פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 471)

ואימוץ הגישה הזו הוא באמת חלק משמעותי בהפשטה של המורכבות.

אבל למעשה אלו שני צדדים של אותו מטבע ולא רק ששניהם חשובים אלא אי אפשר לאחד בלא השני.

כי גם להיות בעצמנו אהבה זה לא מספיק - לאהוב את כולם זה נפלא וזו צריכה להיות שאיפה.

אבל זה לא עונה על הצורך של לאהוב מישהו אחד ומיוחד.

ולמה זה? הרי זו אהבה וזו אהבה?

כי יש צורך להרגיש שגם האהבה שנותנים ניתנת לכלי שמתאים לקבל.

ולכן יש צורך בהדדיות, ולכן למעשה גם הצורך של לתת אהבה קשור בעצמו בצורך להיות נאהב.

אלו שני צרכים שונים, אבל הם תלויים זה בזה וקשורים זה בזה - ולכן גם צריך למצוא את האדם הנכון לאהוב (ולא רק כאהבה כללית של "את מי אהבתי היום?").

[לי אישית, ואני מאמין שלעוד הרבה, חסר יותר החלק של לאהוב מאשר להיות נאהב שהרבה פחות משמעותי לי. ועדיין ברור לי שכדי שזה יהיה נכון ומכוון זה צריך להיות הדדי וייחודי (כלומר לא סתם כי זה מישהו לאהוב, או כי אפשר לאהוב כל אחד). אני מניח שלא הייתי ברור מספיק, ויש לי הרבה מה להרחיב בזה והרבה תובנות ומחשבות בנושא, אבל הן אישיות מדי בשביל לפרוש אותן כאן]

זה שיש נתינה בקבלה זה ברור.

החידוש הוא שיש גם קבלה בנתינה.

האדם צריך לתת, זה צורך - וכשאת נותנת הוא מתמלא.

אלו שני צדדים של אותו המטבע - ולכן יש צורך בהדדיות.

לאנשים נותנים יש רתיעה מקבלה, זה מרגיש אנוכי.

אבל זהו שגם כשנותנים מקבלים, וזה לא אנוכי אלא אנושי.

ולכן גם יש צורך בנתינה לאדם אחד מסוים (ובמישור אחר גם לילדים שלך, יותר משל אחרים).

כי נתינה זוגית היא הדדית ולא נתינה אפלטונית ואלטרואיסטית - והיא לא אמורה להיות כזו, לא לגמרי.

תיאור כ"כ מדוייק של הסיטואציה.

רק לדייק:

אנחנו אנושיים - וזו לא חולשה ולא בדיעבד.

ההדדיות שבזוגיות - היא לכתחילה והיא נהדרת.

זה לא שכל צד צריך לשאוף להיות נותן בלבד - הדדיות אמיתית (כאשר ההתמקדות של כל צד היא בנתינה, זו אבחנה דקה אבל חשובה).

תודה.

(רק להגיד שקראתי)

להרהורים של הלפנות בוקר האחר

מַחְכִּים

הייתי מצפה ל - יהיה בסדר..

כמנהג בנות מינך שהמציאו את הסימן "..", שאין לו שום מובן מלבד "אני לא מפרגנת לך שלוש נקודות.."

אבל את הגדלת לעשות והמצאת סימן חדש

"...." (אם ספרתי נכון)

שהוא סוד אחר לגמרי

וגם צריך עיון, האם: יהיה בסֶדֶר, או יהיה בסֵיידֶר

שנזכה לגילויים

שהתכוון לומר שלא הכול צריך להיות מסודר כדי שיהיה בסדר.

סוד זה אמת ויציב ונכון ונורא

אחרי שנה+

דיברנו בהודעות ואיכשהו הוא הציע שאולי ננסה שוב

ונפגשנו ולא התאים.. אבל היה סוג של סגירת מעגל, זה היה מאוד מספק

החלטה שלה להיפרד. לא דרך צד שלישי כי אין כזה וגם לא היה.

אני חושבת שאם חושבים על לחזור לקשר, כדאי מאוד לנסות. גם אם הקשר שוב יסתיים לפחות יודעים שניסינו..

בהצלחה!

אחרי שבועיים

אני חתכתי כי הרגשתי שהוא הולך לחתןך

הרגשתי שזה הייתה החלטה חפוזה אז פשוט אזרתי אומץ ובתעוזה רבה התקשרתי אליו ואמרתי לו שחשבתי על זה ואני לא מבינה למה עשינו את זה וזה... 

ואז דיברנו איזה שעה והוא אמר שיחשוב על זה שוב ויחזור אלי למחרת ובסוף החליט שלא, שמחה שניסיתי

אחרי שיצאנו שלושה חודשים ולא רצתה

ניסיתי שלוש פעמים:

פעם אחת אחרי חודשיים דרך חברה, לא עבד

פעם שנייה אחרי חמשה חודשים ביררתי אם היא פנויה ושלחתי הודעה שיש לי משהו להגיד לה, לא עבד (והיא גם לא הייתה פנויה, אופס! דיסאינפורמציה!)

פעם שלישית אחרי חצי שנה נפגשנו ברחוב ואמרתי את מה שהיה לי להגיד לה, לא עבד

המסקנה: יאללה תתקדם, אתה לא מבין שהיא קלעפטע?! באמת לא מבין מה רציתי ממנה עד עכשיו

הפעם השלישית הייתה לי מאוד חיובית, זה סגר לי מעגל. מאוד מומלץ להיפגש ברחוב במקרה כזה, אין לי טיפים בנושא 

מסקנה כזו?

הרבה יותר כיף לי עם המסקנה שלי

סורי

איך זה קשור למה שאמרתי?

כי הרבה יותר כיף לי להגיע למסקנה שחוץ מזה שהיא לא מעוניינת היא גם לא מעניינת...

נפגשנו פעמיים והחלטנו שלא.

משהו כמו שמונה־תשעה חודשים אח"כ הצעתי שננסה שוב, והיא הסכימה.

שנה בדיוק אחרי הפגישה הראשונה חזרנו לאותו מקום, בבוקר היום המיועד לאירוסין.

החלטה מצוינת, ברוך ה'.

מעבר לזה שאמונה וחשיבה חיובית הן דבר מבורך ומושך ישועה וטוב.

אנשים חיוביים מלאים באנרגיות טובות וזו דרך טובה יותר לעבור את האתגרים.

זה גם ממגנטאת האנשים מסביב  כך שבעז"ה יביא הצעות טובות..

כדאי לך לחשוב מה יעזור לך לשמר את ההחלטה. היא לא תמיד פשוטה..

משפט מחזק יומיומי/ חבר תומך/ תפילה על זה/ התרכזות יומית בטוב הקיים  או כל רעיון מעשי אחר. שיעזור לך להתמיד בגישה.

הרבה הצלחה!

אומרת מנסיון

אני גם קופצנית כזאת וכשנפגשתי עם בחור ממש דומה לי זה בכלל לא הלך כי זה די התנגש

ודווקא עם בחור עדין ושקט זה יכול להיות לך טוב

תתאזרי בסבלנות, הוא נשמע בחור טוב, חבל לפספס

בהצלחה

ושבת שלום

1. זה לא משנה אם את קופצנית והוא שקט, זה משנה איך עובדת הכימיה ביניכם. זה משהו שאפשר לבדוק רק בדרך טבעית.

2. זה שלא נפתח לו הלב זאת 'בעיה'? בהנחה שאתם רוצים להתחתן, כן, זאת בעיה. בהנחה שאתם עדיין בשלב הפגישות זה דבר טבעי לגמרי. בכל קשר יש את מי שרוצה קודם ומי שקצת מפגר בקצב. כדאי לך להודות לקב"ה שזיכה אותך בלהכיר בחור חמוד וטוב ולהתפלל שאם זה אכן זה - שיפתח לו הלב.

אולי זה בגלל הרצון המאוד חיובי שלך (!!) להתחתן שגורם שכל פעם ישר להגיד לעצמך בראש "וואי זה זה" ואז ממילא כל מורכבות הכי קטנה שקורת הופכת ל'בעיה', כי את כבר רואת את החתונה באופק. וזה נפלא, רק זה דורש איזון.

אפשר אולי להסתכל על זה בתור שלב אחרי שלב. שאחרי כל שלב אני מודה לקב"ה ("אילו הוציאנו ממצרים..." שמה מודים על כל שלב בנפרד). בגשתי בחור חמוד איזה כיף, אנחנו נפגשים חודש איזה כיף והולך ומוסיף בעז"ה.

אולי ככה זה פחות ילחיץ אותך ויעזור לך להסתכל על ההתמודדות עם המורכבות בתורה 'אתגר ולא בתור 'בעיה'.

אולי זה לא נכון בשבילך. זה מה שעלה לי בראש...

3. כל מורכבות שאת רואה בקשר זוגי אפשר לראות איך היא בקשר מסוג אחר. לדוגמא מה יגרום לחברה שלך לפתוח את הלב אליך?

זה אכן אולי לא זהה, אבל יש נקודות משותפות בין הדברים. אפשר לדבר על זה.

בסופו של דבר הוא צריך לחשוב אם עצמו מה גורם לו לפתוח את הלב ומה לא וממילא לדעת איך זה יכול לקרות ביחס אליך.

4. זה שהוא שקט ומופנם לא צריך להכניס אותו לתוך קטגוריה של 'שקט ומופנם' ואז כביכול אין מה לעשות איתו כי הוא כזה. יכול להיות שהוא יודע לגרום לעצמו לשתף, והמון, רק הוא צריך 'תנאי סביבה' מתאימים לזה. צריך לבדוק מה הם. אולי צריך לתת לו יותר את הבמה מאשר אחרים כדאי שהוא ירגיש בנוח... אולי לשתף אותו ולשאול אותו איך יהיה לו יוצר נוח לשתף?

כיף לקרוא את השרשורים שלך, רואים את הרצון הטוב (והמחשבה) שאת משקיעה בעניין. בהצלחה!

@אחיה1 היקר מכין רשימת שדכנים ושדכניות לטובת הציבור... זה אולי יכול לעזור גם לך

לקחת את כל הדברים שטובים לך איתה ולרשום אותם ולראות עד כמה אתה מעריך כל דבר ודבר. תהיה מרוכז רק באלו ושים את כל שאר המחשבות בצד.

אח"כ תעבור לדברים שמפריעים לך בה ותבוןדד אותם כל דבר בפני עצמו ותראה עד כמה כל אחד מהדברים קריטי לך..

תהיה מסודר ואז אולי תראה תמונה יותר בהירה ביחס לעצמך איך אתה ביחס אליה.. אחרי שזה יהיה לך יותר בהיר ותהיה יותר סגור על עצמך ממילא כבר יהיה לך יותר קל לדבר איתה על זה

תחשבי אם "בכית לרבנית שיציע" כי הרגשת שאת אוהבת אותו..

אם כבר היתה לך הרגשה של אהבה אליו - אז מסתבר שמה שכעת, אלו חרדות בעלמא.

אפשר לבקש עזרה, אבל חבל להפסיד... סביר שזה היה קורה לך גם עם כל אחד אחר.

לא כיף לי כל הפוזות, מהזוית שאני רואה כדאי לך לעשות לפי התחושה שלך מה מרגיש לך נכון..

בהצלחה!

 אנחנו לא יכולים להימשך למישהו (שאנו חושבים) שה"ערך" שלו פחות מאיתנו. 

מה שיוצר את הדבר הבא - 

אם מישהו מראה לנו שהוא ממש ממש ממש בעניין שלנו, האינטואיציה הראשונית היא דחיה כלפיו.

למה? 

כי האינטואיציה שעוברת לרובנו בראש היא - אם הוא נמשך אלי ככה סימן שהוא פחות ממני בערך (או מקסימום כמוני) - בגלל שהוא פחות ממני הוא נמשך אליי, אם הוא היה יותר ממני הוא לא היה נמשך אלי ככה.

זו הסיבה שיש איזה משהו מאוד מושך באנשים שמשדרים ערך ומשחקים במשחקי קשים להשגה.

אבל יש כאן בעיה אחת, אנשים שמשדרים ערך בצורה של קשה להשגה מתי שהוא הם גם ננטשים ונעזבים כי המשחק שהם עושים מכעיס ומייאש הרבה מאוד אנשים. 

אז מה צריך לעשות?

לשדר ערך וכמיה בו זמנית (בדיוק כמו מרצה שמשדר סמכות וכמיה).

תשדרי כמיה, תשדרי שאת רוצה, 

אבל גם תשדרי שיש לך ערך, 

את צריכה את שניהם. (את צריכה להרגיש מתי לשדר מה)

אבל הערך שלך כלפי עצמך אמור לבוא מבפנים בדיוק כמו שהכמיה אמורה לבוא מבפנים, 

למרות שיש גם טכניקות של מכירות ששווה לך להכיר (את מוכרת משהו...),

וטכניקות של שפת גוף שמלמדות לשדר את שניהם,

אין תחליף לערך וכמיה פנימית שקשובה לסיטואציה. 

אז את יכולה לפנות אליו, ולומר לו משהו שלך של הצעה (ה"כמיה") מבפנים - אבל מתוך הכרה בערך הפנימי שהוא גם משודר בטון דיבור ובשפת גוף (גם אם הוא יאמר לך לא - הכל בסדר). ועדיף לך להשתמש בסוגסטיה עקיפה.   

יש הבדל ענק ודק 

בין: "להראות לו שאני ממש לא בעניין"

לבין "לא להתייחס אליו בכלל"

הראשון הוא בעצם המשחק הטבעי בין המינים, וזה ברובד של התעניינות ממשית, את יכולה להסתובב עם מישהו כל היום ועדיין להאות לו שאת לא מעוניינת. אבל את המשחק הזה את כבר צריכה לשחק לפי האיסטינקטים שלך, ולא לפי כללים שואמרים לך.

השני לפעמים גובל בלהתנהג לא יפה, ואת זה אף אחד לא אוהב.

אבל הכלל הוא שאת צריכה לשחק את זה לפי האינסטיקטים שלך.

ברור שיש אתגר בבחורה שלא מעוניינת ורודפים אחריה, ולפעמים זה משעמם מדי אם היא מדי רוצה. אבל לפעמים זה הפוך בדיוק, נחמד כשהיא בעניין והמשחקים מעצבנים. קשה לשים בזה כללים, לכי אחרי הלב בהמון רגישות. כיף לך לשחק אותה קשה להשגה? לכי על זה! מפחיד\מעצבן אותך? עזבי.

ולא לשכוח בדרך את המטרה: שתהיי מאושרת. בהצלחה!

את רוצה כזה בחור, שמחפש "קשוחה שלא שמה עליו"?....

הוא גם יזרוק אותה באותה מהירות. מבחיל למדי.

את יכולה לבקש מ"צד שלישי", שיציע/תציע. כאילו ביוזמת עצמו/ה.

אני באופן אישי ממש ממש לא. אני אתעניין רק במישהי שמביעה עניין

וגם אם הוא כן, הוא צריך לדעת לשים לב אלייך. לדוגמה שמישהי תספר לו שאת חושבת עליו ורק מחכה שהוא ייזום

רק שאלו אם את פנויה כי יש הצעה?(את לא יודעת על טיב ההצעה)

אז לפי מה את מחליטה למי לחזור?

אשמח לשמוע עוד תשובות

ואם יש כמה אז מי שאני הכי סומכת עליו גם.

"היא נפלאת בעינינו..."

בין 'לעשות השתדלות' לבין 'לבטוח בה''.

@ברוקולי

ההתייעצות פה לא הייתה כדי לקבל עצה מה לעשות,

אלא כדי לקבל תמונה של היחס בין החשיבה שלי לחשיבה של אחרים בעניין, באמת מהסיבה שכתבת.

(אבל בפועל ה' נותן לכל אדם יכולות וכוחות אחרים בזמנים שונים

ולכן גם ההשתדלות שכל אדם צריך לעשות היא שונה ויחסית ולא תמיד אחת לכולם ויש גם פעמים שה' לא רוצה שנעשה כלום, רק נסמוך עליו.)