פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 392)

אתה אמיץ יותר

ממה שאתה מאמין

      חזק יותר

מאיך שאתה נראה

     וחכם יותר

מכפי שאתה חושב

                   פו הדוב.

שהיא מסתכלת על המציאות במדויק ופועלת בתוכה ולא מנסה להילחם בה.

התייחסת לתוכן של מה שכתבתי/ ציטטתי?

ציטטת את המשפט שמדבר על כך שאנשים רבים נותנים למציאת חן חשיבות מאד גבוהה ביחס לדברים אחרים. והיה אפשר לחשוב שהיא באה 'לצעוק' עלינו הרווקים שזה מה שמעסיק אותנו. להגיד "אין לכם יראת שמים" ולתת שיחות מוסר.

בפועל היא רק באה להציג את המציאות כמו שהיא באמת, ומתוך הבנה של המציאות לתת כלים איך בכל זאת אפשר להרחיב את היכולת שלנו להיכרויות בלי לפסול על הסף הצעות.

(נשמע יותר מחר אני מניח...)

@advfb

אתה גם מוזמן לצטט משפט שנגע בך.

תכל'ס לפי הכותרת ומה שהיא כתבה זה הנושא שלה. לא באתי לקחת את דבריה לכיוון הזה שאתה מתאר. קראתי את כל התוכן שם לפני

אגב, זה היא כתבה. אני לא פירשתי כלום.

מי שמסנן בגלל חיצוניות יותר ממה שראוי - ראוי שישנה את זה

עם זה אני מסכים.

 

המסר של מה שהבאת הוא שהציבור צבוע. כולם אומרים שהם בוחרים על פי קריטריונים מסויימים, כשבפועל המראה הוא קריטריון הרבה יותר חזק ממה שמודים בו.

 

ואני לא אוהב את האמירה הזאת. כי היא מכלילה אותי, ואני לא צבוע. מצד אחד אני כן נותן משקל למראה, ומצד שני אני מודע בדיוק לשאלה עד כמה. אני לגמרי מודע לחשיבות של מראה, ומצד שני אני חושב שהרבה אנשים הולכים כמה וכמה צעדים רחוק מדי.

 

אז כל אותם אלה שהם כאלה - חבל שרק עכשיו הם מבינים. ואנחנו קמנו ונתעודד, מה רוצים מאיתנו. אנחנו אנשים נורמליים שמודעים למה אנחנו צריכים.

זה ממש לא הענין שלי.
הבאתי את זה כי אני חושב שהיא כותבת דברים חכמים ואולי מישהו מעוניין לקרוא

הכנסת לי פרשנות ומילים לפה..

יש מצב אולי שראית בטעות את הניק @'והוא ישמיענו' וישר חשבת על המילה מכליל?

לא הבנתי איפה שגיתי במה שעשיתי. אשמח שתאיר את עיני

לא. ממש לא. מותר לי לחשוב דברים ולהגיד אותם. זה מה שעשיתי.

 

לא אמרתי ששגית. הצגת נושא, הגבתי ואמרתי את דעתי

אז סליחה.
חשבתי שכוון כלפיי

אלא חוסר מודעות. כך אני הבנתי את זה.

או שזה נראה לך לא מתאים?

אם זה לא מתאים, אז לבקש סליחה ולבטל, ואם רק לא בא לך, לעשות עבודה פנימית ולנסות להגיע לדייט בארגיות חיוביות. ולספר לו שהרגשת לא נעים בשיחה ואת צריכה יותר הקשבה.

אבל הקטע שפתאום התבלבלתי וכבר לא מאד ברור לי מה אני רוצה

אני יכולה להגיד לך על עצמי שבהתחלה שראיתי גברים מדברים זה היה נראה לי הזוי , חשבתי לעצמי מה אני ככה משמעממת אני חייבת לדבר פחות..
ואז הגעתי למסקנה שאני חייבת לפתח סובלנות ובאמת להקשיב לצד השני..
זה עובד לי לפעמים ..

אבל הקטע שרק הוא דיבר ואני שתקתי, הוא ביקש שאדבר על עצמי ולא היה באלי, מה נדפק איתי??

אם היית מדברת והוא לא היה נותן לך להשלים משפט זה כבר משהו אחר

גם זה קורה , למה את חושבת לא רצית לדבר?

ויש בעיה בזה?

העיקר שתרגשי טוב ותהיי רגועה ♥

יש משהו שאהבת אצלו? אולי עוד מהבירורים, שגרם לך לרצות להכיר אותו

אבל יש משהו שאני אוהבת אצלו ואני תוהה אם זה יתרון או חסרון

אבל בכל מקרה אני אוהבת את זה

תנסי להתמקד בזה ולהניח לרגע את השאר בצד..

ובאופן כללי ממליצה לברר.. זה לא הדבר שהכי בא לעשות, ברור, אבל זה נותן המון

ואז אולי יהיה לי יותר ברור

 

תודה

זה גם ככה מביך של החיים ואין קשר בין מה שבן אדם נשמע בטלפון ראשון לבין איך שהוא מדבר במציאות עם מישהו שהוא מכיר.

 

אז לא נראה לי זה כזה סיבה לפסול. 

 

ובכל מקרה תסמכי על עצמך שאם החלטת לפגוש אותו זה לא סתם

 

 

שפגשתי אותו במציאות

 

הוא לקח אותי טרמפ

 

ונכון שזה לא סתם, אולי זה שלא באלי זה באמת שסתם לא באלי, הוא באמת בן אדם טוב אבל אני תוהה אם זה מספיק

להיות בקשר איתו זה רק אם את רוצה.

 

אבל קצת מוזר שאת חושבת לבטל פגישה עם מישהו שכבר ראית רק בגלל שפעם אחת בטלפון הוא דיבר יותר מדי. מותר לך לחשוב ככה אבל זה נשמע יותר כמו מחשבה לא מסודרת ולא כמו סיבה לפסול.

 

אם אני מבין נכון פגשת אותו בטרמפ והחלטת לצאת איתו - שזה סבבה והגיוני שפתאום יהיו לך חששות. אבל אם את כבר על המסלול הזה הייתי ממליץ לעשות את המאמץ ולהמשיך.

 

מקסים - לקראת נישואין וזוגיות נתנה לך כיוון מסוים...

 

בהצלחה

לא יודעת מה עובר עליי

 

אבל עזרת

 

תודה

שמח שעזרתי

הראשוה איך לתחזק קשר  במשך שנה או שנתיים

על השאלה הזאת אין לי איך להתייחס

 

 

השניה מה לעשות כשאת רוצה שנה והוא רוצה שנתיים.

כיון שלא מדובר על "לצאת איתו או עם מישהו אחר", אלא על "להישאר בקשר או להיות לבד"

אז הסיכון הוא - אחרי שנה את תרצי להתחתן והוא לא, ואז תיפרדו בכאב גדול, ועדיף להיפרד כבר עכשיו

מצד שני, מאד סביר שתוכלו להתפשר על חתונה בעוד שנה וחצי נגיד, ואז זה הכי שווה בעולם.

א. את כותבת שהוא לא רוצה להתחתן עד סוף השירות הצבאי. 

ומה אתך? את כן היית רוצה להתחתן עם חייל? אם כן, ושניכם רוצים להתחתן בשלב זה או אחר, אז אני חושב שזה משהו שיהיה אפשר לדבר עליו ביחד, ולנסות להגיע להסכמות. אולי תוכלו ביחד לפתור את החששות שלו מפני חתונה בצבא, או שאולי תחליטו שבעוד שנה למשל תתארסו, ותתחתנו בעוד שנה וחצי (וכך רק חצי שנה הוא יהיה חייל נשוי).

יש אינספוף פתרונות, השאלה היא האם אתם כבר בשלים לשלב שבו מחפשים אותם.

 

ב. בהנחה שאין פתרון ובאמת תצטרכי לחכות שנתיים בשביל להתחתן אתו, בעייני - את צריכה לחשוב עם עצמך האם את באמת בטוחה שהוא "גבר חלומותייך". רוב האנשים לא יסכימו לחכות שנתיים בשביל אדם מסוים, אלא אם כן הם כבר בשלב שבו יש אהבה איתנה, והם בטוחים שהוא הוא החצי השני שלהם.

במילים אחרות - אם רק "כיף לי אתו", לדעתי שווה לשקול פעמיים האם כדאי לחכות שנתיים ולא להכיר בחורים אחרים בינתיים.

אבל אם זה יותר מזה, אז כמובן שהשיקולים משתנים.

 

ג. גם אם את בטוחה שהוא גבר חלומותייך, ושווה לך לחכות שנתיים בשבילו, כדאי לך לבדוק שזה הדדי. שגם הוא רואה בקשר הזה משהו מחייב, ושגם הוא מצפה בקוצר רוח להתחתן אתך אחרי השחרור.

כמובן שזה לא מחייב ברמה של חתונה, ולכל צד שמורה הזכות לסיים את הקשר, אני מתכוון שלפחות נכון להיום - הוא רואה בזה קשר רציני מאוד עם אופק לחתונה.

 

בהצלחה!

א. בכנות רבה, אני לא יודעת. להיות נשואה לחייל זה לא פשוט, ואני לא בטוחה שאני בנויה לזה.
עדיין לא בשלב שבו מחפשים את הפתרונות הפרקטיים.
ב. כרגע אני חושבת שזה "כיף לי איתו ויש פוטנציאל גדול לחתונה" ושנינו מרגישים את זה.
עוד אין איזו אהבה איתנה.
אני לא מתכננת לצאת כרגע עם אחרים, אין לי תכנון להתחתן בשנה הקרובה בכלל - אז אין למה לצאת.
כלומר אם אנחנו נפרדים, אני לא מחפשת מישהו אחר בחצי שנה הקרובה לפחות.
ג. אנחנו באמת עדיין לא בשלב שבו יש אהבה מטורפת, ועוד אין ציפייה בקוצר רוח (גם לא מהצד שלי) להתחתן.
כרגע זה עוד בשלב שהכל יכול להשתנות.
אבל כן יש אופק לחתונה, וכן יש רצון משותף.

אני מרגישה קצת מבולבלת, כי אני לא יודעת מה הציפיות שלי מהקשר מבחינת לוחות זמנים.
אני לא רוצה לחיות כקדושה מעונה ו"לחכות" לו במשך שנתיים/אולי אפילו 3.
אני כן רוצה שזה יהיה גם הרצון שלי.
ויכול להיות שמבחינתו הדברים ישתנו במהלך הקשר ככל שדברים יתקדמו, אבל אני ממש לא רוצה לסמוך על זה.

החשש שלי הוא בעיקר מקשר מאוד ארוך. נניח ונצא שנתיים, ואז יום בהיר נחליט שזה לא מתאים...
זה יהיה נורא.

אני מכירה זוג שהיה להם ברור שטוב להם ביחד אבל מוקדם מידי להתחתן, וגם היה להם חשוב לשמור נגיעה. הם החליטו לשמור על קשר באש נמוכה מאוד - בלי טלפונים בכלל ופגישה פעם בחודש. לא בטוחה שזה מתאים לכולם, אבל יכולה להגיד שלהם זה עשה טוב וב"ה היום נשואים באושר + 1 

יש גם הרבה זוגות שממשיכים קשר במשך שנתיים, אבל זה לא פשוט בכלל.. 

בכל מקרה אולי בשנתיים הקרובות זה יהיה מאתגר, אבל בשביל קשר טוב שווה להתאמץ! ומה זה שנתיים לעומת חיים שלמים.. לדעתי אל תוותרו עליו ככ מהר.

בהצלחה ממש!

בנחת, לא לותר על הקשר.
והפותחת צודקת שהיא לא רצה להיפגש עם אחרים .
לדעתי, אם אתם לא מספיק רוצים זה פשוט לא יחזיק שנתיים ויתפרק מעצמו.

אנשים לעיתים מתביישים לכתוב על עצמם דברים טובים, אבל החברים ישמחו לפרגן עם מחמאות נדיבות.

 

כבר כתבתי עבור כמה וכמה חברים שלי, ואם הם חברים ממש טובים - אז בחרוזים 

תחפשי מישהו שמכיר את שניכם או שאת תבררי על מישהו

להתעקש דווקא שיהיה מישהו שמכיר את שניהם? ובלי זה לא?

חוסר אחריות לדעתי.

עשרות בנות שיצאתי איתן לדייטים.
אולי אשתף פעם בתהליך שעברתי עם זה...

לדעתי זה צריך 2 שלבים

א. להבין מה מחפשים

ב. לבדוק איך אפשר להגדיר את זה, וכדאי להתייעץ... בעיקר כי מדובר בשפה. והיא צריכה להיות מובנת לאחרים.

הכי טוב זה קודם להכיר את עצמך. 

 

איך אני מגדיר...לפעמים הניסוחים שלי לא משהו, אז אני משתדל להרחיב במילים.

וחברים שלי כבר מכירים אותי. 

במידה ואת מתכוונת להכרה של עצמך
אז קודם צריך להכיר את עצמך ואז להגדיר מי אני? מה אני רוצה?
ההגדרה לא יכולה לבוא לפני.

וכן זה לא פשוט להגדיר את עצמך זה באמת מרגיש קצת "מקטין".


אני חושבת שמה שעוזר להגיד לשדכנית או למי שמכיר אותך.. איזה 2 תכונות מאוד חשוב לך שיהיה בו ואיזה 2 תכונות שאת ממש לא רוצה שיהיו בו.

בנוסף לדעתי זה גם נסיון , כלומר היה דייט שלא התחברת לבחור עכשיו את יכולה לדייק לשדכנית מה לא.

כמובן שהכל בעין טובה

אני מגדיר את התכונות החיוביות שיש לי, ואת החסרונות,
ועל פי זה אני מגדיר מה אני צריך מהבחינות האלה.

אבל שימי לב שזה לא כל האדם...
הגדרתי רק את המימד הזה שהוא יותר נגלה. לא את הנשמה.

מה??
יאללה הפגנה..
אם אין מענק, אני מפסיקה לקנות...
שתעצר הכלכלה..

ישם את הפרטים האמייתים שלי,
קצת קטנה מידי...😅

תתחתנו פיקטיבית..
אם כי בכסף הזה תכסו סהכ את הוצאות הרישום לנישואים :/

אמרו לי שכבר אי אפשר באמת להתחתן ברבנות
כמו פעם...🤔

ואז גם לא תצטרכו באמת להתגרש

שמעתי שזה הולך חזק עכשיו באירן...🤔

אז חזל"ש!
פוצץ!
בוטל!!!

ואז זה יעבור

את צודקת

אני בן ;)

לפעמים בן אדם מרגיש ש"אם היית יודע שיש בן אדם מאחורי הניק היית מדבר אליו אחרת", וזה לא תמיד נכון. המציאות היא שאנחנו מעליבים גם אנשים שאנחנו מכירים, בלי כוונה וגם בכוונה. קחי בחשבון שגם רמה מסוימת של עלבונות לא עוברת בכתיבה, אז את יכולה להתייחס לכתיבה כגורם ממתן.

 

מצד שני, באמת חשוב שכאשר יש לנו עקיצה ממש טובה על מישהו, נשתדל להימנע אם זה יכול להעליב (מקווה שהייתי בסדר פה לא יותר מוזר מבחורה שפותחת שני שרשורים זהים במקביל - לקראת נישואין וזוגיות). או לשים לב שיש ויכוח (@ברוקולי, את יכולה לנסות להזכיר).

 

וצריך גם לזכור, שויכוח חריף פירושו "אתה אמרת דברים שאני לא מוכן לסבול אותם, ולכן אתקיף אותך" ולדעתי צריך להכיל את זה. יש גם את הפן הזה.

ומאידך, אם אמירה של מישהו פוגעת בי רגשית - להבין שהוא לא מכיר אותי, והוא לא מתייחס דווקא אלי. הוא מתייחס לתופעה שהוא מכיר, ואני מוזמן לעדכן אותו שיש חריגות.

אלא יבחן ע"פ הטענות כשלעצמן.

מתי שמתחילים להטיח תיאורים וכינויים אחד לשני או לענות באופן אימפולסיבי, זה לא ענייני ולא דרך ארץ.

לכן במקום להשתמש במילה "להתקיף" הרבה יותר נכון להשתמש במילה "דיון".

שניהם כביכול אותו דבר אבל זה הבדל של שמיים וארץ.

אם אני "מתקיף" אני בא בעמדת גאווה, אם אני מנהל "דיון" אם משהו אני לוקח בחשבון שיכול להיות גם שאשנה את דעתי אם יהיה צורך בכך.

 

לפעמים אתה מעלה טיעון ואני חושב שהוא שגוי, ולכן אסביר לך שהוא שגוי.

 

לפעמים אתה (לאו דוקא אתה) מעלה טיעון ואני חושב שזאת טעות להעלות אותו, ולכן *אתה* שגוי

תפנה למנהלים שימחקו אותו. ואם הם גם חושבים שזה לא טוב להעלות אותו אז שימחקו מה שצריך למחוק.

לא כ"כ מבין למה אתה מתכוון.. אם זה משהו פוגעני, ברור שאסור להאמר. אם זה לא - אז אתה לא מסכים, אבל מה הבעיה? למה צריך להתייחס באופן אישי לבנאדם??

וגם אני אני לא הבנתי בכלל את הדימוי שהאדם שמעלה את הטיעון הוא עצמו "שגוי", נשמע לי מוזר ממש.

גם על מה ראוי לדון, אפשר לדון. וזה לגיטימי כמו כמעט כל נושא לדיון.

אז כנראה אני מוכן לקבל דברים שאתה לא.

 

בעיני הטווח הוא רצף שקשה להגדיר בדיוק איפה הפס בין דיון אינטלקטואלי על כוס תה לויכוח אמוציונאלי, ולכן קל מאד לגלוש וממילא יש לזה לגיטימציה

ואי אפשר להשאר ברמה האינטלקטואלית ולגרום לאווירה יותר טובה ונעימה?

מה אתה מרוויח בלהתייחס לאדם באופן אישי שככה אתה חושב?

שאם בן אדם אומר משהו לא נכון, אז צריך לענות לו "אתה מכוער וטיפש".

 

אמרתי שלפעמים דיון יכול להפוך לויכוח, ולפעמים בויכוח אנשים יכולים להיפגע ממה שנאמר

ואם נזהרים מספיק אז גם מצליחים להמנע מזה (ואם טועים אפשר גם לבקש סליחה).

לא רואה שום רווח בלהתייחס לאדם באופן אישי במקרה של חוסר הסכמה במסגרת הפורום.

אתה רואה רווח בזה? פספסתי משהו? תקן אותי..

לא אמרתי - לקראת נישואין וזוגיות

 

לא אמרתי שזה כדאי. לא משלמים לי על זה. אני לא מבקש שיעשו את זה. אם מישהו נפגע אפשר לבקש סליחה.

 

אמרתי שלפעמים זה קורה, וצריך להבין שלפעמים זה קורה.

לכן בדיוק @ברוקולי העלתה את הנושא, כי לפעמים זה קורה. וזה לא דבר חיובי, לכן כדאי לנו להמנע מזה, שיקרה כמה שפחות ושאם זה יקרה בטעות (הגיוני, כמו שאמרת) אז תהיה מודעות לזה.

 

**** כשאני שואל אותך "מה אתה מרוויח" אני לא מתכוון לזה שאתה מקבל כסף חח אני מתכוון לעניין עצמו. מה זה עוזר לטעון טענה כזאת? למה לדבוק בעמדה כזאת? (הבהרה)

היא כתבה שהיא רוצה את התגובות שלנו, כתבתי את התגובה שלי

ותודה ל @ברוקולי שדואגת לכך שיהיה שיח מכבד וענייני בפורום.

העלאת הנושא היא דבר מאוד חשוב. 

ותודה לך על התוספת שלא צריך לשפוט אנשים על טעויותיהם. 

שתי האמירות ביחד נכונות, בלי לסתור אחת את השנייה. 

הרבה פעמים זה בלתי נמנע - לקראת נישואין וזוגיות

זה בודאי לא בלתי נמנע. אתה יכול לומר שצריך גם סבלנות מסויימת לחוסר דרך ארץ מצד אחרים, לכולנו יש חולשות, אבל אם נאמר שהחולשות שלנו הם בלתי נמנעות - מצבנו רע מאוד!!

גם אם אני מודע לכך שאני מעליב משהו ואני טועה מדי פעם בענייני דרך ארץ זה לא אומר שזה בלתי נמנע!!!!

לומר שהן דבר שאפשר להימנע ממנו זה נכון, אבל בדיוק זה מה שרציתי להגיד - שיותר טוב שאנשים יעשו דברים טובים וגם טעויות, מאשר שייזהרו לא לומר כלום כי אולי מישהו ייפגע

הרבה פעמים אם נזהרים אז גם נמנעים ממנו.

אתה יכול להגיד את המסר החשוב שאתה מעלה גם בלי לתת יחס סלחני לטעויות בענייני דרך ארץ.

דרך אגב, אם כבר מעלים את הנושא, באמת אפשר לפרגן ל @והוא ישמיענו שבאמת נמביע את עמדתו בצורה נחרצת ומכבדת.

ברור שאם לא תאמר שום דבר אז בחיים לא תזיק. לכן צריך לומר דברים ולקחת אחריות על זה שיכול להיות לפעמים תטעה. אנושי לטעות. ועוד יותר אנושי לקחת אחריות על טעויות.

נתינת לגיטמציה לטעויות היא עצמה טעות קשה.

אפשר לתת לגיטמציה ללקיחת אחריות, זה אכן דבר ראוי.

אני רוצה חתונה מצומצמת ופשוטה בלי הרבה כאב ראש. ככה זה הכי כיף,כשיש סביבך את האנשים שאת אוהבת ומכירה.

 ככה גם יש זמן וכסף  להשקיע בדברים העיקריים יותר, פשוט ת ע נ ו ג ! 

 

אנחנו חשבנו על כך ברצינות,
על דעת עצמנו~
משהו בפשטות הזו תמיד קרץ לי.. וגם לארוס שלי.

בעקרון התכנון זה כזה גג 150 מוזמנים... (כי אי אפשר להתנזר לחלוטין מן העולם) ובמקום פשוט וקדוש בעזר ה'....

אך עכשיו זה נראה שגם לנו מחכה חתונת קורונה קלאסית.
שבאיזשהו מקום זה קצת מבאס~
למרות שאין לדעת, הקורונה הזו מפתיעה כל הזמן.

תראי אני רוצה שחברות שלי ירקדו איתי בחתונה שלי(!!)
אני הראשונה מהחברות שמתחתנת(!!)
אז זה מבאס לא רק אותי באיזשהו מקום...

וגם יש איזה איזון בין חתונה מצומצמת עם המשפחה הקרובה וזהו, ובין חתונה של 600 מוזמנים וכו.

אז הלוואי שנזכה לאיזון הזה~ כולנו.

 

 

 

מבחינתי, הכי מצומצם שאפשר, גם בלי כלה.

הומור עצמי

פשוט תקדש על ידי שליח😏

ביום חתונתו וביום שמחת לבו,

הוא מהגג להנאתו בפורום ומלאכתו נעשית עי שליח. 

היא, חוזרת לביתם בחצות ומשם ממשיכים. (:

 

אבל זה לא אני. 

בהחלט הייתי רוצה להיות נוכח באירוע. בכל זאת.  (:

ומה אם לאבא שלה יש רובה ואת חפירה ובמקרה הוא גם קרא את הספר - איך להפטר מגופה אחרי יומיים DIY?  

ולא היה לי אומץ לבצע

כשהיגע הרגע עשיתי רגיל כמו כולם סביבי וזהו

(טוב,בעלי לא היה בדיעה שלי,אז זה די משפיע.הוא רצה המון חברים וגם לתת להם מנות כמו שצריך. אבל אפילו לא ניסיתי לקחת את הכיוון הזה ולשכנע)

מצומצמות ביותר דרך הפייסבוק

והיה כל כך כל כך מרגש 

שלא בטוח צריך את כל המסביב כדי להתרגש

אין כמו להעביר לילה שלם בפתיחת מעטפות וספירת צ'קים 🤣

העניין עם המנות וכל זה - לגמרי, השואו עבר כבר מזמן את גבול הטעם הטוב.

אבל לגבי מוזמנים - לא הייתי רוצה להמעיט, יש מלאא אנשים שחשוב לי שיהיו איתי. ו-כן, גם אנשים שקרובים להורים מגיע להורים שהם יגיעו, ולא כמו מה שיותר מידי שומעים לאחרונה "זה חתונה שלו או של הבן שלו? אז למה הוא מזמין את כל המכרים שלו?" אבל אולי כן צריך מעט לצמצם, לפעמים אכן מזמינים אנשים שקרובים להגדרה "מישהו שפעם אמרת לו שלום"...

בקיצור, לגבי הרמה, לקצץ דרסטית, לגבי כמות המוזמנים, לאזן מעט.

זה על רגל אחת, ואידך כולא פירושא זיל גמור הוא.

אין צורך לרצות אף אחד וכו'.

אבל אני כן חושב שצריך להשקיע במעט האנשים שכן מגיעים.

לא יודע אם זה יבוא לידי ביטוי במספר מנות כזה או אחר.

אבל כן חשוב לי להשקיע באורחים - איכות האוכל, שהמוסיקה תהיה טובה ולא צווחנית. 

זה נכון ששמחה אמיתית לא תלויה בחומר. אז בשביל זה נהיה פוריטניים עד הסוף?

אולי זה עניין של סטנדרט...

וכל זה רק עד כמה שזה תלוי בי. אבל זה לא...זה גם (ובעיקר) מה הגברת אומרת

 

ובמחשבה נוספת, אירועים כמו חתונה הם דרך לתחזק קשרים עם המשפחה המורחבת...

 

אולי לא בדיוק הפרטים שהרב שלכן אמר,
אבל ממש מתחבר לזה.
מתכוון בע''ה גם לעשות ככה (בלי נדר)

אצלינו בחתונה הלכנו לפי ההורים באולם מכובד עם הרבה מוזמנים.
חלק מכיבוד הורים.. לא רצינו להתווכח על זה. (היה לנו מספיק דברים אחרים..)

ושנינו (החתן ואנוכי) היינו בדעה הפוכה מהם

הוא מאוד בעד שיהיו שם אנשים אהובים, שמשמחים אותנו וכו וכו.
אולי לעניין הפשטות שבאוכל וכזה- כן.
בכמות האנשים? פחות..

תמוה מאוד בעיניי שבמחיר של חתונות מסויימות אפשר לשלם על שלוש שנות לימודים. הוצאות של עשרות אלפי שקלים על כמה שעות חשובות ככל שיהיו...

רואה את עצמי מתחתנת בחתונה קטנה... למרות שבמחשבה שניה לא בטוח שהיא תחשב מאוד קטנה, אחרי הכל זה תלוי בגודל המשפחה.

מאוד מעניין אותי איך בציבור שלנו שיחסית יש משפחות גדולות מדברים על חתונה בסדר גודל של מאתיים איש.. אם רק החברים של הזוג זה יוצא לפחות 50-70 איש (מהכיתה, שירות, ישיבה/מדרשה, לימודים..)
והדודים שיכולים בקלות להגיע למספר דו ספרתי... ואם הורי הזוג היו מהקטנים במשפחה אז יש הרבה מבני הדודים שנשואים כבר, שמזמינים אותם כזוג...
וכל אלה חשובים. לא נראה לי סביר במצב שאינו חרום כמו הקורונה במגבלה של 20-50 לא להזמין אותם...

על מי אפשר "לוותר"?
ואם הייתי חושבת להזמין רק חברות יותר קרובות- יש בנות שאין להן כ"כ חברות קרובות וגם אם הן לא חברות נפש שלי עדיין אשמח שהן יבואו לשמוח איתי ביום הכ"כ מיוחד הזה.
לא ארגיש בנוח לדעת שהן יושבות בבית ונעלבות שלא הזמינו אותן. מעדיפה להוציא עוד קצת כסף ולשמח אותן. (לא מדובר בהרבה בנות)

הפתרון במקרים כאלה הוא כנראה למצוא מנות במחיר זול יותר, לא להשתגע עם חבילות עיצוב וכל מיני דברים בסגנון...
ברור שזה יפחית את ההוצאות אבל לא בטוח שבצורה מאוד משמעותית.. (בהנחה שמראש לא מזמינים את הדוד רבא מהצד השני של בן דוד של האבא..)

3 שנות לימודים - 30,000 ש"ח (בערך).

מנה בחתונה - 200 ש"ח (הטווח רחב מאוד, לדעתי 200 זה איפה שהוא באמצע).

כלומר עם 150 מוזמנים כבר הגעת לסכום של 3 שנות לימודים, ובפועל בחתונות יש הרבה יותר אנשים (ועוד לא דיברנו על שמלת כלה, חליפה, צלם, וידאו, להקה, מאפרת, הזמנות, מזכרות, ועוד כהנה וכהנה הוצאות).

 

 

חושבת שזה מאוד נכון..
אם החתונה שלי הייתה נופלת על המצב של עכשיו,לא הייתי דוחה אותה.
בעיניי החתונות קורונה שמחות בפשטות.

אני רוצה חתונה מאוד פשוטה..אולי בלכתחילה לא ברמת קורונה אבל חושבת שמזמן אנשים עברו את גבול הטעם הטוב בפאר וההדר שיש.
צריך לשים לב לדבר העיקרי ולא לטפל.

מה שמבאס בעיני בכל העניין, שכמה שהיינו רוצים לעשות חתונות יותר פשוטות וזולות יותר (!) בגלל שיש נורמה מסויימת ומחירים הקיימים בשוק זה ממש בלתי אפשרי לעשות חתונה יחסית זולה. אז נכון שאפשר לנסות ולמצוא אולמות זולים יותר, ולקחת שמלה מגמ'ח וכ'ו אבל עדיין..

אנחנו התחתנו באולם יחסית זול, ועם בערך 300 מוזמנים ועדיין יוצא סכומים מכובדים. 

אני באמת לא מבינה איך בציבור הדתי שבדר'כ יש משפחות ברוכות ילדים מצליחים לחתן את כולם..

 

הלוואי שמשהו ישתנה בניין, אבל ככל הנראה המחירים רק יעלו. 

שבעלי אולמות לא מוכנים להציע מנות כאלה, ואנשים שמוזמנים לחתונה רואים בכך "רפורט". מצב מביך ולא בריא

אני חושבת שאתם צודקים רק הבאסה שלדעתי הרבה מהקושי עכשיו זה גם החוסר וודאות והפחד שנצליח להגיע לחתונה בשלום בלי להכנס לבידוד...

וממש לא יתקבל ברצון קונספט של 'חתונה מצומצת'. 

 

בעז"ה תהיה לי חתונה גדולה,שכל מי שירצה לבוא לשמח, יוכל להגיע בלי שיקולים כלכליים.

חתונה גדולה עם מנות פשוטות.

שיש גם צד שני (כלה / חתן) והורים שצריך להתחשב בדעה שלהם.

 

 

בעלי היה הראשון אצלו במשפחה שהתחתן, ואצלי כל האחים כבר היו נשואים, ככה שחמותי קצת התחרפנה מהחתונה וקצת חירפנה את בעלי. בסופו של דבר החלטתי לא להילחם על כל דבר, למרות שהיו דברים שנעשו שממש לא מצאו חן בעיני.

 

לא כדאי ובעיקר לא חכם להיכנס למלחמות עם הצד השני רגע לפני החתונה.

אפשר להגיש 2 מנות מכובדות ואפשר בהחלט לכבד באולם יפה ובנראות מתאימה.
בהחלט לא צריך שיהיו רק עשרה אנשים, אלא האנשים שאתה אוהב ומכבד (וכדאי לבדוק אם אלה אנשים שאתה מאמין שילוו אותך במשך המשך חייך, ולא חברים מהמעבדה מהתואר הקודם..)
ועדיין - צריך שהאירוע יהיה מכובד!
חז"ל אומרים לנו ש"אין שמחה אלא בבשר ויין", ו"ברוב עם הדרת מלך"
ואנחנו מצווים גם על בגדים נאים לשבת ולחג..
לכן אנחנוו מבינים שהעיסוק בעולם החיצוני (כמות מנות, אורחים ובגדים)עושה משהו להערכה שלנו את האירוע כאירוע חשוב ומיוחד.
ולכן צריך לשמור על איזון.
אפשר לומר שעולם החתונות יצא  מפרופורציה ואני אסכים..
אבל גם להגיש לאורחים סלט וחצי בלאפה ורבע עוף בלבד זה לא מתאים..

למצוא את האיזון.

את האמת אני בעד חתונה פשוטה~
עם נחת, בלי ריצות מיותרות (ויש לא מעט גם בלעדי ערב מטורף), בלי אנשים שלא חשובים לי ושלא יזיז לי אם לא יהיו...
חלום!

אך יש הבדל משמעותי מאוד,
בין חתונת קורונה לא מתוכננת.. עם המון לחץ ובאלגן מסוג שכלה וחתן רגילים לא מכירים
או אפילו בין חתונת קורונה כן מתוכננת, שבה זה משפחה מצומצמת וחברים מאוד מאוד קרובים נטו.
לבין חתונה קטנה~

חלום שלי חתונה של 100 איש..
עם נחת ושמחה פשוטה.
אבל במצב של היום, זה לא נראה שזה יקרה~
והאמת זה מבאס במקצת.

בתפילה שנשוב לחתונות שמחות ופשוטות כמו פעם, אך לא קטנות כמו שהקורונה מקציבה.

ולא אמרתי שאני רוצה שיהיה מכוער באלי משהו קרוב למושלם עדין ונקי...
אבל עדיין שלא יהיה המוני זה לא כיף הרבה אנשים.

פשוט אין צורך...

1. לא על ההתחלה, למען האמת. חשבתי שיהיו הצעות מחברים, ובאמת היו פה ושם, אבל כשהבנתי שאי אפשר לבנות על זה- הלכתי קצת בחוסר ברירה.
העדפתי לפנות לשדכנים ששמעתי שיש עליהם המלצות ושהם רגישים.. לא כאלה שמקטלגים אותך ישר או משהו. ועדיף פנים אל פנים. כשזה אפשרי- זה הדבר הטוב ביותר לעשות..
שיכיר אותי. אין יותר טוב מזה (בשדכנים.. חברים יותר טוב )

2. איפה יש בחורים כמו שאת מחפשת?
בכל מקום.
את צריכה רק לבקש מראש מהשדכן/ית בדיוק את מה שאת מחפשת וצריכה. אין באמת סיבה ללכת מראש למקום שכולם בסגנון x, את יכולה למצוא xים גם במקום שy שולט.
אגב. אם כבר זה- תחשבי, את מעדיפה x אחד מתוך רבים או x במקום של אנשי הy- כזה שהוא עצמי ועצמאי ולא נכנע ללחץ של בני המקום? כי אני הייתי מעדיף את האפשרות השניה (אבל אני לא קובע לאף אחד)

בקיצור להגדיר לשדכן/ית מה בדיוק את רוצה. הוא יעשה כבר את העבודה שלו.

פניתי במקביל, חלק עזרו
חלק פחות

לגבי השאלה השניה שלך
לדעתי חשוב קודם לדייק מה זה אומר עבורך באמת דוס ובאמת פתוח כי אני לא בטוחה שההנחה שציינת על המוסדות האלה עונה בהכרח להגדרה

היא שדכנית ומאמנת אישית

איך היא עובדת, לאיזה סוג של משודכים היא מתאימה

האם כדאי ללכת גם או לא

מקווה שתקבל תשובות מכאלה שמכירים אותה.

מה החבר שהמליץ לך כן יודע עליה?
ואולי כדאי לדבר איתה שיחה קצרה בטלפון כדי להבין אם יש כיוון..

אם יש כאן אנשים שכן מכירים ועבדו איתה, מאד אשמח לדעת. שיטה, סגנון, גישה...

נשמע שקשורה לסגנונות מגוונים.

יתכן ומשדכת מעבר לווטסאפ. תמיד אפשר לפנות ולשאול.
בהצלחה

לפי מה שהבנתי ביקשת כל טיפ או עזרה שיכול לגרום לך יותר שמחה ♥

נתחיל מהדבר הכי פשוט - אוכל , לדעתי אוכל מאוזן ובריא יכול לגרום לך קלילות והרגשה נקיה ופחות מעמיסה מה שיכול להשפיע טוב.
לעשות תפריט מאוזן להרגיש מה נכון מה טוב לך להוציא רעלים .. זה יעזור להוציא תחושת כבדות והתעסקות באנרגיה לא בריאה מיותרת.

דבר שני עין טובה כלפי עצמך - כבר מהכותרת כתבת על עצמך שאת "חסרת חיים" זה שכרגע את מעוכבת בזוגיות זה לא אומר אומר שאת חסרת חיים .
נורא קשה להתקדם בכל מה שתרצי בחיים .. ברגע שיש לך עין שלילית כלפי עצמך
מה שהכי חשוב זה ללמוד עלינו זכות! תלמדי עליך זכות, זה יוריד עליך שפע ,במיוחד שיש לך על מה .

בנוגע למה ספציפית לעשות ולהתקדם ולהנות..
אני חושבת שהתשובה נמצאת אצלך ,מה את היית שמחה לעשות ?
איזה דברים אפילו לא הכי עמוקים יכולים לעשות לך שמח? איפה את מרגישה שאת יכולה להשאיר חותם?
משהו שמיוחד ומייחד רק אותך?

♥ בהצלחה נסיכה שה' יוריד לך שפע

אהובה..

ממש כואב לי איתך.

כתבת פה כמה דברים:

 

רווקה

אין חברות שגרות גרוב

עניין כלכלי

מקצוע לחיים

רצון להשקיע בעצמך ובזמן הזה בצורה טובה

 

נסי לחשוב איך את מתקדמת בכל תחום, קצת יותר, לא חייב להיות בצורה מלאה שתתפוס לך את כל הזמן,

כי העניין להגיע להרמוניה מכל מי שאת. אך בנוסף, תחשבי מה מטרת העל שלך בזמן הקרוב? ותתפללי ותאמיני שאת תצליחי!

 

מאמינה שתמצאי פתרונות לכל דבר שהעלת כאן..

תזכרי שלא משנה מה עובר עליך, את חשובה ויקרה כמו שאת. 

בהצלחה רבה.

 

 

מוסיף:

להשקיע הרבה בחיפוש קהילה או מסגרת חברתית כלשהי. החברות הישנות פחות זמינות וזה טבעי אבל שתהיה לך חברה חדשה, זה מאד חשוב.

לגבי הטיפול: אם לא רואים שיפור מספיק מכובד במצב שלך תוך כ15-20 פגישות לשקול להחליף מטפלת/מאמנת ולעבור לשיטה או אשת מקצוע אחרת. מצד אחד לא לעצור תהליכים אחרי כמה פגישות אבל מצד שני גם לא להיתקע מעבר למספר שאמרתי.

שיעורי תורה במקום שבו את נמצאת וגרה יוכלו גם לסייע לך. להתחזק רוחנית ולא רק. כמובן תלמדי ממי שאת מרגישה שהכי טוב לך ובנושא שמעניין.

בהצלחה

למצוא לך חברה קרובה \ קבוצת חברות במצב דומה לשלך

ככה את גם יכולה לשתף בקשיים שלך וברגשות ומבינים אותך 

זה מעביר את הזמן ומכניס הרבה שמחה לחיים!

שיהיה לך את כל הטוב בעולם!!!!!

אניבתקופה מאוד רגישה מציפה ומבולבלת, כך שלא ממש מגיבה לכל אחד על הדברים שכתב. אבל עצם זה שכתבתם מתוך איכפתיות אמיתית מאוד שימח אותי!
תודה על התמיכה על המילה הטובה והרצון לעזור!
ה' ישמח אותכם!!!

ולא בגלל שזה מועיל אלא

יש משהו בקפיצות המגוחכות האלו שגורמות לך 

להעריך את מה שהיית לפני שהצטרפת לחוג.

 

וגם מכירים אנשים שזה תמיד כיף (:

אני יודעת שזה לא מה שביקשת.
אבל ליווי ממישהי שתתמוך אותך בכל מרחב ההחלטות ותעזור לך לתעדף נכון-
ימקם אותך בצורה בריאה יותר.
אם אני לא טועה גם ליווי כזה לא עולה המון. ולכן הצעתי אותו ולא טיפולים בסגנון אחר.

בבקשה אל תוותרי על עצמך.
מותר לבקש גם עזרה מההורים כדי לממן לעצמך עכשיו עזרה.
התיאורים שלך בונים תמונה מלנכולית קצת.
בלי הרבה תשוקה לחיים.. איזו התבוססות במה שיש וזהו.
זה לא בריא לנפש להשאר במקום כזה הרבה זמן.
בבקשה פני לליווי.

את מבטיחה לה פה לווי לחתונה כאילו זה "שם קוד"
לא כמו הודעות.. שמייעצים ללכת למישהו יועץ את ממש נחרצת בדעה שלך לווי חתונה שווה הצלחה!

אני לא אתפלא אם את עובדת בזה..

קחי לווי לחתונה וזה יעבור?!

את יודעת יש הרבה סוגים של ליווי לחתונה חלקם לא משהו.
לחלק לא יכולות להרשות לעצמן ולא נעים להודעות חלק מהיועצות התחתנו בגיל 17 והן בעצם צריכות להשלים פערים .. בחורות שהתחתנו בגיל 3 חיות בסרט שהן יודעות הכל על נישואין


הבחורה כתבתה שמבחינה כלכלית היא לא יכולה להוציא ...
באיזה קטע להגיד לה קחי לווי חתונה קחי לווי חתונה קחי לווי חתונה ?!

זה הזמן גם להגיד שלווי חתונה אם היועצת לא טובה לא.. משהו לא מסתדר באנרגיה אין מה לחפש אצלה.. ולא רק זה לא מסתדר לפעמים זה גם מזיק ומעצבן.


פשוט מגוחך

את לא שמה לב שהיא הציגה את זה כמו הבטחה

את יודעת כמה אנשים בגלל אימון אישי מוצלח שינו את החיים שלהם מהקצה אל הקצה???

את יודעת איזה כיף לראות זה??? וואו, זה לא יאמן.

 

בניגוד ל @אלירז , אני חושב שמה ש @ענני מחשבה מעלה דורש לא רק ליווי לחתונה אלא אימון אישי יותר נרחב ופחות בקטע של למטרת חתונה אלא קודם כל לעצמה (ככה זה נשמע, אולי אני טועה).

 

מכיר קצת את התחום ולהגיד לך - יש קאוצ'רים עם מידת הענווה. זה קיים. והם פועלים לשם שמיים וגם מפנים אנשים במקרה שהם מבחינים שמתאים לאדם משהו אחר. והם גם מביאים יותר תוצאות טובות בתחום.

אני רואה בכל הנ"ל תוספת לדברים הנכונים שכתבת. ממש לא באתי לסתור. וגם לא לתמוך בצורה שאלריז הציגה אותה.

ב. אנשים פחות נבהלים מהמושג ליווי לחתונה, אבל בפועל זה די יעוץ רגשי לכל דבר.
ג. יש גם הרבה מטפלים, חלקם לא משהו.. וחלקם טובים אבל לא מתאימים לנו.. זה גם קצת כמו חיפוש בן זוג. נדרשת התאמה
ד. ליווי לחתונה עולה פחות מטיפול, לכן זו גם הצעה. 
ה. נשמע שהיא בעיקר צריכה אוזן קשבת ומישהי שתעזור לה לחזור להאמין בעצמה ובעוצמתה..
ו. אני רוצה בטובתה כמוך..הכל בסדר

אבל לפחות מבחינה חברתית אולי כדאי לחפש חברה בסגנון שלך ובסטטוס שלך. אפילו לעבור דירה.
זה ממש יכול לשפר את מצב הרוח.
נכון שזה לא תחליף לבעל אבל זה הרבה יותר טוב מכלום.
לגבי העניין המקצועי- לא פרטת אז קשה לעזור. בכל מקרה החלטות טובות.

קרה לי בעבר, מאד הערכתי את האומץ.

מהפרידה זה היה? 

אבל זה לא ממש משנה. גם חודש היה מתקבל באהדה, וגם שנה

מצד שני, אני חושב שנכון לשאול גם מה הייתה הסיבה, ולמה שעכשיו זה יהיה שונה...

והסיבה לנסיון לחזור היא שהקשר היה משמעותי לשנינו על אף הפערים, ואני רוצה לבחון אם יש דרך לגשר על הפערים הללו.

נשמע סביר? 

אם את באה מוכנה לוויתורים אז תנסי
אם את רוצה שהוא יוותר, אל תנסי

אם אני במקומו, והיא זאת שחתכה, והיא באה ואומרת "אני רוצה שננסה שוב ואולי יהיה לך יותר קל לעשות ויתורים" זה היה בסדר בעיני

יש פה עניין של לבחון אם אנחנו יכולים לחיות יחד כשכל אחד מאיתנו נמצא במקום טיפה אחר מבחינה דתית. ****ואל**** תנצלש"ו עכשיו את השרשור לדיון האם פערים דתיים אפשריים בין בני זוג. זו ***לא*** היתה מטרת השרשור.

 

במקומך היית יוצרת קשר ועוד איך,
יכול להיות שהייתי בוחרת פנייה עקיפה ולא ישירה אם הייתי מרגישה שזה מפדח אותי מדי.. לדעתי עדיף פנייה ישירה.
מה שכן, קחי בחשבון שאם הבחור פנוי והכל בטח יהיה עם ציפייה להתקדמות בקשר, כשאת פונה הגיוני לחשוב שאת מוכנה לעשות כמה לצעדים לקראתו,
לכן מאוד חשוב להבהיר לו מאיזה מקום נובעת היוזמה ומה המחשבות האמיתיות שלך.
בהצלחה!!!

בס"ד

 

האמת שקרה לי בדיוק המצב שאת מתארת והסכמתי

לנסות שוב..

והיה אחלה..בסוף נפל על דברים אחרים אבל יצאנו איזה חודש וחצי

אצלנו ספציפית היא יצרה איתי קשר אחרי כמעט שנה(!)

וכמו שכתבו פה לפניי זה מתקבל אצל הבחור כאמירה שאת כן מסכימה לבוא ולגשר על הפערים

אם אין בך את הרצון של לעבוד על הזוגיות..חבל על הלב שלו..

לכי על זה אל תפחדי רק תבררי לפני זה שהוא פנוי

ולנסות לעשות את זה כמה שיותר בטאקט ובצורה נחמדה שיהיה טוב לשניכם.

אם לא פונים אז נשארים ב'לא'. כשפונים אפשר אולי להפוך את ה'לא' ל'כן'.

אז בעצם, למה לא לפנות?

נובעת מהמחשבה של "למה לנסות עוד פעם? גם ככה היא אמרה שזה לא זה.. למרות שזה היה אחרי פגישה אחת" הבנת?

לפי המקרה שהבאת זה לא נשמע מופרך במיוחד.

במקרים האלה תמיד אי אפשר לדעת, כל עוד זה לא מופרך ונראה שיש סיכוי ואפשר לעשות זאת בצורה נעימה אז נראה לי שכדאי. אולי יכולות להיות לך עוד הצעות יותר טובות על הפרק. לפעמים מקרה שהוא 'פספוס' יותר מושך אותנו, אבל מצד האמת זה ממש לא יתרון אם כבר להיפך..

כנראה שהיה משהו די חד משמעי שהפריע לה, משהו כמו מראה וכדו', אחרת באמת מוזר לסיים קשר שהכל זורם אחרי פגישה אחת שגם היא מההתרשמות שלך היתה טובה.

 

אבל תשאל אם מבחינתה שייך לנסות, מה תפסיד?

כשהיינו מדברים בוואצפ או בכללי, היא ראתה אותי, תמונת פרופיל או לא יודע מה, אז אולי זה לא בגלל מראה? או שכן? אני באמת לא יודע

חברה שלה אולי

אבל בכל זאת, איך היית חושב שצריך להעלות את זה? אשמח לשמוע

שמי שחותך אחרי פעם אחת ברור לו שאין סיכוי מבחינתו לקשר. למרות זאת אני כן חושב שיש מקום לבדוק איתה שוב. מכיוון שאחרי פגישה אחת אין כל-כך הדדיות בקשר הצעתי שתפנה דרך מישהו אחר כדי לא להעמיד אתכם במצב לא נעים.
אם אין ברירה ולא מצאת אף אחד שיוכל לעזור וזה עדיין מטריד אותך, הייתי פונה אליה ישירות בצורה שתאפשר לה להגיד 'לא' בלי שהיא תרגיש לא נעים.

בהצלחה!

מי שחותך בפגישה ראשונה. אבל זה עדיין מבלבל אותי. כי אחרי הפגישה קבענו עוד אחת ובנתיים חזרתי לצבא, לקחת קצת זמן עד שהיא חתכה. בנתיים גם דיברנו בפלאפון פעם אחת וגם זרם, ורק אז היא חתכה... יכול להיות מאוד שאני גם סתם מכניס את עצמי למחשבות וסרטים

וכיון שאין נזק בלנסות, תפנה אליה. באמת שאין לך שום דבר להפסיד.

 

התיאוריות של מה היא חושבת והאם היא קלטה אוותך או לא הן יפות, אבל בסופו של דבר יש שאלה אחת בלבד שבאמת משנה - האם זה יצליח. בעיני, לך על זה. אולי זה יצליח בגלל, ואולי זה יצליח למרות, ואם זה יכשל - זה עלול להכשל גם אם היא בעצמה מתלבטת כרגע אם לפנות אליך. אבל הידיעה שאתה עשית את שלך היא חשובה

גם בפייסבוק נמצאים חברים שלי, וכאלה שיקראו עלי באותה מידה ששדכן. אז מה ההבדל?
לטעמי אין. וזה מהמם ומבורך בעיניי. הרבה פעמים גם אחשוב ואשתף אותו..

אין מה להתבייש ואם מתאים שולחים הודעה. מוזמן/ת לשלוח הודעה בפרטי רגע ואשתף במשהו לגבי זה

אם הייתם מאבדים משהו יקר-
זו לא היתה הדרך שלכם לפרסם?

 

מגיבה גם לתגובה שלך שהשתמש בדימוי של חז"ל 

מאשר שיכבדו אותי וישאירו אותי לבד

אבל התגובה שלך בהחלט מעט 'מחפיצה'. (למרות שזה לא הביטוי שרציתי להשתמש בו..)

אי אפשר להשוות בין תיאור חפץ שנאבד לנו (בעל צורה וצבע מאוד מוגדרים), לבין נפש ומכלול של אדם. נכון?

לא שאני לא מסכימה שאני מחפשת אחר אבידתי,
ועדיין הניסוח..

(כלומר, אנחנו האבידה, הוא הבעלים)

בינתיים אם את רוצה להמצא - כדאי להיות "נמצאת".. 

נראה לי שכולם מכירים את המקור החזלי..
לא צריך לעשות מכל תגובה דבר תורה.

אין דבר כזה אהבה וזוגיות בלי מריבות.

הדרך היחידה לא לריב עם מישהו שאתה חי אתו באותו הבית, עם אותם ילדים,עם אותו חשבון בנק וכו' - היא אם אחד מבני הזוג נמחק לחלוטין, ולא נותן שום מקום, אפילו הקטן ביותר, למחשבות והרגשות שלו.

דווקא מתוך הריב, אם עושים אותו נכון (כן, יש דבר כזה לריב נכון!), האהבה צומחת ומתעלה.

א. למה לבחור בין שתי אופציות גרועות? אנחנו רוצים אהבה יציבה שגם עולה לשיאים (יש גם מה לדון בעניין של מריבות אבל זה לא ממש קשור כרגע).

 

ב. כל מצב בזוגיות, כולל שני התיאורים שתיארת, הוא לא מצב מוחלט אלא עמדת מוצא (למעט מקרי קצה של דרך ללא מוצא) - תמיד יש מה לתקן ולשנות ולהתקדם, כולל בשני המצבים הנ''ל - לעבוד על המריבות או על חיזוק האהבה בהתאמה. כך שחזרנו לנקודה הראשונה שאין סיבה לבחור באחת מהאופציות.

קשר יציב אבל בינוני זה מתסכל עמוקות, באופן תמידי ויציב.
קשר לא יציב זה מעייף ומתסכל אבל לפחות יש דלק של אהבה...

קשר לא יציב זה הסיוט של החיים.מניסיון.

שקשר ללא אהבה, או חוסר באהבה, בסבירות גבוהה גם יגרור חוסר יציבות.

 

כי חוסר, ציפייה ואכזבה הם דברים שיוצרים תסכול ותסכול מערער את היציבות.

אבל אולי יש אנשים שמתאים להם להישאר גם לאורך זמן בחיים של שותפות בלי קשר משמעותי.

אני מתארת לי שהוא מדבר על אהבה רגועה בלי ניצוצות באוויר
יש אנשים שמעדיפים את זה לכתחילה..

לכן כתבתי ללא אהבה, או חוסר באהבה - כלומר חוסר מהציפייה או הצורך של האדם, ולא 'אהבה בינונית'.
מניסוח השאלה הנחתי שמדובר על התפשרות ומצב לא אידאלי, ולא באדם שמלכתחילה מעדיף אהבה בינונית.

עליות וירידות אצל בן אדם חי -
ככה גם באהבה.
תמיד יש רצוא ושוב! תמיד!!
ואם לא - אם זה תמיד "יציב" ושטוח - זה מוות.

אגב, מריבות זה לא בהכרח משהו רע, צריך ללמוד לריב נכון ואז גם הן הופכות למקפצה..
אפשר ללמוד לחיות בשמחה ובאהבה גדולה ועוצמתית, גם בלי להתרסק כשעולה אתגר.

שעדיף אהבה בשיא מאשר אהבה בינונית.
גם באהבה בינונית יש מריבות באמצע. אז לפחות שבין המריבות יהיו שיאים

אם אני לא ממש אוהב כנראה שהעסק לא יהיה יציב כל כך.

תקנו אותי אם אני טועה

אלא אם כן יש לך לב חזק, וגוף של בן 16. 

 

מה ההגיון לשאול מה עדיף לבחור א' או ב', כאשר לא יקרה מצב בו צריך לבחור בין שניהם?

הרי אף אחד מאיתנו (אני מקווה) לא יצא עם 2 בחורות במקביל ויבחר מי מבין שניהם הוא עדיף