פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 510)

הגישה שלי היא שאין בזה שום נזק ואם מישהו מקנא בך וכדו' זו נטו בעיה שלו וחבל בשבילו אבל לא משפיע עליך (אמנם כדאי להשתדל להימנע מזה ולא לגרום לאחרים לקנאה, אבל לא בגלל שיש בזה נזק לעצמך). אבל זו הגישה שלי ואני מניח שאתה לא מזהה איתה.

אני רק שואל - למה אתה חושד בחברים שלך בצרות עין? למה לא להניח שהם שמחים בשבילך ומאחלים לך הצלחה?

אני אשמח שתגלה לי איך זה לא מזיק...  כי כתוב על עין הרע שזה מזיק.  זכור לי אפילו שכתוב ש99 מתים מעין הרע מתוך מאה.

ונניח "יש ברכה בדבר הסמוי מן העין" והראש שלי ישר אומר "ולהפך - להפך"

 

אני לא חושד בהם בצרות עין ח"ו, פשוט אני חושש שאולי הצער הקטן שגם הם רוצים זה בעצם עין הרע ויפגע בי.

 

גם אם אותה אחת כרגע לא יצא שנפגשתם
אם תצטרכו אתם תפגשו שוב.

איך זה הולך?

אני רק יודעת שאם מפחדים ממש מעין הרע
הכוח הזה כן יכול להשפיע.

יש כוח כזה בעולם
אבל יש את השגחת ה' שזה יותר משפיע.
נראה לי שהספר דרך ה' מדבר על זה.



הפתרון בעיניי הוא, חיזוק שרירי הביטחון בהשם
והאמונה שהכל הוא מהלך לטובת האדם.
גם מה שכרגע נראה לא טוב.

("חסד ומשפט אשירה"- אם חסד, אשירה
ואם משפט, אשירה).


כשאתה הולך עם ההבנה שהשם איתך בהכל
מה אכפת לך מבשר ודם?
ואם הם צרי עין, זה אומר שלא תקבל מה שנכתב לך? למה?

אין אדם נוגע במוכן לחברו.

האמונה בעניין הזה שה' עושה הכל שיהיה לנו טוב לא כל כך מבוררת אצלי,  לא יודע על סמך מה חושבים ככה..היסטורית זה לא כזה מסתדר לי.  

אולי בעולם הבא - כן.  אבל בעולם הזה אני לא יודע מה הוא מתכנן...

כבר דיברתי על זה פעם חפרתי לכולם עם זה

 

ככה שאין לי על מה לבנות את הביטחון שעליו את מדברת.. הלואי שהיה

יש גם משהו שנקרא "פרקים באמונה וביטחון"
וגם בארחות צדיקים- אם אני לא טועה, מידת הביטחון.




הכי קל
תקשיב לרב פנגר, זה יפתור לך את כל הבלבלה

כאן - https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t782209#8536958.
(דבר הסמוי מן העין זה עניין אחר לגמרי, שם העיקרון הוא שלא נעשה נס בדבר שהוא מנוי - מספיק שהאדם עצמו מנה, לא משנה אם אחרים יודעים או לא)

אז תסמוך על חברים שלך שהם שמחים בשבילך וישמחו אם תצליח.

אני יכול להבין אותם כמובן, אבל אני יושב איתם הרבה ואני שומע אותם מתמרמרים שאחרים מצליחים והם תקועים

או אחד לא הולך לחתונות כי קשה לו לראות שמישהו התחתן והוא תקוע..

 

אז לכאורה יש מה לחשוש לא?  

אבל הקידום האישי שלך לא צריך להיפגע מזה
ו חברים אמיתיים ישמחו בשביל החבר, מכל הלב.

קשה להם מהקושי של עצמם, וקשה כשרואים שהאחר מצליח והם רוצים גם.
אבל זה לא אומר שהם עצובים שהצלחת ושהם לא שמחים בשבילך, קשה להם בגלל הקושי של עצמם וזה טבעי ומובן. צריך לעשות את ההפרדה בין הדברים.

אם  נניח מעורבת בשמחה קצת קנאה זה לא נחשב? אתה בטוח?  (פליז כן!!)

כך הרמב''ם מסביר את המושג: "משום עינא בישא, שאלו דברי חסידות הן - שלא יהיה אדם עויין בעין רעה את חברו"

וכבר כתב הרב עובדיה שאפילו לסוברים שהייתה עין רעה - בדור הזה זה כבר כמעט לא שייך אם בכלל.

אין להשם אינטרס להרע בטח לא על ידי עיניים למיניהן
ואין לו מעצור להושיע
ברב או במעט .

"מלמד שכל אחד נכווה מחופתו של חברו, כי אין זה מטעם הקנאה... אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מדרגה שהיה יכול להשיגה, כמו שהשיגה חברו"   (מסילת ישרים)

באמת מתאים עכשיו לעשות חזרה על מסילת ישרים. עשית חשק.

אל תשכח לשתף אותנו בהגיגים יפים משם

אני רואה שיש לך קשרים שם למעלה... יש מצב לפגישה עם משה רבינו? 

להר לקבל את התורה שבכתב והתורה שבעל פה בשמחה ורצון במדריגה מחודשת ונשגבה.

וזה בדיוק הזמן לצאת מהפסיביות ולהתחיל לעשות דברים שיובילו להצעות בע"ה.
מה באפשרותך ך לעשות? תזרוק פה הרבה רעיונות בשלב הראשון

בס"ד

החברות יודעות שאני אשמח לשמוע הצעות..
וגם שדכנים שכנראה כבר התייאשו ממני :/

את במצב מבעס, כ"כ קשה לראות איך לחצי עולם החתן מגיע בקלילות ואת כבר ביובש 3 חוד'.... ואין לך רעיונות מה עוד אפשר לעשות .
עכשיו, יש לך אפשרות להשאר באמונה ששדכנים התיאשו, וחברות יודעות וזה מספיק שהן יודעות
ואין מוצא בהשתדלות המעשית (לא מתיחסת להשתדלות הרוחנית פה כמו שכתבה ישמח ליבי, כי היא לא מספיקה. היא חלק במכלול ואותה תמיד אפשר לעשות .).
את יכולה לשקוע בבעסה, התקרבנות, יאוש.
ויש לך אפשרות להחזיר את חייך למעגל ההשפעה ולחשוב מה ביכולתך לעשות כדי לדרבן אנשים שמכירים אותך לחפש עבורך. או לפנות לפלטפורמות חדשות.
ואם המאמץ דורש ממך הרבה אומץ, מעבר דרך פחדים, בושה אן אי נוחות - סימן שאת מתפתחת ועולה קומה.
זקוקה לתמיכה בעלייה הזו? חפשי מאמנת חתונה שתוביל ותחזק אותך. הבאת הצעות היא חלק משמעותי בתהליך אימון לחתונה.
ושיהיה בע"ה בברכה ובשמחה.

אבל...

 

גם ממני שדכנים התייאשו. אז המשכתי. התקשרתי לחברים. שאלתי אותם איך אני מגיע לעוד. שיגעתי חברים שידעתי שיבינו אותי. שיגעתי חברים נשואים. עשיתי מאמצים מטורפים.

 

הגעתי לשדכנים שלא אהבתי בכלל, שהציעו דברים לא קשורים. הגעתי לשדכנים שלא היה להם מה להציע לי.

 

רק לאחרונה קיבלתי הצעה ממישהי, שאליה הפנה אותי מישהו, שאליו התקשרתי כי חבר נשוי הפנה אותי אליו אחרי ששאלתי אותו אם הוא מכיר מישהו שיכול לעזור לי. ואז זה לקח כמה חודשים...

 

תעשי מה שאת יכולה. יש מאות בחורים טובים שמחפשים מישהי כמוך, וכנראה אחד שמחפש אותך. וחבל מאד שהוא לא ימצא.

 

בהצלחה

אנחנו באלול.
"דרשו השם בהימצאו, קראהו בהיותו קרוב"
המלך בשדה. כאן. לידך...
קראי לו, בקשי ממנו, התפללי אליו,
ובוודאי לא ישיב תפילתך ריקם.

הוא מחכה לך. אל תתיאשי.
ישועת ה' כהרף עין.

אולי תכווני את האנשים שהציעו? למקד להם יותר את הסגנון שאת מחפשת.
ולחשוב על עוד חברות שיכולות לחשוב על מישהו בשבילך, אפילו במעגל הרחוק יותר.
אם למשל פגשת מישהי שגרה במקום עם אנשים טובים, תוכלי גם לזרוק לה איזו מילה אם היא מכירה מישהו שנראה לה שיתאים.
אנשים כל כך ישמחו לעזור לך ולשמח אותך!
זה שהחברות יודעות זה נחמד, אבל את צריכה להזכיר להן! הן בכל זאת לא פנויות לחשוב עלייך 24/7... אפילו תחפרי להן, תשלחי הודעות אם הן חושבות שהן מכירות מישהו שיתאים לך. הן ישמחו ממש שתזכירי להן

הטוב שלך ינצח תתמקדי בטוב שיש בעולם שלך.
כלל בחיים- "ההולכים בחושך אור גדול יראו, הכמהים לחופש בית ימצאו"

הייתי במצב הזה לא מזמן..
תכל'ס החלטתי שאני עושה השתדלות ונותנת את הפרטים שלי לעוד כמה אנשים, אבל בסוף זה הגיע מכיוון אחר בכלל.

הכי הכי טוב, זה פשוט לבקש מהקב''ה. תספרי לו מה את מרגישה, ואיך באמת את רוצה את זה.

 

אפילו אם זה רק על הידור ולא על הלכה, אם היא קצת מרגישה לא בנח

חשוב שתרגיש נעים לדבר ולהגיד לו!

 

כמובן שעדיף שתנסח כהארה ולא כהערה

אפילו "מוסיף נקודות". כמובן תלוי איך היא אומרת... אפשר גם סתם להעיר שחשוך פה יותר מדי וכדומה, למקרה שלא בטוחים לגבי ההלכה. די נדיר שעוברים על איסור ייחוד במובהק (כי כמו שהזוג הגיע גם אנשים אחרים יכולים להגיע, גם אם הם לא שם כרגע. אלא אם כן מדובר במקום ממש אפל, ואז סתם לא נעים)

 

אגב שמעתי על תופעה שקוראים לילד לסוג של בייביסיטר-דייט כדי שישמור שלא יהיה ייחוד. אני מניח שזה קורה בחברות מאד מסוימות ובסביבות מאד מסוימות

מאמינה ככה, אני בכל זאת לא בצד השני
קרה פעם כשהתחלנו ללכת למקום מסויים ואז שאלתי אם זה בסדר שנהיה שם, מבחינת ייחוד או מקום לא הכי סימפטי וכו' (כבר לא זוכרת...)... אז הוא בצחוק שאל אותי "את לא סומכת עליי?", עניתי לו "ברור שאני לא סומכת עליך, אני לא מכירה אותך!!" חח דווקא הישירות תרמה לאווירה הקלילה

אמסור את זה הלאה..

בסך הכל זה שומר עלינו

אני מניח שכמו שהיא תעיר אם יקרה מצב של איסור בשר וחלב היא צריכה להעיר גם על איסור ייחוד. מה גם שכאן יש סכנה פיזית ונפשית.

אגב, גם אם לא נח לה שם מסיבות אחרות.



רק אם הוא בייניש, שתתכונן לשמוע חבור'ה, על למה זה לא יחוד

--

א. אם זה באמת אסור, אז האיסור, וממילא האחריות, גם עליה.

ב. אם זה באמת ייחוד, אז הם כן עברו על משהו - הם עברו על איסור ייחוד. זה גם איסור מדאורייתא. (כל הביינישים - לא לפתוח חזית נגדי. בשורה התחתונה מה שכתבתי נכון.)

להעיר לבחור שהוא לא מספיק דוס, לעומתי, הבחורה, שלא מסתפקת באיסור ייחוד במקומות שיש חשש לעבירה בגלל שהמקום סגור ולא יבואו אנשים, אלא מחמירה על עצמי לא לשבת אפילו על ספסל ברחוב צדדי ושקט.

 

ומה היה עד הרגע שבו החלטת להעיר לו?

למה מלכתחילה התיישבת, למרות שלא היה לך נוח?

 

מעתה ואילך, המקומות המועדפים לדייט:

תחנת הרכבת ההגנה

התחנה המרכזית ירושלים

הכותל המערבי

כביש שש

מדברים דרך המחיצה?..

עריכה: או שזה היה ציני ולא הבנתי...

כדאי לברר הלכתית אם באמת יש שם בעיית ייחוד...

 

ובכל זאת: אם את מרגישה לא בנוח את (או החברה) לא חייבת להיתלות בהלכה. אפשר סתם לאמר את זה. בכלל: לדבר, לבטא תחושות, זה דבר בריא. לתת לו להגיב על תחושותייך יכול לתרום הרבה יותר משעות של שיחות פילוסופיות...

 

בהצלחה!

לא מבין למה להסתכל על זה שאת מעירה לו...אם חשוב לשניכם לשמור על דיני יחוד אז להגיד "אוי נראה לי שיש פה יחוד אולי כדאי שנזוז" זה לא להעיר לו כמו שלהגיד נראה לי שאנחנו עוד בשרירים זה לא להעיר...

ואת יכולה להגיד לחברה שהיא יכולה לשאול בעצמה

הבחורה לקחה אותי למסעדה בשרית
רק ש...

היא הייתה בחוף מעורב
ממש התפדחתי
ולא ידעתי מה לומר...

היה סבבה אבל לא נעים.

גם דוסיות יחסית. ובעיקר כאלה שאין להם אחים- בנים. זה לא במודעות. בהנחה שזו לא היתה מסעדה בתוך חוף מעורב אלא ליד שרואים וכד'....

היא לא מחוייבת בהלכה הזו?

 

אם היא מעוניינת לעבוד את ה', היא תגיד לו, תקשיב לא מתאים, יש פה ייחוד.

 

אם היא לא מעוניינת לעבוד את ה', אלא את הדייט שלה, או את הרגשות שלה, שלא תגיד. 

שלא נעימה לה הסיטואציה,
זו לא סיבה בעיניך המקנה לה את רשות הדיבור בנושא?

דין ייחוד הוא ממקום דתי. נקודה.

אם לא נעים לה הסיטואציה היא יכולה לבקש ללכת בטענה שלא נעים לה. לא מפני שהיא חוששת לייחוד. ואם כן, הרי זה שקר וקרדום לחפור בה.

יש לה רשות להכל, אם החא טוענת מתוך ייחוד אני מצפה שזה יהיה מתןך עבודת ה ולא מתוך עבודת הרגש

שכוייח על החידוד

אז אולי זה לא הכי מנומס.

סתם.
מחילה.

נראה לי המקום הזה קצת בעיתי.....
אח"כ פשוט להגיד.
כדאי גם ללמוד הלכות- יכול להיות שהמקום לא בעייתי או לא בעייתי לפי חלק מהדעות.

בס"ד

וגם אם אין איסור של יחוד ולא מרגישים בנוח לשבת במקום מסויים, חשוב מאוד להגיד!

רוצה קרבת אלוקים!


היתה שבת ממש מרוממת אבל מלאה צימאון...

הקב''ה שולח לי תזכורות כל הזמן לאיפה אני צריך לשאוף, את מה אני צריך לחיות... יש לי נשמה טהורה.. וכרגע היא קצת במיצר כי היא לא הוצאה לפועל, כראוי, עדיין.
השבת קיבלתי עוד תזכורת עמוקה כזאת... הפעם זה היה ממש בהשגחה פרטית.

תדעו לכם שחיים בינינו אנשים כ"כ מיוחדים.

השבת הזאת החזירה אותי עשר שנים אחורה, לכ''ט אדר א' התשס''ח....

והמחשבות רצות.
יש אהבה שיגביר את זה ויש אהבה שירגיע את זה.

שלב כזה בחיים
צבוע בכהה
אפור -חום כזה
לא במרכז העניינים, לא חלק מההרמוניה פה...
העולם נבנה למשפחותיו ואני אנה?
הכל כבר מאחורי הקלעים כזה, מנסים ליהנות מכל המסביב בזמן שיש מלא ריק ומבאס ואנרגיות של טוב וקדושה שלא מתממשות.

כמה אפשר חופש ונופש ובתי מלון
לא רוצה את זה בכלל
ורואה כמה זה זמני בעולם הזה....
ההנאות סוגשל שיכולות להיות כבר ככ מאולצות
שבת בדירת רווקות? פוווי
טיול לחו"ל? ככ לאאא
לקום לעבוד; לחזור הביתה ואז מה?

אין ביחד של חבורה
כל אחת לביתה
כל אחת לביחד והבעל שלה
ואני ללבד והחשוך והגשם הקר

בבית הוריי

המזדקנים.

שבת מוזרה.. מלאה בלבול

ריחפתי בין מה שקורה מסביבי, למחשבות שממלאות את ראשי, ורגשות שמציפות את ליבי.

ניסיתי להבין מה הקב"ה רוצה?

מה הוא רוצה שאני אעשה? שאני אקווה? 

מה לחשוב שזה יגיע בקרוב או בזמנו? או שזה אותו דבר...לא יודע

אוףף אני מבולבל לגמרי..😔

מנסה להבין בין חודש אלול לבין כל התהיות האלה איפה אני נכנס?

נראה לי שהסליחה שלי אליך ריבונו של עולם- זה שאני לא בוטח בך..

שאני לא מצליח להשתחרר מהגאווה, מהקנאה, מהחוסר אמונה..בך ובי. 

 

בבקשה תן לי לדעת ולראות איך את כל זה כיוונת בשבילי, בגלל שאתה אוהב אותי..

איך העברת אותי כ"כ הרבה כי אתה מאמין בי...

 

ותזכה אותי שאשב איתה והספר לה את גדולתך ונפלאותך על כל התלאות שקרבו אותי אליך ועל החסד שלא עזבת אותי מעולם גם בזמנים שלא הגיע לי בכלל,

ואת איך שסידרת הכל בשבילי ובשבילה כדי שנהיה ביחד.

מזדהה ככ עם התחושה. שאחת הסליחות שמבקשת מהשם זה על חוסר באמונה. בקב"ה ובעצמי..

ממש יפה! חיזקת!

אני תוהה אם זה משהו נפוץ או הגיוני

זו הדרך הראשונה לפתור פלונטרים, לזהות אותם.
מה המלשבה שיש לך בראש רגע לפני, שמובילה לחוסר חשק להיפגש?
איזו מחשבה לדעתך יש לבחור שבא לו להיפגש?
מה דעתך להחליף מחשבה?
רגש הוא תוצר של מחשבה. ובניגוד לתפיסה שאין מה לעשות, רגש בא לבד, יש לך אפשרות להשפיע על הרגש דרך מחשבות מקדמות
מה יכול לעזור לך להחליף מחשבה?

שאני לא מרגיש מאוהב בטירוף אלא זה נחמד כזה. ואז אני חושב לעצמי למה בכוח.. כשבפועל אין לי משהו באמת נגדה.

הציפיות שלך ברף בלתי אפשרי....
נכון, יש זוגות בודדים (אולי 10%) שמתאהבים מייד ויש להם בהירות גדולה.
ויש זוגות (הרוב הגדול), שממש נחמד, ויש התאמה בסיסית ולאט לאט נוצר קשר עמוק ומתפתחת אהבה יציבה.
תבוא לדייט 3 ממחשבה שיכול להיבנות פה קשר ענק ומדהים. בהתחלה מספיק שנחמד לדבר ונעים ילד ויש ערכים משותפים.
לבנות מודל על פיו רק עם התאהבות גדולה מההתחלה, זה, זה, מוריד את סיכוייך להתחתן ב 90% בערך!!!

אישה שמנה יושבת מחוץ לגן,
יוצאת הגננת ושואלת אותה "את מחכה לילד?" השמנה משיבה "לא, אני סתם שמנה!"

@צד ג'

לא תמיד ככה... לפעמים יש קריזות...
אז כשלי יהיה קריזות ניקיון לאשתי יהיה קריזות בפורום ⁦⁩

וברוקולי וחיים של, כדאי להציץ באיזה שעה נכתבה ההודעה 🤡.... 🥄

קריזת ניקיון וזה

מתרגם/ת
מתנדבים?

זה קטע שלכן לדבר לא ברור?

אז היא תהתה אם העלאת השרשור היתה בעקבות פרץ ניקיוני

שאשתי יודעת את הסיסמה לפצל"פ...היא עוד לא מכירה אותי בכלל⁦⁩

וממש להיפך הקריזת ניקיון עלתה בעקבות מצב החדר שלי 😭

אתה חולה ניקיון או שאתה רוצה חולת ניקיון?
חח לך תסדר את החדר שלך

דו שיח של חרשים

לי היה קריזת ניקיון ולאשתי אמור להיות -קריזה בניק כלומר בפורום ולכן אם יש קשר בין השרשור לקריזה זה כנראה כי אשתי פתחה את השרשור דרך ניקי הקט
וזה לא ייתכן כי....

ואני יסדר אותו... אבל לא לבד... יש בשר טרי! שישא בנטל!

איבדתי אותך בשורה השנייה בערך

ביינישים...

הצלחתי להבין

גם היא ביינישית!

בקטע של הלימוד
תכלס אם הייתי גבר
הייתי הולכת להיות פוסקת הלכה

ובגין דאיתתא היא לא סבירא לה דמילף הלכה לאו בייניש הוא
ואשתכח טפי בההוא פורום דהוה בשבבותיה דפורום דילן(מהצד הנכון) דהתם אשתכחו אברכי דאשכח טפי דילפי הלכה
(אם לא שמת לב אני בפרץ ביינישיות⁦⁦ ⁩ ואני לא מתכוון לתרגם כרגע ⁦⁩ אולי במוצ"ש)

אז משמע מזה שאני ישן בפנימיה
וכל שנה מצטרפים לפנימיה שיעור אלפים חדשים (דאתקריון בשר טרי בגין דאכתי לא מילפו אורייתא דמתשת חילהון)
וגם הם צריכים לשאת בנטל ניקיון החדר

הסוף, הלוואי!

מעטים האנשים שמתחנכים ככה.. לי זה לא ככ

שיטת זילברמן – ויקיפדיה

בעיקר מצד הסדר בעניין שלדעתי מאוד חשוב.
האם זה הדבר הכי חשוב אצלי בחינוך? לא, העיקר שיהיה בן אדם. אבל יש בזה משהו נכון וחשוב.

מבחינת החינוך לידיעת התורה, שכמובן הוא קשור לכל, אבל ברור שזה לא העיקר בחינוך. קודם כל לחנך למידת האמת, הענוה, והאהבה. (כתבתי את שלושת הדברים שעלו ראשונים. מעניין אם זה באמת הכי חשוב לי..)

כי קודם כל, זה הכי טוב ללמוד בהדרגה ולפי הרמה ולא לנסות להתקדם בכוח ואז להפסיד

מן הסתם חכמינו ידעו מה הם אומרים...

 

וגם, שקודם ילמד בפשטות את סיפורי התורה שמלמדים לדרך ארץ ואמונה פשוטה ואח"כ שילמד להתחכם ולהתפלפל.

שולחת חיבוק חזק , והרבה כח להמשך בע"ה
🌺

גיל: x
בפרטי
בפרטי
בפרטי
אפרט יותר בפרטי.

ובתשובה אחרונה: זה שכתוב לא מדבר עם בנים/בנות בפרטי לא אומר שאני לא רוצה שיתחילו איתי

1. לגבי שם, גיל, כתובת וכו', יש כ"א.

2. תכונות: משתדל להיות מלא בשמחת חיים ומרץ. סה"כ אני אוהב לעשות שטויות אבל אני לא אדם ילדותי או שטחי, אני אוהב לעשות שיחות עמוקות על אמונה והשקפה.
משתדל לשמוח בחלקי(במיוחד שהוא מיושבי בית המדרש) ושלא יהיה אכפת לי מצרכים אישיים. מתנדב לעזור איפה ולמי שאפשר כל עוד זה לא פוגע בסדרי הלימוד.

3. תחביבים: צילום, קריאה, לטייל(או רק עם מצלמה או רק עם חברים ומשפחה אבל לא עם שניהם), לתקוע בשופר(הכלי הכי מסובך שהצלחתי לנגן בו).

4. חסרונות: לצערי יש בי גאוה(משתדל להילחם בה), קשה לי לשמור סודות, חסר לי טאקט(אע"פ שאני לא רואה בזה חסרון כל עוד אני משתדל שזה לא יפגע באחרים). יש לי סמארטפון(עם חסימה!), אני עולה להר הבית(להרהמורניקיות).

5. ניק שאני מעריך: @ארץ השוקולד אע"פ שאנחנו מתווכחים בנושאים בוערים והגישות שלנו שונות, מתייחס באופן שעושה הרגשה כיפית לדון(אני מקוה שאני לא טועה).
@ברגוע שמזכה אותי ללמוד את מרן הרב חרל"פ!
@המטיילת בארץ שמתמידה עם התהילים(סליחה שאני לא משתתף, יש לי סדרים משלי).

6. עקרונות שלי: לעשות חשבונות רק לה' ולא לאף אחד אחר(אויי, כמה עבודה יש...), להשתדל להודות לה' בכל מידה שהוא מודד, לא לחפף בהלכה, ארץ ישראל אך ורק לעמ"י, לא מתפשרים על עקרונות(יסודיים) משום סיבה שהיא(אא"כ יבטיחו לי תיק בממשלה).

7. רב שאני מקבל ממנו: הרב דב ליאור, הרב ישראל אריאל והרב דודי דודקביץ' שליט"א.

8. תעסוקה עכשיו ולעתיד: בחור בישיבה גבוהה מתכנן להיות אברך ולהמשיך לכיוון של רבנות, דיינות או הוראה.

9. מה חשוב בבן/בת זוג: עוד לא התחלתי לצאת אבל מתלבט... ולכן עוד לא חשבתי על זה.

מישהו רוצה להוסיף שאלות או להיות הבא בתור? @חיים של

2. תכונות: עדינה, נוחה, שקטה, לפעמים קצת חופרת , משתדלת להיות נוחה לשמים ונוחה לבריאות

3. תחביבים: ללמוד בכוחות עצמי. בעיקר בקטע הטכנולוגי.
לקרוא כמובן
להתכתב עם אנשים

4. חסרונות: אני טיפוס מרצה (מלשון לרצות) וזה עומד בעוכרי ולפעמים העדינות שלי גם מעצבנת.

5. ניק שאני מעריכה @ימ''ל נראה לי שיש לו חוכמת חיים מיוחדת. @בנות לא לריב שמצחיק אותי עם השירשורים שלו ו@קוד אבל פתוח כי הוא תמיד מציע טרמפים... @משהניקיות שאני מעריכה @סלט @נפש חיה. @גלויה מהפורום הזה
בפורומים אחרים יש עוד כמה

6. עקרונות... לא מדברת עם בנים באישי... סתם

7.רב שאני מקבלת ממנו
בעיקר הרב של הקהילה שלנו

8. תעסוקה עכשיו - עומססס
לעתיד - בודקת תוכנה או סייבר משו

9. שיהיה בנאדם. שידע לאהוב. שיהיה חכם. שיהיה שמח. שאני ארגיש איתו שסופסוף מצאתי את חצי נשמתי שהלכה לה לאיבוד

תודה

תודה רבה על המחמאה

אומרת ממילא, לא אכפת לי להצטרף

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט

שבת שלום

בכלל לא שייכים לאישיות, מה זה משנה בזוגיות כל הדברים הללו?
נערך, זה מובן לגמרי למה זה מוריד אבל באמת אלו דברים נורא חיצוניים שיכול להיות אולי אולי שזה האיש של חייך ובגלל דברים חיצוניים שלא משפיעים כמעט על החיים פסלת אותו או לא נתת לו הזדמנות..

בעיקר שזה כן היה נשמע לך טוב.
תנסי לבדוק אם היתרונות שלו עולים על ה"חסרונות".

בהצלחה רבה!

גרם לי למחשבות. תודה.

(לא רוצה להרחיב כרגע, אבל בגדול:
על חסרונות חיצוניים מול חסרונות מהותיים כמו הרדידות ההתנשאות והשיפוטיות,
ועם איזה מביניהם הייתי מעדיף להעביר את החיים שלי)

אבל באמת שיצאת מתנשא..

@ימ''ל

אם יש לך אפשרות לחיות עם אדם טוב שיאהב ויכבד אותך אבל אבא שלו יהיה חשמלאי (מי ישמע איזה חיסרון זה),

או לחיות עם פוסט-דוקטורנט שיתנשא עלייך ומה שלא תעשי ומי שלא תהיי לא תהיי מספיקה בשבילו רק בגלל שאת והורים שלך לא פרופסורים כמו המשפחה שלו - אני הייתי מעדיף את הראשון.

 

ולגבי ההתנשאות: התנשאות זה לחשוב שאתה טוב יותר שלא בצדק (כמו בגלל מאפיין חיצוני כמו מקצוע או מקצוע של הורים). אני לא חושב שאני טוב יותר מאף אחד, אבל אני כן חושב שהסתכלות על המהות ועל האדם כאדם במקום קטלוג שלו כפחות ממך על בסיס המקצוע שלו או של ההורים שלו זו גישה ראויה יותר (וכן, הגישות האלה גם מעידות על מידות מסוימות - אם לחזור לפיסקה הקודמת). ואם להצביע על הפגם שבגישה השנייה זו התנשאות אז כנראה שגם אני מתנשא. וסליחה על החריפות, היא ממש לא כוונה נגדך אלא נגד הגישה שברור לי שאת לא מזדהה איתה.

 

 

זה אשכרה קסנטיפה וסוקרטס..

"לעולם לא תתרגלי לגבר מכוער"

הם תפלים. וטפלים.
לא אומרים על האישיות וחבל לפספס בנאדם בגלל כסף..

ולגבי הרמה התורנית,
עד שלא תכירי לא תדעי.

אומנם אלה כביכול דברים לא מהותיים (אולי מלבד הרמה הדתית שהיא קצת יותר קריטית) אבל בהחלט יכולים להוציא את החשק.

נסי לנתח עם עצמך מה בדיוק מפריע לך עם זה - האם אלה סתם חששות שוא או שאת באמת לא רואה אופציה שתסדרי עם מישהו כזה.

חשק זה אחד הדברים החשובים בדייטים. אל תרגישי לא בנוח לפסול על זה.

בהצלחה!

למה זה בדיוק רלוונטי בחיים?!

והסבר קצר (שנראלי שרק יגביר כאן את החימה...)

לאמא שלי ממש חשוב שאני אקח מישו חכם - 

שזה אומר IQ

ז"א שכל.

לא יודעת כמה זה עוזר בחיים וכו'

אבל זו נקודה ממש חשובה אצלה.

ואם ההורים עובדים בעבודות פשוטות וגם הבחור,

אז הם לא מספיק גאונים...

זו הנקודה.

אוף מי שישמע שאני מחוננת או משו..

אני חכמה אבל לא בשביל לעוף על עצמי.

ממש לא!

אז הוא לא יכול להיות חכם? חייב ללכת ללמוד הנדסה כדי להיות חכם? איזו הכללות הזויות... בהצלחה במציאת מדען טילים... לא תוקף אותך אישית אבל זו גישה מזעזעת בעיניי, בייחוד שיצא לי להכיר באופן אישי כמה אנשים שיותר גאונים וחכמים מרוב האנשים שאני מכיר ולמרבה הפלא הם מתעסקים בחקלאות ובעבודות כפיים, ובסוף יום לומדים פילוסופיה תורה וידע...
והכי חשוב מבחינתי- את מתחתנת עם הבחור או שאמא שלך מתחתנת איתו?? מה הנקודות החשובות לך? לא לה...
והכי מתסכל? למה לעזאזל לשפוט בן אדם לפי הוריו?? מה לבנאדם אין בחירה חופשית 20-25 שנים עד שפגשתי אותו והוא יצא כמו ההורים כשכפול?
באמת שלא מתכוון לפגוע בך ישירות אבל נקודות למחשבה כנגד התפיסות, אין לי שום דבר נגדך...

בהנדסת תעשיה וניהול משו כזה
והוא לא עובד בזה.

הוא למד את זה
הוא לא עוסק בזה
ואינלי מושג אם יש לו תואר או שהוא למד ונשר

ברור לי שגם לך כל המצב הזה לא הכי נעים ואנסה להיות ממש ממש עדינה..
אדם שמספיק בוגר ובשל לקבל החלטה עם מי להתחתן ומסוגל להיכנס למערכת יחסית של זוגיות ומשפחה וכל מה שזה אומר חייב להיות מספיק בוגר ועצמאי כדי לחשוב אחרת מהוריו. ואם יש צורך גם לא לספר להם כל דבר בכל שלב. לפעמיים לספר אחרי 2-3 פגישות כשאת יכולה לספר כמה מילים על האישיות של הבן אדם יכול לעשות את כל ההבדל.

כבודם של ההורים לא מבוטל. ממש לא.
אבל מותר לך לחשוב אחרת מהם, מותר לך לבחור אחרת מהם. את בוגרת ועצמאית (או לפחות אמורה להיות, בעיני, אם את רוצה להתחתן).

מסייגת את דברי להורים מסוימים שעלולים ליצור דרמה גדולה, לנתק קשרים, לא להגיע לחתונה וכדומה.. ואז זה מצריך חשיבה נוספת איך לפעול בחוכמה. אבל שוב, בלי לוותר על מה שאת רוצה ומה שחשוב לך.

בסופו של דבר הוא לא צריך להיות החתן שאמא שלך תוכל להתגאות ולהשוןיץ בו. הוא צריך להיות האיש ש *את* תעבירי איתו את כל החיים. שמתאים וטוב ומדויק, לך.
שיחד תעברו את החוויות הכי גדולות ומשמעותיות בחיים, שיהיה אב ילדיך, שתזדקנו ביחד עד 120.

עובד בחוות סוסים
סתם מניחה את זה פה.

(או ככה זה היה לפני כמה שנים לפחות).

כריסטופר הוא האיש האינטליגנטי ביותר שחי היום בעולם, בעל איי.קיו שנע בין 195-210.

ד"ר רוברט נובלי, נוירופסיכולוג בדק את האיי .קיו של לנגאן , בעבור תוכנית טלוויזיה

אמריקאית (20/20 ) ומצא כי לנגאן "שבר את תקרת המדידה".

הוא הוסיף ואמר, כי לנגאן הוא האדם עם האיי. קיו הגבוה ביותר שהוא מדד, בכל 25 שנות
עבודתו בתחום זה.



בילדותו לנגאן החל לדבר בגיל חצי שנה ולקרוא בגיל ארבע. בביה"ס ,לימד את עצמו את
המקצועות הנלמדים כגון :מתמטיקה, פיזיקה ,פילוסופיה וכו'.



לנגאן חווה ילדות בתנאי עוני. עד גיל 14 ספג מכות מאביו החורג (אביו הביולוגי נפטר/נעלם בטרם נולד) בגיל 14 בכוח פיזי, זרק את אביו מהבית באופן סופי.



לאחר שהשיג ציון פסיכומטרי מושלם, החל לימודי קולג' ולאחר מכן לימודים באוניברסיטה במונטנה.

הוא נתקל בקשיים לממן את לימודיו והאקדמיה הערימה קשיי ביורוקרטיה ולא עזרה לו למצוא פתרון
לכך. כמו כן, לנגאן לא חש הערכה לממסד האקדמי וטען שהוא יכול ללמד את מוריו יותר מאשר הם
מלמדים אותו, כך נשר מלימודיו.



ברוב חייו הבוגרים,עבד עבודות כפיים רגילות כפועל בניין, כבאי, מאבטח וכדומה.

לצד חייו אלה, סיפק את יכולותיו האינטלקטואליות, בכך שמצא תחומי עניין אחרי שעות עבודתו.

תשומת הלב הופנתה אליו בשנת 1999, דרך תכנית טלוויזיה שפרסמה כתבה על חברי קהילה עם
אי.קיו גבוה. לנגאן התפרסם כאיש החכם ביותר באמריקה, בעל תיאוריה קוגניטיבית חדשה משל
עצמו לגבי היקום, הנקראת :"התיאוריה של הכל".



התיאוריה שלו מדגימה כי האבולוציה בשילוב של מה שהתורה מתארת, הינם כלים שאלוהים השתמש
בהם, כדי ליצור את האנושות. מכאן, האנושות שותפה ביצירת היקום. הוא אומר כי התיאורים המקראיים
שניתנו לנו לגבי היקום והמינים החיים בו הם אמיתיים, אך מובאים במטאפורות.

האנושות צריכה לפרש אותם נכון יחד עם הממצאים המדעיים שכן גם הם ניתנו לנו ע"י אלוהים כלומר,
הוא מאמין בשיתופם של הדת והמדע.



בראיון אישי שנערך עימו ,ענה לנגאן על שאלות מהותיות גדולות:



האם הצלחה בעבודה,חיי החברה קשורה לרמת איי .קיו גבוהה?



לדבריו, אין צורך באינטליגנציה גבוהה בכדי להצליח ברוב תחומי החיים.ישנן תכונות חשובות לאדם
מלבד אינטליגנציה שבאות להחליף את הקריטריון הזה. אפילו בתחומים שיש דרישה לסף אינטליגנציה
גבוהה. יותר מדי, יכול לגרום לאדם להיות חריג ולא מובן בדעותיו לחבריו לעבודה או לממונים עליו והוא
ייתקל בקשיים. נדרשת לו סבלנות והתמדה בכדי להשתלב בחברה הממוצעת.



מכאן שמלבד האינטליגנציה תלוי האדם ביכולות ותכונות נוספות,אמונות,אופי שמביא עימו האדם. לנגאן,
מציין את ההבדל בין איי קיו לאינטליגנציה בכך, שאיי קיו גבוהה הוא מושג ברור שניתן אף למדוד.

אינטליגנציה היא מושג מופשט יותר. לדעתו, לאדם הממוצע יש אינטליגנציה המאפשרת לו בשילוב תכונות

חזקות נוספות, להצליח גם במשרות הדורשות סף אינטליגנציה גבוהה. האדם הממוצע יכול לפצות עצמו
ביכולות אחרות שיש לו ולהצליח מאוד. כמו כן, שום אינטליגנציה לא תבטיח לאדם עושר והצלחה ,בלי שילוב
תכונות מסוימות ו/או עזרה חומרית.



לנגאן מוצא כי דווקא האנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, סולדים מהמרוץ החומרי בו שרוי העולם. הם זקוקים

לגירוי אינטלקטואלי. כמו כן אנשים משפיעים כגון:מנהיגים,אנשי עסקים,בכירי ארגון ,בעלי כוח והשפעה
בעמדות מפתח,הם אינם האינטליגנטים ביותר. אינם בעלי רמות מוסר גבוהות ולא האמפתיים ביותר כלפי הזולת.
חוסר זה לדבריו, עלה לאנושות במחיר כבד.



האם לבעלי איי קיו גבוה -חיים מאושרים ומספקים?



שוב מציין לנגאן כי ההצלחה והסיפוק אינם קשורים לאינטליגנציה. את משרות ועמדות הכוח בעולמנו מנהלים
אנשים שזקוקים יותר לתכונות של: קסם אישי, יכולת השפעה,העלמת עין ממרמה, רצון עז לרכוש יכולת השפעה
גם במחיר של פגיעה בזולת. אדם בעל אידיאלים, מוסר והתחשבות בזולת ,ללא האגרסיות הנדרשות, לא יצליח
בכל מקרה, להתקדם לעמדות כוח בתחושת אושר וסיפוק.






במקרה האישי שלו, לנגאן מציין כי הקשר בין האושר לאינטיליגציה הינו חזק מאוד.

אך טיב קשר זה תלוי באישיותו, אמונותיו ובחירותיו של האדם. בהתמדתו למצוא את האושר שלו, מבלי
להיתפס לקשיים חברתיים וסביבתיים.



אדם בעל אינטליגנציה גבוהה, מבין יותר את העוולות שנגרמות, רואה תמונה יותר רחבה ומודע להרבה קשיים
שיש בחיינו. מכאן, יכול להפוך למתוסכל מאוד וחסר סיפוק מעשי.



איי קיו גבוה ברכה או קללה?



אנשים בעלי איי קיו גבוה חשופים פחות לשעמום כרוני, הם מוצאים יותר הזדמנויות לחקירה ומציאת פתרונות,

לאחרים יראו הדברים שטחיים יותר ומבלבלים. הם מסוגלים לאתגר עצמם אינטלקטואלית או אומנותית ואינם
זקוקים לעניין חיצוני רב. אך כאשר האיי קיו הגבוה נימצא יחד עם תכונות אופי בלתי פתורות כגון: הפרעה כפייתית,

נרקסיזם ושאר כשלים פסיכולוגיים הרסניים, כמו החשיבה כי מגיע להם עושר ועוצמה. זהו שילוב הרסני, שמן הסתם
עלול להיות מזיק ומסוכן לכלל החברה.




לנגאן חי בבית קטן ומנהל חווה צנועה. מרגיש כי הצליח לפתח רעיונות החשובים לו ולאחרים. עבד קשה ונטל אילו
סיכונים בחייו , אך לא הגיע לעושר ועוצמה.

הוא מסיים את הראיון בנימה חיובית ומתאר עצמו, כאדם אוהב חיים ומעריץ של הבריאה, משהו שהאינטליגנציה
הגבוהה שלו רק חיזקה.

זה משהו שיכול להשפיע על החיים

לכן עושים השתדלות ולפעמים השתצדלות זה ללמוד מקצוע 'חשוב'

שיש בו כסף.

אבל ממש לא חייב

ומישו חכם- זה בודקים כשמכירים אותו,

לא מחליטים כמה שכל יש לו לפי העבודה שלו/ של ההורים שלו.

מכירה מלא אנשים חכמים שעובדים בעבודות לא חכמות...

המציאות מוכיחה שאין קשר בין האינטליגנציה לעיסוק...
אבא שלי היה איש מאוווד חכם ומאוווד משכיל. קרא עם הקפה של הבוקר את ''הפילוסופיה של המתמטיקה''. ועבד בעבודה ''פשוטה'' רוב חייו.
האמת היא שאנשים חכמים ומוכשרים פשוט יעשו את העבודה טוב יותר, לא משנה איזו עבודה זו.

ועוד ענין- האם את שותפה לאמא שלך בתפיסה הזו? האם את מזדהה?
אם כן- אז באמת צריך לבדוק האם זה נכון לגבי הבחור
אבל אם לא- אז תניחי את זה בצד ותפגשי אותו בלב שלם.

ודבר אחרון- יש הרבה סוגי חכמות. חכם זה לא רק מי שגורס עשרה דפי גמרא בשעה או מי שהשיג ציון גבוה בפסיכומטרי. הדברים האלה מבטאים סוג מסוים של חכמה.
חכם הוא למשל גם אדם שמבין אנשים וסיטואציות ויודע להתנהל נכון בחיים. בעיני זו חכמה מסוג חשוב יותר...

השאלה היא מה את מרגישה בנושא, מה שהיא מרגישה פחות חשוב

מוציאה לי את החשק לחלוטין מהבחורים מסיבות אחרות (היא רואה דברים)

מה זה "רואה דברים"?
נשמע לא טוב ולא בריא..

כי זה לא טוב לפחד מחתונה....



וגם

ידוע שהרב מרדכי אליהו היה מתנגד לקביעה בשמות ,
" ראייה "וכו'

קודם כל- מבאס. מאוד.
אין ספק שכל הצעה דורשת מאיתנו כמות מסוימת של כוחות נפש, ושלא תמיד קל להגיע למחשבה של 'כן'. מבאס לגמרי כשמגיע גורם חיצוני (קרוב אלינו ככל שיהיה) ומוציא את הרוח מהמפרשים. לא משנה אם הטיעונים שלו לגיטימיים בעינינו- פשוט עצם הבעת הדעה יכולה להקשות מאוד..
באופן אישי, זה קרה לי כמה פעמים, ובד"כ על דברים שאפשר להגדיר אותם כיותר חיצוניים, ואני ממש מבינה את התחושה.

אני עדיין בתהליך בעניין הזה, אבל אנסה בכ"ז לשתף בכמה נקודות שעוזרות לי-
·פעם מישהי הציעה לי לנסות להגיד שאני 'נפגשת' במקום להגיד שאני 'יוצאת'. זה נשמע קצת קטנוני, אבל היא הסבירה שזה משפיע על ההסתכלות..
כשאני יוצאת, אני מקשיבה לכולם- חוץ מאשר לעצמי. באופן טבעי, זה גם מוביל להסתכלות על דברים שחיצוניים לי, ואולי גם לא מתאימים לי.
כשאני נפגשת, אני קשובה קודם כל לעצמי (בקטע טוב, כן? כלומר- לפנימיות שלי, לעצת ה' שבי וכו'..), וגם כאשר אני מנסה להתייעץ עם גורם חיצוני כזה או אחר, המטרה היא להגיע אל הפנים.

ברור שזאת רק סמנטיקה, אבל יש רעיון שעומד מאחורי הדברים שעוזר להשפיע על המהלך הנפשי..

·בהמשך לנקודה הראשונה, אציע בזהירות לשתף את אמא שלך בשלב קצת יותר מאוחר- אולי אחרי כמה פגישות (כשיש משהו קצת יותר יציב, או כשיש איזה לבט).. זה לא כדי להוציא אותה החוצה חו"ח, אלא כדי לתת לך הזדמנות להכיר באופן נקי ואמיתי, ולבדוק אם מתאים לך.

·גיליתי על עצמי שלפעמים הדברים האלה מערערים אותי בגלל שאצלי הם לא מספיק ודאיים.
למשל- הייתה פעם שמישהי קרובה אמרה לי משהו על הגובה של הבחור. עד אותו הרגע זה לא העסיק אותי, ופתאום הוא הרגיש לי גמד (והוא לא היה כזה..;). חשבתי קצת עם עצמי והבנתי שיש בנושא הזה משהו שלא יושב מספיק טוב אצלי (לא אכנס לפרטים כאן..), ולכן בכל פעם כשדיברו איתי על הגובה של הבחור הייתי מתערערת. ב"ה עבודה עצמית בעניין שמה אותי במקום טוב יותר.
מרגישה שזה יכול להיות נכון גם לגבי הדברים שהצגת, ואולי חידוד של מה שאת מחפשת, ומה שמתאים לך/נכון לך יוכל לעזור לך להתערער פחות מאמירות כאלה ואחרות.

·הבנה שההורים שלי רוצים בשבילי את הטוב ביותר- לדעתם, וזה לא תמיד מה שמדוייק עבורי. זה לא מזלזל ולא מבטל חו"ח. פשוט הבנה שמדובר בישויות נפרדות ממני (אוהבות ודואגות מאוד, כן? ושעדיין צריך לכבד אותן מאוד אם לא יותר, כן?) ושהגיוני שהשאיפות שלהם עבורי יהיו שונות מהשאיפות שלי עבורי. לפעמים זה נובע מפער כלשהו בגיל/בתפיסת העולם/באורח החיים.. זה בסדר. כל עוד אני יודעת להגדיר מי אני בנפרד מהם.
אם יש דברים 'קטנים' יותר שאני יכולה לכבד- מעולה. אבל בסופו של דבר, זה שלי..

ועם כל זה, עוד שני דברים מכיוון אחר-
·לפעמים 'פוסלים' הצעות בגלל דברים יותר חיצוניים. אפשר לצאת נגד זה כמה שרוצים, אבל מעצם היותינו בנ"א זה קורה לפעמים..
פשוט נראה לי חשוב שגם כשזה קורה- זה יהיה שלי (ולא של החברה/ההורים).

·הרבה פעמים להורים (ובמיוחד לאמהות;) יש אינטואיציה מאוד טובה ששווה לסמוך עליה. אבל גם צריך לדעת מתי ובאיזה הקשר (לפני היכרות עם הבחור ועל סמך פרטים יבשים בלבד, או אחרי היכרות עם הבחור, וכו'..).

חפרתי אז אעצור כאן, אבל בכ"מ. שיהיה המון הצלחה!

לברר עם עצמך את הנפרדות שלך מאמא שלך, כמו שכבר כתבו.

את זאת שאמורה להתחתן עם מישהו
ולחיות איתו את כל חייך
לא אמא שלך.

צריך לדעת גם מה לסנן
במיוחד אם זה מגיע מאנשים
שאנחנו אוהבים ומעריכים.

או לא בא לך מישהו שאמא תתקשה לקבל?
ישלך הצעות נוספות?
חוץ מהעניין התעסוקתי והפשטות, הכל מתאים?
לו היית באי בודד בלי אף אדם נוסף שיחווה עליו דעה, היית שמחה בו ומעריכה אותו?
אם את רוצה ללכת על ההצעה, מה יעזור לך מול אימך? מה יעזור לך להשאר איתה בטוב?

לכן אני לא יודעת איך כל השאר שלו
ממה שהחברה אמרה לי יש מצב להתאמה

אם תחליטי לברר ולהיפגש, חשוב שתבואי בגישה שיכולה לצמוח מזה חתונה בע"ה.
ועם כלים והבנה, מה יאפשר חתונה איתו למרות דעתה של אימך על כאלה משפחות.
בהצלחה

ברור!
הקטע הוא שהוא גר ממש כמה בנינים ליד אחותי...
אבל היא לא מכירה אותו לצערי 😥

של חוסר החשק בגלל תגובתה של אימך.
בע"ה תעשי ותצליחי

ממש תודה על זה

ששש זרמו

שאני עוד האמנתי

כל מה שדמיינתי התנפץ😔

אין עליך

לרגע חשבתי לעצמי שזו פרסומת

⁦⁩

עד שראיתי שזה נגמר ואין שום שיר אח''כ

אם זה לא עוזר להגיד שאתה עייף וכו' לרוב זה מספיק, אבל אם גם זה לא עוזר, אז להגיד בפירוש שלא מתאים לך לדבר עם בנות, ותקווה שהיא לא תיפגע אבל גם אם כן, אין מה לעשות...

היא לא תדע..

אם תשובות לקוניות לא מועילות

תבחני אותו בזה.
כל מיני שאלות על:
- חברים לעבודה/לכולל, על אחיו (ידוע שאדם מתחרה- גם שלא במודע- עם אדם בסטטוס שלו. לדו- אח עם אח, טבח עם טבח, גננת עם גננת)
- על אנשים/ אוכלוסיה שפחות מתחבר לזרם/ השקפה שלהם,
-ספרי לו סיטואציה מסויימת, תשאלי איך הכי היה נכון לנהוג מבחינתו.

כמובן, שאין כמו מבחן המציאות.
ולכן, צריך לצאת איתו למקומות שיש בהם אינטרקציה עם אנשים. למסעדה, למשל.
לראות איך הוא מתנהג / מדבר עם המלצר.
יודע להיות מנומס? לומר תודה? לחכות בסבלנות עד שיתפנו אליו? מדבר בכבוד?
לאט לאט (או מהר מהר), מפגישה לפגישה-
מגלים התנהגות של אדם.

גם אם לפעמים יש סוג של מסכה, היא לא נשארת לעד. אדם ניכר בשעת כוסו, כיסו וכעסו.

בהצלחה.

אנחנו לא מכירים את הבחור.. נכון שמי שלא מעריך זה לא סימן טוב.
אבל יכול להיות שהוא לא הסכים עם מה שהיא אמרה או שהוא לא הסכים עם נושא שאצלו בוער בלב.. לכן באמת חשוב שהיא תרחיב שננסה להבין אם זה באמת ראיה של שחור או לבן מצד הבחור ואז זה ביג מנורה אדומה או שהיא ניסחה לנו את זה יותר רע ממה שזה.

הוא מתנהג בזלזול, חוסר הערכה . ולא רק אליה, אלא גם למי שלא חושב כמוהו!
אם היא הייתה אומרת שזו התנהגות חד פעמית, או מדי פעם, וודאי לא הייתי מגיבה ככה.
היא לא דיברה על מקרה ספציפי, אלא על הסה"כ הכללי של הבחור.

יכול להיות לדוגמא שהבחור סיפר שכמה מאנשים מהצבא ממש קשה לו הדעות שלהם ולכי תדעי יכול להיות להם דעות באמת לא טובות .. אז יכול להיות שטוב שהוא היה נגדם.
עכשיו לא אני ולא את יודעת מה היה שם זה משהו שרק היא יכולה להרחיב.

אבל אני לא הקב"ה.
בואי נחכה להרחבה שלה,
מתוקה שאת... ⁦❤️⁩

ואני מבינה את הצורך להגן עליה באמת
חשוב שגבר לא יזלזל בחיים באישה שלו.
כל הכבוד לך !

יותר הלחיץ אותי הקטע שהוא מזלזל במי שלא חושב כמוהו. ולמה?
כי אם הייתה אומרת שזה רק בה, או אז היה לי קל יותר לחשוב שזה משהו נקודתי איתה. ואם זה נקודתי איתה- אז נקודתית מטפלים בזה, כי זה כביכול "אחד על אחד". היא מלכתחיחה תבין מהיכן נובעת חוסר הכרת הטוב/ זלזול כלפיה,
תנסה לראות אם זה צודק/לא צודק,
ותגיע לידי פיתרון- או שתשתנה, או שתציב לו עובדה שזו היא, ועליו לקבלה, ותגרום לו לכבד אותה איך שהיא ועל מה שהיא.
כל אחת והפיתרון שלה מול בן זוגה,
זה לא האישיו.

האישיו פה, שמאוד קשה ומתסכל לחיות עם אדם שמזלזל בכל אחד שלא חושב כמוך.
היום זה הרב/ מעסיק שלו, מחר זה חבר לעבודה, מחרותיים, זה השכן, ואחרי שבוע, זה המשפחה של אשתו...

ואין זה סוף! זה כדור שלג, שמביא רק צרות ומחלוקות, ואשתו בעל כורחה, צריכה להיות חלק מזה. קשה מאוד.
ובוודאי, שההתנהגות הזו תהיה גם כלפייה. בגלל זה אומרים על אדם, שקירות ביתו ובני משפחתו יעידו עליו. כי הם יודעים הכי טוב מיהו. אז אם בחוץ ככה, בן בנו של קל וחומר- שיתנהג כך לאשתו. ל"ע.

הזלזול שלו זה בדברים שהייתי מצפה שיעריך. למשל אני מתנדבת באיזה עמותה כמה שנים, והכי היה מצופה שיגיד לי איזה משהו טוב על זה.
במקום זה, הוא זלזל במה שעושים שם ובחבר'ה שמתנדבים שם.
או שדברנו נגיד על ישיבה מסויימת שמוכרת, והוא ממש זלזל בהם. תאמת הייתי בשוק.
הוא בכללי בחור עם המון בטחון עצמי, אז אולי זה קשור איכשהו

אבל אני לא יכולה להגיד לל אם לחתוך על זה או לא
לוידעת למה זה מזכיר לי את הגרוש שלי ואני לא רוצה להכניס ענינים אישיים לתוך ההחלטה שלך

את מעריכה אותו? מחכה לפגישות? נהנית?
מה טוב בו?
מה טוב במה שקורה ביניכם?

לגבי התגובות שלו, את יכולה לשתף אותו בחולשות שלך? רגשות? איך הוא מגיב?
או שיש לך צורך להיות כל הזמן חזקה ושולטת מולו?
את משוחררת מולו או בסוג של פחד לטעות?

הסיבה ששאלתי את הנ"ל היא כדי לבדוק אם הוא אדם טוב לב ומאפשר, שנגוע בקצת ציניות, או שהוא ח"ו אדם שעלול אח"כ להיות אלים באופן כלשהוא.
כי אחד האפיונים של האלימים, הוא שהם תמיד צודקים, מלאי בטחון מופרז, משדרים עליונות על כולם...
מה ששמת לב והכניס אותך לשוק מראה שאת בריאה בנפשך ועירנית.
חשוב לברר את רמת התגובה הזו אצלו.
בסוף, בטוח תתחתני עם מישהו שיש לו חיסרון.
טוב לב זה לא מותרות, זו תכונה בסיסית שבלעדיה קשה לחיות כזוג.

נשוי כבר כמה שנים והיום הוא נקי מזה

 

אז זה יכול להיות תופעה חולפת (השפעה של גיל וסביבה ואולי גורמים נוספים)

 

לדעתי זה מאוד משנה אם כתוצאה מחוסר ההערכה הכללי הוא מרגיש כך גם כלפיך - ואז יש כאן בעיה משמעותית בהקשר הזוגי, או ש"את בסדר והלוואי שכל אלה שאני חושב שלא מבינים כלום מהחיים שלהם היו כמוך" - ואז את צריכה לשאול רק אם זו מידה רעה מספיק כדי לפסול אותו

 

כמו שכתבו כאן, אם תרחיבי יהיה יותר קל להבין מה הסיפור

אבל זה לא אומר שצריך להיפרד...

ככל שתתחברי יותר, תכירי אותו יותר ותדעי אם זה מתאים לך.

לגבי השלט שך, איך בודקים אם באמת מתאים, פשוט להיות ביחד להכיר, אם אתם מסכימים על הדברים שחשובים לך, אם נחמד לך איתו. אלו דברים שלא מובן מאליו שיקרו עם כל זוג.

יכול להיות שעכשיו השלב של לתת לרגש להתפתח..

מה הסביבה רוצה
איך תדעי שזה מתאים אם לא תצרי קשר

טוב לך איתו? את כותבת שכן. יופי

 

הכיוון שלכם לעתיד - שאיפות, רמה דתית, רמת חיים - הם דומים מספיק כדי שכשתגיעי לשלב ההחלטה, תהיה לך ההערכה שתוכלי לחיות לצידו והוא יוכל לחיות לצידך? את לא מפרטת, אבל כותבת שעל מה שדיברתם אתם מסכימים. יופי

 

יש עוד שאלות שיהיו חשובות לך בהמשך החיים - ואם הבחור לא יתאים לא תרצי אותו? תחשבי, תבדקי אם הוא מתאים לך בתחומים האלה. אם את לא יודעת, תפתחי את הנושאים האלה בשיחה איתו. כמובן כל דבר בשלב שמתאים לו.

 

חוץ מהדברים האלה אני לא חושב שיש "באמת מתאים". אם טוב לך איתו, זה מצוין.

יכול להיות שאצלך "טוב" זה ממש מינימלי. אבל תצליחי להגיע ליותר מזה בלי לפתח את הקשר? תחשבי על קשרים קודמים ואיך הם התקדמו - זה יכול ללמד אותך קצת (אבל באמת קצת) על איך קשרים מתקדמים בשבילך. 

 

כל התקדמות מאפשרת את ההתקדמות שאחריה. אם תרצי להישאר במקום שאת נמצאת בלי לתת לקשר להתקדם, האם את מניחה שמשהו יקרה מעצמו? (לא אומר שלא. תחשבי על קשרים קודמים שהיו לך)

אבל זה לא מעיד בהכרח על משהו בעייתי

לגבי כוונתה, ייתכן והיא מעריכה את הנתינה שלהם ולא את האישיות, ייתכן שהיא אוהבת אותם אבל לא רוכשת כבוד לדרך החיים שלהם ועוד דוגמאות...
אם מדובר בהערכה כהערצה של דרך חיים אז ודאי שאין בהכרח קשר לאנוכיות.
וצריך עיון מה טיב הקשר עם הוריה, שכן ייתכן שזה תופעה זמנית לאור הגיל והתקופה ובפנימיות הקשר הכל טוב, או שאולי היא מגזימה וכו׳

יכול להיות שהיא התרחקה מההורים שלה עם סיבה הכי מוצדקת בעולם וטוב שהיא עשתה את זה.
אז באמת שאי אפשר להגיד כלום ולא צריך להיות צבועים אלא פשוט להתעניין לשאול אותה לנסות להבין כמובן כמובן בעדינותת מה קרה שם.


ברור שזה מוזר וברור שצריך לשמור קשר עם ההורים , אבל בכל מחיר???
לא כמובן שלא

לנו קל מהצד להגיד מההה בחורה שלא שומרת על קשר עם ההורים שלה??
אבל נשמה לך תדע מה היה לה! פשוט תנסה לבדוק על מזה יושב .

נסה לבדוק מה יחסה לאחים, מורים, חברים.
יש אנשים שמזלזלים בהוריהם ובצדק. לא כולנו זכינו להורים טובים.
אין ספק שצריך לבדוק יותר לעומק אבל לא סיבה לחתוך אוטומטית

אולי ההורים עשו לה דברים מאוד לא טובים ואולי יש לה נטייה לראות את הרע בהוריה... תפתח איתה את הנושא בעדינות ורגישות.

מה זה אומר עליי?
אני מניחה שזה אומר שאני בנאדם. שיש לי חולשות..

מה זה אומר עליה?
שיש לה מודעות. שהיא מכירה בחסרונות שלה ופועלת לצמצם את הפערים.
שיש לה רצון שיהיה אחרת. ובעיקר, שהיא כנה איתך -
היא נותנת בך אמון ומשתפת אותך בתהליכים שהיא עוברת.

זה ממש לא אומר שיש קורלציה בין הקשר שלהם לקשר שיהיה לה עם האישלה.
מפריע לך ברמה שאתה לא יכול להכיל את זה? זה שלך.
אבל אל תשליך מהקשר שלך עם ההורים שלך איך צריך להתנהג ככלל. כל אדם עם הסיפור שלו

דרך אגב, יש לי הורים מדהימים.
זה לא מעיד על משהו בהתנהלות שלהם לכל החוששים ;)

אתה צודק בהסתכלות הבסיסית שלך. מעבר לדיני כבוד ומורא - אדם נורמלי מעריך את הוריו ומכיר להם טובה על מה שהם נתנו לו.

יש מציאויות חריגות לצערינו, בהם ההורים ממש בעייתים מכל מיני סיבות ואז גם בהדרכת רבנים ואנשי מקצוע 'שומרים מרחק' מההורים.

שחלק לא מבוטל מהם נובעים מהוריה.

שהיא נמצאת במקום בחיים בו היא יודעת
להתחשב ברגשות שלה ולהתרחק כשצאיך
מדברים שפחות עושים לה טוב.

הייתי ממש מעריך אותה על המקום הזה.

לצורך העניין- זה סיפור חיי.

מה הקטע
אם היא לא מסתדרת איתם כהשלכה של גיל ההתבגרות
או שהיא מזלזלת בהם בלי סיבה או בלי מודעות להכרת הטוב

שזה במטרה כדי לעשות רושם
כל גיל ותופעות הלוואי שלו.

או לאף בחורה שתהיה. הצורך להרגיש ולהיראות מגניב מכוון לעולם, ולפעמים לעצמם.