פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 3)

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

אם קיבלת הצעה, אז ראוי להחזיר תשובה עד 3 ימים (ועדיף להתעכב כמה שפחות).

אבל אם אמרו לך שיש מחשבות על הצעה, זה לא שלב שיש לך או לשדכן סוג של "תפיסה".

זה דבר שלא השתנה לפחות ב-30 שנים האחרונות (עוד לפני עידן הטלפון הסלולארי) 

3 ימים זה המון

לפי תפיסתי כעת, אם אחרי 24 שעות יש עיכוב בתשובה כדאי מאוד לתווך את זה.

מאיפה הודאות שככה זה תמיד היה וככה זה גם עכשיו?

אפשר "לבדוק דופק" עם השדכן פעם ביום.

אבל סבלנות זו מידה שכדאי מאד לעבוד עליה,

זה ממש ממש חשוב לחיי הנישואין שיבואו לאחר מכן ולחיים בכלל.

ולא, זה ממש לא משהו שישתנה מהיום למחר או לאחר החתונה..

תוכל לשאול אותה במתינות למה..

אולי היא הייתה עמוסה?

אולי מי שהיא ניסתה לברר אצלו, לא היה פנוי בזמנים שהיא יכלה?

אולי בכלל השדכן התעכב במעבר אליה?

אולי השדכן לא היה פנוי כשהיא רצתה להחזיר לו תשובה?

אולי משהו אחר?

אולי שילוב של הכל?

אבל דבר ראשון סבלנות...

אבל לא כולם דובני אכפת לי

יש הרבה אנשים שלא מתחשבים בזמן שלי

בין אם זה שדכנים, בין אם זה בנות שמקבלות הצעה עלי.

לכן דבר ראשון שאני עושה, אם עניינים מתעכבים - אני שואל.

וכן, אני מצפה מעצמי לעדכן ברגע שעניין כלשהו מתעכב ולכן אני גם מצפה זאת מהסביבה.

זה מאוד נחמד להגיד למישהו אחר להיות בסבלנות.

מבחינת האידיאל אכן חשוב להתאזר בסבלנות, אך בראש בראשונה להתחשב באנשים אחרים.

אין באמת סיבה להסיק מסקנות ברגע שדברים מתעכבים, כי כמו שאמרת יפה יכולים להיות המון גורמים.

כן בעד לשאול, בעד לתווך.

למה לא בעצם?

כדי לעבוד על מידת הסבלנות של הזולת?

בנימה קצת יותר אישית,

תהיה אופטימי כמה שבא לך

חבל מאוד אם האופטימיות תהיה שיפוטית ביחס לזולת שלא מספיק "אופטימי" בעיניך. בעיני, זה ההיפך מאופטימיות.

שאתה עדיין לא מתייאש, למרות הפסימיות וחוסר האמון במי שאתה מתעתד להיפגש איתן.

כן, יש הרבה אנשים וגם נשים ששברו לי את האמון, ואני ממשיך במלוא המרץ לחפש ולא מתייאש. זה בהחלט ראוי להערכה.

וכן, אמון זה דבר תהליכי שנבנה עם הזמן. לא חושב שלתת אמון בלי לחשוב זה דבר שמקדם לאיפשהו.

לא חושב שאתה בעמדה שיכול לשפוט אותי או כל מי שהוא אחר על מידה כזו או אחרת שחסרה לו.

ולא, אני לא פסימי. אין לי מושג איך אפשר לראות פסימיות בדברי. אני רגיש וגם מצפה שיהיו רגישים אלי. מי שלא תהיה רגישה כלפי, ממילא לא תתאים לי.

עין טובה לא באה לידי ביטוי בציניות או בזלזול בדברי הזולת.

יש הבדל בין אופטימיות ללהטיף לאופטימיות, אלו שני תנועות שבאות ממקום שונה בנפש.

לגבי הפסימיות, אתה כתבת לי "וואי, אתה ממש אופטימי", מזה היה נשמע לי שאתה פחות..

לגבי נתינת אמון,ההמלצה שלי היא לא להתחיל את האמון מ-0 בהתחלה,

אלא כן להתחיל מרמת אמון קצת יותר גבוהה של "לדון לכף זכות" (אלא אם אתה יודע בוודאות אחרת).

אני גם לא חושב שיצחק עמית הוא בעמדה של לשפוט, אז מה

בתור אחת שמבררת יחסית הרבה ולרוב יקח לי יותר מיום..

מסכימה עם כל אחת מהתשובות שיש כאן..

א. בעיני יומיים זה מקובל והגיוני..

ב. קורה לצערי שמתעכב גם אחרי יומיים מהסיבות הנל. החבר לא זמין וכו.

אני אשתדל לומר לשדכן/לחברה ששדכה שמתעכב בגלל זה ולבקש עוד מס.

זה לגמרי אכפת לי שמישהו מחכה בגללי. ברור לי שזו עמדה לא נעימה. ובטוחה שרוב רובם של האנשים כך.

ג. יכול להיות שיש פה הבדל גם באופי..

יש אנשים שמחליטים יותר בקלות ופחות מבררים לעומק אלא מעדיפים לקבל החלטות בפגישה/על סמך השיחה הראשונה

ויש כאלו שיצטרכו יותר בירורים כדי להגיע לפגישה עם בטחון, עם רצון להשקיע , סקרנות וכו..

ד. לחשוב שבטח רוב האנשים לא רגישים.. לא אכפתיים.. נראה לי מאד מרחיק מהצד השני.

וחבל.

רוב האנשים לא ירצו למרוח..

כן אכפת להם מצד השני.

הם כן שמים את הזוגיות במקום הראשון אבל כולנו עובדים וכו.. ולפעמים דברים מתעכבים ולא מתוך זלזול.

פעם תשובה  שלי לבחור התעכבה ביום נוסף  בגלל הזמן שלקח עד שהשדכנים ראו את ההודעה והעבירו ביניהם עד הבחור.

וזה גם לגמרי בסדר לשאול את השדכן אם יש חדש..

מה שכאן באתי לומר - יש מקום מסויים לא להיות פתי ולחשוב שכולם מתחשבים.

א. יומיים זה סביר, מבחינתי אחרי יום אפשר גם לשאול.

ב. מדהים, בדיוק מה שאמרתי, עדיף לתווך שמתעכב.

ג. לי מאוד חשוב לברר. כמעט ואין הצעה שאני לא מברר עליה.

מצד שני, הבירורים בעיני נותנים תמונה כללית. 

אני לא מברר בגלל שאני "חושד" בכל מיני דברים. פשוט רוצה לשמוע מה החוויה של החברה מהבחורה.

לכן מצד אחד מאוד חשובים לי הבירורים. מצד שני, זה לא משפיע על כך שאחשוב על זה הרבה. אני מחזיר תשובה תוך זמן קצר.

ד. לא טענתי דבר כזה. תעברי בכל דברי ותראי שלא טענתי דבר זה. בודאי שאני מסכים עם מה שאת אומרת בעניין הזה.

וכן, ממש מסכים שאחרי יום מותר לשאול איפה זה עומד. אני גם אף פעם לא מבקש תשובה אלא רק מנסה לתאם ציפיות.

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

יתן/ תתן לך כמה רעיונות, אם תדבר איתו/ איתה יפה. 

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה 

נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה  צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים

אני בן 40+ גרוש+
וסליחה מכל מיני נשים שפגשתי בשלוש השנים האחרונות, ועם כל הכבוד, הן מעידות על עצמן (30+) שהן לא בשלות.

אז אני מאמין שזה לא שאלה של גיל, ולדעתי גם הגיל לא פועל בהכרח לטובה.

והרבה פעמים גיל משמעותי. נכון שגם אני מכירה בחורים בני 21 שבוגרים ממש, ובחורים בני 28 שמתנהגים כמו ילדים בני 5, אבל באופן כללי זה משהו שקשור.

וגם בדרך כלל אם מישהו יוצא עם כמה בחורות, שכולן טוענות שהן לא בשלות, ונניח שזו באמת הסיבה- סיכוי סביר שמדובר על גיל גבולי מבחינת בשלות. 

לפעמים גילאי 18-19 כמו שאמרתי הם גילאים מורכבים בקטע הזה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

אני לא רוצה לפרט פה יותר מידי דוגמאות מהחיים האישיים שלי,

אבל בהחלט הייתי בלא מעט דייטים שלי היה מזעזע מבחינות מסוימות, ולצד השני היה נהדר ונפלא ולא הבינו מאיפה זה בא להם.

אם אתה (ופחות מעניין אותי חברך) מרגיש שהקשרים שלך נגמרים מהר מידי וסתם -

המלצתי פה פעם בעבר לעשות מעשה:

לפנות למישהו שאתה סומך עליו, בקטע של רב\מטפל וכו', ולבקש ממנו לדבר עם כמה בנות שיצאת איתן ושלדעתך הקשר נגמר בדרך הנ"ל. הוא ינסה לקבל מהן תשובה כנה, משהו שהן אולי לא מרגישות לומר לך בנוח, ויכול להיות שהוא יעלה על דפוס של משהו בעיתי שאולי יש לך השפעה עליו. (נניח כולן מתלוננות שאתה לא מתעניין ומקשיב להן מספיק, שמבחינתך רק העמדה שלך לגיטימית ואין מקום לדעה אחרת, שזה לא נראה שאתה בוגר\בשל מספיק).

ההמלצה הזאת הגיע מניסיון - התקשרה אליי מישהי שהיא מאמנת לשאול על קשר שהיה לי עם מישהו מסוים כמה שנים קודם לכן, והוא חשב שזה עדיין פוטנציאלי ומבחינתי ממש לא, והיא רצתה להבין למה. (אח"כ ראיתי בפרסום של אחד מהעסקים בתחום שהוא התארס, אולי זה גם עזר לו להגיע לשם?).

אני כבר מהפגישה הראשונה תיווכתי וביקשתי שהתקשורת תהיה ישירה בל רמזים והסתרות והן היו אם מספיק אומץ לתת לומר לי ישירות למה זה נגמר

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

שאם מבקשים לב טוב, זה כנראה בגלל שאתה צפוי להביא עליה דרמות או מתחים.

אבל בתכלס, לב טוב זו אמירה כללית מידי.

צריך לפרט את הדברים קצת.

מה שכן, יש הרבה סוגים של לבבות.

לב של פרגית, לב של בהמות, חיות וכו'...

זה שלאדם יש לב טוב לא מחייב שבעיני המתבונן מעשיו יהיו טובים.

צריך שגם הלב יהיה טוב וגם שחכמת הלב (הנסתרת) תיהיה מספיק גלויה לעין כדי שיהיה חפץ בה.

אם מישהי תשב איתי בדייט ותבקש סטייק או שתדבר על סטייק כאוכל אידיאלי, זה בעיני לא לב טוב ככל הנראה.

אבל, אני מכיר מישהו שבעיניו זה מה שמייצג לב טוב

שבסה"כ יש הרבה תכונות טובות (ובטוח אפשר למצוא ברשת רשימות כאלה של תכונות)

אבל כשאתה כותב על עצמך כרטיס, או כשחבר מתאר אותך - 

הוא לא מונה מיליון תכונות, אלא מתמקד בכמה שבולטות דווקא בך.

התמהיל של הדברים האלה יוצר אנשים שקצת שונים זה מזה.

ואתה צריך לשאול את עצמך מהם הדברים הבולטים שאתה מחפש בבת זוגתך - זה לא אומר שאין בה דברים טובים גם אחרים, אבל יש דברים שמישהי אחת יותר חזקה בהם לעומת מישהי אחרת.

כן. בסך הכל כולנו טובים. משתדלים להיות יותר ויותר.

אבל גם שלא תחשוב שטוב=נשוי, לא טוב=רווק.

אין שום קשר בין מידת טוב ליבו של האדם לבין הסטטוס הזוגי שלו.

ואני לא חושבת שהעיקר הוא לב טוב.

בדיוק בגלל זה שיש להרבה אנשים לב טוב.

אני חושבת שהעניין הוא איך אני והוא מסתדרים בינינו. האם התכונות החיוביות והשליליות של שנינו מצליחים ליצור כר שממנו שנינו נצליח לגדול.

(וגם סוד קטן: יש אנשים שכלפי חוץ האישיות שלהם היא מאוד מסוימת, אבל כלפי פנים זה לא תמיד מתבטא - וכדאי לראות שהדברים קיים גם בשיח זוגי ואינטימי).

אלא כמה ממי שיש להם לב טוב התחתנו, וכמה ממי שאין להם לב טוב התחתנו. 

ואני בכלל לא מסכימה איתך על ה90%. אא"כ אתה מתכוון בציבור מסויים. נגיד שאתה מדבר על הציבור הדתי- אז כנראה החינוך גורם לזה שיהיו הרבה יותר אנשים עם לב טוב (או שמעמידים פנים ככאלו). ואז יש 20% של אנשים שלא מוגדרים בעלי לב טוב, ומתוכם חצי עוד רווקים, בעוד שמתוך בעלי הלב הטוב היחס שונה לגמרי.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

השתדלתי ללמוד ממנו משהו. זה נכון לגבי דייטים (עבר קצת זמן ) אבל זה נכון לגבי עוד מערכות יחסים משמעותיות.

בסוף הדרך שלנו בעולם הזה לגדול היא בין השאר על ידי חיכוך עם אנשים. אפשר להתחרפן על דייט קרציה או בוס מעצבן אבל אפשר לנסות להבין מה זה אומר לי? מה הוא מפעיל אצלי?

וממילא זה חידד לי דברים בעיקר בנפש ובהתנהלות.

עיצוב השקפת עולם פחות.

עריכה: קטע שכתבתי את זה בלשון עבר. גם בהווה זה נכון אבל בהתחלה זה היה הרבה יותר משמעותי.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

ומדריכים אותי דרך התורה, אז כנראה שומעים אותי למעלה במידה שאני ראוי.

"כי הטה אזנו לי. אין האזנים של מעלה כרויות אלא לי, שנאמר אזנים כרית לי (תהלים מ ז), וכתיב הטה אלהי אזנך ושמע (דניאל ט יח)"

בשבת י ע"א:

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה קרי עליה ר' זירא (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה

שבוודאי שה' לא יענה אותנו סתם.

וגם יש מנגד לתחושת האדישות הניכור וההתעלמות שציינת

קיימות גם תחושות אחרות של השגחה.

ושל איכפתיות ממצבנו.

בעניין התחושות יש מלחמה.

ואי אפשר לצאת בהכרזה ברורה.

בכללי שמתי לב שבכללי ההשגחה נעימה

לטובתנו גם להרגשתנו

רק תמיד בדרך כלל יש נושא אחד משמעותי

שלא פתור... לא התחתנו. והבדידות.

אבל צריך להפנים שנושא כזה

הוא בהגדרה חלק מתוכנית כוללת של החיים שלנו

שמנוהלים ומנותבין ע"י בורא עולם, זה לא שאם נשתטח עכשיו

על המדרכה,ונצרח, כהרגלנו, אז בורא עולם יברא לנו סיפור חיים שונה

עם אשה אחרת, וילדים אחרים.

שליחות שונה, וגם אם כן אנחנו לא רוצים

היית רוצה להתחתן עם אשה המיועדת לשליחות

של מישהו אחר?

והרי כתוב מה' אשה לאיש

כלומר העולם אליבא דאמת הוא לא הפקר

והוא מנותב בפנימיות. חייבים להאמין במשהו כזה או אחר.

כי אם לא אז אתה בעצם חושב במחשבה "העולם הפקר"

ואין מי שמנווט.

וככה אפשר לחיות חיים שלמים.

וזה שאנחנו לא רואים, שיש יעודים לאנשים מסויימים

זה לא אומר שאין.

מאידך, אי אפשר להתעלם מהתחושה והמחשבות.

החוויה של העולם, ואללה כן, יש מליון נשים טובות

כולם קיבלו, ואני לא, במשך שנים.

הנה היא והיא והיא, והוא והוא והוא...

וכל החברים שלי הם כן התקדמו בחיים.

ואז מההשוואה ומהחוויה נוצרת תחושת הניכור

וההפקרה. שה' יעזור, אבל זה לא נכון לפי ההגיון.

וגם לפי התחושות בשאר הנושאים.

עזוב רגע את הנושא שבו אתה מתוסכל על ההשגחה.

בוודאי ששמת לב להשגחה החיובית והעידוד שכן עברת בנושאים האחרים בחיים.

אבל זה כי ה' מכין לנו הרבה טוב בהמשך

לֶעָתִיד לָבֹא, וּבַת צֹר - זֶה צִדּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וּשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעַד עַתָּה הָיוּ מְצִיקִים לָהֶם בַּחֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט) כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ. אָז יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּרְאָה בְּאוֹתָם צָרוֹת רַבּוֹת שֶׁבָּאוֹת עֲלֵיהֶם כְּמִי שֶׁנִשְׁכַּח זִכְרוֹנָם לְמַעְלָה. וּכְשֵׁם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם, כַּכָּתוּב (דברים ד) בַּצַּר לְךְ וּמְצָאוּךְ וְגוֹ', וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ. וְיָשׁוּב הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַגְּבִירָה לְפַיְּסָהּ. וְעַל זֶה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵ''ל, זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא לְבֵית הַגְּבִירָה. (זוהר חדש)
 

וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת. אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר. הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

לבין השם יתברך

לא מזכירה ולא מענה קולי חלילה

כל רצון שאנחנו מביעים בתפילה וכל בקשה מגיעים היישר להקב"ה

ואם לא נעניתי וקיבלתי את רצוני, זה או בגלל שזה לא נכון לי כרגע או שזה לא נכון לי בכלל, לכן הרבה פעמים בנוסף לתפילה על רצון מסוים אני מוסיפה שאם זה לא נכון לי כרגע או בכלל, אז אם המציאות לא משתנה לפי רצוני, לפחות שאצליח לקבל אותה בשמחה ואזכה לשינוי בהתבוננות עליה או בכלים שלי להכיל אותה כדי לא להגיע לידי שברון לב וייאוש. וגם אם לפעמים מגיעים לכך, לא דומה תפילה ממקום זה לתפילה שמביעה "רק"  רצון וגם בזה יש תועלת גדולה לענ"ד

אז להן אין סיכוי לשבור מחיצה..? 🤔

מבחינתי אין כאלה בכל אופן

אני ממש חיה את זה ב"ה

שיקרה מה שאני רוצה, אז לא כל כך מתעסק בחשבונות שמיים.

כמובן שתפילה זה כלי נפלא

כמובן שבאסה שהרצון לא מתממש :/

דבר לבני ישראל ויסעו 

בני ישראל היו צריכים בראש ובראשונה לעשות השתדלות ה' רצה מאוד להביא להם שפע , כדי ששפע יכנס אדם צריך לעשות השתדלות .

וכאן בדיוק נכנסת האמונה אי אפשר לעמוד מהצד ולחכות שזה יבוא מהשמיים וזהו .., 

הם היו צריכים להיות אמיצים, לצאת מאזור הנוחות ללכת נגד הפחד שלהם ולהיכנס למים ( זה נראה משוגע מהצד)

ולסמוך על ה' בעיניים עצומות .

וזה דורש אומץ, עשייה, וזה דורש מנגד קיווי אמיתי, שלא משנה כמה זה נראה הזוי מהצד וחסר סיכוי .. אני הולך/כת על זה.

תשאר ממוקד ותהיה חזק כל העניין במה שקרה זה ביטחון אמיתי..

לא כזה שאתה לא בא מצרה ..

ה' לא סתם אמר למשה מה תצעק אלי .. תגיד לבני ישראל ויסעו .. 

בלשוננו: יאללה שיתקדמו יכנסו לתוך המים , ה' רוצה להביא לנו, אנחנו רק צריכים לעשות,שלא יעמדו מחוץ אלא לקפוץ לעשות ..

וזה עמוק מאוד , תחשוב גם מה כל דבר מסמל.

 מים- מציאות שאנחנו רואים דייטים שלא נגמרים.הכל לא ברור לי 

וגם עולם אמיתי שמסתתר מתחת ,שהוא מכוסה- עולם שקורה לטובתך שכבר נמצא כאן הוא פשוט מכוסה 

וסך הכל אנחנו צריכים למשוך את זה.

וזה נכון לכל תחום בחיים 

קריעת ים סוף זה לכל אתגר

..