני" "דתי לאומי" או לא יודעת מה, אלא עם אדם מסוים. נכון שמי שיגדיר *את עצמו* בכרטיס שלו כ"דתי לייט" אני לא אשקול לצאת איתו - כי זו הצהרת כוונות אחרת משלי. אישית, בכרטיס שלי, לא כתבתי הגדרה. שאנשים יראו מה כתוב בפרטים, ולפי זה יכולים להבין איפה אני נמצאת. ואם מעניין אותם אם אני רואה סרטים וסדרות או איזה בגדים אני לובשת - שיבררו.

ואם לא נוח לך עם שדכנים - 

אל תישען עליהם.

תירשם לאתרים. למיזמים. תלך לאירועי פו"פ. תצטרף לקבוצות וואטסאפ.

יש היום המון דרכים להכיר, שבהם אתה לא תלוי בחסדי שדכנים. (באופן אישי החוויה שלי די דומה לשלך, ואני יודעת להגיד שאחוזי ההצלחה שלהם לא בשמיים - 8% מהזוגות במגזר הכירו דרך שדכנים, לפי הסקר שהבאתי כאן: אני עדיין לא יורדת לעומק דעתך - לקראת נישואין וזוגיות. דרך אגב, הכי הרבה שם מצאו דרך משפחה וחברים\היכרות ספונטנית - ולכן גם אני ממליצה ממש לדבר על זה עם חברים ומשפחה - אני מחפש להתחתן, וזה וזה מה שחשוב לי. אולי אתה מכיר מישהי?)

והגדרה זה חסר משמעות בעיניי ביומיום

חושבת שכשמציעים זה קצת יותר משמעותי פשוט בשביל לראות לפני הפגישה. אבל גם זה- מי שמציע יכול להסביר את הסגנון הדתי שלך ביותר מהגדרה בת שתי מילים.

ואפילו תכתוב בסטטוס בווצאפ- היי, אם למישהו יש רעיון לשידוך עבורי אשמח ממש

אתה יכול לסנן את הרשימה ולהוציא אנשים שלא בא לך שיראו

אבל סה"כ- אם חברה מעלה דבר כזה, אני יותר חושבת עליה אקטיבית וגם מרגישה יותר בנוח להציע לה.