פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 219)

אני אישית זורם ומקסימום מתאכזב.

בכל מקרה מעולם לא חתכתי רק על מראה.

אבל החשש שאולי היא לא תמצא חן בעיני כן לפעמים מוריד מהכיף

והרי לכם עוד סיבה בעד תמונות

שאני אדחה אחרי כל מה שזרמתי.. לא נעים לי. 

אממ... אני דווקא לא חושב שזו בהכרח סיבה לבקש תמונה 

אולי פשוט כשאין תמונה אני צריך ליזום פגישה יותר מהר ולהיות יותר ענייני

פעם בדייט מישהי נהייתה מאוד מאוד חברותית וידידותית, הרבה יותר ממה שהיה הגיוני להבנתי, וזה היה בדיוק ברגעים שמבחינתי כבר לא היה שייך להמשיך, מסיבות אחרות.
לצערי הגדול נאלצתי למחרת להתקשר לעצור את זה, ומה שמזעזע זה שתפסתי אותה נוסעת נסיעה ארוכה בתחבורה ציבורית והיא החלה מייד לשוחח בנחמדות ובעליצות כדי להעביר לעצמה בכיף את הזמן, ופשוט לא ידעתי איך להפסיק את השיחה הלא קשורה מבחינתי הזאת.
ההתפתלות והייסורים מהצד שלי בטלפון בשיחה ההיא בטח נראו לי על הפנים בהחלפה של כל צבעי הקשת.
רק דחיית הפרידה במקרה הזה לטלפון הבא, והמחשבות שתיארתי לעצמי שזה בוודאי עורר אצלה אולי בחרטה על כל הביזבוז של השיחה מהנסיעה, הורידו לי שנה מהחיים מההתייסרות וההצטערות.
עד היום זה מקפיא לי את הדם בעורקים לזכור את זה.

ועד היום זה רודף אותי במחשבות 

כן, זה באמת קצת מלחיץ

כאילו זה אחלה שרוצים אותנו, אבל המחשבה מה מסתתר מאחרי כזה רצון בלי בסיס.

אני גם מאד מעריך את הזרימה והנחמדות שלה

אבל החשש שכל הצחוקים והשיתוף, זה כבר גורם לקירבה כלשהי ועדיין לא יודעים אם יש על מה. 

ואח"כ אם יש פרידה היא יותר מבאסת

אגב, אני מדבר על מקרה שהיא ראתה תמונה שלי ואני לא ראיתי את שלה...

אבל לא משנה.

רק מצער שאין איזון בדברייך. שאין בך הבנה מספקת מדוע גם לא.

כי אם הייתה, אולי היתרון שבה היה גדול יותר מן החסרון?

ואולי, אולי לך היתרון קטן יותר ואילו לאחר דווקא גדול?

פשוט ראיתי שפתחת מאגר,

והיה נראה לי שכדאי לשים ליבנו שלא תמיד אנחנו יודעים מה נכון לאחר. לפעמים אפילו לא לעצמנו.

ישר כח עצום על השקעת הזמן והכוחות המשמעותיים כל כך עבור מלאכת ה' בעולם, לזווג זיווגים.

ולוואי ותזכי לאיקסים רבים.

(סליחה על הניצלוש).

גם בלי קשר למראה יפה או לא בעיניך זה יכול להפסק אחרי מפגש אחד מסיבות אחרות ולכן זה באמת יכול טיפה להביך

כדאי להגיב בצורה שלא מייבשת מצד אחד מצד שני תהיה אתה ואיך שנוח לך כמה שיותר

באמת מוזר לי גם עם מי שמספר על ההתחלה הכל 

רק שמציאת חן זה הדבר שרואים ראשון ונותן בכלל אור ירוק אם יש על מה להמשיך

ולכן זה מה שעובר לי בראש.. אבל אתה צודק יש עוד סיבות אחרי זה אפילו יותר חשובות.

וואי, להיות אני זה קצת טריקי...

כי כאדם שפעם לא היה דתי ההרגל שלי הוא שדווקא כן קשר מתחיל ככה וכן לזרום עם הדיבורים 

רק שאז זה היה קורה כשאני יודע מי נמצא מולי.   וכיום אני משתדל להתנהג אחרת ממה שאני כי זה לא עובד אותו דבר

תראה מה קרה מ5 דקות תפילין.. סיבכו לי ת'חיים חחח

לא חייב להיות 100% אמת

פשוט להיות רגיש ומודע לזה..

אין פה נכון או לא, סמוך על האינטואיציה שלך מה הכי טוב להגיב במצב כזה.

מקסימום קורה לכולנו שעם הנסיון מדייקים יותר את התגובות..

תמיד יש פער בין להתכתב/לדבר בטלפון לבין להיפגש פנים מול פנים, גם אם לפני כן רואים את כל האלבום המשפחתי של המדויט/ת. ההמלצה היא לזרום. אם בפגישה תגלה שהיא לא מוצאת חן בעיניך, צשמור על פוקר פייס ותנהל שיחה בנעימים. כמה שעות אחרי המפגש אפשר להודיע בצורה קורקטית ש"זה לא זה".

כשהייתי רווק, היו לי לפחות חמישה מקרים שבהם לא ראיתי את התמונה, נפגשתי ואז ניהלתי שיחה לשביעות רצונה של הבחורה, כשאני יודע בוודאות שאין בינינו התאמה בגלל מראה/אופי/התמכרות לסיגריות וכיו"ב. מאוחר יותר הייתי שולח הודעה מנומסת בסגנון "נראה לי שיש בינינו פערים, שיהיה בהצלחה".

תכלס כן, צודק.

אני צריך להפסיק לחשוש יותר מידי ולהרגיש אי נעימות

(חוק פו)

פשוט התבוננתי בזה שגאווה ושחצנות מרגיש לי יותר דוחה אצל בנות מאשר אצל בנים, וניסיתי לחשוב שאולי זה ככה כי לרוב גבר יתגאה בדברים פחות גשמיים מאשר בנות, למשל חוכמה וגבורה ולא יופי וכדו'.

(ואיכשהו הצלחתי להכניס את זה לתגובתך... )

לשרת את הזולת

העמידה בפני א-להים מאפסת את כולם ואין מקום לבריה אחת להתנשא על בריה שנייה

וזה המון ומאוד לא מומלץ

בניסיון לתקן חוסר ביטחון עצמי מעודדים נרקיסיזם.

גם מה שהיא כתבה בסוף זה עידוד נרקיסיזם לבעלה, שהוא יגשים את החלומות שלו.

ככה זה כשאין כמעט ערכים, "שיהיה לי כיף" נהפך לערך.

בכל מקרה - היא לא מעניינת.

ברור שחשוב להיות שלם עם עצמך, אבל אם היא הייתה מתארת את העדיפויות שלה כלפיי כל אדם אחר ככה היה ברור שזה שיעבוד מוחלט ולגמרי לא בריא לאותו אדם, כשזה כלפי עצמה זה אפילו עוד יותר מעוות.

(בדברים שלה)

למרות שאני יכול להסכים עם הרעיון היסודי שעומד מאוחרי המילים, הצורה שהיא אומרת את זה לא נשמעת טוב כל כך. 

אמת שאדם צריך להיות שלם עם עצמו, עם ערך עצמי חיובי, עם ביטחון, ולדאוג לעצמו שהוא מרגיש טוב ומלא באנרגיות טובות. ואכן ככה הוא יוכל להשפיע לסביבה הקרובה שלו בצורה הכי טובה. 

אך צריך לשים לב לשני דברים. דבר ראשון האיזון בין הפוקוס שהוא שם על עצמו, לבין הפוקוס שהוא שם לסביבה שלו. והדבר השני זה הדרך שהוא מביא את עצמו למקום הזה.

הבעיה הראשונה זה לחשוב שנכון לשים הפוקוס שלה יותר על עצמה, הרבה יותר ממה שהיא שמה על הסביבה שלה. וזה לא מתוקן בעיני מבחינה מוסרית. זה עלול להוביל לאנוכיות ולחוסר שימת לב לאחר. אך אמת שגם הצד ההפוך לא טוב כל כך, שאדם כל הזמן עסוק בלרצות את הסביבה, והוא שוכח את עצמו.

אלא אדם צריך לשמור על איזון בריא בין המקום שנותן לעצמו ולבין המקום שנותן לסביבה. מצד אחד לא להתמקד בעצמו יותר מידי ולשכוח את הסביבה, אך מצד שני לא לשכוח את עצמו.

הבעיה השנייה באמירה שלה, זה הדרך שהיא מביאה את עצמה למקום של שלמות עם עצמה. סגנון שהאמירה שלה, מאוד מזכירה דרך נרקיסיסטית. כמו שכתבה @חושבת בקופסא "בניסיון לתקן חוסר ביטחון עצמי מעודדים נרקיסיזם". נהיה כיום תופעה כזאת, שמנסים להרים את הביטחון והערך העצמי על ידי נרקיסיזם. תשים את עצמך במקום הראשון, תחמיא לעצמך, תאהב את עצמך, תקבל את עצמך כמו שאתה, אל תתייחס למה שהסביבה אומרת וכד' (כשהייתי קטן הייתי שומע בעיקר פמיניסטיות מדברות ככה, אבל כיום זה כבר נפוץ לכל החברה). 

אני חושב שזו דרך מאוד לא מוצלחת להרים ביטחון עצמי. זה כאילו אדם מזריק לעצמו רגשות חיוביים, שיתנו הרגשה זמנית של ביטחון וערך עצמי, ואז כעבור זמן זה הולך ונעלם, וצריך להזריק מנה נוספת של רגשות חיוביים. זה כמו לנפח בלון, שלאט לאט הוא הולך ומאבד את האוויר, ואז צריך לנפח עוד פעם. 

זה לא יציב, ולכן זה גם לא מאוזן. לפעמים מנפחים את הבלון יותר מידי, ומגיעים לגאווה, ולפעמים האוויר יורד יותר מידי ומגיעים לריקנות. וכל הזמן חיים בגלים, פעם למעלה פעם למטה. 

אין פה שינוי פנימי אמתי, אין כאן בנייה של ערך עצמי אמתי יציב ותמידי, אין כאן בניית ביטחון עצמי אוטנטי טבעי וכנה. וגם האנשים מסביב מרגישים את זה, שזה לא טבעי, זה לא אותנטי, שהאדם שם על עצמו מסכה. וזה לפעמים לא הכי נעים להיות ליד אנשים כאלה. כי אם הבלון שלהם נפוח מידי, זה מרגיש שהם תופסים יותר מידי מקום במרחב וקצת דוחקים את האחרים הצידה. ואם הבלון שלהם ריק, הם עלולים להפיל את החוסר הפנימי שלהם על הסביבה או על עצמם, להאשים, להתלונן, לבקר, להתעצבן, או לבכות במטרה שאחרים יתמכו ויחזיקו אותם רגשית. 

הדרך לבנות ערך עצמי וביטחון עצמי, זה על ידי חיבור לעצמנו, חיבור למהות שלנו, חיבור לטוב הפנימי שלנו, חיבור לערך האמתי ש-ה' הטביע בנו. ולבטא את זה החוצה באופן טבעי ואותנטי, בלי זיופים, ובלי מסכות. זה הכי יציב, הכי טבעי, הכי אמתי. זו דרך של ענווה. וזה דורש עבודה עצמית פנימית. 

נ.ב - אני לא מתייחס אליה אלא לאמירה שלה. אני לא יודע איך היא מתנהגת בחיים שלה, ולא על זה כתבתי (ואני מאמין שהיא אדם טוב). אלא כתבתי על הדעה מצד עצמה, על האמירה, שאני לא מסכים עם הדרך הזאת (וגם יש סיכוי שהיא בכלל לא התכוונה למה שכתבתי, ולא הבנתי אותה נכון, ככה שכתבתי על הדרך הזאת מצד עצמה בלי קשר אליה). שחס ושלום לא ישמע כאילו אמרתי עליה לשון הרע. 

הייתי מחזירה הודעה.

אם את חושבת שאין לזה סיכוי אז לא להתייחס.

לא הייתי שולחת לו הודעה.

כנראה, חושב מה זה בא להגיד, הייתי במתח, אם זה ניסיון איתות, אם הוא כתב משהו ובאמת התחרט וכו וכו.

תכלס אם הייתי מקבל הודעה מחוקה ממישהי שהיה לי קשר איתה ונגמר - הייתי שולח "?" ולא מפתח ציפיות...

הודעה שנמחקה היא רגש, לא? היא לא משנה דבר. ורגש תמיד היה...

הרבה חיזוק ועידוד

אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.

אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.

אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.

לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.

ויש יותר מאחד כזה בעולם. אין כזה דבר שכל האנשים הפונטציאליים מתו בדרך.

אני אדם שמוכן לעבוד קשה, וזה בעיניי משהו מוגדר שאפשר לעשות, שיש לנו את הכלים לעשות, מאשר לחפש מישהו ספציפי. יותר מזה, באיזשהו מקום, אם היו נותנים לי שתי אפשרויות (1) אומרים לי בגיל 18 - הנה X, הוא נוצר עבורך, או (2) תמצאי אדם שתוכלי להקים איתו בית, אני מעדיפה את הבחירה שבדרך השנייה. את התהליך.

ובסופו של דבר אני מחפשת מישהו שיצטרף אלי לדרך ולתהליך. לא אביר על סוס לבן.

למה הקב"ה צריך להתחבר אלייך?

כואב לי בשבילך 🖤

תהיי חזקה!

התקווה היא גם כוח וניצוץ בתוכנו שמסוגלת להפוך עולמות.

תצליחי, כי כך עז לך.

אם זה ככה כל הזמן זה ממש לא טוב

להיתקל במשהו כזה בדייטים.

תמיד בישיבות היו כמה כאלו והיה לי ממש קשה איתם, אחרי הפעם החמישית כבר לא נעים להגיד "מה???". מפחיד.

העיקר שהיא מסתדרת איתו.

ממש ממש קשה לי עם אנשים כאלו. פשוט לא משדרים על אותו תדר בכלל.

בדייטים ראשונים לפעמים זה קורה

אחרת אפחד שתתקיל אותי

בכל מקרה, יש לי פיצול קשב גרוע - אז או שאני מקשיב, או שבכלל לא מקשיב, אז מעדיף את האופציה הראשונה.

לפעמים זה כי דווקא כשרוצים מישהי חוששים לאבד ואז אנחנו לא טבעיים ומשדרים את זה.

זה כאילו הכי מוכר 

ויש כאלה שאצלם זה כי הם רוצים בנות ברף גבוה מידי,

אבל לאלו שברף הגבוה כמובן יש רף גבוה.

אולי יש עוד סיבות אבל זה מה שאני יכול להגיד לך..

הצעה מתאימה זה וואו

לקרוא, לשמוע מוזיקה, לראות סרט או סדרה (בגבולות הטעם הטוב וההלכה), לדבר עם המשפחה, לעשות ספורט, ללמוד משהו, לשמוע שיעורים, למצוא חברה גם סביב הבית.

ולומר שכל הכבוד שאת מתכוננת ככה וחושבת על רעיונות.

זה יפה מאוד, ואני רואה על עצמי שתכנון כזה באמת עוזר לי "למלא את הזמן הפנוי" ולהיות עסוק במשהו כל הזמן, וכך תחושת הבדידות קצת מתפוגגת באמת.

בהצלחה!

בטווח הקצר: פיתוח תחביבים. מנגרות ועד לימוד, העולם כולו לפנייך.

בטווח הארוך: פרוייקט או משהו גדול שתמיד רצית לעשות ולא היה פנאי לכך.

בונוס ~

________________

קיבלת זמן מתנה עבור מה שאת מאמינה בו, מה שחשוב לך, מה שיקדם אותך. מאתגר לצאת מהראש הטובע בעומק הבדידות, אך שווה להתאמץ להוציאו. כי השמים כחולים. בדקתי.

כוחות טובים שיהיו.

מקווה ששניכם תצמחו מזה.

לעשות סקר ולשאול את האנשים כאן איפה אפשר למצוא אותם בעולם האמיתי..

אבל בהתייחס לנקודות שהעלית:

א. יש אולפנות מסוימות שיש להם שדכניות (למרות שיותר סביר שתמצא של מדרשות, ויש בקובץ כמה).

ב. בבר אילן יש שדכניות (ריבה רוטמן ושולמית שיף, השם והמספר מופיע בקובץ השדכנים). (לגבי המקרים שתיארת: אין סיעוד בבר אילן, אבל כן יש מקצועות ריאליים יותר). מלבד שגרירים בלב, לא מופיע שם אף מוסד אקדמי אחר - לא אוניברסיטה ולא מכללה, אבל זה לא אומר שאין...

ג. יש כמובן בוגרות אולפנות תורניות שלומדות באוניברסיטאות, ולהפך.

ד. ככל הידוע לי אין שדכן אחד שכולן פונות אליו. לענ"ד לאנשים יותר נוח לפנות למישהו שמכיר אותן, ולכן יש יתרון של מישהו מצוות האולפנה\מדרשה, שמכירים את הבנות באופן אישי.

ה. אפשר לפנות למישהו שנמצא במסלול שאותו אתה מחפש (חוק דתיים שלובים) ולראות אם הוא מכיר מישהי שלומדת כימיה בתל אביב (או מה שזה לא יהיה). בהרבה מהמוסדות המעורבים הללו יש פעילויות תורניות שמכוונות לגילאים הרלוונטיים, נניח שיעור תורה בערב, כשהמטרה היא גם ליצור הכרויות.

למעשה אז הדרך פעולה היא כזאת:

הסבירות הגבוהה ביותר פרט למעגל המיידי של משפחה וחברים נניח:

עבור בחורה שעברה מסלול בחיים A,B,C. הסבירות הכי גדולה שהיא תפנה לשדכנית שנמצאת בA,B,C ורק אח"כ לשאר הפלטפורמות.

א. פה אשמח שתצייני האם אחת שעשתה מדרשה יש סיכוי גבוהה שתפנה לשדכנית של האולפנא, והאם אחת שעשתה שירות לאומי ללא אולפנא ייתכן ותפנה לשדכנית של מדרשה מסויימת? או שלא. כי אם לא, אז מדובר בשני חלקים בלתי תלויים למעשה.

לאחר מכן,

פעילות משותפות במקום הנוכחי שלהם, מתקיים בעיקר במסודות מוערבים.

יותר מזה לא הזכרת. משמע שהסבירות לכל פלטפורמה (אינטרנט, אפלקציות וכו') אחרת ניתן להתייחס אלא כאקראית מבחינת המחפש.

ב.נכון?

במידה והבנתי נכון, עולה כמובן שאלה ברורה.

ג. אני מניח שמרבית מהגברים, לא כל כך מודעים לכך שיש שדכניות לאולפנות, לפחות אני לא כל כך חשבתי שזה רציני, אז מהיכן השדכנית דולה את המידע על הגברים? האם ממקור בלתי תלוי, או שאני טועה בהנחה שלי ואכן מתקשרים אליהן.

ובשקלול הנתונים עולה שאלה חשובה משמעותית נוספת:

ד. האם זה מוזר שמישהו יפנה למס' שדכניות של מדרשיות ואולפנות קשורות וכו', האם יש להם מאגר מסויים "אחורי" ואם ככה זה יעלה חשד (קשור לג'), או שמא זה אחלה?

תודה רבה!

לא נראה שמישהי שלמדה במדרשה A תפנה לשדכנית של מדרשה B. יותר בקטע שתפנה לשדכן של ישיבת אלפא.

הפעילות במוסדות לא מוגבלת לאנשים באותו מוסד, למרות שהם כנראה מהווים את הבסיס. אנשים נוספים נוהגים להגיע ג"כ. זה אולי מעיד קצת על סגנון האנשים, אז אולי זה לא כ"כ אקראי.

ממה שאני מכירה מהצד של הבנות, מידי פעם עושים 'יום שדכנים', שבו מגיעים כמו של שדכנים למעין יריד, ואפשר להירשם מראש לשדכנים מסוימים, ומתראיינים אצל שדכנים שנראה לך רלוונטי אלייך - לדוגמה של ישיבות מסוימות\סגנונות מסוימים, וכך מתווספים למאגר.

באמת חוסר ידע זו בעייה רצינית.

לא נראה לי מוזר שתפנה לשדכניות. בהחלט יש מאגרים אחוריים.

מאיפה השדכניות באולפנה דולות מידע? אולי הם מדברות עם שדכנים של ישיבות? אולי הם נמצאות בקבוצות וואטסאפ ועוברות על כרטיסיות? אולי פשוט יותר לשאול אותן ישירות...

שקיימים בסיסים של בנות G1,G2,G3  שאו שניתן לפגוש אותם דרך הבסיס G (למשל אולפנא או מדרשה).

או שהבת הבודדת פונות למטרות אצל הגברים T1,T2. ופחות מצוי (אם כי קיים) שתלך לבסיס שאינו שלה נניח G4, במקום זה תלך למטרה T1 מסויימת.

בזמן שהבן במצב האופטמילי שאיננו חלק מן T1, מצוי שיפנה לאחד מן הבסיסים הללו אך לא יבצע פרסה לT1 שזה נשמע מוזר לחלוטין. אך את אותה בת שאיננה חלק מאותם בסיס תפנה לT1.

בקיצור זה כנראה חלק ממקור הבעיה. כי הגברים יפנו לישיבות שלהם ולמדרשות של בנות והמדרשות פנימה ולישיבות החוצה.

אך גבר שלא היה בישיבה מן הסוג הזה (נניח אני מדבר על מישהו שלא היה בישיבה) לא יחשוב לפנות לישיבה. וקיימת קורלציה מסויימת להניח שמתאימה לו בחורה שגם לא הייתה במדרשה מהסוג הזה.

ואז נוצר מצב שאי אפשר שיפגשו.

אם כך השאלה האם סביר שגבר יפנה לשדכן של ישיבה שאיננו שלו אלא הוא רואה את עצמו חלק, או שזה נשמע הזוי לגמרי? כמו כן נשמע שהוא יקבל עדיפות נמוכה בתור לא?

יש שני סיבות שהם לכל הפחות תאוריתיות טובות לכך לפי דברייך ודברי אחרים:

1. רמת ההבחנה בין ישיבות גדולה משמעותית משל מדרשות.

2. קיימת סבירות טובה שבין בחורה שלמדה במדרשה לבין אחת שלא תפנה לישיבה שנראה לו גם שייך.

זה לא ששדכן של ישיבה חותם בלעדיות רק על התלמידים של הישיבה שלו.

אני לא רואה סיבה למה לא לפנות לשדכן של ישיבה שבאותו רוח של מי שאתה.

לא חסר קבוצות וואטסאפ של שדכנים, בכל קטגוריה שלא תרצה, שם נמצאים כרטיסיות של אנשים מכל רקע שאתה יכול להעלות בדעתך.

לאחרונה שמעתי על קבוצת וואטסאפ של ר"מים מישיבות שונות, והם מעבירים שם כרטיסיות של בנות. סביר להניח שיש קבוצות מקבילות...

להתעסק בשידוכים זה קשה ומייגע. זה לוקח הרבה זמן ומשאבים, כוחות נפש ולב גדול. אפשר לראות תחלופה גבוהה ברשימות של השדכנים. אני לא יודעת אם הם עובדים בתור - אני מקווה שלא - אבל לא מפסידים כלום מלפנות לעוד שדכן ועוד שדכן, או לחזור ולהציק לשדכנים שכבר פנית אליהם.

עוד נקודה שאולי שווה לבדוק:

עד כמה בנות פעילות - האם הן מחכות להצעות או יוזמות הצעות?

מה התכוונת בסוף?

כי אם אני מציע לעקוב אחרי דרך הפעולה של הבת הפוטנציאלית אז בין אם היא אובייקט נע או סטטי, נוכל למצוא אותה לבסוף.

אבל מכיוון שאת בוודאי חושבת שהן יוזמות אז אשמח לדעת למה את מתכוונת? היכן הן מחפשות ולהיות "ממוקם" שם?

אז זה דומה למה שהעלתי קודם עם שדכן של ישיבה. מה עוד?

וזו שאלה פילוסופית.

ממה שאני מכירה, במיזמים השונים, בקבוצות הוואטסאפ וכו' - כמות הבנות היא הרבה יותר גבוהה מהבנים. לפעמים תראה שהמיזמים או אפילו שדכנים אומרים שהם מפסיקים לתקופה להוסיף בנות למאגר ומבקשים בנים, כדי לאזן קצת את המספרים. אם שדכן מפרסם שם כרטיסיה של בן, הוא מקבל עשרות הצעות. לעומת זאת הבנות לא....  

האם אני חושבת שהן יוזמות?

לא.

אני חושבת שיש כאלה שיוזמות ויש כאלה שלא.

יש כאלה שיושבות בבית ומחכות שהחברות יציעו הצעות (הרי להן יש בעלים שיש להם חברים, וברור לכולם שהיא רווקה), נרשמה למיזמים ומחכה שיחזרו אליה עם הצעות, פנתה פעם ל2-3 שדכנים ומחכה שהם יביאו הצעות. מחכה. זו מילת המפתח.

למה? זה לא נעים כל הזמן לתזכר. זה לא נעים לשווק את עצמך. אני הרי מיוחדת, ומחכה שהוא ימצא אותי.

ואני אגיד לך בכנות: הצעות שאני מקבלת מאנשים שאני לא מכירה (נניח כרטיסיות מקבוצת וואטסאפ) יש סיכוי הרבה יותר גבוה שאגיד לא מאשר הצעות שהגיעו דרך אנשים שאני מכירה. כלומר, אם אתה לא מגיע אליי דרך חוק דתיים שלובים, אם אתה לא השכן של בני דודים שניים שלי\ למדת בישיבה עם בנדוד שלי\ אחותך למדה עם אחותי בקורס פסיכומטרי\ אתה חבר של מי שיצאתי איתו - יש פחות סיכוי שאגיד כן.

בנוגע לסוף, אני חושב שזה סביר ולגיטימי

אבל בכל אופן אם לאותה אחת קיימת הצעה קונקרטית בין אם בפועל או בכח ניתן לומר שהיא בחזקת תפוסה אז ממילא זה פחות רלוונטי.

השאלה הנשאלת היא בידיוק כפי שאת מתארת בפסקה קודם לכן, שאין לה משהו קונקרטי ואז פונים עליה ממקום מסויים מה הסיכוי ביחס להמשיך לחכות.

וחוץ מזה בנוגע לחבר אם המכרים שלו לא עוזרים, אז ממילא שימת מלוא המשקל על האופציה הזאת נשללת.

1. האם זה מוזר לפנות לכמה שדכניות במקביל. וכאלה שקרובות זו לזו ברמה הרעיונית? למרות שנניח שיש מאגרים אחוריים?

2. מה נקרא סביר ומה לא?

3.  מאיפה השדכניות באולפנה דולות מידע בפועל?

1. תודה.

2. אני מתכוון כמה סביר לפנות במקביל? מה את חושבת? זרקי מספר... בחיאת ובמטותא

3. אני מדבר על גברים וכשאלה המקורית שמתקשרת ל1.

" ג. אני מניח שמרבית מהגברים, לא כל כך מודעים לכך שיש שדכניות לאולפנות, לפחות אני לא כל כך חשבתי שזה רציני, אז מהיכן השדכנית דולה את המידע על הגברים? האם ממקור בלתי תלוי, או שאני טועה בהנחה שלי ואכן מתקשרים אליהן. ובשקלול הנתונים עולה שאלה חשובה משמעותית נוספת:

ד. האם זה מוזר שמישהו יפנה למס' שדכניות של מדרשיות ואולפנות קשורות וכו', האם יש להם מאגר מסויים "אחורי" ואם ככה זה יעלה חשד (קשור לג'), או שמא זה אחלה? " 

בקשר לפניה לשדכנים - אתה צריך לעשות מעבר לסביר.

אם סביר לפנות ל2, תפנה ל20.

אל תתן להן לשכוח שאתה קיים

ושיזכרו שאתה מיוחד

ושצריך להתאים לך מישהי טובה

א. כמה להתחלה אתה מציע?

ב. כל כמה לתזכר?

ג. כמה להגדיל את המלאי ליחידת זמן ע"פ הצורך? נניח כמות נוספת של M כל X יחידת זמן ?

במאי עסקינן?

תרתי משמע

ליתר דיוק גזרה שווה יש לדון אולי תלוי במחלוקת.

בכל אופן רבות מי"ג מידות.

דווקא אוהבת חישובים מתמטיים אבל לא חושבת שבדברים האלו זה עובד ככה..

בנות דוסיות איכותיות באופן כללי לא מצויות באתרים (לפעמים כן ואני מכירה כמה מקסימות ומומלצות כאלה אבל הן בעצמן לא מדי תופסות מזה ופונות לדרכים אחרות), את זה תוריד בגדול (לא לגמרי! אותי לא ימצאו שם אבל יש בהחלט כאלה)

שלב ב- משפחה חברים מכרים שכנים עמיתים לעבודה/ מהישיבה וכו וכו- להפיץ! לעבור קצת דרך מבוכה, למרות שזה ממש לא מביך לרצות דבר כזה ראוי כמו זיווג הגון.. לספר מה אתה רוצה (כמובן לדייק קודם לעצמך מה אתה רוצה..), לבקש שיהדהדו את זה הלאה, כך אנשים יכולים להתוודע לרצון שלך ולדעת שאתה מעוניין כדי לחשוב עליך ולהציע בכלל

השלב הזה בעיני הוא העיקר, לא רק כי הוא מביא מטבע הדברים הצעות שהן לרוב יותר קרובות אליך, אלא גם כי דרך המעגלים האלה אתה עובר שלב עוד יותר חשוב של דיוק וגם הכרזה בדבר הצורך שלך

ג'- שדכנים, שכמה שהייתי סקפטית רק לאחרונה גיליתי כמה מתחתנים מזה, והרבה! 

שדכניות של מדרשות, מכללות, מיזם חברים משדכים, פשוט תנבור קצת ותמצא. לדעתי יש כאן איזה שרשור נעוץ בנושא

אז אני מבין שאת לא מקבלת את הנחה 4 ששמרתי לעצמי. זה לגטימי.

אני חושב ששלב ב' תלוי בסגנון בן אדם. ולכן אני יכול לכל היותר לעודד לעשות זאת. אבל אני חושב שזה אינדיבידואלי אף שמסתבר שאת צודקת במישור המעשי, אבל לא כל מה שאפשרי גם יישים פסיכולוגית. (האומנם?) גם הנק' של הבירור והמיקוד זה טענה מעניינת. שטרם פגשתי עד עתה נראלי. אז תודה. לא לגמרי הבנתי את החלק שזה מביא גם "הכרזה בדבר הצורך שלך"?

אבל לסיכום מה הדירוג שלך מבחינה חישובים מתמטיים קרים שאת לא אוהבת?

A. שדכנים ומיזמים?  B. קרובים חברים ועמיתים. C. אינטרנט?

האם A קודם לB או להפך?

סטטיסטיקה זה אחד הקורסים שהכי אהבתי..

לא אמרתי שאני לא מקבלת לגמרי את הנחה 4, אני כן יכולה להעיר עליה ונראלי פשוט שכחתי להתייחס אליה

מה שאתה פחות או יותר אומר/בודק שם אם הבנתי נכון הוא מהו המסלול שבו בחורה מסגנון שאתה מחפש עוברת פחות או יותר כדי לדעת איפה לחפש אותה. זה דוקא הגיוני ונכון בעיני- בהחלט יכול להיות שתגלה שהגיוני שממדרשות או אולפנות מסוימות תבוא לך הישועה, ואז באמת כדאי שתנסה את כוחך אצל כאלה שיודעים להכיר לך את הבנות האלה

מה שאני יכולה להעיר על זה- לא הולכים לרוב לשדכנ/ית מסוימ/ת ובנות לא הולכות בהכרח ל"שדכנית של המדרשה/אולפנה", הדרך לחפש בתחום הזה היא לירות להרבה כיוונים ולשדכנים כלליים יותר יש דווקא יתרון במקרה הזה. כך גם בנות פועלות ואם אתה מחפש דרך גישה אליהן אז לא נראה לי שאפשר לברוח מהדרך הזו..

לגבי הטענה שלך על שלב ב' שכתבתי אני באמת שואלת את עצמי אם זה ענין של סגנון.. אני לא יודעת ממש לענות על זה, כן חושבת שזו דרך ארוכה קצרה- אתה לכאו' עובר מסכת מבוכות ופונה להרבה אנשים ומוציא אנרגיה לא פשוטה (לעומת למלא שאלון שדכנים שכבודו במקומו מונח) אבל בצורה כזאת אנשים שקצת יותר מודעים אליך כאדם ויותר מכירים אותך ידעו להנגיש לך הצעות שיותר קרובות אליך ויקדמו אותך יותר למיועדת...

לגבי מה שאמרתי על הערך המוסף במעגלים המוכרים- התכוונתי קצת למה שדיברתי עליו מקודם- לעבור איזשהי מבוכה ולהנכיח את החיפוש שלך מול אנשים, מה שגורם לזה שהחיפוש שלך נוכח יותר גם אצלך ואתה יותר מכוונן לזה וישיר לגבי הצורך שלך להתחתן..

אני יכולה לתת דוגמה מעצמי- כשהתחלתי לצאת בגלל שהציעו לי וגם הייתי יחסית בענין זה היה נחמד, אבל שולי. דברים הגיעו אלי וזרמתי עם זה. לא חוויתי את רווקותי ולא הצהרתי אפילו באזני עצמי שאני מחפשת להתחתן. כשהתחלתי לצאת מאיזור הנוחות ולפנות מעצמי לכמה שיותר אנשים- אז נושא חיפוש הזוגיות הפך למרכזי יותר ונוכח בחיים שלי... ההנכחה הזאת חשובה ומשמעותית יותר (לדעתי ואולי זה אינדוודואלי) כשהיא במעגלים מוכרים 

ולסיכום--- אני יותר תופסת מB ואז A, למרות שבשניהם ראוי לפעול ולחפש ולא לוותר על אף אחד מהם, וC- ובכן, על אינטרנט אני לא ממש חושבת שאפשר לבנות... יהיו כאלו שיחלקו עלי כמו @ברוקולי וזוגות שליש ופורום שקיימים בכ"ז... אבל זו דעתי העניה

בנוגע ל"להרבה כיוונים ולשדכנים כלליים", מבחינתי להעלות אח"כ את הדיון, רק מכיוון ששמתי לב שפחות אוהבים לתת דוגמאות בפומבי.

חלק פעיל בשרשור. כל קול עוזר כשהוא לא כזה עצבני כמו האימוגי לכל הפחות!

זה מה שהוא חשב, אבל עכשיו הוא לא בטוח אם זה פורום סטודנטים לתואר שני בסטטיסטיקה/..

@בנות לא לריב עכשיו דבררתי אותך

לגבי המשך העסקה נשקול אתזה..

המשתתפים היא קטנה.

אבל עוד מעט אשתדל בעז"ה בלנ"ד לבחון עוד כמה מישורים. וכל קול עוזר.

יש לי לחפור לפה עד לאמצע שבוע הבא כנראה. (לא מבחינת זמן פנוי)

ואם המדגם לא מייצג זה בסדר הוא ייצג אותנו.

זה לא נראה לי כ"כ מיוחד, כי זה בא לי באופן די טבעי..
אשמח גם לבת זוג כזאת

זה באמת מעצבן

האם זה כי באמת הם יצטרכו לגשר על פער - ואז באמת זה שידוך פחות טוב (לדוגמה משפחה ספרדית סטריאוטיפית עם משפחה אשכנזית חרדלניקית סטריאוטיפית) כי הזוג יצטרך להתמודד עם המון ציפיות ואי נעימויות.

או שסתם מדובר בהצעה לא שגרתית, ואחרי ההלם הראשוני יהיה להם ממש כיף

אם הבחורה באה מבית שאוכלים רק בסכין ומזלג, והבחור בא מבית שאוכלים בידיים, יהיה לה הרבה יותר קשה לקבל את ההרגל הזה שלו, וזה יפריע להם לבנות קשר.

אם הבחורה מאד מעריכה לימוד תורה, וזה הכי חשוב בעיניה, והבחור מאד אוהב ללמוד תורה ומבחינתו הפרנסה היא מינימום כדי לאפשר את זה, אז יש פער שהם צריכים לגשר עליו

אז כן, זה שידוך פחות טוב. זאת בערך ההגדרה. כמה שיש יותר קטעים שגורמים לחיכוך או לאי-התאמה, ככה השידוך פחות טוב. יש לך הגדרה אחרת?

דברים עקרוניים 

ודברים שאינם עקרוניים (בדר"כ זה יהיה פערי גיל/גובה וכולי)

אם יש פער מנטלי - לפעמים הוא יכול להיות פער עקרוני לפעמים הוא לא.

סוג שונה של רקע - לפעמים זה מעיד על עניין עקרוני לפעמים לא.

האיכות של ההצעה מבחינתי היא לא אם שתי המשפחות יסתדרו יותר טוב או שהוא יקבל חמות פצצה אלא היא נוגעת ישירות רק לשני האנשים עצמם. למרות שאין לזלזל בכלל בכלל גם בעניין המשפחה.

בין שתי המשפחות

הבחור והבחורה עצמם הם חלק מהמשפחה, ולפעמים יש לו הרגלים שהוא לא ירצה לוותר עליהם והיא לא תוכל לסבול אותם, ולהפך

אני מסכים שזה קריטריון שולל להתאמה, ולא קריטריון חיובי - כלומר, חוץ מזה שנוח להם ביחד, חשוב שהם ישמחו זה בזה. אבל זה יותר שייך לבדיקה אישית. 

יש פעמים שיש בחור שהמשפחה שלו היא מרקע מסויים והוא לאו דווקא מזדהה או שייך כיום לרקע הזה.

מסתבר מאוד שלא מרגיש לך בנוח להציע אע"פ שאתה רואה שיכלית שכן כדאי להציע - וזה ממש מובן וקורה לכולם!!

מה עושים כשהשכל לא תואם את הרגש?

אפשר לנסות ליישר את השכל עם הרגש - להראות שזאת כן סיבה טובה למנוע הצעה.

אפשר לנסות לישר את הרגש עם השכל - לחשוב על הצדדים החיוביים של ההצעה ולהעצים אותם ברגש האישי שלך על פני שאר הדברים שאולי פחות מתאימים ובמקום שהדברים המפרדים יצוצו לך בראש אז הדברים המתאימים יצוצו לך ויגרמו לך להרגיש טוב עם זה שאתה מציע את ההצעה.

לענ"ד, הצעה "חריגה" אמורה להיראות כמו רשימת מכולת: "צ'מע, מצד אחד, היא לא מתלבשת כמו האחיות שלך, מצד שני, יש לה לב זהב, היא מתנדבת בארגון חסד וקובעת עתים לתורה". קרי, לצד השוני שיכול להפריע, מבליטים את היתרונות שיכולים לתרום.

כמו כן, כל עוד לא מדובר במגזר החרדי על החצרות והזרמים שלו, עניין ההתאמה בין משפחות החתן והכלה הפוטנציאליים הוא לא כזה חשוב. חיכוכים ייתכנו גם בקרב משפחות בעלות רקע דומה. מאידך, כבוד הדדי יכול להיות נחלתן של משפחות שבעות מרקע שונה לגמרי.

אם זה נראה לך מתאים - תציע. מקסימום בסוף בסוף יגידו לא. במקרה הטוב - הרווחת שליש (ויש הטוענים שגם בעולם הזה השכר לא רע אבל למי אכפת בעצם)