פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 459)

אמנם זה קצת מוזר ואולי סותר, אבל מי אנחנו שנחליט לה במה לבחור?

במקרה שיש לה טלפון לא כשר, לא במקרה שיש לה גישה לאינטרנט

יש הבדל גדול בין טלפון לא כשר לגישה לאינטרנט

אי אפשר לדרוש ממישהו אחר משהו שאנחנו לא דורשים מעצמנו, גם אם נראה לנו שהניסיון שלו גדול יותר וגם אם סטטיסטית הניסיון שלו גדול יותר.

א' זו לא דרישה. זה רצון
ב' כן, יש דברים שאני אעשה ולא ארצה שבעלי יעשה.. וזה לגיטימי לחלוטין במיוחד לאור זה שהוא גבר ואני אישה .

אני מאמינה ביכולת של האדם להתאפק ויודעת ממקור ראשון שיש בנות שנופלות בזה לא מעט, לכן אני חושבת ככה.
אני באופן אישי לא מסוגלת לדרוש ממישהו משהו שאני לא דורשת מעצמי.

לא דיברתי ספציפית על הפלאפון..

היא תגיד לך: "למה מה?"
ואת תעני:"למה נראה לך שזה מעניין אותי?"

אבל אני באמת רצינית, לגבי כל דבר שהוא לא הלכה, נגיד-לא קריטי לי שלא יהיה לו סמארטפון(ותעשו לי טובה אני מעדיפה מישהו עם וואטסאפ) אבל כן יציק לי שהוא מפספס זמני תפילה

לא זכור לי🤷🏻‍♂️

איזה ישנהה את מאיפה הבאת את זה עכשיו??

וזה אתה שלפת לי אותו משומקום

וואלה לא זכור לי שזה משם

האם זה צעד חכם? תלוי נסיבות.

תמוה מאוד אבל זכותה

אנשים פשוט עושים השוואה-
לה יש פלא' לא כשר אז מה אכפת לה שלו אין פלא' כשר.
בתור אחד אגב, שיש לו סמארטפון,
אני לא חושב שזו צביעות. לכל אחד יש את השיקולים שלו וזכותה לשאוף שבעלה יהיה משהו שונה ממנה. בחתונה אנחנו לא באים להתחתן עם מישהו בול כמונו, אלא מישהו שמשלים אותנו. וזה כבר שיקולים שלה

חוץ מזה, אני מקווה שההבדל בין בחורה עם סמארטפון לבחור עם סמארטפון הוא ברור. אז אוקיי, יש נטספארק. אני לא מדבר רק על זה. יש גם עניינים של ביטול תורה וכדו'. קיצר, אין פה משהו לא לגיטימי

אם זה חכם או לא- זה כבר שיקולים שלה. וקטונתי מלענות עבורה.

זהו. יודע שעצבנתי פה כמה,
אבל לפחות חשוב לי להשמיע פה דעה שונה ולשמוע טענות ענייניות

כל האמירות האלה של אם אני ככה אז לא הגיוני לדרוש שבן/ בת הזוג יהיה אחרת- באמת מיותרות. זו הסתכלות ממש לא נכונה לדעתי
למשל- אם אני פחות צדיק אז אני לא יכול לשאוף שאשתי תהיה יותר צדיקה כדי שתרומם אותי? נשמע לי קשקוש. אם אנחנו מתאימים או לא- זה קשור לשאיפות, לרצונות, למידות וכו'. לא למקום המדוייק בו אני נמצא עכשיו, זה לא גימטריה ולא מתמטיקה. תשאירו את השאלה אם זה מתאים לבנאדם עצמו

אבל גם קצת לא..

 

אפשר לשאוף רחוק, ולרצות שהבן זוג יהיה בתחומים מסויימים טוב יותר ממני.

 

לשאוף לזה שלבחור יהיה טלפון כשר, לגיטמי מאוד.

אבל לא להסכים לצאת עם בחור כזה, נשמע לי פחות לגיטמי.

 

צריך לשמוע ולראות מכלול. 

וכאן בדיוק נכנס העניין של קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים.

 

אי אפשר לדעת מה השיקולים שלו לכך שיש לו או אין לו סמארטפון.

ולפסול על זה מראש, זה לא נכון לדעתי.

(קצת היה נשמע שזו דעתך ממה שכתבת, אבל מהכותרת נשמע קצת אחרת.. @והוא ישמיענו אבל אולי לא הבנתי אותך )

 

 

 

 

צריך לשקול כל דבר ולתת יותר צאנס ממה שחושבים על דברים שהם יותר טכניים ופחות מהותיים.

רק אומר שהתגובה שלי בעיקר מופנית לכל המייעצים פה שאומרים שזה לא לגיטימי.
את צודקת לגבי הבחורה- והיא תעשה את השיקולים שלה.. אבל לקבוע לה שאם היא תנהג ככה זה לא לגיטימי-
נראה לי שבתור אדם שלא מכיר את פותחת השרשור לא מרחוק ולא מקרוב, ומניח שככה כמעט כל מי שהגיב פה- אין לי את הפריבילגיה לחוות את דעתי בענין האם זו תהיה צביעות מצידה או לא. מי אני שאקבע!

אבל הייתי מציע לה לבדוק טוב טוב אם היא לא טועה. [בקריטריון שהיא מציבה, או בזה שהיא לא דורשת את אותה דרישה גם מעצמה, או בשני הדברים], כי יש כאן משהו מוזר.

 

יש תחומים אחרים, שבהם מאוד מתקבל על הדעת שמישהי רוצה מישהו שונה ממנה.

 היא צריכה להיות מוכנה לזה שמשהו עם כשר לא בהכרח ירצה אותה

בתור זוג- יש לנו טלפון אחד "פרוץ" בבית (-אני משתמשת בו).






אדם נמדד גם ביראת השמיים שלו עצמו, מול אלוהיו.
מי שרוצה לעשות חשבונות שמיים פה בארץ- מה טוב
לא בטוחה שזה נכון.


יש כל כך הרבה לעבוד בזוגיות
שאפשר לקחת גם את זה לנושא שיחה. וללבן ביחד.


@איכה אני לומדת הרבה מבעלי ושואפת למעלה, בזכות העבודת ה השונה, הפרטית של כל אחד מאיתנו.

לרגע לא אמרתי שעבודת ה' צריכה להיות זהה.

 

אלא שאין מה להתפס לדברים חיצונים ולהשליך מהם על רמה רוחנית או סגנון עבודת ה'.

 

ולכן, אפשר לשאוף שהוא יהיה משהו מסוים, אבל אין צורך להתפס לזה. (ולכן לא לפסול על כזה דבר)

 

ובפגישה אפשר לדבר ולברר, ולראות מתוך מכלול רחב יותר.

 

 

לא הצלחתי להבין למה תוייגתי. 

לעניות דעתי אם יש לבחורה דרישות מהבחור שקודם כל תדרוש אותם מול עצמה..

אישית הייתי שמחה אם לבחור שאני נפגשת איתו היה טלפון כשר/בלי אינטרנט,
אך מכיוון שהמצב שלי עם הטלפון לא מונח שם אני לא אדרוש זאת מהבחור.

הרבה בהצלחה~

היינו זוג כזה.

אבל זכות כל אחד לחפש מה שהןא רוצה.
לדעתי זה קצת יעצבן את הפרטנר

אבל לא חכם ונראה לא טוב..

ובתנאי שהיא לא עושה שימוש בעייתי במכשיר בעצמה.

 

אני יפול אותו על...
הוא יפסול אותי על?
באמת כאילו חבל
לא שאני מזלזלת חלילה במי שנשמה טהורה והעיף את הפלאפון
פשוט לא צריך להרגיש רחל אמנו ולפסול בחור שלא כמוך

הרי היא יכולה כאן ועכשיו להחליף לטלפון כשר. למה היא לא עושה את זה? יש לה עשרות הסברים.

למה היא לא מסוגלת לשמוע את ההסברים שלו, למה לו יש טלפון כזה?

אם היא שומעת את ההסברים, ואומרת שההסברים לא משכנעים - אני יכול להבין.

אבל לפסול מישהו על משהו שהיא עצמה עושה מבחירה, זה לא יפה.

 

לפסול מישהו כי הוא נמוך ואת גם נמוכה - פה שייך לדבר על "הפכים משלימים". כי אין לי בחירה לגבי הגובה שלי. אבל בדבר שאני יכול לעבוד על יצירת איזון בעצמי, לצפות ממישהו אחר לאזן אותי זה לא טוב.

בחור שרוצה מישהי יותר צדיקה ממנו זה נפלא. אבל בחור עצלן שלא רוצה לקום לתפילה, ורוצה מישהי שתחנך את הילדים שלו במקומו - זה סתם איכסה.

כמובן הכל מותר. מותר לי לבקש כסף מאנשים ברחוב. השאלה אם זה ראוי והגון.

בישיבה אפשר להסתדר בקלות בלי סמרט', לעומת הבחורה שנמצאת מן הסתם באוניברסטיה או שכבר עובדת ואז יותר קשה להסתדר בלי סמרט'.

אז אם את מחפשת בחור ישיבה ואת רוצה שעכשיו בזמן שהוא בישיבה הוא יהיה עם פל' פשוט זה לגמרי מובן, אם את מחפשת בחור שכבר אחרי הישיבה, או בחור ישיבה אבל את רוצה שהוא יהיה גם אח"כ בלי סמרט', זה פחות מובן.

תיפגש עם אחד שיש לו סמארטפון? 

 

בכל אופן, לעצם השאלה שלך, בעיניי לא לגיטימי.. 

יותר קשה לגבר בעניינים האלה מאשר לאישה.

צריך כבר לפתח חסינות לחוסר נעימות מתישהו, לא?

צריך להתגבר ולהיות נחמדים ולומר יפה שלום אחרת זה סתם יכול לפגוע.

יצא לי לפגוש אחד  בצומת רמזורים וכשקלטנו אחד את השנייה הטמבל הסתובב לצד השני בצורה הכי שקופה שיש. הייתי בהלם כמה חסר טאקט אפשר להיות. וסיימנו את הקשר בצורה הכי יפה שיש.

 לא עושים דברים כאלה.

וואיי לגמרי...אני בעד לחלוטין אבל כשהצד השני לא מחזיר שלום ובצורה הכי הזויה מתעלם כזה..אז כמו שאמרת ברור שזו שטות גמורה

יצאתי פעם עם מישי מהצבא היינו באותו משרד .. ואז שנפרדתי הייתי סופג ממנה מבטי שנאה ותמיד היה מתח באוויר

מה רע בלהמשיך שלום שלום

ניסתי לדבר איתה ולסגור את זה בצורה יפה וכו
וזה נראה כאילו זה סידר תבעיה .. אבל אחרי יומיים זה חזר.. בקיצור תחכי עד שהוא ימצא זוגיות והכל יחזור להיות נורמלי

אבל אנשים כל כך קשים, מתלוננים שאין הצעות אבל כשמנסים להציע בכלל לא נותנים הזדמנות

רק אני אחשוב ואחשוב

נותן לי הרגשה שלא מעוניינים שיכירו להם

אחד (שדווקא סיימנו לא מוצלח) נשוי לחברה שלי. האמת שגם כל הפעמים שיצא לי לראות אותו אחר כך היו לא מוצלחות (בוכה לחברה אחרת למשל) וחסרות יכולת תגובה שלי, אז התעלמתי
ועוד כמה שגרים קרוב או סתם איכשהו יצא לראות- אם ממש עברתי לידו ושנינו קלטנו עם המבטים עשיתי כזה שלום עם הראש (בדרכ גם הסמקתי קשות, אבל זה לא נשלט) פעם אחת גם אמרתי שלום בקול.
ואם קצת יותר רחוק אז מתעלמת ומשתדלת לא להתקרב כדי לא ליצור יותר אי נעימות.

בעיני צריך להתנהל כמו עם אנשים אחרים שמזהים אבל הם לא חברים שלך... אם בדרכ את ניגשת לומר שלום- אז גם פה. ולהפך.

אבל עצם המודעות היא הדרך שבה תוכלי לעזור לעצמך. 

 

מצד אחד לא צריך לצאת עם כל הצעה. 

מצד שני חבל לפסול לפני שנתת הזדמנות אמיתית להכרות. 

 

תחשבי על איך את בוחרת את החברות שלך...

לי למשל ממש לא אכפת איך הן ניראות, מה המקצוע שלהן, מה העדה ואיפה הן גרות.

 

יש לי חברות שהן כל כך שונות אבל...הרבה יותר חשוב לי שיהיה חיבור פשוט. שיהיה לי כיף איתן. 

 

כדאי לך להסתכל על זה ככה. 

 

 

מתכנן את ההמשך זה טוב ויפה
אבל צריך שניים בשביל להקים בית וצריך שאת תרגישי שהוא יכול להיות מתאים
אז קודם כל בשביל התחושה שלך אל תלקי את עצמך אם את באמת ובתמים לא שמחה קשה לך עם הקשר הזה.. את מרגישה שהוא לא מבין אותך ומשהו באינטואיציה לא שקט..
אז אין מה לנסות בכוח כמובן שכל מקרה לגופו

את מה שכתבתי כאן את צריכה להסביר לו אני מאוד מעריכה את כל הטוב ואת הזמן שהשקעת ..
אבל משהו בי לא שקט ואני לא שמחה ..
אני נאלצת להפסיק את הקשר
ואני באמת מודה לך על זה שהיית איש יקר

אני לא יודעת בכל זאת אני לא מכירה אותו אבל את יכולה לספר לו על התחושות שלך בנעימות.
ובכבוד

שבפעמיים הראשונות שיצאנו הייתי איתו על אותו גל, וההרגשה הייתה הדדית, ומבחינתי הייתי 'על זה' ממש,

ורק בפעם השלישית שיצאנו הדעה שלי השתנתה מהקצה לקצה.. 

פשוט פתאום קיבלתי את התמונה המלאה עליו,

וקראתי הרבה דברים בין השורות שאני פחות מתחברת אליהם..

לפי שיטת הפלסטר הוא צריכה להגיד לו 321 ביי נשמה שיטה די נוראית הייתי אומרת

אבל כן 321 ולהפרד
הבנאדם יפגע גם אם היא תגיד לו שהוא מלך העולם והגבר המושלם וזה לא הוא זה היא..
לכן אין מה להתייסר יתר על המידה פשוט לסיים את זה הכי מהר שאפשר

הוא יפגע בכל זאת .. אז למה להאריך את הסבל באים נפגשים מסבירים בצורה יפה נשארים כמה שצריך וסוגרים את הסיפור

..

לומר מה החלטת.

תוודאי שהוא מבין פחות או יותר איפה את עומדת עם כל הקושי שבדבר..

תתפללי להקב"ה שיתן לך את המילים הנכונות והרגישות הנצרכת  ותעשי את זה בעדינות ובנחישות, תציפי את הקשיים וההתלבטיות.

זה בסדר לדעתי למשוך את זה גם עוד כמה ימים נוספים אם את מרגישה שהוא לא מספיק מבין מה עומד ליפול עליו .. אבל כמובן לא יותר מדי. בהצלחה.

לפרגן לו על הדברים הטובים אצלו, כולל הרצון להתקדם וכולי.

מצד שני, לומר לו שאת לא רוצה לצער אותו אבל גם לא לשקר לו ולבזבז את הזמן של שניכם ולכן החלטת להיפרד. זה כואב גם לך אבל זה הדבר הנכון

אפשר להקשיב לו לתגובה ולתת לו טיפה לפרוק אם ירצה ואז לסיים.

לברך בהצלחה בהמשך.

מעריך את הרצון לראות את הצד שלו ולעזור לו, זה מאד חשוב בזוגיות

בשיחה אחת להגיד לו מה פריע לך. להציב לו מראה שהוא דוהר קדימה בזמן ש- א' ב' ג' מפריע לך. תשמעי אותו ותהיי באמת מוכנה לשמוע ולהבין גם את הצד שלו. מקסימום תשתכנעי... בכל מקרה בסוף תגידי לו שאת צריכה לחשוב, שיבין שהמשך הקשר לא ברור בכלל.

אחרי שהסברת לו והחלטת סופית. בשיחה נפרדת תודיעי לו מה שהחלטת מתוך רכות ועדינות. תגידו לו שאת רואה בו הרבה דברים טובים.. שלמדת ממנו, ואת בטוחה שמגיע לו משהו מיוחד וטוב, וזו פשוט לא את. לא להגזים עם זה כי זה לא באמת מעלים את הקושי אלא רק מרכך את הנפילה..

דבר אחרון, תתפללי עליו סתם.. זה אני, אבל אם מרגיש לך מתאים זה גדול מאוד בעיני...

הגיוני?

ותודה שוב!!

רגוע ועדין.

@חן,
@אורה×2
@פסידונית
@סלט

גם אתם רואים את אחותי בפורום?


אולי היא מאחורי המסך??
לאאא!!! אני שם!!

אולי היא בפייסבוכ? אולי בכלל באוטובוכ

איפה היא תעזרו לי



מצאתי אותה! חןפסיכ

רעיון מקסים ומעודד !

אתה כזה עדין
אתה כזה מתוק
ותמיד כשאני רואה אותך
בין כל החברים והצחוקים
ודברי התורה והשמחה
אני רואה אותך כמו חתול
בודד
פגיע
תמיד כשאני רואה אותך
אני רואה את נשמתך
אני רואה ויודעת כמה קשה לך שם בפנים
ובכל פעם
שאני רואה אותך
בא לי פשוט לחבק אותך
לחבק חזק
לאסוף
להכיל
לאהוב
כל פעם שאני רואה אותך בא לי לאהוב אותך
בא לי להגיד לך
שכל הקושי
והכאב והצער והתסבוך
הפכו אותך לאדם
עמוק ורגיש ואהוב
הלוואי שהייתי פשוט מחבקת אותך מכל העולם שסביבך.
הייתי לוחשת לך באוזן שיש טוב
והוא יבוא
ואתה תמצא אותה את האחת שלך
תמיד שאני רואה אותך אתה מדבר על מציאות שאדם שוכח את שמו
מדבר על קשיים ומסעות בחיים
וכמה שבא לי ללחוש לך באוזן את שמך
את מהותך
את העוצמה שלך
את הגודל שבנשמתך
שלא תשכח אותו לרגע

גור קטן.
בודד
מתוק
שיגמר הכאב
שתוכל לאהוב

"שאדם שוכח את שמו"..
ממש יפה ועמוק

הכתיבה שלי.
אבל אני לא מרגיש מסכן בכלל.

מפחד שאני מתקבע כרווק. כל כולי מוכן לזוגיות.. אבל הדרך... יש לי בדיחה עם חבר שמרוב שאני בשל הספקתי להירקב 😬

והסתבר שלא

שאת תא מוכנה לזוגיות או שלא נשחקת?

כמעט כמעט נשחקתי סופית. הכרחתי את עצמי לאמץ את השריר של הדייטים/ לבחון אם מתאים לי/ ולהכין שאני רוצה להתחתן ולא להישאר בודדה.

אז הסתבר שלמרות המימד הנפשי
שלא היה קל,
הרצון ליחד לא נכבה לחלוטין. היו בעומק, גחלים שלחשו קצת יותר בלחש....
בסוף אחרי כמה שנים
מישהו החליט שבא לו להתחתן
ואני הייתי זאת שהוא רצה...

אולי בגלל שאני אף פעם לא שמה לב לאחרים
או שאני פשוט מכירה כאלה וכאלה

המקום היחיד ניראה לי שאני מצטייר בו רווק זה פה.
יש אנשים מהעיר שלי עכשיו שרק לאחרונה הבינו שאני רווק אחרי ששאלו אם יש כבר ילדים חחח
מענייל כמה עדיין חושבים ככה

אני עושה קניות בסופר, מתבעס שאין ירקות נורמאלים ואחד העובדים אומר לי בהזדהות זה בסדר יגיעו בהמשך, גם אישתי עושה לי בלאגן על זה.
לוקח טרמפ, הנהג שואל אם זה בגלל שהרכב אצל האישה,
ועוד מיני רבים כאלה...
מעניין מה הופך אותי לאחד שנראה נשוי,
ואיך באמת ניראה רווק🤔

הכי בריא עכשיו לא לחשוב על העתיד, אלא לתת לכאב כמה מקום שהוא צריך, לתת ללב את הזמן והמרחב שלו

נפרדת רק אתמול אז מן הסתם שיהיו דמעות
בעקרון עד שאת מרגישה ששיחררת את הכאב ונתת לו אפשרות לצאת החוצה אז את כבר יכולה להבין שמפה את כבר חזקה ולא שוקעת לתוך זה שוב

זה בהחלט לא נעים לחזור שוב למעגל הפ"ופ אבל כשתיהי מכוונת מטרה וחדורה באמונה שתפגשי בקרוב את בן זוגך הראוי לך תקבלי את הכוח

ולגבי המחשבות, אל תלחמי בהן. תנסי רק להעסיק את עצמך בדברים אחרים כדי שלא לשקוע במחשבות על העבר. תנסי לדמיין ולצייר במחשבה את העתיד.

ושוב, זה תלוי באדם.
תמיד אפשר לשאול לא בטוח שכולם יקבלו את השאלה כלגיטימית ויבחרו לא לענות.

לעניות דעתי זה ממש תלוי את מי ובאיזה פורום.
יש מקומות שזה יהיה ממש לא לעניין לשאול שאלה כזו~

בהצלחה.

 

סתם חברים- תלוי איזה פורום של חברים, מה הסיטואציה..
לי יצא כמה פעמים לדבר על זה עם חברות.. עשינו תחרות מי יצאה עם יותר, לא נעים להגיד מי ניצחה 

 

עם מי שיוצאים, בעיני פחות לגיטימי. עד שלב האירוסין..

אם כי לא בטוחה שעד האירוסין ממש

יצא לי פעם שמישהו שאל בפעם שניה שנפגשנו, הרגיש לי לא שייך

אין לי בעיה לענות...

זה רק מספר ;)

אבל כן בד"כ צריך להרגיש בנוח כדי לשאול את זה

לא עניתי באלגנטיות. לא הרגיש לי נעים, אבל לא חשתי שעצם שאלת השאלה פגעה בי...

מומלץ לפני זה לחשוף כמה פעמים אתה יצאת לפני שאתה שואל את השני.

ולכן היא מרגישה כמו אלף שנים. אי הוודאות...

אם ממוקדים, ובודקים כל הזמן איך להתקדם נכון ו-מועיל!! היא אמורה להיות באמת קצובה.

הרבה יהושע שפירא אומר שצריך להפגש בערך עם 5 אנשים כדי להתחתן.

ושאם את / אתה פוסלים כמה פעמים ברצף, צריך לבדוק מה לא מתנהל נכון.

זה בטעות נהיה מסובך כל כך בדור הזה ואין סופי,

אפשר להחזיר את זה למציאות ולטבעיות ועדיין שיהיה אושר ואהבה!

 

ועם זאת ברור שזה מאתגר, מפחיד, מרגש ועוד.... ועושה תחושה של אלף שנה.

אומרים על הריון לדוגמא שזה 8 חודשים ושנה... איך פתאום חודש אחד מרגיש כמו שנה?

כי יש שם המון רגשות חזקים מאוד ואינטנסיביים וכל רגע המוח שלנו עף למקום אחר..

 

אימון מייעל מאוד את הצעדים המעשיים וממילא עוזר גם בתחושת האלף שנה...

וכמובן שגם נותנים מקום לרגשות האלה בצורה הנכונה.

 

בהצלחה

לא בדיוק הבנתי.

אגב-אם כתוב 100% זה כבר סימן שזה שקר

מה אתה מחפש לראות? נביאה כזאת שמתבודדת על ההרים עם צאן, חמת מים וחלילית?
או שאתה מתכוון למשהו אחר?

ומעסיקה אותה, אחת שמנסה להתקדם בעבודת ה'.
שיש לה רגש דתי - חסידי. ששואלת איפה היא ביחס לתפקיד שה' נתן לה...

בקיצור מישהי שתבין את השפה שלי
את הכיסופים שלי לה' ולגאולה ותוכל להיות חלק מהם לעורר אותם ולפתח אותם

הכי קל להתחבא מאחורי השאלה איזה תפקיד ה' נתן לי, אתה צריך לגלות בעצמך מה אתה טוב בו ויכול לתרום בעולם, וככל הנראה זה התפקיד של ה', אי אפשר כל היום לחשוב מה השליחות שה' רוצה שאעשה בעולם
אנמ אגיד משהו קצת חריף,מה שאתה מתאר זה סרט הולייוד בקיצון כיבכול השני.
איך נראית בעיניך בת או מה היא צריכה חעשות כדי שתדע שהיא כל הזמן מחפשת מה לדייק בעבודת ה' שלה?
זה משהו פנימי שלא אפשר חספר אותו כלפי חוץ,אולי רק יגידו לך על זה שהיא תמיד נמצאת בבירור עבודת המידות שלה .
פשוט קצת אתה מדמיין מישהי שממש חיה את זה.
אז לבחורה שלך,יש גם לימודים או שירות לאומי, או עבודה, וגם אוהבת לטייל, ובראש שלה הנשמה עוסקת בבירור מידות,
זה לא משהו לדעתי חיצונית אפשר לראות את זה,בטח שלא בדייט ראשון
זה משהו כל כך עמוק שהדיבור עליו הוא בקשר מתקדם מאוד.
לדעתי

בנות שלמדו בטהר יכולות להתאים. אם אתה רוצה שאביא לך מספר של שדכן שמכיר אז בכייף.

לטייל זה להתחבר לטבע, להנות מהבריאה, מהיופי של העולם שה' ברא.. זה משמח, מסיח את הדעת, מנקה את הלב ומחזק את החיבור לה' ולעולמו. והוא גם רוצה שנשמח ונתחזק.. וזה גם פותח את המחשבה להכיר אנשים ותרבויות שונות ולהתחזק באהבת ישראל. ויש ערך גם בסתם להנות מהטוב של העולם בקדושה.
אני בטוחה שרוב הבנות שאוהבות לטייל, זה הרבה יותר משהו שבא מבפנים מאשר סתם חשק חולף. בעיניי זו יותר חוויה נפשית ורוחנית.
ובכלל.. כל רצון שיכול להיתפס בחוץ כשולי ורדוד, אם הוא קשוב, בד"כ מספר על רצון הרבה יותר עמוק ופנימי..

בדרך בה פסקת

הזדהיתי עם לא מעט מהתיאור הממשי שכתבת שתי הודעות למעלה, ולא הייתי מגדיר את זה כ'לב בוער'. לא יודע מהזה. אני מפחד לקבל כוויה מאש בוערת. כן מתפלל לבחורה טובה, נעימה ותורנית

ואני לא חושב שלטייל זה פחות 'עבודת ה'' מאשר השהות של שנינו בפורום הזה

או אמרו עליה שהיא אוהבת לטייל...

אמרתי - לא שמעתי על אחת שלא אוהבת לטייל, זה פשוט אמירה נדושה

חח אז שברתי את הסטיגמה שכולן אוהבות לטייל
אני אוהבת בתי מלון
אבל ממש לא טיול של 9 שעות בחום , או משהו בסיגנון בשביל להגיע למעיין

אני לא אוהבת לטייל

ולרגע ברצינות,
תגדיר לעצמך מה אומר הלב בוער שאתה מחפש.
ועל ההגדרה תבנה שאלות שיגרמו לצד השני לענות לך את התשובות שאתה רוצה לשמוע.

זה לא קל, ולא בהכרח תקבל תשובות יותר טובות.
אבל הכלי שהופך את הבירורים ליותר יעילים זה שאלות לא צפויות.

בהצלחה!
(אם אפשר לעזור במשהו, אז בשמחה)

אני מנסה להבין איפה מונחת הסטירה בין בחורה שאוהבת לטייל לבין שאותה בחורה תהייה בת מלך שדורשת ושבוערת למלך?

אין בכך שום סטירה. לפחות לא מהנקודת מבט שלי~

וכצפוי, לא חושב שהבינו את כוונתך. תקן אותי אם אני טועה:
הדוגמא לטיולים אינה קריטית כלל, היא דוגמא בלבד, ומדויקת אגב. הכוונה היא שהפרטים אינם אמיתיים או משקפים ובעצם לא אומרים דבר. מעבר לעובדה שרובן לא אוהבות לטייל אלא אולי לשבת בטבע, הנקודה המפריעה היא השטחיות.

ו@חבקו"ק בנשמה! שואל דבר פשוט; איך מוצאים את זו עם הלב הבוער לעבודת ה' כשכל מה שיש הוא כמה פרטים שטחיים שחלקם אינדיבדואליים או לא מדויקים במקרה הטוב. גם שאלות בירור לא מועילות, כי כל אדם חי את הבעירה הזו בצורה שונה ומיוחדת לו.
**כמובן שמי שטיולים באמת חלק משמעותי ממנה, לא עליה דובר**

@זוהרת בטורקיז לגיטימי שהנושאים האלו יהיו חיצוניים לך או להפך, עמוקים כל כך שלא יראו כלפי חוץ. אבל
אני חושב שלא נכון (כותב בעדינות) לנסות להוריד את מי שחי אותם ממש. ותתפלאי, יש כאלו משני המינים ב"ה, רווקים ונשואים, ולא רק בהוליווד (?).

הבעירה הזו קורנת כלפי חוץ. כל משפט, כל מעשה, כל מחשבה ותפילה יהיו מתוך אותה בעירה לה'. אני משתמש בביטוי של פותח השרשור עקב נוחות, אך ניתן להשתמש כמובן בשמות שונים לחיים אלו.
לא צריך לחיות בבית המדרש כדי לשים במרכז את רצון ה', ולחלק מאיתנו השאיפות והרצונות האלו הם הם אלו המקדמים אותנו לעבר התפקיד שלנו. איננו מתחבאים מאחוריו, להפך, אנו פועלים ע"פ יחסינו אליו, (כן, זו לא אגדה, חלקנו בטוחים בתפקיד שלנו) בעבודה ובלימודים, וכן, גם בהקמת הבית.

מבינה מאוד מאוד את מה ש@חבקו"ק בנשמה! מתכוון 

זה הקטע הזה שרושמים דברים כאילו בנוסח שהעולם רגיל לדבר, בלי באמת לשים התייחסות אישית ומעמיקה

על מי אתה באמת

שאלה ממש מעניינת.
אני יכולה רק להגיד שבעקבות ההבהרה של @דעתן מתחיל עברה לי בראש מחשבה-
אני לא בטוחה שתמיד זה ממש 'בוער' כלפי חוץ.. דווקא הבעירה הזאת, הקשר שלי עם ה', ההתכווננות הנפשית (ובתקווה שגם המעשית) שלי אליו.. זה מצטייר לי בתור משהו מאוד פנימי ואישי שהייתי מעדיפה לשמור לעצמי (לא בקטע אנוכי, כן?).
סביר להניח שזה בא לידי ביטוי בחוץ באופן מסוים, אבל ממש בוער..? לא יודעת.
ואז, גם אם אכן זה קיים בי, או באדם שמולי, לא בטוח שזה משהו שאפשר לקלוט אותו בפגישה ראשונה, כי אולי זה דורש היכרות יותר עמוקה.

מה שכן, אני חושבת שגם בחלק מהפרטים השטחיים אפשר למצוא רמזים לבעירה. לא תמיד. אבל אולי בכ"ז. לא תמיד אהבה לטיולים היא שטחית(;

אבל בלי, אז בשביל מה אנחנו פה?

מצוות לאו להנאה נתנו
קיצוניות של 1 בלילה

אולי ללכת לשיעורי תורה שיש בהם גם בחורים?

נשמע שהשתדלות מעשית כבר עשית, עכשיו את יכולה להיות פנויה לעיקר

2 יש אנשים שאומרים שאחרי שהלכו לטיפול רגשי או אימון או משהו בסגנון, ההצעות שהם קיבלו השתפרו משמעותית. אם את חושבת שיש תחום שכדאי לך להשתפר בו, או אם את מרגישה שגם כשיש הצעות את לא מצליחה לנצל את הפוטנציאל שלהן, אולי כדאי ללכת לאנשי מקצוע ואולי על הדרך זה יעזור גם לזה.

 

3 קבוצות וואטסאפ, אתרים, ועוד...

 

4 לנסות לחשוב מחדש על השאלה את מי את מוכנה לפגוש

 

5 המון הצלחה

ולזרום עם החיים..

הלוואי עלי השתדלות כמו שלך

אכן מצב מבעס וחוסר האונים, קשה.

ואשרייך על ההשתדלויות שכבר עשית בפנייה לאנשים שונים, חברות, שדכנים,

השתדלויות שבטוח דורשות מאמץ, והתגברות על מחסומים ואי נעימות.

עדיין יש הרבה מה לעשות

א. לחזור על פעולות שעשית בעבר.

לפנות שוב אל אנשים שהציעו הצעות טובות בעבר
ב. מאתרת הצעות, כתבתי על כך כמה פעמים

זו שדכנית פרטית שלך בלבד. פונים לחברה נשואה ,

שיודעת לדחוף דברים, ביצועיסטית עם לב רחב,
שצריכה הכנסה

משלמים לה לפי שעה על החיפוש, לפחות 80 ש"ח. 

היא פונה למקומות ואנשים רלוונטיים כדי לחפש לך הצעה. 

 

ברשימת התפוצה שלי, ביום ה-17 מגיע מדריך רעיונות למציאת הצעות

זה הקישור להיכנס לתפוצה

 

מדייט מעיק ומלאכותי - לדייט זורם ואיכותי

 

בתור מתכנת בחברת הייטק אני לא מקבל סכומים כאלה. נראה לי אני עושה הסבה חח.

אין שיטה יותר טובה מזה.

 

אבל הפסקה אמיתית, שבאמת אין סיכוי שיהיה לך זמן עכשיו.

 

שליש הוא אחלה אתר.

אם את צריכה ידע מפורט בנושא את יכולה לפנות אלי לפרטי.

בסביבות הגיל שלי

אבל אם נערים בגיל 19 ומעלה מתאימים לגיל שלך, אז אתרי הכרויות זה בדיוק המקום שרבים מהם נמצאים שם.

מכירה זוגות שנתחתנו בגיל יחסית צעיר שם.
אבל אל תוותרי על בירורים⁦⁩

רואים שם גם בנות 19-20. גם אותי זה הפתיע..

ועוד חיבוק

 

וזה פחות איזה תכונות מחפשים (אלא אם כן יש משהו מסוים שחשוב). אלא בסוף איזה סוג בנאדם הוא.. וזה פחות להגדרות.

בעיני עוד פרמטר חשוב זה הרמה הדתית. יחסית שהשאיפות יהיו דומות, משותפות..

 

והייתי שואלת בסוף אם יש משהו מסוים שהוא קריטי, שראית שנפגשת עד עכשיו וזה היה נכון/ לא נכון. 

תכונות, תחביבים, תחומי עניין.

זה מפוצץ אותו בין רגע.

לשבת עם כוס תה/קפה/שוקו/וכו'. אפשר גם בבית קפה אם בא לך, ופשוט לכתוב את כל הפחדים, הספקות, התקוות, הבלבולים. לפרט עד הסוף.
ובזמן הפגישות להתרכז ממש ב'מה שיש כאן ועכשיו', לא לשגות בדמיונות, פשוט להיות נוכחת ברגע הזה.
גם אני הייתי במצב כזה והדברים האלה פשוט עושים פלאים. זה כל כך משחרר.
בהצלחה רבה!

ותגיעי לקשר בשביל להנות, להכיר, להיפתח.

זה הכי הגיוני שיש פחד ובלבולים והם באמת יכולים לעכב את בניית הקשר ואפילו להבריח כמו שכתבת ולכן חשובה ההפרדה,

בבית - לברר את הספקות, לתת מקום לפחד ולבחור כל פעם מחדש בקשר,

בקשר עצמו - פשוט להיות בלי שאלות בלי ספקות, לבנות קשר.

 

את לא חייבת מיד בהתחלה לשתף אותו בכל מה שעובר לך בלב,

בקצב שלך, לאט לאט, לפי מה שמרגיש לך נכון.

מה גם שאם רק תדברו על הספקות, לפני שמספיק נתתם זמן ומקום להיכרות מעמיקה

זה יכול להפריע לכם להכיר לעומק, ומי יודע אם אחרי שתתני לזה מספיק זמן, חלק מהספקות כבר יעלמו מאליהם.

 

בהצלחה

ואכן חשוב כ"כ שלא תתני לפחדים האלו לקלקל את הקשר הנפלא. 

והעובדה שאת מזהה שהפחד אולי יקלקל לך, היא חצי מהפתרון.

@מקלידה משהו הציעה לך לשבת ולכתוב.

זה נקרא freeflow, שפשוט כותבים בלי פילטרים את כל המחשבות.

זה מנקה מההצפה,ומחדד מה בדיוק הפחד.

ומרגיע ונותן מקום לרגש.

ואם את בפחדים שמציפים מאד, כדאי בכל בוקר או לפני כל דייט.

ובתוך כל הבלבולים, חשוב שתגיעי לדייט משוחררת, מוכנה להנות ולהכיר.

אז,מה הדבר הנוסף שיעזור לך להיות במיטבך למרות כל הפחדים?

מה שהוא לטווח רחוק פחות מעניין כרגע.

בנוסף, לתת לעצמך להקשיב לו: ממה את חוששת? האם יש לך באמת פיתרון מוצלח למה שאת חוששת ממנו או שלא הכי חשבת על פתרונות למקרה כזה?

יודעת שנשמע מוזר. פחד הוא טבעי ובריא ורוצה להגן עלינו. הוא רוצה חיבוק והקשבה. תני לו את זה. אפילו זמן קבוע ביום. ותדברי איתו בשפה של הבנה וחמלה, תראי שהוא יאפשר לך להיפתח בקשר יותר ויותר

עם מחיצה לנשים

עושר ואושר

יש שם בעיקר זקנות, לא?

הייתי שם וראיתי גם צעירות

נניח רגע בצד את העניין של ללכת לקברים;

 

הרי באזור הר ציון לא הייתה עיר בתקופת דוד אלא רק מאוחר יותר, והמקרא מציין שהוא נקבר בעיר.

כמו כן ציון מיקום 'קברי דוד' שבספר נחמיה הוא למטה באזור נקבת השילוח.

אז מי שם??

אני מכיר את מה שאתה אומר. יש מסורות שונות, אני לא הייתי בכזאת קלות דעתי העניה קובע את דעתי על דברים שמקובלים (אמיתיים) אומרים על המקום הזה.
בוא נשאיר לחוקרים ולרבנים לברר את זה

גם אם זה כמו שאתה אומר- לא בטוח שאין למקום הזה משמעות יהודית גדולה. אנחנו לא יודעים מה היה, וזה לא סותר את התורה או ההלכה ככל הנראה

ובכלל- עצם זה שהנוצרים כל כך נלחמים על המקום הזה- אומר שיש דברים בגו, וזו גם סיבה מספיק טובה בשביל להתפלל שם. שלא ייהפך חלילה למקום עבודה זרה ושלא נעבור ח'ו על איסור לא תחנם

מצרף קישור:

המצויין בכתוב כקברי מלכי יהודה האחרונים (אחרי חזקיהו כנראה שהעיר הגיע לשם)

רובו שייך לזרמים נוצריים שונים שלא מאפשרים חפירה ארכיאולוגית מקיפה.

ממילא לא ניתן לקבוע שלא היתה שם עיר ולא ניתן לקבוע שדוד לא נקבר שם.

 

בכלל, המסורת בירושלים משך מאות שנים היתה שעיר דוד נמצאת בהר ציון.

רק חוקרי מאה השנים האחרונות החליטו "להזיז" אותה לגבעת העופל (עיר דוד של היום).

 

כבר לפני כמה עשרות שנים כתב על כך באריכות הגרי"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל

בספרו "עיר הקודש והמקדש" (חלק ב' פרק ד'. התמונה מעמ' ל"ו):

מצ"ב קישור לפרק המלא העוסק בנושא:

עיר הקדש והמקדש ח"ב - טוקצינסקי, יחיאל מיכל, 1871-1955 (page 1 of 90)

 

(הערה: חשוב להבחין בין המושגים השונים "ציון" ו-"ירושלים" בהם הוא משתמש

ולהבין איפה הוא ממקם כל אחד מהם).

 

המיקום בהר ציון מתבקש ולו מפני הטופוגרפיה של השטח (-הנקודה השלטת הסמוכה ביותר להר הבית); איפה הגיוני יותר לבנות עיר שתגן על ההר והמקדש? נמוך מהם או גבוה מהם?

 

 

 

ובהר ציון זוהי קריית המלוכה ... וגיבורי החיל

"סובו ציון והקיפוה סיפרו מגדליה. שיתו לבכם לחילה. פסגו ארמנותיה"!!!

 

וראו ביוטיוב הדרכות של יעקב סיביליה

ממש שוה

 

 

מי שרוצה עוד ראיה בפרטי

וביטויים שמשמע מהם, שהעיר הגיע גם למקום גבוה מופיעים רק מתקופת חזקיהו (גם אז מבית המלך עולים לבית ד'!)

היתה ציון והיתה ירושלים.

ירושלים בגבעת העופל.

ציון בהר ציון.

ואני חוזר ואומר, שאם יש קבלה מבוססת מגדולים, (ולא שסתם ראו חומות בזמן הגלות, אז העריכו ששם גם היתה העיר) שגם שטח הר ציון, היה בתוך העיר - נקבל ונתרץ תירוצים דחוקים או דרשניים.

אבל, פשטי הכתובים במלכים, דברי הימים, ישעיה ועוד מתאימים לדברי החוקרים, שהעיר בכלל ובית המלך בפרט, נמצאים במורד ההר שבראשו המקדש ורק בתקופה מאוחרת העיר התרחבה גם לגבעה המערבית.

דוד המלך מעולם לא שלט שם
שלא לדבר על להיקבר שם...

מחילה, אבל סתם כל אחד חושב שהוא יודע הכל, זה מחלה של הדור
אף אחד פה לא באמת חקר את זה ביסודיות, כולל אני, ולכן.. בואו לא נחווה דעתנו במה שאנחנו לא יודעים/ מבינים

(לא אומר לך- זה לא מופנה אליך. אומר בכללי.)

אתה ודאי צודק!
הייתי צריך להגיב לשרשור בכללי

הכוונה שלי היא שעיר דוד ספציפית
מעולם לא הגיעה עד לשם...

סבבה. הוא לא היחיד שטוען משו.
יש לנו גדולי ישראל מלפני אלף שנה שהתבטאו על הר ציון. נראלי שאני סומך עליהם יותר מאשר ארכיאולוגים ממאה השנים האחרונות

כל השטח מראה אחרת ממה שמסורת שגויה מנסה להראות, בוא תבחר למה להאמין-למדע שקיים בשטח, לעובדות, לרבנים שמסכימים ללא מחלוקת. או להאמין למסורת שכנראה נוצרית ולהמשיך לגלגל חצאי אמיתות בלי שום סיבה, וגילוי נאות, אני מדריך באיזור קבוצות באופן יומיומי

הוא כבר מוטעה ומטעה.
המסורת שאני אמרתי, שתלמידי הרמב''ן, ור' בנימין מטודילה והרדב''ז ועוד מצדדים בה ככל הנראה לא נוצרית..
זה שגם לנוצרים יש שם מסורת- יש מספיק מקומות שיש להם 'מסורות' ולא על זה ביססו חכמי ישראל את דעותיהם.

אני לא טוען ששם קבר דוד המלך. ואגיד שוב- אני באמת לא יודע כלום!. אבל להכחיש כל קשר יהודי למקום הזה זה הרבה יותר גרוע מאשר לטעון שהמקום לא קשור לעם ישראל אלא לנוצרים ולעזור להם להשתלט על כל המתחם. מה ששנים רבות, בעיקר במאה וקצת השנים האחרונות הם מנסים לעשות (למשל כנסיית דורמיציון הוקמה בסה''כ לפני כמאה שנה- ב1910)

ויופי שאתה מדריך שם, זה ממש לא קשור. כל אדם שני שילמד משהו על המתחם יכול להדריך שם מה שבא לו ע''פ השקפתו ואמונתו הדתית ואנאערף.
לא עשית מחקר מקיף על המקום, נכון? כי אם לא- תתקן אותי ואני עפר לרגליך.

וזה שאתה מתבטא בצורה כזאת חריפה, מראה שיש לכך סיבה. אולי כי קשה לך לאמת את מה שאתה אומר, אז אתה מזדעק..
נקודה למחשבה

יש לזה יתרונות וחסרונות.

 

הכי נכון לעשות את מה שאתה עושה ומתאים לך באופן טבעי, ומצד שני להיות פתוח לאפשרויות אחרות ולאנשים שחושבים אחרת ממך

שברור שאנחנו הרבה מעבר לפרטים, ואני הרבה פעמים כותב פה בשביל לאזן.
אבל, וזה אבל חשוב- יש לנו הגדרה עצמית. אחרת כל אחד יגיד שהעיקר זה הנשמה- כשנלך לשורש של הכל נגלה שהנשמה הפרטית של היחיד היא רק חלק מהנשמה הכללית של עם ישראל ונבוא למחוק את הפרטים ואז גם לא נישאר עם המעלה של עם ישראל.

טוב אז נאמר, אפשר להתחתן עם כל אחת ואין משמעות פרטית- שהרי העיקר זו הנשמה ולמי אין נשמה- דהיינו חלק מהנשמה הכללית של כנסת ישראל?. אבל זה כמובן לא נכון- כל הענין של החתונה זה להפוך לאדם שלם, אני כרגע גבר אבל אני לא אדם ואשתי היא אשה כרגע ואינה אדם. אבל ביחד- אנחנו אדם, במובן הכי 'פרטי'. אז מה טוב בלהיות פרטי?
הענין זה הצביון הייחודי- כן הפרטי- שאני מבטא. אם הפרטים לא יתבטאו פה אז אנחנו בבעיה. היצירה הכללית הגדולה תהיה חסירה.
זה מה שאנחנו באים ליצור כאן- יצירה פרטית עליונה שגם הקב''ה שותף בה. ורק על גבי זה באה ההגדרה של האדם הכללי- עם ישראל- "אתם קרויים אדם ואין עכו''ם קרויים אדם". כלומר בשביל לבנות את דמות האדם השלם- את בית ישראל- חייבים את המשפחתיות הפרטית. וכל זוג מעצב את המשפחה שלו ע''פ עצמו- במובן הגלוי- ע''פ השילוב שלו ושל אשתו.

אין ספק שהחיבור בין איש לאשה הוא לא רק ע''פ הפרטים. זה יהיה מאוד שטחי להסתכל ככה. יש נשמה, יש מפגש בין הנשמות, יש 'בת פלוני לפלוני'. אבל כדי שזה יקרה אתה חייב את ההגדרה העצמית שלך.

הענין הוא שריבוי ההגדרות הפרטיות הרבה פעמים מטשטשות את האדם האמיתי ולכן הרבה פעמים זה מפריע לי כשמתעסקים יותר מדי בדברים חיצוניים- שבוא נגיד ככה- אינם חלק מעצמיות האדם.
מאידך, אם אין שום פרטיות- אין גם מקום לחתונה כמו שכתבתי מקודם. כי זה מה שאתה בא להופיע יחד עם אשתך- את הפרטיות המשותפת שלכם. אחרת זה לא יהיה קיים בכלל בעולם.
אם תתחתן עם מישהי שלא צריכה להיות אשתך- שאין ביניכם חיבור אמיתי ע''פ השכל והרגש וכל הדרגות של חלקי האדם- לא תהיה פה הופעה שלימה. לכן חשובה הפרטיות.

היחס שבין הפנים לחוץ- הוא כמו היחס שבין הנשמה לגוף, ככה שהגוף הוא גילוי של הנשמה, הופעה. גם כישרון כזה או אחר זה גילוי של המימד הפנימי.
האם ההופעה לא מעידה בכלל על הדבר עצמו? האם הבגדים לא קשורים לאדם? ברור שיש קשר- זה פשוט דבר יותר פרטי. יכול להיות שהיום אני מתלבש ככה ומחר אחרת, יכול להיות שהיום אני לא לגמרי מאוזן בנפש ומחר כן. זה לא האני העצמי. אבל זה כן משקף- שעכשיו אני כזה.

קיצור, סליחה על כל האורך ואם הדברים משעממים או לא מחדשים. גם לא כתבתי הכי מסודר...
אבל אם מישהו יסתייע בזה אז לכן כתבתי.

בכל אופן, לסיכום:
1.) האדם מורכב מחוץ ופנים. אם האדם יטשטש לגמרי את החוץ- זה עלול להוביל למצב לא בריא ומסוכן של אובדן עצמיות, זה בטח לא יוביל לחתונה. אדם שלא סגור על עצמו לא יכול להתחתן והבית שלו יהיה נטול משמעות ייחודית- פרטית.
2.) כל תפקיד האדם הוא לבטא את פרטיותו המיוחדת בעולם, והשלימות שלו היא ביצירה המשותפת הפרטית עם אשתו הקרויה 'משפחה'. בלשון הרב קוק: ''האמון המשפחתי''- היסוד של חיי החברה של האומה.
3.) יש חשש כאשר מתעסקים יותר מדי עם הפרטים- לאבד את האדם כפי שהוא באמת וזה מאוד מוריד את הגודל של האדם. האדם הוא הנשמה- שהיא הרבה מעבר לגילויים הפרטיים- שנקראים גם 'החיצוניים'.

ולכן צריך תמיד לאזן- להתמקד בנשמה של האדם. אבל הנשמה כפי שהיא בעולם הזה מחייבת הגדרה עצמית.

זהו. כתבתי על רגל אחת, מי שיכול להוסיף, לחלוק לחדד או לחזק- אדרבה
לחיים לחיים

אכן סיכמתי בסוף בגלל שחפרתי לכם הרבה, אז שלא תיאבדו באמצע חח.. אני לפעמים כותב בצורה כזאת קצת אסוציאטיבית 😅

ומוסיפה מחשבה על רשימת מכולת או לא-
בעיני לא צריך רשימת מכולת של 100 תכונות/ מידות וזה מי שמתאים..
אלא יותר כמה דברים שראית שזה משמעותי בעיניך ובעקבות הדברים האלו קשרים אחרים לא נמשכו..
והכי חשוב לא להיות אזוק בהגדרות . להגיד שזה מה שאני עכשיו חושב שמתאים לי, ואולי יום אחד אחרי שתפגוש דברים אחרים תבין שמה שחדבת זה לא בדיוק. להיות פתוח לשינוים

ו-תודה

ואני באמצי לתהות לעצמי אם זה טוב או לא

 

 

אבל אני נוטה יותר  להאמין שזה טוב ככה

למה זה חשוב?

זה יעזור לך להגיע להצעות מדויקות, ולא להסתובב שנים בדייטים לא רלוונטיים.

צריך בעצם להיות בררנים על הדברים הנכונים.

ממה שעלה פה - הרשימת מכולת היא הרבה פעמים מורכבת מדברים חיצוניים שבאמת פחות חשובים.

ולכן צריך לייצר רשימה של 3-4 דברים,

שהם קריטיים באמת,

בעצם הדברים שאת / אתה צריכים שיהיה לכם בקשר כדי שהוא יוכל להתפתח לקשר אוהב ולחתונה.

 

כל בן אדם שמציעים לי אני בודקת את הבן אדם בעצמו ולא מנסה להכיליל הגדרות 

 

בודקת שהוא בן אדם טוב, כמה דברים שחשובים לי, אבל עדיין, זה לא רשימה

טכניקה שיש כאלה שהיא מועילה להם. בוודאי יש גם פילוסופיה מאחורי זה. אבל אסור לשכוח שזה רק טכניקה, ובמיוחד בתחוים האלה אסור לשעבד את עצמנו לטכניקה. מי שזה מצליח לו - מצוין. אפשר גם להסביר למה זה טוב. אבל מי שמסתייג מזה - בין אם במבחן התוצאה זה לא עוזר לו, או שזה גורם לו לתחושה לא נוחה - אין בזה רע.

לדעתי בוא נוריד את הביטוי הזה.. הוא קצת מזלזל בעניין הזה שאנשים מחפשים דברים מסוימים

בלגיטמיות הזאת שיש מציאות שיש לנו רצונות ומטרות מסוימות בחיים שלנו. זה לא רע.

להגיד רשימת מכולת, תמיד בעיניי זה מצטייר כמו משהו פחות חיובי... שכאילו באים להגיד שחשוב לי הפרטים החיצוניים ופחות המהות.

בעיניי זה לא נכון. חשוב מאוד לדייק את עצמנו. ודווקא בדברים הפנימיים האלו. פנימיות היא לא איזה מושג מרחף ותלוש מהמציאות

גם היא מוסגרת תחת תוויות מסוימות. זה לא פסול. זה דווקא עוזר לך להבין מה אתה מחפש. לא כל אחת מתאימה לך הרי.

 

וכמה פתוח וגמיש שתבוא עדיין יש לך העדפות מסוימות, אולי אתה מתכחש אליהן, אבל הן בוודאי קיימות.  

 

יש אנשים שחשובה להם מאוד מידת השמחה, לאחת חשוב בחור שייזום בקשר, לשלישית חשוב הקשר שלו לתורה..ועוד ועוד.

 

זה גם יעזור יותר לבחורה להבין מי אתה. זה משדר רצינות, אחראיות והתבוננות בעיניי.

 

תחשוב על זה בקיצור... 

 

 

ומתוכה נגזר מה הוא מחפש.

גם אם אין לך כזו על הנייר, היא נמצאת בתת מודע שלך בוודאי.

ויעזור לך לרשום מה חשוב לך, ועד כמה זה חשוב לך

א. כדי לחסוך דייטים לא בכיוון.

ב. כדי שאנשים סביבך ידעו את מי לשדך לך.

ג. כי כוחות הנפש שלך יקרים, תצא רק עם בנות מתאימות.

ד. במקרים שהיא מתאימה, אבל משהו תקוע ברגש, תוכל בקלות יותר גדולה לזהות מה החסם.

לכולנו יש תכונות אופי מאפיינות ויותר ייחודיות לנו מאשר לשאר האנשים.

כמו כן, לכולנו ברוב התכונות אנחנו ממוצעים.

 

ישד משהו שמאוד חשוב לו זרימה, יש משהו שחשוב לו עמוד שדרה, יציבות..

כבדות, קלילות.. יש המון קצוות.

אם יש דבר שבו אתה נחשב 'קצה' אז בחיים אתה לא תוכל לצאת עם ה'קצה' השני בתחום.

לדוגמא מישהו שהוא ברסלבר בנשמה בחיים לא יצא עם רמבמיסטית אדוקה. זה לא יעבוד. זה ראש שונה.

 

החכמה היא למצוא את הדברים הכי חשובים לנו בעצמנו, שבלעדיהם אנחנו לא אנחנו, לחפש אתם גם בן/בת זוג..

כנראה שאתה גם צריך מישהי שהיא לא סגורה על עצמה, או לפחות קרוב לזה.

כי מי שהיא סגורה על עצמה תהיה בקצה אחר ממך. זה לא ילך.

בהצלחה!

אני מוסיפה עוד נקודה אחת, וסליחה מראש אם אני חריפה מדי.
אני משקיעה ומשתדלת מאד לברר כשאני מקבלת הצעה כדי באמת לראות האם יש טעם להיפגש. אני משקיעה בזה במיוחד אחרי נסיון מר של כמה וכמה פגישות 'סרק' מתסכלות מאד.
כשאני פוגשת מישהו שלא השקיע בבירורים, ולא יודע להגיד (אפילו לעצמו) מה הוא מחפש, אני מרגישה שזה חוסר רצינות או חוסר בשלות מצידו, וזה ממש חוסם אותי. אני מרגישה שהוא 'מעופף' ואני עם רגלים על הקרקע.

@מזמור לאל ידי אולי זה מסביר את התחושה שלך שבנות לא רוצות קשר כשאין לך 'רשימה'.

לחפש בלי רשימה בסיסית זה כמו לחפש מחט בערימת שחת.. 

מעבר לזה שזה יכול לקחת הרבה זמן.. זה מביא לעייפות וייאוש מלמצוא.

ועייפות וייאוש הם לא מתכון טוב ליצירת זוגיות טובה..

 

אז נכון לא צריך רשימה ארוכה של כל מה שהיית רוצה 

אבל אצל כל אחד בראש יש רשימה בסיסית של 3-4 דברים

שבמילא הוא פוסל עליהם במודע או שלא במודע.

 

אז מי שיודע אותה יוצא מראש עם הצעות יותר מתאימות

וזה מאוד משמעותי כי ככה הוא יותר פנוי לזרום ולקדם את הקשר

 

לעומת זאת מי שלא  בודק מראש את 3-4 הקריטריונים הבסיסיים

עסוק בזה בפגישה אפילו בלי לשים לב (כי הרשימה במילא קיימת לו בראש במודע או בתת מודע) 

במקום להיות עסוק בליצור קשר.. וככה הרבה קשרים נתקעים..

 

הניסיון מראה שזה אחד מהמעכבים בדרך אל החתונה.

 

כמובן חשוב לעשות את זה נכון, מסודר ובהקשבה פנימית לצרכים הבסיסיים שלך.

 

הרבה הצלחה ושמחות!

 

 

 

גברת זה יותר רשמי כזה...

גיליתי טיפ ממש מצוין, אם את רוצה בפרטי 🤗

למרות ש@בוגרת קטנה קצת נתנה לי מוטיבציה כן לעשות את זה.

נחשוב ונראה.

אז למה אני מעודדת אותך לפרסם 🙈

מדייטים?
עם בחור ספיציפי?

כמה שזה נשמע מוזר, גם הפסקה - כדאי ללמוד איך לקחת כך שתועיל באמת.

ואם את לא יודעת לקחת אותה, יתכן שלא תקדם אותך. 

כי הראש אולי יהיה כל הזמן עסוק באיזו הפסקה מבעסת זו...

ואיך היא לא טובה לי מספיק. 

 

איפה את עומדת? 

(גם על הנושא של לקחת הפסקה יש לי סרטון, אשים לך קישור אם תרצי).

לא שומעת הצעות עד שתגמר תקופת המבחנים כי זו תקופה מאד לחוצה ועמוסה

אני מבינה שאת זקוקה למיקוד הכוחות שלך במבחנים, 

ומה הדייטים עושים לך שלא מאפשר מיקוד בבחינות?

אם הם פוגעים ביכולת שלך סביב המבחנים, או הזמן לחוץ מידי,

זו החלטה שחשוב שעשית בשביל להיות בטוב! 

זה חלק מלהקשיב לעצמך, גם אם זה קשה. 

ומתוך שתתחברי לכמה זה טוב ונכון וחשוב לך, יהיה לך קל יותר בהפסקה. 

 

דייטים בתכלס, הם חלק ממארג החיים האמיתיים.

תמיד יהיו עומסים.

ותמיד נכון לבדוק מה ההתנהלות הנכונה שלך ביום הספיציפי. בתקופה מסויימת.

 

תחזיקי מעמד, כדי לבוא לדייט הבא הכי הכי בטוב שלך!!!!

ונכון שתמיד עמוס

 

אבל יש עומס שאפשר להכניס דייטים ויש עומס שאי אפשר להכניס סיכה

 

כשה בא יחד עם עומס נפשי, מבינה?

לא מאפשר להפגש בזמן מבחנים.
והוא כנראה גם מתגבר בהפסקת סמסטר.
שימי לב רק, שגם אחרי המבחנים
ישאר העומס הנפשי.
מה תעשי כדי לעזור לעצמך אז?

ומה שיקרה אז זה שהחוסר של בעל יתגבר על ההרגשה של העומס הנפשי

 

חוץ מזה אל תדאגי

 

אני כל הזמן פורקת מהלב

ככה שיהיה בסדר בעזרת ה'

בהצלחה במבחנים 

ובדייטים שאחרי

 

 

אני כבר בהפסקה שבוע

 

ולא הצליחו לשכנע אותי לצאת בינתיים

 

עד שאחליט שמתאים לי