פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 207)

אם אתה מתחבר עם מישהי עם תחומי עניין כמו שלך - תחפש את זה, אם להיפך - תחפש את הלהיפך.

אם אתה מתחבר למישהי עם מידות טובות תחפש את זה, אם לא - תחפש תכונות שכן מתחברות אליך (חיבור מצדך וחיבור הדדי).

 

האם פעם פגשת מישהי ואמרת "וואו, כיף לי, רוצה כזאת"? אז תחפש מישהי כזאת (לא בהכרח שאתה צריך לפסול מישהי שונה)

האם יש לך חברים בעיקר מסגנון מסוים? תחפש לפי זה, וכמובן תסנן מי שלא מתאים מבחינת כיוון לחיים וכו'

לגבי הנקודה הראשונה-

יש בזה היגיון. הרבה פעמים יותר קל לנו לשים לדברים שמפריעים, יותר מאשר לדברים שטובים לנו.

וגם בחיים באופן כללי לפעמים מרגישים את הרע יותר מאשר את הטוב...

 

אבל כן, אפשר וצריך להתמקד וללמוד מהם הדברים והנקודות שחשובות לי. 

אתה יוצא כבר תקופה? יש לך ניסיון בדייטים?

אפשר ללמוד ממש הרבה מדייטים שהיו ומבחורות שפגשנו, ולשים לב מהן התכונות שמצאו חן בעיני.

 

 

לגבי הנקודה השניה-

אני לא לגמרי סגור על זה, אבל להבנתי זה לא משהו מהותי, אלא רק כלי שמאוד מסייע להכרות ולתקשורת בהתחלה.

כשיש תחומי ענין משותפים ההכרות הראשונית זורמת יותר, והם מהווים נושאי שיחה נחמדים שכיף לדבר עליהם בשלבים הראשוניים.

האם זה משהו שחשוב לטווח הרחוק? אני לא בטוח.. 

 

 

לגבי הנקודה הראשונה רק רוצה להוסיף - 

אני מסכימה מאוד 

באופן טבעי גם יותר קל לנו להשליך החוצה מאשר פנימה. 

 

אני כן מאוד מאוד מאוד ממליצה לנסות לעשות גם מיקוד פנים 

של מה חשוב לי ומה אני צריך

זה לא כיף, אבל התוצר שלו עוזר כל כך הרבה. וחושבת שזה גם חלק מאוד גדול מהשתדלות. 

@דג כחול אני מוכנה לעזור 

 

לגבי השנייה- 

אני מסכימה

יפה מאוד.

יש מצב שתפרטי יותר על המיקוד הפנימי הזה? אולי פעם כתבת על זה משהו?
מאמין שזה יכול להביא תועלת גדולה.

נקודת אור - 11 # כמה עצות להצגה עצמית - לקראת נישואין וזוגיות

בקצרה: מה מייחד אותי מאחרים
מה אני צריך

אני לעצמי לא נהנה להיפגש עם בחורות שלא מודעות לעצמן, ולמה שמייחד אותן

על דרך השלילה -
קודם כל, אל תתעסק במה ש*היא* רוצה
תתעסק במה שאתה רוצה ממנה
מה היא רוצה? תתן לה לענות על זה, שלא יטריד את מנוחתך

על דרך החיוב -
מה גורם לך להעריך בבנאדם כלשהו? מה גורם לך לרצות להתחבר למישהו? איזו התנהגות נותנת לך הרגשה טובה? מה צריך להיות במישהו כדי להבין את הראש שלך? מה עושה לך כיף בקשר בינאישי?

ועל מה שדיברת - תנסה לדמות את זה לקשר עם חברים. יש חברים עם תחומי עניין שונים?

מה אתה מחפש ומה אתה נותן לקשר. שווה לדבר על זה ולדייק, ביחד עם חבר קרוב, או מישהו מהמשפחה שאתה מרגיש בנוח או איש מקצוע (מאמן או מטפל).

אתה אחלה כבר עכשיו וכשתדייק יותר תצליח בקלות יותר להתחתן

לא, לא כל כך ברור

 

אולי כדאי שתדברי עם מישהי שאת יכולה לחשוף בפניה את הפרטים..

יכול להמליץ על @ברוקולי ו @הפי 

האם האמת האובייקטיבית היא שאת צודקת ב-100% או שהיא צודקת ב-100%? 

זה לא משחק סכום אפס.

סביר להניח ששתיכן רואות את הדברים מנקודות מבט שונות, ושמנקודת המבא שלך את צודקת, ושמנקודת המבט שלה היא צודקת.

 

האם זה באמת משנה מי צודקת?

 

למה שלא תדברו על זה בפתיחות ובכנות - היו לי כוונות טובות, אני אוהבת אותך ודואגת לך, לא משנה מה הסיבות ומי צודקת - אבל הדבר לא קרה, וזה חבל לי כי רציתי שהוא יקרה, וזה דחק אותנו לפינה של האשמות. בואי נצא מהפינה הזאת, אנחנו לא רוצות לפגוע אחת בשנייה, ונחשוב יחד איך אפשר למנוע הישנות של מקרים כאלה.

 

אל תהיי צודקת, תהיי חברה טובה.

עולם חסד יבנה, לא עולם של דינים.

 

לא. לא הכל זה תקשורת. יש אמת. מה המציאות.

מערכת יחסים בנויה קודם כל על זה שיש אמת - יש איזו מציאות - אחת של האדם האחד, אחת של האדם השני. אחר כך, גם מדברים על זה.

אם את יודעת את זה, את גם יודעת לבנות את המערכת יחסים עם תקשורת, כמו שרוצים, צריך, אפשר, וראוי. אם לא, זה לא יעזור, אלא בהתחשב בכך שתצליחי. זה שתצליחי,תלוי בכך שתסתמכי על האמת והמציאות, אך ורק באמצעות התקשורת, ולא באמצעות אמת שתיווכו לך באיזושהיא דרך בלי תקשורת מתאימה.

כשהכעס פחות חזק.

אבל לא זוכר שום פרטים

זוכר שהמקום היה די קטן

והחתונה היתה נחמדה

ותיירים רקדו עם החתן והכלה

 

אז המידע שלי הוא - יש (או לפחות היה. אולי כבר לא פעיל?)

תחפשי איפה

אפשר בגג/מרפסת של אש התורה, אפשר לנסות לבדוק גם עם ישיבת הכותל, נתיב אריה (האידרא) או פורת יוסף. בטח באזור ממילא/ימין משה גם יש משהו כזה, גוגל ומוצאים. 

יש את קדמה (בממילא).
אין לי מושג לגבי מחירים

יש בתוך הרובע

בית אורות- בבין הזמנים.

ישיבת הכותל- על המרפסת- בבין הזמנים.

גג אש התורה.

יש אולם בארמון הנציב (נראלי יקר).

בקדמת ציון.

ואפשר במכון דוידסון, אם המטרה היא ה'נוף' אז אין. אבל הקדושה שם מזהירה ביותר..

 

ואירועים קטנים אפשר על גג האידרא, ובאוהל יצחק, ובשבע הקשתות.

 

מעלה גדולה להתחתן בירושלים. הלב מרגיש שם יותר, ואין כמו לבנות אחת מחורבות ירושלים, במקום החורבות ממש. רק מציין שבעיר העתיקה נוהגים שלא לנגן בשני כלים, גם בחתונה (בכל זאת, 'מתו' מוטל לפניו).. ויש כאלה שזה משמעותי להם..

 

משפחת לפידות,
הם קשורים לבית הכנסת החורבה

שהיתה בחצר של תלמוד תורה מוריה. רואים משם את הר הבית ממש טוב.

נראה מהמם אבל מנהסתם יקר

תודה..

הארת את עיני לרש"י המתוק הזה, לא יודע איך פספסתי אותו עד היום. שימחת, תודה!

שנזכה לנבואת עובדיה ולהדליק את הנר-אש-להבה בבית המקדש,

וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר. וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד... וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה.

מפחיד. למרות שבסוף לא הגעתי אליו

הפסקה הראשונה עשתה לי בלעכס..
הזכיר לי ניסוחים של הצהרות מוגזמות של מאמני רווקות, ואז ראיתי את השורה האחרונה..

מחילה על החריפות, ועל הזלזול הקל, אני לא מתכוונת לפגוע, זה פשוט באמת מקומם.
ההבטחות המסוכנות האלו נוראיות, ויכולות להפיל אנשים לייאוש אחרי שהם רואים שזה לא בהכרח עבד.
אפשר להציע סגולות כאלו ואחרות, אפשר להציע דרך להתקדם למטרה, אבל הצהרה חד משמעית כזאת היא פשוט שקר. (וגם קצת עבודה זרה. כאילו מי שמצהיר את זה הוא מנימום אלוהים שיודע הכל.)

אני מבינה באמת את הרצון הטוב (ושכוייח עליו), אבל הדרך...

זה מבאס, אבל זה שהוא יכול לא אומר שהוא בהכרח גם רוצה 

מקפיצה. תמשיכו להעביר הלאה~

בהצלחה!

תודה♡ אמן!

שתזכי לבנות הרבה בתים בעז"ה🏡

אמן!!

מי שרוצה יכול לפנות אלי לבקש
ככה תוכלו לפנות בעולם האמיתי ללא קשר לניק שלכם / לידיעה שפניתם דרך הערוץ

מדגישה שעדיף לפנות אלי במסר..
אני לא מצליחה לפתוח את השיחות אישיות (אין לי מושג למה)

לי הייתה את הבעיה עד שעדכנתי את הגירסה של כרום

יכול להיות, חח אני גרועה בדברים האלה...

מאמינים שחייב להיות מישהו שמתאים בדיוק לך - מישהו שהכריזו עליו ארבעים יום קודם והוא נמצא איפשהו פה ומתפללים שתפגשי אותו בקרוב

ומנסים לשנות את המחשבה להיות מתי ולא אם

מישהו מחכה רק לך ❤️
( איך שאת אוהבת )

זה כבר יש.

יש מישהו שרוצה, ואת רק צריכה למצוא אותו

תחשבי עליו הרבה

 

כל תכונה שהיית חושבת "מישהי כזאת - אף אחד לא ירצה אותה" - אני מכיר אנשים כאלה נשואים באהבה, שבני הזוג שלהם מעריצים אותם.

זה נכון, שלפני שיוצא לחוות את זה לפחות פעם אחת, קשה להאמין שזה כך. וזה באמת כואב ומכאיב.

 

אולי הפתרון הוא למצוא במה את טובה, כדי שתאמיני שמה שאת מקבלת הוא בזכות ולא בחסד, ואז למצוא חברות שיודעות להעריך ולאהוב אותך, ולדעת שהן מקבלות בקשר הזה. ואז להתרגל לזה שיהיה גם בחור שיראה בך את הטוב הזה.

וזה ממש לא מדויק, כי הוא יראה בך פי אלף יותר טוב. את תהיי היהלום שלו.

התפקיד שלך כרגע הוא להאמין שבאמת את כזאת, ולאט לאט להצליח להכניס ללב את האמונה שיש מישהו שמחפש אותך כי הוא יאהב אותך באמת יותר מכל האהבה שקיבלת עד היום.

יש המון דרכים לעזור לבסס את האמונה הזאת. אפילו סגולות למיניהן יכולות לעזור בזה - כי הן מחזקות את האמונה שאם רק תעשי מה שצריך, הוא יבוא. ואת רק צריכה לחפש את הדרך לקרוא לו, ברמה הרוחנית, ולמצוא אותו, ברמה הארצית.

 

והזוי שלא מובן מאליו

מרגיש לי הכי טריוויאלי.
חווים דברים משמעותיים בכל הדרך הזאת ויש באמת תחושה של חוסר ודאות לאיפה זה יקח הפעם כי לא הכל תלוי בנו.
בהצלחה רבה!

יפה לראות את העיבוד
יש לי שאלה- מה היא הייתה יכולה לעשות כדי להקל את האכזבה?
יש דרך לגרום לצד השני להבין את זה בהדרגה?

אני לא יודע מה אפשר לעשות כדי להקל, ואני גם לא בטוח שיש אפשרות כזאת. כל עוד יש רצון כלשהו להתחתן ולהקים בית משמעותי, כל עוד יש הרגשה של מוכנות לקשר, וכל עוד יש הבנה שאם רוצים לבנות משהו גדול, הזמן הכי טוב להתחיל הוא עכשיו, כדי שיהיה כמה שיותר זמן להמשיך ולגדול ביחד, תמיד תהיה אכזבה. גם אם אין מישהי/מישהו על הפרק, כל יום שעובר זה אכזבה, זה עוד יום שהיה יכול להיות מתועל לבניין גדול.
אבל גם האכזבה הזאת, אם נותנים לה מקום, אם 'מדברים' איתה ומוצאים לה את המקום הנכון בחיים, היא עצמה מוסיפה לקשר העתידי. לו יכולת, לא היית רוצה להעביר לבעלך את כל התחושות כמה ציפית לו, כמה כאבת שעוד לא פגשת אותו, כמה כל בחור שפגשת עורר בך רצונות חדשים שהכינו אותך יותר טוב בשביל בעלך?

בדיוק למדתי היום על רבקה שהייתה עקרה. הר"ן שואל שאלה אדירה, איך יכול להיות שרבקה, שהקב"ה הראה מאוד בברור שהיא המיועדת ליצחק, איך יכול להיות שאישתו של יצחק הייתה עקרה, למה הקב"ה לא דאג שתהיה לו מישהי שעל הנסיון הראשון תביא לו ילד?
עונה הר"ן שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, כלומר שיש צד מסויים של קרבה לקב"ה שיכול להופיע רק מתוך תפילה ובקשה של האדם. הקב"ה דאג שרבקה תהיה עקרה כדי שיצחק יתקרב אליו, ורק ברגע שיצחק היה מספיק קרוב אליו, הקב"ה ריפא את רבקה ואיפשר להוליד את יעקב ועשיו (הולדת יעקב ועשיו זה ההקשר שם).

חשבתי לעצמי שהיום אמנם יש מציאות של עקרות, אבל היא שונה בהרבה מחוסר הוודאות שהיה פעם. היום החוסר וודאות הוא יותר בפגישות.
אם נשליך את דברי הר"ן עלינו, הקושי בפגישות צריך לגרום לנו לעבוד על עצמנו ולהגיע למדרגה שנהיה ראויים לבעל/לאישה שלנו. לא רק הפגישה עם הנפש התאומה מקדמת אותנו, הפגישה איתו זה רק שלב אחד בתהליך הגדול מאוד של הקמת בית, שגם הוא שלב פיצי ותהליך אחד מיני רבים בתהליך האין סופי של הקב"ה. אין כאן אוסף של מקרים, יש כאן תהליך מכוון, ואם זה תהליך אז גם אם יש פגישה וגם אם אין פגישה, כל עוד אנחנו מצידנו בתהליך ומנסים להתקדם כדי לקדם אותנו, אז את החלק שלנו עשינו.


אם אני אחזור לשאלה המקורית, לא נראה לי שזו האחריות שלך לדאוג למי שנפגשת איתו. כל אחד צריך ללמוד בפני עצמו על היחס לפגישות ועל איך להתמודד עם האכזבות בקשר אליהן. אנחנו ספציפית נפרדנו בתחושה טובה, ונפרדנו על דבר שהיה ידוע מראש שיכול להפריע, אבל גם אם אני לא חושב שהיה צריך להיפרד על זה, ההתמודדות היא שלי, לא שלה ואני לא חושב שהיא צריכה להתחשב בזה.

מה הכוונה בהדרגה? אם החלטת שלא, אז הכי הוגן לדעתי זה לעצור את ההתקרבות שלו לכיוונך כמה שיותר מוקדם. אני יכול להבין דחייה של האמירה לשיחה/פגישה אחרת כדי לא ליצור שינוי פתאומי מידי, אבל החדות עדיפה לדעתי על הרמיזה, לפחות ככה הרגשתי כשהיא אמרה לא. נראה לי שהסיווג של פגישה × הייתה טובה, שיחה y הייתה כיפית, ושיחה z הייתה לא, מאפשרת ללמוד מכל חלק בפני עצמו. אם באותה פגישה/שיחה יש גם ניסיון לבנות וגם נסיון 'להרוס', אני חושב שלי היה ממש קשה ללמוד ממנה להמשך.


גילוי דעת: נפגשתי רק עם בחורה אחת וגם לא לאורך הרבה זמן, אז לקחת בערבון מוגבל של חוסר נסיון אבל עם התלהבות של בוסריות

בפעם הבאה לך יהיה טוב יותר

מה נגיד היית כותבת/ חושבת אחרת?

אמרתי לך אישית שבפעם הבאה יהיה טוב יותר

צריך הסבר למה? אם כן - אכתוב לך בפרטי

גם אני מעדיפה צד שלישי.

והאו נפגע ממך משום מה (ללא סיבה), אז אולי זאת דווקא הזדמנות לתקן את זה ע"י שתציעי לו.

בחור רגיש כזה ולא בא לי לפגוע בו.
השאלה אם הוא יפגע יותר אם אציע לו עכשיו מישהי אחרת אחרי שהוא ניסה לגרום לי לחזור אליו?
חוששת שאולי יראה בהצעה שלי עלבון או משהו

הוא ימצא מישהי אחרת וישחרר אותך

מה דעתך על החשש שאולי הוא יעלב ממני על עצם ההצעה בסמיכות לסירוב שלי?
אולי העלבון יגרום לו לפספס הצעה טובה בגלל שהצעתי בסיטואציה לא נוחה?

אם את באמת יקרה לו והוא מספיק בוגר - הוא יראה את ההצעה כפרי של הקשר ביניכם, ולכן ישמח בה יותר מאשר בהצעה רגילה

אם העלבון יעביר אותו על דעתו - יש הרבה דגים בים, הוא ימצא מישהי אחרת. או שהוא יגיע לאותה הצעה במסלול אחר.

זה קשה שקשר שהיה משמעותי עבורך ניתק!
כל מפגש עם האקסית יכול לעורר רגשות מעורבים שלא תמיד יש רצון שיעלו. זה גם מאוד תלוי בקשר.
הגיוני מאוד לחוש עלבון, טריוויאלי.
לפנות לאקס שהיה איתו קשר משמעותי זה אירוע רגיש. במיוחד שזה קשור לעניין רגיש אז כפליים.
מה שאתה אומר הוא ממש נכון שיכלית אך ריגשית נראה לי שזה הרבה פעמים עובד אחרת

היכולת להתגבר על עלבון היא חלק מהמרכיבים של בגרות.

 

לכן כתבתי בדיוק את זה.

 

אני לא יודע אם אני בוגר מספיק, אבל ברור לי שאם לא אוכל להתגבר על עלבון במקום שזה טוב לי, זה לא נובע מעודף בגרות

 

ושוב, בעיני זה יתרון כשההצעה באה מאקסית שאני מעריך ומרגיש שהיה לנו חיבור ושהיא מבינה אותי.

לדעתי בגרות זה גם לדעת את החולשות שלי

במידה ועלבון ופגיעה בכבודי זה משהו שממש מקשה עלי אז ממש הפוך על הפוך -

הבגרות היא להיות מודע לזה. מי שמודע לחולשות האנושיות שקיימות בו (ובמידה רבה בכולנו, כל אחד לפום דרגה דיליה) ושם אותם כנגד עיניו - וואו! הוא ממש בוגר!

הבגרות מבחינתי היא לא עניין ב'תוצאה' (המידות המתוקנות שבי) אלא בעיקר תהליך (איך אני עובר תהליך של תיקון המידות).

 

כבוד עצמי זה דבר חשוב לכולנו ונשמע לי כל כך טבעי שאדם לא יתגבר על הבושה..

לא יודע למה תכונה זאת נתפסת כפחות בוגרת מאשר תכונות אחרות

כניעה זה לא כל כך נפלא.

לדעת שנעלבתי, להיות מודע לזה, ללכת לבכות - מקסים.

לא להיות מסוגל לצאת עם מישהי, בגלל שאקסית הציעה אותה - פחות מקסים.

בהכללה, כמובן. יכול להיות מקרה קיצוני שבאמת זאת סערת רגשות גדולה כל כך שאי אפשר אפילו לשמוע הצעה. אבל זה מקרה לא סביר בעיני

אז הגיוני שתהיה הטלת ספק ביחס למניעים שלה להציע את ההצעה.

כאשר מציעים הצעה ממניעים 'לא נכונים' זה עלול מאוד לפגוע.

ובכללי לא כדאי לרצות לקבל הצעה שניתנת ממניעים לא מתאימים

כאן מדובר במישהי שהוא עדיין אוהב ומעריך

הוא עדיין מרגיש שהיא מבינה אותו יותר מכל אדם אחר בעולם

והיא כבר הבהירה לו שהיא לא הולכת להמשיך לקשר זוגי איתו

 

איפה יש כאן בסיס לתחושה של פגיעה מעצם ההצעה?

איפה יש כאן מניעים לא נכונים?

 

לדעתי יש כאן את כל הבסיס להיפך הגמור

עברתי על ההודעות שלה ולא ראיתי שכתוב מה שכתבת.

יכול להיות שמדובר בקשר משמעותי שיש בו משבר באמון והוא לא סומך עליה במאה אחוז.

פרשנות אפשרית היא להציע הצעה מתוך רחמים או מתוך ניקוי המצפון.

הגיוני שאם היא אומרת שהוא נפגע ממנה אז האמון שלו בה נסדק והוא יפרש את הצעת ההצעה בצורה שלא מפרגנת. 

גם זה שהוא לא משחרר אותה זה נורה אדומה ביחס שלו כלפייה והאמון והכבוד שהוא נותן לה.

אז זה לא מכסה את כל האפשרויות, זה מכסה רק במקרה שהאנשים המעורבים קרובים לאופי שלי.

אם הם קרובים לאופי שלך, יכול להיות שהאירוע דומה יותר לשלך.

 

עכשיו, מי שרוצה לעשות את הדבר האמור, צריכה להבין איזו פרשנות לאירועים סבירה יותר בעיניה

אתה הוספת פרשנות על סמך משהו שהיא לא כתבה

היא לא כתבה ש"הוא עדיין מרגיש שהיא מבינה אותו יותר מכל אדם אחר בעולם"

זה שהיה בניהם קשר משמעותי מאוד זה לא אומר שהמשפט הנ"ל נכון.

 

לעומת זאת אני פירשתי על סמך משהו שהיא כתבה

היא כתבה שהוא נפגע ממנה ממש

אם כך - אני מסיק שהגיוני מאוד שהאמון שלו בה נפגע

אם האמון שלו נפגע אפשר גם להסיק מכך שהוא יכול להרהר אחרי המניעים שלה

אם היא מציעה לו הצעה בסמוך לפרידה ומבחינתו הפרידה התנהלה בצורה שאיננה בסדר - יכול להיות שהיא מרחמת עליו או רוצה לנקות את המצפון שלה מזה שהיא לא היתה בסדר.

 

ובלי כל הטענות הנ"ל - הרגש עובד בצורה אחרת. מי שפגע בי - אני רוצה להתרחק ממנו לתקופה מסויימת. אין דבר טבעי מזה.

אם הוא ממשיך לספר לה על דברים, כנראה הוא מרגיש שהיא מבינה אותו

על זה ביססתי את ההנחה הזאת

(האם באמת היא מבינה אותו? ממש לא מעניין אותי)

 

ולדעתי הפרשנות שלך היא פרשנות רחוקה מאד.

 

שוב, כל אחד מפרש לפי האופי שלו

כנראה שכיף להם לדבר ביחד. כנראה שיש לו רגש חזק כלפיה. כנראה שקשה לו לכבד את ההחלטה שלה.

 

אתה יכול לכתוב שאתה לא רוצה להמשיך לדון אבל להגיד "זה הבדלים באופי" זה סותם את השכל. כי על אופי אין באמת על מה לדון. על סברות ענייניות יש על מה לדון.

גם אין בעיה בכלל בכלל להפסיק לדון כשאין רצון. הכי לגיטימי שיש

אני משוכנע במה שאני כותב. כך אני הייתי פועל וכך הייתי מרגיש.

אתה משוכנע במה שאתה כותב. כך אתה היית פועל וכך היית מרגיש.

 

נכון, אין מקום לדיון, שתי ההתנהגויות סבירות והשאלה לגבי הבחור המדובר, למי משנינו הוא דומה.

אני לא אומר את זה כדי לעצור את הדיון, אני מוותר על הדיון כי לדעתי הגענו למקום ששתי האפשרויות סבירות.

זה לא תירוץ, זאת באמת הסיבה.

הוא בפרשנות של המקרה על פי דבריה.

אפשר לדון פה על פי סברות ענייניות.

אני אישית מתרגם כל תחושה שיש לי ביחס לפרשנות האישית שלי למקרה באופן שיכלי.

לכן שאני מעביר לך את הטענה שלי באופן שיכלי אתה יכול להתעמת עם זה באופן שיכלי.

אם הייתי אומר לך "ככה אני מרגיש" באמת לא היה מה לדון על זה.

 

אתה מדבר על סברות שכליות וענייניות, שדבר זה וזה פוגע, והוא לא ירצה כך וכך.

זה נקרא התנהלות רגשית, לא שכלית.

הסברה שלך אומרת שסביר שהוא ירגיש א', הסברה שללי אומרת שסביר שהוא ירגיש ב'.

שים לב, אני לא שולל את התרחיש שלך, אני בסך הכל חושב שיש לגיטימיות לתרחיש שאני מציג, כי הוא גם מייצג מהלך אירועים אפשרי במסגרת. בעיני זה הסביר יותר, בעיניך זה הסביר פחות.

אבל אתה מנסה להפוך את תפיסת העולם הרגשית (הלגיטימית לגמרי) שלך לתפיסת עולם שכלית וסבירה יחידה. יש כאן נקודה שאתה לא מודע אליה

הוא מודע אליה מבחינה רגשית, מכיוון שזו עובדה. הוא לא מודע מבחינה שכלית, מכיוון שכדי להתייחס לזה בצורה שכלית,צריך להאמין במשמעות של זה. אם הוא לא רוצה להאמין, להתייחס ברצינות למשמעות השכלית של זה, הוא ימשיך לעולם לא לשים לב, לא להיות מודע,ולא לחשוב ולהגיע למסקנות

נכון הטענות שלנו הם בדבר השכיחות הסבירה.
הרגש הוא לא רציונלי אבל שמדברים על מה הרגש יגיב אנחנו משכללים את זה בראש על 'חוקים' מסויימים שלמדנו עם השנים. לצורך העניין אם בנאדם נפגע אז הוא הוא יגיב בצורה א' או ב' או ג'.. זה ממש לא מדע מדוייק אבל לדון בזה.

ב. אני לא טענתי שאני מסיק את זה מעולם הרגש האישי שלי, קרי איך אני הייתי מתנהל. אני מסיק את זה מהעולם הרגשי שזיהיתי אצלי ובעיקר אצל אנשים שיצא לי לראות במהלך שנותי. יש דברים שבהם העולם הרגשי שלי הוא ייחודי ואני מודע לכך ואני לא מסיק ממנו על הסביבה.
פה מדובר בבחור שלא משחרר עדיין וכשאני מזהה את התופעה הזאת אני אומר שסביר מאוד להניח שזה מעיד יחס מסויים כלפיה שהוא לא מאוזן

לגבי הדיון כשלעצמו - אם יש שני טענות סותרות הם לא יכולות להיות נכונות ביחד. או שאחת נכונה או שהשנייה לא נכונה או ששתיהם לא נכונות.

בכל אופן, אין פה שום עניין של נתינת לגיטימציה. אני חושב שטענה מסויימת נכונה ומפה יש עניין לדיון. אני חושב שטענה אחרת היא לא נכונה כטבעו של דיון.

לי יש הערכות עובדתיות אחרות.

 

אתה חושב שהפרשנות שלך סבירה, אני חושב שהפרשנות שלי סבירה.

 

אבל בזמן שאני חושב שהפרשנות שלי סבירה ב70% ויש 30% שאתה פירשת נכון את המציאות, אתה חושב שאחרי עיבוד הנתונים שלך, אתה לא יכול לקבל את האפשרות שאני צודק. 

 

כאשר השאלה היא "מה קורה כשזורקים מגנזיום לתוך אש" ויש שתי דעות, אחד טועה.

 

כאשר השאלה היא "מה דונלד טרמפ מרגיש כרגע" יש אחד שטועה

כאשר השאלה היא "מה הכי סביר שהוא מרגיש כרגע" אז זה לא שאני טועה, אני פשוט מפרש את המציאות אחרת.

 

אני לא שולל את האפשרות שאתה צודק, אני כן טוען שצריך לקחת את הפרשנות שלי כאפשרית (=לתת לגיטימציה). בדיוק כמו שאתה פיתחת את עמדתך על פי אנשים שאתה מכיר, אני פיתחתי את עמדתי על פי ההתרשמות שלי מאנשים שאני מכיר.

בטח שאני נותן מקום לזה שאתה צודק ואני טועה. כדי שאני אוכל לראות את זה הייתי צריך לשמוע את החשיבה אודות הפרשנות שלך בצורה יותר רחבה.

וגם אם מדובר ברגשות עדיין אפשר לדון במונחים של נכון או לא נכון - הרי טראמפ יכול להרגיש משהו אחד. באמת לדון במה שטראמפ מרגיש זה מאוד יומרני אבל לומר מה סביר שאדם שלא משחרר את הקשר מרגיש אם זה בצורה כללית - נשמע הגיוני לגמרי.

אתה נותן לגיטימציה להגיד, שכל דבר פתוח לפרשנות, כדי שכל הפרשנויות יקבלו לגיטימציה. עד כדי כך, שאתה אפילו מסוגל להגיד, שכדי לברר מה מרגיש בן אדם, אין צורך בדרך לגיטימית לברר. פשוט לגיטימי, מבחינתך, שכל אחד יפרש כהבנתו. אני מקווה שאתה מבין, שאתה פושע בבני אדם

אם הייתי במקומו אני חושבת שמה שהיה פוגע בי זה שהוא מוכן כבר למסור אותי לחבר שלו..
ואז זה היה מלמד אותי שאני לא מספיק הייתי חשובה לו ,ובעצם הידיעה הוא ויתר עלי לתמיד.
הבנתי שהוא נפגע מזה שאמרתי לו "לא". יכול להיות משהו אחר?לא יודעת,לא חשבתי על אפשרות אחרת.
הוא נפגע בפרידה כי הוא תכנן לקשר מסלול שונה ממה שבסוף קרה-הוא רצה לקחת את הקשר בהדרגה לכיוון שאני מתנגדת לו,למרות שהפערים בינינו היו כל הזמן על השולחן עסקנו בהם וניסינו למצוא פתרונות מוסכמים ולא הצלחנו כ"כ,הוא לא צפה שתבוא פרידה כי הייתה הרגשת קירבה גדולה מבחינה רגשית.הוא נפגע,עשה לי קצת סצנות והאמת שגם עכשיו אחרי ההבהרה שלא נחזור.. אני חושבת שהתנהגתי יפה לאורך הדרך לפחות בפרק של הפרידות..חוץ מהשורה התחתונה שהיא באמת פוגעת גם אם עושים אותה ברגישות.אבל א"א לדעת כלום-יכול להיות שאתה בסדר או לפחות חושב ככה והצד השני יכול לחוות אחרת את הדברים.

ועליו לכבד את ההחלטה שלך, אפילו אם הוא חושב שהיא לא נכונה.

ובאמת יש אמירה בכך שאת מנתקת את הקשר, שאת רוצה ריחוק ממנו. זה אכן פוגע במידה והוא רוצה ושואף לקרבה.

כשאת מציעה לו חבר את בעצם שמה חותמת גומי על כך שלא תחזרו להיות ביחד וזה בהחלט יכול להעמיק את הפגיעה.

 

כל אחד שעובר ניתוק מקשר משמעותי שלא ברצונו, חש פגיעה מסויימת (לאו דווקא מכוונת אלא פשוט הוא פגוע מהסיטואציה) מתמודד עם זה בצורה כזאת או אחרת. במידה והוא עדיין לא מקבל את ההחלטה שלך להפסיק אני חושב שהיחס שלו כלפייך לא מאוזן עדיין.

בזמן הקרוב.

אפשר לחכות זמן ולבנתיים לנסות לחשוב על צד שלישי שמציע.
(לא פנו אליך חברים שלו או משהו כזה?)
אם לא מצאת - אחרי כמה חודשים אפשר להציע יפה בעדינות

במקרה זה עד שימצא צד ג.
תודה לך ולכולם

הטוב- וכמובן בהתאם למה שמתאים לך.
ב. לא רואה סיבה שתעשי רודלים בעבר, תציעי לו בעצמך ושיהיה במזל טוב.