פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 206)

לכן התובנה קצת מבאסת, כי זה לא שיש מה לעשות בנידון, אלא צריך להוציא את הטוב במצב הקיים (ויש המון טוב, הרבה מעלות, במיוחד העובדה שחייבים ליצור עומק רגשי בקשר ולבדוק שיש שיח מפרה וברמה גבוהה, והמגע בין בני הזוג לא מטשטש את חוסר ההתאמה ומעוור אותם מלראות את הבעיות בתקשורת ביניהם)

מתוך הבנה שאנו לא יכולים להשיג שלמות רגשית לפני חתונה

ובקלות יכולים להרוס את מה שכן יש

צריך בסה"כ לחדד את הקול הפנימי שלנו,

לשמוע אותו בבירור יותר

להיות יותר מחוברים לעצמנו

ואז נוכל לדעת בזמן קצר אם הקשר מתאים לחתונה או לא

אפשר להרגיש בזמן קצר אם יש פוטנציאל לרגש גדול או לא.

אם יש התאמה, חיבור, מציאת חן

זה שיש מציאות של הסחבות, חוסר בהירות, בלבול

זה מצב לא מתוקן

וחייב מלא תפילות לבקש מה' שיביא אותנו למציאות של בהירות

המציאות התקנית היא שאדם צריך להכיר את ששייך לו

לא רק באנשים, בהכל- מקומות, חפצים וכו'.

בכל שיטה יש את החסרונות והמעלות שלה.                                                                                      אני בטוחה שיהיו פה כאלו שיותר מוסמכים ממני לענות מהם המעלות של השיטה הדת"ל ע"פ "השיטה החרדית הקדומה"

שאין לרשימה תחתית, הכל נראה כ"כ חשוב בעיני..

אבל אולי אני צריכה למספר את זה ולהפוך באמת לדרגות.. תודה!

 בהצלחה!!

דברים חיצוניים הם לאו דווקא לא מהותיים- זה תלוי אדם

מה כן, אפשר באמת לנסות לערער על זה ולהפוך את זה ללא חשוב

הבנתי, תודה על ההבהרה

קראתי פעם שירשור בנשואים טריים (בעווני הרב) על מישהי שלא אוהבת את איך שבעלה נראה, וזה נוראי בעיניי..

את מסוגלת להתחתן עם אדם כליל המידות והמעלות אבל לא נראה טוב בעינייך?  אם כן את וואו.. 

אולי באמת זה תלוי אדם..

ממש מעניין אותי עד כמה מצליחים ליישם את זה בחיי הדייטים ועד כמה יודעים לומר את זה רק לאחר מעשה...

זה נשמע לי מהדברים שקשה להבין אותם וליישם באמת כל עוד אתה לא בפנים (ורק כשנמצאים בפנים קולטים כמה מה שהתעקשת עליו לא באמת היה כזה חשוב.. אבל כל עוד היית בחוץ זה הרגיש לך ממש קריטי)

וסחטיין עלייך.. זה חתיכת עבודה וחתיכת כנות עם עצמך להצליח להגיע למקום הזה

חשבתי אמרת לוותר על מה שהבנת שבגללו עפת עליו... נניח הוא סבלן וזה גרם לך לעוף עליו - אז דווקא על זה לוותר ואז לא הבנתי...

שאת מושלמת? 

שאת מחפשת מישהו מושלם?

לא נראה לי שאפשר להתחתן עם התחושה שהתפשרת.

אז אולי במקום להוריד דברים מה"רשימה" כמעין ויתור, אפשר לנסות לזכך את הנקודות המרכזיות שחשובות לך, ולרדת לעומק של כל מיני נקודות ולהיות פתוחה לאיך זה מתגלה.

לשם הדוגמא:

נניח שחשוב לך מישהו שהתורה היא מרכז חייו. באמת, הנקודה הזאת יכולה להתגלות גם אצל מישהו שרוצה להיות אברך, וגם אצל איש מעשה שיוצא לשוק העבודה.

דוגמא אחרת מתחום אחר:

נניח שמפריע לך מישהו שנמוך ממך. נסי לשאול את עצמך למה, מה בדיוק הגובה מביע בעינייך, והאם הנקודה הזאת יכולה להתבטא בדרכים נוספות. וכו' וכו'..

(@בינה. אמן שתביאי לנו גם מתורתך בעניין.

יש לך כמה פנינים שנראה לי שיהיה טוב לאנשים כאן לשמוע.)

קודם כל כמו שמדרשיסטית כתבה - לא מתפשרים. את אמורה לחיות עם הבנאדם הזה עד 120 בשמחה ובטוב לבב, ולא חלילה מתוך תחושה של התפשרות, תאמיני לי שיהיו לך מספיק אתגרים גם בלי להתפשר.

אין מושלם, נכון, צודקת, כנראה גם את לא מושלמת. אבל האם היית רוצה שמישהו יתחתן איתך "למרות" שיש בך חסרון מסויים? או שיתחתן איתך כמכלול, עם כל מי שאת, ומתוך הבנה שאין מושלם, אבל יש מושלם בשבילי?

אני חושבת שצריך לנסות לדייק לעצמך מה מבחינתך הוא צורך, מהותי לך שיהיה בבית שלך, בבן הזוג שלך, ומה "קליפה".

אם נלך עם הדוגמאות שנתנה מדרשיסטית - 

את רוצה בחור גבוה, למה גבוה? כי זה משדר סמכות ובטחון מבחינתך. האם יש משהו אחר שיכול להיות בבחור וימלא עבורך את הצורך בסמכות ובטחון גם אם הוא לא גבוה? או אולי את מחפשת גבוה כי את נמשכת רק לבחורים גבוהים ואין לך איך לשנות את זה? האם את מוכנה לבחון את זה ולצאת עם בחור לא גבוה שכל שאר הפרטים נשמעים לך וואו ולתת צ'אנס אמיתי לבחון האם תתפתח שם משיכה?

נניח את מחפשת מישהו ששואף לחיי אברכות, למה את מחפשת את זה? כדי לבנות בית שהתורה בו היא המרכז? האם אפשר לעשות את זה גם עם בחור שלא רוצה להיות אברך? האם את רוצה את זה מכיוון שאת מעוניינת לגור ליד ישיבה, ושיהיה עוגן וקהילה שמשדרת על אותו שיח ותדר תורני? האם אפשר להשאר ולגור שם גם אם הבעל הוא לא אברך רשמית ועדיין יקבע עיתים וישאר קשור לישיבה?

עוד דוגמא את מחפשת בחור עירוניסט. האם זה בגלל שאת רוצה שהוא יחיה בקצב חיים מסויים? רמת חיים מסויימת? קרבה להורים, תחבצ, נוחות, הכל קרוב? מאמינה בקהילה הטרוגנית? חוששת שבחור מיישוב לא ירצה לגור בעיר ולך זה מאוד חשוב? האם בחור שלא גדל בעיר בטוח לא יענה על הצרכים שלך?

מקווה שהדוגמאות הבהירו איך מבחינים בין "צורך מהותי" ל"קליפה". חשוב לי לומר שמשיכה זה צורך מהותי! ועוד כל מיני דברים. למשל חכמה ורמת שיח ועוד.. לא כל מה ש"חיצוני" הוא בהכרח "שטחי", יש דברים שאסור להתפשר עליהם בזוגיות.

עוד דבר - נסי לחשוב על זוגות נשואים. האם היית משדכת ביניהם או לא ממש? האם נראה לך שזה מה שהם דמיינו וחלמו עליו או שהיו הפתעות? ויחד עם זאת - האם הם חיים מתוך תחושת התפשרות?

"על כל פשעים תכסה אהבה", הרבה פעמים עם הכימיה ובניית הקשר וכל היתרונות של הבחור והזוגיות שלכם, פתאום דברים שחשבת שמאוד יפריעו לך - לא מפריעים לך בכלל. דברים נראים אחרת לגמרי כשמכירים את הבנאדם ולא קוראים כרטיס של רשימת מכולת. 

ואת יודעת מה? לפעמים מפתיעים את עצמנו, נניח ואת בחורה מאוד תוססת ואנרגטית ודמיינת את בעלך גם ,"אש", "פלפלי" כזה.. בחור שקט אצלך מתפרש כ"לפלף" ורגוע בהכרח אומר ביישן, סגור ובלי עולם פנימי עשיר או ברק בעיניים.

ופתאום שאת פוגשת בחור כזה, את חווה התנגשות, ושניכם תופסים את אותה נישה בחברה.. ואת לא מסוגלת לחיות איתו כי הוא מדיי דומה לך ובמשבצת שלך.. ודווקא הבחור השקט ההוא, משלים אותך. ומרגיע אותך ומאזן. ואת לומדת המון מהשלווה שלו, כי האנרגיות שלך לפעמים מתבטאות גם באמוציות ואפילו קצת 'פתיל קצר', והבחור העדין הזה משרה עלייך רוגע ולגמרי מדהים עבורך.

זה לא אומר שצריך לחפש מישהו מאוד שונה או ההפך, תאמיני לי, יהיה לך מספיק שונה, לא חושבת שצריך *בהכרח* לחפש את זה. אולי בנקודות מסויימות שאת חושבת שיהיו טובות לך אז כן.

בעיקר בעיקר אני חושבת ומציעה, לנסות לפתוח את הראש. לא להחליט על עצמנו דברים שהם בגדר השערה ולא בגדר ידיעה, בטח לא לפני שניסינו.

גם לא אומרת לנסות לשווא, או לנסות בכח, אבל כן לתת צ'אנס גם לדברים מפתיעים יחסית, ובעיקר בעיקר להיות כנה ומדוייקת עם עצמך. מה צורך? מה קליפה? מה באמת הלב שלי דורש על מה הבית שלי יהיה מושתת בע"ה, מה מהותי לי בזוגיות, ומה דמיון שאפשר לוותר עליו מבלי להרגיש שהתפשרתי?

ושוב מדגישה - בלי פשרות! צריך רצון גדול מאוד, צריך אהבה, צריך שיהיה דבק שיחזיק את הזוגיות הזו ויקים את הבית הזה. צריך בסיס משותף ואיתן ושיהיה שמחה וחיבור ורגש וגם התאמה שכלית כמובן. צריך שיהיה לך חשק להפגש, ולא כל הזמן לצאת מהקופסא ומאזור הנוחות שלך, צריך לחיות מתוך תחושת השלמה ואהבה כנה. ואם הדרך מפתיעה - לאפשר לה להיות כזו, לשחרר, לפתוח את הלב. 

השאלה היא לא רשימת התכונות שאת מחפשת אצלו

השאלה היא איך את מרגישה בקשר אליו ובקשר לאפשרות לבנות איתו בית.

אם התשובה חיובית, הפרטים כמעט לא משנים

אם את מרגישה לא בנוח, גם כן הפרטים זה לא מה שמשנה.

אם את רואה שיש מעט מדי בחורים שאת מרגישה בנוח איתם, תלכי לייעוץ כדי להשתחרר ברמה הרגשית

אבל כן מאמינה שאפשר להרגיש חוויה של הרמוניה ושלימות פנימית.

לא כי הבחור או הבחורה מושלמים בתכונות/כישורים/חלומות שרצינו שיהיו בהם והם קיימים

אלא כי המפגש, החיבור, הוא נכון ויוצר חוויה של שלימות פנימית.

תהיה עבודה, יהיו רגעים של חלישות הדעת בקשר, יהיו רגעים לא פשוטים, זה פשוט מוכרח כנראה

אבל אני יודעת שהחיבור הוא נכון ומשמח, ושלם. 

מאמינה בזה מאוד.

וזה גם הדרך שאני הולכת בה.

אני לא מחפשת בחור מושלם בפרטים הטכניים שלו. מה עשה ויעשה ועושה, ואילו כישורים וכשרונות ויכולות

מחפשת הרגשה של שלם, של נכון, של הרמוניה, של זרימה חיובית, של רצון הדדי לבניה,

שמחת הלב, בפשטות.

(כמובן עם הדברים הבסיסיים של מידות טובות וכל זה)

עזרתם לי מאוד ודייקתם..!

על השאלה הראשונה - שתי האפשרויות אפשריות

ועל השניה - שניהם הם חיוביים. כשאין - תמיד אפשר לדון על זה, אבל זה חסר, זה לא סתם "אין"

תודה באמת על המידע, ותודה שסיפרת לי שלא משנה מה אעשה, אני דפוק וכזה אשאר עד שאתחתן.

זה לא המקום היחיד שאתה נוקט בגישה הזאת, וזה מעצבן ממש.

ובכלל זה לא לעניין להבין רגשית, דברים מפורום, ממילים של אדם שלא מכיר אותך,

ללא שמיעתם ושאין בכלל כוונה אישית או הכרות אישית

לכן יש ימי שמחה ושנת שמחה אחרי חתונה

ברור שיש מעלה באהבה של אחרי חתונה ובשמחה של אחרי חתונה.

הפורום הזה מיועד לאנשים שלא חוו את זה, והרבה מהם משתוקקים לזה בכל ליבם ועושים מעל ומעבר בשביל זה. השקעה ועבודה נפשית, השקעה של שעות על שעות, השקעה כספית... מה לא.

לאף אחד אין ספק שאהבה היא דבר שיכול להתפתח אחרי חתונה לרמות שלא היו לפני החתונה.

ההקשר כאן היה מאד ברור, ממש לא הרהורים פילוסופיים על מהות האהבה, אלא נסיון להבין תהליכים שאנחנו חווים ולתאם את הציפיות עם התהליך כמו שהוא קורה בצורה נורמלית.

כל הדיבורים על חיים שאחרי חתונה והצורך שהם יהיו תקינים, פשוט לא רלוונטיים לנו. אולי בתור הכנה מופשטת ומעורפלת לחיי נישואים שזה דבר שאנחנו לא מכירים בכלל, ראינו אצל אחרים אבל לא עברנו בעצמנו.

ולכן כל הדיבורים על כמה זה חשוב, אם הם באים כפריקה (כמו למשל זה טריגר רווקות מאוחרת - לקראת נישואין וזוגיות) הם מובנים, אבל אם הם באים כמסר - תודה באמת שאתה מזכיר לי מה הבעיות שלי. אני סובל את הבעיות האלה מספיק.

אם אתה כותב בפורום, אחריותך לחשוב עם מי אתה מדבר, מה הנקודות הכואבות שלו, ולהתייחס ברגישות. ואם לא עשית את זה, אז להבין שהבעיה אצלך שדיברת בצורה לא רגישה, ולא אצלו שהוא לא הבין את כוונתך.

התאהבות יכולה להיות די מיידית, וגם יכול להיות מצב שלוקח הרבה זמן. 

יש הבדל גדול בין הדברים. התאהבות זה כמו מחלה. יש לה תסמינים די ברורים. היא מתחילה והיא נגמרת (למרות שהיא יכולה להיות ארוכה). אהבה זה רגש יציב, עמוק, נובע יותר מהאישיות שלנו, ופחות מונע מהתת-מודע \ הורמונים \ דברים לא מובנים. בשביל להתאהב רמת ההיכרות והקשר עם מושא ההתאהבות עשויה להיות נמוכה, והמעט הזה יכול להיות מועצם בין האדם לבין עצמו \ הדמיון שלו. באהבה יש קשר של ממש והיכרות קרובה עם מושא האהבה.

הדברים בלתי תלויים. לא חייבים התאהבות בשביל אהבה (למרות שזה נחמד) ובטח שאין צורך באהבה בשביל התאהבות.

יש היום פתרון יותר טוב ללשומע ביחד:

https://www.google.co.il/url?sa=i&url=https%3A%2F%2Fwww.crewtech.co.il%2Fshop%2F%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%25A6%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2596%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-3-5-%25D7%259E%25D7%2597%25D7%2596%25D7%2599%25D7%25A7-%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%2595%25D7%25AA%2F&psig=AOvVaw3H2d_y-G6Y_U21XFiOTQh2&ust=1637590057972000&source=images&cd=vfe&ved=2ahUKEwjmo-i-0Kn0AhWV4oUKHTBVBHgQr4kDegUIARCvAQ

התחלתי לצאת רק כשהרגשתי שאני רוצה את זה באמת

ועוד הרבה לפני שהתחלתי לצאת למדתי המון על הנושא הזה בשיעורים וספרים ואני ממש מרגישה שזה עזר לי לבוא מדויקת עם רצון נקי ולב פתוח.. אז אם הייתי פוגשת אותי של חצי שנה לפני הייתי אומרת לי כל הכבוד

אני יכולה מאוד לרצות משהו, אבל לא לעשות שום צעד כדי לממש את הרצון הזה - לא לרכוש שום כלים שיעזרו לי לממש את הרצון. נניח אני יכולה מאוד לרצות לרדת במשקל, אבל אני לא מוכנה לשנות את הרגלי התזונה שלי.

האם תוכלי בבקשה לשתף בשיעורים ובספרים שלמדת?

מה שהתאים לי זה בעיקר שיעורים ביוטיוב - מיכל וולשטיין, הרב אלישע ינון ועוד כמה שאני לא זוכרת.., ופרויקט 252 שיש שם הרצאות וסדנאות אימון.  ספרים לא קראתי לעומק (רק קטעים פה ושם) אז לא יודעת להמליץ לך.

התבוננות - להקשיב לעצמך ולהכיר את עצמך. מה מקרב/מרחיק אותך, איך המערכת עובדת אצלך. מה הכיוון שלך, מה חשוב לך.  לדעתי זה לא פחות חשוב מהידע התאורטי

ובפרקטיקה - עבודת המידות. כי לא צריך לחכות שיהיה בן/בת זוג כדי לעבוד על דברים כמו תקשורת נכונה, הקשבה (לאחרים ולעצמי), כנות, תשומת לב, עין טובה וכו'..

זהו בגדול, פשוט להיות כל הזמן בעבודה והתקדמות לא משנה אם אני בקשר עכשיו או לא.. מקווה שעניתי למה שהתכוונת ולא אמרתי שטויות😅

ואם היום אני מוכנה?

גם לא בטוח.

אני חושבת שאנחנו כל הזמן בהתפתחות, ולכן ככל שעובר הזמן אם אנחנו בעבודה נהיה מוכנים יותר.

האם מתישהו מוכנים לחלוטין? בעיני לא.

אני מאמין שהייתי מסוגל התחתן אז, אבל היום אני מבין דברים הרבה יותר.

אני חושב שאני לא מתחרט על התמימות שהיתה לי אז. אולי הייתי מלמד את עצמי שניים שלשה דברים על העולם, אבל אני חושב שהתמימות הזאת היתה טובה בסך הכל

נטו עם רצון להתחתן. בלי באמת הבנה לעומק של ההשלכות.

ויכלתי להתחתן ולפתח מודעות תוך כדי הנישואין,

אבל ה' רצה שאפתח מודעות תוך כדי החיפוש. ותודה לה' על זה.

אני חושב שהרבה אנשים היו מתפדחים להיות בסטטוס כזה

וממילא הרבה אנשים היו נמנעים מליצור קשר עם אנשים שמתפרסמים כך

וממילא האפקטיביות מוגבלת.

אבל מי שזה טוב לו - למה לא? כל האמצעים הכשרים הם טובים

לא - מ
קא - קיב
קיט - קכא
 

את ודאי צודקת...

אבל אם את קצת קוראת אותי, (או שלא) קשה מאד להגדיר אותי, וקשה מאד להגדיר מה אני מחפשת, ואז אנשים טובים מציעים לי אנשים טובים אחרים, אבל שבינם לביני יש מרחק עצום.

אז כשסופסוף מצאתי הגדרה של משהו שקרוב למה שאני מחפשת, הייתי צריכה לשים את זה פה.

ויש, יש גם בחורים שמבינים בנפש.

אבל זה לא רק זה. באמת שלא. אני רוצה יותר מזה...

זו הפשטות והיציבות שלו,

יחד עם עומק שנבנה מתוצאה של נסיונות חיים, והרבה טוב לב וענווה.

זהו.

פשטות

יציבות 

עומק

חכמת חיים 

וענווה.

מה כבר ביקשתי...

זה לא בא לבד.

זו תוצאה של עבודה.

אני רוצה מישהו שעובד על עצמו לכיוון כזה.

שיחד עם העומק והרגישות יוכל להגיע למקום יציב ופשוט בתוך עצמו.

זה קיים. 

דווקא האנשים הכי עמוקים שהכרתי היו גם האנשים הכי יציבים שהכרתי. 

בד"כ האנשים העמוקים יותר שפגשתי היו יציבים ויותר חזקים נפשית בלי תסבוכים 

אבל מאוד נראה לי שזה פשוט בגלל שכשהאדם יציב קל לראות את העומק שבו.

לדעתי יש הרבה אנשים שעמוקים לא פחות, אבל בגלל שחסרה להם היציבות קשה להכיר בתוכן ובפנימיות שיש להם להציע.

(יציבות בהקשר הזה = אדם עם בטחון ושלווה, עם מבט פשוט שמסתכל על החיים בעינים בלי להסתבך) 

זה לא נשמע בשמים. בע"ה תמצאי בחור כזה. 

מי הוא אותו יוחאי?

את צריכה להיות כמו שושי

סתם.. בגדול אני חושבת שכשיש חלום בראש של דמות אידאלית(לא שאני זוכרת את יוחאי אבל קראתי)
צריך לשים בגדול יותר את איך הייתה אישתו. לחפש מישהו מושלם לא יועיל לך, להשתלם בעצמך בטח שיועיל לך

בכלל היתה אמורה לפגוש יוחאי אחר. סטנדרטי כמו אבי.

אבל את לא יכולה לסמוך על הנס וצריכה להשתדל.

וגם כשזכתה בהיסח הדעת היא כנראה התאימה לו,
אני חושבת שכשאנחנו רוצים מישהו מסוים אנחנו חייבים להיות מודעים לעבודה מצדנו שזה כולל.
לא יעזור לבקש בנים צדיקים קדושים כשאנחנו רחוקים מלהיות כאלה וכן על זו הדרך.

פנו אליה מלא בנות, ואפילו נשואות שאמרו שהן חושבות שהתחתנו בטעות עם האדם הלא נכון. כי הן אמורות להתחתן עם יוחאי. ורק יוחאי.

והיא ענתה. חד וחלק.

שאין יוחאי מציאותי.

צר לי

ואני מבינה גם למה היא התכוונה. אין כזה דבר. כי גם אם יש מישהו חמוד ומתוק כמוהו אז הוא לא ילמד כמוהו, ואם הוא ילמד כמוהו אז הוא לא יכיל כמוהו וכו'...

כי אנחנו לא בעולם מושלם.

אבל מה שאני כן בטוחה - 

זה שבעלך מחכה לך, הכי מותאם לך והכי טוב לך בעולם.

לך. ולא לשושי.

איך היא יצרה דמות שכל כך מנותקת מהמציאות?

ואגב,

באמת שאני לא מחפשת ת'שלמות, אבל כן אלמנטים יוחאיים כאלה...

הוא לא יוחאי,

אבל אולי יום אחד הוא יהיה משהו דומה

ולמי שתהיה אשתו

כי היא הרבה פחות זכורה לי בבהירות.

אבל אם זה בצד הזה של לתת מרחב לאיש שלי גם אם הוא לא בדיוק מי שכולם מסביבי חלמו שהוא יהיה,

אז נראה לי שיחסית כן.

שלאחרונה בתפילות האישיות על הזיווג התחלתי כל הזמן להתפלל גם עליה, שתזכה למצוא אותי בקרוב, ואני כאילו משתף אותה בתפילות, שנזכה למצוא אחד את השנייה בקרוב...

אז אני ממש מתחבר לגעגוע הזה ולתחושה שמישהו השאיר אותך לבד...

דארפמען טרעפען א צווייטער. פארשטייסט?

סתם, אני מתנצל בשמו. אם זה מפריע נפסיק...

כל השבוע אתה נוהג כמו בטסט וכשאתה מקפיץ את הבחורה הביתה אתה דופק ברקס של החיים ברמזור אדום

(ניסיתי לעשות איזה משחק מילים עם הפי-מרפי.. לא הצליח😕)

אהבתי את 3 ו4 אוהבי הפמיניסיות למיניהם...

אני: היום אני משלמת

הוא: חבל, הייתי מתפרע עם ההזמנה...

יא קמצן.

כשזה היה פעם אחת חשבתי שזה בצחוק,

אבל כשזה חזר על עצמו בעוד דייטים התחלתי לחשוד שיש פה איזה משהו מעבר.

כשאתה עושה את כל ההשתדלות - מתזכר שדכניות,חברים משפחה, אתרים ומה לא.

משתדל להפגש עם כל הצעה שיש לה סיכוי, משקיע בפגישות וכו' וכו'

ועדיין ההתקדמות הכי גדולה שעשית לכיוון היא שהחליקה לך כוס מהיד באמצע שטיפת כלים.

אין הצעות אין הצעות אין הצעות

ואז באותו יום 3 פונים אליך בבת אחת...

או שיש מישהו שרוצים לצאת איתו והוא לא יוצא עדיין... וברגע שהשלמת עם זה וענית תשובה חיובית - שואלים אותך אם את פנויה בשבילו כי הוא החליט שרוצה שתצאו 

או שגם קורה שאת תפוסה ומשגעים אותך על מישהו .. כל כמה זמן כזה שואלים-

היי, את פנויה?

לא... 

היי ועכשיו?

לא..

ועכשיו?

לא יוצאת עכשיו..

ואז הרצאה -

תקשיבי את חייבת, את לא מבינה איך אתם מתאימיםםם שיואוו.

כולך בפנים מלחמת עולמים, איך את מעיזה לסרב בכלל?

ובאומץ לב דבקה בעמדתך ואומרת וואי באמת תודה.. אבל אני לא יוצאת עכשיו..

כעבור כמה זמן את פנויה וגם בראש לצאת.. אומרת שזה רלוונטי ובטוחה שעוד רגע את מתחתנת..

וכמה מפתיע -

הוא תפוס

סוף אחר - אתם נפרדים אחרי דקה.. ואת תוהה למה שיגעו אותך כל כך הרבה עליו...

סוף נוסף ויותר גרוע - אתם יוצאים רציני ואז נפרדים ואת נשארת עם לב שבור של חול ואבן 

נראה שיש לך איזו שהיא תמונה אידיאלית של הגבר המושלם ואתה חושב שאתה אמור לעמוד בסטנדרטים שקבעת לפי מה שנראה לך גברי.

יש הרבה אנשים ונשים ואתה לא אמור להיות אדם מושלם או להיות סגור על עצמך לגמרי, זה מאוד יפה שאתה רוצה להיות הגבר המושלם שאפשר להישען עליו והוא תמיד יודע מה לעשות- אבל כבני אדם זה פשוט לא קיים , וזה בסדר גמור.

לכל אחד יש את השריטות שלו, נכון שאישה רוצה ביטחון בקשר, אבל לכל אחת נדרש משהו אחר בשביל לקבל תחושת ביטחון, בעז"ה תמצא את האחת שלך, שתאהב ותקבל אותך למרות החולשות ודווקא אתה תיתן לה את היציבות.

נראה שיש לך מודל מסוים בראש לקשר זוגי, מודל בו הגבר אמור להיות חזק לא משנה מה, ואין לו זכות להתפרק, אני חושבת שקשר לא אמור להיות ככה זה מערכת יחסים בה כל אחד תומך ונתמך. גם לבעל יש זכות להישבר קצת או להיות חסר אונים ולא בטוח בעצמו

ואם אתה מרגיש באמת שהכל גדול עליך אתה יכול לקבל סיוע מגורם מקצועי, זה דווקא רעיון

כמובן יעוץ, אימון, עזרה - יכולים לשנות את המצב

ואולי חשוב יותר - הרבה פעמים רק כשאתה נכנס לקשר עם מישהי אתה מצליח להבין מה אתה יכול לתת לה. רק אחרי שאתה חודשיים בעבודה אתה מתחיל ליהנות מהמשימות שנותנים לך. אז לשבת מבחוץ ולפחד מזה נשמע נורא הגיוני, אבל בפועל זה מפספס את הנקודה שיכול להיות שאם רק היית נכנס היית עושה דברים נכון ונהנה ושמח.

בהצלחה!

וטוב שאתה מודע לעצמך, ככה לפרטי פרטים.

אני חושבת שזה שאתה נמצא בחיפוש עצמי (בין אם בעבודה-תעסוקה ובין אם בחיזוק הביטחון העצמי שלך)- זה לא צריך למנוע ממך לצאת ברצינות. כן חשוב בעיניי לשתף את הבחורה שאתה עדיין בחיפוש ואתה מאוד רוצה למצוא את התשובות, אבל למנוע ממך לצאת בגלל זה? לא חושבת שזה סיבה.

ולגבי מציאת התשוקה שלך בעבודה- יש ככ הרבה כלים שיכולים לעזור לך למצוא מה התחום שלך.. 

כמה שאלות שאתה יכול לשאול את עצמך: (תפתח את הראש לפני שאתה עונה לעצמך)

- אם לא הייתה מגבלה/ שיקול של כסף- במה היית עוסק?

- תחשוב על סיטואציות בחיים שלך שעשית דברים/ עבדת במקומות מסוימים והרגשת שהזמן עף לך ואתה פשוט נהינה

- תעשה רשימה של תחומים שאותם אתה אוהב ואתה טוב בהם ותתחיל למיין- יתרונות, חסרונות, שכר וחשיבה לטווח ארוך וכו'..

- תשאל את האנשים שסביבך ומכירים אותך טוב במה לדעתם מתאים לך לעסוק, זה יפתח לך נק' הסתכלות חדשות 

והכי חשוב- תשאל את עצמך:

למה כן מתאים שאצא עכשיו?

מה יש בי/ איזה טוב יש בי שבזכותו זה ה-זמן לצאת ?

למה כן ירצו לצאת איתי?

מה יש בי שאין באחרים?

וכן הלאה...

ולגבי לתת ביטחון לבחורה- תשאף להכיר את עצמך מחדש, זה שעד עכשיו ראית את עצמך באור מסוים לא אומר שהכרת את עצמך עד הסוף. תצא למסע חיפוש עצמי ותשאל את עצמך- איפה כן בחיים שלי נתתי למישהו/ מישהי תחושת ביטחון? אם תחפש טוב אין לי ספק שתמצא! 

מתי ואיפה אני מרגיש בטוח בעצמי ולא מהסס?

מתי לאחרונה עודדת חבר שהרגיש שהיה לו יום מעפן והיית שם בשבילו בזמן הנכון?

להגדיל את המקומות האלה. 

זה הכי חשוב. כי כמו שזה נשמע לי, אתה רק מחפש סיבות למה לא לצאת, ואתה יוצר לעצמך ''לופ'' שלא תצא ממנו ואז תהיה לך סיבה מספיק טובה להגיד: אני לא מוכן לצאת עכשיו.

ועוד דבר- תשאל את עצמך מה מפחיד אותך בלהתחתן. יכול להיות שזה יושב גם על זה..

ועזרה מקצועית זה תמיד טוב.

נשמע שמה שמעסיק אותך זה בעיקר הספק ביחס למקצוע.

יש לזה השלכות ביחס לחיפוש זוגיות אבל זה עוד הרבה קודם..

לכן אולי חבל להתחיל את זה מהמקום של חיפוש זוגיות, זה עניין נפרד גם אם הוא משפיע.

רק רוצה לומר לך שזה ממש הגיוני לעשות טעויות בתחום בחירת לימודים ומקצוע.

תסתכל סביבך שתראה שהרבה אנשים פורשים מתארים, לא עובדים בתואר שהם למדו בו וכולי.

וגם לא - זה נורמלי לטעות בכך וחבל שתרגיש רפיון בגלל חשש מטעות בעניין. זה ממש לא כיף אבל לא כדאי להעצים את זה מעבר.

ממש מעניין אותי ונראה לי חשוב שתפתח (מול עצמך) - עד כמה את מצפה להנות מהעבודה? אתה רוצה ש100% מהעבודה שלך תהיה מימוש עצמי? 50%? 20%?  

הציפיות שלך הם ממש משפיעות על התחושה. אם הצפייה שלך ממש גבוהה יכול להיות שהגיוני שתרגיש מעפן בכמעט כל עבודה.

(אולי זאת לא הנקודה, רק מעלה אפשרות מתוך קריאה ממה שכתבת).

נשמע שטיפה כבר סגרת את הנושא של חיפוש מקצוע מתאים... רוצה אולי לחשוב על זה מחדש? (לאו דווקא שתגיע להחלטה אם להמשיך או להפסיק.. התהליך הרבה יותר משמעותי מההחלטה עצמה. אפשר להשאר במקצוע ולהרגיש הרבה יותר שלם בבחירה בו בזכות תהליך של התבוננות מחדש).

עריכה: 

תגובה לא במקום 

מה שמונע מקשר להתפתח זה מאוד משתנה מאדם לאדם..

קשר זה דבר טבעי, שזה קורה אז זה קורה מאליו