פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 510)

ואוו

מזל טוב!!

ממש משמח

זה יכול להזדהות עם השדה סימנטי הבא - נמרצת, מצחיקה, אנרגטית, פעילה, שמחה. (בעיקר אנרגטית)

מאוד מומלץ כשרוצים לתאר תכונה ייחודית בבנאדם להשתמש בשדה סימנטי.

תודה למורה ללשון.

דלעת ביחיד קרא, ברבים קרי

-א סופית היא סיומת נפוצה בארמית (כמו -ה בעברית), משמשת גם כמו ה- הידיעה בעברית (כשצריך שני -א, לפעמים הסיומת תהיה -אה)

ריבוי בארמית (הבבלית, של הגמרא) הוא -י (לפעמים -א+-י=-אי, לפעמים רק -י)

המקור: חגיגה י. מגילה ז. יומא פה:

ההקשר: הרבה הסברים למשהו, אבל רק אחד משכנע. אז ההסבר המוצלח האחד (פלפל, שהוא תבלין ומספיק מעט ממנו) עדיף על המון הסברים לא משכנעים (דלעת, שהיא מאכל מורגש פחות ואולי נחשבה למאכל זול)

מילון ארמי -עברי חדש!! (נו.. התכלת הזה)

המונח 'פלפל' נראה לי שפחות מתייחס בהמון המצוי כיום לחכמה

כשמתשמשים בכמה מילים בעלת מכנה משותף (שדה סימנטי) זה ממש פותר את הטלפון שבור שלא יבינו אותך.. לפחות זה יותר מדוייק.

כי אתה עושה ממוצע של המילים ומקבל תמונה מדויקת יותר

(כלי שמשתמשים בו בסטטיסטיקה ובהרבה הקשרים של למידת מכונה)

ובהקשר הדתי: הקדמת הרב קאפח לתרגומו לאמו"ד, עמוד 11: פעמים שמלה אחת אפשר לתרגמה בשתים או שלש מילים לחלופין זו או זו, הנחתי בעמוד את המילה המתאימה ביותר לדעתי ואת היתר הבאתי בהערותי. עשיתי זאת לא כדי להראות אפשרויות שונות של תרגום לאותה המילה, ולא כדי להטריד את המעיין במטר מילים. אלא מתוך הנסיון כי יש והממתרגם בוחר את המלה המתאימה ביותר והמדוייקת ביותר לדעתו, והנה בא מעיין שאינו יודע את לשון המקור ותולה באותה ממילה דיוקים ודקדוקים שאין לשון המקור סובלם, ואילו עלתה על לבו של המתרגם שדוקא משום שבחר במילה זו דייקו ממנה מה שדייקו ויתלו במחבר מה שלא עלתה על לבו, לא היה כותבה והיה מעדיף מלה אחרת שהיא פחות מדוייקת לדעתו ובלבד שלא יתלו במחבר דברים שאין להם בסיס במקור. ואף בזאת מי לידו יתקע כף כי מן השנייה לא ידייקו דיוקים יותר רחוקים ממבראשונה. ובשל זת ורק בשל זאת צייני בהערותי את האפשרויות השונות....

העתקתי מספיק. פשוט תוך כדי הקלדה הבנתי עד כמה האמירה הזאת חשובה ומשמעותית גם בהקשר שלנ"ו, אז החלטתי להעתיק (כמעט) עד הסוף. 

בחורה שיש לה כפית קסמים שגורמת לא להיות קטנה לפעמים

(גברת פלפלת למי שהכיר )

אם את מרגישה שאת לא מצליחה להשתחרר מהעצבות ולהתחיל מחדש - תבדקי עליהם.

אולי אפילו תנסי לדבר עם כמה מהם, ולראות אם יש מישהו מהם שיצליח לגעת בנפש שלך. אם כן, תנסי כמה שצריך עד שתרגישי שאת משתחררת.

אם יש מישהו מהם שאת מרגישה שלא יועיל לך - תשחררי אותו ותמשיכי הלאה. יש הרבה יועצים שדיברתי איתם, והיתה להם הצלחה עם הרבה אנשים, אבל לי הם לא הועילו. ויש אחרים שהועילו לי. אז תחפשי. ותזכרי לא לשכוח מה היעד שבשבילו את הולכת לייעוץ

כואב.

מקווה שתרגישי טוב.

שבקרוב תמצאי את שלך ותשכחי מכל זה.

לפעמים אנחנו משכנעים את עצמנו שמשהו יביא לנו תחושה של הקלה, ובפועל זה יגרום ההיפך.

אולי להתחבר לתחושה של ההקלה שחשבת שתרגישי יעזור

וזה אולי טיפה יקל על התחושה של הכאב, והתסכול, והתחושה שהאמון נשבר - כי היה לנו אמון, או היתה אמונה, שאם אנחנו בכיוון טוב אז כבר אפשר לסמוך על זה והכל יהיה בסדר. והתברר שלא. ועכשיו להגיע לאותה נקודה הפך להיות דבר מפחיד, לא משמח. ואז הייאוש הוא ייאוש עמוק יותר וכואב יותר, כי יש פחות למה לקוות

הכאב הוא נורא. במקרים שבהם אני הייתי מודע לחתונה של כאלה ששינו כיוון בשלב מתקדם, לפעמים לקח לי זמן להתאושש. ובטח כמו שאת כותבת, שאיתו הרגשת בטוחה, ועכשיו אין לך את המקור הזה לבטחון.

הכאב הוא לא בגלל שהוא שלך. הכאב הוא בגלל שהוא קשור אלייך. בגלל שהקשר הזה, שהאמנת שהוא הכי בעולם, ושהמשמעות שלו היא "אני בחרתי בך", פתאום הפך להיות קשר אחר, של "לא בחרתי בך". ואז את חווה את הדחיה הזאת במקום מאד פנימי ועמוק בנפש.

אבל תזכרי שאת המקום הזה בנפש אפשר למלא - ותמלאי - ברגשות אחרים.

באמת מקווה - ואני באמת מאמין שזה אכן יקרה - שתמצאי מישהו טוב יותר, שתאהבי אותו באמת, ממקום גבוה יותר מהמקומות שבהם היית עד היום. ותרגישי בטוחה לידו ברמה שעדיין לא זכית להכיר. והוא יאהב אותך לא פחות ממה שאת אותו.

אי אפשר לתאר אותו..(עברתי את זה גם ממש לא מזמן)

הכאב שאני חשתי הגיע מהשאלה למה הבחור ההוא יותר טוב ממני? למה לו מגיע אותה ולי לא? 

אבל נראה לי שאת התשובה מצאתי בזה- שהסיבה שזה לא הלך איתי ואיתה לא היתה רגילה (שנינו בעיקרון רצינו להמשיך), כאילו זה היה ברור שהקב״ה סידר את זה שזה לא יילך ובזה אין לי ספק, 

ואחרי התבוננות עמוקה פדוט הבנתי שאני יודע שהקב״ה רוצה בשבילנו רק טוב. באמת. ואם הקב״ה מנע את זה כנראה שהוא רוצה להביא לי את הזאת שאני מחפש הזאת שאני ייבנה איתה את הבית שתמיד רציתי. 

וכנ״ל עלייך, הקב״ה רוצה להביא לך מישהו שיהיה טוב כמו שרצית ולא פחות! 

וכנראה שהאחד שלך ירצה תמיד להיות איתך.

והוא לא יתחתן אם אף אחת חוץ ממך.

בהצלחה רבה!🙂

הכוונה רק את, בלעדיו.

נשמע שיש פה הרבה דברים טעונים... יכול להיות מאוד שדבר כזה יעזור לך לדעת איך להסתכל על הקשר.

בהצלחה!!!

אבל תחשבי טוב אם זה מי שאת רוצה שיהיה בעלך

את מציינת כמה וכמה מורכבויות בקשר 

א. העניין תעסוקתי שלו, זה דבר שמעסיק גם אותך.

ב. היחס של המשפחה שלך אליו

ג. היחס בין הגובה שלך לגובה שלו

ד. קושי ביחס שלו אליך (צעק עליך, חוויה לא נעימה)

הרגש שלך סופג את הכל ביחד.. לכן כדאי לך מאוד לבודד כל קושי ולדעת איך את מתייחסת אליו (עד כמה הוא חמור, עד כמה הוא ניתן להפתר ואיך). כך כל קושי בנפרד וזה יעשה לך קצת יותר סדר בראש.

בהצלחה רבה!!! 

אבל בבירורים כולם נשמעים אותו דבר. וקשה מאד לקבל תמונה אמיתית ומלאה.

חצי נחמה

(נחמת שוטים??)

זה כתוב במקורות.

"נחמת שוטים" זו המצאה של שוטים שצרת הרבים לא ניחמה אותם...

גם אני נמצא שם.

הדבר הכי מעודד זה שאני יודע שהייתי שם גם לפני חודשיים, ולפני חצי שנה, ועוד הרבה פעמים לפני זה.

ויצאתי משם. והגעתי לימים מאושרים שהייתי בטוח שעכשיו אני על המסלול לחיים מתוקים ויפים מכל נקודת מבט ומכל בחינה.

והתאכזבתי. אבל זה שהתאכזבתי בעבר לא אומר שאתאכזב בעתיד.

בהצלחה.

ומאחל שתמצאי כאלה שתרגישי איתם בנוח להיות כמו שנוח לך להגיד כל דבר שנעים לך להגיד על עצמך ועל אחרים. ושיגיעו הצעות שאת תרגישי שאת ממש רוצה לפגוש, והפגישות יהיו כאלה שאת רק נהנית מכל רגע. הרגעים האלה מצדיקים (או משכיחים?) את כל המסע הקשה שלוקח כדי להגיע אליהם

ואיך אתה יוצא משם? זה קורה לבד? אתה עושה משהו אקטיבי בשביל זה?

אני הכי מפחדת  מלשקוע ולהתבוסס שם.

מצד שני, לא בטוחה שבכח זה יעיל. 

מטבע הדברים, אני משתמש גם ב"לשקוע ולהתבוסס". זה אנושי וכנראה נצרך. אני חושב אחרי כל קשר שנפסק יש לי תקופה (שבוע?) עד שאני באמת חוזר לעצמי, גם אם אני אומר לעצמי שאני חזק מאי פעם - אני מזהה שאני פועל בצורה חיצונית כי המניע הפנימי נגמר

וכמובן משתמש גם בכח, וזה אכן לא יעיל. בן אדם הוא לא מכונה, הוא צריך לעשות דברים טפשיים. זה חיוני לנפש האנושית

בדרך כלל הצעות טובות הן הדרך הכי טובה לצאת משם, רק שעד היום הן גם הכניסו אותי לשם בחזרה

הצלחות בתחומים אחרים גם עוזרות

חבר הציע לי לקחת הפסקה עד אחרי החגים, אבל אני לא חושב שאני יכול

אולי מנטלית כן, לומר לעצמי "אם לא תתקדם זה בסדר, תקשיב אבל אל תכנס ללחץ" (באופן כללי לחץ זה לא פתרון גאוני אבל אני בן אדם שלחוץ לחתונה)

עמוק בתוך ה"להתבוסס ולשקוע". מחפש את הכוח לצאת משם.

אני מאמין שהדרך הכי נכונה לצאת משם זה הצעות סבירות שמשכיחות את המחסור, גם אם הן לא מתחילות קשר רציני

לכן השבוע קיבלתי שלש פעמים "לא"...

פעם אמרו לי שאני מתקתקת...

אני רואה שיש הרבה יותר תקתקנים ממני.

בגלל הנוהג ששואלים אותם קודם

אבל כן דיברתי עם שלש שדכניות

אני חושב שבחורף שעבר יצא לי לפגוש שלש בנות תוך חמישה ימים. אולי היה עוד מקרה כזה, לא זכור לי. בדרך כלל זה הרבה יותר מתיש. משלב אישור ההצעה עד הפגישה יכול לעבור הרבה זמן, אפילו שבועיים

רק לא ממש יודעת מה לעשות בשביל זה.

מבחינתי זה אומר כרגע לעצור הכל. ולעשות "איפוס הגדרות" ולקוות שאקבל הצעות שעונות להגדרות שלי.

פתחתי פה לא מזמן שרשור על זה שרב ההצעות שאני מקבלת לא באמת מתאימות לי. אבל מצד שני יש קושי מאד גדול בלמצוא את מה שאני מחפשת בחברה אליה אני שייכת.

לכן אני די זורמת עם הצעות גם שלא נראות לי בדיוק, מתוך תקווה שאולי הבנאדם ידבר אלי כל כך עד שלא ישנו לי שאר הדברים.

בינתיים זה לא ממש עובד. 

לא יודעת מה עדיף

כל כך צודקת! וזה באמת לא פשוט!

עצות?

א. בלי. רחמים. עצמיים.

זה לא מקדם. בכלל. מנסיון.

פשוט בלי... להשתדל להגיע בלי כל זה. ומבינה זה באמת לא פשוט.

ב. כבר דובר פה בעבר, אבל באמת באמת הקב"ה ברא אותך עם דעה, עוצמה ומחשבה ובדיוק ככה הוא אוהב אותך.

בדיוק.

ואין מה להסתיר או להתפדח בזה. למרות שזה מסורבל ומודגש וכו'- הכל בעיניים שלך. ברגע שתקבלי את עצמך אז הכל יהיה הרבה עדין, אמיתי, פחות חזק וקיצוני.

בהצלחה חברה

לכולנו

שבת שלום!

אני אישית מחלק החיפוש לשני חלקים -

בשלב הבירורים - אני בודק עם החברה על עולם ערכים משותף. זה דבר שקל יחסית לדעת. אתה מבין ממה שהחברה משדרת איפה היא נמצאת. על אופן שבו מפרטת על עולם ערכים שלה.

בפגישות - נטו נטו כיף. לא בוחן, לא שופט, לא כלום. הדבר היחידי שאני 'בוחן' הוא אם אני מרגיש טוב ונוח לי. מה שגם תוך כדי הדיבור מאליו רואים את הדרך ארץ ואת הדברים שמעסיקים אותה וממילא גם הצד הערכי מתגלה.

עוד דבר שהזכרת שמאוד כואב לי - זה ש'דוסים' נחשבים לאנשים 'כבדים' פחות זורמים, פחות קלילים. מבחינה מסויימת זה חילול שם שמיים ממש.

לגבי ה'סכנה' שההזהרת ממנה. אני חושב שזה בעיקר מצוי בדייטים ש'הוא התחיל איתה' ולא היו בירורים לפני. בבירורים אין סיבה שלא לקבל על זה תמונת מצב. בירורים ביחד עם הפגישות הראשונות אין סיבה נראת לעין שדבר כזה יקרה. זה עניין של מודעות.

היה לי הרבה ספקות על הנושא...אחרי שחווים את הכאב הזה כמה פעמים אז עולות מחשבות על אולי עדיף פשוט לא לנסות להנות לפני שבדקתי מכל הכיוונים שיש למה... אז חיזקת אותי מאוד! אשריך

גם אני הגעתי למסקנה הזאת לא מזמן אחרי אותה התבוננות!

אשריך! ואני כיוונתי לדעת גדולים |מרוגש|

אין לי מושג מה זה 'גררא דלישנא', אולי 'לשון נגררת' דהיינו אמירה שהיא דרך אגב.

את יודעת מה זה 'אין הכי נמי'?

ואז כותבים הן הכי נמי. לא?

אם אני אומר משהו כטענה, והאדם השני מסכים איתי, הוא יענה "אין הכי נמי", כלומר "אכן כך".

לא "אחרי ששני אנשים יגידו אותו דבר" אלא אחרי שצד אחד אומר טענה בדיון, שאני מסכים איתה

מתחילים מסלול בדף היומי אחרי חנוכה, יש לך שלשה חודשים להתכונן

תבדוק בתיעוד של ההכרזה. זה היה מיועד לבחורי ישיבות. כך למדו בישיבת חכמי לובלין של מייסד הדף היומי, וכך למדו בישיבת וולוז'ין - בהבדל שבוולוז'ין למדו חמישה דפים בשבוע (וחזרות בשישי ושבת) והיו כאלה שדילגו על סדר קדשים וחזרו להתחלה והיו כאלה שלא דילגו

כשההכרזה התקבלה, הציעו שזה יהיה לימוד משותף לכלל ישראל כולל בעלי בתים (יש תיעוד על חיילים בצבא פולין שלמדו), ועם חורבן יח"ל (ישיבת חכמי לובלין) זה נעלם מעולם הישיבות

ולא ברור לי מאיפה לך הוודאות לגבי המעמד שלה

התכוונתי למה שקורה היום בפועל

@חיות צבעונית תראי לאיזה נצלוש גרמת

גמני לא ידעתי עד שקראתי מה שכתבו פה חחח

אשתף בלי נדר.

בינתיים מודה לה' על ההארות מעצם תהליך החיפוש

מה זה "בכל הכוח"? למסור פרטים לכל השדכנים בעולם?! יש גבול סביר, וזהו בסיס הדיון.

וואלה חשבתי על זה גם בשבת. שכל ישר. אם אתה עושה דברים שממבט חיצוני על המקרה ואז אתה מגלה שבחיים לא היית חושב לעשות השתדלות כזאת - זה סימן כבר לחוסר השלמה עם המציאות שהוא לא מועיל אלא מזיק. אבל אנחנו לא חיצוניים לנו. קצת בעיה חח אפשר להתגבר עליה.

וגם ברגע שההשתדלות לוקחת ממני יותר מידי כוחות נפש וגורמת לי להתרחק מה' במקום להתקרב, מבחינתי זה הגבול. 

 ולהשתדל עד הסוף כאילו אין בטחון

חוויה שאני שותף לה... מנקודת מבט שונה

כמה צמתים שאני נמצא בלי לדעת איך ולאן להמשיך, וזוגיות זה רק אחד מהם

ושום דבר לא הולך בקלות

וכל כך קל וכל כך כואב לזרוק הכל ולהרים ידיים

וזה המצב שאני נמצא השבוע, כשהקשר הקודם שם אותי במקום שאני לא יודע לאן להמשיך, ואין לי כח להשקיע בכיוונים האחרים שגם הם לא מפיקים תועלת (טוב, לגבי אחד מהם אני מקווה שכן אצליח לעמוד ביעד בשבוע הבא, ואז סגרתי את זה)

אבל זה לא באמת נכון. כי אם שמעתי השבוע שלש פעמים "לא", זה אומר שיזמתי קשרים, וניסיתי

ושמעתי על מישהי שידעתי עליה (אבל לא יצאתי איתה) שהתארסה, ושמחתי בשבילה (מה אכפת לי, בכל מקרה היא לא היתה מתחתנת איתי...)

כמעט פתחתי גם אני שרשור "אין לי כוח ואני מיואש", אבל אני רואה שאני לא היחיד. אז במקום להתלונן על הייאוש שלי, אשתמש בזה כדי לעודד אחרים שהמצב שלהם לא עד כדי כך גרוע, וכדי שהם ידעו שאני שומר - במאמץ - על אפטימיות, וגם הם מוזמנים לנסות

המון הצלחה, מאחל לך שתיכנסי לשנה חדשה בשמחה

בעזרת ה' זה יקרה. ותהיה לך שנה שמחה ומשמחת. ישועת ד' כהרף עין.

זה נשמע קלישאתי. אני יודעת. אני אומרת את זה בעיקר בשביל עצמי...

נשמע שאת בתקופה ממש ממש לא קלה. 

יש תקופות כאלה. שהכל סוגר ומעיק ומיצר.

אין לי כרגע פנאי לכתוב באריכות, אבל תדעי שאת לא לבד שם.

ומאחלת לך יציאה מהמיצר למרחב בקרוב ממש.

כתבת שזה מרתיע אותך.

עד כמה? ובאיזו רמה?

תוכלי לחיות עם המוזרויות האלה?

זה מפחית את ערך הבחור בעינייך?

את מסתכלת עליו כמוזר בגלל זה? 

אלה שאלות שכדאי לך לשאול את עצמך.

אחרי הכל לכל אחד יש שריטות כאלה ואחרות. יש מי ששריטה מסויימת מפריעה לו ויש מי שזורם עם אותה שריטה בדיוק.

הצלחות. 

זה ממש ממש מרתיע אותי,

נראה בעיני מאוד מוזר ונראה לי גם שאתפדח להסתובב איתו.

לא מפחית בכלל את הערך שלו, זה משהו ממש חיצוני ואפילו להפך.

אם הבנאדם אמתי ועושה את זה כי באמת חושב שכך חייב לנהוג והוא לא מתבייש מהמלעיגים אז אעוף על זה

אבל אם זה משהו שלא מוכרח לנהוג כך רק עדיף, אז כן יפריע לי שהאדם מחצין ומבליט את עצמו סתם... השאלה עד כמה באמת הוא עושה את זה כדי להקצין את עצמו ולהראות שונה או באמת כי הוא חושב שכך נכון ומוכרח לנהוג.

כאן אני מרגישה שזה לא משהו הלכתי שחייב לעשות בעיינו, הוא סתם אוהב את זה ולכן מרתיע אותי..

וממש לא מפריעה לי שריטות, אני בד"כ זורמת עם זה, גם לי יש שריטות.

פשוט אני מחפשת איש אמת שלא מחפש איפה להחצין ולהבליט את עצמו...

אם הבנאדם עושה משהו קיצוני נגד כל העולם.

אולי תנסי לברר מאיפה זה מגיע

(למה הוא ככה נוהג, אם זה בא ממקום שלם ואמתי או ממקום ילדותי שמחפש לפרוץ גבולות או שזה ממלא כל מיני צרכים בנפש שחסרים לו...) וכן עד כמה ההנהגות האלו באמת ישפיעו עלייך

ועל הקשר שלכם בחיי הנישואין, בהצלחה יקרה!

ממש מרגישה שהבנת אותי

באמת אנסה לברר על זה,

מרגיש לי שכאן זה באמת מבטא צורך כל שהוא ליחצן אץ עצמו

(אולי באמת מילדותיות, לא סגורה עלזה)

נראה לי שזה התנהגות מוזרה כמו שמישהו יקבל על עצמו להיות נזיר

(למרות שהיום שער ארוך לא כזה בולט בעולם אבל נניח שכן)

גם לי היתה תקופה ארוכה עד שהתחלתי לצאת. אז לא הייתי לחוץ, אבל למפרע אני חושב שבאמת לא היתה לי ההזדמנות.

אני חיכיתי כמה שנים עד שהתחלתי ליזום. יכול להיות שלא תצטרך, אבל אני מציע לך לא לחכות.

תהיה ממודע לזה שאתה טוב, אבל תדע שזה לא אומר שאנשים יציעו לך. בתגובה אחרת פה מישהו פירט סיבות סבירות לזה. תבדוק אם הן נכונות -כולן או חלקן. אם אתה רואה שאין התקדמות, תפעל.

בהצלחה!

בשהיל מה צריך הצעות?

המטרה שלך היא להתחתן או לקבל מלא הצעות ולהרגיש מבוקש?

בשביל להתחתן לא צריך הצעות בכלל

צריך רק להתפלל המון המון מכל הלב וזהו

ואני אומרת את זה מניסיון, אף פעם לא היה לי מלא הצעות וכל פעם שהרגשתי שאני חייבת לקדם את העניין של החתונה התפללתי והציעו לי מישהו ונפגשנו, נכון שלא התחתנו אבל זה מקרב למטרה

בהצלחה, תהיה חזק

אבל מי שמרגיש צורך בהשתדלות שיעשה השתדלות

אני לא יודעת, ברגע שאני עושה השתדלות זה מרגיש לי כאילו העול של מציאת זיווג על הכתפיים שלי וזה גדול עלי לכן אני נותנת את השרביט לאלוקים

אני אוהבת כל מה שעובד. 

דרך הפעולה שלה לא מתאימה לפותח השרשור, לכן לכתוב אותה כתשובה לבעייה שעלתה פה, לא נותן מענה לפותח. 

בס"ד

כי זה נותן לי להיות תלויה באחרים כדי לקבל תחושה של ערך עצמי. בעיני כאשר מחכים להצעות מרגישים פחות עירניים. צריך לפתוח את העיניים ולראות איזה חבר טוב שאתה אוהב את הוייב שלו, להיות איתו בקשר . לשאול אותו את מי יש לו להציע..  להיות יוזם של קשר של מפגשים עם חברים, ולראות את הסוג של האנשים שאתה מתחבר אליהם. וככה להבין יותר איזו אישה תהיה לך חברה טובה. להיות אמיתי עם עצמי ולראות את השדר שלי לעולם. ולראות אם אני יכול להיות יותר פתוח יותר אנושי יותר מתעניין יותר אכפתי. הרבה אנשים מחפשים את קרבתך מבני מינך? בקיצור לעבוד קשה ולא להיות פאסיבי. זה כל כך נפלא למצוא את בת הזוג שווה להתאמץ

לא בטוח שאתה היחיד שלא מקבל וכולם מסביבך מקבלים הצעות, פשוט יש עוד הרבה מה לשפר בתחום בציבור שלנו

מבין לליבך, שכן גם אני לא זוכה לקבל הצעות כלל ונאלץ להסתמך על אתרי היכרויות שכבודם במקומם מונח אך זוהי דרך פחות נוחה להכיר את החצי השני. למען האמת אני די השלמתי עם המצב שבו נגזר עלי להישאר רווק(מבלי חלילה לייאש אותך).

סלח לי אבל תגובתך צרבה לי מאוד, איך אתה אומר שאתה משלים עם זה שתישאר רווק?? האם אתה אלוהים החדש?? שלום עליך. רק הקב"ה יודע מה יהיה, ואתה בתור אדם אפילו מחוייב לאמר - איני יודע מה יהיה.  כיצד אתה יכול לקבוע בפסימיות שחורה את עתידך אם אתה לא אלוהים בקיצור. פשוט כפירה במהות האין סופית של הקב"ה. כותב לך בתור רווק בן 28. אל תתייאש, ובמיוחד - אל תעיז לייאש אחרים. זה לא אמיתי ולא מוסרי.

על תגובתך לתגובתי, שצרמה לי גם כן, והאם הייתי צריך לכתוב אחרת. הייתה בי תחושה שלצעוק אותה הייתי צריך, ואנסה לתת לה מילים:  הייאוש/חוסר האמונה הוא אם כל חטאת, (במידה מסוימת המעכב של העולם מהגאולה), וכן - במתכונתו ההרסנית - הוא מבטא כפירה. ואנא אל תוציא את דברי מהקשרם - לא אמרתי שאסור להביע כאב, להפך.. אני הראשון שיאמר זאת ועושה זאת כל יום ויום, לפעמים בצורה בוטה אפילו כלפי ריבוש"ע. להביע כאב ולתהות (גם בקול רם!) איה מקום כבודך.. תאמין לי שאני שואל איה.. מחפש בנרות לפעמים, ולצערי רבות מדי הפעמים שאני פשוט לא מוצא. אז כאב הוא לחם חוקי, האמן לי.  

אבל ייאוש.. זה כבר סיפור אחר. זה מן עזיבה של החוקים, משהו כבר מעבר לגבולות הגזרה. אמירה שנגמרו האפשרויות היא לא אמירה יהודית (אא"כ בנסיבות מאוד מאוד מיוחדות וגם אז). ועל אמירות מסוג זה - יש צורך להיות חריף. בנוסף לא שמר את ייאושו לעצמו או לסביבתו האינטימית הראויה אלא הוציא אותה מול אדם (ועולם) המבקש עזרה לאותו נושא בדיוק. לא רואה כאן דבר מלבד חוסר אחריות.

אם התכוון לדבר אחר - יתקן ויבאר דבריו, למען נבין כולנו.

ולגבי גילי - חושב שזה כן משנה, שכן אם הייתי בן עשרים, היה זה לא ראוי להטיף לרווק שככה"נ עבר הרבה יותר ממני, לעומת 28 שמן הסתם הספקתי לחוות ג"כ מן הייאוש וכו. 

ו

לזו הייתה כוונתי בתגובה. חבל שאנשים בימים אלו של תשובה משתמשים בביטויים פוגעניים. אני בכל אופן לא אתייחס לתגובה ובטח שלא אשיב לו בשפה שבה השתמש. שנה טובה לכולם ובתפילה שכל אחד ימצא את זיווגו.

לא חייבים הרבה הצעות,

צריך לקוות ולהתפלל להצעה אחת שתהיה הנכונה..

אם אין לך בכלל - תיזום. 

ואם הבעיה היא שבאיזשהו מקום זה פוגע לך באגו,

אז קודם כל להבין שככה זה, זה לא העניין אם אתה יותר מוצלח או פחות מוצלח.

אולי יש אנשים שיותר קל בדימיון להדביק ביניהם על פי הכרות,

ויש אנשים שקשה לדעת מה הם באמת ומי יכול להתאים להם.

יכול להיות שאתה כזה ופשוט לא מודע לזה.

אולי תתן יותר פרטים... מה אתה מחפש וכו ומי יודע לאן יוליך הקול שלך... כמו שנאמר שלח לחמך על פני המים 

זה עלול להישמע מעט קשה, אבל אני חושב שהבעיה היא פנימית. כמו שאתה מעיד על עצמך שהנ"ל אלו הם מחשבותיך, כלומר שאתה מאמין שמה שצריך לאפשר לך לקבל הצעות זה המצב הכלכלי בבית (הדבר הראשון שהזכרת!) נימוסים (ואוסיף -חיצוניים) תפקיד בצבא ויכולת טובה בלימודים, ובקיצור - כל המעלות שציינת - הם מעלות חיצוניות בלבד. לא הזכרת שום סממן פנימי אמיתי של מעלה נפשית אמיתית שקנית במהלך חייך - מידה טובה, שאיפה גבוהה כלשהי (לימוד תורה, עשיית טוב בעולם בצורה שאתה רואה לנכון וכו). לכן אני ממליץ לך קודם ללמוד ואח"כ גם לעבוד על מידת הענווה שלך, ללמוד להביט פנימה אל עצמך וממילא אל אנשים סביבך.. מובטח אתה שפתאום תמצא בך ובהם מעלות שלא ראית כלל במבט ראשוני (וארוך..) שטחי. פתאום ייראו לך הרבה יותר מדהימים, ואז תבין מדוע הם גם 'שוחים' בהצעות. זו בסוף כל המהות של הנישואין - להביט פנימה אל האדם שאיתו אנו חיים ולהעמיק אל הטוב הפנימי שבו. כל עוד אתה מעוכב בזה, אתה בעצם לא מוכן לנישואים והצעות לא בהכרח יבואו. אז צלול פנימה אל עצמך ממש, ותראה בע"ה שהצעות יתחילו להגיע כמבול.

אשמח לסייע לך.

יעל 0502660215

ומאמנת ומלווה ליווי פלאפוני עד החתונה

ושיהיה בשעה טובה

מה הפירוש של לבטוח בקב"ה? לצפות שהוא יעמוד בדרישות הגבוהות שלנו? (במקרה הזה - שישלח לנו זיווג בזריזות ויעילות) לפעמים אני מרגיש שהדמיון של מכיל את האופציה הזאת.

אני אישית נשאר כרגע לצערי בסימן שאלה בעניין הזה מה שמצריך אותי ללכת ללמוד את הנושא.

התפיסה של הבטחון בה' שקצת תפילה תעזור וחוסר קבלה של חסרונות במציאות היא לא נכונה.

ויש באמת מקרים שתפילה אפילו לא שייכת!! (ע"ע בית א-להים למבי"ט בתחילת שער תפילה, 'אהלי יעקב' לאדמו"ר מהוסיאטין פרשת ואתחנן, אם אתה רוצה בפרטי אוכל לשלוח לך)

יש טרגדיות וסתירות בחיים, עולם האמונה לא אמור להכחיש אותם.

לא נתתי תשובה מודה. שללתי תשובה לא נכונה.

הרבה יותר חשוב מאשר להבין את הדברים הנ"ל באופן שיכלי, חשוב הצד הנפשי. הרבה פעמים אני מרגיש את הבטחון כאופציה הנ"ל כי אין לי ציור אחר חזק לדבר הזה.

לאט לאט, אין לחץ. את לא חייבת להחליט הרגע אם כן או לא, גם אם תיקחי כמה ימים (ואפילו יותר אם צריך) לחשוב זה בסדר. הרבה יותר בסדר מאשר לקבל החלטה בפזיזות.

אז קודם כל מבחינת הדחיפות להחליט את יכולה להירגע ולקבל את ההחלטה במתינות ובשיקול דעת וכך גם תהיי שלמה איתה.

דבר שני לגבי ההחלטה עצמה - גם היא לא חייבת להיות כן או לא, יכול להיות שאת באמת צריכה עוד זמן להיפגש כדי לברר ו/או להתרגל אליו וזה בסדר. הרבה יותר בסדר מאשר לקבל החלטה שאת לא בטוחה בה.

אז את גם מבחינת הגורליות של ההחלטה את יכולה להירגע ולקבל את ההחלטה שנכונה לך, ולא רק ביןשתי האופציות של להתחתן או להיפרד (אם לא זה מה שנכון לך).

ודבר שלישי - אחרי שנרגעת שבי עם עצמך (או עם מישהו קרוב) ותנסי להקשיב לעצמך ולהבין מה מרתיע אותך, האם זה לחץ והתרגשות או שיש כאן משהו מהותי. ובהתאם לזה תקבלי את ההחלטה הנכונה לך, ושוב - בקצב שלך (ואל תשכחי לעדכן את הבחור בתהליך - שלא ירגיש תלוי באוויר).

בהצלחה!

כותבים לך פה בפורום.

הרבה היו רוצות להתחלף איתך. בהצלחה רבה!!!