פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 331)

שיעשו את ליד מסעדות, זה יהיה מעולה

ההייפ הזה על ספסלים?!

סיפרתי לך על המיזם של 'דייט בסוכת

המציל' בתל אביב? היסטרי ברמות,

על זה צריך לעשות יח"צ.

| עיריית תל אביב-יפו

אם אני שואל בפורום זה בשבילי ובשביל אלפי צופים שקוראים אותנו.

סבתא שלי תמיד אמרה לי ״אני לא משאירה לך בית או כסף אבל אני אוהבת אותך אתה מיוחד..
בעצם לא כזה מיוחד אתה מוזר קצת אבל אני לא רוצה שתפגע אז אני מעדיפה שתחשוב שאתה מיוחד״

ובנוסף היא אמרה ״תמיד תחשוב על האחרים. אם זה משהו שהוא *רק* בשבילך, אתה עושה משהו לא נכון בדרך כלל״

היא הוסיפה גם ״יום אחד תהיה בפורום של דתיים...״
טוב נעצור כאן. זה לא באמת קרה.

לא נראה לי בעייתי...

אם חציתם את הסופגניה לפני הביס,

יהיה מותר לחלוק.

האיסור הוא על שיירי מאכל.

(:

זה שאם מחלקים מראש, אפשר.

אם אדם אוכל ומחליט פתאום לתת חלק (נניח מהצד שלא נגס..) למי שיוצאת איתו - זה כבר בגדר של קרבה יתרה. לא מתאים. 

@בעוז ובענווה

@אבןגבירול

מחכים לשלכם גם

אני כרגע נטול ציוד

תודה על השיתוף

חלילית?

בפוסט ראש חודש (ש someone פתח) הגבתי שממתינים גם לך.  כל הכבוד.
קשה אפילו להסביר את ההרגשה ששומעים את הנגינה שלך בחליל ביום כזה.

תשמעי, התיאורים האלו שלך זה משו.

נראה לי הדבר הכי יפה פה בכל הפורום..

רוצה פינה קבועה?

@הפי

שהם לא סיפורי סבתא

אבל חשבת על קומיקס?

זה יכול יותר טוב מאסטריקס ואובליקס.

;)

אם אנשים שלומדים ציור

יושבים בשיעור ופותרים משוואות

דיפרנציאליות במקום להקשיב

חברים צריכים לרצות כל אחד בטובת השני אם הם חברים באמת.

תעשי מה שטוב לך.

במיוחד במקרה שהיא כבר נשואה ובמילא את פחות בקשר איתה.

מקסימום יצא משהו טוב ;)

אני מופתע לשמוע שיהיו כאלה שזה יפריע להן ברמה שהן ירגישו פגועות מהחברה שלהן.

מה זה הדבר הזה? למה אי אפשר לפרגן לחברה? מה זה הצרות עין הזאת? 

הרי אם הבחורה כבר לא בקשר עם אותו בחור, אז למה שחברה שלה לא תצא אתו?

אני ממש מזועזע לשמוע דבר כזה. חברה כזאת היא לא באמת חברה. חברה אמתית הכי תשמח בעולם. 

דווקא מרחק השנים

היעדר קשר רציף 

והיא נשואה 

יקלו מאוד

אני מקווה מאוד בשבילה שזה אפילו לא יפריע לה

להפך תשמח בזה

אם חבר שלי (או אפילו אח שלי) היה רוצה לצאת עם מישהי שיצאתי אתה בעבר בקשר רציני, אז הייתי הכי שמח בעולם בשבילו, ומאחל לו שיצליח. היא לא האישה שלי, אז למה שאני אמנע אותה ממישהו אחר שיכול להתאים לה? מה זה הצרות עין הזאת? 

לצאת אתו זה הדבר הכי מוסרי בעולם. לחפש את החצי השני שלך זה הדבר הכי מוסרי שיש, וזה רצון ה'. תחשבי שאולי יתברר שהוא בעלך? איזה נחת יהיה לקב"ה מכך שפנית אליו. 

הדבר הלא מוסרי זה אם חברה שלך תסתכל על זה בצרות עין. בטח שהיא כבר התחתנה, ואין שום משמעות לקשר שהיה לה בעבר עם אותו בחור. 

היית רוצה להפסיד את בעלך בגלל סיבות טיפשיות כאלה של צרות עין מצד החברה?

אני לא יודע בן כמה אתה, עכ"פ כל אדם צריך להשיג מקצוע בזמן כזה או אחר במהלך חייו.

ואם כבר מצאת מישהי שאתה חושב שמאוד מתאימה לך למה לא להתחיל ללמוד מעכשיו?

אני כבר חושב להיות סופר סת''ם אני כותב יפה ולמדתי את זה די טוב,

אבל דבר זה לא מעניין אותה, היא רוצה הכנסה טובה ובטוחה,תודה לך.

זה יכול מאוד לעזור להפרות את החשיבה בעזרת תגובות בפורום.

מקווה שהתגובות פה יעזרו לך בכל אופן - כך הכל בערבון מוגבל. בסופו של דבר כולנו אנשים ואנחנו לא יודעים מה עובר לך ולה בראש ולכן קשה מאוד לענות באופן ספציפי.

לגבי מה שהעלת - 

כל מי שרוצה בעז"ה להקים בית נאמן בישראל כדאי שלבית הזה תהיה מטרה.

להרבה אנשים יש מטרות שונות בחיים.

צרכיה להיות איזו מטרת-על לשני בני הזוג בשביל להקים בית.

מה המטרה של הבית?

מה הרווח האישי של כל אחד מהזוגיות המשותפת?

אם יש מטרה משותפת - מצויין

אם מדובר בשני מטרות סותרות... אפשר להאמין שדברים פחות התחברו.

עוד עניין אחר (כדאי מאוד לעשות את ההבחנה) -

בזוגיות כלשהי ישנה תחושת אחריות.

תמיד שיש התלבטות אז אתה שואל את עצמך לגבי 'מריחת' הצד שני.

זה טבעי וזה מצויין.

ואם אתה עדיין בודק משהו - אז טריוויאלי לגמרי להמשיך תוך כדי תיאום ציפיות עם הצד השני (לשתף בעניין).

המטרה שלי בית תורני בית חם בית שמח, מצדה הכל טוב, אבל ''רק'' הדברים שאני אוהב לא לרוחה,

הכוונה הדברים שכתבתי בשרשור,תודה לך.

הכל בסדר חוץ מהעקשנות של המקצוע עם רמה, כנראה זה לא השידוך שלי.

שוב תודה רבה לך.

תראה אין לנו  בעיה של תורה או פרנסה, היא מאוד רוצה לבוא לקראתי בזה,

רק יש לה משהו בראש אולי מההורים שלה, העיקר מקצוע זה הדבר שעוצר

אותי להחליט כן ולהתחתן, בקשר למה שכתבת ''האהבה תנצח'' אני ממש 

מבין אותך אבל פה זה לא העניין בכלל, תודה לך.

רוב האנשים פה ממש אחלה אבל רובם דתיים לאומיים אז תיקח בחשבון...

תראה, אבא שלי סופר סת'ם וברוך ה' הוא טוב וכמעט תמיד היה לו עבודה , אין מה לדאוג, הכל מ-ה'

אתה יכול לדבר איתה בכנות, להעמיק את הקשר שלכם קצת יותר, לדבר יותר על רגשות , לפתח אהבה ואז דברים כאלה יהיו פחות משמעותיים ותבואו אחד לקראת השני מתוך רצון שהשני יעשה מה שטוב לו, זו רק אופציה, אפשר גם שלא, אפשר גם להתפשר על איזשהוא משהו

זה נגמר הכל מאחורינו,סיימנו בצורה הכי יפה והכי מכובדת שאפשר, שוב תודה לך.

נסה למקד אותנו יותר.

כשאתה אומר- קובע עתים, הכוונה לשיעורי ערב

ולימוד ביתי של שעתיים בכל יום?

או שאתה בשאיפה של תורתו אומנותו? מבוקר 

עד ליל?

אם זו האופציה הראשונה, תוכלו להסתדר

גם אם יהיה לך מקצוע, ואולי לא כדאי לשלול.

לגבי התחביבים שלך, זה פרט די שולי

וסביר להניח שבמהלך החיים תאהבו דברים

שונים, כל אחד מתחבר לדברים אחרים.

וגם אם תמצא מישהי שאוהבת שאתה מבשל,

סביר שהוא פחות תאהב דברים אחרים שאתה

מתחבר אליהם. 

כתבת שהיא ממש לרוחך, לדעתי אין

כאן סיבה ממשית לפסול. 

אלא אם כן אתה מתכנן מסלול רבנות וחיי

סגפנות בצל התורה. ואז כן.

קובע עיתים זה כל יום ללמוד כמה שעות ובלילה שיעור,וזה לא כל כך מעניין אותה אבל,,,,אם יהיה מקצוע היא תזרום עם זה,

מצד שני היא לא נגד בית תורני או בית רוחני, תודה לך.

שוחחנו על זה בשיא הכנות, היא מאוד מעוניינת בי, אבל העניין המקצוע זה מה שמונע להתקדם לחתונה,

ולכן אני חייב כבר השבוע להחליט לכאן או לכאן, והיא יודעת את זה, לכן התייעצתי פה אתכם, תודה לך.

כתבת לעניין תודה רבה לך, אצלה המקצוע זה משהו יותר גבוה וחשוב מסופר סת''ם

בכל אופן אם היא תתעקש כנראה שזה לא השידוך שלי,שוב תודה לך.

זה כבר מאחורי, סגרנו בצורה הכי מכובדת שזה לא זה,שוב תודה לך.

וגם יש לך יכולת בחירת תמונות

מוצלחת.

(:

לדעתי הקניונים פתוחים,

יכולים ללכת נגיד לביג בבית שמש, מלחה

השאלה עצמה - לא זוכר.

יותר עניין של לדייק דברים שאני צריך

לפני כמה שנים עוד הייתי פוסל טווח גילאים 24-25. היום אני מבין שזה דווקא בסדר.

אם תוכלי לחדד מה הגבול שלך לכיוון השני...

כאילו עד כמה אני אתחשב בבנאדם?

מה הגבול?

כאילו גם במקרים לא סבירים?

מה בדר"כ נצרך כדי לתת תחושה טובה?

באופן אישי אני בדרך כלל משתדל לשדר כבוד וכנות... זה נראה לי העניין שבדר"כ יכול להיות רגיש.

יש הרבה סוגים ואפשרויות לתת לשני הרגשה טובה.

זה תלוי בכל כך הרבה משתנים..

הכי קיצוני שהיה לי - 

לתת לבחור שהייתי הראשונה שלו (והוא הלא זוכרת כמה.. אחרי ש מ י צ י ת י בוודאות), 

והתלהב והיה לו טוב נורא, ולי די זוועה,

אבל פרגנתי לו בעוד דייט - גם בשבילי כאילו לתת לו עוד צאנס, ובעיקר בשבילו שלא יצא בהרגשה רעה ובאסה מהפעם הראשונה.

הגבול הוא בעיקרון שההשקעה תעלה לי בהמון המון.

רוב המחוות הם יותר פשוטות מעוד דייט...

מה נצרך?

תחשוב על הקשרים שהבנות סיימו לך,

ותחשוב מה היה נותן הרגשה יותר טובה.

אפילו משפט קטן יכול לעשות את זה.

רק פשוט אני מניח מראש שאם אני משדר כבוד בצורה אמתית (מההבנה שכל אדם ראוי לכבוד אכמ"ל) ואמפתיה אז אני לא צריך להמשיך להתעסק בראש שלו אם זה לא יעזור. זה משהו שרק רוצה לחדד

חשוב לשים גבולות בשביל האדם עצמו.

מי שהוא ארך אפיים ועושה הכל בסבבה מטוב לב - מצויין.

מתי שזה מתחיל להעיק ממש יש פה חשבון אישי של בנאדם מה עדיף גם לו.

קרה לי לשני הכיוונים... 

לכיוון של מה שעבדתי לא לומר עליו ישר לא אלא לתת צ'אנס-

- משפחה.. תמיד ידעתי שהאופי של הבחור הוא מה שחשוב אבל זה עדיין הציק לי והיה לי נורא קשה משפחה שהיא לא בסגנון שרציתי..

- גובה..

- נראות מסויימת שמאוד רציתי

קצת קשה לי לומר שזה נקודות לא משמעותיות כמו שכתבת, זה משמעותי אבל עדיין שווה לעשות עבודה להתגבר.. (והראיה לכך שזה משמעותי- העבודה שנדרשה ממני..)

ולכיוון של מה שלמדתי לא לוותר עליו בשום פנים ואופן-

- אדם עם חיות.

- אדם עובד בנפש.

- אדם קצת משוגע ושטותניק שיאהב ויהנה מהחשיבה שלי ולא יסתכל על זה כאיזה דבר שצריך להכיל

או לשלוח וואטסאפ - היי אשמח אם תוכלי לדבר כמה דקות מתי נוח לך? ואז להציג את הדברים בצורה יפה ושקולה שתרגיש שחשוב לך שהיא תרגיש נעים.

עם מישהי שיצאתי פעם אחת יומיים אחרי שאמרתי לה שאני חושב שלא מתאים.

היא הסכימה לדבר למרות שכבר לא היה רלוונטי איתה.

לומר את דעתך זה לא ללחוץ,

אחרי שתגיד תתן מקום ותכבד את הבחירה שלה מה לעשות עם זה

רציתי להציע למישהו הצעה והוא היה בטוח שאני רוצה לחזור. זה היה לא נעים

לדעתי עדיף לברר אם היא פנויה קודם, עם גורם שלישי 

ואז להציע לחזור ישירות