פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 548)

אתה נמנה על האנשים מהסוג הראשון? ומתבאס מזה שיש בנות שמושכים אותם בחורים מגניבים?

הקושי לא מגיע ממקום ש"כולן צריכות לאהוב אותי". או שזה פוגע לי באגו.
הקושי מגיע שכשאר מרגישים מהמקום הכי אמיתי, שהקשר הוא טוב. טוב באמת. ומרגישים שלבחורה גם טוב. ואז זה לא מתאים כי היא מחפשת מישהו יותר שווה ממך.. מן חסם כזה להתאהב בדמות שהיא לא דמיינה שהיא תתאהב.
תתארי לך, וזה דבר שקורה, שמישהי נפגשת עם בחור ולשניהם ממש טוב. ויש משיכה והכול. אבל הוא רוצה מישהי שתהייה יותר יפה (למרות שהיא יפה בעיניו), או בעלת מקצוע יותר נחשב (למרות שהוא מעריך אותה על המקצוע שלה). הקושי גם כאן הוא לא מהאגו שנפגע, אלא למה הבחור חותך למרות שהקשר ממש טוב.

אויש זה טיפשי כל כך.
אז קודם כל באמת הגיוני שיש את זה וזה קיים (למרות שאני לא נתקלתי בזה.. אבל אין לי כזה הרבה פז''מ). וזה גם הגיוני שתהיה קנאה, כי זה ממש מתסכל לקלוט שפשוט הלכו בגלל דבר כל כך מטופש.
ומה שאתה יכול לעשות, זה פשוט להאמין שאם מישהי מסוגלת לחתוך על כזה דבר שטחי היא פשוט לא בשבילך. עד כמה שזה קשה, במיוחד אם היה טוב גם לך וגם לה, פשוט להאמין שמגיעה לך מישהי איכותית יותר

מקווה שהועלתי במשהו..

שונות, ודרכים שונות ליצור כימיה ומשיכה.
הדברים קשורים לרקע תרבותי, אורח חיים, חינוך, סביבה חברתית.

בא לי לחקור אותה יום אחד...

כמו שאצל בחורים יש גיוון באופי, גם אצל בנות יש גיוון.
יש בנות שירצו כך ויש שירצו כך.
תהיה אתה, אשתך תרצה אותך כמו שאתה

זה אנושי, אבל אם בחורה מודעת לעצמה היא תדע לעבוד על זה. (אבל חייבת להגיד שנשים גם נמשכות לבחורים רגישים, שאכפת להם מהן. זה ברור.)

באופן כללי, אנשים נמשכים אל "הזר המוכר". זה מושג שלמדתי בכתיבה אבל מתאים לכל עניין. מה שמסקרן אותנו הוא המסתורי אבל זה שיש לנו גורם הזדהות איתו. בכל אחד מאיתנו יש מקום זר יותר ומקום מוכר והאמנות היא לשחק בין השניים.

המצב שאתה מתאר מרגיש לי כמו איזה סרט הוליוודי, בחורה מחפשת את ה - bad boy.. זו לא המציאות שאני מכירה.

במציאות שאני חייה בה בחורות מחפשות אדם שיהיה טוב עבורן ומידות טובות זה חובה וזה מה שמושך אותן - - האישיות שלו..
אז
לגבי א) אכן מקווה שאתה טועה. אם זה המצב אנשים עוד חיים בסרט.
לגבי ב) תמשיך להיות אכפתי, דואג ונעים. מידות טובות זה המפתח לזוגיות טובה.

(יש תכונות מסוימות שהם פחות במובן של Bad boy, אבל זה לא משנה דבר.)

אאל"ט קוראים לזה 'תסמונת הילד הרע' או משהו בסגנון.
בפועל לא יצא לי להתקל בזה, אולי בחורות ילדותיות יותר..
אבל אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש מן רצון להשיג את הבלתי מושג כמו שכתבו לפניי. צריך פשוט לדעת מה באמת מתאים לנו ולאא להיגרר אחרי זה

פנימיות (מידות טובות רגישות וכו') וחיצוניות (לאו דווקא במובן של מראה אלא במובן של רצון לבחורים מגניבים זורמים וכו'). וצריך איזון ביניהן וכל אחת עם האיזון שמתאים לה.
בד"כ בחורות כאלה שיפסלו אותך בכל מקרה לא יהיו כ"כ בראש שלך אני מניח.
ב. יש לך מידות טובות וזה הכי חשוב.
מעבר לזה אתה לא צריך לעשות משהו אא"כ אתה רואה שיש לך בעיה בכללי ביחס לבן ממוצע. כמו חוסר בטחון עצמי, מנהיגות וכו'.

להרבה בנות יש שריטה כזאת למצוא בחור כריזמטי ומנהיג ועוד כל מיני תכונות שאנחנו חושבות ל''גבריות'' יותר, לעומת גבר עדין ואכפתי...
ובטוחות שימצאו את השילוב של גבר שהוא גם וגם..

אבל בסוף,
בחורה עם ראש על הכתפיים תדע להעריך את ההבדל בין גבר שכייף להיות חברה שלו,
לבין גבר שכייף ונעים להיות אישתו...

אם אתה עדין ואכפתי ורגיש -
אתה לא צריך את האישור של אף אחד.. את בעצמך יודע שלאשתך יהיה טוב איתך.
ואם תחשוב ככה ותהיה בטוח בעצמך -
זה יקרין...

טמבל שאני עדיין לא שוכחת ממנו

היא אמרה שלפעמים דווקא מי שעשה לנו חיים הכי קשים גם הכי משמעותי לנו...

 

אבל תשאף תמיד להיות כמה שיותר טוב, אני בסוף רוצה להתחתן עם זה שיהיה הכי טוב אליי

בסוף נראלי שכן אפשר להכליל ולומר שדווקא להיפך, בנות מחפשות את הרגישות והנועם... ולראיה כמות התלונות ששמעתי על בנים שלא מספיק שולחים הודעות ולא מספיק מתקשרים (בלי להלחיץ זה כמובן תלוי ברמה של הקשר).
בנים פחות אכפתיים ודואגים זה מאכזב ודי בטוחה שרוב הבנות (אם לא כולן) ממש לא יתחברו

לבני אדם יש קצת נטיה להימשך ל"רע" (גברים עם פחות מידות אבל חזקים ומגניבים ובעלי בטחון) כי הוא מסמל עוצמה שתהיה לצידם בשעת הצורך.

כמובן שיש פה טעות כי הרבה פעמים הם אגואיסטים ולא יעזרו באמת.
אבל יש פה גם גרעין של אמת (זה כמו שיש לך איזה חבר חזק וגבוה שכיף ללכת לידו ברחוב..).
רק שבמשוואה ברור שטוב עדיף מחזק או מגניב. ומי שטועה יכולה לשלם על זה בסוף.

זה לא שהן נמשכות לרע, אלא למישהו ששלם עם עצמו ומוביל. צריך לדייק את זה, אבל הכיוון הוא שם.

א) אתה מקנא.

 

ב) תהיה מגניב. אף אחד לא נולד ככה.

אם נתייחס לשאלה בכותרת
1. לבת יותר משמעותי הבחור שהיא תאהב מאשר הבחור ש'מתאים' לה בהגדרות(בגרשיים כי אפשר להסתכל על זה אחרת: האהבה היא פונקציה מרכזית בהתאמה)

2. יש משהו בטבע האנושי, ששוב נמצא אצל בנות בצורה יותר חזקה, הרצון ל'משא ומתן', 'רצוא ושוב' כלומר מין חיבור דווקא למשהו מעניין יותר, משיכה לאדם שיש בו מין מסתוריות, ואפילו גוון' מעניין' יותר בחייו(למרות שזה לא ייתרון אמיתי)

גם לנו כבנים יש את זה, בהקשרים אחרים.

3. המגניבות נטו היא דבר מעניין. כאמור, הטוויסט, הלא ידוע, ההתנהלות יוצאת הדופן, גורם לבת להתלהב ולהתאהב. (דרך אגב, מכיר את הקטע של 'לא לרדוף אחרי הבחורה יותר מדי'? זה על אותו מקום)
מה אפשר לעשות?
הכי פשוט שיש. לחשוב איפה אתה יכול להיות כזה. מעניין, לא צפוי, משונה מעט אפילו, זה גורם לה להתעניין בך יותר.

נ.ב אהבתי את צורת השאלה. מלא ענווה ומשאיר אופציה לכך שאתה מוטה מנקודת מבט. מראה על איכות גבוהה שלך.

שבת שלום

אבל יש גם בנות נורמליות שמחפשות באמת בחורים טובים, ולא מקובעות לסטיגמה של "גבר".

שאני מחפשת את הבחור הטוב. לא סתם טוב. מעולה. 

את הענווה, טוב לב, אכפתיות, דאגה.. 

ראיתי זוגיות עם מידות טובות 

אבל בעיקר ראיתי מה מידות גרועות עושות לאנשים. פשוט חורבן.

 

אבל וזה אבל גדול.

אין הרבה קשר בין התכונות שלך שיכולות להיות מקסימות וטובות ( או כמו שהבנות אוהבות להגיד "אתה באמת מקסים אבל..)

לבין משיכה ומציאת חן וחיבור...

 

לכן מצויין אם אתה חושב שאתה טוב, אבל אל תחשוב שזה מה שימשוך את הבחורה אליך. זה בהחלט מצוין וחובה שיהיה בזוגיות. אבל לא רק על פי זה בחורה מחליטה או מרגישה שיש חיבור..

 

ואין הרבה מה לעשות. רק להיות טוב יותר.. 

מעבר לזה. 

חכה שיגיע החיבור. אין מה לדאוג...

 

האמת יש מלאא אנשים מקצועיים שמייעצים ואפשר להיעזר בהם

ושמהמחשבות האלה לא ייצא שום דבר טוב

אני באמת מאמינה שלדיבורים ולמחשבות שלנו יש כח, צריך רק להתאמץ להצליח להחזיק בדיבורים ומחשבות חיוביים. וזה לא קל בכלל.

האמת, בהקשר של לנ"ו פחות יצא לי לנסות את זה.
אבל יש נושא אחד שאני רואה בו הבדל ברור וגלוי בין התקופות שבהם אני חושבת חיובי לשלילי, בין התקופות שאני מיואשת לתקופות שמאמינה בעצמי.
מאמינה שגם בלנ"ו זה עובד יופי.

בשורות טובות בקרוב!

האם תפסיק לעשות כל מה שביכולתך על מנת להתחתן?

בסיעתא דשמיא

 

 

יש צדק עם כך שכאב וכישלון באים ללמד,

לפעמים הם היחידים שעושים אותנו כל כך מקשיבים,

מוכנים לשינוי, ענוותנים בשאלה לאן עכשיו.

 

אני לא הייתי מסכים לתשובה הזאת,

אלא מכבד את השאלה למה זה כך,

ומנסה לפתור אחרת.

 

אם יש אלוקים בעולם,

הוא לא יתייחס לחצי כשלם.

והוא לא ייתן לשלם הרגשה שהוא חצי.

 

ויש.

בנוכחית אני די מרגישה קשיי נשימה [מטאפורים, כן?]

אז אם הוא רוצה עוד נושאי שיחה מלבד הרצאה בנושא המבחן הקרוב

הוא יאלץ לחכות.

 

[לא שזה בהכרח קשור, ולא שבטוח אצא לאחר ההפסקה,

אבל כן חושבת שכדאי להגיע מתוך פניות מסוימת]

 

 

אם את חושבת שאת מסוגלת לצאת ובמקביל ללמוד למבחנים תצאי.
אם את חושבת ששניהם יתנגשו תסיימי את תקופת המבחנים שהיא באמת גם כך תקופה מאוד לחוצה ועמוסה ולאחר מכן תוכלי להתפנות בראש שקט להצעות שידוכים ולהיות מרוכזת בזה.

דרש הרבה עבודה קשה במועדי ב כשהשאר חגגו- אבל בהחלט שווה אתזה

אם את לומדת הנדסה באוניברסיטה כניראה שאין לך דקה לנשום ובטח לא שעה לחשוב על משהו שהוא לא לימודים.
אם את לומדת חינוך במכללה הכול טוב... רק אל תשכחי להגיע למבחן.

רמת מבחנים
צפיפות מבחנים
ההתמודדות שלי עם למידה למבחנים (אני נגיד לא מסוגלת ללמוד את החומר יותר מפעם. מישהי אחרת תצטרך לקרוא אותו חמש םעמים כדי להרגיש מוכנה)
וכו'

עוקבת..
למרות שלצערי אני חושבת שאני יודעת שהתשובה היא לא
תכל'ס מעניין - אם יפריע לבחור להפגש עם בחורה בתקופת מבחנים ובגלל זה לעשות את זה בפרופיל נמוך?

אני באופן אישי כנראה לא הייתי מתחילה לצאת בתקופת מבחנים אבל מניחה שזה תלוי תואר ויותר החלטה אישית

יצאתי, לי ירדו הציונים, אבל חשבתי שזה שווה את זה וגם הייתי מודע לזה בזמן אמת.
אני חושב שגם עכשיו אם אקבל הצעה אצא, אי אפשר לדעת מה ה' מכין לנו

המשפט האחרון מרגיש לי יותר 'רק ששאר ההד בעולם ואדע, שהוא תכף מגיע לאסוף אותי, האבידה' או משהו בסגנון
את כותבת יפהפה. תודה רבה על השיתוף

וואו. וואו.
את כותבת כל כך מדהים וכל כך עמוק שפשוט אין מילים. ואת פשוט מדהימה אותי.
שומרת את זה לעצמי, ברשותך. (כמו את כל מה שכתבת..)

שה' יפנק וישמח אותך בקרוב.

מתוק ועצוב.

שומרת לעצמי. זה כל כך יפה. 🌸

ושתזכי לישועה, נחמה והרבה הרבה שמחה שלימה..

ושבעז''ה תמצאי את החצי שלך בקרוב

בהצלחה

"עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאֹד, וּבִקֵּשׁ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאֹד זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד

עַד שֶׁמְּצָאָהּ. (עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁה עַד שֶׁמְּצָאָהּ)"

צריך תמיד לזכור - גם כשזה נראה רחוק!
הוא מצא אותה בסוף!

ואיך שמצאה לא נודע
אבל בסוף מצאה.


(לא מילים מדוייקות, אבל זה החלק הכי חשוב בעיניי. שבתכלס בע"ה בסוף מוצאים. והדרך זה החשוב. לא התוצאה)

סגנון סיפורי מעשיות של רבינו

היה כל כך הרבה סימפטיה, ממש הצטערתי יחד איתה....

 

מזכיר לי מה שsoon כתבה על כך שאין אחד שיש לו רק אחת בדיוק.

אלא יש פוטנציאל ולאו דוקא אל מישהו מסוים

כתיבה מאוד יפה!
תודה על השיתוף..

שכוייח!

מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
קא - קיב
קיט - קכא
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

שבת שלום

באמת מטאטא יעיל..
זה כדי שתוכל להיות השכינה שורה כמו במשכן.
מעכשיו תפסלו על זה..

אבל זה כבר יצא מהאופנה לא?

אני משתדלת להתאים את האופנה להלכה ולא להיפך.
אי לכך ובהתאם לזאת החצאית שלי מתנשקת עם הרצפה באופן די תמידי... ⁦⁩

סתם התבלבלתי.. שינתי.

שמלות בעיקר. נמאס לי לתקן
מבחינת המשפחה שלי אני המטאטאת הלאומית

אצלנו זה משפחתי..

מופנה גם אלייך @לעבדך באמת!

אם כבר אמרנו שתפסלו על זה, אז עכשיו יהיה לכם יותר קל..
|זהירות - דוסיות לפניכם!!|

כמו הגיבן הקדוש

לקחת על עצמך את כל הלכלוך כדי שהארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה תהיה נקיה. מזכיר לי את רבי לוי יצחק מברדיטשב. זכותו יגן עלינו

כתוב בספרים הקדושים (חח זה תירוץ אם לא זוכרים באיזה ספר) שקיצוניות מכפרת על קיצוניות שניה..

ז"א, שאתם עם חצאיות ארוכות מטאטא (וואי.. מושג חדש) מתקנות מה שמקלקלות אחרות עם קצר יותר...

 

זה כתוב לעניין אחר, אבל מדבר גם על זה...

סבתא שלי הייתה מתחרפנת מהחצאיות שלי.
תמיד הייתה שואלת אותי אם העירייה משלמת לי על זה

הם לא שילמו אז הפסקתי

כשיש הידברות
יש עין טובה


אפשר לדבר ולהגיע לפשרות. א ב ל אם הקשר גורש ממך לוותר על מי שאתה ומה שאתה מאמין בו, כדאי להתייעץ עם מישהו וגם לדבר איתה על זה.


יכולה לומר על עצמי
שאם לא הייתי מבינה את זה (כל מה שכתבתי לעיל)
הייתי עדיין רווקה.

דיברנו על זה באריכות.. המסכנה הייתה שהיא לא ממש בטוחה מה היא חושבת על זה..

איזה סיכוי יהיה לקשר שדורש ויתור על מי שהוא? נשמע שאת אומרת שגם זה יכול להיות.

זוגיות תוך מחיקת האחר
סופה לא מוצלח בדרך כלל

רואה בזה איזון
אי אפשר ששני בני הזוג ישקיעו את כל כולם. היא תביא לך את הבסיס והרוגע. ואתה תראה לה מהי מסירות והשקעה

אפשר לעשות ויתורים מפה ועד הודעה חדשה.0 ברגע שמותרים על מטרה העיקרית של האחד הצדדים - אין קיום לזוגיות.
אם סה"כ שניכם אידיאלסטים רק שאתה מבטא את זה באופן יוזם ומתלהב והיא מבטא את זה באופן שגרתי בחיי היום יום זה אחלה לגמרי. יש מקום לויתורים . אמנם אם אתה קם בבוקר ומה שמניע אותך לפעול זה אידיאלים וזה עיקר חייך והיא בכל לא מתעניינת בזה - אם תוותר כאן אתה תצטרך לותר על עצמך או לחלופין אם היא תותר היא תותר על עצמה ותהיה מוכחת לבצע באופן מלאכותי את האידאלים שהם אתה מאמין. בגדול בפשטות צריך שהשאיפות העיקריות של החיים יהיו זהות. וכן מאפיינים באופי שלא יהיו שונים באופן קצוני שלא מאפשר קשר.

מהם הדברים הכי עקרוניים לך שבחיים לא תתפשר עליהם, ומהם דברים שאתה יכול להתגמש.
זאת לדעתי עצה שמתאימה יותר לפני שמתחילים לצאת אבל אולי גם פה זה יכול להיות רלוונטי..

אם אתם אוהבים, ושניכם בעניין, למה משהו אמור להפריד?

מה יאמרו??

לכל אדם נורמלי יש רצון כללי לזוגיות. ברגע שאנחנו רואים אפשרות למימוש הזה (בדמות אדם ספציפי) אז באופן טבעי אנחנו 'נתלים' על אותו אדם בחזון שלנו. אע"פ שזה לא אומר שאותו אדם הוא האפשרות היחידה עבורנו.
יכול להיות, כמו חלקמהתגובות ש"למה לא? תלכי על זה" ואכן יכול זה ה'דבר הנכון' ויכולה לצמוח מכאן ישועה, מי יודע. אמנם לא בטוח שאותו אביר שחור על הסוס הלבן הזה הוא היחיד שמחדש חידושים על הפרשת שבוע והיחיד שעדין. סביר להניח שקיימים עוד כמה כאלה. בהצלחה!!

(כותב את זה כאדם שחולק על כמה דברים שאת כותבת, וכנראה אני עם השקפת עולם שונה ממך.)

אבל תודה רבה

וכנ"ל.. ומסכימה שיש חילוקים והשקפת עולם שונה במקצת

 

ועוד אני אחד שבהתנהלותי היומיומית מה זה לא קשור לערוץ 7

מיוחדת ומדהימה❤️

@אמיץ(ה)

 

אהובות!! 

את ממש לב אוהב! ❤

אני כל פעם מתרגש מחדש.
כל כמה ימים אני קורא תגובה שמוציאה לי דמעות מהעיניים.
לא מטאפורית, בשיא הרצינות...

יש כאן נשמות גבוהות

מסכימה.
ודיברנו על זה.

תראי, את יכולה לכתוב שאת לא אידיאליסטית.
אבל את כן.
וזה חתוך, אני קראתי מלא מלא שרשורים שלך, לא רק בהקשר של הדעות שלך, גם במעשים.
במובן של לעשות מה שצריך (=קיום מצוות) את ליגה.
אני לא מציג את זה כמחמאה (שזה בהחלט כן, אבל) כעובדה ביחס למה שנאמר בהודעה בכותרת.

בקיצור, לא כל אחד מיוחד מיוחד, אבל כל אחד מיוחד
(אמונה מעורבת עם פוליטקלי קורקט)

ו-ואוו.. 

תודה. זה באמת מחמיא.. 

 

I think you're wrong!

 

 

you are special in your own way!

 

תראי, ברצינות.
אולי אני רציני מדי?
אני פשוט חושב שזה נקודה שצריכה להיות מעוגנת למציאות.

אחרת זה סתם אמונה שמרתקת אבל לי אישית, לא עושה את זה. (מעדיף כבר צמות (שם,שם))
בוודאי שאם את מתייחסת לפורום ולא לאנושות אז צריך להתייחס לנקודות ספצפיות .

טוב, אני רציני מדי להערב.
חדל קשקשת.
שלי

ולא יודעת אם לקחת את זה למקום התורני

כי אני לא בהכרח

התכוונתי בכללי לצורת התבטאות מיוחדת.. 

אבל בגלל שאתה מתנגד נחרצות, אז אני מבינה שהתכוונת לפן הדתי.. 

 

והתייעצתי לגביו המון.
את צריכה להרגיש הערכה כלפיו. השאלה היא באיזה תחום וזה אישי לכל אחת..
זה יכול להיות הדביקות שלו בתורה, החסד שלו, הכבוד שהוא נותן להורים שלו/לאנשים, האמונה בטוב שלו וכו וכו.
אני פעם חשבתי שזה יכול להיות כל דבר אבל אחרי התייעצות והתבוננות ארוכה ועמוקה הבנתי ש(אצלי לפחות) זה יכול לבוא בנקודה מסויימת. כמובן שיש עוד תכונות שאני רוצה, אבל כמו שאנחנו לא מושלמות גם הם לא, ולכל אחד יש את העבודה שלו במקומות אחרים.
תבדקי עם עצמך מה באמת באמת יגרום לך להעריך אותו ומה יותר הייתי שמחה שיהיה בו ולכן גם אם זה לא נמצא שם ברמות גבוהות את תהיי בסדר עם זה.

אני רואה את הטוב שבהם. התחום שיותר קריטי לי הוא התחום הרוחני ושם אין את ה"יותר" הזה..

ובתחומים אחרים שהם פחות קריטיים לי הוא כן "יותר" מה"דרישות" הבסיסיות שלי...הובנתי?

השאלה אם זה מספיק.

ומבינה ממש למה התכוונת, זה בדיוק הדבר שהיה גורם לי להתייעץ.
אני יכולה להגיד לך רק מהחוויה שלי, שנפגשתי עם בחורים מיוחדים ומדהימים אבל את מה שבאמת הערכתי אצל הצד השני לא היה שם ולכן בחרתי לא להמשיך.
כמובן שהדברים האלה מאד עמוקים ויושבים על דברים בנפש ואלו לא סתם גחמות.

על בסיס המידות והאישיות
נבנית ההתקשרות וההערכה. התורה משמעותית, אבל פחות ב "כמה הוא למד היום" אלא מה מגוון אותו להיות טוב במעשיו עכשיו בעולם הזה.



מה שקובע בפועל זה
מידות טובות (מי שיעשה כלים כשאת שפוכה וידאג לך לאוכל ולשתייה וייתעניין בך ויעודד אותך ויהיה בשבילך)
ועין טובה (יש הרבה התמודדויות בחיים וגם כשניקלעים לקושי חשוב לא להיבהל ממנו, המבט הטוב עוזר להתקדם ולצאת מהברוך)



אם אין הערכה וכבוד
זה קשה. מאד.
לכן חשוב שיהיה אותם.

שימי לב, במיוחד כשמדובר בתחום הרוחני, שלפעמים זה לא עניין של יותר או פחות. אלא פשוט אחר.הופעה אחרת.
אתם אנשים שונים ולכן הדברים אחרים. ואין בזה יותר או פחות...
במיוחד בתחום הרוחני שיש הבדל בין בנים לבנות..
את מתלהבת ומוארת כולך בשיח של קודש *ואת מרגישה* שהוא יותר יבש וטכני..
זה לא אומר שהוא פחות ממך. אלא שדרך העבודת ה', הלימוד,הביטוי של המקום הפנימי שונה. ואת,שרגילה לדרך הביטוי וההופעה המסויימת שלך, מפרשת את ההופעה שלו כפחות.

הזדהתי מאד מהשאלה וזה משהו שאני מנסה להפנים בעצמי.
שיש דברים שהם לא יותר ופחות (לפעמים יש... ובאמת קיים פער) אלא נובע מזה שאנחנו אנשים שונים בעלי אופי שונה.. ואפילו ההבדל בין גברים לנשים.

אני מאוד מזדהה איתך על מה שכתבת "אני לא רואה שהוא מחדש לי דברים, הוא לא מאתגר אותי אינטלקטואלית" גם לי יצא לחוות תחושות מהסוג הזה בפגישות.

נראה לי השאלה החשובה היא לא רק אם את מעריכה אותו בגלל תכונות אחרות שיש בו כמו רוחניות, מידות, וכו'. חשוב גם שתעריכי את ד-ע-ת-ו. האם את מרגישה שכשהוא מביע את דעתו בעניין מסויים את נותנת לדעתו משקל? או שאת מרגישה שהוא "נחות" ממך ביכולת החשיבה והבנת הדברים...ואת מקשיבה לו רק בגלל שאת אדם קשוב, אבל לא מרגישה שכאשר הוא מביע את דעתו בעניין מסויים את באמת נותנת משקל לדבריו, מביעה בהם עניין וחושבת עליהם.

אממ.. אני מקשיבה לו בקשב רב, כשאנחנו דנים על משו אני לא מתייחסת אליו כאל "נחות" או משו אבל כן שמתי לב שבמהלך הדיון אני גם מביעה את דעתי, מקשה, שואלת ,מנסה להוכיח וכ' וכמעט תמיד לצערי יוצא שאני כאילו מנצחת..והוא גם מודה בזה.. אני לא מתכוונת שיצא ככה אבל ככה זה יוצא

נדמה לי שזה לא מצב תקין כ"כ למרות שאני לא רואה עליו שזה מפריע לו, נראה שלי זה מפריע יותר.

על זה שבנות היום לומדות ומתפתחות בתחום התורני והרוחני, וזה יכול בהחלט ליצור מצב שבחורה שמחוברת לזה תרגיש שהיא מביאה בפן מסויים לקשר יותר אם היא באמת למדה המון והצד השני נגיד ולא למד שנים בישיבות.
אני חושבת שכאן נכנס העניין של הענווה, שהרי בסופו של דבר אנחנו רוצות שהגבר יהיה הקול התורני בבית, לכן כדאי לתת לו מקום להביא את התורה שלו.. גם אם זה אומר לצמצם מעט מהאור שלנו מולו.
אז תוכלי לראות את התורה והחיבור שהוא מביא ולנסות לבדוק אם את באמת מעריכה את המקום הזה אצלו.

אבל אני חושבת שזאת אמורה להיות חוכמה שלאחר מעשה, אינך מסכימה איתי?

כבר עכשיו להגביל את עצמי?

אני לא מתכננת להראות לו מה ומי אני, מנסה להיות בסה"כ עצמי ואלו הן התוצאות..

את עצמי, כמו לפנות לו מקום. לתת לו פתח שיוכל דרכו להאיר את המקום שלו..
וזה בעיקר כדי שאת תוכלי להעריך אותו שם ולקבל ממנו. לכן אני חושבת שזה הפוך, זה נעשה לפני מעשה ואחרי זה גם את יכולה להביא את המקום של התורה.
זה עניין של שמש וירח. הייתי פעם ממש במקום שלך עד שיצאתי עם מישהו (שהתורה ממש פיעפעה מתוכו) והוא הכיר לי את זה שנשים היום הרבה פעמים זכריות. שיש בזה ברכה כי הן באמת משפיעות החוצה אור גדול, אבל מול הבעל אנחנו חוזרות להיות ירח. (כמו שהגבר מול הקב''ה נמצא בבחינת ירח)
וכמובן שזה לא בהכרח במקום הרוחני או התורני כמו שאמרה @שם במפרץ, כל אחת זה במקום שלה..

לא בטוחה עד כמה חשוב לכל אחת שהבעל יהיה הקול התורני בבית. ברור שיש דברים שהבעל מוביל ויש דברים שהאישה אבל אם במקרה האישה יודעת יותר תורה אני לא חושבת שיש מניעה שבתחום הזה היא תיתן את הטון. לבעל כמובן יהיה את המקום שלו ויש עוד המון תחומים שבהם הוא יכול להוביל... משפחה מנהיגים ביחד

פשוט הזדהיתי עם מה שכתבה אז הגבתי בצורת רבים, אבל זה בהחלט נשמע כאמירה גורפת.

1. לא הצלחתי להבין מתגובתך האם את מעריכה את דעתו. לחלק מהאנשים פער אינטלקטואלי או פער בעומק מחשבתי יכול להפריע. אם את לא מרגישה שהפער הזה קיים, אז מה בעצם מפריע לך? זה שבסוף הוא מסכים איתך ולא את איתו?

2. דעתי האישית, זה שהוא לא מנסה "לנצח" אותך בדעתו, ואם הוא מרגיש שהאמת איתך, אז הוא עוצר ואומר לך שהוא מסכים איתך - זה משהו ע-נ-ק! אל תקלי בזה ראש .

לדעתו. אבל אני נותנת משקל לדעתם של רוב גדול מהאנשים אלא אם אולי הם מוגבלים או לא יודעת מה וגם אז אני נותנת משקל..

הפחד שלי הוא יותר על העתיד- אם אתרגל מספיק פעמים שהוא לא מחדש יותר מדי אני חוששת ל"דלג" מעליו בהרגשה או ביחס בלי משים או עם..

השאלה אם בקשר כזה לא אמורים להיות יחסי כוחות אחרים כדי לוודא שלא יהיו בעיות בעתיד במישור הזה?

2.אני מסכימה לחלוטין שזה מעיד על ענווה וגדלות ושזה יפה,  אני מרגישה שיש לו חסימה כלשהי למשאבים הפנימיים שלו והוא מתקשה כנראה לשלוף מה שהוא יודע או ידע ובמקום הזה הרבה פעמים הוא מוותר ומסכים איתי,

נוצר מצב שהדיונים נקטעים באמצע כשזה כן היה יכול להתגלגל עוד. דפוס.

1. מה הכוונה 'האם לא אמורים להיות יחסי כוחות אחרים בקשר כזה'? יש איזהו קשר שמהווה כמודל לקשר מוצלח בעיניך שיש בו יחסי כוחות אחרים? מאיפה הידיעה מה אמור להיות? כי כך קורה בדר"כ? זה דבר מאוד חשוב לבירור מאיפה נראה המודל הזה.
2. זאת אכן חוכמה איך לייצר דיון. אכן צריך תיאום טוב בין הצדדים שהדיון יהיה פורה. אם את חושבת שאולי הוא צריך עזרה בלהביא את דעתו לידי ביטוי אולי תנסי להעלות את זה אם את מרגישה שזה שייך.

אשריכם וממש תודה לכולם על התשובות העמוקות והמחכימות
בתור אחד שלא נפגש עדיין אבל חושב על זה הרבה ממש הארתם לי ואני חושב שזה ממש חשוב לדעת ולחשוב על זה לפני בשביל לדעת מה אני מחפש, אז תודה ממש עזרתם

Call me tnx

אם עכשיו המצב טוב מספיק בשביל להמשיך
אחרי החתונה זה יהיה טוב יותר.

למה,
כי ברגע שמתחתנים שניכם מגיעים מנקודה אפס ובונים ביחד. כל נושאי השיחה משתנים.
הכל הופך להיות ביחד.
כל המקום התורני וההלכתי הוא עליו גם אם עכשיו זה לא נראה לך אחרי החתונה זה יהיה הכרחי.
בני זוג נתקלים בכל כך הרבה שאלות הלכתיות שהוא יהיה חייב לקחת בזה אחריות.

ופתחתי פה כמה שרשורים בנושא כדי להבין מה בנות חושבות.

להבנתי בסופו של דבר המדד הוא האם את לא רק מעריכה אותו אלא גם נמשכת אליו. את לא אמורה להיות האמא המכילה שלו. את אמורה להרגיש *קצת* הערצה אליו (וכן להיפך כמובן. רק שבד"כ זה יהיה כתוצאה מדברים שונים).
במילים אחרות את לא אמורה לכבד אותו כמו כל אדם אלא כמו שאת מכבדת אדם חשוב, שאז הכבוד הוא כי את באמת מרגישה שיש סיבה טובה לכבד.

כל אחת ומה שמושך אותה. בד"כ זה ממוצע של כמה דברים כשיש אחד או שניים מרכזיים.
בד"כ משיכה היא כתוצאה מהערכה במשהו שאצלך לוקה בחסר/חסר לך או להיפך, במשהו שאצלך הוא חשוב ומרכזי ואת רוצה שבדבר החשוב הזה הוא יהיה כמוך ואולי יותר (ובפרט אם זה דבר שמטבעו יותר "גברי" כמו ידע בתורה).

אצל אחת המשיכה תהיה בעיקר כי הוא מכיל.
אצל השניה כי הוא עם מידות טובות ומיוחדות.
אצל השלישית כי הוא חכם ואינטלקטואל.
אצל הרביעית כי הוא צדיק ועובד ה'.
אצל החמישית כי הוא מנהיג.

רק כמה נקודות-
1. מה שלפני הנישואין חשוב יכול להתגמד אח"כ (וכן להיפך). אז לנסות להתבונן מעכשיו בקצת בראש של נשואה עם ילדים. לא בלחץ כמובן ולא בקיצוניות. אבל כן מתוך הבנה שזה יהיה המצב.
לדוג'- אני אדמיין שאולי האישה הזו פחות חכמה ממני אבל תהיה עם יותר סבלנות ורגש לילדים. ואז זה כן יגרום לי לחיבור, הערכה ומשיכה אליה. המשקל של החוכמה ירד ושל האמהות יעלה ואז תיווצר משיכה (והאמת שפה זה יותר מזה. זה גם צורך שלי ברוך וחום של אשה בלי קשר לילדים. רק שעכשיו הוא לא כ"כ מורגש וממילא פחות תופס משקל).
2. לפי מה שהבנתי מתגובה שלך פה, יש לו פוטנציאל אבל הוא לא מצליח להוציא אותו. יש לו איזה חסימה.
אז גם אם כרגע את "יותר" בתחום האינטלקטואלי ובידע התורני זה אולי בר שינוי. כדאי איכשהו לברר יותר את הנקודה הזו.
בהצלחה!

'אם זו לא את, יש לי עוד הרבה בנות אחרות'. כך יהיה לך יותר סיכוי.

וזה נכון, היד ה' תקצר? חיבים אמונה! ה' יכול לייצר לך אשה מלאכית, אתה צריך להאמין ושהסטטיסטיקות לא יבלבלו אותך מהאמונה.

מה זה  "מאוהב"? כמה היכרות יש לך איתה כבר בכלל? מה אתה בכלל יודע עליה? מה כוללת ההתאהבות הזאת, על סמך אילו פרמטרים "התאהבת", והאם זה אומר שזה דווקא כי זאת הבחורה הזאת או שאתה לא באמתיודע עליה דברים מיוחדים ורק בגלל שבאופן כללי יש בה כמה דברים שאתה אוהב בכללי בבחורות, אז "התאהבת"? האם אתה מכיר את האישיות שלה? האם יצא לכם לשוחח לעומק פעם, באמת? התאהבות בניגוד לאהבה, זה דבר שבא מהר וגם יכול לחלוף מהר - נסה למצוא כמה שיותר סיבות להסביר לעצמך למה אתה צריך לנחות מהעץ שעלית עליו.

אחרי זה אין שום מניעה כמובן שתצא איתה - אם אתם מתאימים אתם תגלו את זה בהמשך, ואני מקווה שזה יהיה מתוך תהליך עמוק ולא התאהבות שטחית, ואז זה כבר לא ישנה שהורדת את עצמך מהעץ בעבר - כי הפעם תבנה ותבנו יחד משהו אמיתי בהרבה.

ב"הצלחה אח, וסליחה אם הייתי ישיר מידי בשאלות, הן היו דוגמאות למה אתה יכול לשאול את עצמך כדי לעזור לעצמך...

מה ברור:

- צריך עוד קצת זמן.

- רוצה להיפגש.

 

הנחות לא רלוונטיות (מתוך הנחה שלא שאלת או בררת) וניתן לבטל:

• היא לא מאוהבת בי
• התעלמות ממנה
• היא יותר טובה ממני
• אני אשעמם אותה.
• כבד
• שקט מידי בשבילה
• פערים
• מגיע ממקום נחוץ

 

מה לוקח כמובן מאליו: אני מרגיש שאני לא מעוניין להיפגש עם אף אחת לפני שאפגש תחילה איתה.
 

עם איזה שאלה נותרת: מה סדר העדיפות שלך? הרצון להיפגש או להתבשל?

 

האם תוכל לחיות עם העובדה שעד שתתבשל יתכן שכבר תהיה תפוסה או שתהליך ההתבשלות עוזר לך ויותר חשוב לך בשלב זה להניח את העניין בראש סדר עדיפויות

 

בהצלחה

שלום לך. לפני כמה שנים הייתי בסיטואציה ממש דומה. אני ממש מבינה את הקושי ואת המורכבות.

 

אם אתה בוחר לדחות את שלב הדייטים כדי להתבשל, קודם כול, כל הכבוד. זה מראה שאתה לוקח ברצינות את כל העניין וזה יפה מאד. אני ממליצה לך להיות עסו כמה שאפשר בדברים אחרים. למלא לעצמך את סדר היום ואת המחשבה, הנפש בדברים שמעניינים אותך ונותנים לך הרגשה טובה וחיובית. תקדיש את הזמן הזה לבניה עצמית, באיזה תחום שתבחר. זה חשוב מאד כדי שלא יווצרו זמני 'וואקום' שבהם המחשבות יכולות לבלבל אפילו יותר.

 

לגבי שלב הפגישות. זה יפה ונכון שאתה לא רוצה להפגש עם אחרות לפני שאתה נפגש איתה. בעיני זה חשוב והכרחי שקודם תבדוק את האפשרות להפגש איתה, בגלל שיש לך כבר הרגשה אליה. זה לא בריא להפגש עם אחרות כשיש לך כבר מישהי בראש.

 

בהצלחה רבה! בעז"ה ההתמודדות הזאת רק תעצים אותך ותגדל אותך, לא משנה מה יקרה בסוף.

הבחורה רואה\מרגישה\חושבת עליך ולא רק בחורה גם בעבודה ובכל מקום 

את מה שאתה חושב על עצמך, אם אתה חושב עליך דברים לא טובים ככה גם יראו אותך ולהפך.

כמה שתראה את עצמך טוב יותר תאוהב ותעריך את עצמך תשדר ביטחון וזה מה שיחשבו עליך

 

במיוחד בחיי הנישואין להגיע ממקום נחות זה הדבר הגרוע ביותר!! 

אתה חייב לעשות עבודה עם עצמך בנושא לטובתך האישית

 

בהצלחה!

כמו הפינה היפה של @ברגוע
אתה כותב משפטים קצרים, יפים, עמוקים וקולעים (וגם רב משמעיים..)

שמעתי פעם שההגדרה האמיתית של סוד היא דבר שלא כולם יבינו באמת.
כלומר זה לא עניין של מי יודע. גם אם כל העולם יודע זה יכול להישאר סוד. כי סוד תלוי בהבנת הלב ולא רק בהבנת השכל.

דוג' (אולי לא הכי דומה)- איש שאומר לאשתו "אני אוהב אותך". כל העולם יכול לשמוע, וגם לדמיין, אבל רק הוא והיא מבינים באמת מה כוונתו.

בנר מצוה

לא זוכר איפה.. צריך לחפש

"לימוד חכמת האמת נקרא נסתר, פירוש- כי נסתר נקרא מה שאין האדם יכול להשיגו, כמו טעם של המאכל א"א לספר לאדם שלא טעם טעם זה מעולם, שאי אפשר לפרש לו בדיבור איך ומה, ונקרא זה דבר סתר. כמו כן ענין אהבת הבורא ויראתו יתברך שמו, א"א לפרש לחבירו איך הוא האהבה בלב, ולכן נקרא זה נסתר, כי הלא מי שרוצה ללמוד הספר פתוח לפניו ואינו נסתר, ואם אינו מבין הרי הוא עם הארץ, ולפני איש כזה גמ' ותוס' גם כן נקרא נסתר, אלא ענין הנסתרות שבספר הזוהר וכתבי האר"י ז"ל הכל בנויים על פי הדבקות האלוקית"

כתב שם טוב אות קע"ד

 

@נאור97

אתה אדם מיוחד מאוד, שתדע!
כל פעם נדהם ממך מחדש איך שאתה ממש 'שט' בכל התורה כולה.... אשריך 🙂

שט בכל התורה..

הלוואי..

ונפרגן לך 

יכול להיות שזה באור חדש או במק"א. אחפש

אבל אל תטרח יותר מדי.
מזכיר לי שהיה משהו שהייתי זוכר רק שהוא במסכת מסויימת במקום מסויים בדף והייתי עובר מהר דף דף עד שהייתי מוצא

זו כוונתך?

וזה באמת שיר מיוחד

מוסרית זה חובה גמורה, אבל אין לי מושג מה הייתי עושה אם הייתי במצב הזה.. זה ניסיון מטורף.. לדעת שאם לא אגלה - הקשר יהיה נפלא, ואם אגלה - הקשר יתפרק..

לעבוד על זה. ואולי האהבה וההערכה תיתן כח ומוטיבציה לצד הבעייתי להתקדם ולהשתנות

שבגלל אהבתה אליו היא תתמוך בו שיעבור טיפול ויצליח. עוד לפני החתונה.

זה שנים על גבי שנים של טיפולים, וגם אז - התוצאה לא מובטחת...

וזה לא חייב להיות שנים ע"ג שנים.
ומן הסתם האדם כבר במהלך טיפול עוד לפני השידוכין

סיפורים עצובים כל כך שפתאום אחרי חתונה ואפילו אחרי ילדים פתאום מספרים.... לצערנו...

שאחד הצדדים גילה עוד לפני שמתארסים.
צריך להבין למה נכנסים. זה מצב לא פשוט בכלל לשני הצדדים.
(עברתי על בשרי מקרה כזה שהבחורה לא נמשכה לגברים..זה מצב מאוד לא פשוט... אבל אני יכול להעיד שאפשרי להגביר את המשיכה לאחזה צד שרוצים [בנות לבנים ובנים לבנות] אחרי המון עבודה התחילה להימשך אלי.. אבל היו עוד דברים שלא סיפרה ולכן נפרדנו... עכשיו היא נשואה לגבר.. אז... זה אפשרי....אם לא מגלים זה על הפנים ופשוט זה מתפוצץ במצב לא טוב.

 

אני לא משוכנע לגבי קידושי טעות, זו הגדרה הלכתית שקשה להחיל אותה על עניינים נפשיים בלתי מדידים. ואני גם לא בטוח שמהסתרה כזו חייב לצאת משבר (כמובן שחוסר הכנות עצמו הוא לא אידיאלי בלשון המעטה, אבל מלכתחילה מדובר במקרה מורכב ולא אידיאלי שהבחירה בו היא בין הרע לרע במיעוטו), ייתכן שיש מקרים שבהם זה כן יעבוד (אני מניח שעל זה מסתמכים הרבנים שמתירים להסתיר). אבל כן יש כאן סיכון והתמודדות ולכן עם כל הצער שבדבר והרצון שלא להקשות עליהם להשתלב בחיי משפחה תקינים, אי אפשר להתיר לעשות את על חשבון בחורה תמימה (או בחור תמים) תוך הסתרה מהם למה הם עומדים להיכנס.

 

מסכים עם הרב שרלו שיכול להיות שיש כאן קידושי טעות

אם מצבו הנוכחי [והעתידי הצפוי], של אותו בחור בטווח הנורמלי של בחורים רגילים, לא נראה לי שיש צורך לומר.

אם לא, נראה לי שצריך.

ומתפתחת אהבה לבחורה, ואין בעיה מזה - אי לא בטוח שצריך לספר משהו.

 

כפי שכתבתי בהודעה קודמת, השאלה באמת כמה זה היה "ככה".

 

היום, בגלל הפיכת הענין ל"אישיו", אז דברים שפעם אנשים היו עוברים עליהם הלאה, מסדרים את עצמם בכיוון המתאים, ועם הזמן זה כבר לא היה ברקע - "הפכו" ל"משהו". לפעמים רק בגלל החשש עצמו, שקיבל "הגדרות" כאלה.

זה לא שכל עוד הצד השני לא יודע הכל טוב ונפלא ורק אם הוא יגלה הקשר יהרס.

 

מערכת יחסים בה הבעל לא נמשך לאשתו (או להפך)

היא מאד מורכבת ובעייתית, על גבול הלא אפשרית (פיזית, אב ללא רק).

ואם מנסים להסתיר את זה נדרשות הרבה העמדות פנים.

 

לא מדובר על משהו אישי שלך שאתה יכול לבחור אם לשמור לעצמך או לשתף.

מדובר על משהו שיש לו השפעה מכריעה על כל מערכת היחסים שלכם וידרוש

הקרבה גדולה. הצד השני חייב לדעת למה הוא נכנס ולהסכים להתמודד עם זה.

אחרת זה עוול גדול. 

 

 

כל נושא פסיכולוגי ונפשי חייבים לומר.
כמה שזה קשה אין מה לעשות .

אם זה דיון "תיאורטי" ("בהנחה שצד אחד הוא חד משמעי כזה בצורה קיצונית..),

 

זה ענין אחד.

 

אם זה לא כך, אלא יש "ספק בעיה" כלשהי, ואדם בטוח שזה לא מפריע לו ליצור קשר טוב ואמיתי עם מי שיתחתן, וקל וחומר בטוח של תהיה לו בעיה משמעותית בכיוון "מעשי" כלשהו - אז יתכן שעצם ההגדרה והעלאתה, יזיקו.

אינני אומר ששני הדברים זהים.
אבל העיקרון הוא שלא יתכן שאחד מבני הזוג יסתיר משהו משמעותי.

חח הביביסיטינג תפס אותי פשוט.. 

אני חושבת שאין מה לפחד מסרטים ילדותיים שלוקחים את האהבה למקום מאוד ראשוני שלא באמת משקף משהו.

תחשבי עם עצמך איך את היית רוצה להתאהב? עם הבגרות שלך, עם הנשמה שלך, עם המחשבות והשקפות שלך.

עזבי רגע את הסרטים. 

את רוצה להפגש עם מישהו פעם ראשונה ולהתחתן איתו? זה יספיק לך כדי לחיות חיים רגועים וטובים?

לדעתי כנראה שלא..

מה שהיה פעם זה לא היה היום. 

 

 

איזה מוזר יצא לי כמה פעמים ששאלו אותי

כשהייתי בניו יורק מישי אומרת לי איזה עיברית טובה ישלך, מאיפה? מסתבר שבמשך יומיים שהיינו יחד היא חשבה שאני אמריקאית..

ולא התשובה היא לא ישתבח שמו אני ישראלית למהדרין אבל יו נואו אני מדברת גם אנגלית אז..

וזה נכון באופן כללי מה שאמרת אבל כמו שאומרים, ההבדל בין צעירים למבוגרים הוא המחיר של הצעצועים, יש הרבה מבוגרים שנותנים לזה מקום באיצטלה יותר חסודה ובוגרת אבל זה אותו דבר, וזה מבלבל.

וצריך לחשוב טוב ולהרחיק במקרים האלה את הרגש

 

אבל השאלה הגדולה היא- איזו רמה של אהבה צריך כדי להתחתן.
מי שזכה והרוויח מאוהב ממש (רק כמובן צריך לבדוק שזה יושב על בסיס נכון ולא על דמיונות).
אבל מי שפחות מזה מה צריך לעשות?
לבנות שהאהבה תגדל אחרי הנשואין ואז הוא ירגיש אהבה עמוקה?
או אולי לחשוב שהעיקר זו החיבה והשותפות ולא האהבה העמוקה?
ואיך בכלל מגיעים לאהבה עמוקה? ואיך קופצים למימי הנשואין בלעדיה (בפרט למי שהרגיש אותה פעם)?

בנערות הכל קל. בבגרות שיש יותר עומק ויותר שכל ומחפשים עוד דברים זה כבר מורכב.
שנזכה.

הקלה להשיג את העניין, רק שברוב המקרים, מה שבא בקלות הולך בקלות- זה נעלם מהר מאוד ואז נשארים עם החיים הרגילים בפוזה הזו:

וכן התשובה לדעתי היא שאבה נבנית רק אחרי החתונה

לפני החתונה זה לא אמיתי כי זה תלוי בדבר לגמרי

ולפני החתונה בודקים אם אפשרי מתאים וכדאי לחיות עם האדם הזה ובריא ונכון לי לבנות עימו אהבה אמיתי ולא מאוהבות, אחרי החתונה.

 

רק שאצל הרבה האנשים מה שמתניע את הקשר ודוחף לצאת לדרך זו התאהבות.

ולגבי התאהבות בכללי- זה דבר גדול ועוצמתי. וככל דבר גדול יש בו סכנות. לכן צריך לבדוק שההתאהבות נובעת מהסיבות הנכונות.
וגם להכניס אותה למסגרת נכונה כלומר להבין שבחיי השגרה הרגילים ההתאהבות לא ממש תעזור. צריך לבנות את הקשר, המידות וכו'. ויהיו קשיים בדרך.
מי שמצליח בזה יהנה משני העולמות. מי שיפול יפול חזק.

צודקת לגמרי

בעולם החופשי הכל סביב הנאה עצמית..

לכן משכנעים את עצמם ש"אהבה" (שזה הכיף הגדול) אמור להיות משהו כיף וספונטני שאין בו התמודדות.

מפה יוצאים כל הנזקים כמו שאמרת..

זה שמראים סרטון כזה לילדים....

חחח צוחק בקול......

אם כי מסכנה הבחורה

אבא שאל את בתו מה היא רוצה שבעלה יעשה אחרי החתונה? היא אומרת לו שיעבוד.
הוא אומר לה מה עם לימוד תורה? היא אומרת לו ש....מאד קשה היום ושהאישה לא צריכה לקרוע את עצמה ושהבעל צריך לעזור.
ראה האבא את מצב ביתו ושלח אותה למדרשה לחיזוק, לאחר שנה האבא שואל את בתו שוב, והיא אומרת לו חצי יום לומד חצי יום עובד.
שמח האבא ושלח אותה לעוד שנה, אחרי השנה השנייה היא חוזרת והוא שואל שוב, מה את רוצה שבעלך יעשה אחרי החתונה?
אומרת לו הנערה- אני רוצה בעל עובד.
מה קרה? הוא שואל בהלם...
"טוב", היא עונה, "אי אפשר 2 אברכים באותו בית".

מזכיר לי את התקופה של השבתות שהייתי מתארח ב"נשמת". היה מוזר בהרבה כיוונים. אף פעם לא רציתי לכתוב על זה כי אל הגיע להם והם התייחסו אליי יפה.

כמו שכתוב בספר מלכים, "הבעל עננו" (מלכים מ"ג)

קבלן אחד נפגש עם החתן לעתיד שלו יומיים לפני החתונה אז הוא שואל את החתן תגיד לי חתני יקירי במה אתה חושב להתפרנס? החתן עונה לו: האמת שבניתי עליך!

חמוד!

שהיא לא רואה את עצמה אשת אברך אבל שאולי היא עצמה תהיה אברכית.
לא רציתי להתווכח אז שתקתי.

חחח

תודה על השיתוף

זה מדהים!

איזה קטע בסוף? הדיבור עם הקב"ה על פרידה?

תודה בכ"א על התגובה...

במה זכיתי?

וואי, לא האמנתי.. אשריך לגמרי!

אין עליך, כרגיל
זה רק אני או שאתה כותב שהקשר הזוגי בא על חשבון הקשר עם ה'?
"ויום יבוא ותבין כמה התרחקת" זה יום יבוא אחרי כרונולוגית או שזה במקביל?

ממש לא... זה מקביל כאילו... רציתי לנסות להחדיר הבנה מהי אהבת ה', אז התחלתי בטיפה מן הים שיש באהבה המצויה ועברתי לאהבת ה'... ממש לא סותר..

ואולי יותר מזה בעצם. כי עם החבר אתה יכול לשמור על קשר. וגם כי פה אתה מרגיש שפגעת (למרות שכמובן זה לא נכון ואתה לא אשם). ובפרט באישה שהיא רגישה יותר.

מאחל לך שתתגבר במהירות ולא תחווה את הבאסה הזו יותר

כשנפרדים מחבר נפרדים מהעבר - מהחוויות המשותפות, מהקשר החברי. ממה שהיה.

כאן הפרידה היא מהעתיד - מהתוכניות (המשותפות?), מהתקוות, מהחלומות. ממה שלא יהיה.

הכרת אדם טוב ונחמד למה שלא תתגעגע? לפחות בהתחלה.
ובפרט שזו אישה שיש לה תכונות מיוחדות שיש בד"כ פחות לגברים שסביבך

וגם פרידה מרגשות שהיו .. כי גם אם הקשר לא הצליח
הוא היה ארוך ומשמעותי בסופו של דבר זה קשר נפשי.
וצריך זמן החלמה

חוויתי אחת כזו לא מזמן.

פשוט כתבת "ספר לי על זה"
אז עניתי איפה להתחיל

פתאום משהו חסר, פותחים את הפלא כדי לשתף באיך שעבר היום, ואז נזכרים שאין עם מי לשתף..
כאילו יש עם מי, אבל זה לא אותו דבר כמו לשתף עם חברה...
וזה רק דוגמא אחת...

בעז"ה יהיה טוב

|שולח לך מלא אוכל וכוחות|

תודה!

(קורה. זה בסדר)