למנהלת הפורום הדגולה שלכם @יעל מהדרום לרגל הולדת בנה החמישי.
ואם אתם שואלים למה אחרי שהיא התחתנה והולידה 5 ילדים היא עדיין מנהלת לנ"ו אתם שואלים בצדק, אני כבר התייאשתי מלשאול.
(עריכה: באג בסלולרי, סליחה אריק).
מזל טוב הרבה בריאות שלווה ישוב הדעת שמחה וכו' .
מזל טוב אריק ויעל !!
הרבה נחת❤
מה הבעיה? אפשר גם להיות סבתא ולהיות מנהלת פורום לנ"ו
הרבה נחת ושמחה
בעה.
ראיתי פרק בו זוג בדייט ראשון (אמנם הם יצאו בעבר..) הגבר אומר לאשה "וואי איזו יפה את".
(אני לא נכנס לחרדים לא חרדים.. זה לא ענייני..).
זה משהו שקרה/קורה בדייטים או שזה נטו בשבעל הטלויזיה?
זה סבבה בעניכם? זה מחמיא? זה מביך? לא צנוע? (כמובן השאלה רלוונטית גם אם אישה תאמר זאת לגבר - אתה נראה טוב וכו..)
יש הפסקת אש נכון? אז למה למען ה' אנחנו עדיין בעזה? נמאס מהמקום המסריח הזה
אבל זה לא מגיע ממקום ערכי או משו כזה, סתם תסכול אישי שוואלה נמאס לי כבר לטחון את עזה חאן יונס ורפיח.
ראבק אנשים יורדים מלוחמה במסות, התחלנו מאה ואנחנו עכשיו 20
מישהו שסיפר שהבן שלו לומד הנדסת חשמל ופשוט לא מצליח לשלב את זה עם המילואים, וזה די גומר אותו. הבאסה, האתגר, העומס.
אז הוא אמר שהוא אמר לבן שלו כך: "עכשיו יש משימה שצריך לבצע. אחר כך תתבאס ונמצא פתרונות".
אנחנו נמצאים עדיין בעזה גם כדי לקבל כמה שיותר מהחטופים החללים, וגם כדי להמשיך לנקות ולאטום תאי שטח ומנהרות, וגם כדי לשמור על האופציה לחזור ללחימה עצימה. הדבר היחיד שמונע כרגע את הטבח הבא זה הנוכחות שלנו שם. ואל תשכח שהגזרות האחרות עדיין פעילות והכל יכול להתלקח ברגע אחד.
אני בטוח שזה לא ינחם אותך, אבל לדעתי את העולם הבא שלך אתה כבר הבטחת. לא אכביר בסופרלטיבים, אבל אני באמת מוריד את הכובע בפני אנשים כמוך.
דע שבכל רגע אתה מחייה את העם שלך, פשוטו כמשמעו.
את כל האימהות שיכולות לחבק את ילדיהן,
את כל התינוקות שבאים לעולם בביטחון ולא תחת איום ממשי ותמידי,
את כל הסבתות והסבים שיכולים להניח רגע את הראש על הכרית בנחת ולא לפחד מהרגע הבא,
את כל החיים, השמחות, הצחוק, החיוכים, החוויות של כל אחד ואחת מהעם שלנו
בעצם היותך שם
מגן, שומר, לוחם, מציל,
אתה מאפשר לכולנו חיים
וכולנו חבים לך תודה עצומה שמילים לא יוכלו להביע
בעזרת ה' שהקב"ה יברך אותך שבעתיים על כל הטוב העצום הזה ועל החיים שאתה נותן לכל העם שלך!
שתראה רק אור וטוב וישועה שלמה בכל תחום ותחום
שוב תודה ענקית!
ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם, ותחזור לשלום לאחר משימת קודש זו להמשך חייך במתיקות גדולה ב"ה🙏
אבל חשבת על המשמעות של החזקת 50 אחוז משטח הרצועה? עד כמה זה חשוב כדי להגן על הנגב וכל המדינה?
זה פשוטו כמשמעו מונע 7 באוקטובר נוסף.
אציע כיוון אחר:
יש לא מעט חיילים ששומרים ומבצעים מעצרים ביו"ש למרות שכבשנו את המקום במלחמת ששת הימים, למה?
כי עדיין יש שם אויב שצריך לטפל בו.
יש לא מעט חיילים שתופסים קו באזור לבנון למרות שיש שם הפסקת אש, כי כדי לשמר את האש באופן הרצוי צריך את יכולת האיום וההגנה.
זה מתסכל להגיע למילואים בזמן הפסקת אש, אבל זה מה שמאפשר לשמר הישגים.
בהצלחה, שתזכו אתה וחבריך לשוב בריאים ושלמים פיסית ונפשית הביתה, בתפילה להצלחתכם והערכה גדולה על ההשקעה
בגיל יחסית מאוחר שעדיין לא התחתנו
מה לדעתכם הסיבה לזה? ומה אפשר לעשות לנסות לשנות את זה
שאין לי כוח
זה בסדר
לא תפנקי את עצמך במשו?
יש להם יכולת מיוחדת לגמור לך את הכוח כשיש לך אותו,
ולחדש לך את הכוח כשאין לך אותו..
לא כיף בכלל,
מתפלל ומאחל שיהיה לך כח בקרוב, בינתיים תנוחי.
זה הזמן לנסות לברר מחדש את עצמנו וגם לתת לנו מקום להקשיב
פגישה ראשונה מדהימה והיה באמת מדהים ואנחנו החלטנו שכרגע ממשיכים. אבל איך לקבל ודאות שבאמת ממשיכים?
מודה ומתוודה אני צריך ביטחון וודאות (לא רק בהקשר הזה) ופה זה מאתגר אותי
איזו רמה של ודאות אתה מצפה להגיע אליה אחרי דייט 1, אחרי דייט 2, אחרי דייט 3, אחרי דייט 4, וכן על זה הדרך
בודאי רמת ודאות של דייט 1 היא לא רמת ודאות של דייט 10.
כי זה פשוט עוזר ברגעים הקטנים של החיים
יהיה לי כיף ללכת איתו לסופר חלום שלי
אגב גם התקשורת ברור אני תמיד אומרת זה הבסיס של הכל .
וגם בנקודה של העניין אחד בשני זה בסיסי
אבל לגבי הצרכים דומים שהוא נתן את הדוגמה למשל של זוג ששניהם מאוד ביתיים ..
לא מסכימה ..
כי אם באלי לטייל? והוא יותר ביתי? או הפוך נגוון
או לדוגמא הוא אוהב ממש אקסטרים ואני מפחדת נניח? זה רע? על זה נפסול זוגיות?
אני חושבת שהגבול נחצה פה ולא צריך להגזים
זה לא אקסטרים לעומת פחד גבהים, אלא יותר יחס לחברה ורצון חברתי, זה יכול להקשות עם את רוצה מסיבות והרבה אורחים והוא לא.
שהחיים מלאים באתגרים
ולא מצווה לפסול על כל דבר
אני גם חושבת שאנשים יכולים להשתנות בהתאם למצבים מסויימים בחיים .
אני כן חושבת שנניח אם הוא אוהב מאוד מסלולים לצאת משהו טירוף לא חובה שאני יאהב גם.
גם לא חייב לעשות הכל הכל יחד
יכול לצאת עם חבר שלו למסלול
ואם זה משפחה אז עם אחד הילדים
או לעיתים רחוקות איתי ..
או שאפשר לשלב טיול עם גם זה וגם זה
אפשר תמיד למצוא פיתרון גמיש
בכללי במערכות יחסים חייב גמישות
הוא יכול להגיד לי בואי נעשה מסלול שעה
יאללה למה לא
למה להיות אנטי
( זה רק דוגמא זה יכול להיות גם הפוך שאני רוצה והוא לא).
אבל את מדברת על דבר שונה מאוד,
יש הבדל גדול בין יחס לטיולים ואופן בילוי למצב רצוי עם חיי חברה, יחס לטיולים פחות משפיע מהמצב הרצוי עם חיי חברה.
לא ראיתי על מה מדובר,
אבל סוגי אופי ממש מנוגדים יכולים להיות בעיה, זה יכול להקשות על התקשורת, על תחומי העניין, גם אם משתדלים לבוא אחד לקראת השני מדי פעם זה עדיין יוצר תסכול ובאסה, וכזה פוגע בהרמוניה שבקשר.
בגדול השאלה היא האם בזוגיות מחפשים את העמק השווה או שמחפשים את ההשלמה
כלומר, נניח שצד אחד מאוד חברותי ונהנה מאירועים חברתיים, וצד שני יותר ביתי ומעדיף בפער מפגשים מצומצמים מאוד (1-2 חברים קרובים לשבת יחד בסלון, למשל…)
האם הם עומדים להתמודד עם הפער הזה בכך שכל אחד ילך קצת לכיוון השני וכך ימצאו איכשהו משהו שמתקבל לשניהם על הדעת?
או שאולי לכל צד יש מה ללמוד מהשני ומה ללמד את השני.
מבחינתי, אנחנו באותו צד, אנחנו צוות. זה אומר שכל אחד מממש את החוזקות שלו, שואב השראה מהשני, ומחזק גם את החלקים הפחות טבעיים/נוכחים שבו.
(אנחנו לא בשני צדדים שונים. כלומר, אנחנו לא "נלחמים" על מקומנו במקרה הרע, או מתפשרים קצת בשביל השני במקרה הטוב)
על מלא דברים
זה בעצם חלק מהעבודה המהותית בחיי הזוגיות. לגשר על שוני
אחות של חבר הציעה לי את חברה שלה
אמרה שרק עלי היא הסכימה
יצאנו פעם אחת
והייתי בטוח שזהו
מצאתי את האחת
פעם הבאה זה אירוסין כאילו
היה נראה שהיא נהנתה
שלחתי לה הודעה בסיום
החזירה לי יום שאני אחלה גבר
אבל לא
ועבר כבר כמה חודשים
ועדיין אני לא מצליח לשחרר
מה הפיתרון?
לתת לזמן לעבור?
לצאת אם מישהי אחרת?
מה אתם אומרים
צריך קצת עזרה...
מרגיש לי שאם אני יצא סתם כדי לצאת
זה כאילו לנסות לרפא מחלה עם אקמול
וואלה היא יוצאת חזק אז זה לא רלוונטי לנסות עוד פעם
שמעתי פעם באיזה פודקאסט שבדייטיים הראשונים אתה בטוח שאתה הולך לפגוש את אישתי לעתיד, וככל שעובר הזמן אתה כבר לא מתרגש
אני לא רוצה שאני אבחר את אישתי עם רשימת קניות
גורמת לי לאבד עניין ישר לאפס
למה?
כי אם הוא לא רוצה אותי , הוא ירד בענייני לא עשר אלא אלף דרגות .
לא משנה כמה טוב הוא היה
הקריטריון הכי חשוב זה שידע מה עומד מולו
ואם הוא לא יודע
הוא לא שלי
נכון היה חויות טובות, נכון יכול להיות שהיה לי רגש,
הוא נעלם לי כל-כך מהר .. ברגע שהוא הראה חוסר עניין קטן .
שאני יודעת שהוא ויתר עלי
אזי אם אני לא מיוחדת בענייו אני לא האחת שלו
והוא לא עף שהוא איתי .
אז למה לי להיות איתו
אז אני ממש ממש בעצמי לא מעוניינת
גם אם הוא יחזור בו .. אני כבר לא ירצה.
אני ממש לא נולדתי כדי להסתפק בפורורים של אהבה.
או להיות חלילה ברירת מחדל כי נוח
לא במשמרת שלי
אגב לכן ממש קשה לי
שבנות פונות לגברים מיוזמתן ..
הרי היה לו את האופציה לפנות אליך והוא לא פנה..
זה תמיד יהיה לי בראש שהוא לא רצה מספיק
וזה קשה לי מאוד להכיל
מודעת שלא כולן יתחברו עם הסוף וזה סבבה
כל אחת והתחושות שלה
לגמרי
זה הכי בריא ונכון
לא שאני תמיד מצליחה לשחרר ככה בקלות כל קשר במיוחד אם הם היו ארוכים של כמה חודשים אבל זה מצליח רב הפעמים במיוחד אם זה היה בהתחלה שלו
אני בכללי אוהבת את הגישה שלך🤗
אני לא יודעת... מצד אחד יפה מה שאת אומרת, וחשוב. מצד שני, אני כן יכולה לאהוב מישהו שלא אוהב אותי זה לא נראה לי תמיד קשור אחד לשני...
אם הוא בן אדם מדהים, אני הרגשתי חיבור כלפיו, מאד יבאס אותי ויצער אותי בהתחלה... אני גם כן אנסה ולא אוותר עליו מהר, אולי הוא לא תפס אותי נכון? אם עדיין הוא לא ירצה אני פשוט אשלים עם זה, כי אין טעם, אבל זה לא יוריד לי ממנו אני לא רואה את זה כקריטריון ראשון...
אבל עדיין כל פעם שבחורה מתרכזת סביב הגבר בעייני הקשר נודע לכישלון
בדרך כלל שהצעתי והבחורה אמרה לי לבדוק למה הבחור שותק כמה ימים ..
למה הוא פחות יוזם..
זה בחור שבדרך כלל מאוד מתלבט
אין דבר יותר מעליב לבחורה מזה שהוא חושב שהוא יכול להשיג יותר טוב..
אז בגישה שלי שילך לעזאזל חח נשיג יותר טוב
את יודעת איזה קשה זה? איך בנות לפעמים תלותיות
ואני לא מבינה מה אני מפספסת? מה אתן לא רואות שהוא לא בעניין .
הרי אם היה רוצה היית מרגישה את זה נקודה
אבל אני בגישה אחרת אני בגישה שהוא צריך לחזר אחרי .
מכירה הרבה בנות שהן יזמנו והן התחילו והן היו העיקר בקשר שיוזם עושה וכו' ..
להגיד לך שבא לי קשר כמו שלהם?
לא
סליחה אני לא מעוניינת בגבר כזה
ואני אגלה לך עוד סוד בענייני זה מתכון לזוגיות חד צדדית .
זה בדרך כלל זוגיות שהאישה מאוד מאוד מתאמצת ולא מרגישה פרגון מצד הבעל ..
נניח דוגמה קצת שטחית אבל בסדר.. רק היא מטפלת בילדים רק היא מרימה את העגלה ..
רק היא מתגמשת.
ויש נשים כאלה שהתגלו להיות מובנות מאליו.
אבל כן יש גם מקרים שהבחורה יזמה ואז ידעה להרפות ואז הקשר היה מאוד מאוזן ושמח
מה הבחור מרגיש ?
מה הבחורה מרגישה ?
יש בחורות שיגידו , "אם הוא ראה אותי או ידע עליי (בדרך כזו או אחרת), ולא פנה ולא יזם, אז בעיה שלו. לא יכול להיות כלום ביננו."
ויש בחורות שיגידו , "אוקי, אולי הוא מתבייש, אולי הוא בטוח שאין סיכוי, אולי הוא חושב שזה לא מתאים מצידי, אבל לדעתי יכול להתאים .... אני אצור את "היי" הראשוני ומשם זה שלו..
ויש בחורות שיגידו "זה מעבר להיי הראשוני, אני אצטרך לתת יותר מ"היי" כדי לעניין אותו אבל ברגע שהעברתי את מה שאני רוצה להעביר, זהו, מכאן זה שלו ואז אעצור ואמתין לפידבק רציני"
יש בחורים שיגידו "נחמד היא אמרה "היי", לא חשבתי בהתחלה שיכול לצאת משהו (מצידו או מצידה), אבל אפשר לבדוק"
יש בחורים שיגידו "אוקי, היא ממש לוקחת את המושכות...קצת מלחיץ אבל....בוא נראה במה מדובר. אין מה להפסיד"
יש בחורים שיגידו "הלו גברת, תורידי 800 הילוכים, אני הגבר כאן. אם לא פניתי, אני כנראה לא מעוניין".
אני בעד כל עוד ברור ל 2 הצדדים שמדובר בשומרי נגיעה (אמיתיים) ובמסלול לבדיקת התאמה לחתונה.
לדעתי זה יגביר מאוד את קצב החתונות.
יחתוך ב 25.6% בממוצע את זמני ההמתנה מרגע שאנשים מתחילים לחפש ועד החתונה.
זה פשוט יגדיל את האינטראקציות בכל שנה = יותר חתונות.
בנים. בעד או נגד ? למה ואיך.
בנות. בעד או נגד ? למה ואיך.
אני גרועה בזה ..
יש בחור, מהשכונה שלי שאני כבר 6 שנים נקרא לזה "מאוהבת" בו,
ומרגיש לי שגם מצידו יש משהו אליי,
אנחנו לא דיברנו שנינו כלום חוץ מתודה ושלום וכאלה,
והבחור הזה אמנם חיצונית נראה טוב ורואים שהוא בחור טוב אבל הוא לא מתאים לי בכלל מבחינה רוחנית, כלומר הוא דתי לייט ואני ממש דוסית.
ואני לא מצליחה לשחרר ממנו כי הוא לא יוצא לי מהראש, ולכן אני לא רוצה להיפגש כי הראש שלי תפוס בו..
מה לעשות במצב הזה?
נכון ופשוט.
להעיר לבחורה בדייטים ואחרי החתונה אצליח, מצד שני אני שמעתי כל מנשים שמדברות על זה שהם דווקא רוצים שהגבר שלהם יציב להם גבולות.
מה אתם אומרים?
אני אדם שהטבע שלו לא כל כך מעיר, וגם נראה לי שזה מתאים למצב שלי.
אבל מה אתם אומרים על הנושא בכללי?
לא יכול להשבר שוב
ואם הכרת מישהי שעזרה לך לאסוף
את השברים ולאהוב שוב
היא שווה את הסיכון
מצאת מישהי שעזרה לך לאסוף את השברים
הבעיה היא שאותה אחת שברה אותו שוב
הסיכון עדיין שווה כי זה מוכיח שהלב יכול להחלים
בשאיפה שזו שעוזרת לאסוף את השברים היא גם האחת שנשארת
מאחל שתמצא בקרוב את האחת שתגרום ללב שלך לפעום בזרמים של אהבה אח יקר.
כדי לקבל מישהי שתהיה שם לאחות את הלב השבור
אם עסק נסגר ואחרי שנה פותחים עסק חדש,
מפיקים לקחים,
עושים חשבון נפש,
לא מאשימים את כל העולם אלא לוקחים אחריות (מה יתן להאשים אחרים ? כלום)
עכשיו, למיטב ידיעתי
בגדול, יש 2 סוגים של "לב שבור"...
הסוג הראשון,
היה לך קשר טוב ובריא עם מישהי ואחרי שנה נפרדתם כי זה לא התאים לחתונה מכל סיבה שהיא.
אבל אתה חושב עליה -רק- דברים טובים *באמת*,
וגם אם תראה אותה אחרי שנתיים או עשר שנים, אתם תשמחו להגיד שלום לא מתוך נימוס, אלא באמת לדעת שהכל טוב כמו שפוגשים חבר ותיק ואהוב שלא ראינו המון זמן
כאשר נפרדתם, זה סוג של אבל, לב שבור, עצבות גדולה יחסית, אז התרחיש הזה, הוא התרחיש הרגיל
צריך לתת לעצמך 1-3 חודשים, להיות עצוב, לא להדחיק את זה ואז לחזור לשגרה כמו חדש.
הסוג השני הוא הבעייתי.
זה במקרה שצד אחד חי בסרט לגבי קשר מסויים
ובהפתעה גמורה, הצד השני מסיים, בלי שאתה מבין -באמת- מה קרה.
בד"כ, במקרה הזה, אחרי שעובר מספיק זמן
אפשר לראות בדיעבד מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאא סימנים שהקשר בינכם לא היה במסלול טוב, הוא לא היה חזק מספיק ובנוי בצורה טובה.
אולי הוא רץ מהר מדי, אולי לא נפגשתם יותר מדי, אולי התקשורת היתה חלשה , אולי לא שמת לב שהצד השני לא באמת בעניין כמוך והתעלמת וכו'
את זה רק אתה יכול לדעת מבדיקה עצמית יסודית. חשבון נפש אמיתי.
לסיכום.
אם מדובר בתרחיש 1 - אז אין לך מה לחשוש. זה חלק מהחיים. כשמשהו טוב נגמר, זה קשה אבל צריך להמשיך. אתה תסתדר.
אם מדובר בתרחיש 2 - אז אתה חייב להפיק לקחים. לעשות חשבון נפש. לחזק מה שצריך לחזק ואז לצאת לדרך ולקחת את הפרס הגדול.
בהצלחה.
אם מישהו יוזם פרידה מהסוג השני... (אני לא מדבר על להחליט שזה לא מתאים בדייט שלישי במסגרת שידוכים)
נניח, אחרי שנה של קשר.
ואז ביום בהיר הוא מסיים את הקשר כי הוא התבשל בעצמו
ולצד השני לא היה -שום- סימן. -שום- רמז. כלוםםם.
אז מצטער, אין מצב שיש לו לב שבור, כי פשוט אין לו לב.
וכמובן שאני מדבר באופן כללי ביותר ולא אישי.
כי כל מקרה לגופו עם כל הפרטים שלו, שאין לי מושג עליהם.
מקווה שהבנת למה כיוונתי בדוגמא.
בכל מקרה, בהצלחה ותהיה חזק. הזמן עושה את שלו.
אז יקח יותר זמן להיקשר? תן לו.
וגם לא חייב למהר לצאת אחרי פרידה, מותר שיהיה קצת זמן "להתאבל".
לא מגיע לו סוף כזה של לבד
תחשוב על זה..
לב שנשבר זה לב שאוהב
למה לב שבור הוא לב שלם וכל הוריאציות של זה?
נראה כאילו מי שכתב את זה לא חווה לב שבור בעצמו.
לב שבור זה לא בהכרח רק בהקשר של זוגיות
לב שבור זה הרבה מעבר , זה לב שיודע / ידע קושי מה הוא..
זה לב שקם בין ההריסות
לא תמיד כי הוא בחר ..
מתוך כך הכיר בחוזקות שלו נולד מחדש..
קם אדם חולה הוא הרבה יותר יעריך את החיים שלו מאדם בריא ..
ועוד עצה אל תשפוט אף אחד גם הבחור שנראה לך שלא חווה כלום אין לך שמץ קמצוף מה עובר לו באמת בחיים
שלא תחווה כן.. אבל שאדם במשבר
הוא קצת מחלק את החיים לפני ואחרי..
ברגע שהכאב משתלט עליו הוא חייב לשנות משהו עמוק ... זה גורם לו לצאת מגדרו גורם לו להילחם כמו שהוא לא נלחם בחיים
ככה הוא מגלה כוחות דווקא מתוך השבר
האם זה כואב? כאב לב
האם מתוך כך הוא במסע / חיים אחרים
כן .
האם הוא בחר בזה? לא תמיד
דווקא בחושך דווקא בשבר
דווקא שם האדם נדרש לבנות הכל מחדש
והכל הרבה אבל הרבה יותר שלם
כי שאין לך ( ולא אני ממש לא מדברת רק בפן הזוגי) אתה לא מעריך .. אתה פשוט חי בהוקרה מתמדת
כי אתה זוכר ולא תשכח לעולם את הכאב והקושי
קצת כמו אישה בלידה שזה נקרא שבר
זה בדיוק הנקודה הכי כואבת של הלידה
הכל בין שמיים וארץ הכל כל-כך מסוכן
ואחרי זה חיים חדשים ...
מה אומרים? הפער גדול מידי?
(אני צעירה יחסית אז בעיניי זה יותר דרמטי מגילאים מבוגרים יותר)
יותר חשוב הפער המנטלי
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לשנים האחרונות (לדוגמה, נתונים המתייחסים לשנת 2023 או ל-2019-2023), תוחלת חיי האישה גבוהה יותר משל האיש בישראל בכ-3.8 עד 4.2 שנים.
להלן דוגמאות ספציפיות לנתונים עדכניים:
* לפי נתוני הלמ"ס לשנים 2019–2023: תוחלת החיים הממוצעת לנשים הייתה 85.0 שנים ולגברים 80.8 שנים, פער של 4.2 שנים.
* לפי נתוני הלמ"ס לקראת ראש השנה תשפ"ה (2024), המתייחסים לשנת 2023 (בניכוי הרוגי המלחמה): תוחלת החיים הממוצעת לנשים הייתה 85.7 שנים ולגברים 81.7 שנים, פער של 4.0 שנים.
בכל מקרה, הפער נשאר עקבי ועומד על כארבע שנים לטובת הנשים.
"במידה והחברים בדף עזרו לכם, השתדלו לספר את החלטתכם או לפחות לעדכן כאשר התחתנתם"
זה חשוב כדי להבין אם לוקחים את הפורום ברצינות על מנת להשתפר ולהתייעל עבור הדורות הבאים.
אז..את כמובן לא חייבת...
ואין לחץ,
אבל רק שתדעי ש 2000 קוראים היום ועוד 30,000 עד סופ השבוע (אלא אם משה יעדכן סטטיסטיקה ויחשוף את המידע הסודי)
ישמחו לדעת שעשית את ההחלטה הנכונה בשבילך וכמובן בשביל כל עם ישראל. כולנו בסה"כ משפחה אחת גדולה ועצבנית.
תודה ובהצלחה בכל אשר תפני. (רק תעדכני בפורום כן ? זה יעזור)
האמת שהחלטתי אחרי הרבה מאד לבטים ומחשבות שאני לא בעניין מכמה סיבות. (מראה חיצוני שלו, סגנון משפחה והאמת שגם שם משפחה ממש מוזר)
אבל היי, עכשיו בזכותכם אסכים לצאת עם בחורים שגדולים ממני במידה ושאר הדברים יתאימו
אז עם 30K קוראים, אני מרגישה כוכבת רשת😂
אני בתקופת הדייטים הגדרתי את הגבול לעד חמש שנים מעליי, והייתי מוכנה לשמוע גם עד 7 שנים
שיהיה לי ממש יפה קארה
את קנאית
זהו אני רק שמה את זה פה
לה אמרתי תודה ביי שלום תודה
נראה שהיא רצתה להחמיא לך
מה זה משנה שהיא שדכנית זה לא אומר שצריך לבחון כל מילה שלה, היא גם בן אדם
לכל שטות..
אבל בעיני זה היה מיותר
שחשבתי שאת מדברת עליה עד שקלטתי שאת מתכוונת לסוג של תספורת
לא המדובבת הרשמית. מי שעשתה קאבר לשיר ממאונה how far i'll go .. (יש מצב שלזה התכוונת אבל לא בטוח)
אני ממש אוהב את הקול שלה. היא הוציאה עכשיו המשך לאלבום האחרון עם 2 שירים בגרסה אקוסטית.. משהו נדיר (בעייני בכל אופן)
היא לא כזו יפה והיא דיברה על זה הרבה..על הקושי להצליח ועל השיפוטיות.
אישית אני התחברתי למראה שלה אבל לאחרונה פחות..
היא גם בחורה מאוד מעניינת מבחינת אישיות!! היא מתבטאת בצורה מעולה..
יצא לפני 3 ימים. גרסה אקוסטית לשיר מהאלבום האחרון.
ממליץ לשמוע עד הסוף להתרשם מהיכולות. 2:37 "מתחיל" להיות ממש יפה.
#לנ"והפךלפורוםמיוזיק
המילה כרת😅
שמקושר למשפחת אצולה (לא יודע אם יש קשר אליה) . ההורים שלה היגרו לקנדה אבל היא איטלקיה.
נ.ב זה לא באמת קארה. זה קיצור...
שם המשפחה האמיתי שלה הוא קאראצ'יולו . היא קיצרה אותו שיתאים ל.. להיותה זמרת.
רק צריך את הסיומת 🤣
מי שעושה kareh חייבת כרת
מצאתי בספרו דרך המלך מכתב שכתב על אשתו
ב"ה יום ד' תבא תרצ"ז.
חיים ושלום וברכה לכבוד ידידי יקירי החסיד המופלג כ"ש ר' אלימלך נ"י.
מכתבך מיום א' דר"ח אלול קבלתי. כמוצק עופרת אני נדהם ולא אוכל ולא אדע מה לכתוב ומה לענותך, הגמרא אומרת על כל אשת נעורים כי תקרע מעל אשה ל"ע שהוא כחורבן בהמ"ק. הצרה הכי גדולה לישראל אשר את נפשם מסרו עליה, ואף על הצדקת הזאת שכ"כ פתאום נקרעה מאתנו בדמי ימיה. מאוד שמחה אחר החתונה של בתנו היקרה שתליט"א כי כבר הוצאנו את צאצאינו ב"ה ואת החתן בעל בתנו היקרה שליט"א אהבה מאד, ולא נתן ה' לה לשמוח. וקרע את האם מעל הבנים האהובים ואת האשה מן בעלה. אבל הנני רק לקיים בזה את הפסוק אשת חיל מי ימצא יבא בעלה ויהללה. ואספר לך מעט מן מעלותיה אפס קצתן תראה וכולן לא תראה, זה י"א שנים מעת עזבת אתה אותנו.
ואף שגם אז היתה צדקת עדינה וטובה מצוינה מ"מ מן אז ועד עתה הרבה עלתה בכל הענינים, כמעט שלא עבר עליה יום שלא תלמד תורה, בשעה 6 בבוקר קמה ועד שעה 10 למדה והתפללה, ולשמה למדה כדי להתקשר בתורה וקדושה. ואם מפני איזה סיבה יוצאת מן הכלל נאנסה ולא למדה איזה יום נצטערה כל היום והתאוננה שיום חשוך לה היום. למודיה היו בתנ"ך מדרש זוהר ספרי קבלה וחסידות והיתה לה ידיעה רחבה בקבלה וחסידות, והרבה פעמים נשתוממתי על ידיעתה ורוחב דעתה בענינים אלו. ולא "לבד שלמדה רק גם עבדה עבודה שבלב גוף ומוח. ופעם התאוננה לפני שהיריד נפש בבוקר פלעגט איהר בעסער צי גראטן, בטח אח"כ שוב עלה לה כי את הטוב שבעבודתה לא ספרה. תמיד התגברה ע"ע שלא לכעוס. מדה טובה ממש אין להעריך. וכיון שידעה שמן כספי הבית א"א לה להשתיק את רצונה הגדול בצדקה וגמ"ח, לכן לותה גם על רבית והיתר עיסקא, והוסיפה על צדקותיה אשר נתנה מכספי הבית, עד שנשארתי עתה בעל חוב על איזה אלפים זהובים מזה. התקשרותה לישראל בכלל ולהידידים בפרט אין לשער, וכשהייתי בוויען עמה ונאנחה מגודל יסוריה אמרה כ'זאלל כאטש וויסען אז כ'קום אב פאר אלע יודען. זי'א שנחמה בזה א"ע שתכפר בשביל ישראל, ולא לחנם זעקו בכו וצעקו האברכים שלנו אחר מטתה. מאמע, דיא מאמע פן די חסידים איז אועק וכו'. בכלל היתה אשה מרוממה אשר הבריקה לכל עבר ופינה, מעבר מזה החסידים וכל ווארשא אומרים שהיתה מצוינה בין הצדקניות. ומעבר מזה גם המלומדים החפשים נתבטלו לפניה. הפרופסור בוויעץ התפלא על חכמתה וטוב טעמה. ובווארשא שאלנו ד"ר אמה חברה של צדקה היתה יותר קרובה לרוחה, כי רוצה הוא לנדב חמש מאות זהובים לטובת נשמתה לאיזה חברה של צדקה. התפל שבתפלים היתה היא עצמה בעיניה, תמיד דאגה לזה ולזה ולא לעצמה, ואם חייה נחלה מי מן החסידים ממש חלתה א"ע עליו ברוב התפילות וההשתדלות. דרכה היה לעמוד בהפרוזדור בכל ליל שבי'ק עד בוש ולשמוע את הח"ת שלנו. ועוד בחג שבועות הזה שביום א' הקודם לזה, כבר היתה קאנסאליע ע"ד מחלתה.
פעלתי אצלה רק שבליל החג לא תעמוד וביום עמדה בב' הימים לשמוע דברי תורה. מן מחלתה ובפרט מימים האחרונים היו צריכים לכתוב הרבה אבל לא אוכל, רק זאת אספר לאבירם שב"ק יום פטירתה אמרה כהאב מורא כזאלל ענק נישט מאכין היינט קין פ'ערשטערטען שבת. איזה ימים מקודם תמכו אותה רק בזריקות עד שעלה כסף הזריקות למאה זהובים, כ"כ חלושה היתה. בשעה שתיים וחצי בשב"ק בצהרים, כמעט יצאה נשמתה וכבר היתה צעקה מכולם ועשו לה הידרי"ם שוב זריקות בלי מספר ושבה נפשה רק על רבע שעה בערך. תוכל לשער איזה חיים ופנים היה לה ברבע שעה זו והקשב ושמע, וברבע שעה זו אמרה געהט עסין סאיז שבת, כבה נרי ונרמס כל עצמי. ר, יוחנן בטח ראה את הנשמות גם אחר יציאתן מהגוף ומ"מ בכה על האי שופרא דבלי בעפרא. ומה אומר אני הן מר לי מר אבל לא מרירותי לבדה היא שמעיקה ולוחצת את לבי כ"כ רק היא איפוא העדינה ואיה הצדקת הטובה. צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. רצוני שילמדו גם בא"י אחריה משניות. כי אין תורה כתורת א"י. ואם תהיה בימים אלו במקומות הקדושים הזכר אותה שיסתירה בעל הרחמים בסתר כנפיו לעולמים וכו', הודיע זאת גם לידידנו החסיד המופלג ר' אבנר נ"י שילמוד משניות. גיסתי מרת חוהטשע שתליט"א מבקשת שנכתוב לה פרטים, אבל קשה לי לכן העתק לה מכתבי זה ושלח לה. ועתה הנני מברכך שתכתב ותחתם עם ב"ב בספר של צדיקים לאלתר לחיים טובים בישועה ברוחניות וגופניות. כ"ד ידידך הדד'ש קלונימוס קלמיש בהה"צ מוהר"א זצוק"ל.
אני קראתי ואת זה ואני מתפלל יל זוגיות כזו ועל ההערצה הזו של הרב לאשתו. מה דעתכם?
כידוע 6 שנים לא יצאתי לדייטים. וכמובן שכל הסביבה וכל האנשים שאני פוגש משתגעים עד כלות נשמתם.
מה לדעתכם העצה שקיבלתי מהם יותר מכל עצה אחרת, ובפער גדול?
אציין שהעצה עסקה במיזם שאליו אני אמור לפנות וכך למצוא את האחת. מה לדעתכם המיזם שקיבלתי עליו הכי הרבה המלצות?
תתחילו לנחש, ומחר ב16:00 אתן את התשובה.
שלום,
איפה אפשר למצוא קהילת רווקים תורנית להיכנס אליה? (סביבות גיל ה30)
מרגישה שכבר מזמן הגיע זמני לצאת מהבית של ההורים לדירה משלי...
רוצה להגדיל את מעגל החברות (אחרי שהרוב כבר נשואות ב"ה) הרווקות, וחשוב לי בנות בסגנון התורני שלי (אני חרדלי"ת)...
עד עכשיו מצאתי קהילות סטודנטיות/ מדרשות שילוב לא רלוונטית לא בגיל ולא בשלב בחיים, או דירות בגבש/ פתח תקווה של בנות צעירות תורניות /או בנות בגיל שלי אבל לא ברמה התורנית שחשובה לי..
ובירושלים- קרית משה בקושי יש היצע של דירות, ואילו שיש- קשה להתקבל, או שזה חדר משותף..
ובשכונות אחרות- הבנתי עם החיפושים שלכל שכונה יש את האופי והסגנון התורני שלה, ושזה פחות שייך לי (פחות בקטע של בילויים ומסיבות, יותר בקטע של שיעורי תורה או סתם ארוחת ערב פשוטה בפארק) ...
אשמח להערות, הכוונות, הצעות...
מאמין שגם אם תקחי על עצמך דירה קטנה תמצאי במהירות שותפה ואז את הוועדה הממיינית. את יכולה לבחור מי הסגנון שיהיה איתך בדירה
הבדידות יכולה להיות מסוכנת לא פחות
לכן לא הייתי ממהר להכריע בין השתיים
יכול להיות שלך יש עולם ערכי אחר ואפשר לדון על כך.
בכללי, חברה מעורבת זאת סיסמא,
כדי להבין את המונח צריך להסביר אותו.
כל עוד לא מסבירים - בסדר, סיסמאות תמיד אפשר להגיד
אבל נראה לי שלא כדאי לנצלש את השרשור
אם שבא לשם פחות דוס ימשיך את אותה מגמה,
מי שבא לשם דוס ישמור על כך גם שם. אדרבה, זה ישמור לו על השפיות.
לחפש מדרשיה או משהו בסגנון?
אני יודע שיש דבר כזה בעולם החרדי שבו הנשים יוצאות לעבוד
בבקרים ובערב חוזרות לדירת שותפות שאותה הן מתחזקות ובמקביל יש להן שיעורים שם
אין את זה לבנות לאומיות?
לא יודעת כל-כך אם זה המקום ..
אבל גם אם את בוחרת להישאר בבית או באזור שלך
או לצאת
יש תמיד מקומות ..
מה שקורה אצלי זה שתמיד יש בנות שמתחתנות אבל במקביל אני מגדילה את המעגל ..
מה שאנחנו עושות זה חברןת של חברות ואז בום יש לך חברות חדשות ..
אנחנו קבוצה של איזה 18 בנות שזה המון לנשים בגיל שלי
נגיד אני עושה הפרשת חלה אני מזמינה חברות והן שואלות אותי אם אפשר להביא חברות .. וברור שכן
ואז אנחנו מעגל גדול
יש נשואות ויש רווקות ..
אנחנו נפגשות גם אצל הרווקות וגם אצל הנשואות
אגיד לא פעם שנשים נשואות לפעמים שוכחים אותן
שאני יוצאת ליום לא בהכרח אני אציע למי שנושאה אבל הן מבקשות שוב להזמין אותן..
ברור שהרווקות יותר מבינות מקרוב מה אני עוברת..אבל זה לא סותר שבשאר הנושאים הכל רגיל .
קיצר תזמי ערבים אפילו עם 2 חברות הן יבואו עוד 2 חברות וכבר..
זה לדעתי
בהצלחה
אה עוד משהו חשוב סגנון ..
אני חושבת שאדם שזקוק לחברה .. יכולה להגיד לך עלי זה ממש מחיה אותי .. זה חשוב לי אז אשקיע בזה
מה זה אומר שגם אם עושים משהו שאני פחות אוהבת .. למשל משחק קופסא .. אני אשתתף.. אני יודעת שיש פה שלל דעות והכל טוב פעם אנחנו נכינות משהו במטבח פעם בים פעם בעגלת קפה פעם לומדות תורה
( יש הרבה סגנונות. יש דתלושיות יש דתיות לאומיות יש תורניות על גבול החרדי ויש לייט .. הכי חשוב עין טובה
ככה הרבה יותר קל לעמוד על הגבולות שלך ועל הקבלה של אחת השניה)
יכולה להגיד לך שהיינו באיזה ערב של נשים שבו עלו מלא רבניות .. והבנות הדתלשיות הרגישו לא בנוח והם שיתפו העיקר שאנחנו איתכן..
יש הרבה רגעים מתוקים בתוך זה ..
נניח אנחנו בסופר אחת אוכלת רק כשרות מהודרת אז השניה שלא מקפידה על זה תחפש לה ראשונה ..
אני חושבת שאת קטנה יותר יש פריבילגיה ליצור סגנון בול כמו שלך שגודלים אפשר כבר לדעת להכיל יותר סגנונות
אנחנו יוצאות בשביל אחת בשניה לא דווקא בשביל לעשות וי
אבל ביקשת הערות והכוונות...
בתור בחור "חרד"לי" שעבר את גיל 30 (וגר אצל ההורים), אני חושב שלמרות ריבוי הרווקים והרווקות בימינו קשה למצוא דירות כאלה,
בגלל שרבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד).
מציע לך לחשוב ולהתבונן בנקודה הזו, ואולי תגלי שהתחושה שהגיע הזמן לצאת מהבית לדירה נחלשת קצת וממילא הבעיה נפתרת מכיוון בלתי צפוי.
אני ממש לא מזלזל בצורך להגדיל את מעגל החברות הרווקות, אבל לא בטוח שזו הדרך היחידה. כמובן, הפתרון האמתי לבעיית הבדידות נמצא במקום אחר 
לא ממש מסכים עם ההכרזה:
רבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד)
המשתמע שזה אכן רצון ה'. אני לא ממש בטוח שזה כך. הרבה יותר טוב לאדם, בדרך כלל, לפתח עצמאות ולנהל בעצמו את כל ענייני חייו.
יכולים להיות מקרים ומצבים רבים שבהם יש יתרון להישאר בבית ההורים או שהיתרונות והחסרונות שקולים. אבל מפריע לי המשתמע שזה דווקא רצון ה'
או המשפחה בה נולדת או זו שהקמת.
שלבי ביניים אינם רצויים ויוצרים אידאליזציה לחיי רווקות.
ערבבת כאן בין "יותר טוב" לבין "רצון ה'",
באופן שמשתמע ממנו שאתה חושב שטוב יותר לאדם לנהוג אחרת מרצון ה'.
באותה מידה אני יכול לצטט מאותה פרשה - "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ". זה הסדר.
עוזבים את אבא ואמא כשמוצאים אישה.
אני באמת מופתע שצריך להסביר שהמשפחה היא המצב האידאלי ולא ביצות של רווקים.
אתה נביא?
באמת בדקת שבכל המקרים זה יוצר אידיאליזציה? באופן אישי מכיר המון מקרים שממשיכים לחפש ולא נראה שזה מזיז להם. אם כבר לטובה זה פועל הרבה. כי כשאדם יותר טוב לו אז ממילא הוא יצא בצורה הרבה יותר טובה.
אין שום מצווה בתורה לגור בבית אצל ההורים. לא מבין מאיפה הגעת לזה.
אפילו לא הבאת טענה, רק אמרת "הרבנים אומרים". איזה רבנים בכלל התייחסו לזה? מה טענות שלהם?
לא יודע מאיפה הוצאת את הטענות שלך.
הסברתי שמצב האידאלי הוא משפחה ולא ביצות של רווקים.
אני באמת מופתע שצריך להסביר את זה, אבל ברור שזו האינטואיציה ברוב הציבור התורני.
לכן קשה לפותחת השרשור למצוא דירה כלבבה.
איפה ערבבתי בין שני הדברים, ואם ערבבתי למה משתמע הפוך?
ולפסקה הראשונה - אני ממש לא חושב שזה נכון.
ר' עקיבא עזב את אשתו ל24 שנים. באופן כללי היה מקובל במשך דורות שאנשים לומדים תורה רחוק ממשפחתם, וכך נהגו בני גד ובני ראובן כשיצאו לכבוש את הארץ...
בקיצור, התורה דורשת מאדם להקים משפחה, אבל לא להישאר במטבח של אמא אם הוא לא הקים משפחה.
רצון ה' לפי הבנתי הוא שאדם יהיה פעיל ויעשה דברים מועילים, ולא יגביל את עצמו לחסות ההורים שלו. נכון בוודאות לגבי גבר, וכנראה גם לגבי אשה.
זה לא סותר את הצורך והחיוב להקים משפחה.
והנה מה שחושב הרמב"ם על מי שמתחתן מיד אחרי שעזב את בית הוריו:
"קל וחומר יהיה הענין במי שאין לו חכמה כלל ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודיות אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאל שאלה משאלות האלהית שהם צפונות בדרשות אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ ויקצר שכלו להבין דבר מהם."
יש דברים שהם רק לבנות ויש דברים כמו סעודות שבת ועוד דברים שזה גם עם הבנים של הכפר. הסגנון הוא יחסית תורני, אמנם יש מנעד אבל יש שם עוד בנות תורניות וגם בנים תורניים. אני כרגע בחיפוש שותפות לדירה כדי להצטרף לשם. או בשכונה אחרת בירושלים, אם לא יסתדר שם..
יש גם את כנפי רוח שזה קהילה תורנית ירושלמית לצעירים- הם עושים לפעמים אירועים כמו ארוחות בחג, טיול בחוה"מ, אירוע בפורים.. ויש גם אירועים קטנים יותר ויוזמות ביומיום כמו התנדבות וכו'.. לאירועים שלהם מגיעים גם רווקים שלא גרים בירושלים.
אני גם בסביבות גיל 30 וגם מתאים לי סגנון תורני (פתוח יותר מחרד"לי, אבל אולי ההבדל לא כזה גדול) וממש מבינה אותך. אני לא נמצאת הרבה בפורום, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם תרצי..
אני מחפש סגנון מסוים של השקפה בחורה שהיא יותר תורנית ממני ויותר שמרנית ממני ואני קצת חושש שזה לא יקרה כי גדלתי במקום שונה ובסביבה שונה. הפחד של היא "לא תשים" על בחור כמוני.
איך מנטלית ורגשית אני יוצא מהמקום הזה ואומר לעצמי שזה כן יקרה שאני כן "ראוי" להתחתן עם בחורה כזו? איך אני אאמין בכך?
גם אני מרגישה ככה.
גם בהקשר של תחום מסויים שמצד אחד אני רוצה להיות טובה בו מספיק אבל עוד לא הגעתי לשם ומצד שני מצפה שבעלי כבר יהיה שם. וזאת שאלה שאני גם שואלת את עצמי , איך להכניס לעצמי לראש שאני 'ראויה'? ונכון בכלל לצפות לדבר כזה?
זה באמת קשה לשנות תודעה
זה לנסות להתקדם לכיוון שאני מצפה ממנו להיות, ואז אולי אהיה 'ראויה'.
ככה אני מוכיחה לעצמי שאני באמת רוצה את הדבר הזה בכל ליבי ומאודי, ועושה מאמץ בשביל זה.
ואז כשאתקרב לשם אחרי הדרך הקשה אוכל לומר לעצמי שאני 'ראויה' (דווקא בגלל המסע שעברתי).
אבל פתרון מיידי לעכשיו- אין לי, אולי אני באמת לא ראויה כרגע..
וגם לגביך.. מעלה הנקודה למחשבה, ראוי לדרוש מישהי ברמה תורנית חזקה משלך?
של מישהו שהמרדף לזוגיות אחרי הבחורה התורנית אף פעם לא נגמר
לכן לחשוב על כמה קריטריונים חשובים לך בדת ובהם לא להתפשר ..
נניח סתם דוגמא .. הלכה כיסוי ראש מלא לשון הרע
לא יודעת לא להיתפס זה רק דוגמה שכל אחד יתן את הקריטריונים שבהם זה גבול אדום
מישהו אחר יכול לרצות .. שתמיד שמרה נגיעה .. שלא היה לה חבר באולפנה/ סניף , שהולכת לשיעורי תורה ויש לה הרבה ידע תורני .
וגם קראתי במקום אחר שבחור פסל הרבה בנות על כך שלא היו תורניות מספיק .. בסוף הוא מצא מישהי אבל הוא לא היה ברמה התורנית שלה ..
בסוף בגלל שהיה ממש מבוגר אחרי 40 התחתן עם מישהי והיה בתחושה שהיא לא דתייה לו מספיק ..
בקיצור
הכל טוב ויפה אבל צריך לדעת להגדיר לך איפה הגבול
כי אפשר להיכנס ללופ
מה שכן צריך לשים לב בזוגיות שהיא שמחה שאתה תורני ומעלה אותך למעלה
אני יודע מה אני מחפש וזה לא מושלם או אוטופי אבל אני לא רוצה להיות במקום נפשי שכשאפגש עם בחורה כזו ירוצו מחשבות היא לא מסתכלת עליי או מחשבות כמו היא לא שמה עליי..
וטוב שאתה מודע לזה ורוצה להגיע אחרת למפגש.
קודם כל המחשבות על מה היא חושבת הן מחשבות ריצוי וכדאי לך לברר מה יש שם שגורם לך לרצות. ומעבר נשמע שאתה צריך לעבור ריפוי ביחס שלך לעבר, אם הוא גורם לך לחוסר בטחון סימן שאתה לא שלם איתו, שאתה לא שלם *עם מי שאתה* עם סיפור החיים שלך.
אני מאמין שכשתעבור מולו תהליך ריפוי יהיה לך הרבה יותר קל להביא את עצמך בבטחון ובחוזק.
ממש ממש בהצלחה חבר!
ועל הדרך - הרצון להתקדם ולבנות בית תורני יותר, מוערך בפני עצמו. אל תזלזל בחשיבות שלו.
יש דברים שעובדים עליהם ביחד שזה תהליך משותף ויש דברים שהם לפניי ההיכרות או בתהליך ההיכרות. אנחנו רוצים לבנות עם דרך מסוימת ולכן צריך להיות איזה בסיס
השקפתי והלכתי
זה כמו לשאול את הבנות איך להתנהג בדייט.
אבל אתה לא בת. אתה בן. התשובה תהיה מהזוית -שלהן-. וזה ממש ממש לא מה שאתה רוצה.
אוקיי, עכשיו ששאלת.
זה תלוי.
אין כאן נכון או לא נכון.
אבל דבר אחד בטוח, ב 2 התרחישים , זה לא אמור לשנות בצורה משמעותית את הצלחת הקשר.
לכן לא לעשות מזה סיפור.
אבל כבר עשית מזה סיפור. פתחת שירשור על זה ולכן :
-לדעתי-, במקום שתחשוב מה יהיה מתאים -לה- ב 4 ימים האלה,
תחשוב מה מתאים -לך-. זה תמיד עדיף. כי אז לפחות פעלת בדרך שלך.
הדבר -הכי מחליש- זה שניסית לפעול בדרך -שלה- וגם זה לא יצא משהו.
איפה המצב משתנה דרמטית ?
כשהיא שולחת הודעה ומבקשת ממך משהו.
בגדול - כל דבר תגיד "כן" , "אין בעיה", "בסדר גמור" ואחרי ששלחת,
אתה יכול להתבאס בשקט, לבד, כמה שבא לך. אבל לפחות עשית את הדבר הנכון. אתה בשלב החיזור.
בהצלחה.
מישהי שממש הייתי מעוניין בה שאלה אותי בהודעות לפני הדייט השני :
יש 2 אנשים.
בחור אחד הולך למכון כושר. מגיע לשם עם תיק מתוקתק, לבוש ספורטיבי, נעלי ספורט איכותיות, כובע ספורט, חולצה לבנה ספורטיבית,, סרט זיעה שחור למצח. וגם ליד.
כמו פרסומת למתאמנים בחדרי כושר. מהסרטים. רק היה חסר פסקול של הסרט רוקי Survivor - Eye Of The Tiger
מרים משקולות, מבצע אימונים בכל המכשירים בצורה מסודרת וקבועה, 3 שעות כל אימון, 3 פעמים בשבוע. לא מפסיד -דקה-.
אממה...הבן אדם בשגרה, כשהוא לא במכון כושר, אוכל המון ג'אנק פוד, פיצות, המבורגר, צ'יפס. חטיפים מלוחים, בקיצור, אוכל זבל מעובד באופן שגרתי. זה המזון שלו.
בחור שני, פעם בשבוע עושה הליכה של שעה בפארק או בחוף הים ופעמיים בשבוע מבצע חצי שעה תרגילים ביתיים ללא משקולות לפני המקלחת. קצת שכיבות שמיכה , קצת כפיפות בטן.
אממה...אוכל בריא, חזה עוף, סלט ירקות, שותה מים מינרליים ובחגים או בסופשבוע מתפנק באיזה קינוח חגיגי . כל השאר, אוכל בריא.
ואז היא שאלה, מי יותר צדיק לדעתך ?
מה היית עונה ? תשובה לא נכונה- אין דייט נוסף.
נראה אותך מתאם ציפיות עכשיו. בהצלחה.
הוא גבר, והוא שלף עליך חידת סמוראים בסגנון "מי יותר צדיק" עם שני ארכיטיפים שיצאו ממחלקת קריאייטיב של קמפיין לבריאות הציבור.
עכשיו תבין – הוא לא באמת מחפש תשובה. הוא מחפש וייב. הוא מרחרח התאמה אידיאולוגית במסווה של טרילוגיה על כושר ותזונה.
בוא ננתח:
הבחור הראשון – בוא נקרא לו רמבו של חדרי כושר. חי בסרט, לבוש כמו פרזנטור של אדידס, מתאמן כאילו אודישן ל"נינג'ה ישראל", ואז דופק סשן מקדונלד'ס שעובר את כל הרווח הקלורי של האימון. שואף לקוביות בבטן, אבל מסתובב עם כרס מבפנים.
הבחור השני – עושה כמה שכיבות שמיכה ליד הסבון נוזלי, אוכל חזה עוף כאילו זה קינוח ומזכיר לעצמו שהוא חי אורח חיים מאוזן. נשמע כמו מישהו שבחר לוותר על חדר כושר כדי להשקיע בלהיות צודק מוסרית.
ואז – הוא בא אליך עם שאלה:
"מי יותר צדיק לדעתך?"
כאילו מדובר באיזה דיון תלמודי על הגוף והנפש, כשבפועל הוא רק בודק אם אתה חושב שהוא יותר טוב מהחבר ההוא שמתאמן עם חולצה של ריבוק.
ובוא נהיה אמיתיים – ברור שהוא הבחור השני. כל החידון הזה בנוי כמו מערכון שבו הוא מחכה שתגיד:
"הבחור השני, חד משמעית. מאוזן, לא קיצוני, משקיע איפה שזה באמת חשוב. גבר גבר."
מה הוא רוצה ממך?
– ולנטידציה. אישור.
– טפיחה דמיונית על השכם.
– מישהו שיגיד לו, "וואו אחי, אתה באמת מבריק, מאוזן וחכם. לא צריך משקולות כדי להיות גבר."
איך לענות לו בציניות שהוא יעריך? ככה:
"שמע אחי, צדיק זה מישהו שלא צריך פס קול של רוקי כדי להרגיש חי. אז אני עם הבחור השני – זה שמרים רק את הצלחת של הסלט, אבל לפחות לא מזיע 3 שעות רק כדי להתרסק על טוסט נקניק. צדיק מודרני."
או אם בא לך לקצר:
"יותר צדיק? זה שאוכל כמו בן אדם ולא כמו ילד בן 6 במסיבת פיצה. משקולות זה אחלה, אבל סיבים תזונתיים לא מגיעים עם סרט מצח."
בקיצור – זה לא מבחן כושר, זה מבחן השקפת עולם במסווה של דיון על מי יותר גבר.
והוא רק רוצה לדעת שאתה בצד הנאור, כמובן.
בדייט מולה תשאל אותה מה נוח לך.. לתאם קצת ציפיות
אוהבת / מעדיפה שלא
אבל .. היא גם יכולה לחשוב שאתה מפחד שהיא לא זוכרת שאתם נפגשים.. יכול להיות לה קצת מוזר..
היי🙂
בע"ה היום בערב ב...
כדאי שתביאי סוודר מתחיל להיות קריר בערבים
ניפגש
זה מראה שאתה גבר מתחשב + שאתה זוכר את היום שקבעתם והכל טוב
לא הבנתי אתה מפחד להראות אמפתיה?
סתם לא. אני פשוט חושב שהתוספת של הסוודר נשמעת קצת מטריד.. נכנס לה כאילו לפרטים מה ללבוש..
מיותר בעיניי..
החלק הראשון היה מצוין.
הוא מציע לה להביא סוודר כדי שיהיה לה נעים
לא נתן עכשיו קוד לבוש
בקטע של.. סתם מיותר. תוספת מיותרת. זה לא שהם מכירים עכשיו הכרות קודמת.. אז זה קצת אובר מה שנקרא..
ההתחלה הייתה ממש טובה. "היי🙂
בע"ה היום בערב ב..."
בלי נפגש. מספיק סמיילי בסוף.
כן.. זה תפור עלי.
אני חושבת שזה סבבה להראות התחשבות בכל שלב בקשר
בעלי כבר בפגישה 1 שלח הודעה אם הגעתי הביתה אז זה טו מאצ? ממש לא זה הראה לי שהוא גבר מתחשב ואכפתי
אבל זה באמת תלוי ברמת הפתיחות שהרגשתם אחרי הפגישה.
חחח אני תמיד במתח אם הוא הגיע
לא נעים לי
למה שלא יגיע??
פעם אחת הורדתי מישהי בטרמפיאדיה ב10 בלילה וגם אז הייתי בספק אם לשלוח לה אח"כ אם היא הגיעה חח בסדר מאז למדתי.
בסוף אנשים הולכים בדרכים והכל בסדר, לא? פספסתי משהו?
כאילו אם היא היתה גבולית ביחס לאוטובוס אז הייתי רוצה לשמוע ממנה שהיא עלתה עליו והכל סבבה אבל אם היא גרה יחסית קרוב, וואלה הגיוני שהיא בסדר, מקסימום נשלח הודעת לילה טוב אם זורם
ברגע שהוא מוסיף משהו.. ולא משנה מה..
זה קצת מוציא את הקאצ' בהודעה שאמורה להיות זורמת וקלילה... מבינה?
לפעמיים כשאתה מתחיל יותר מידי לקשקש... אתה מאבד את הקלאסה.
הכוונה למה שלומך?
למה לחכות ליום שנפגשים
קובעים את היום והשעה בהתחלה ואז במשך הזמן מתכתבים על מיקום וככה מורחים את זה על פני 4 ימים שיום לפני מסכמים על שעה סופית. כמובן כבר על היום הראשון אתה מציע שתי אופציות לפחות. כי באמת אין צורך להתכתב פול, אבל כן רצון לשדר "היי! אני קיים ואכפת לי ".
אתה גם שולח הודעה ורואה איך הבחורה מגיבה. אם היא מייבשת, אז נשארים יותר בטכני, אם זורמת אפשר צחוקים.
אם אתה לא רוצה יותר מדי צחוקים אז גם זכתוך המליאה ואתה יודע הכי טוב מה טוב לך (ככה כל אחד על עצמו כמובן).
ואני מזדהה עם השדר ש@מוקי_2020 האגדי אמר. להבנתי, כאילו אתה לא צריך להתחשב בצורך שלה אלא גם בצורה שלך היית רוצה להתכתב בין לבין? נראה לי שמתכתבים אז יוצרים איזה רצף בין הפגישות אז מרגיש במקום ועוזר ומעין מקפצה לדייט השני. מוסיף חשק להפגש.
תהיה אתה.. עם טקט כמובן. והקשבה לצד השני עד כמה שניתן
אם היא תפסול אותך על זה שהיית נחמד מידי, אולי זה סימן שהיא לא בשבילך...
מותר לצד השני גם להגיד שהוא צריך קצת מרחב או רוצה יותר קשר.
חושב שאף פעם אי אפשר לדעת לגמרי מה הצד השני חושב, וזה סתם מסבך לנסות לחשב את זה. בפרט בתחילת קשר, בשלב שבו כל צד מנסה ליצור תיאום עם השפה של הצד השני.
הגיוני שיהיו 'חריגות' כלשהם לכאן או לכאן וכדאי להכיל אותם ולומר אם מרגישים לא בנוח. זה פותר כל כך הרבה ספיקות וכאב ראש.
