פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 503)

לפעמים להגיד מה רוצים ידרוש יותר אנרגיה בהווה ובעתיד מאשר  לשמור בבטן. זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה, ואז התרגלנו לעשות את זה גם כשהיה עדיף כן להגיד

גם בהקשר שהבנת בהתחלה.... אצלי ואצל אחרים, מה שהרגשת לא היה לשווא

רק שעכשיו רציתי קצת להרים ת'מצב רוח

אבל כמו שכתבתי זה לא שולל נכונות בהקשר אחר..

תעבור על הכל ותבחן את הדו-משמעות

בא לי לזרוק עליך נעליים עכשיו... 

עכשיו אני מתלבט בין נעליים לגרביים... 

זה היה יכול להיגמר יותר מאכזב, בהקשר שהבנת... - לקראת נישואין וזוגיות

שונאת אדם אז זו דווקא סיבה שכף הרגל תהיה צרה

(עי' גיטין נו ע"ב)

אנחנו עושים קניה מרוכזת של נעליים לזרוק עליו.. 

אז את מצטערת על זה שלא קשה?    

עייני במה שכבר עניתי

אבל זה באמת נכון - לקראת נישואין וזוגיות

...יותר אדון מהשוקו שלי ויותר מבולבל מהקפוצ'ינו שלי, יותר מפוזר מההפוך שלי ויותר עשיר מהאמריקנו שלי".

תמשיכו

.............יותר משוגע ממני ויותר חכם מהגוגל שלי...

את ב'.

אבל זה בתנאי שאחרי תקופה סבירה (של דייטים) כן יתפתח משהו ברמת הרגש. 

הנטיה הראשונית היא לענות א, כי זה אומר שיש כימיה, שהיא הכרחית, לעומת ב, שיכול להיות שהעבודה לא תביא לתוצאות

אבל אי אפשר לדעת עד כמה א ועד כמה ב. אז אין תשובה אמיתית לשאלה הזאת

יכולים להיות רק נימוקים והמשקל שנותנים להם

כאילו - החלטתם להתחתן בלי כימיה? ממש כלום?

הסכמתם להיפגש שוב אחרי שכבר הכרתם וידעתם שנפרדתם על בסיס אי התאמה אישית (בניגוד לאם הייתם נפרדים על בסיס דבר קונקרטי יותר, ואז אפשר לשנות את הדעה לגביו או לשנות את הדבר עצמו) - איך קורה דבר כזה? איך שני הצדדים מגיעים להחלטה כזו?

עבודה יכולה לכסות כל מרחק?

ומצד שני - כל מה שרואים במי שפוגשים נעלם אחרי חמש שנות נישואין?

אם אנסה לראות איך אני מיישם את הנסיון שלך בחיים שלי

בקשר לכימיה - את בעצם אומרת שבהתחלה נפגשתם ולא היתה כימיה. ואז נפרדתם. ואחר כך החלטת שבגלל המעלות האחרות שלו תהיי מוכנה "לחפש" כימיה, ואכן מצאת אחרי זמן והשקעה.

מסקנה לחיים שלי - אין כימיה זה לא סיבה לפסול, זאת סיבה להשקיע. רק אם גם אחרי השקעה אין כימיה, יש מקום לוותר

בקשר לתכונות - התנהגות שכביכול מראה על תכונות חיוביות משקפת מה הצד שני רוצה שנראה. הוא לא משקף את התכונות המהותיות של הצד השני.

מסקנה לחיים שלי - זה שבחורה נחמדה *אלי* לא אומר שהקשר איתה הוא טוב. זה שבחורה נחמדה לאנשים באופן כללי, או תכונות שאכן הן תכונות אופי *שלה* - זה נכס אמיתי שלה, והיא לא תאבד את זה אחרי החתונה

(זה מרגיע כי אני תמיד בודק רק את זה. ממש לא מרשים אותי שמישהי נחמדה אלי - זה כיף אבל אני לא רואה את זה כתכונה חיבוית אלא כביטוי לזה שיש לה רגשות חיוביים כלפי - מה שמרשים אותי זה למשל מישהי שקמה באמצע דייט להביא למלצר משהו שנפל לו, שזה מעיד על תכונה חיובית אמיתית. ותמיד אמרו לי שהתכונות שאני רואה לפני זה לא מה שרואים אחרי, וקצת מוזר לי שאין קשר בין האישיות של אדם נשוי למה שהאישיות שלו היתה ברווקותו)

אני מבין נכון?

בהתחלה קל יותר להתחבר לאדם זורם בטירוף שיגיע עם הקליק,

אבל באמת זה רושם שהוא לפעמים רק חיצוני ואדם שמוכן יותר לתהליכים ובוגר יותר, לטווח ארוך החיים יהיו איתו הרבה יותר אמיתיים וטובים.

לא סותר בעיני שיש חיבור של שתי התכונות. וגם קליק זה לא רק אופי חברותי מאוד, זה פשוט קשר שנבנה בין שני אנשים.

שיש לכם קליק

ושלהרבה אנשים קל להתחבר אליו

אז שיש לי - כן זה משמעותי

להרבה אנשים - ממש לא. אפילו קצת מוריד, כי אז אני לא מרגיש מיוחד, ויש תחושה שהרגש הוא רדוד ולא נובע מחיבור אלא סתם זה האופי שלו

במוסף?
יעלה ויבוא?
זה נוסח שאני לא מכיר...

תובנה לחיים: לפעמים אנחנו מחפשים משהו (א), ומגלים שהוא נמצא ליד משהו אחר (ב). ואז אנחנו מתחילים לחפש את (ב) ושוכחים שמה שאנחנו רוצים הוא (א)

כל בריאת העולם היתה למטרה שנקראת טוב, כמו שאנחנו רואים שבכל יום של הבריאה נאמר "טוב", וגם על סוף הבריאה "טוב מאד". 

(הרמב"ם מסביר את זה על הפסוק "אני אעביר כל טובי על פניך", מו"נ חלק א פרק נד: "נאמר לו: אני אעביר כל טובי על פניך ... אמרו 'כל טובי' - הוא רמז למה שהציב לפניו כל הנמצאים שעליהם נאמר: וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". זה קשור גם לי"ג מידות שמרבים להזכיר בסליחות)

כיון שהדין בראש השנה הוא על קיום העולם (מעין שחזור של הבריאה), אז הגיוני שהמהות של "טוב" תהיה עיקר הדין בראש השנה.

בא ללמד ונמצא למד: מהאמירה "לא טוב היות האדם לבדו" ומכאן "מצא אשה מצא טוב" אנחנו רואים עד כמה הנושא הזה מהותי ואפשר להשוות אותו לקיום העולם

אגב, אני חושב ששמעתי על זה... לא חפרת, הועלת מאד!!

אז שאלה לגבי זה שאולי מישהו יוכל לענות,

האם הכוונה במילה "טוב" היא הפנמה שאני רוצה/צריך בת זוג כדי שאוכל להיות טוב ולהיטיב- ואז אני ראוי לישועה?

או שהעיקר שכיוונתי שאני רוצה להתחתן עד כמה שידי (או דעתי) משגת?

מחריד כמה מנותקים האשכנזים משאר נוסחי התפילות.
מכל מקום זה כנראה משאיר את הסגולה רק לבני ובנות עדות המזרח היקרים והאהובים, כי אין בן או בת אשכנז (שאני יכול להאמין) שעוסקים בעניין שכזה אחרי ניגון תווי ה"ר-חם! א-ר-ח-מ--נו-!" מ"הבן יקיר לי" בלחן מלבסקי המפורסם.

ספק רב שהרב קנייבסקי היה עוסק במשהו שנוגע להבדל נוסח כל כך דרמטי בין העדות
אם תמצאי ראיה לכך שזה משהו שהרב ציין או עסק בו אנא פרסמי כאן

הרעיון של סגולה בעיני הוא מעשה שמבטא את עוצמת התפילה

ולא היית צריכה לכתוב "אבל". כתבתי את ההבנה שלי לא כניגוד לשלך אלא כהסבר איך אני מבין את זה ולמה אותי זה לא מפחיד

במה זה יכול לעזור:

לפתח מודעות להמון היבטים - צרכים רגשיים של מישהי, מה לומר ואיך לומר

הידיעה שכיסית תחום ידע מסוים ואתה לא הולך ליפול בזה

ההיכרות עם שאלות טיפוסיות לתחום, כדי שתהיה מודע יותר

כל ידע מפתח את האישיות

זה שאתה מקשיב לדברים שאתה חושב שלא עוזרים לך, מפתח את יכולת ההקשבה

אז עכשיו אתה לומד ובמקביל מנסה ליישם

אני גם משתמש בכל הכלים שאני מכיר - כולל המקורות האלה - כדי ללמוד על זוגיות. ואני חושב שאני מתקדם. כמובן אי אפשר לדעת איזה כלי גרם לאיזו התקדמות, אבל אני לא עכבר מעבדה ויש לי בדיוק זוגיות אחת לבנות, אז אני ממשיך להשתמש בכל הכלים. עם הזמן אני כן רואה שהקשרים שלי בעבר הקרוב מאד הם טובים יותר ובריאים יותר מאלה של העבר הרחוק, וכל פעם אני מקווה שהפעם הגעתי לנקודה

אז השנה (תשע"ט) זה כבר לא יקרה (ע' השרשור שפתחת לפני חודש וחצי, שעד לפני שבוע עדיין חשבתי שאעמוד במשימה), אבל אני לגמרי מאמין שזה יכול להיות בקרוב ממש

על "להתחיל" עם בנות. אבל יש טווח הרבה יותר רחב שרלוונטי - איך ליצור תחושה נעימה יותר, איך לומר דברים מקרבים ולא מדאיגים - שעם יותר שימת לב אתה יכול לשנות הרבה בשאלה איך לומר דברים. ואת זה אפשר לנסות גם עם חברים, גם אם פחות רלוונטי.

לא מזמן עשיתי סשן שלם של אימון (training, לא coaching) על צרות שיחה מסוימת. ישבתי עם חברים, אמרתי להם "שמתי לב שאני אומר א ואנשים שומעים ב. עכשיו ננהל שיחה, ואם אתה שומע משהו שמדליק נורה אדומה - תגיד לי מה אמרתי ומה אתה חושב שהייתי צריך להגיד." הצלחנו לזהות דפוסים מסוימים של שיחה שאני עושה בכלל בלי להתכוון

מה הוא אצלך?

איך להתחיל עם בחורה? איך לא לחשוש לגשת?

סתם העליתי רעיונות.. אולי זה משהו אחר בכלל - אתה יודע.

זו תרבות שונה לגמרי משלנ"ו, וטוב שכך.

אי לכך לא רק שזה לא יעזור לך אלא ככל הנראה יזיק.

(מן הסתם יש דברים אוניברסליים, שכן אולי היה אפשר לברור משם, אבל הנזק יהיה גדול מהתועלת לדעתי)

יש הרבה דברים שמתאימים לכולם, כמו איך לנהל שיחה בצורה מעניינת; איך לא ליצור רושם של "חלש מדי" ולא של "קשוח מדי"; איזה סגנון של התנהלות יגרום לאנשים לאהוב אותך. 

ברור שמי שלא יודע לסנן ינזק, אבל התרבות הכללית נמצאת סביבנו הרבה, ורוב החברים בפורום כאן כנראה מודעים לה ברמות די גבוהות (מי יותר ומי פחות)

קינג דיויד לדעתי הכי נעים (אם כי לא הייתי בוולדרוף)

לפי מה שידוע לי ברמדה כבר אי אפשר לשבת או שנשאר שם שטח ממש קטן לפגישות וכל עם ישראל ואשתו שם.

יש את מצודת דוד

המלך דוד

מלון ממילא

המלך שלמה

לאונרדו פלאזה (בקינג גורג)

הר ציון 

ג'רוזלם גולד

שערי ירושלים

עץ הזית (האזור פחות סימפטי לדעתי)

זה מה שזוכרת עכשיו.

נראה לי קוראים לו שערי ירושלים... דיי שקט שם ואפשר לדבר 

רק לי מוזר הרעיון של להיפגש בבית מלון?

כאילו, בית מלון זה מקום בשביל לישון.

למה להיפגש שם כשיש מקומות יפים בחוץ או בתי קפה?

ולמה החליטו שדווקא לובי של בית מלון מתאים לזה ולא, נגיד, לובי של קופת חולים או חדרי המתנה במוסכים?

חדר המתנה במוסך זה אחלה אופציה!!!!

ויותר נעים לשבת שם מלובי של קופ"ח וכו'..

גם אני ראיתי שטיסל

(סתם, מכיר גם יותר מזה )

לי זה מרגיש יותר פתוח מבית קפה עם כל התיירים וכו'.

(אבל באמת כשהייתי בייניש אף פעם לא נפגשתי בבתי קפה).

אבל בבתי קפה נראלי פחות נוח לשבת

אין שם ספות כמו בבתי מלון..

ויותר רועש לפעמים

זה לא תמיד אפשרי. תלוי במיקום.

לרוב כשאני מגיע לנ.צ. שקבענו אני משתדל לשלוח הודעה על סוג/צבע הרכב עם הסבר יחסית מפורט איפה אני ממוקם ("הרכב האפור עם האורות מצוקה, אחרי 2 המוניות") ולפתוח חלון. אם במקרה אני קולט אותה כבר עומדת שם, אני פשוט אתקשר.

בדר"כ אין לי בעיה לאסוף מכל נקודה בגלובוס שתבחרו, גם אם אני לא מכיר את המקום, אבל תשתדלו מצידכן לבחור מקום כזה שיקל על העסק...

ואם זה קלנועית שזה בלי דלתות ורואים מי בפנים...? 

הערה נכונה!!   

זה אחד מהדברים שמפחידים מלהיכנס לזוגיות. ליפול על מישהי כזאת. אז אסור לרווקים לראות התנהגות כזאת

לפני הכל - הנכונות שלך לעזור מדהימה, כיף לשמוע שאת רוצה לעזור. בהצלחה בזה ובכלל

את כותבת על אימון. זה מאד מורכב, כי זה דורש המון עבודה נפשית שלך להיות האדם שמסוגל לעזור. המחיר הוא ההשקעה הקטנה. ובכל מקרה אין לי את הנסיון הנדרש כדי להגיד דברי טעם או לייעץ לך.

ואת כותבת על לשדך.

אחרי ההכרה בזה שהכל בידי שמים

ושצריך מוכנות של האדם

ושלכל אדם יש במה להשתפר ולתקן את עצמו

מישהו צריך להיות זה שיתקשר ויאמר לו - לצורך הענין, ביום שנגזר עליו שכך יקרה - שיש מישהי, שמחכה גם היא לאותו סוג של טלפון, פשוט כדי שהוא ידע עליה והיא תדע עליו (אני כותב בהטיה ללשון זכר. כמובן זה עובד גם הפוך).

כאן יותר סביר שגם בלי תהליך משמעותי את יכולה להיות האדם הזה.

ברור שתצטרכי הרבה אמפתיה, והקשבה, וגמישות, והכלה, ונכונות לסבול רווקים הבעייתיים (יש גם נשואים בעייתיים, אבל בשבילם יש כבר מי שתסבול אותם), ולזהות נכון מי בעייתיים (ולהחליט מה את עושה איתם - שולחת לטיפול מקצועי? משדכת לכאלה שיש להן יכולת להכיל את הבעיה? מתעלמת?) ומי לא, ומי צריך עזרה מקצועית או סתם לשבת עם עצמו ולחשוב ומי לא. לא בהכרח שתוכלי לעזור בכל הדברים האלה, אבל לפחות בחלקם.

ושתי דעות שלי בהקשר הפרקטי

1 שידוך לשם מצוה ולשם שמיים, הכוונה שאם את רואה שלקבל תשלום יעודד אותך להפנות יותר זמן ומאמץ לשידוכים, תגבי את הכסף הזה. אם את רואה שאת מועילה לאנשים, ותמורת תשלום תוכלי להועיל יותר, תקחי את התשלום.

לדעתי יש הצדקה לגביה רק אחרי שהועלת - לא מאמין  ב"דמי רצינות". סוחר לא גובה דמי רצינות מהספקים שלו ולא מהמוצרים שלו, והמשודכים שלך הם לא רק צרכנים, אלא גם ספקים ו"מוצרים".

2 לא כל הרווקים בעולם ידעו עלייך, וגם את לא תדעי עליהם. תעבדי עם שדכניות טובות שמוכנות לשתף איתך את המידע שלהן, את הרשימות שלהן, אפילו את הנסיון שלהן.

אתה רוצה שכשאתה הולך לשדכנית ונרשם אצלה, היא תיקח את המחברת שבה היא רשמה את פרטיך, תאפסן בכספת נעולה, ותוציא אותה רק פעם בשבע שנים?

אני רוצה שידעו עלי. ברור שאני מעדיף שידעו עלי פרטים נכונים ומדויקים ולא יגידו עלי דברים לא נכונים, אבל זה קרה לי גם עם שדכניות שישבתי אצלן לראיון של שעה. הקשר האחרון שלי עבר דרך שלשה אנשים עד שהגיע אלי, ואגב היו לי חשדות שאמרו עלי דברים שלא אהבתי... ובכל זאת פגשתי את הבחורה, והעובדה שאמרו עלי דברים לא הפריעה בכלל.

אם הייתי מקפיד שלא יגידו עלי שום דבר, הייתי יושב לבד עד היום.

אומץ!

שאתה לא מוכן לצאת עם מישהי שלא מכירה את השדכנית "שלך".

(ואל תספר לי על "הכל משמים". אתה הרי לא יושב על סלע בודד בים ומחכה שהעורבים יביאו לך לחם ובשר ואשה)

אני בהחלט מבינה את הפחד שלך מכך שהרשימות עוברות ומידע דיסקרטי עובר.

יש כאלה שהפרטיות מאוד מאוד חשובה להם, גם אני כזאת, ובוודאי שלא אקח מידע ואעביר מידע ללא הסכמת וידיעת  המשודך.

לפני כמה זמן שלחתי באחת הקבוצות וואטסאפ שלי שאלה לגבי להכיר מישהו לחברה שלי, והתבקשתי להעביר יותר פרטים, שם, תמונה, וכיוב' וסירבתי לעשות זאת. אני בהחלט מבינה ומכבדת את נושא הפרטיות בעניין הזה.

תודה בכל אופן שהערת את תשומת הלב לכך , זה אכן נושא רגיש ביותר . 

שנה טובה ומבורכת. 

תודה על ההתייחסות על המילים הטובות.

אקח את זה לכמה כיווני מחשבה.

שתהיה שנה טובה מבורכת ומוצלחת. 

ישנם אנשים ונשים לא נשואים שמחפשים ולא מוצאים.
תחשבי היטב האם ביכולתך לעזור ומה הם הכישורים שאת מוצאת בעצמך לתרומה לעניין.
אני לא מכיר שום סודות ובטח לא חושב שמישהו מחזיק באמתחתו כל מיני פטנטים סודיים.
והנושא כולו אינו קשור ב"להוציא מהכוח אל הפועל את הרצון הזה שבוער" בך אישית, אלא באותם אנשים ובענייניהם הפרטיים וחייהם האישיים, ואסור לך לרגע לשכוח שבזה המדובר.
רצון זה טוב אבל צריך לפני הכל לשים עליו רסן ולהיזהר ולהיזהר.

האם רצית להגיד לי לא לעסוק בכך ? 

או שהתכוונת לומר לא לבוא ממקום של אגו?

אני באה ממקום שטוב לי עכשיו מאוד, ואני מאוד רוצה שיהיה מהטוב הזה גם לאחרים , העולם שלי לא מושלם, והטוב שלי לא מושלם, כל עוד אני יודעת שיש עוד רווקים ורווקות (לא כאלה ששמחים ברווקותם , שזה בסדר גמור) שמחכים למצוא את בן/בת הזוג שלהם. ושכואב להם. 

אני באה ממקום שאני אסירת תודה קודם כל לריבונו של עולם, ואני רוצה להיות צינור טוב בעולמו, ואני אסירת תודה למי שחשב עלי וזימן לי את האיש שלי, וכמו שהוא עשה לי טוב אני רוצה להוסיף טוב לעולם. האם זה לבוא ממקום של אגו? 

אני בהחלט חושבת שיש בי כישורים שיכולים לתרום לעניין ויש בי גם צדדים שיכולים להיות פחות מתאימים לעניין ואני צריכה לפתח את הכיוון המתאים.

אבל עצם העיצה להפנות זרקור אל הכישורים שיכולים להוות תרומה לעניין נתן לי רצון להעמיק ולחשוב עם עצמי על הכיוון המתאים לי לפעולה. 

שנה טובה ומבורכת.

האמת את הטיפ השני כבר עשיתי, ומידי פעם כשאני שומעת על רווק או רווקה אני מתייקת במחברת וחושבת ומנסה.

רק אתמול דיברתי עם מישהי לגבי הבת שלה, שאני מכירה מישהו בגיל שלה, שיכול להיות מתאים.

נקווה לטוב, וה' יעשה הטוב בעיניו

שנה טובה ומבורכת. 

לשדכנות יש קורסים (נראלי של הרב יוסף אליהו). ויש מקום ללמוד בהחלט

אימון לחתונה הוא משהו אחר לגמרי. מאמנת חתונה היא לא שדכנית.

מה שתבחרי,שתזכי להביא את השליחות שלך והלב שלך בסיעתא דשמיא

לכי בכוחך זה !

ניסיתי להעזר בשדכניות בוגרות הקורסים של הרב יוסף אליהו.

לא התרשמתי שהן יעילות יותר מכאלה שלא עברו את הקורס הזה

ולא אהבתי את דמי הרישום שהן גובות

ועד כמה שהבנתי את העקרונות שעל פיהם הוא משדך, אני לא אוהב אותם ולא חושב שהם נכונים. במקרה אני יודע על תיאוריות שהיו לו שהן לא נכונות עובדתית (הוא טוען שעצה מסוימת עזרה לאנשים מסוימים, אני מכיר מקרים הפוכים)

לא אומר את זה כדי לפגוע, אומר כדי לעזור - לכאלה שמרגישים כך גם כן, שידעו שהתחושות שלהם נורמליות. לכאלה שחושבים להשקיע זמן וכסף בקורס או ברישום לשדכנית בוגרת הקורס, שידעו שזה *לא בהכרח* יעזור להם יותר. זה יכול להיות יותר טוב, כי זה מתאים להם אישית או במקרה. אבל שלא ישימו את מבטחם בזה יותר ממקורות אחרים

מי שמרגיש או רואה שהוא עוזר לו - הכל טוב.

אבל הוא לא סמכות עליונה, והוא אומר גם דברים שהם לא נכונים.

כמו רופא שנותן מדי פעם מרשמים לא נכונים, ואז אתה לא סומך על חוות הדעת שלו באופן בלעדי.

וכן, אם הוא הסביר לי "אני ייעצתי ליוסף כהן שיעשה כך וכך, וזה מה שעזר לו להתחתן", ואני במקרה מכיר את יוסף כהן ואני יודע עם מי הוא התחתן ואני יודע שהיא לא התחתנה איתו בגלל זה אלא למרות זה, אז אני יכול לחלוק עליו ולומר שהוא טעה.

ואם הוא אמר למישהו שאני מכיר דברים ששברו את כל הבטחון העצמי שלו בשידוכים למשך חודשים - ומהיכרות אישית, הדברים האלה לא נכונים, אז הוא עושה דברים מסוכנים.

ואני לא מקבל את הגישה של "הוא עם יותר נסיון ממך ויותר מבוגר ממך, אתה לא יכול להתווכח איתו". הוא עם יותר נסיון ועדיין הוא עושה טעויות וטעויות מסוכנות.

אם הייתי מהמגדר השני הייתי פונה אליך