האיש חתך כי כנראה אני לא מספיק צדיקה או "שמורה" בשבילו.
איך זה מרגיש לי?
אני רחוקה שנות אור מלהיות צדיקה, בחיים לא אהיה צדיקה. התייאשתי מלזכות בחתן צדיק,כנראה לא מגיע לי ולא יגיע לי וזהו
עד כאן @וידויים בלנ"ו
למה אתה מסתכל עליך כילד?
סוף סוף אתה מתחיל להבין שזה מתקרב וזה מזעזע וזה גורם לעבור תהליך שאתה עכשיו בתחילתו. בהצלחה!
זה יקרה במוקדם או במאוחר לכן אני מציע לך להתכונן.
לחשוב על כך צעד אחר צעד.
לא צריך הכל בבת אחת.
זה לא שינוי מהקצה אל הקצה. זה תהליך.
לא רק אצלך, אצל כולם זה ככה
שלילים, יש להם מקור, איזה נקודת אמת טובה שמשם הם עלו.
תנסה לחשוב מה מפריע לך בזה?
למה יש לך רצון והשתוקקות ככ גדולים שכשאתה רואה שלשני יש אותו זה גורם לך לכאב ומשקף לך כמה אתה רוצה אותו
זה נשמע כמו שזה פוגש אותך במקום שקשה לך איתו, נראה לי רוב מקרי הקנאה זה ככה
הרגש עולה כי יש איזה נקודה שאתה מרגיש בה חוסר, שאתה רוצה למלא, בלי קשר לשני
תנסה לחשוב מהו, ולמה זה טוב הרצון שלך ואיך אתה יכול לנתב את החיים בשביל לממש אותו
גם אם זה יקח זמן
תנסה להתבונן לעומק מה התפיסה שגורמת להרגשה.
מה שבטוח- אל תכעס על עצמך, אבל כן תשדר לעצמך שהטוב של השני לא משפיע על המצב שלך לטוב או לרע.
אתה בגיל שאצל הרבה מאוד הרצון והבלחיזם מתחיל להשתולל ולכל אחד יש את הטריגרים שלו...
נשמע לי גם לתת לאנשים רעיון לצאת קצת מהקופסא ולנסות לאמץ גם התנסות אחרת
תודה רבה על שנים רבות של ניהול הפורום
בגלוי על גבי הפורום וגם על מאחורי הקלעים
בהצלחה מכולנו ותחזור בקרוב לספר דברים טובים 
ו @ארץ השוקולד ברוך הבא
ארץ השוקולדארץ השוקולדלקו"ח
בהצלחה לשניכם!
בעזרת ה'! בקרוב ממש!! 
עד כמה קריטית וחשובה היכולת להרגיש את השני בקשר.
כמה פעמים קרה שמישהו מתנהג בצורה שלא הכי עשתה לנו טוב,
אולי אפילו פגעה, הפריעה, הציקה.
ואוקי, נפגענו, התבאסנו, ירד אולי קצת המצב רוח
ואז, מה הלאה?
אם נבין את המקום של השני, מאיפה מגיעה ההתנהגות
למה הוא עושה/עשה ככה.
להצליח לראות אותו,
אפילו שאני לא בטוב עכשיו, ואני כאילו צריך לראות גם את עצמי בסיטואציה.
להצליח לראות את השני, מתוך המקום של להבין למה הוא מתנהג אליי ככה
אני מאמינה שהפגיעה/כאב יכולה להתרכך בעקבות זה
ואם אפשר גם אח"כ- לפתוח שיח על זה.
להסביר לצד השני איך אני מרגיש, ולספר לו את הסיבה שאני מרגישה שהוא מתנהג ככה
לפתוח את הדברים, לתת לו את הבמה.
וזה כביכול מוזר, אני כאן לא בטוב, אני כאן הפגוע,
מה עכשיו מדברים עליו, הרי אני כאן מושא הפגיעה. הוא צריך לבוא ולדבר איתי. לא אני איתו עליו.
אבל לא- זאת בדיוק הנקודה.
מתוך זה שנאיר את המקום של השני, את המקום שנראה לנו קצת חשוך באותו רגע
נכניס לשם אור של הבנה, אז גם אנחנו נהיה בטוב
והפעולה הזאת תאיר את הלב של השני
כי אולי נעלה על נקודה רגישה אצלו שהיא זו שגורמת לו קצת לפגוע בשני מבלי להתכוון או כן להתכוון.
אולי זאת נקודה שהוא כל כך היה כמהה שיזהו אצלו. וסוף סוף מישהו רואה, ועוד במצב כזה.
ואולי גם הוא, בעקבות זה, יוכל להבין אותנו, לבוא יותר לקראת, לבקש סליחה אם צריך. או פשוט לקחת את הדברים לתשומת הלב
ולעבוד על זה להבא.
מקווה שיצא ברור.
מקצוע מראה על בן האדם אחרי הכל, משלח היד של ההורים בהחלט עלול להעיד על סוג הבית שהאדם בא ממנו (במגוון פרמטרים: יחס מההורים, אישיות, רמה סוציו-אקונומית) ועוד ועוד.
וכן, בניגוד לרומנטיזציה שאני רואה לצערי שרווחת בחלק גדול מהציבור, המשפחה היא פרמטר חשוב מאוד, ממש קריטי, כשבודקים וכשמתחתנים עם בחור / בחורה. לא רק אם הוא עצמו מקסים ואם היא ממש חמודה.
איך חומוס מלכלך? 
אם כבר פלאפל.. חח וזה באמת לא כדאי לנסות בבית..
כנל לא לא לאפה שווארמה עמוסה בכל טוב הארץ שמתפרקת רגע אחרי הביס
תחשבי שחומוס לא אוכלים עם סכין ומזלג, מנגבים עם פיתה. אז זה מיועד לפורענות 😅
במידה ואין מסגרת תורנית כזו או אחרת...
זאת ברירת מחדל?
הבית של ההורים הוא ברירת המחדל?
הבעיה מתחילה כשההורים מעורבים בצורה לא בריאה
אם הבחור לא מזמן סיים צבא וכרגע מקבל החלטות לגבי העתיד, אין מניע שיתגורר בבית הוריו. מאידך, אם מדובר במישהו בן 25 שמתעקש על הבישולים והכביסה של אימא, זה אומר דרשני
ולא להרביץ לי,
אבל בהרגשה שלי
באמת שיש נשמות כל כך מיוחדות, גבוהות
עם אור גדול
אבל מה לעשות
שלא קל להיות גבר בעולם הזה
בדור הזה, בניסיונות האלו,
לא קל. ויעידו השרשורים...
אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו
הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי.
כי הרצונות מאוד חזקים.
וכנראה שלנשים היה יותר קל לקבל אותם במצב כזה.
אבל זה לא מה ה' רצה שיהיה כנראה.
אולי נדרש מאיתנו, הנשים,
להכיל, להבין, להיות אוזן קשבת,
לעודד, לחזק, לתמוך
להיות קצת רחל אשת ר' עקיבא
לא כדי לגדל את ר' עקיבא הבא
אלא כדי לגלות אור גדול שפשוט סבוך בתוך ים הפיתויים/ניסיונות/משברים
ואני לא אומרת, גם נשים עוברות דברים
אבל, מחילה,
אי אפשר להשוות את זה לניסיון של הגברים.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן עתידין להיגאל
אז אולי זה הצדקות שנדרשת מאיתנו
ואולי זה הפתח לגאולה
ביחד עם תפילה
שבחורי ישראל התעלו ויעלו במדרגות
וינצחו במלחמה.
~
לילה טוב
ומי שפחות התחבר לו תוכן הדברים- מובן לגמרי.
(השאלה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך מכוונת לשני המינים...)
נניח שיש לכם חבר, ואתם חושבים שאחותו יכולה להתאים לכם.
איך אתם גורמים לו להציע לכם להיפגש איתה בלי לצאת מתלהבים/טיפשים/מלחיצים/מוזרים?
שאני חושב שאחותו יכולה להתאים לי, ואשמח אם הוא יכול להציע לה.
תמצא חבר שלישי שאתה סומך עליו שידבר עם החבר ויגיד לו "תגיד, פלוני ואחותך - לא שידוך טוב?" כאילו זה רעיון שלו וזהו, מזל טוב.
כדי שאם זה לא ילך לא תסתכסכו
כבר עשיתי את זה בעבר... דווקא חבר שלי היה שמח מהרעיון
אבל מחליטים על שיר שהוא "שלנו" ובכל פעם כששומעים את השיר הזה נזכרים זה בזה.
או לחילופין - כשרוצים להיזכר, שומעים את השיר הזה
האמצעי עוזר להלביש את הרגש על משהו ממשי.
מתי שהרגש לא מולבש על משהו ממשי אין לו אחיזה.
לכן אפילו כתיבת מכתב/שיר היא הבעת הרגש באופן ממשי
כמובן שזה רק המלצה למי שטוב לו
להשתמש בדובי כדי להיזכר בבעלך או בשיר זה לא באמת משנה
אבל זה סוג אחר של חוויה.
(אני חושבת שלהיזכר סתם באדם זה שכלי.
להיזכר ע"י שיר זה יותר רגשי)
שמהשעה הזאת יישארו כמה שיותר מזכרות וזכרונות
ולהעביר את השעה הזאת עם מקסימום "יחד"
ובאמת מנחמת!
אולי כדאי שכשאת מעבירה פרטים על עצמך, תפרטי שאת לא מעוניינת שהבחור יגיע עד אלייך.
ואולי את כבר עושה את זה
כתבהadvfbעדיין אין בטחון בקשר אחרי דייט שתיים ואין שום התחייבות ולכן זה טריוויאלי לומר שהיה לך נחמד אבל לא מתאים לך להמשיך.
אם נרד לרזולוציות ברמת הניואנסים - טיפה סמול טוק ואז לומר שאת רוצה לשתף שמרגישה שהיה נעים וסבבה אבל זה לא מתאים. זה מה שאני מכיר, זה מה שנשמע לי סבבה.
אף פעם זה לא נעים להיות בצד הזה, לגמרי נכון.. מנסים כמה שיותר להקל על חוסר נעימות וגם על תחושה שלו. זה נראה לי הדבר הנכון.
למה?
כי נניח תשאל אותי איך היה היום שלי, ואני אתחיל לפרט ולשתף בדברים שעברו עליי, ואז נוצר מצב עוד יותר לא נעים כשאתה בא להיפרד.
והוא באמת אמור להיות ממש קצר.
מצד אחד אני ירגיש שהיא מתייחסת אלי כבנאדם בעל רגשות ותחושות בלי קשר אם נפגש או לא.
מצד שני אני ירגיש שהיא לא מורחת אותי.
זה נראה לי השילוב המנצח.
לא ישר "שלום רציתי לשתף וכולי..." זה מרגיש לי טיפה לא נעים.
עם מישהו שסומכים עליו, בעל ניסיון.
אבל אם את חושבת שיש פערים, לא סביר שגם הוא חש אותם?
בשיחה כזאת הייתי מנסה להגיע כמה שיותר מהר ללב העניין.
השיחה הזאת לא אמורה להיות ארוכה. פגשת אותו פעמיים בחייך. זה עניין של דקות בודדות (אם בכלל).
לדעתי את גם לא צריכה לתת לא סיבה מפורטת.
אני חושבת שנכון לתת פידבק חיובי (כמובן על דברים אמיתיים שקרו בשיח - נניח, היה לי מאוד מעניין איתך\גרמת לי לחשוב בצורה אחרת על משהו), אבל למרות זאת אני חושבת שזה לא מתאים. ואפשר לאחל לו גם בהצלחה בהמשך הדרך ושבת שלום.
כשנפרדים ממישהו בשלב מוקדם, בעיניי זה יותר מבאס מאשר פוגע. כי זה לא שלמדת להכיר את האישיות שלו לעומק וזה מה שמפריע לך, ואז ההיפרדות תפגע בו. מבאס כי שניכם השקעתם כוחות ומאמץ.
אם אמשיך את השיחה שלך:
הוא אומר ״נורא נהנתי ואני רוצה להמשיך, איך היה לך?״
ואני: ״גם אני נהנתי אבל אני מרגישה שזה לא מתאים״?
הוא: "תודה לך על הזמן שהקדשת לי, בהצלחה בהמשך".
אני: "תודה רבה, גם לך, שבת שלום".
*בונוס: אם את מכירה חברה שלך שאולי כן תתאים לו, אפשר להעלות את זה כאופציה.
ולא להתחמק.
גומרים קשר עם בן אדם? המינימום זה לעמוד מאחורי המעשים שלנו ולהסביר למה ואת האמת.
זה לא מה שאת מחפשת? לא מתאים לך? סבבה, תגידי את זה.
אם אין לך הסבר מספיק טוב לספק לו במילים פשוטות - אולי כדאי לשקול מחדש את הצעד הזה...
לא מתכוון לקבלה לעם אלא לקבלה אמיתית שלומדות מרבנים מקובלים אמיתיים..
