פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 351)

"אני רוצה לחשוב על זה כמה ימים וגם להתייעץ עם מישהו שאפגוש רק עוד כמה ימים"

לחלופין, אם הסיכון נמוך, נפגשים ואז מתייעצים

למה צריך לחשוב 'כמה ימים'? צריך לדעת שיש צד שני שמחכה לתשובה ויותר מיום יומיים זו כבר מריחה.[ובכלל, מצד קבלת החלטות זה קצת אולי מוגזם בעיני] אני גם לא מכיר את הסיטואציה בינך לזה שאתה תפגש איתו, אבל אולי אפשר להיפגש מוקדם יותר? להתקשר? 

אם היא מוכנה לחכות - תחכה.

אם היא לא מוכנה - שלא תחכה.

כל עוד מראש הוא אומר לה מההוא רוצה ממנה - הוא מתנהג באופן ישר.

מצידו אולי כדאי לו לשאול למה הוא צריך כמה ימים..

בישיבה? בלימודים? גם שם יש התלהבות או שאתה חסום גם שם? תנסה לשים לב.

שם אני ב"ה בסדר גמור.. ממש טוב 

מרגיש שמשהו כזה או אחר חסר?

חח זה בדיוק הבעיה שאני לא יודע..
בכללי אני אדם שמאוד מחובר לאנשים, ופה פשוט אין את זה וזה מתסכל..

את חושב שהוא מושלם?

יש משהו שגרם לך להתבאס עליו או להחסם ממנו?

הדינמיקה כאילו ממש מושלמת בניכם?

הדינמיקה כן טובה, מדברים באותו ראש, אותה שפה.. יחסית כן דומים..

אין אף אחד מושלם, אבל כן כמכלול זה מתאים.. ואין איזה חסרון שמפריע לי שאני יכול לשים עליו את האצבע..

שגורם לך להתלהב בדר"כ?

שמעלה לך קצת את סף הרגש?

הוא נמצא?

הוא חסר?

אבל גם אם יש איזה משהו שמפריע נניח, זה לא משהו שמבחינתי הוא ייהרג ובל יעבור..
זתומרת עובדה שבכל זאת אני משלים עם המכלול ומעוניין להמשיך

לא תמיד יש סיבה לזה שלא מתפתחים רגשות

זה חלק מהמציאת חן הכוללת

השכל מנסה לחשוב על משהו הגיוני

מסדר הכל בתוך תבניות מוגדרות

הרגש לא עובד ככה

זאת אומרת -

יכול להיות שאני ממש חושב שמשהו מסויים הוא לגיטימי וסבבה לגמרי.

וביחד עם זאת - אני אהיה מודע לכך שמבחינה ריגשית זה לא מספק אותי.

הרגש לא פועל במונחים של 'לגיטימי' או לא.

ובמידה שרוצים באמת לנהל את הרגש,

צריך לראות מאיפה הוא נובע, על מה הוא 'יושב',

הרבה פעמים רגש נובע מתפיסה מסויימת של המציאות שלא מוכרחת ואנחנו יכולים לשנות אותה.

הרבה פעמים הוא נובע מהיסטוריה אישית שלנו - לפעמים עצם המודעות לכך גורמת להשתחרר מהרגש

ויש פעמים שנרצה להשאר עם אותו רגש.

כימיה

רגש

נתונים חיצוניים/שכליים

מה מהם מפריעים לך או לא קיימים?

@טאטע עזור

אולי פשוט יש באמת דברים שחוסמים או משהו וזה מה שתוקע..
מה שאני מפחד זה פשוט שבעקבות קשר שהיה לי אז ונקשרתי וזה לא קרה בסוף (ב"ה..),
הפחד הוא שאולי זה חסם כללי כזה, וזה לא תלוי בבחורה כזו או אחרת..
מקווה שזה לא ככה באמת.. 

לחשוב בצורה ברורה וצלולה ולחשוב

ולא להיות מונע מפחדים

חד משמעית.

כדאי לך לחפש אתה עושה את זה

זה עניין של החלטה ופעולה.

לשטוח את כל הדברים בצורה עניינית ולחקור 

לשים את הפחדים על השולחן זה חלק מזה

ועם זאת לשטוח הכל בצורה הכי עניינית שיש

כל ההתעסקות בנושא של הדייטים מפגיש הרבה פעמים כל אחד עם העולם הפנימי האישי שלו

לפעמים זה דורש התמודדות אישית על דברים שקורים בתוכנו פנימה, פחדים, סדרי עדיפויות וכולי

בהצלחה רבה!

כי תמיד יש תשובות

ולכן שואלים שאלות מזוויות שונות כדי לנסות לפתוח את הפתח לתשובה

ולמה שאתה מרגיש בפנים... 

ואל תפחד שנקשרת לקודמת

זה לא בהכרח אומר שאתה לא חייב להתאהב מחדש

בס"ד

אם הולך טוב זה לא נתון לבחירתך אם לקבל את הילד. מלכתחילה תדע שהוא חלק מהחבילה. אם לא תרצה לקבל אותו אל תצא איתה מלכתחילה, אתה לא יכול לזרוק את הילד לרחוב...

כל אחד יבחון את עצמו אם יש מצב שהוא יכול/רוצה להכיל מורכבות של קשר כשהאישה באה עם תינוק.

זה לא סוף העולם בכלל אבל זה דורש התמודדות והכלה מסויימת.

בהצלחה! 

החלטות טובות בעזרת ה'

יש כאלו שידעו שהם לא מוכנים להכיל מצב כזה

יש כאלו שידעו שזה לא מפריע להם

ויש המון באמצע שיחששו ויחשבו עם עצמם.

חלקם ילכו על וחלקם יותרו.

הגיוני, לא?

אישית השאלה לא רלוונטית לי כי אני כהן, ולכן גם קצת קשה לי לשים את עצמי במקום של להשיב.

בכל זאת לגבי הילד:

זו התמודדות שצריך לקחת אותה בחשבון, בעיקר זה שזו פגיעה מסוימת באינטימיות שלכם ובפניוּת של האשה.

אבל כשאוהבים אדם אוהבים גם את הילדים שלו, והקושי המסוים שדיברתי עליו הוא רק ממש בהתחלה - אחר כך הילד הזה הוא חלק מהמשפחה כמו הילדים המשותפים שיהיו כך שבמבט לטווח הארוך אני לא חושב שנכון להסתכל על זה כהתמודדות וכאתגר, שלא לומר להפך.

אז אני חושב שחבל לפסול על זה אם זה משהו שאתה מסוגל להכיל, ומאחר ואתה מתלבט ולא פסלת על הסף נראה שלכל הפחות זה שווה בדיקה.

שיהיה בהצלחה.

את הילד זורקים על ההתחלה לרחוב!

וברצינות,לא הבנתי את השאלה הזו.

לשאלה האם לצאת איתה, אם זה נשמע לך מתאים אז אני לא רואה סיבה לא, מורכבויות יכולות להיווצר במהלך החיים גם עם בת זוג שהיא לא גרושה עם ילד ולכן אין צורך לחפש את המושלם אלא רק את מה שטוב בשבילך.

לבוש?

בגדול חושבת שיש התאמה, אם כי יש רצון להתקדם מבחינת צניעות 

מה עושים עם זה?

מתקדמים לאט ובזהירות

לפעמים לבוא עם הרבה סממנים דוסים זה לא עושה טוב.

אתה נוגע בנקודה סופר חשובה.

הייתי באמת שוקל בעקבות כך להוריד.

לא בבאסה,

אלא בגלל שהסממנים ההללו לפעמים סתם מכבידים!

שהחסרון תלוי במי שמרדיד את השיח ומדביק טייטלים לאנשים.

זה נראה לי יכול לעזור אולי.

מתי שהאדם בפנימיות שלו הוא מואר, הוא שמח, הוא קורן ומעניק את החן שלו לסביבה.

ככה מבין את זה

כשאתה רואה בנאדם בתור תמונה, יש לו אף מסויים פה מסויים אוזניים וכן על זה הדרך וכל זה מרכיב את המראה.

זה המימד ה'שיטחי' (לצורך העניין) של המראה.

יש בזה עניינים של יופי שתלויים בתרבות אופנה דפוסי חשיבה מסויימים וכולי.

לעומת זאת יכול להיות שני אנשים (או אדם אחד בזמנים שונים) בעלי נראות 'שיטחית' שווה אבל אחד מואר ושמח ואחד עצוב וכבוי. זה מקרין על הנראות החיצונית. השמח יראה אשכרה הרבה יותר יפה. 

כשאתה מכיר בנאדם ועולים לך תחושות טובות מהשהות המשותפת איתו אז זה משפיע על איך אתה מתייחס למראה היחצוני שלו. הוא יראה לך אחרת לולא לא היית מכיר.

המראה הוא דינמי. יש גבולות גזרה שבהם אדם שהיה נראה יפה יכול להראות יותר יפה בגלל היכרות.

אולי אצל בנות זה יותר חזק הקטע הזה אבל זה נכון מאוד גם אצל בנים.

יש אולי פסוק שיכול להזיכר משהו דומה

"חכמת אדם תאיר פניו"

הרבה פעמים אנשים כותבים "שומר נגיעה".

זה דבר ראשון שאפשר לברר.

בדיוק @מחסה ועוז פתח על זה שרשור 

אדם דתי אמור לשמור נגיעה, גם בגיל בוגר ובמהלך יצירת קשר.
נשמע לי כמו הא' ב' של מערכת יחסים בין איש ואישה דתיים הן לפני התקדמות בקשר והן בהמשכו.
אסור אף פעם לקבל כירסום בנקודה הזו.
כשתמצאי את מי שצריך הוא יבין יופי שאת זה נכון מבחינתו להקריב למענך.
לא רואה מקום לדיון בכלל.

אחר כך כל החיים יהיה לך יותר קל ששמרת, זה בדוק מה שאני אומרת.

(לא קראתי עדיין)

ומדוע זה תוייגתי? 

ובכל אופן,

קראתי ואהבתי מאוד את הדברים!

כן אבל זה לא חשוב לנו כל כך.

אם זה יפה זה יהיה טוב, אם זה יהיה מכוער בצורה קיצונית או מלוכלך או ממש בטעם רע זה עלול להפריע, אם זה באמצע זה בסדר גמור.

מה שטוב לך כשאת הולכת ברחוב, יתקבל בברכה אצל הבחור

אם במקרה קלעת למשהו שממש יפה בעיניו, יכול להיות שזה יעזור לו להחליט חיובית. אם הוא ירצה להמשיך גם בלי קשר, לא חושב שזה משמעותי לטווח הארוך. אחרי שתכירי אותו טוב יותר, אולי תדעי כבר מה הבגדים שלך שיותר יפים בעיניו.

יש גם בחורה כמוך שאומרת את אותן מילים

"אני עדיין לא שם, אבל רוצה ושואפת."

הרב זמיר כהן מרבה לומר (לחוזרים בתשובה למיניהם) שאם אדם רוצה להשתנות ולהשתפר, יותר קל שישתנה וישתפר עכשיו, ואז ימצא מישהי שמתאימה לו בגרסה המשופרת, ולא שיחכה למצוא מישהי שנמצאת בשלב בתהליך שמתאים לו (כי אחרי שהגעת לרמה מסוימת שבה אתה לא רוצה לעשות שינויים מהותיים, אתה נמצא במצב די יציב, ועד אז, אתה מחפש מישהי שרוצה את שני השלבים שלך וזה יותר קשה למצוא)

(איך אני יודע שהוא מרבה לומר? כי אני לא מרבה לשמוע אותו ובכל זאת שמעתי אותו אומר את זה פעמיים)

נמצאים במצב הזה. כל אחד במקומו ורמתו. 

בדיוק שם. 

בין אם זה קטן, בינוני או צדיק גדול, 

היחס הוא אותו יחס והתחושות אותן תחושות.

ואפילו אגזים ואומר שיתירה מכך, ככל שהאדם מקורב

יותר לה', כך הוא מרגיש רחוק יותר והתחושות מתעצמות.

הצדיק מרגיש רחוק יותר מה' ית' יותר ממה שהרחוק מרגיש רחוק.

אז ודאי שיש הזדהות כללית של כל החפצים להתקרב

לה' ב-אמת.

ומניח שאתה מודע שהכלים שאתה משיג במצבים האלו, זה משהו שאדם שהולך לו

כסדר בעבודת ה' יכול רק לחלום שיהיו לו.

בחי' עולם הפוך ראיתי..

*יהי רצון מלפניך שיהי רצון מלפניך*

אבל ואי ממש מעניין... 

ויש להתחבר לעצם היום.

ובד"כ היה לי יותר קשה להתחבר לעצם היום... 

אז לכן

ביחס למיקום הקבר (וזה נכון גם ביחס לתאריך) -

שאם עמ"י לדורותיו בוכה במקום הזה ומתפלל לקב"ה - המקום הזה קדוש (ממש לא מדייק, זה הרושם שקלטתי).

צריך לדעת כמה מתוך 100 מועמדים *שהוא מעוניין בהם*, מסכימים להצעה שלו.

כאן מתחיל החלק המעניין :
אם 100 סירבו להצעה שלו,
ואח״כ הוא סירב ל 3 הצעות שהיו מעוניינים בו, הוא בררן.

אם 100 הסכימו להצעה שלו,
ואח״כ הוא סירב ל 3 הצעות שהיו מעוניינים בו, הוא *לא* בררן.

נשאלת השאלה,
האם מה שאמרתי נשמע *טיפל׳ה* הגיוני ?
לדעתי התשובה היא : כן. בהחלט כן.
אבל זה רק אני.

#24 - לקראת נישואין וזוגיות

מה שכן, יכול להיות שאתה כן בררן. שווה לשבת עם אדם חכם שמבין אותך להתבונן בזה

תלוי על מה סירבת? [יכול לשתף?]

תלוי כמה אתה משתף פעולה?

תלוי מה הגישה שלך לדברים? 

השנקל שלי - 

שהאחריות היא של הרווק/ה ואני לעולם לא אעיר לבן אדם שמה שהוא פוסל עליו הוא בררן או לא 

אני חושבת שכל אחד/ת צריך לשאת בתוצאות של הבחירות שלו לטוב ולרע 

מצד שני- 

כן יש אחריות גם לשדכנים לנסות להבין, לדרבן, לכוון וכדומה. 

וזכותם גם לא לשדך אם הם מרגישים "לדעתם" ברננות מוגזמת 

בהצלחה! 

"תקשיב, אני יכולה להבין שאתה לא רוצה לצאת עם מישהי שמבוגרת ממך בעשרים שנה, מקבצת נדבות למחייתה מתוך בחירה, וחשוב לה להמשיך לגור בתאילנד גם אחרי החתונה. אבל כשתהיה רווק מבוגר ובודד תדע שזאת היתה בחירה שלך והיתה לך הזדמנות אחרת. לך תדע אם לא הזיווג שלך"

כדי לא להכנס למקרה ספציפי או לפגוע במישהו מהקוראים.

כל אחד יחשוב לעצמו איפה עובר הגבול בין המקרה שהצגתי לבין המקרה של לא להסכים לצאת איתה כי היא למדה רפואת שיניים (מקרה אמיתי)

במידה ואני חושב שבחור כדאי להתחתן עם מישהי בוגרת ממנו ולגור איתה בתאילנד אז זאת מחשבה שלי בלבד.

אם אדם עם שיקולים אחרים ואני מציע לו נראה לי שהוא דוחה העצה מסיבות שלי נראות לא ענייניות, אבין שלו הסיבות הם כן ענייניות. לכל אחד יש מערכת שיקולים שונה, וזה סבבה. גם אם מערכות שיקולים הם שונות בתכלית. אין בזה פסול.

מה זה בשבילך בררן?

אתה רוצה שהיא שתרגיש בנוח איתה ותגדל את ילדך ביחד איתה?

מה צריך יותר מזה?

ואתה לא נקרא בררן, אני זוכרת שהציעו לי כמה שידוכים ולא התאימו

ואני לא חושבת שזה שזה נקרא בררנות לא התאים וזהו, מתקדמים

הלאה, בהצלחה רבה רבה לך. 

האם יש לכם ציפייה שיקבלו אתכם כמו שאתם? בלי דרישות ובלי ציפיות? AS IS?

האם זה שיש רצון לשינוי בהכרח מעיד על אי קבלה אמיתית?

זה אפשרי בכלל לקבל אדם באמת בלי שום באסה על חלקים שבו?

כלומר לא מסתכל עליי כמכלול שלם- שלא ינסה לשנות. שיקבל אותי כמו שאני. הוא יכול להציע, אבל שיבוא ממקום של שאלה ולא ממקום של קביעה. לדרוש או לצפות זה בעצם להגיד לאדם- 'תראה, זה מי שאתה, אני יודע' ולכן 'אני יכול להגיד לך מה לעשות. הבעיה היא שהוא לא באמת מכיר.. ההכרה שלו חיצונית לגמריי.

מי שמכיר אותי כמכלול שלם (על חסרונותיי ויתרונותיי, אבל זו הנקודה- שמכלול זה לא אוסף של פרטים אלא פשוט הכל- כולל יחסי הגומלין ביניהם וכו'), ארצה שייעץ לי כיצד להתקדם. מתוך הבנה שאיני מושלם, מתוך הבנה שאני רוצה להתקדם ברוחניות ובעבודת ה', הנפש והמידות

וכן יש לי ציפיה שיקבלו אותי כמו שאני...

ואני יכולה להגיד שיש לי חברות שמרגישה שאני מקבלת אותן כמו שהן אפילו שאולי יש דברים שלא מסתדרים לי כביכול מבחינת האישיות או שהיו יכולים להפריע לי או למישהו אחר.

זה רמת קרבה ואהבה והרגשה טובה בביחד, שפשוט החסרונות לא רלוונטיים, פשוט כך.

ניקח תל אביבי ממוצע שגר בקונכיה של 20 מ״ר ומשלם 3,000 שכירות.
כשהוא מכין פיצה קטלניתתתתתת בטוסטר אובן, עם מוצרלה, זיתים שחורים וגבינה מלוחה...

הוא לרגע אחד לא אומר :
״שׁיאללה אם היה לי תנור נורמלי כמו לרוב האנשים הייתי יכול להכין 5 פיצות במכה אחת ולהקפיא בשביל כל השבוע״
זה בכלל לא עובר לו בראש.

האם הדוגמא הזו העבירה את המסר לגבי סעיף 3 ? 

וכן, אם הוא יעבור לדירה נורמלית עם תנור גדול ונורמלי,
*אז* הוא יכול להתבאס על התקופה שהוא חגג עם הטוסטר.
אבל כשהוא עם הטוסטר, זה בכלללללללל לא עובר לו בראש. כלום. (בהנחה שהוא אוהב מאוד פיצה) 

זאת אומרת שאם הוא יהיה עם הטוסטר כל החיים, הוא לא יהיה מבואס בגלל שזה טוסטר. הפיצה תעסיק אותו יותר.

לא הייתי מצפה שיקבלו את החסרונות שלי בלי שאעשה איזה צעד לנסות לתקן אותם..

זה לא הגיוני לדעתי.

כן הייתי רוצה שיקבלו את אותם בסלחנות, באמונה שאני יכול לתקן אותם מתישהו.

לגבי דברים שזה האופי שלי וזה לא רע זה פשוט אני, הייתי רוצה שיקבלו אותם כמו שהם.

ברגע שאוהבים את הבנאדם בעצמו כל החסרונות/היתרונות טפלים.

כשמגיעים לקשר בלתי אמצעי ישיר זה קבלה עצמית. אהבה.

להכין תה עם סילאן, טיפה חלב,
ולצד זה לאכול בננה קפואה (זה פשוט הולך טוב ביחד. באמת).

אז כמה דקות וחוזר.

זו תכונה שיש לחלק מהאנשים, שגורמים לאנשים אחרים להרגיש בנוח להיות לידם.

הם יכולים מאוד לרצות שהאחר ישתנה, ולהכיר מצוין את החסרונות שלו או להתבאס מהם

אבל הם פשוט מכירים בעובדה שלאדם שלידם יש על מה לעבוד ולאן להתקדם, יכולים גם לעזור לו בזה.

אבל שלא גורמים לבן אדם להרגיש צורך לשים מסכה ולשחק אותה משהו שהוא לא

זה בגדול אנשים אמיתיים וכנים יותר שגורמים לאחרים להרגיש נינוחים וכנים לידם ואיתם, בלי סתירה לעובדה שתמיד יש לאן להתקדם ומה לשפר.

בגדול אצל פסיכולוג אנשים מרגישים שמקבלים אותם כמו שהם, אפילו שברור להם שהוא רוצה שישתנו ושהוא רואה כל מיני דברים אצלם כחסרונות, אבל לא מרגישים צורך להצטדק או להציג את עצמם כיותר טובים ממה שהם. מקבלים אותם.

לדעתי זה פשוט להבין שיש אנשים שונים בעולם..

ושזה לא יפריע לנו לתקשר איתם

(אגב לקבל זה נשמע כילו את צריכה לעשות לו טובה שאת מקבלת אותו..)

-אהה והחתימה שלך.. הדבר הכי נכון בעולם פליז שאנשים יפנימו-