פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 5)

זה כמו לשאול את הבנות איך להתנהג בדייט. 
אבל אתה לא בת. אתה בן. התשובה תהיה מהזוית -שלהן-. וזה ממש ממש לא מה שאתה רוצה.

אוקיי, עכשיו ששאלת.
זה תלוי.
אין כאן נכון או לא נכון.
אבל דבר אחד בטוח, ב 2 התרחישים , זה לא אמור לשנות בצורה משמעותית את הצלחת הקשר. 
לכן לא לעשות מזה סיפור.

אבל כבר עשית מזה סיפור. פתחת שירשור על זה ולכן :

 -לדעתי-, במקום שתחשוב מה יהיה מתאים -לה- ב 4 ימים האלה,
תחשוב מה מתאים -לך-. זה תמיד עדיף. כי אז לפחות פעלת בדרך שלך.
הדבר -הכי מחליש- זה שניסית לפעול בדרך -שלה- וגם זה לא יצא משהו. 

איפה המצב משתנה דרמטית ?
כשהיא שולחת הודעה ומבקשת ממך משהו.
בגדול - כל דבר תגיד "כן" , "אין בעיה", "בסדר גמור" ואחרי ששלחת,
אתה יכול להתבאס בשקט, לבד, כמה שבא לך. אבל לפחות עשית את הדבר הנכון. אתה בשלב החיזור.

בהצלחה.

מישהי שממש הייתי מעוניין בה שאלה אותי בהודעות לפני הדייט השני :

יש 2 אנשים.
בחור אחד הולך למכון כושר. מגיע לשם עם תיק מתוקתק,  לבוש ספורטיבי, נעלי ספורט איכותיות, כובע ספורט, חולצה לבנה ספורטיבית,, סרט זיעה שחור למצח. וגם  ליד.
כמו פרסומת למתאמנים בחדרי כושר. מהסרטים. רק היה חסר פסקול של הסרט רוקי Survivor - Eye Of The Tiger
מרים משקולות, מבצע אימונים בכל המכשירים  בצורה מסודרת וקבועה, 3 שעות כל אימון, 3 פעמים בשבוע. לא מפסיד -דקה-.
אממה...הבן אדם בשגרה, כשהוא לא במכון כושר, אוכל המון ג'אנק פוד, פיצות, המבורגר, צ'יפס. חטיפים מלוחים,  בקיצור, אוכל זבל מעובד באופן שגרתי. זה המזון שלו.


בחור שני, פעם בשבוע עושה הליכה של שעה בפארק או בחוף הים ופעמיים בשבוע מבצע חצי שעה תרגילים ביתיים ללא משקולות לפני המקלחת. קצת שכיבות שמיכה , קצת כפיפות בטן.
אממה...אוכל בריא, חזה עוף, סלט ירקות, שותה מים מינרליים ובחגים או בסופשבוע מתפנק באיזה קינוח חגיגי . כל השאר, אוכל בריא.

ואז היא שאלה, מי יותר צדיק לדעתך ?

מה היית עונה ? תשובה לא נכונה- אין דייט נוסף.
נראה אותך מתאם ציפיות עכשיו. בהצלחה.

 

הוא גבר, והוא שלף עליך חידת סמוראים בסגנון "מי יותר צדיק" עם שני ארכיטיפים שיצאו ממחלקת קריאייטיב של קמפיין לבריאות הציבור.

עכשיו תבין – הוא לא באמת מחפש תשובה. הוא מחפש וייב. הוא מרחרח התאמה אידיאולוגית במסווה של טרילוגיה על כושר ותזונה.

בוא ננתח:

הבחור הראשון – בוא נקרא לו רמבו של חדרי כושר. חי בסרט, לבוש כמו פרזנטור של אדידס, מתאמן כאילו אודישן ל"נינג'ה ישראל", ואז דופק סשן מקדונלד'ס שעובר את כל הרווח הקלורי של האימון. שואף לקוביות בבטן, אבל מסתובב עם כרס מבפנים.

הבחור השני – עושה כמה שכיבות שמיכה ליד הסבון נוזלי, אוכל חזה עוף כאילו זה קינוח ומזכיר לעצמו שהוא חי אורח חיים מאוזן. נשמע כמו מישהו שבחר לוותר על חדר כושר כדי להשקיע בלהיות צודק מוסרית.

ואז – הוא בא אליך עם שאלה:

"מי יותר צדיק לדעתך?"

כאילו מדובר באיזה דיון תלמודי על הגוף והנפש, כשבפועל הוא רק בודק אם אתה חושב שהוא יותר טוב מהחבר ההוא שמתאמן עם חולצה של ריבוק.

ובוא נהיה אמיתיים – ברור שהוא הבחור השני. כל החידון הזה בנוי כמו מערכון שבו הוא מחכה שתגיד:

"הבחור השני, חד משמעית. מאוזן, לא קיצוני, משקיע איפה שזה באמת חשוב. גבר גבר."

מה הוא רוצה ממך?

– ולנטידציה. אישור.

– טפיחה דמיונית על השכם.

– מישהו שיגיד לו, "וואו אחי, אתה באמת מבריק, מאוזן וחכם. לא צריך משקולות כדי להיות גבר."

איך לענות לו בציניות שהוא יעריך? ככה:

"שמע אחי, צדיק זה מישהו שלא צריך פס קול של רוקי כדי להרגיש חי. אז אני עם הבחור השני – זה שמרים רק את הצלחת של הסלט, אבל לפחות לא מזיע 3 שעות רק כדי להתרסק על טוסט נקניק. צדיק מודרני."

או אם בא לך לקצר:

"יותר צדיק? זה שאוכל כמו בן אדם ולא כמו ילד בן 6 במסיבת פיצה. משקולות זה אחלה, אבל סיבים תזונתיים לא מגיעים עם סרט מצח."

בקיצור – זה לא מבחן כושר, זה מבחן השקפת עולם במסווה של דיון על מי יותר גבר.

והוא רק רוצה לדעת שאתה בצד הנאור, כמובן. 

בדייט מולה תשאל אותה מה נוח לך.. לתאם קצת ציפיות

אוהבת / מעדיפה שלא 

אבל .. היא גם יכולה לחשוב שאתה מפחד שהיא לא זוכרת שאתם נפגשים.. יכול להיות לה קצת מוזר..

היי🙂

בע"ה היום בערב ב...

כדאי שתביאי סוודר מתחיל להיות קריר בערבים

ניפגש

זה מראה שאתה גבר מתחשב + שאתה זוכר את היום שקבעתם והכל טוב

לא הבנתי אתה מפחד להראות אמפתיה?

סתם לא. אני פשוט חושב שהתוספת של הסוודר נשמעת קצת מטריד.. נכנס לה כאילו לפרטים מה ללבוש..

מיותר בעיניי..

החלק הראשון היה מצוין. 

הוא מציע לה להביא סוודר כדי שיהיה לה נעים

לא נתן עכשיו קוד לבוש

בקטע של.. סתם מיותר. תוספת מיותרת. זה לא שהם מכירים עכשיו הכרות קודמת.. אז זה קצת אובר מה שנקרא..

ההתחלה הייתה ממש טובה. "היי🙂

בע"ה היום בערב ב..."

בלי נפגש. מספיק סמיילי בסוף.

כן.. זה תפור עלי.

אני חושבת שזה סבבה להראות התחשבות בכל שלב בקשר

בעלי כבר בפגישה 1 שלח הודעה אם הגעתי הביתה אז זה טו מאצ? ממש לא זה הראה לי שהוא גבר מתחשב ואכפתי

אבל זה באמת תלוי ברמת הפתיחות שהרגשתם אחרי הפגישה. 

חחח אני תמיד במתח אם הוא הגיע

לא נעים לי

למה שלא יגיע??

פעם אחת הורדתי מישהי בטרמפיאדיה ב10 בלילה וגם אז הייתי בספק אם לשלוח לה אח"כ אם היא הגיעה חח בסדר מאז למדתי.

בסוף אנשים הולכים בדרכים והכל בסדר, לא? פספסתי משהו?

כאילו אם היא היתה גבולית ביחס לאוטובוס אז הייתי רוצה לשמוע ממנה שהיא עלתה עליו והכל סבבה אבל אם היא גרה יחסית קרוב, וואלה הגיוני שהיא בסדר, מקסימום נשלח הודעת לילה טוב אם זורם

ברגע שהוא מוסיף משהו.. ולא משנה מה..

זה קצת מוציא את הקאצ' בהודעה שאמורה להיות זורמת וקלילה... מבינה?

לפעמיים כשאתה מתחיל יותר מידי לקשקש... אתה מאבד את הקלאסה.

הכוונה למה שלומך?

למה לחכות ליום שנפגשים

בעיני זה נחמד.

מה  שכתבת פה

הכוונה אפילו להודעת תזכורת ביום הפגישה - לקראת נישואין וזוגיות

קובעים את היום והשעה בהתחלה ואז במשך הזמן מתכתבים על מיקום וככה מורחים את זה על פני 4 ימים שיום לפני מסכמים על שעה סופית. כמובן כבר על היום הראשון אתה מציע שתי אופציות לפחות. כי באמת אין צורך להתכתב פול, אבל כן רצון לשדר "היי! אני קיים ואכפת לי ".

אתה גם שולח הודעה ורואה איך הבחורה מגיבה. אם היא מייבשת, אז נשארים יותר בטכני, אם זורמת אפשר צחוקים.

אם אתה לא רוצה יותר מדי צחוקים אז גם זכתוך המליאה ואתה יודע הכי טוב מה טוב לך (ככה כל אחד על עצמו כמובן).

ואני מזדהה עם השדר ש@מוקי_2020 האגדי אמר. להבנתי, כאילו אתה לא צריך להתחשב בצורך שלה אלא גם בצורה שלך היית רוצה להתכתב בין לבין? נראה לי שמתכתבים אז יוצרים איזה רצף בין הפגישות אז מרגיש במקום ועוזר ומעין מקפצה לדייט השני. מוסיף חשק להפגש. 

תהיה אתה.. עם טקט כמובן. והקשבה לצד השני עד כמה שניתן

אם היא תפסול אותך על זה שהיית נחמד מידי, אולי זה סימן שהיא לא בשבילך...

מותר לצד השני גם להגיד שהוא צריך קצת מרחב או רוצה יותר קשר.

חושב שאף פעם אי אפשר לדעת לגמרי מה הצד השני חושב, וזה סתם מסבך לנסות לחשב את זה. בפרט בתחילת קשר, בשלב שבו כל צד מנסה ליצור תיאום עם השפה של הצד השני.
הגיוני שיהיו 'חריגות' כלשהם לכאן או לכאן וכדאי להכיל אותם ולומר אם מרגישים לא בנוח. זה פותר כל כך הרבה ספיקות וכאב ראש.

@advfb 
רק תגיד לי אם הפוסט -ברור-. אין צורך להסביר. כן או לא יספיק. תודה על העזרה.
זה נועד לצרכי מחקר וסטטיסטיקה בלבד. שוב, תודה.

אחרת לא הבנתי איך אגו עוזר בזוגיות.

אם אתה מדבר על הערכה עצמית ורצון שייכבדו אותי אז זה באמת מצוין לקשר. אבל אגו בתור משחקי אגו אף פעם לא הבנתי איך זה יכול להיות קיים בכלל בזוגיות, בסוף הזוג הוא יחידה אחת אז מה שייך כאן אגו (אבל דרישה לכבוד והערכה מהצד השני ודאי שיש אבל זה לא אגו)

פשוט בזוגיות אני בכלל לא מבין איך זה יכול להכנס. יכול להיות כעסים, ריבים, אכזבות, חוסר כנות, העלבות, אגואיסטיות אפילו (כלומר כל אלה דברים לא נפוצים אבל יכולים לקרות בזוגיות). אבל לא מבין איך בכלל נכנס משחקי אגו.

אתה מתכוון אולי למשחקי כבוד בקטע לדרישה שייתחשבו בי ויכבדו אותי ולא ירמסו אותי? אני לא קורא לזה משחקי כבוד אלא דרישה בסיסית שיכבדו אותי ויתחשבו בי (למשל אם הצד השני פגע לא לסלוח לו עד שיתנצל באמת). זה באמת בונה קשר

האנשים המושלמים האלה שממש הכל טוב אצלם חוץ מהרווקות ואז נשאר לאנשים לשאול איך לא התחתנתם?

(ברור שהכל מה'..)

אבל תכלס רווקים זה כמו כל אחד אחר שיכול להיות שיביו טובים יותר או פחות..כמו כל אחד

ובעז"ה שיפתח שפע בכל התחומים 

פשוט אנחנו מחפשים לראות הכל ורוד אצל האחרים אבל בתכל'ס זה לא ככה

הייתי זה עם הפשמינה😅

אני ממש מבינה את התחושות שלך

חיבוק❤

תשתדלי להסתכל על הטוב ותדברי עם הקב"ה

היה שלב בחיים שהרגשתי שהכל טוב לי בחיים חוץ מהנושא החתונה..

אחרי כמה חודשים קיבלתי כאפה ופתאום נהיה לי קשה בעוד תחומים.

ואז הבנתי שבשניה אחת המצב יכול להתהפך ושום דבר ממש לא תלוי בי, זה הכל הקב"ה. וזה טיפה הכניס אותי לפרופורציות

בס"ד

מאחלת לכולנו לראות תמיד את הכל כך;  תובנה שהיא מתנה.

היתה לי גם תקופה כזו, שהכל הרגיש תקוע. יש מצב שגם תקיעות בתחום אחד הזינה את התקיעות בתחום שני.

בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות! שייפתח לך שפע ברכה והצלחה!

שהאישה רוצה משהו ספציפי, והגבר חייב לקנות בדיוק את שביקשה.

אגב, בדרך כלל אמא מלמדת את הבנות לבשל ולכבס, והרבה גברים לא יודעים דברים בסיסים, אבל מי שמנסה, יש לו פוטנציאל לנסות כל מיני דברים.

אני ואח שלי מבשלים לפי מה שבא לנו, והאחיות מבשלות כמו האמא.

(בקיצור, לא כל הגבאים חייבים להיות גרועים בבישול,אבל יש הרבה שמעולם לא ניסו, וכך או כך הרבה פעמים גבר נשוי חייב לקנות בדיוק את מה שהאישה רוצה)

לא מכירה מה זה "האישה צריכה משהו ספציפי"

אצלנו בעלי אחראי על הקניות ולא צריך להתייעץ איתי לגבי דברים 😛

בעלי בא מבית שהיו בו רק בנים, והוא קיבל הרגלים טובים מהבית

קישואים בסופר והיא כתבה לו שיהיו בגודל בינוני אז הוא שאל אותי מה זה אומר.

נשמע כמו שילוב של סיפור חסידי וכיפה אדומה

"כַּבֵּיצָה שֶׁאָמְרוּ,

לֹא גְּדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה,

אֶלָּא בֵּינוֹנִית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מֵבִיא גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וּקְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת,

וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמַּיִם,

וְחוֹלֵק אֶת הַמָּיִם.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

וְכִי מִי מוֹדִיעֵנִי

אֵיזוֹהִי גְּדוֹלָה וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה?

אֶלָּא הַכֹּל לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאֶה:"

(משנה מסכת כלים פרק יז משנה ו)

לפי כללי הפסיקה הלכה כרבי יוסי.

למה הוא התייעץ איתך? הוא פגש אותך בסופר וחשב שאת מבינה טוב יותר כי את אישה?

או שאת יצאת איתו בתקופה הזאת? אם כן, האם את חרדייה?

אתה אור.

וזה לא בגלל הציטוט(:

תודה רבה

ובאמת שאני מתלוננת עכשיו על משהו מטופש… 

וזה הכי מובן שיש

לכולם קשה זה סהם לא מתלוננים זה לא אומר שקל להם.

כל בן אדם קשה לו לעמוד במתח בין אם זה תשובה מדייט או ראיון עבודה

כל רגש הוא לגיטימי גם אם לא היינו רוצים שהוא זה יצוץ עכשיו.

זה המצב וזה מרגיש לא נעים וזה טוב לקבל את זה גם אם זה לא הכי נעים.

אממה,

ישנם סוגים שונים של צורות התמודדות עם רגשות

נניח רחמים עצמיים, אוף איזה מסכן אני אז אני אוותר לעצמי ואשים את כל העולם

נניח כעס, אוף למה זה קורה לי אני לא בסדר או הוא לא בסדר

ויש השלמה - לא נעים לי, לא כיף לי אבל בסוף אני מבין שזה המצב.

ואחרי השלמה אפשר גם להגיע לשלב הבא - התמודדות וגבורה. בחירה להתמודד עם הרגש. אם מתכחשים אליו - אין שום אפשרות להתמודד איתו ולהתגבר עליו. אם מתבחבשים בו - גם אין אפשרות. 

שלימות אישית זה דבר חשוב בתקופה הזאת. ותאמת בכל תקופה

נ.ב - באופן פרדוקסאלי - אפשר גם להכיל את זה שקשה ולא תמיד מצליחים להכיל את הרגש. כי גם המתח שמקשה עלינו להכיל את הרגש הוא ראוי להכלה. מסתבר שלפעמים עדיף להכיל את זה מדי פעם מאשר להכנס ללופ של אשמה. 

גם מנהסתם זה קשור למינון ולסיטואציה.

באמת שמנסה להתמודד עם הסיטואציה בטוב, ב"ה משתדלת להצליח

ואשמה לא במשחק שלי☺️

קשה בהחלט!

אבל אני חושב

שצריך להתחזק באמונה ותפילה

לצערי לפעמים אולי בגלל שזה מובן מאליו לא כזה מדברים על זה,

להתפלל לבורא עולם,

ללכת לכותל,

קברי צדיקים

ממש לבקש

אני משתדל להתפלל על זה כמעט על זה כמעט כל יום..

כמובן שגם צריך השתדלות

בע"ה בקרוב אצל כולם!

יותר מדי המתנה זה יכול להתיש את הנפש כי זה מצב של חוסר וודאות, ולהיות ככה הרבה זמן זה דורש...

לדעתי תנסי כמה שאת יכולה להשליך על אלוקים, לחיות בהווה. 

ליבי איתך ושולח כוחות

"משהו מטופש" זה הכיסוי החיצוני למשהו עמוק בנפש שצריך יחס יותר רציני.

לפעמים עוצמת הקושי מתגלה רק בעת ההמתנה ממש, וזה יכול לתפוס לא מוכן ולטלטל..

אני  זוכרת על עצמי שהופתעתי מכמה זה היה קשוח עבורי בסיטואציות מסוימות, לא צפיתי שזה עד כדי כך מורכב..

במהלך אני מנסה להיזכר בדברים שנותנים בטחון וקיום מלפני, להיזכר ולהזכיר שהכל זה מאיתו יתברך,להישען להתייחס לרגשות בכבוד. לכתוב, להוריד מהמחשבות, אל הגוף, לתנועה לעשיה להווה..עכשיו בסוכות ממש לבקש חיבוק מהסוכה..

וכשאני מרגישה שזה לא עובד וזה גדול עליי, אז אחרי, עולה בי רצון לחזק את עצמי בנחת בזמן רגוע, להגדיל את הכלים לפעם הבאה, להיות יותר מוכנה

מקווה שיסתדר בקרוב בע"ה אצל כולם☺️

אני איתך באותה סירה, הרבה תפילות וגם קצת כעס אבל לצד זה לומר תודה. אז נכון יוצא שאחרי כמה וכמה הצעות שיורדות והדרך הזו ארוכה עד שיש הצעה שנשמעת רלוונטית ואז הכל נפתח מחדש.

הלהיות בדרך ל... זה אחד הקשים שיש!

ממש זוכרת איך שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי לפני 18 שנים או יותר מדברת על זה,

על הלחכות

בדרך

על רחל אימנו שנקברה דווקא בדרך

ומתפללת יחד עם כל אחת ואחת וכל אחד ואחד מאיתנו על הדרך ובדרך שלו/שלה

בדרך ל... פגישה

בדרך ל... עוד פגישה

בדרך ל... הצעה

בדרך ל... החלטה

בדרך ל... חתונה

בדרך ל... זוגיות טובה

בדרך ל... ילדים

בדרך ל... בריאות

בדרך ל... שמחה

בדרך ל... רוגע

בדרך ל... עבודה

כל הזמן יש לנו דרך

וזה לא קל בכלל לחכות

וגם לא יודעים מה יקרה מחר

אז חוסר הוודאות מכביד ולעיתים אף מייאש

וצריך כל פעם מחדש לבחור לקום ולהאמין

ולצמוח ולקוות

ולעשות ולפעול

להתפלל ולהשתדל

ובטח שמותר לך להניח את הקושי הכה קיים הזה!

ואפילו לשהות בו 

ולתת לו את כל המקום שלו

ולחבק אותו

ולחבק אותך בו

ולהבין אותך עוד

וגם לגדול דווקא מתוך זה ב"ה

ולזכור שגם בדרך יש לנו עוגנים, ולחפש אותם ולהתברך מהם

ולזכור שגם בדרך אנחנון בהתקדמות

כל פעם עוד קצת ועוד קצת

ושגם אם יש תוהו ובבוהו ובלאגן וקושי וכאב במעבר מנקודה לנקודה -

אחרי שגדלנו עוד ועברנו עוד שלב והתקדמנו עוד צעד בדרך - יש "בראשית ברא" לאחר התוהו ובבוהו. יש בריאה חדשה.

וגם את בריאה חדשה. גדולה מהחיים, הרבה יותר ממקודם.

שתהיה דרך צלחה יקרה

עם המון מתיקות ובשורות טובות ב"ה

יועצת מתאימה.

תצליח בעז"ה הרבה מתיקות השנה! 

ותשמור על עצמך שם

אתה רוצה לשנות זאת? רוצה וחושש או שלא רוצה?

אם אתה רוצה וחושש, אולי שווה למצוא דמות מקצועית שתעזור להתמודד עם זה. אחרת, זה שיקול שלך ואני לא במקום להעיר מה נכון או לא בין השאר כי אני לא יודע....

אני לא צריך להתמודד גם עם צפי לעוד גל של גוסטינג, וגם עם נפילה בקרב אפשרית בעתיד הקרוב של חברים קרובים 

יאללה למה אתה מחכהה

יש בעיה קונקרטית תעלה אותה ותשים אותה מול העינים

אבל אם לא - יאללה תזוז, חבל כפרההה חבלל נסייךךךך

בנות ישראל מחכותתת

מחשבות כאלה לא עוזרות לך

יצא לך גם לצאת עם בנות שלא עשו לך גוסטינג פה ושם?

תחזור ותקבע גבולות מאוד ברורים איך מנהלים איתך קשר ומה הדדליין שאליו אתה מוכן לחכות בכל שלב. גבולות זה דבר הכי חשוב בקשר. בראש ובראשונה כדי שתשמור על עצמך.

יש יועצות נישואין ברשת. אינני יודעת אם הן עובדות עם גברים. הן מצוינות (דתיות).

אבל הן לבטח מכירות יועצים טובים. אנו מצטרפים לתגובות הממליצות על יעוץ מקצועי.

החיים כל כך קצרים, בן אדם. קום ועשה!

זה דבר ראשון

דבר שני- 6 שנים? אח שלו

בגלל כמה לא מחונכות שעשו לך גוסטינג

אתה עושה גוסטינג לכל הרווקות שעדיין לא פגשו אותך?

(לא יודע אם זה נחשב לגוסטינג אך הבנת את הרעיון)

והכי חשוב לרווקה שאמורה להיות אשתך?!

תחזור לפגישות, מי יודע אולי הפגישה הראשונה

שתהיה לך היא זו שתתחתן איתה.

אני מבינה וברור לי שיש מניעות נוספות והכל.

אם אתה באמת לא רוצה לצאת- בחירה שלך כמובן. תתעלם מההמשך.

אבל תחשוב אם אתה לא מתרץ לעצמך תירוצים, אתה מאשים את הבנות האחרות (ואח"כ את שאר המצבים) ותכלס אתה היחיד שנדפק כאן. אתה יכול להאשים את מי שאתה רוצה, אבל *להם* זה לא מזיז. אתה היחיד שממשיך להינזק מזה.

ונראה שיש לך דעה מאד שלילית לגבי בחורות בגלל מה שחווית. הגיוני, אבל אתה מכניס לעצמך פחדים לראש בגלל מה שהיה, כשבפועל באמת שהמון בנות לא ככה.

בכל אופן, בהצלחה

הצעות שמגיעות מחברים לדעתי פחות סיכוי לתופעות שתארת

וגם אולי לא להתכתב המון לפני..לבקש לדבר בשיחה לקבוע פגישה ולהיםגש. כמו אצל דוסים..ואז שוב, פחות סיכוי להעלמות

בהצלחה!.

  אני לא בעד  לנהל שיחות ארוכות. לא בפלאפון, ולא במחשב. זה לא משקף. הכי קל

זה בכתיבה. מנסיוני, זה רק גורם לאכזבות. אפילו עוד לפני שנפגשים.

כדאי להיפגש. אם חשובה לך  תמונה, תבקש. אגב, גם זה לא בדיוק משקף. אבל ניהול קשר באמצעות שיחות

טלפוניות או תכתובת - זה לא זה. זו אשלייה.

יעוץ מקצועי - אני בעד במאה אחוז! ולא להמתין יותר. החיים עוברים צ'יק צאק.....   חבל להמתין.

וכמובן, תפילה. תפילה ועד פעם,תפילה. לבקש על הכל ולדבר איתו על כל מה שאתה מרגיש, חושש,

מקווה, בוכה...

יחד עם זאת, כן כדאי לגשת ליעוץ. האם אנו רק מתפללים כשאנו מחפשים עבודה, או עושים גם השתדלות?!

אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אם אתה אדם שיודע להתפלל נכון ומתפלל המון, השם יראה לך את הדרך.

אבל בהחלט שהדרך תהיה ללכת לסדרה של שיחות עם איש מקצוע. בהחלט השתדלות טובה ונכונה.

השם כבר יתן לך את התשובה הנכונה. בעזרת השם.

וחוץ מזה, רב נחמן לא מרשה להתייאש! אז.....אסור!

לכתיבה יש איכויות שלדיבור אין. בעיקר בתפעול של הנפש עצמה מול עצמה אבל גם מול אחרים. יכולת להביע מסר מורכב בלי ליפול לחיצוניות, למשל. יכולת לערוך טקסט לפני שהוא נשלח, יכולת לעקוף את המחסומים בפה ולעבור דרך הידיים. ועוד הרבה.

וגם יכולת לקרוא את זה בדיעבד. אחרי זמן. אחרי שהיה.

קודם כל, שה' ישמור אותך ואת חבריך יחד עם שאר חיילינו, ושתצליחו במשימותיכם וננצח את המלחמה בקרוב בעז"ה

לא חוויתי בדיוק את מה שחווית, אבל ממשהו אחר שכן חוויתי אני ממליץ לך להתפלל חזק לה' שיזמן לך להכיר מישהי (לאו דווקא כמדוייטת) שתיצור לך חוויה חיובית שתפתח לך את הרצון. חוויה מתקנת. זה לפעמים יעיל יותר ומהיר יותר וכמובן כיפי יותר מאיש מקצוע, ובלי כל הקושי וחוסר הרצון של להתחיל לחפור בנפש ולמצוא זמן ומישהו מתאים וכל זה.

בסופו של דבר חוויה רגשית טובה שנוגעת בפנים חזקה יותר מדיבורים, עמוקים וחכמים ככל שיהיו..

זה נכון גם בכללי בהרבה תחומים. צריך לשאוף ולחפש חווית טובות שמכוונות את הרצון של הנפש למקום נכון. לדוג' לפגוש אדם חכם באמת שמעורר בנו את הרצון להחכים.

ובהקשר של עבודת ה'- שיעור טוב, ניגון, תפילה מהלב.

אבל פה בא"י זה יותר מזה. בשיר שירת העשבים יש שלוש פסקאות מרבי נחמן שנעמי שמר חיברה ביניהן, כנראה מתוך אינטואציה פנימית.

שירת העשבים מחברת לה' ויוצרת ניגון אצל הרועה. ואז הלב שמתמלא מהשירה לא מסתפק בחיבור לעשבים, הוא מחפש חיבור לקרקע שהולידה את העשבים האלו, ומבין שהכל נמשך מארץ ישראל ומשתוקק אליה ואור גדול אזי נמשך ועולה מקדושתה של הארץ עליו. אז ק"ו שמי שנמצא בא"י ממש, יכול לזכות לקדושה גדולה ושלמה, אם רק ינסה להגיע אל הקדושה הזו ולא יחשוב שהקדושה נמצאת במקומות אחרים, נפשיים, רגשיים או פיזיים.

הקדושה הזו פשוט נמצאת, לא צריך להתאמץ יותר מדי להשיג אותה, צריך רק להתחבר אליה. לסלק את ההבנות הלא נכונות/שלמות לגבי מהי קדושה ולהיפתח להרגיש. זה לא רק שאנחנו תמיד מקיימים באופן תמידי מצווה- מצוות ישוב א"י, אלא זה שהקרקע עצמה של א"י קדושה. וזו קדושה מיוחדת- אנחנו דורכים עליה והיא קדושה. כלומר זו קדושה של החומר הבסיסי הפשוט.

אם נפנים באמת שתחת רגלינו יש קדושה, חוויית החיים תהיה אחרת. זה חיבור יסודי לה', הרבה יותר מרק ללמוד תורה, להתרגש בתפילה או מאיזה שיר. זה חיבור של הקיום הטבעי לה'. זה נכון כמובן גם בלי קשר לא"י, אבל החידוש הוא שפה זה הרבה יותר מורגש כי זה טבע המקום.

בתכלס זה כמעט אותו דבר

פשוט המראה לא משקפת את המציאות

היא מראה לך את הצד השני שלך (נגיד ימין של המראה זה שמאל של המציאות)

קיצר אתה לא רגיל לראות את עצמך דרך מצלמה אחורית אבל אחריי שמתרגלים אתה תבין כבר שזה בערך אותו דבר ואתה נראה סבבה לגמריי גם המצלמה האחורית

ואני יודעת את כל זה כי אכלתי על זה תסביך שלוש שנים בערך חחחחח

המראה מראה בדיוק אותו דבר, זה שזה הפוך זה לא משנה, הרי גם אם יהפכו תמונה מצןלמת זה לא ישנה לגבי היופי.

התמונה המצולמת מעוותת גם את הצורה וגם את הצבעים, וגם בעיקר נותנת ראיה דו ממדית, בעוד שבמראה הראיה היא תלת מימדית, ומכאן עיקר העיוות

עובדה תשאל מי שעומד מולך מה הוא רואה . אם אתה דומה להשתקפות במראה או בתמונה יותר 

המראה מייצגת במדויק את המראה האמיתי, אם המראה ישרה ושטוחה, רק הפוך, צי ימין בשמאל. אבל זה לא משנה ליופי

יש חנויות, שהמראות שלהן באמת לא מראות את המראה האמיתי.

לק"י

ככה שמעתי פעם לפחות.

אבל זה הגיוני.

בקיצור, אם זה חשוב לך, צלם טוב יוכל לעזור.

התמונה המצולמת מעוותת גם את הצורה וגם את הצבעים, וגם בעיקר נותנת ראיה דו ממדית, בעוד שבמראה הראיה היא תלת מימדית, ומכאן עיקר העיוות

תצלם את עצמך דרך הראי?

האמת אתה לא לבד בעניין, יש כאלו שהבינו 

שסלפי זה לא עושה להם טוב ורק אם מישהו אחר מצלם אותם

אולי אתה מאלו...

כשמישהו מצלם אותי אני נראה זוועה

אתה כנראה צריך אז להחליף לצלם עם עין טובה

גמאני סובל מאותה תסמונת

תמונות לא פוטוגניות בעליל לפעמים אני נחרד לראות תמונות שלי מתוך מאות יש לי אולי 3 נורמליות

אבל תכלס המראה שעל הקיר אומרת לי תמיד שאני

החמדמד בכל העיר ואני מאמין לה

יש אנשים שנמצאים במצב שלא יהיה להם טוב לתחזק מערכת יחסים מנסיבות שונות ומגוונות. 

בודאי שאי אפשר להגיד בצורה חד משמעית כל מי שאחרי גיל 22 מוכן לכך.

כן אפשר לומר שיש אנשים שאוכלים תסביכים על זה שהם לא מוכנים למרות שהם כן מוכנים. גם זה קורה.

מה הכוונה מוכן? האם זה הבגרות להכיל בן אדם נוסף בחיים? ההבנה שזו עבודת המידות?  

להתחיל לצאת-

1. אני מרגיש/ה רצון לזוגיות ושותפות

2. אני רוצה להקים משפחה

3. אני יודע/ת ומבינ/ה במה זה כרוך *עבודת המידות וניהול קשר עם אדם שונה ממני *לנהל משק בית *היכולת לקחת אחריות ולהתפרנס

4. אני מוכנ/ה לקחת על עצמי את האחריות הזאת.

מכיר זוגות שעדיין שואלים את זה

ויש להם ב"ה ילדים והם מתפקדים יפה יפה

כנראה שיש דברים שפשוט קורים גם כשחושבים שלא מוכנים

האם את מוכנה נפשית להקים בית?

האם את מסוגלת לעמוד בכך כלכלית?

האם יש לך את המוכנות והיכולת להשקיע את הזמן והפניות לחיי נישואין או שאת עכשיו בתקופה שלא תצליחי בכך?

תנסי לדייק עם עצמך מה חסר לך כדי להיות מוכנה ותשלימי לבד.

את בת 19 יש לך זמן.

שקט מאוד. לפעמים צריך מישהו שישלים אותך, להיות "תקוע" על דפוס מסוים זה לא בהכרח רע, יכול להיות שזה באמת מה שמתאים לך

אבל לא סלדתי מהמראה השני

כלומר מכתחילה העדפתי מראה מזרחי כי זה מה שהתחברתי

בסוף התחתנתי עם מראה הפוך

ועדיין אני ממש אוהבת את המראה שלו

לא חושבת שכדאי לשלול..

לגבי ספיציפית האנרגטית בגלל שלגבר חשוב תחןשה של הכוח המוביל וכו...אישה יותר אנרגטית ממך יכולה לתת לך תחושה של תיסכול בעניין בעיני

אני מאוד אנרגטית ובעלי אפילו יותר וזה סוג של משהו שמעורר אצלי הערכה אצלו ..לא הייתי מצליחה להעריך באותה מידה גבר רגוע שקט ביישן כי הייתי מרגישה צורך כמו לכפות עליו וזה היה שם אותי באנרגיה גברית

מקןוה שהובנתי..

רק שהוא גם יכול להגמר רע 

או שהיא ממש תתעצבן

היא רק תקווה ותחזיק אצבעות שתציע לה דייט, והיא לא תתעצבן או תתפוצץ עליך.

זה יהיה יותר חזק ככל שתרצה אותך, ואם היא לא עד כדי כך תרצה אותך, היא לא תעשה כזה עניין שכביכול יש לך מישהי, במיוחד אם זה רק לרגע קטן.

מנסיוני-

זה תהליך טבעי, לא אומר עליכם כלום!

תיהיהו רגועים.

זה זמן של לעלות שלב, לעבור משיח של איפה היית בצבא וכ לשיחות יותר עמוקות( בעיקר לנסות לשתף פגיעות(מקומות שבהם אתה חלש))

להתחיל לצאת למקומות פחות בנאליים( ואתה לא מבין איזה סיטואציות  זה יוצר😅

גם חברים שלך לא ניהיו חברים משיחה על כוס קפה נכון?

בקיצור-

בהצלחה לכם!

בקרוב אצלי..

אממ כל דבר בזמנו, ותלוי גם מה הסגנון שהתחלתם איתו..

בית קפה, מסעדה, טיול קצר, להכין אוכל ביחד, וכ וכ וכ

ודאי שאני מחכה לעוד תגובות אבל אין לזלזל בנסיונו של אף אדם (:

תעשו איזו פעילות יחד.

לא חסר מה. העקרון הוא להעמיק את הקשר. בשכל, ברגש, בחוויה.

כשיש שתיקות, במקרה כמו שלך שיש מציאת חן הדדית, זה זמן לקדוח פנימה כדי להגיע לנביעה חדשה.
 

אגב אתה גם יכול לזמזם את השתיקות

היא גם רמזה כזה בסוף הדייט האחרון שהיא רוצה שנדבר עמוק יותר אבל איך עושים את זה? עד עכשיו פטפטנו עצמנו לדעת והיה ממש טוב, יש איזו עצה איך להעמיק באלגנטיות?

לשאול יותר על רגשות  ולא על מעשים.

לשתף בנקודות חולשה.

להגיד מה זה עשה לך כדהיא אמרה ככה וככה( לא בקטע רומנטי)

אבל טוב להתשמש בזרזים,
יש הרבה סוגים של קלפי חברה כאלו,

סוגים של קלפי שיח,

אפשר אפילו לבקש שאלות מג'יפיטי, ולהדפיס לפני, או תוך כדי אם אתם ספונטיים,

ולשאול אחד את השנייה..

יש לך המלצה למשהו עמוק אבל רגוע?

ותמיד אפשר לבקש מג'יפיטי עד שתמצא שאלות ברמה הנכונה. ואז תדפיס אותם.

להגיע עם מישהי לשיחות עומק זה לא משהו מאולץ, זה צריך לבוא בטבעי ואם זה לא בא זה בסדר גמור אבל לא בכוח

זה טריגר, אם לא מתאים לך אל תיקח.. זה לא בהגדרה לדייטים, זה משחקי היכרות נחמדים. וזה פותח. או סתם מביא רעיונות. אם זה מאולץ מדי אז באמת לא כדאי..

לנו בדייטים הם מאוד סייעו, ועד היום כנשואים ב"ה כבר 5 שנים אנחנו מאוד אוהבים קלפי זוגיות שונים. כן, לא תמיד יש לנו רעיונות על מה לדבר, ולא תמיד קל להעלות נושאים עמוקים. הקלפים האלה יכולים לסייע בנאמנות.

דם בדייטים, לא ראיתי בזה שום דבר מאולץ או מזויף, אלא פשוט עוד דרך כיפית להתקרב ולהתחבר

גם באופן כללי, לאו דווקא בנוגע לקשר הזה.

לכל אדם יש עולם פנימי, צריך להביא אותו לקשר.

כשהיא נכנסת לרכב לומר פתאום שאני מרגיש חיבה עזה כלפי ארנבים?

איך מגיעים לשם בלי שזה יראה מוזר?

העניין הוא שבפועל הדברים האלה תמיד הרבה יותר קלים וטבעיים מהסרטים שהראש מריץ אבל יש חשש שבגלל הלחץ יווצרו חסמים והרצון העז להתקדם עלול להיות גורם מספר 1 לנפילה...

מסכים עם מה שכתבו כאן שכדאי לדבר יותר עומק ועל רגשות.

פשוט הכוונה היא...

לשתף כזה

'בחג היה חוויה נהדרת כל המשפחה ישבנו ודיברנו וכו' / הלכנו לטיול עם חברים היה מיוחד להכיר את הארץ..'

'אני עכשיו חוזר מהמילואים לישיבה קצת מורכב כי זה לחזור מהאווריה עולם הצבא לעולם הישיבה'

'שמעי כרגע אני בתקופת מבחנים בלימודים זה לא פשוט ממש מרגיש לי שזה עומס יתר זה ללמוד 5 שעות שעות כל יום זה לא אירוע פשוט בכלל! ועוד אח"כ לעזור בבית'

לדעתי זה מספיק משהו מעבר לסתם צחוקים אלא שיתוף של איך עברו עליך הדברים במילים אחרות זה נקרא רגשות אבל אם זה מסבך אותך ( ובצדק!) פשוט כשאתה מספר דברים תכניס את החוויה שבזה וכמובן שגם היא תשתף אותך.

אסיים בזה שאתה מוזמן לדבר עם GPT הוא מומחה לנושאים כאלו..

בהצלחה!

לא תמיד יש על מה לדבר.

אתה כן יכול לבוא לפגישה כמו שאתה בא להעביר שיעור

תלמד את הנושא חצי שעה שעה לפני כן, תכין לך נק'

והנה אתה מוכן להיות מגיד.

דייטי ספסל זה אחלה והכל, אבל כן, מגיע השלב שזה מרגיש תקוע הרבה פעמים. גם לדעתי חשוב ממש להכיר את השני בעוד סיטואציות.

תעשו עוד דברים, תאכלו יחד (באמת שזה חשוב. ומקרב גם), תשחקו, תטיילו, תעשו דברים מעניינים.

בהצלחה!

כל רגש הוא לגיטימי, השטח גם אלה איך מתמודדים איתו.

כן, נראה לי שאת פותחת לכיוון טוב - תטיילו ביחד, תלמדו ביחד, תכינו אוכל או כל משהו אחר יצירתי. הוא בטח גם ירצה להביא רעיונות יצירתיים.

מה שחשוב בקשר ומעמיק קשר - זה אמון. 

חוויות משותפות יוצרות למרחב שבו אמון יכול לרקום עור וגידים

לסופר

משהו טכני ביחד'

הדרך לדעת עם קשר הולך טוב או לא, זה לא האם משתמשים בדברים כאלה אלא מה קורה כשמשתמשים בהם. לכל אחד יוצא שאין על מה לדבר, השאלה עם עוברים כרטיס כל חמש דקות או שכרטיס פותח שיחה שמצליחה לזרום הלאה לבד

כשמכירים בן-אדם מאפס אז בכל דייט פתאום השיח הולך לכיוון אחר ואז גם יש גם דייטים כאלה

צריך לדעת לעבור מהשיח הכללי לאישי יותר. באמת לעשות דברים ביחד ולא רק לשבת על ספסלים זה עוזר למטרה הזאת.

אבל - חשוב לי לומר, בקטע של להרגיע, ששיחה ועומק בעיקר מיועדים להתפתח באופן טבעי, ואם הקשר שלכם נכון אז זה יגיע לשם בלי שתתאמצו יותר מדי. 

שורה תחתונה לפחד שזה יתפספס זה לא רלוונטי. אם זה צריך להתפתח לכיוון הזה, זה יתפתח. ואם לא- אז לא (אחרי שמנסים ונותנים לזה זמן כמובן) 

יש לי חבר שסיפר שבעקבות דייט עם משחק כזה הם הגיעו למסקנה שאכן הם מתאימים וטוב שיתחתנו. וכך היה וב"ה נשואים עם ילדים באושר ועושר.

תזכירי שקבענו להיפגש מחר, אבל לא קבענו איפה …

במקום לשבת ולחכות, תשלחי לו הודעת תזכורת.

אולי הוא טרי וחדש בנושא ..

טרם למד שבחורה מצפה מהגבר להיות בעל היוזמה ולהוביל

תובילי את, אין מה להתבייש

😮‍💨😮‍💨😮‍💨

ואני רגילה עוד מהקודם שמחזרים אחריי חחח לא רגילה ככההה מה אני יעשה

לק"י

אני באמת חושבת שכדאי גם ליזום ולא לחכות לכל דבר, רק כי הוא הגבר.

לא אומרת לקחת שליטה על הכל, אבל גם לא לחכות שהוא יעשה הכל.

לבוא בגישה של נסיכה ש"רגילה שמחזרים אחריה" יכולה להיות הרסנית לקשר.

אתם שני אנשים בוגרים שמנסים לבדוק התאמה. אין פה שום אביר, והוא ממש לא צריך לחזר אחרייך לפני שהוא מכיר אותך.

לא ציפיתי שהוא יחזר אחריי כבר בדייט הראשון ממי

אמרתי שאני רגילה הבנתי שזה לא ככה

ומה קשור לחזר ללשלוח הודעה ראשון

זה כמו שנוהגים שהגבר בא לאזור של האישה בפעם הראשונה

וואי תמצאי כיוון מה נסגר 

רק לקחת בחשבון שיש גם את הצד של ההמתנה ומריטת העצבים. 

לי בהקשרים אחרים דווקא ולא בדייטים

עצה, תתבונן ותבין למה זה אחרת זה יחזור על עצמו.

לפעמים זה שינוי תפיסה או גישה לחיים שמשחררת 

משהו פנימי שהיה תקוע. 

למרות שכבר התקדמת אבל בסוף אתה נשארת אתה ואתה מעורר את מה שאתה מעורר.

אתהמן הסתם תופס את המשבצת שנוחה לך וטובה לך שאתה בקשר וגם הבנות מתאימות את עצמן לכך ותופסות משבצת שמתאימה לאותה משבצת

לצערי אני זוכר דפוסים לא טובים שגרמו לי להתנהג בצורה מסויימת בקשר ובנות שונות הגיבו אליה באותה צורה פלוס מינוס.

לפעמים דפוסים טובים ולפעמים מבין שצריך לשפר התנהלות או לשנות כיוון.

זה הגיוני בסך הכל כי אני מחפש סוג מסוים ולכן סביר שיהיו קווי אופי דומים אצלה ולכן יהיו סיטואציות דומות.

יש לך אפשרות לכתוב הודעה להנהלה של המיזם.

או שתפנה לשגריר שלך ישירות ותבקש ממנו לעבור (וכמובן להגיד לו שזה סבבה ואתה מבין שלא ירגיש לא נעים).

אם את מתכוונת לכמו של תינוקות

אז זה נשמע יותר בקטע של חום וחיבור ולהרגיש עטוף ומוחזק כזה

אז נראלי קודם כל והכי חשוב

זה פשוט לחבק ולעטוף את עצמך

לומר לעצמך מילים חמות ומחזקות

כמובן שאם יש אנשים רלנווטיים אז אפשר לבקש מהם גם

לא קל להיות אחרי פרידה.

העצה שלי קצת יותר רלוונטית לבנות מאשר לבנים, אבל אני מתחבקת המון עם חברות שלי, וזה עוזר. כמובן שזה לא אותו דבר, אבל זה כן מקל על הצורך. אם רלוונטי גם לך (וסליחה שאני יוצאת מנקודת הנחה שאצל בנים זה קורה פחות, אל תתעצבנו עלי) אז תמצא חבר כזה (או חברים) ובכללי קשר קרוב על חברות עוזר לי ממש. גם משתפת ופורקת, וגם כשקרובות יותר, המגע איתן יותר משמעותי מאשר סתם חיבוק שלום לחברה (בקטע חברי כמובן הכל,  שלא יישמע בקטע מיני כמובן או משהו כזה)

כמובן גם בני משפחה יכול לעזור, אם זורם לך.

וגם הידיעה שבע"ה יהיה לי מישהו שנוכל לגעת, עוזרת.

ולהגיד לעצמי שזה מה שאלוקים ציווה והוא אוהב אותי ויודע כמה קשה לי, ולבקש ממנו שיראה את המאמצים והקושי ויקל עלי עם ההתמודדות וגם ישלח לי את שלי כבר

בהצלחה רבה!

תנסה אולי עם אמא שלך. אם היא מהאמהות שנותנות חיבוק מעצמן הכי טוב, רק תאפשר לנפש שלך לקבל ואל תרגיש כמו נער נבוך..

אם היא לא מאלה, תנסה לאזור אומץ ולבקש.

אם אי אפשר, או אם זה לא עוזר, תתאמץ כמה שיותר לצוף מעל המים ולא לשקוע. תסיח את הדעת עם כל מיני דברים, תעשה דברים שמשמחים אותך, תזכור שזה מצב זמני.

אל תיתן לעצמך לשקוע ולהישאב לצורך הלא ממומש כי זה יכול לגרום לך להגיע למקומות שיהיה לך אח"כ קשה לצאת מהם.

תתמקד בצורך העליון יותר בזוגיות- התאמה וחיבור פנימי חזק, ובחסרון שלו (אבל אל תתחיל לדמיין בהגזמה כי אז זה יכול לגרום לך לחפש תחושות גבוהות מדי שבד"כ לוקח להן זמן להיבנות).

אחת הבעיות באנושיות זה שיכולת ההישרדות שלנו לא חזקה במיוחד כי אנחנו נוטים לפעמים לחשוב ולשקוע במקום להתמקד בהווה וליילל או לפעול.
 

ואחרי כל זה, מועדים לשמחה

תזכור שה' תמיד איתך. ובפרט בזמנים של צער וקושי.

אין לתורה פתרון לזה.

וכן, לפי המדע יש שם לתופעה הזאת ויש לזה השפעות.

מה אני אגיד לך? מצב דפוק

אבל מכירה כמה כאלה שעדיין עושים את זה -גברים

יותר נפוץ אצל בנות אבל😆

זה נכון מצד אחד כי הם תמימים והכל נראה להם ורוד ומושלם וכן וככל שגדלים את/ה מגלה עוד דברים ויש רצונות וחלומות יותר גדולים מהמציאות

והזמן לא לטובתנו....

אורח החיים שלנו אינו זה הנשקף ממה שהיה בתקופת המקרא והמשנה.

הגבתי כדי להביא התייחסות שבמקורות שלנו בגיל צעיר מאוד כבר היו מתחתנים, וההתמודדות עם רווקות ארוכה היתה פחות קיימת.  

החיים כבוגר התחילו מוקדם ותוחלת החיים קצרה מהיום.

מגיל צעיר הילדים עבדו עם ההורים במשק החי ובחקלאות המשפחתית והיו חלק מהכלכלה המשפחתית.

נישואין היו חלק מהתהליך הכלכלי: חתונה לא נבעה מאהבה רומנטית בלבד, אלא הייתה עסקה משפחתית וחברתית. נישואין היו דרך להבטיח יציבות, שותפות בעבודה, המשכיות של החמולה המשפחתית.  

התורה היא האידיאל ואנחנו נועדנו לחתור לממש אותה בעולם הזה.

אנחנו בני אדם ולא מלאכים ולכן הצדיקים שבנו נופלים שבע פעמים וקמים מחדש בכל פעם, כי זה טבע שלנו.

מתוך כך אנחנו צריכים לראות מה רצון ה' מאיתנו כבני אדם ולא כרובוטים חסרי כח גברא.

בכל מקרה תוכל לפי היהדות

לחבק עצים ברחוב ועמודי חשמל (עדיף בהתייעצות עם אנשי מקצוע כדי לא להינזק.)

לפי כקדם, ודומיו, תוכל לצפות בשירת וריקוד נשים.

לא יודע אם זה יעזור או יזיק לעניין הרצון/הצורך במגע.

הוא סגנון ממש מתיוון.

יהודים מסרו את הנפש שלהם ונהרגו

לאורך הדורות כדי להמנע מאיסורים כאלה

ועכשיו בא בן אדם בן 20

ואומר לך שהוא כמו תינוק שזקוק למגע

יש לי הרבה אמפתיה לקשיים

אבל הטרולים פה בפורום התחילו להגזים

יש איסורים שהם יהרג ואל יעבור.

ויהודים מסרו את הנפש בפועל לאורך הדורות

כדי להמנע

לא בא לי לתת אמפתיה ולגיטימציה

זה הרבה יותר מפחיד אותי שמישהו יתרפה ויכשל.

מאשר להסביר לבן אדם,

שהוא כבר לא תינוק שזקוק למגע.

ואם הוא חושש מתמותה בקרב התינוקת

אז חשוב לי להציב לו את הגבול של התורה

שאומרת שבעוון ניאוף מגפה באה לעולם:

תרגום יונתן על שמות כ':י"ג

לא תנאף עַמִּי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווּן גִּיּוּרִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם גִּיּוּרִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִשְׁתְּהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם גִּיּוּרִין דְּלָא יְקוּמוּן בְּנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן וְיִלְפוּן לְחוֹד הִינוּן לְמֶהֱוֵי עִם גִּיּוּרִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי גִיּוּרָא מוֹתָא נָפִיק עַל עַלְמָא:

אין שום לגיטימציה לחטאים,

שאבותינו מסרו את הנפש כדי להמנע מהם

ופה אנשים נותנים אותם ככה בחינם, או בזול מאוד ליצר הרע.

מובן שאתה לא יכול לתת לגיטימציה לדברים מסויימים, אבל אם אתה חש אמפתיה כלפי מישהו, אין בזה פסול, הפוך.

התורה לא אומרת לנו לא לרצות דברים מסויימים, אלא להתגבר על הרצון.

אתה לא חש אמפתיה כלפי מישהו/נושא מסויים? מובן. לא עם כל דבר אנחנו מזדהים. אבל למה לעקוץ?

כואב לבנאדם שקשה לו. הוא לא אמר שהוא נופל. אמר שקשה לו. למה במקום לעזור אתה יורד עליו?

ולגבי הפרידה, לדעתי מה שהוא התכוון זה שכשיש מישהי ונמצאים בקשר, יותר קל בראש לשמור, כי הנה תיכף יכול להיות שמתחתנים. אבל כשנפרדים, יודעים שיקח עוד זמן, וזה מקשה. 

מתיוון ככל שיהיה, חלש לעומת כל המסירות נפש ככל שיהיה - "לא נלחמים באש עם אש" - זה לא שירשור דיבייט על החוסן הנפשי של הדור מול עבירות, 
זה שירשור של יהודי פרטי שמשתף בקושי אמיתי שלו. גם אם יש מקום להכניס בו תוכחה - זה צריך להיעשות לשם שמיים, ולכן בתבונה. הסגנון של הדברים מתגרה ולא יעיל במבחן התוצאה.

אתה לא חייב להביע אמפתיה ואם זה נגד מצפונך - בטח שלא לגיטימציה,
אם אתה מרגיש שאתה לא יכול שלא להגיב בצורה מאופקת - לפעמים עדיף לשתוק, כאן ועכשיו, כסייג לחכמה,
וכן להביע את דעתך ורגשותיך במקום, בזמן ובאופן שבו הם יכולים להישמע ולהתקבל.

אתה לא חושב?

דבר ראשון אני לא בן 20( וגם לא הרבה יותר מזה אבל תקופה בדייטים)

דבר שני מאיפה אתה יודע מה עובר עלי??

כמה אני מתאמץ לשמור את העיניים לאישתי וכמובן את המגע. כמה ניסיונות ומאבקים לשמור על הקדושה למרות התסכול המטורף שנוצר.

אני בן אדם. קשה לי. מאוד. לא ביקשתי להתיר שום איסור!!

רוצה שהכל יבוא במסגרת של חתונה ומחוייבות. אבל שיבוא כבר.

אז הוא פחות מרגיש את הצורך במגע מהסוג שהוא תיאר.

וכשאין קשר, ובפרט אחרי פרידה, יש לו חוסר רגשי גדול שמתבטא בצורך בסוג המגע הנ''ל.

אתן פה רק קריאת כיוון.

להכיל את הצורך ולא להתכחש אליו.

מצד שני, לא להעצים אותו.

הרבה פעמים התייחסות אל כך נחשבת כמסוכנת שהיא עלולה להעצים את הצורך ומעדיפים להדחיק אותו, אך הדחקה מסוכנת לא פחות.

רחמים עצמיים בעיני זה לא כיוון טוב, אמפתיה כלפי הקושי ונתינת מקום, יכולה לאפשר גם למרחב שבו ניתן להתמודד ולהתגבר.