פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 549)

תנסח הודעה ותכתוב כאן, ומקסימום נתקן טיפונת

רעיון הוא להתבסס על דוגמא כלשהי ולהתאים אותה לעצמי, בזה אני יותר טוב.
אני אשמח לקבל ביקורת על בונה גם על התאמות

ואני עושה את מה שהצעת, זה לא עלול לגרום לה למרחב בחירה יותר מצומצם? אני לא רוצה להכריח אותה לסיבוב נוסף, אם היא לא רוצה... במיוחד שכמו שהתנהלה השיחה של הפרידה, היא לא האריכה בדברים יותר מידי, זה ממש לא היה נשמע שהיה לה קל (אפילו נראה לי שהיא כמעט בכתה, למרות שמפגשנו רק פעמיים), אז אני לא ממש חושב שבשיחה יהיה לה קל להגיד "לא" אם היא לא תרצה.

יש לך אפשרות לשאול דרך גורם אחר חוץ מלשאול ישירות? בעיניי האפשרות הזו עדיפה אם אתה רוצה לתת מרחב בחירה אישי לבחורה.
ממה שכתבת נשמע שפנייה ישירה אליה עלולה לגרום טלטלה מסויימת עבורה, אז בעיניי כדאי לנסות להשתדל למצוא גורם שלישי שיברר עבורך.

היי , מה שלומך?

מאז הפעם האחרונה שהתראינו עברתי שינויים עם עצמי, וחשבתי אולי כדאי שננסה שוב. מה דעתך/ מה את אומרת? 

לשלוח הקלטה בוואטסאפ.
מעביר את המסר בדיבור ומאפשר נחת לתשובה.

אני חושבת שעדיף שמישהו אחר ישאל אותה . כדי שהיא לא תרגיש לא נעים אם היא לא תרצה..
ושיספר לה שעברת שינוי ותהליך עם עצמך ועכשיו אתה במקום שאתה חושב שזה יכול להתאים.

אם תחליט שאתה שולח בהודעה ..אז ככה-
"ערב טוב, זה ***. מה נשמע?
רציתי לספר לך שמאז שיצאנו עברתי תהליך ואני במקום אחר. (אפשר לכתוב בקצרה מה השתנה). אני מרגיש שכעת זה יכול להתאים ואני אשמח אם ננסה שוב. מה דעתך?"

הסביבה בחוץ חושבת אותו דבר.

בתקופה שאני חושבת שאני מהממת ושווה פשוט אנשים מתמגנטים... אותו דבר לגבי ביטחון עצמי, או ביטחון עצמי לגבי עניין מסויים.

אחד לאחד!

זה לימד אותי שכשאני מאוכזבת מיחס מסויים, אני צריכה לפנות אל תוך עצמי "להזריק" לעצמי את מה שחסר לי, ואז העניין מסתדר ביחס מבחוץ.

כל כך נכון.


ובהמשך לאותו עניין, להגיע פשוט עם רצון להיות אני כמו שאני בדיוק.
ההבנה שאם אני רוצה משהו בחיי (וזה נוגע לכל דבר, גם למידה מסוימת בנפש ולא רק להישגים חיצוניים) אני אפעל עבורו ולא אהיה עם ציפיה שמישהו אחר ימלא אותה עבורי, הוא יכול לעזור/לדרבן אבל לא נכון לצפות ממנו לעשות בשבילי. אגב, זה מדייק הרבה בדרך מה באמת הכרחי ומה זה פשוט רצונות שיהיה לי טוב ונעים איתם ותו לא.

ועוד דבר חשוב, כשאנחנו בהקשבה אמיתית פנימה למי ומה שאנחנו ולמקום שלנו, יהיה הרבה יותר קל להצליח להקשיב למי שמולי בלי מסיחים פנימיים ודמיונות. ובלי להתערבב יותר מדי לפני הזמן.

הגדרה אישית שלי למעורבות יתר אחד בחיי השני, טכנית, מנטלית או רגשית, בלי היכולת להבחין מה שלי ומה של הבחור.
כלומר, מה הם הדברים שהם ביני לביני ומה שייך למקום ולהתנהלות שלו ואין לי שייכות לזה, ואני לא אמורה לקחת על זה אחריות או להפגע מזה.

דבר שני ה2 משפטים האחרונים ממש מחדשים. תודה!

שומר למעקב

חסרת סבלנות. הייתי בקשר שזה דרש ממני המון סבלנות. ועכשיו אחרי שהוא הסתיים שוב סבלנות עד שבעזרתו יתברך יגיע המיועד

ענווה ענווה ענווה.
כלפי המקום של הצד השני, כלפי עבודת השם שלו, התורה שהוא מביא, החסד שלו, מה שהוא מביא לקשר
בעיקר כלפי זה שעומד מולי אדם שהוא עולם עמוק, מלא ופנימי, שבראיה חיצונית לא מתגלה.

זו תמיד תכונה שליוותה אותי ובדייטים זה מאד עזר לבניית תקשורת נכונה כנה ופתוחה.

הבנתי מה הבעיה שלי, ועוד יותר- הבנתי מה יכול להיות הפתרון שלה.
הבעיה- אני לא מצליחה לפתוח את עצמי בגלל הפחד מאכזבה (וזה עוד יותר בעייתי שבגלל חוסר השחרור הזה הקשר לא מתקדם מצידי- כלומר מתקדם לאט יחסית אליו...)
הפתרון- לספר לו שככה אני מרגישה (כי הוא ממילא קלט את זה), להסביר לו למה. להרגיל את עצמי לשתף במחשבות ותובנות שעולות לי.

זה תהליך שלוקח זמן, ומאמץ. וממש מדהים לראות איך לכל אחד יש משהו אחר שהוא מרגיש שהוא צריך להתגבר עליו בדייטים (לא מזמן דיברתי על זה עם חברה;)

זו תקופה כזו שתופסים בה יותר אומץ, יותר ביטחון. אני צריכה להיות יותר החלטית במי שאני, במה שחשוב לי ובמה שאני יכולה ומסוגלת להתפשר.
תקופה שמתמקדים ביופי הפנימי של האנשים, פתאום להיחשף לחיים של אדם שלא הכרתי עד לפני כמה רגעים. ויש כל כך הרבה יופי בעולם הזה...!

המון אמונה בקדוש ברוך הוא, המון

תתכחש אליו ותקנה קפה וניל

תחבק אותו חזק וסחוט אותו לתה ( עם סוכר!!!)

הייתי רוצה לכתוב משהו חכם אבל אני עדיין לא נפגש |בוכה|

עדיף שוקו

בפעם התייחסתי באופן ציני ומזלזל בדייט למספר אנשים. והמדווייטת נגעלה ממני. ואני לא זמן מה מעצמי ומאז למדתי (על בשרי) שברגע שאני רואה אדם שאומר לשון הרע, אפשר לזהות באופן ברור שזה נובע מתכונה רעה בנפש ממש ברגע שאומר את האמירה. שלילת האחר (במקרה שאין תועלת) היא מגיעה ממקומות רעים. ב"ה מאז הטראומה הזאת אני ממש נחרד שאומרים לידי לשון הרע. כי אני מזהה מאיפה זה בא.

.לצאת עם אנשים שמהדקה הראשונה אומרת לעצמי: הצילו! עם זה אני יוצאת עכשיו? בעעעע

עין טובה אמיתית..

למדתי ממשש על עצמי. מה שפעם הייתי בטוחה שאינמצב!! מתחתנת רק עם מישהו כזה וכזה- אחרי 2 דק בפגישות הבנתי שאני בסיפור אחר לגמרי.

שאלה טובה. 

אממ למדתי

* לתת מקום לאינטואציות, לא להתעלם ולחכות לרגע שזה כבר כואב מדיי להקשיב להם

* לבוא ממקום של להקים משפחה ואיזה אבא אני רוצה לילדים שלי

* לעבוד על ערך עצמי וביטחון עצמי כמו ש-השאלה כתבה. 

* לא סתם לזרום עם פגישות. לתת מטרה לפגישות ומה אני רוצה להשיג בפגישה או להתקדם שלא היה לפני

*לצפות שהצד השני לא רק יקשיב אלא גם ישתף מהמקום שלו ואיך אני יכולה להכיל את זה.

* לא להיסחף עם הרגש לפני שאני סגורה שזה מתאים 

*למדתי שאני צריכה מישהו להעריך אותו ולא רק בתחום התורני. גם בתחום של להוביל להקמת בית ולקיחת אחריות. (ושזה לא רק תהיה האחריות שלי..)

 

 

שהרב יהושע שפירא אמר על דייטים והולך איתי בטירוף:
באים ליצור קשר. לא לחפש איך הוא עומד בציפיותי, איך אני בציפיותיו, איך השם משפחה שלו זורם עם השם הפרטי שלי ועוד חרטות משונות:

באים ליצור קשר.
נקודה.

קיצר שיעור שלם אבל מלאא פעמים לפני דייטים מזכירה לעצמי:
באתי כדי
ליצור קשר ליצור קשר ליצור קשר

ויש שיר של רוחמה בן יוסף, שיש בו הרבה עומקים, ואחד מהם מתחבר לי גם בהקשר הזוגי, ומתאר בעיניי בדיוק את המקום שמתחבר לי למה שכתבת ודברים שעוד כתבו פה. אלו המילים שלו:
*רוקדת על חוט*
עמדתי, עמדתי על חוט
פחדתי, פחדתי למות
עמדתי, עמדתי לבד
לא הרגשתי איתי אף אחד
היה חושך
וכל התפאורה
של רגעים כאלה
של תוך נפילה
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
האדמה הרחק מתחתיי
שכחתי איך קוראים לי ואיך קוראים לך
הריקוד הזה רק שלי ושלך

לרגע לא היה אתמול ולא יהיה מחר
הייתי הייתי הייתי
לא מבחוץ כמו תמיד
אלא מכזה עמוק בפנים , ותגיד
גם אתה הרגשת כלכך מיוחד
לרגע היינו ממש אחד
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
רוקדת, רוקדת את חיי
פעמי צעדיך פועמים בי אהבה
המחול מחולל אותי, מחולל בי תנועה

עמדתי , עמדתי על חוט
כבר לא פחדתי למות
החוט הוא באמת לא
וגם החושך וכל התפאורה
השמים שבי מוארים מחכים לריקודים שלי איתך
סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד ודי
רוקדת , רוקדת את חיי
כל עוד חיים בי לא אמות
כי אחיה
ואספר מעשי י-ה


הייתי לא מבחוץ כמו תמיד אלא מכזה עמוק בפנים...
אתמול רציתי להעלות אותו

ממש שמחה שהתחבר לך. וממש מודה לך על השיתוף!! רואה בשיר הזה מאד להביא את עצמי כזה...
ממש תודה!

ככה,

 

עם כל השגיאות, הדברים הפחות חכמים.

המילים הפחות נכונות.

 

להבין,

שאני בסדר.

בסדר.

 

 

להאמין שחלק ממני זה גם המינוסים.

למדתי לדייק, גם במילים וגם לעצמי בלב. מה אני רוצה, מה אני מחפשת, מה אני חושבת לגבי נושאים מסויימים, מה חשוב לי, על מה אני לא מתפשרת ומה לא כלכך קריטי לי

למדתי להקשיב לעצמי ולא לקחת כל עצה שנותנים לי, כי זה לא תמיד מדוייק לי. קצת יותר ביטחון בעצמי ובאינטואיציות ובשכל הבריא שלי

למדתי לתפוס אומץ, ולהעיז (לפעמים לשחרר את השכל, לדלג מעל מוסכמות חברתיות שלא עושות לי טוב וגם בעניינים אחרים בעז"ה)

למדתי לסמוך על השי"ת, שהכל מדוייק ממנו וכל שיחה/ פגישה/ בירור בדרך יש לי מה לקבל ממנו וכל בנאדם בדרך הזו (ממש לאו דווקא מדוייט, אבל גם) כנראה שיש לי מה לקבל ממנו ואני צריכה כמה שיותר לפתוח את העיניים והלב כדי באמת ללמוד

אתם כותבים דברים נפלאים, תמשיכו!.. ⁦⁩

ומתוך כך התרחבות ,נתינת מקום לאחר והכלה.(לא הכל כמובן..)

התבוננות לעומקם של דברים, רגישות ,ענווה ואהבה

ובמקום הזה שוב לזכור לא לשכוח את עצמי.

 

וואו, נשמע מפוצץ מה שכתבתי, דמיין שזה לא.

 

דברים חשובים

פתאום שעולות שאלות על הקשר ואני מנסה לראות איך אני גדלתי אני נהיה מעריץ של אבא ואמא שלי.. פתאום כל מה שלא שמתי לב אליו כשאתה בוחן את הנקודות אתה מתפעל..

כבוחנים הצעה אז מסתכלים על פרטים טכניים ונעזרים בסטיגמות וכשמבררים בטלפון שואלים את השאלות ע"פ זה. אמנם כשנפגשים חשוב להיות ממש נקיים מלשייך את המדוייט/ת לתווית כולשהי. זה אחד הדברים הכי מעיקים שמכניסים אותך לתוך מגירה ומנסים להגדיר אותך. אין בזה שום צורך. כמו ששמעתי פעם ישנן שתי שאלות חשובות: 1. האם טוב לך לידה? 2. האם אתה רואה אותה אמא(/אבא) לילדים שלך? חוץ מזה שום דבר לא מעניין.
ברגע שאחד מזוג מתייחס לשני ביחס שיפוטי, הכוונה שהוא 'מחלק ציונים' ע"פ איזו מודל שיש לו בראש ומה החפיפה בינו למדוייט/ת - זה בדיוק הדרך לכשלון. גם אם המדוייט קיבל 'ציונים טובים' גישה כזאת מונעת פגישה אמיתית עם השני. היא בונה פגישה עם הדמיון של אותו 'שופט'.
ובאופן יותר חיובי - נראה שכדאי לבוא ללא ידוע, לבוא להקשיב בענווה למי שעומד מולי ורק לו. כשבאים ללא נודע מתבקשת התפילה מאליה.

תשלחי לי!

זאת התקופה הכי פיכס
מבחינת הכל!
רק ס"ד

ועדים.



עבודת מידות.
והלב הטוב שלו.
זהו. זה מאד יעזור לך לתקופה הבאה.

אנחנו עוד שבועיים בעז"ה...

מה שאמרתי המשפט מאוד כללי .
את תראי שאם תהיי באמונה הכל יסתדר לך
בהצלחה בשורות טובות

בנוסף היא צריכה גם להיות אובייקטיבית ולא מושפעת מהסביבה. וזה את זה כתב הרבי מילובביץ'.

נגעתם בנקודה.

אפשר הפנייה למקורות רלוונטיים?

כל הרחבה כלשהי גם טוב.

@הילה 1234

עמוד 92

לגבי לא להיות מושפע מהסביבה - עין איה על ברכות ט שטו – ויקיטקסט

לגבי להאמין והכל יסתדר - אני חושב שזאת אמירה מסוכנת. אפשר ללמוד על מידת הבטחון, בספר חובות הלבבות של רבינו בחיי, או המספיק לעובדי ה' לר' אברהם בן הרמב"ם. לא מכיר מקור ספיצפי. אם יעלה לי אשלח

לגבי השאלה כשלעצמה -
הקב"ה ב"ה נתן לנו שכל ורגש ועוד דברים שמשמשים לנו ככלי ביקורת לדעת מה הוא רוצה. אין מאה אחוז בחיים ולכן צריך להשלים עם העובדה המבורכת (שהקב"ה קבע) שאנחנו אנושיים ולא מלאכיים. ככל שלאדם יש מידות טובות וערכים תורנים הוא יותר מתקרב לרצונו יתברך. יש פסקה בשמונה קבצים שהרב קוק מסביר שצריך לראות בשכל כ'מתנה א-להית' (ניסוח שלי) ועונ בצורה יותר מורכבת. אם אמצא אותה אכתוב את המקור.

ב. תלמדי הלכות. אולי קיצור שו"ע, אולי "פניני הלכה", מה שמתאים לך.

 

רצון ה' - נמצא במצוותיו. 

 

ג. כדאי גם ללמוד ספרים שעוסקים בענייני מידות. גם זה רצון ה'.

 

ד. בכללי - לגבי הדרך בחיים, מה נכון לבחור (מקצוע, מקום לימודים וכד'), יש שילוב של האישיות שלך עם מה שנכון בכללי - כדאי להתייעץ עם תלמידי חכמים, או "תלמידות חכמות", עם יראת שמיים, מידות טובות, נסיון חיים וחוכמת חיים.

 

ה. על הכל - תתפללי לה' שיעזור לך לכוון נכון. הבא ליטהר - מסייעין בידו.

להתקרב אליו
לכבד הורים
שיח מכובד ובלי לשון הרע.. לא חסר.

פעם הייתי בשיעור ושאלו את הרב: איך אדע מה השליחות שלי?
אז הוא ענה:
א. משהו שאת טובה בו. וטבעית..
ב. משהו שהולך יחד עם ההלכה
ועוד משו ששכחתי.

יש מצווה לתקן את המידות, "מה הוא רחום אף אתה..." יש מצווה להאמין בו ית', לצדק את הדין עלינו תמיד. וכו' וכו'.

אע"פ שאישה אינה מצווה בלימוד תורה ואדרבה כתוב "כל המלמד את בתו תורה כאי' נחמדה תיפלות" אבל מה שהיא מחוייבת בו היא צריכה ללמוד.

הצעות, אחת בסגנון שתיארת והשניה משו יותר מסור. רוב הסיכויים שאני אלך על השניה בתוא אופציה א'..

לשדך מכנסיים לחצאית.

יודעים שהוא רווק דתי
יודעים שהיא רווקה דתיה
יאלה..יכול להתאים.
כל השאר לא חשוב!
ממש חלם.

הוא לא ידע שהבחורה ראתה אותו וביקשה ממני לשדך ביניהם..
ולא יכולתי להגיד לו שהיא ביקשה כי היא לא הסכימה.
(שניהם אגב עדיין רווקים היום ככל הידוע לי)

@צד שלישי 

שומע על הבחורה, חושב אם זה מתאים, ואם כן אז למה לא לזרום?
אם משהו מרגיש לי לא תקין, אז מנסה להשיג טלפון של מישהו שמכיר אותה ולברר אם ההצעה תקינה ולא מסוכנת או שלא מסתירים ממני משהו חשוב...

מישהו הבטיח לי מאיפה הקב''ה יחליט להכיר בינינו?

לא אפסול ישר כי אין סיבה לפסול, אבל גם לא אאשר כל עוד אין מספיק פרטים.

כך שבמקרה שלא באמת מכירים אותה (אותי פחות חשוב לי שיכירו, אני כבר אבדוק בעצמי אם מתאים לי), או שיש להם אפשרות ונכונות לברר פרטים - זה פשוט לא יהיה רלוונטי.

אך הייתי מייחס לך חשיבות נמוכה ביותר מתוך ההבנה שיש מעט מאוד סיכוי שיש כאן התאמה.
ואין ספק שכך גם היה באופן גורף.

אפשר בפגישה ראשונה "וואי איך אתה מצליח לראות? זה נראה שהמשקפיים שלך מ-מ-ש מלוכלכות!"

אני מנקה את המשקפיים שלי לכבוד שבת קודש...
עד אז לפעמים אני פשוט לא שם לב שהם מלוכלוכות...

כנראה שהמצב חמור.
אבל כןןןןן משקפיים מלוכלכות זה מציק ממש....!!!!
אפילו איזו טביעת אצבע בצד, וואי וואי...
חחח לפחות אתה רואה לאן אתה מכוון את הנשק

אם זאת השאלה
אבל בכללי, עם משקפיים רואים פחות טוב את המטרה.. בד''כ בירי לילה (בגלל ההשתקפות)

|תוהה|
ציין, הסבר ונמק.
התחלתי לשים עדשות כי לא יכולתי עם זה שהעולם ממוסגר (וגם כשמסתכלים למטה מאיזה גשר, הפחד שהמשקפיים ייפלו )
חשבתי לעשות לייזר, אבל אז החלטתי שמשקפיים זה דווקא יפה, עדיין מתלבטת. זה הופך את החיים לנוחים יותר (בלי משקפיים) אבל יש בזה משהו תמים ומראה חושב כזה

(מתפלספת עם המחשבות שלי בעילגות)

אוח, אני לא יודעת להסביר את עצמי😔

בעית הבעיות

⁦⁩

אין לי משקפיים, אבל אני נוהג ואמא שלי רוצה שאני אנקה את השימשה כי היא לא רואה...

או שהמשקפיים (הגשמיות) שלו באמת מלוכלכות?

כל פעם שאני מסתכלת עליו יש לי את הדחף הזה. זה נורא!

קשה להקשיב בריכוז ככה,כדי להקשיב טוב אני מסיטה את המבט הצידה.

הוא רואה את העולם מלא אבק.

 

 

נו, מתי לומר לו? באמת מציק לי.

זה עלול לפגוע?

או לאבק רוחני.
נניח- יש לו עין טובה? או שהוא רואה שחורות? זה מה ששאלתי..


חחחח הדיון פה יצא ממש מצחיק ⁦⁩
לא התכוונתי

צריך שהגשמי לא יפריע.

עכשיו הבנתי...

 

אוקיי, אז באמת נשמע שתעירי לו. חשוב לנקות את המשקפיים

שתהיי בריאה!
זה פשוט דרך ללמוד להשלים את האדם שנמצא מולך. ולא לנסות לתקן אותו.

(אצלי בבית זה מעולה, אם מפריע למישהו הוא מוזמן לעשות ניקוי יסודי)

משהו אישי ממך...
אני בעד לחשוב על משהו פרקטי ושימושי
לא יקר דווקא
אבל יותר בדגש על משהו שיועיל לו...
סידור/שעון/ארנק וכן הלאה..

העוצמות המזיקות הן לא בגלל מערכת התופים (למרות שזהו באמת הכלי הכי קולני ברוב ההרכבים), אלא בגלל ההגברה. פשוט צריך לסגור עם הסאונדמן של ההרכב שמגיע לנגן שעוצמת הנגינה תהיה נמוכה מהרגיל.
מעבר לזה, לוותר על מערכת תופים זה עניין של טעם אישי. צריך גם לקחת בחשבון שיש לו למתופף חלק מכריע בליצור את האווירה המרקידה.
ואני לא חושב שיש הרכבים שיוותרו על המתופף שלהם , אבל שווה לבדוק.

פשוט לסכם איתם מראש על ווליום נמוך יחסית.. התופים לא יפריעו לזה..
(ואגב, גם על תופים אפשר לתופף חזק או חלש... ברגע שהמוזיקה מסביב חזקה, המתופף בדכ מתחיל להתפרע על התופים... אבל אם מראש המוזיקה תהיה חלשה, המתופף יכול לתופף חלש יותר ובעדינות, ורק לתת את הקצב.. בלי סופרלטיבים יותר מידי...)

קלידים, גיטרה ואיזה כלי נשיפה.. יכול להיות מאוד שמח ונחמד!

אלא הרמקולים

מאוד פשוט לסגור עם התזמורת, מראש, שהדציבלים יהיו נמוכים ולוני אלמוני אחרי במשך החתונה להגביה/להנמיך אותם אם יש צורך.

זה מה שאנחנו עשינו בזמנו. הם לא אהבו את זה אבל קיבלו.

סגרנו איתם הגברה בעוצמה נמוכה, אנחנו נמדוד את עוצמת הרעש לפי התקן של רמות רעש שמזיקות לשמיעה.
אבל מה שנאמר לנו זה שיש רמה שבה לא שומעים את התזמורת בתוך השירה של הרוקדים, וגם שהתופים הם כלי בעוצמה חזקה כך שבלי הגברה הוא קרוב מאוד לתקן של הרעש... אין אפשרות להגביר את כל הכלים חוץ מהתופים ואז זה אומר שכמעט לא תהיה הגברה וישמעו את התזמורת בקושי... הלהקה הסכימה להוריד את התופים וההתלבטות שלנו זה איך זה ישמע...

דבר ראשון נראה לי כדי שתשאל מישהו שאתה יכול לדבר איתו פנים אל פנים כי הוא יוכל להסביר ולתת תשובות הרבה יותר טוב ממה שיסבירו פה בהודעות..

לשאלתך: יש כמה דרכים להכיר, אני דוגל בהיכרות דרך שדכנים וחברים.

2. מה שעושים בדייט בתור התחלה זה מדברים אחד אם השני במטרה לראות אם יש שיח משותף בשלב מסוים גם לראות אם יש כיוונים משותפים..

3. לא בדיוק אבל אני אומר שוב שכדי מאוד שתדבר על זה אם מישהו שיודע ויוכל לתת לך רקע על כל הנושא...

זה סוג של מאגר שדכנים -אני נעזר בזה המון . אנשים נפלאים מיזם שידוכים חדש - "40 יום" - לקראת נישואין וזוגיות .
לגבי כללים לדעתי הכלל המרכזי - פשוט תהיה אתה ... כמובן יש עוד כל מיני דברים אחרים אבל זה הכי חשוב

בטח יהיו כאן אנשים שיגידו לך שאל תתחשב בכללים, ופשוט תהיה אתה. אבל זה ממש לא נכון לדעתי...
יש כללים, והם חשובים, בעיקר אם אתה מגיע מבית שמחנך להפרדה מלאה. כי להרבה בחורים ובחורות שהגיעו מחברה נפרדת, זה הפעם הראשונה שהם מדברים שיחה רצינית עם בני המין השני, וכן כדאי להכיר כמה כללים בסיסיים שאולי לך זה נראה טבעי לגמרי, אבל לצד השני לא....
אם לא מובן או לא מפורט מספיק, מוזמן בשמחה לאישי

המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

אתה כותב טוב

מזהה כל כך עם הקושי שמתעצם ברגעים הקטנים.

מאחל לך ברכה והצלחה, בגיד ובצלע

שאין דברים כאלה!!! 

 

 (חיבוק...)

גם ממני (אם הייתי יודע לעשות צורות כאלה...)

אבל אני עושה ניסיון. תנסה לכתוב ככה: ( חיבוק) רק בלי הרווח בין הסוגריים למילה..

 

 

 

כן... זה עובד

אתם מקסימים!

רק קח בחשבון שהגיוני שהיא תרצה להצטרף,
תצטרך לוותר על משחק רועש עם חברים,
ללמד אותה לקלוע סל.
להשתדל שלא להיות טוב מידי
ולהגיד וואו על כל חצי זריקה.

זה בסה"כ להקדים את השלב של המשחק עם הילדים , נשמע פחות או יותר אותו הדבר מהבחינה הזו...

מאחל לך שבקרוב תמצאי את האחד היחיד והמיוחד שלך ושתחגגו זה לזה ימי הולדת ועוד הרבה אירועים משמחים.

בשורות טובות ושמחות בקרוב גם לך

מקדישה לך שיר - שיר שעושה לי עצוב בלב וגם קצת שמח, מקווה שיתן לך קצת כוחות.
בעז"ה מתפללת שיום הולדת הבא יהיה כבר איתו בשמחה. ❤

הצלחת לעודד אותי
השיר ממש חמוד ונכון
בשמחות אצלך בנחת וקלות🤗

ב. לא נכון ש"כלום לא השתנה".. הרי את כותבת בעצמך, "צמיחה ואתגרים". אפילו שעוד לא מצאת חתן.

 

הכאב ותחושת החסר - מובנת.

 

אבל תאמרי לעצמך, כל צמיחה שלי כעת, כל התקדמות - זה יעזור גם לבית שאבנה בעז"ה.

 

ואז תוכלי קצת להרגיש, במקום "כאב כל דקה" - התקדמות כל דקה, בדיוק לכיוון שאת רוצה.

ב"ה הזיווג שלך יגיע והוא יהיה הכי טוב בשבילך

יומולדת שמח לך!!!

מאחלת לך כל הטוב שבעולם
שהשם ישפיע עלייך אור תמיד ותרגישי אותו


לאחרונה פשוט הבנתי את זה שיש מתנות שמיימיות שמגיעות בום ללב וזה הדבר הכי מדהים שיש
חושבת שרצון ליחד ולקשר ותחושת בדידות שלילית זאת אחת המתנות הטובות מאת השם.

זה קשה בטירוף ומכירה את התחושות האלה ונופלת אלף פעמים מרגעים קטנים ומחלישים אבל פשוט יודעת שזאת מתנה, שלא טוב לי בלבד הזה, שרוצה משהו אחר, שמבקשת להמשיך את התהליך הכלל- עולמי הזה של חיים בהרמוניה בעולם, לא בבדידות. יחד, משפחה, זוגיות, אהבה.
יש אנשים שלא קיבלו את המתנה הזאת בבוסטים חזקים בלב כמוך, ולא מרגישים שזה שלילי.
ובמצב כזה- צריך הרבה רחמי שמיים.


מתפללת עבורך ועבור כל המתקשים בבניין זוגיות שנים על גבי שנים בכל יום.

בע"ה שנזכה

הצלחתם לעודד אותי ביום שאני לא כל כך מצליחה לעודד את עצמי. (ברוב הזמן מדחיקה)
תודה על עידוד והזדהות
בשמחות אצלכם בקרוב💜

לכן הוא עשה לי כל צורכי, אבל הברכה היא לא רק על העבר, הקב"ה הרי לא שייך רק לזמן מסוים, אלא אנחנו מברכים על הצרכים שהוא מביא לנו גם עכשיו ממש וכמובן גם שימלא לנו את כל צורכנו בקרוב ממש

ויהיה טוב, אין ספק הצורך שלנו נועד כדי להתמלא

תודה

ולא בשם רב כלשהוא אז קחו את זה בערבון מוגבל..

יש בך טוב ענק ויהיה עוד כל כך הרבה!
מדהים החיבורים האלה שמוצאים בברכות.. זה נותן משמעות אחרת לגמרי.
אני מרגישה את זה בברכות אחרי של 'אוזר ישראל בגבורה' וכוח לעומד בניסיונות, ומכאן ודאי שיעטור אותנו בתפארה.
בעזרתו יתברך יעטור אותך בתפארת כלה במהרה😘

מעניין מה שאמרת על אוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל בתפארה.. לי יוצא הרבה פעמים לחשוב שם על צה״ל ועל המוסד בהתאמה 🙃

חידשת לי, תודה

עוד מלא פרשנויות.. ובשמחה

אבל מידי עייפה כדי להגיב כרגע.
מקפיצה

אשמח שתגיבי כשתוכלי..

ונכנסתי לי ממש ללב.
כן הייתי מציעה לנסות לחזור.
סתם מעלה כיוון מחשבה- אולי הוא מרגיש דחוי אחרי שהוא התלהב ואת אמרת שלא מתאים? (וכבר הרגיש את זה אחרי הפגישה הראשונה שהופתעת שרצה להמשיך..) ועוד יותר אחרי שמישהי 'שכנעה אותך', אני די מבינה אותו, זה לא כל כך נעים..
מצד שני, נשמע שיש כאן פוטנציאל גדול והתעניינות מצד שניכם וחבל לפספס את זה..
אני חושבת שכדאי שתראי לו שאת באמת- באמת בעניין, לא בגלל ש'שכנעו' אותך או משהו. במקומך נראה לי שהייתי שולחת הודעה ומפרטת את כל מה שכתבת כאן. הכי אמיתי, הכי פשוט, הכי נוגע.
אגב, זה לא אומר שאתם מתחתנים מחר, אתם לא מחוייבים אחד לשני. תבדקי על פי השכל קודם כל- מתאים- סבבה, לא מתאים- חשב מסלול מחדש.
גם אם הוא עונה לך שלא מתאים לו אז בסדר. בעז"ה תמצאי את בעלך במקום אחר. (אני יודעת, זה קשה ליישום, אבל בעז"ה..)

אני מפחדת שאולי אז הבנתי שיש פערים,

וסתם נדלקתי מכל מיני.

ואם נחזור, זה יצוץ שוב ואז סתם חבל על הכאב לב..

ושהוא יצפה או לא יודעת מה.

 

 

האמת שכשנפגשנו הייתי בתקופה מאד מאד עמוסה ועייפה,

אז אולי הראש שלי לא זוכר את מה שהפריע ורק את הטוב?

 

ואני לא יודעת אם אני באמת מוכנה לקחת ב2 ידיים,

כי עדיין אני לא באמת מכירה אותו.

ובעז"ה במידה שכן- תעשו בירורים אחד על השני? (מכרים וכו'..) ולפי זה תחליטו אם כדאי להפגש שוב או לא

(לפי מה שהבנתי לא ביררתם קודם)

מפחדת לצאת מתחננת ונואשת מידי.

הוא קטן ממני.

 

הוא בירר ברצינות,

אני בכלל לא.

נשמע שאת רוצה את זה מאוד. אבל הפעם בשביל לא לתת לרגש שלך לשגע אותו ואותך ולא להיות החלטית/אימפולסיבית/לעשות החלטות לא שקולות הייתי מציעה שתקחי לך מספר דייטים שתחליטי עליהם מראש בלי שתחליטי בהם כל החלטה ופשוט תמשיכי ורק אחריהם, כשתהייה לך פרספקטיבה לחשיבה, תתייעצי עם מישהו שמבין בזה (בקשר לבעייה הx שדיברת עליה) ותחליטי אם להמשיך או לא בצורה שקולה ועניינית.
באופן כללי, הייתי מציעה לך להיות בקשר הזה יותר כנה, יותר לשתף את הבחור מה את מרגישה ולתת לדברים לקרות בטבעיות בלי לחשוש.
את כותבת ככה שמאוד כיף ונעים לקרוא אותך אז אני בטוחה שגם לשוחח על דברים שבלב, תעשו את זה.
בהצלחה ממש ממש

הכתיבה מכריחה אותי לסדר את כל המחשבות שרצות בראש...

 

תודה על העיצה- אם נגיע לשלב הזה, אני אזכור אותה!

ושאת מתחרטת על מה שהיה.
יכול להיות שהוא עדיין פגוע או מפחד מליצור שוב קשר כי הרגיש חוסר רצון מצידך. לכן תבהירי לו שבאותה תקופה פחדת, ושהיום, אחרי תהליך, את מאוד רוצה להיפגש איתו...
מרווה שיעבוד
בהצלחה!

רק בלי ה"מאוד".

שהוא יגיד לא.

 

יש משהו כייף בלחלום מה היה יכול להיות,

ומפחיד אותי מאד להבין שלא...

 

אני צריכה עוד קצת אומץ בשביל זה..

אני אגיד משהו שאולי ישמע צורם
אפילו מאוד
אבל ככה זאת ההרגשה שלי
אחרי לא מעט קשרים:

א. בנות- אתן חייבות להיסגר על עצמכן
*לפני* שאתן נכנסות לקשר.
מה אתן מחפשות? האם אתן בשלות עכשיו לקשר?
האם יש לכן את הפניות הרגשית/נפשית/רוחנית/כלכלית?

ב. ברוב מוחלט של המקרים
אתן מסבכות את עצמכן לדעת
ופוסלות בקלות רבה מידי.

ג. לפעמים אתן שוכחות
שגם לגברים יש רגשות.

אבל די עם ההכללות האלה
קרא לי לא פעם אחת עם בנים
אז בנים קחו גם אתם לתשומת לבכם...

הצוננים ביחס לעצמי.

לא יודעת מה עם שאר הבנות.

 

לא  הייתי פנויה, אבל לא במודע.

רק בדיעבד הכרתי בזה.

 

התחלתי יותר מאוחר מחברות שלי,

חברות שלי כבר היו עם ילדים וכמה,

וכבר הייתי גדולה לכל הדעות וגם רציתי כבר בית,

אבל היו עוד כמה דברים חשובים ודחופים קודם מבחינתי.

ברצינות.

אז יצאתי כי בגיל שלי כבר ממש לא דוחים,

ומי יודע מה יקרה אחרי.

וגם נראה לי שאני ממש רוצה ולחוצה,

אבל באמת, לא הייתי פנויה  להשקיע בקשר.

 

נשמע שנכווית מכך,

וזה באמת לא נעים בכלל להיות בצד שבאמת מוכן לקשר.

רק שיש עוד מלא משתנים בסיפור הזה, שלא תמיד אפשר לבדוק אותם קודם.

והצד השני כל כך מבולבל ומבוהל,

ואולי גם עושה שטויות לא בכוונה בכלל,

אבל ברוב הפעמים הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות זה לפגוע.

 

מורכב העסק.

 

מאחלת לך הרבה טוב בקרוב!!

 

היה לו טוב איתה כנראה

זה באמת פרוייקט, ודורש חשיבה מחוץ לקופסא על איך להציג את הרצון לחזור וכו' כמו שכתבת.

אולי כדאי שתחשבי על עוד דרכים להגיע אליו.
לא לבכות שאת רוצה אותו, אלא לייצר נקודות עניין מבחינתו
שיגרמו לו *לרצות* מפגש כזה

בהצלחה

אם באמת אגיע לשלב הזה,

אעשה את זה!

עם כל זה שאני מבינה את הקושי והרצון שלך, רק רוצה להזכיר שגם לצד השני יש רגשות.
אל תנסי לחזור אליו לפני שאת מבררת עם עצמך מה את רוצה. כבר עשית את זה פעם אחת בלי לברר, את יודעת את מי את הולכת לפגוש וחלק ממה שהוא מביא איתו (ב2 פגישות בטח הצלחת קצת לראות מה השוני והפערים בינכם).
תעשי חושבים עם עצמך אם לשוני הזה יש סיכוי, מה הדברים שאת לא מוותרת עליהם ועל מה כן. ואז תבדקי אם מההיכרות הקצרה שלך איתו יש לפחות חלק מזה אצלו.
וגם, שווה לנסות להבין בכנות אם הרצון לחזור אליו זה הרצון לקשר איתו או רצון לקשר ולהרגשה שזה נותן לך.

מאחלת לך בהצלחה רבה ושתעשי את ההחלטות והבחירות הנכונות
(אני מקווה שכתבתי ברור, עייפה מידי אבל היה לי חשוב לומר את זה)

אני באמת מתכוונת לפני שאני אולי עושה צעד בכיוון, להיות מבוררת לגמרי עם עצמי בזה.

זה קצת מורכב.

כי אני באמת מרגישה שלא ממש הכרתי אותו- גם בדברים החשובים.

וחלק מהבהלה שלי אז הייתה, איך אני מתלהבת בלי שהבנתי על מה.

וחלק ממה שאמר אפשר לראות ולהבין בעוד צדדים.

 

איך מבררים געגוע לאדם או להרגשה? מורכב קצת...

 

תודה לך!!

 

 

ממש נגע בי הסיפור הזה.

לדעתי תעשי מאמץ ותראי לו שאת מעוניינת, בע''ה זה יהיה שווה את זה.

בשבילי.

זה מחזק!

תרימי עכשיו טלפון לשדכנית, ותאמרי שפעלת מתוך פזיזות וכבר אז הבנת את זה, ואת שנה וחצי רק חושבת עליו!
יש לך את בעלך הפוטנציאלי ביד, ואת מתלבטת על פאדיחות ומה יהיה אם?
תפגשו, תני תהזדמנות (לדעתי אם תגידי דברים בכנות כמו שכתבת פה, הוא יבוא בריצה). לפחות תדעי שאת את שלך עשית, ולא תאכלי ת'לב עוד שנה וחצי.
בהצלחה!

ובטוח איך הוא יגיב..

 

זה נותן כח להתמקד ולברר את זה, באמת.

 

כתבתי גם ממקרה דומה שאני הייתי בצד שפנו אליו..

שאת יודעת מה לעשות. אני תומך.

בהצלחה רבה

אני מקבלת מהם את החוברת וממש נהנת.. ממליצה!!

לטובת שאר הבנות מצרפת קישור לאתר שלהם.. עמוד הבית | עומק הקשר

תודה רבה שתמכתם בי בתקופת הדייטים ב"ה עוד חודש וחצי פלוס כמה ימים אני מתחתנת ותאמינו שזה יגיע גם לכם

זה באמת מצריך הרבה אמונה

 

אני הייתי עשר שנים ברווקות ושבע שנים כאן בערוץ 

ותמיד האמנתי שאני אתחתן גם כשלא תמיד היה נראה וב"ה התחתנתי 

בקרוב ממש לכל המחפשים

לא התלהבתי יותר מידי...

שה' ישמח אותך במהרה!

שתזכי במהרה לחיבור של יחד
 

.

כתבת מהמם, ועוד הרבה יותר מזה..
שה' ישמח אותך במהרה! הלוואי

ישועות בקרוב. אמן

שולח לך חיזוק.
שה' יזכה אותך במהרה...


"כזה יבוא זה יבוא זה יבוא בלי מקום לטעות"

על חתונה בסגנון טבע כזה (מקום פתוח רק שלא יהיה חם ויתושים )

חתונה שלא זורקים בה סתם כמויות אדירות של אוכל

חתונה שבאים בעיקר לשמוח ולרקוד
חתונה שבאים לחופה
שלא צריך לזרוק יותר מדי כספים מיותרים עליה

לגבי השאלה האחרונה, 

אני מזמין אנשים כדי שישמחו איתי,

ואני לא חושב שמישהו אמור לשלם על ההחלטות שלי להתחתן ולהזמין אותם.

כך שאני לא מצפה מהם כלום חוץ מלאכול ולרקוד.. אם בכל זאת יחליטו לפנק אותי אהיה אסיר תודה

 

כיום אתה מזמין גם כדי שישמחו, וחלק זה כי אתה הלכת אליהם ו...
דווקא מהמשמחים, חברות וכאלה משם לא יבוא הכסף שיכסה על הערב הזה

ואגב, כנ"ל להפך... לאף אחד אין זכות לצפות ממני. אם כי אני שם כסף...

אבל אם לא יהיה לי - אני לא אשים.  

 

כל היחסי גומלין האלה והמוסכמות החברתיות הורגים ת'אנשים. 

 

מצד איד אני רוצה לכבד את האורחים שמגיעים מרחוק.
חברות שלי לא צריכות לקבל מנות משמחים כשהן כנראה יעשו הכי שמח.
מצד שני אני לא אשפוך על החתונה שלי מלא כסף.
זה יהיה באולם פשוט (או אם החלום שלי יתגשם- אז על דשא בקיבוץ)
עם צלם סטדנטרטי ולא אחד שלוקח 1000 שקל על כל תמונה שהוא מצלם
וכו'..

בגדול אני מקווה שהאורחים שלי יצאו מהחתונה ויגידו שהיה מרגש ושמח והייתה קדושה באוויר ואיזה זכות שהזוג הזה זוכה להתחתן ולהקים בית ולא שיצאו מהחתונה ויגידו שהיה אוכל פצצה ואולם מטורף. .
לזכור בשביל מה באו לחתונה..

ואם יורשה לי גם עוד חלום-
שלא יהיו עם פלאפון בחתונה שלי.
אבל זה כבר באמת חלום גדול

ואי ככ

וגם שהצלם לא יציק..שיהיה ממש לכמה רגעים.. קל ונעים יותר לרקוד ככה

יש כאלה וצריך לברר

כן חשוב לי תמונות יפות
צלם עם גישה אומנותית ויצירתית(שזה מלא כסף אבל די מוכנה להשקיע בזה.. כמובן עדיין לא יודעת סכומים אז רק דיבורים בנתיים)

מקצועי באמת אמור לתפוס תמונות טובות בלי לשגע תאנשים

אבל כמובן 💰💰

רק לגבי תזמורת.. יש קטע כזה היום לתזמורות חתונה שהם באים להרקיד אנשים במשך בין שלוש לחמש שעות ואז מקבלים תשלום והולכים לחתונה הבאה..

ואני ממש מרגיש את זה שאין לתזמורת ולסולן שום רגש.. וזה מחרפן! איך אפשר לרקוד ככה?!

אז נראה לי שאני אצתרך לעבוד קשה כדי למצוא איזה תזמורת שלא עשתה הרבה חתונות שיש לה עוד התלהבות מהחתונה! ושזה לא סתם עוד רחבת ריקודים שצריך לנגן ולראות מתי יום העבודה נגמר.

אם מישהו מהחברה מכיר אותך/אותו, אז גם מתרגשים;).

ועוד משהו שאמר לי המנגן בזמנו- מי שבאמת קובע את האווירה-זה החתן והכלה

אנחנו ב''ה התחתנו בחתונה צנועה ביותר
בחרנו אולם וקייטרינג יפים ומכובדים במחיר סביר.

מבחינתי היה ברור שחברות מגיעות לשמח
ולא ציפיתי בכלל שיביאו מתנות וחלק גדול מהן באמת לא הביאו וזה ממש בסדר.

שהחתונה תהיה שמחה, העיקר אצלי תמיד זה הריקודים. תזמורת שתנגן ושיהיה מקום ברחבה להרקוד בנחת מבלי להימחץ.
אני לא מצפה שהאורחים יממנו לי את החתונה. ההורים שלי נוהגים שמוציאים רק מה שיש. לא בונים על מתנות. והכסף שמקבלים הוא לזוג כמתנה ולא לכיסוי האירוע. וכך גם אני חושבת.
ואני לא מצפה מחברותי לתת מתנות, המתנה הכי גדולה שלהן לי היא לבוא , לשמוח ולשמח ולרקוד בחתונתי.

שתיהיה רחבה גדולה לנשים לרקוד ולא פיצפונת שסוגרים אותה בווילונות.. 

אממ באלי ממש לעשות קונספט שלא צריך לשלם למנות (המוזמנים). משהו פשוט וצנוע כזה מבחינת אוכל

אבל כנראה שזה הזוי מדיי.

 

 

 

להתמקד בריקודים ובשמחה ולעשות כיבוד קל... אבל זה לא מקובל ויגרום לריבים במשפחה אז כנראה אעשה חתונה כמו שהרוב עושים... 

ומשלמים בהתאם חח 

אף אחד לא יצפה להשקעה ולא יביא סכום גדול... 

חבל שאנחנו לא שמים פס על כולם ועושים מה שטוב לנו. 

פיתות עם נקניקיה וטרופית 

 

 

סתם לדוג'.. 

הילדים יאהבו את זה

חשבתי על מנות שווארמה פלאפל וכו'... או חלבי פיצות בורקסים וכו'.. כמו שעושים בימי הולדת..

 

האמת אחלה רעיון וגם לא הרבה כסף.. 

מוקרמים, סלטים, פיצות, בורקסים,

הגשה עצמית

למרות שאפשר שהמלצרים יגישו 

 

חשבתי על עוד רעיון , אבל זה כבר ממש מוגזם וגם בעיה מבחינת כשרות וטרחה, אבל בתאוריה הייתי מבקשת שכל אחד מהאורחים יביא משהו מהבית ( שתיה, פשטידה, סלט וכו'...) 

ודווקא חלבי לא כזה יקר, אפשר בסכום מסויים לעשות מלאא דברים 

אבל יש כאלה אולי שזה ייראה להם קמצנות שאין בשרי.. 

 

זה נקרא חתונה חברתית.
פעם קראתי על זה והתלהבתי מהעניין...ואז עלתה המחשבה על הכשרות וזה יכול להיות בעייתי קצת...

יוגש כיבוד קל חח

''כיבוד קל יהלום את האירוע''
מה את אומרת @להיות בשמחה1 יבינו את הרמז?

"מומלץ לבוא שבעים"  בקיצור..

כלומר איזו משפחה? 

הרבה פעמים ההורים משלמים על החתונה והמתנות לזוג. 

 

 

אבל יש מקומות שבונים על המתנות לכיסוי ההוצאות. 

 

לקחת אולם יקר כשאין כסף רק כי יש דוד עשיר שמביא מתנה גדולה אז צריך לכבד אותו כדי שירגיש 

שיש תמורה למתנה שנתן. לפי דעתי אין לזה שום הצדקה. 

 

 

אבל כן המשפחה מצפים לרמה גבוהה באוכל

וגם יודעים שכנראה לא שמים רק 100 שח.. 

 

פעם הייתה תקנה שמתחתנים רק ביום רביעי, כדי שיהיו שלושה ימים להכין את הסעודה.

לא צריך להגזים כמו שהרבה עושים היום אבל גם לא כיבוד קל..

קודם כל אפשר להתחיל לחסוך כבר מהיום. 

כבר כשרווקים. 

אם כל צד מביא לפחות 30,000 ש"ח אפשר להוציא חתונה מושקעת ומכובדת שכוללת הכל. 

כמובן שאפשר גם בפחות או ביותר אבל זה עניין של סדר עדיפויות. 

 

מתרגלים לחשיבה שאני זו שאמורה לדאוג לעצמי ולא לסמוך על אף אחד אחר כי אף אחד לא חייב לי  

 

אני מכירה מישהי שידעה מגיל צעיר שההורים שלה חיים את היום יום ובקושי יש להם כסף לדברים נוספים. 

ולכן מגיל ממש צעיר היא עבדה במלא עבודות וחסכה כסף לחתונה. 

 

 

את מבינה את הבעיה? התרגלנו לעשות חתונות ב60,000 (וזה החתונות הזולות.)

למה?!.. 

למה שהכסף הזה לא יילך לשכירות או כל דבר אחר שהזוג צריך אותו

אפשר מלכתחילה ללכת על יותר זול 

ואז גם מרוויחים שלא להוציא את כל הכסף על חתונה וגם את המתנות שמקבלים לחתונה. 

אבל את דיברת על חתונה מושקעת שעיקר המימון מגיע מהאורחים. 

 

 

ובקשר לזה שחתונה עולה הרבה. תחשבי על מכלול הפרמטרים שכוללים את הערב הזה: 

אולם 

קייטרינג 

צלם 

תזמורת 

שמלת כלה 

איפור 

תסרוקת 

חליפת חתן 

כסא כלה 

 

אנשים לא עובדים בחינם וזו הפרנסה שלהם.

והם נותנים שירות טוב כדי שבעלי השמחה יהיו רגועים. 

לפי דעתי זה נורמלי ולא מוגזם. 

30 אלף לכל צד כולל הכל זה נראה לי סכום מכובד שאפשר לעמוד בו אם מחשבים נכון את החיים.  

 

 

אבל מבחינתי הייתי רוצה במחיר נמוך בהרבה.. 

אבל כן זה מלא הוצאות =/

 

מבחינתי לחסוך בהוצאות עד כמה שניתן אבל שעדיין יהיה מכובד.

בגלל שאני לא חושבת שאעשה מנות יקרות כן מצפה מרוב האנשים לכסות את המנה אלה אם כן מדובר במישהו שבאמת אין לו איך לשלם.

בע"ה שנזכה בקרוב

 

אלא אם כן אתחתן עם מליונרית- יהיה לי קשה
מאוד בלאו הכי לממן את החתונה (ההורים לא יעזרו)

וההצעות שאני מקבלת רק הולכות ומשתפרות..

אבל זאת ממש לא המלצה לאחר את גיל הנישואין..

אני אולי לא האדם שצריך לשמוע ממנו בעניין הזה אבל הנחת שתרגישי ותשדרי תגדיל את הסיכוי להתחתן מהר יותר..

בהצלחה ובע"ה בקרוב.

 

ואת צודקת, כל מקרה לגופו.

היא בת 89

שהיא כתבה 22..או שהזיתי?

 

 

 

אממ..הסימן שאלה כנראה בלבל אותי..

😁

ניפגשת בלי סוף!! וזה פשוט לא מגיע. 

גם עליי הימרו שאני אהיה מבין הראשונות.. ה' ירחם, תכף 24. 

 

אין לי איך לנחם, רק להזדהות.

תבדקי מה מה"דרישות" אמיתית. לא צריך להתפשר בשביל זה, רק לבדוק מחדש.

 

מה הגיל שכתבת, 32? שזה באמת לא הכי צעיר - אבל שמענו גם על מבוגרות ממך שהתחתנו, והקימו בתים טובים.

 

או 22? שאז באמת זו דאגה מוגזמת...

 

 

תתענייני אקטיבית בהצעות, כמובן לא להתייאש.

 

בהצלחה בקרוב ממש.

כעת תפסתי - השאירה ריווח....

 

טוב. עשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר..

יכול לגרום להרבה אנשים כאן לחוש מזולזלים, 

שהכאב שלהם מזולזל.

ואולי גם לפותחת.

 

20 ומשהו יכול להיות 29.

וגם רווקים בני פחות מ29 יכולים להרגיש מספיק מבוגרים.

 

 

 

 

(חוץ מזה שגיל הוא לא המדד היחיד. בחורה שהתחילה לצאת בגיל 18, יכולה היות בגיל 21 אחרי 3 שנים מתישות וכואבות, כשסביבה חברות מאורסות, ונשואות. בשבילה זה שהיא רק בת 21 לא יהווה נחמה).

הלחץ הרבה פעמים הוא האוייב העיקרי..

בתחבולות תעשה מלחמה..

איך מה שכתבתי קשור ללחץ.

 

 

צרם לי שמישהי פורקת ומתיחסת בפריקה לגיל שלה, וכותבים לה 'זה לא כזה מבוגר....'

לה זה מרגיש כבר מתסכל וקשה - אז קשה לה.

מה זה משנה אם אוביקטיבית יש כאלו שחושבים שזה עוד צעיר?

ובטח כשאוביקטיבית להתיחס לטווח גילאים עד 29, לא נראה לי שיש הרבה שחושבים שזה גיל כ"כ צעיר....

שצריך להגיב אחרת- את מוזמנת להגיב כמו שנראה לך.

לאנשים יש נקודות מבט שונות, וכן, לפעמים כשמזכירים שאת עוד צעירה זה בהחלט יכול להכניס לפורו' ולהרגיע את הלחץ והקושי, אולי לא לכולם.

יש כאן עניין של פרשנות, אני לא ראיתי כאן שום זלזול, ההפך הגמור.

לחץ בד"כ לא ממש עוזר בשום  דבר ובטח לא להתחתן מהר יותר, יותר טוב להשתדל מתוך נחת ואמונה .

אני כתבתי בדיוק להיפך - 

 

"לנחם" אותה, שעשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר.. כלומר, את עוד די צעירה, לא לדאוג..

 

וזה - על גבי מה שכתבתי קודם לכן, כשחשבתי שכתבה בת 32, שכבר שמענו גם על מבוגרות ממנה שהקימו בתים טובים.

 

ויותר מאשר "כאב" - נשמע מדבריה חשש.

 

 

מנסיוני, אחד הדברים שהכי מעודדים בחורות שחוששות שהגיל שלהן כבר "מתקדם", זה כשאומרים להם, בכנות, שהן עוד צעירות.. וזה בהחלט מהווה נחמה לבחורה צעירונת בת 21 אחרי שלש שנים של חיפושים, כפי הדוגמה שהזכרת, שמלבד שמבינים את הקושי וכמה שזה מתיש (שכאן זה לא היה רלונטי, כי לא הלינה על זה), אומרים לה את האמת, שהיא ממש צעירה..

 

 

חבל לקחת לכיוונים של "להיפגע" חלילה.

יש גם בנות 18-19 בל"חיות ובל"יחים בטירוף, רואים את זה בפורום יפה,  ומנגד בנות ובנים בגילאי 28 שיש להן עדיין את כל הזמן שבעולם....

הרבה פעמים זאת הרגשה תלויית חברה.

תנסי קצת להתעלם מהלחץ הסביבתי, שזה כנראה הגורם העיקרי לתחושה.

 

את בחורה צעירה - זה בכלל לא בפאזה של "להתפשר".

 

תחפשי אצל שדכנים מתאימים. תנסי לייצר הצעות.

 

תחשבי לעצמך מה את מחפשת. תנסי להכווין לשם את מי שמציע.

 

בעז"ה בקרוב ובנחת.

יש פה כמה אנשים שעשו את הצעד הזה ואחר כך התחרטו עליו.

שלחץ בעניין הזה יכול לעשות רק רע. זה הופך לנבואה שמגשימה את עצמה מסיבה מאוד פשוטה.. במקום לחיות בנחת את מי שאת -את חיה כל הזמן את מה שצריך להיות בעתיד - חתונה. ואז בלי לשים לב קל מאוד לאבד את עצמך.... וככה באמת קשה להתחתן.

לא באתי להפחיד , אלא לחזק ולהגיד שכדאי ממש לפעול בנחת,וביטחון.

משמח לשמוע, ומחזק.. תודה על השיתוף

(😏)

ברשותך, אני אכתוב בקצרה מה שאני חושב בענין:

החברה עוזרת לנו הרבה פעמים להתמודד מול המציאות, מול עצמנו; כמו מראה. וככל שאנחנו מתמודדים יותר מול עצמנו אנחנו נהיים יותר אמיתיים.
אני אומר לעצמי- 'אוקיי, אז בזה אני פחות טוב, בזה אני יותר טוב. את זה צריך לשפר ובזה אני יכול לשמוח ולהודות לה'...'. החברה עוזרת לנו לשקף לעצמנו מי אנחנו באמת, ואז מתוך ענוות אמת אנחנו נהיים מאוד אמיתיים ומחוברים לעצמנו. (שוב- היא רק עוזרת, כי בסופו של דבר מכירים אותנו מבחוץ, עוד יותר מבחוץ ממה שאנחנו מכירים את עצמנו- ובכל מקרה לא את הנשמה עצמה אלא את ההופעות שלה)

התהליך לכשעצמו הוא כואב, כי אנחנו הרגשנו שאנחנו אחרת- אולי יותר גדולים, יותר מופיעים את הנשמה שלנו. ואז פתאום מתגלה ש.. זה לא בדיוק כך, או על כל פנים- לא כולם זוכים להרגיש את הנשמה הענקית שלנו, והתחושה היא של צמצום, של צרות. אבל אז אנחנו מדייקים את עצמנו יותר, אנחנו צריכים להתמודד ולשאול את השאלות. ואז- צריך לפעמים להשלים עם העובדה שהאחר צודק ומה שחשבתי שנטוע בי הוא כרגע בגדר שאיפה וצריך לעמול כדי לפתח את זה ולהוציא את זה מהכח אל הפועל (כי אם זו שאיפה שלי.. כנראה שזה נמצא עמוק בתוכי).

לכן האדם מרגיש ביטחון, מתוך החיבור הגדול לעצמיותו שמתגלה ומופיע מתוך הכאב של ההתמודדות. כמו שתיארת- שאתה חש ביטחון יותר גדול.. זה מובן מאוד. כי עכשיו אתה הרבה יותר אמיתי עם עצמך ⁦⁩


מקווה שלא חפרתי... היה לי חשוב גם לברר את זה לעצמי 🙃
אתה נשמע אדם מדהים!

שמעת @חסדי הים?⁦

רק לא מבין למה צריך סיבה לשנ"צ. זה מאסט!!

|מרחםעליו|

ב"ה, ובעז"ה לכולם פה!

 

אגב, ממש אהבתי את זה:

"החיים בוחרים אותנו"

 

פשוט לגזור ולשמור (אולי היתי מוסיף אחרי זה, תלמד לבחור בתוכם)

וזה מדהים שהיום אחותי אמרה לי דברים דומים למה שכתבת ורציתי לכתוב, והנה הם ערוכים וסדורים כבר.
אז תודה על זה.

אני כבר אחרי כמעט 3 חודשים פרידה מבחור שמבחינתי זה היה זה. מתיי זה עובר? אין שבוע שאני לא בוכה פעם אחת לפחות.

כנראה שאתה כמו יהלום.

מי שתקבל אותך -תקבל מישהו מזוקק וטהור.

בנות הפורום. אפשר לפנות אלי.

זה משהו טוב?

יחתום עליה. ויעניק אותה באופן חד פעמי וסופי אחת ולתמיד.
ויעבור לניק נ נח נחמ כי בלי שמחה איך אפשר?


שנשמע ונתבשר בשרים טובים בכשרות מהודרת, ועוף גלאט עם חסה גוש קטיף בשולחנות העגולים של המשמחים המרקדים בחתונה המקפיצה.

"ברוכים הבאים לחתונתם של %÷!/ ו =;;/ נא להשתיק פלאפונים............ שם אי שם. תודה לך.

הסוף! |בוכה מצחוק|
תדע לך שהראש שיבה שלך עוד לא סלח לי על זה 🤗

חוששני שזאת בעיה.

אולי בגלל הקפידה שלו.

לך תדע.

אולי אוסיף קצת קולה, זה יאיץ תבישול

בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע. שה' ישמח אותך במהרה ותפגוש את האחת שלך בקרוב ממש!

ככ נכון שצריכים להשלים עם עצמנו ואז יתפנה מקום לאהבת השני..למדתי על זה הרבה לאחרונה , אדם מצפה שיאהבו אותו אבל קודם צריך להשקיע באהבה וההכרה העצמית שלו.

בעז'ה שהישועה תבוא מתוך שמחה ובקרוב

(כשל''פ שרויה)

זו פריקה פשוט משמחת!!!
החזרת לנו כוחות אבודים ונעלמים, עלומים.

ומעורר השראה ותקווה ומעלה חיוך
אני נמצא במקום ממש דומה למה שאתה מתאר וכיף לשמוע על התמודדות כה יפה! בע"ה אצל כולנו!