פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 74)

אולי אני לא קוראת אותך נכון, אבל נראה לי חשוב לומר.

ממה שכתבת,

נראה שאת אוהבת משהו שכרגע לא קיים.

את בונה לעצמך בראש איזושהי דמות אידיאלית, ואת מתארת שאת אוהבת את הדמות הזאת.

אני חוששת שיהיה לך איזשהו פער בין הרצוי והמצוי.

בין הרעיון של בן זוג, לבן בן הזוג בפועל.

זה לא שאת פוגשת אדם שאת אוהבת,

אלא את פוגשת אדם - והופכת אותו לאדם שאת אוהבת (כמובן אם את והוא מעוניינים) -

ולאדם הזה יהיו חסרונות כמו שלך יש. 

וזה לא שיש מישהו שיושב ורק מחכה לך.

וכשפוגשים מישהו, שיש לו חיים מלאים ועשירים, זה לא שהדברים קורים בשנייה אחת. לוקח זמן לבנות קשר, לבנות את האהבה הזו, את תחושת הביטחון. קיצורי דרך בתהליך לא מאפשרים הנחה של יסודות איתנים.

אני הוקסמתי

שיש לה חיבור עם עצמה ומתוך כך היא שואבת כוחות

לא ראיתי כאן שום דמות שהיא יוצרת

אלא נשמה שהיא מחכה לה .

נשמה שהיא מכירה שחלק ממנה כבר אצלה..

זה לא סותר שהנשמה היא בגוף של אדם אחר ויש לה חסרונות וכו'.. ויש לה עבודה רבה .

ממש לא סותר, גם לאדם יש עבודה רבה עם עצמו (:

לא ראיתי פה שום דמות .. היא לא מתארת אותו פיזית רק רוחנית .

וטוב שהיא עושה את זה זה בהחלט נותן כוח מהעתיד.

לא..

שמציעים צריך להגיע מתוך מקום של ענווה .. אני מנסה ואם נראלך איזה יופי ואם לא .. ממש לא שייך להתעצבן..

וההתנשאות הזו של את רוצה להתחתן ? כן סביר להניח שאם היא רצתה לשמוע ממך הצעה היא חד משמעית רוצה למצוא את האחד .

טיפ שלי.. לשמוע ממנה לעומק מה היא מחפשת , במקום לדבר ולדבר להקשיב !

אם היא פסלה בגלל תמונה .. לשאול אותה מה ראית שהרתיע אותך?

אולי היא תגיד לך השרשרת / כיפה / הסגנון .

תשמעי תהיי קשובה אולי יש פה משהו מעבר לנראות.

שאלת אותה מה היא מחפשת במראה?

במידה והיא פוסלת משהו שהוא ממשהו ההפוך ממה שהיא חיפשה בתמונה אני יכול להבין...

במידה והתמונה טיפה שונה אולי היה עדיף לה להתגמש. גם מתקשה למצוא הגיון בלחפש משהו מאוד ספציפי בתמונה. זה הפרט שמי שמתגמש בו יכול להרוויח הכי הרבה.

בכללי, כל הרעיון של תמונה מונח על שני הנחות יסוד -

מראה זה חשוב.

תמונה משקפת במידת מה את המראה

לדעתי אין פסול בלקחת תמונה גם אם זה לא אידיאלי, אמנם כדאי מאוד להיות מודע לזה שהרבה פעמים תמונה משקפת באופן מאוד חלקי את המראה.

לגבי החשק להציע לה - הקב"ה לא מתייאש, אז כדאי שגם אנחנו לא... זה באמת יכול להיות קשה וחבל

כי הרוב כאן ממש ממש ממש צעירים.

אז אם את באמת רוצה שיאירו את עינייך ביחס לגיל - הייתי מוצאת מישהי בגיל הזה לשאול.

כמי שהתחתנה מאוחר אני לא יכולה לענות לך על התמונה כי לא זכור לי שפסלתי על תמונה (התשובה שנתנו למעלה על סגנון, כמו שרשרת, כיפה ועוד - אולי אפילו נניח משקפיים שכבר ממש ממש הרבה זמן שיצאו מהאופנה והיא למשל מחפשת מישהו עם מודעות אופנתית - יכולה לעזור לך מאד),

אבל אני בהחלט יכולה לענות לך על עניין הגיל -

שהיום 31 זה סבבה של גיל, בטח אם היא לא רוצה משפחה גדולה, והאפשרות להיות בררנית בדיוק כמו מישהי בת 25 קשורה פשוט לכמות הפניות שהיא מקבלת. אחת ממסקנותיי משנות הדייטים היא שיש אלמנט כבד משקל של היצע וביקוש גם אצל בנות, וההשפעה שלו היא בעיני סופר לגיטימית, כמובן כל עוד זה לא מוגזם. אז הגיל לא שייך לכאן, ודווקא מעלה את הסיכוי שהיא לא חיה בסרט כי בגיל הזה המעגלים החברתיים לרוב מורכבים גם מבנים והיא מבינה קצת יותר טוב איך בנים תופסים אותה ומה הסיכוי להתגמש בהמשך.

השאלה צריכה להיות אם כן על עצם הבררנות על פי תמונה, וזו היתה יכולה להיות שאלה גם ביחס לבת גיל צעיר יותר, וגם ביחס לבנים שעושים את זה. כי שוב, בהרבה מעגלים חברתיים יש ב"ה כבר הרבה רווקים שהגיל הזה צעיר דיו עבורם. דווקא השמרניים יותר בררניים יותר כי הם רואים מול העיניים רק מספרים ונתונים ולרוב אין להם הזדמנות לחוש סתם כימיה. 

לחוצה כבר מזמן...

ורק כדי להבין עד הסוף, כי כתבת שהיא לא חיה בחברה שזה סבבה - התכוונת לזה שהיא גרה עדיין עם ההורים? או שאין לה מעגל חברתי שכולל בנים? או גם וגם?

מתקשר מאוד יפה למה שלצערי הדור עובר היום, גאווה ודעתנות שגורמות לבחור/ה להישאר רווק/ה, כי הוא מחפש שלמות שלא קיימת, ומישהי או מישהו שיענה על כל הקריטריונים שהם דורשים..כשהם לא בהכרח עומדים בדרישות..וגם אם כן, למה מגיע לכם?

אם ההצעה שהצעת לה היא לגיטימית והבחור לא סובל ממום מסוים וכמו שאת אומרת נראה בסדר..לא יודע איזה סיבה יש לה לפסול ומצד שני לא הייתי רוצה לחוות את הניסיון שלה. לא תודה.

אולי תנסי להגיד לה את מה שאמרת פה רק בצורה עדינה יותר לגבי הנראות והגיל ויאללה אין מה להתמהמה, עד עכשיו חיכית לאביר, הוא לא יגיע צאי לדרך-משהו בסגנון במילים עדינות יותר אולי ישפר את המצב. כי הסיבה היחידה שאני רואה שמישהי בגיל הזה יכולה להמשיך לפסול על ימין ועל שמאל ("וזו לא הפעם הראשונה שהיא עושה את זה להצעות שלי!"), זאת סיבה מאוד ספציפית שלפי דברייך לא קיימת בה וד"ל.

אשמח להתייחס לנימה ואז לתוכן. 

מי שמתעסק בעבודת קודש צריך לזכור שהוא לא העיקר ומי שהעיקר זה הבחור והבחורה. 

ולכן, המחשבות שלך לא רלוונטיות לסיטואציה.. 

אם את רוצה לעזור, תציעי בלב שלם ותכבדי את הבחירות של הבחורה 

ואם ההשקעה שלך גדולה מדי לטעמך כי לא מכבדים את ההצעות שלך אז תחשבי אם מתאים לך להציע 

ולתוכן, 

נתחיל בזה שמראה הוא סובייקטיבי לשני הכיוונים.. 

שנית, אולי היו עוד דברים במערכת השיקולים שלא רצתה לשתף? 

תזכרי שאת לא אחראית, את עושה מצווה גדולה לשם שמיים,
תלוי בטיב הקשר אפשר להאיר ולתת עצה טובה

בסוף שורה תחתונה, 

זה לא שלך וזה שלה או שלהם. 

בכל מקרה, 

קבלי הערכה , זה בהחלט מאכזב כשרוצים טוב וזה יוצא אחרת. 

תודה רבה על התשובה המושקעת

אבל אני לא הייתי רוצה שתציעי לי

לא מדובשך ולא מעוקצך

אם אלה המחשבות עליי, עדיף לי להסתדר עם אחרים. לא תודה

ולקבל כל פעם כזו תשובה?

היא בחורה מדהימה, אני חולה עליה, אבל זה מבאס...

שאת מחפשת את אהוב ליבך, ואותם אלה שרוצים לעזור לך באים אלייך בטענות?

זו תחושה ממש מתסכלת שלא רואים אותך בכלל.

לפעמים אפילו מתגנבת תחושה שהם עושים את זה גם בשביל שירגישו טוב עם עצמם. זה לא כיף בכלל.

וביחד עם החוסר העצום הזה שטרם מצאת את האהוב ליבך, אנשים באים אלייך בטענות בלי שאפילו ביקשת עזרה או עצה.

תראו אותי! תחשבו עליי! תקשיבו לי!

אני הסיפור לא אתם. אתם בטוב ליבכם באים כדי לעזור לי.

אני מודה ואסירת תודה על כך שאתם רוצים לעזור לי. אבל אני גם זקוקה שתתנו לי להרגיש שאתם קשובים אליי. כי בסוף אני הסיפור ולא ההצלחה שלכם או התסכול שלכם.

זה מחמם את הלב שמציעים לי וחושבים עליי, אבל אם זה מגיע למקומות של שיפוטיות, אני אאלץ בצער לדחות את הטובה הזו. אין לי ברירה. גם ככה קשה לי וזה לא עוזר.  

את צריכה לשאול אותה בדיוק מה מפריע לה בהצעות שהבאת לה, ואז תוכלי לדייק יותר למה שמתאים לה, לא למה שנראה לך כהצעות מעולות.

לחברות התבאסתי שאמרו לא..

ואז התבגרתי ..אני ממש לא העניין כאן

הלא שאת שומעת זה מה' הכל מדויק

מה נתחיל להתבאס על ה'?

יש לו תוכניות יותר גדולות, ואם את עושה את רצון ה' ומישהו אומר לא זה לא מבאס בכלל..

בטח שאת מבינה שיש לה רצון גדול להתחתן ואת נסית  זה מה שחשוב

כאב לי שכתבת עליה את לא כל-כך יפה ..

אם את לא מאמינה במישהי אין צורך לשדך אותה

זה מזכיר לי אמא של מטופל הציעה לי את הבן שלה .. וזה לא היה קשור בשום צורה .. (והיא לא ציינה שהוא הבן שלה)

ואמרתי לה בעדינות שזה לא הצעה מתאימה אבל יש לי הצעה אחרת בשבילו. והיא לא היתה מוכנה לשמוע ..

היא ממש לחצה עלי אני בטוחה שאתם מאוד מתאימים (היא לא מכירה אותי לעומק) , הוא מאוד בעניין וכבר אמרתי לו ..

ואז בערב היא אמרה לי מה יש בך שאין בו? אני לא מבינה?? 

אז זה הצחיק אותי ממש .. ואמרתי לה בטח יש בו מלא שאין בי 

זה לא תחרות פה 

ממש לא .. זה קשור להתאמה 

יכול להיות שהוא בחור יפה וחכם  ואני לא בתחרות איתו

אבל אין בו מה שאני מחפשת .. וזה בסדר 

החיים זה לא מלחמה..

צריך לראות בעין טובה את מי שאתה מציע 

את שני הצדדים ..

לקחת בחשבון שיגידו לא וזה כמובן לא אומר כלום על אף אחד .

תזכרי את זה באמת הכל משמיים אין מה להתעצבן 

קודם כל, 

אני רוצה להגיד שאני מאוד מעריכה את זה שאת מציעה, ויותר מפעם אחת.

להציע הצעות זה סיזיפי ולא מתגמל*. במיוחד שלנו, הרווקים, יש דרישות מוזרות שמוציאות את החשק. אבל אנחנו לא מנסים לרצות את השדכן, אלא למצוא בן זוג.

(ואני מפנה אותך לשרשור הזה: דברים ששדכנים צריכים לדעת - לקראת נישואין וזוגיות) 

עכשיו לביקורת:

המשפט: "ואת לא כזאת יפה" מאוד הפריע לי.

את מניחה כאן שחיצוניות קובעת עם מי אדם צריך להתחתן. אם אתה יפה, מגיע לך מישהו יפה, ואם לא אז לא. השיח של מגיע לי לא נראה לי מתאים ושייך.

וזה צורם עוד יותר, כי מיד אח"כ את מתפלאת על זה שהיא פוסלת על תמונה.

ושתינו יודעות שבזוגיות שני הצדדים חשובים - גם היופי הפנימי, וגם המשיכה החיצונית.

האם ניסית פעם לשבת איתה, להבין מה בדיוק היא מחפשת? למה היא מתקשה למצוא בן זוג?

האם את בטוחה שהתמונה זה מה שמפריע לו, או שאולי לא נעים לה לומר משהו אחר?

מה בדיוק מפריע לה בתמונה? האם זה איזשהו מאפיין חיצוני ספציפי (יש לו שיער ג'ינג'י, יש\אין לו זקן\פאות)? האם זה הסגנון (הוא עם חליפה\בלי חליפה\כיפה כזאת או אחרת)?

אולי אפשר לבקש ממנו לשלוח תמונה אחרת?

האם מעבר לתמונה מפריע לה משהו נוסף?

כן, גם אני מתבאסת על זוגות שניסיתי לשדך, שנראו לי מדהימים ומתאימים, והם לא רצו בגלל דברים שנראים לי שוליים (כמו השם, כמה ס"מ לכיוון הלא נכון, מקום מגורים...)

אבל כשאמרו לי לא, לא לחצתי. כיבדתי את ההחלטה שלהם. 

אם את חושבת שהיא מספיר בוגרת להתחתן, למה את לא חושבת שהיא מספיק בוגרת לקבל החלטה לגבי עם מי להתחתן? 

לפעמים צריך הדרכה והנחייה - אבל צריך לוודא שזה מגיע מתוך מקום של כבוד והערכה לרווקה, לא מתוך זלזול של "את רוצה להתחתן בכלל?!". גישה כזאת היא כואבת ומייסרת - כי תזכרי, בסופו של דבר, היא זו שכל לילה חוזרת למיטה ריקה...

ובכל זאת, אני רוצה לחזק את ידייך. ככל שהגיל עולה, כך כמות ההצעות הולכת ופוחתת. גם אם היא אמרה לא להצעה, עצם הפנייה שלך אומרת לה - את חשובה לי, אני אוהבת אותך, אני רוצה בטובתך ומנסה לפעול עבורך. ולפעמים החיבוק הזה הוא משהו ענק.

*בדיוק דיברתי עם מישהי שהציעה לי כמה הצעות בכמה השנים האחרונות - וחלקם היו רלוונטיות, ויצאתי איתם, וכל אחד מהם גם הציע לי לצאת עם חבר שלו - אז יצא שבזכותה יצאתי עם מספר כפול של אנשים... לא מדובר במישהי שהיא רשמית שדכנית, אבל היא כן מנסה להציע להרבה רווקים בסביבתה. היא משקיעה בזה כמה שעות בשבוע, ועושה את זה כבר כמה שנים, ויש לה בסה"כ 2 זוגות שהתחתנו.
תחשבי כמה השקעה זה, ומה יצא מזה. אפשר לחשוב שאולי זה לא שווה את ההשקעה - אבל מצד שני, ארבעה אנשים הקימו בתים! וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו!

כן, בגדול בנות שעושות את עצמן קשות להשגה זה יותר מושך אין ספק.

לגבי הטלפון לאחר הפגישה , כשאת אומרת "ממש נהנתי" זה קצת משדר תמימות יתר. עדיף לא לעשות את זה.

לא מהכיוון של קשה להשגה אלא בכללי..

מצד שני, אני חושב שבנים צריכים להעריך בנות כאלה, ויש מצב שזה כך..

אבל כנראה כל בן מסתכל על זה אחרת. לי זה לא יוריד מערך הבחורה.. אבל יש כאלה שזה כנראה יגרום להם לזלזל בה.

תמיד תשמרי על הקלפים שלך.. במיוחד לאחר פגישה ראשונה. לגבי שלב מתקדם יותר, תלוי בבנאדם שאת יוצאת איתו. אם את חושבת שזה ישדר לו משהו שאת לא רוצה שהוא יבין,

אז תמנעי.. וכן להפך.

לי זה לא עושה את זה. כנות היא דבר מאוד מאוד חשוב, והשיתוף הפתוח של איך הרגשתי - חשוב לי מאוד.

סתם רציתי להצטרף לנקודות🙂

ועכשיו באמת. יפה מאוד שאת ככה אמיתית וכנה, דווקא ממש יפה בעיניי, מעיד על הרבה דברים טובים.

אבל צריך לחשוב מצד שני איך הבחור הרגיש..נניח שיצאתי עם מישהי, ולא עפתי, ואני כבר חושב איך לחתוך בצורה עדינה בלי לפגוע, והיא אומרת לי ממש נהנתי..

אבל מצד שני אם זו מישהי שאני כן בעניין שלה ורוצה להמשיך, כיף לשמוע דבר כזה ואפשר לשבור כוס(עוד לא, חכי עם הכוס, אבל זה הכיוון).

אפשר לשים לב לזה תוך כדי הפגישה לראות אם השיחה זורמת אם יש אוירה כללית טובה כזו וכו'..

בגדול הבנתם, אבל אני אחדד.. אני לא מראה התלהבות יתר על המידה.. ממש לא. אבל בטלפונים לפחות עד עכשיו זה הלך שאם הבחור לא בדיוק בקטע אז הוא אומר את זה ראשון בלי לשאול אותי מה אני חושבת, ואם הוא בקטע אז הוא שואל אותי איך אני מרגישה וכו....  אז אם הוא שואל איך היה לי ואני מעוניינת להמשיך בינתיים אני אומרת בד"כ "היה נחמד\נהניתי" וכו..  זה נקרא לחשוף את הקלפים? באמת שואלת כי אני לא רואה איך אפשר לומר את זה אחרת.. 

בנוסף העניין של ההתנהגות בדייט עצמו- דיברתי עם אחותי והיא אמרה לי שלדעתה אני צריכה להיות יותר סנובית ואני לא באמת יודעת איך לעשות את זה כי זה ממש לשחק, וגם אם זה נכון.. ומעבר לזה גיסי אמר לי שזה שאחותי היתה סנובית ו"קשה להשגה" זה מה שגרם לו יותר להיות במקום ש"מפחד" על הקשר.. 

מייאש כי זו פשוט לא אני😕.. מה שחשוב לי בבחור זה שהוא יבין את השטויות שלי ויזרום וכאילו באיזשהו מקום להיות סנובית זה להיות אופי שהוא לא אני... 

כן נראה לי שחשוב להצניע חלק מהתחושות והמחשבות בהתחלה, אבל בכלל לא 'לכבות' את הבחור.

לפעמים דווקא זה שלא יודעים תמיד מה הצד השני חושב זה מגביר את התשוקה לקשר משני הצדדים.

תשוקה קיימת כאשר יש נסתר, ואם החורה כבר בכיס שלו מדייט הראשון יש בזה משהו שמאבד את התשוקה.

לכן נראה לי כן אפשר לזרום ולהנות אבל בהדרגה לחשוף את המחשבות והכיוונים ביחס לקשר.

שבחורה מייבשת זה מאוד מוריד אבל לא חייבים להראות את כל התמונה על ההתחלה.

אם את מחפשת בחור חי בסרט שרוצה בחורה "שווה" אז את מוזמנת להיות סנובית וקשה להשגה

אם את רוצה בחור פשוט עם כנות ולב טוב תהיי פשוט את

הם נפרדו ממך כי הרגישו שזה לא מתאים, את לא צריכה עכשיו לקפוץ מזה להסיק מסקנות עלייך

אני ממש לא חושב שמשחקים של סנוביות וקשה להשגה זה דבר טוב....

לא למי שבאמת רוצה להיות ישר עם אנשים ועם הקב"ה....

זה מצד האמת...

עכשיו מה יקרה כשעושים משחקים?

זה תלוי:

יש אנשים ויתכן שזה יעורר אצלם רצון...

יש אנשים שזה יהיה הפוך כי הם לא מכירים משחקים ומאוד כנים...

תמשיכי ללכת ביושר שלך זו הדרך הכי טובה....

אני ממש אוהב את הדרך הזו שאני מדבר עם מישהי אחרי דייט והיה טוב והיא אומרת נהנהתי וכד'.זה פותח זה בונה זה מחבר...

תמשיכי ככה! הגישה שלך נכונה ואין שום סיבה שבגלל כמה בחורים תחשבי שזה מה ש"יגרום" להם להישאר.

זה לא קשור.

בעז"ה הבחור הנכון יגיע. סבלנות

עצות כאלה של לשחק אותה קשה להשגה לא מועילות. הדרך שאת מתארת בה את מתנהגת נהדרת. לא נשמע שאת מלחיצה מידי. פשוט נשמע שהבחור הנכון טרם הגיע. זה בסדר גמור 🙂

בהצלחה רבה רבה!!

באתי לכתוב לך תשאירי את 

ואז חשבתי רגע ..בגדול אני כמוך אם כיף לי אני אומרת

אבל עכשיו שאני חושבת על זה כל הבחורים שלא רציתי רצו

והבחורים שכן רציתי והייתי הכי פתוחה איתם נעלמו

אז אולי יש בזה משהו את מאירה לי כאן משהו

חבל שזה ככה

הטבע של הגבר על הפנים חחחח סתם

אולי צריך מינון מסויים ?

תודה על ההארה אני בהחלט עומדת ליישם אותה 

כנראה שזה בטבע שלהם .. להשיג משהו 

אני באמת חושבת שאין בזה הגיון אבל אולי לא צריך להיות כנות איתם ולהחמיא להם מידי

אין הפי נחמדה יותר 

עד שהוא לא מביא לי טבעת מושלמת 

סתם תראי .. הכל במינון כן

אולי באמת משהו יותר מאתגר שלא מראים הכל ולא שקופים בהתחלה.

נראה לי שמספיק שבחורה תזרום בהתחלה ולא תייבש ותתעניין, זה מספיק לקשר בשלב הראשוני.

רק אחרי שנבנה אמון מסויים כדאי להיות שקופים יותר ולהגיד מה חושבים על הקשר בצורה ישירה.

לא יודע עד כמה זה הבדל בין בנים לבנות, זה דווקא נראה לי די משותף.

לא חושב שצריך לייבש. להיפך זה חשוב מאוד להתעניין ולזרום, אבל כן צריך לשחק את המשחק..

רק אחרי הפגישה שואלים איך היה כדי לדעת מה הכיוון.. אז אני חושבת שהגיוני לומר שהיה נחמד לא?

יכול להיות שאנשים אחרים מחפשים את זה בקשר, זכותם.

אני לא מוכנה לשחק משחקים. אני לא רוצה קשר שמתבסס על משחקי אגו כאלה. גם אם יש מישהו שזה עושה לו את זה, הוא כנראה לא מישהו שהייתי רוצה להתחתן איתו.

האם אני טועה? אפשר להגיד שכן, כי אני רווקה, ואחותך וגיסך נשואים. אבל זה לא באמת מדגם מייצג.

אבל בהחלט ככל שעובר הזמן יורד החשק

תודה. נצרך בהחלט

מחמאות שקיבלתי:

בעצם אני אתחיל בהעלבות כי זה גם הצחיק אותי

את לא יכולה להיות קוסמת בחיים

את לא יודעת לספר בדיחות

תפסיקי לצחוק הרסת את הדייט

את חנונית בכלל

שקט את לא מפסיקה לדבר אני גם רוצה יש לי מלא מה לספר לך.

את תמיד שקטה? (בשבילי זו מחמאה , הוא התכוון לעלבון)

מחמאות מוזרות וחמודות

הבאת לי את כל הבית??

קול חמוד

יש לך אופי של כלב לברדור עם צ'יוואווה

את מדברת עם מתח, תביאי לי מים

את משוגעת בקטע טוב

את דייקנית ( אני ממש לא )

את מציירת יפה (כנ"ל לא)

את רצינית מאוד (כנל לאא)

ואו את נראת יותר בסדר מהתמונה

את עדינה כמו עלה (לא הבנתי את כוונת המשורר אולי זה עלבון בכלל)

מחמאות שנתתי

תודה על הפרח הנובל

זה היחיד שהצחיק אותי איזה פרח הזיה הביא לי

תודה על השוקולד הוא הכי טעים שאכלתי בפער

תודה שכיף איתך

תודה על הדרשה (דיבר שעתיים ברצף דבר תורה)

תודה שחכית לי בלי להלחיץ אותי

תודה שהבאת אותי לבית בגשם

תודה שבחרת מקום מסודר ויפה וקרוב

תודה שאתה כזה גבר

אני לא מחמיאה מצחיק אין לי את זה

ושאני הרגשתי ככה גם...

זה הקטע המבאס בלהיות דוסים, שאי אפשר להשאר חברים

יש לי יותר מעצבנות ממחמיאות. כאלה שנאמרו בקונוטציה מאשימה, אבל איכשהו התכוונו להחמיא. 

את יותר ממני בהכל.

את לא מתפשרת על עקרונות הא?

באמת נראה לך שאני לא נמשך אלייך?

בהתחלה באמת עפתי לשמיים את____ את___ את___ (השלימו את החסר, מי אני שאגיד שבחי בפני)

 אני לא מכיר נשים שיש להן דעה על כל דבר- כמוך. (סאבטקסט: וזה מאיים עלי)

כל הכבוד לך!

זה נכנס לאתר שבע ברכות

או למקום אחר מושקע שאת מתחברת גם בטבע ..

תעשי סעודת הודיה ה' אוהב אותך, תחזקי את האמונה

קרה לי גם ...

אם את ממש לא מבינה מה קרה זה כל-כך משמיים.. וגם רב אמר לי את זה ברגע שאת לא מבינה כלום

תדעי שזה מושגח מאוד.. עוד יותר 

ברגע שנגמר ההגיון שם האמונה נכנסת

אל תשאלי למה הוא הלך תגידי תודה שהלך ויותר מהר יבוא האחד שמדויק לך, בלי לבזבז חיים..

תשהי ברגע, בכאב, באכזבה בלב השבור.

אל תחשבי מה יהיה הלאה. תהיי קשובה לעצמך, תהיי רכה עם עצמך, תחבקי את עצמך.

לא רוצה להוסיף עוד קלישאות..

איתך בכאב. 

זה ממש קשה, במיוחד כשהשני בנה כבר חיים אחרי כל מה שבנית בראש..אבל אין מה לעשות כל כך.

להתקדם..ולנסות לשכוח, אבל מצד שני לא להתעלם מהכאב ולהדחיק, להיות בו לתת לו מקום, זה בסדר גמור. אני יכול להגיד לך הזמן מרפא וכו' אבל כרגע זה לא עוזר לך כל כך.

את כל הצער שיש לך עכשיו, וכל התסכול תוציאי לבורא עולם בהתבודדות, תשפכי הכל, תבכי לו תצעקי לו תתחנני, הוא שומע אותך.

יש פירוש ממש יפה ששמעתי על הפסוק

"אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך"

אם אסק שמים שם אתה - כשאני בעליה ועובד אותך הכי טוב שלי בלי מעידות, ואני כל כולי דבוק בך ורק עולה מעלה(היינו שמים) אז "שם" אתה, לא פה איתי, אלא שם. אתה כאילו רחוק ממני, איפה ? "שם אתה"

אבללל, כש-"אציע שאול"??? כשאני בתחתית כשאני למטה של הלמטה, ומרגיש רחוק ממך שנות אור, אז איפה אתה? "הנך" אתה פה. ממש פה. לא "שם" כמו שאני בעליה אז אתה "שם אתה" אלא בירידה אתה פה "הנך"

רובד אחד - תעשי רק מה שאת אוהבת.. כמו שאמרו לך יפה מקודם

רובד שני - סביר להניח שיש הרבה מאוד תחושות שמעורבות באירוע הזה. אכזבה, יאוש, בדידות וכדאי שתדעי להבחין בניהם, ולחשוב על כל אחת בניהם בנפרד.

החשיבה על יאוש היא שונה מאשר החשיבה על בדידות וכן על זה הדרך. קיצר, להפריד בין התחושות השונות

מה קשור תעשי רק מה שאת אוהבת?

כאילו יש לה פה איזו אופציה לבחור בין x ל- y

היא אוהבת לשוט בספינה..איך קשור דווקא עכשיו תעשי רק מה שאת אוהבת? כאילו אם היא עדיין הייתה בקשר עם הבחור אז אל תעשי רק מה שאת אוהבת? 

הסיטואציה הזאת של פרידה אחרי קשר משמעותי היא מחלישה ושואבת כוחות, ומכניסה לאיזשהו חוסר.

משערת ש'תעשי מה שאת אוהבת' בקטע של תחפשי מה ייטיב איתך כרגע ומה ימלא אותך בכוחות מחד, ומה לא יישאב ממך כוחות מאידך..

קרה לי דבר דומה שיצאתי עם מישהי וככל שהקשר התקדם הבנתי שזהו מצאתי את אישתי ובלי הכנה היא החליטה להפרד

זה שבר אותי ממש.. אין עצות מדוייקות לזה כי כל אחד עובר את זה שונה

אבל באמת תנסי לתת לעצמך מקום וזמן..

מהנסיון שלי בסיפור שכתבתי בהתחלה (סיפור של שנה שלימה..) האמונה זה מה שהכי החזיק אותי והכי נתן לי כח

אפילו שהיו התבודדויות ודיבורים עם ה' אפילו עם נימה קטנה של כעס תמיד אמרתי ריבונו של עולם תודה שהשארת לי אותך ואת האמונה בך

המשפט האחרון זה המשפט שהכי צריך להתפלל עליו

שגם בחוסר הבנה מוחלט ישאר לנו אמונה

לא יודעת אם תאהבו, שמה פה

לוודאות שאת לא מתחמקת מהכאב, תהיי שם. תחווי את הכאב תמצי אותו עד תום. ורק אז הוא יוכל להתפוגג ותפתחי בע"ה דף חדש ונקי, הלב יהיה נקי להתחלה חדשה

שולח המון כוחות

יש בי מין מנגנון הגנה שמפחד לתת לכל הכאב לעלות, כי אני אפחד שיהיה לי קשה לצאת מזה אחרי זה...

ובכללי ניראלי קשה לי נורא לעכל את זה שנגמר, ואני לא יודעת מה קורה לי, ולמה אני לא מצליחה לכאוב כמו שצריך, כמו שהייתי מצפה מעצמי לכאוב אחרי פרידה כזאת...

הרבה כוחות!

השיר התחבר לי לדברים שלך

תקראי את הרקע לשיר.

מקווה שאכן תתחברי, תרפי עם השיר ושהוא יעשה לך טוב.

בעיקרון צריך להתמסר לכאב . לתת לו לזרום בעורקים. לא לזוז צעד אחד אחורה, לתת לו לעבור דרכך ככה תראי ותעכלי אותו ואחרי זמן מה זה פשוט יעבור כמו כל דבר בחיים..

איך עושים את זה תכלס? זה כבר נראלי מאד פנימי וכל אחד אמור להיות בקשב לעצמו, לדעת.

קחי שיר

האמת, שאני בעצמי נמצאת בסיטואציה מורכבת זו.. אז לצערי אין לי כוח איך 'לנחם אותך'..

אבל אולי מהצד, ואני אומרת את זה קודם כל לעצמי - שאולי אנחנו חושבות שאותו אחד התאים מאוד.. אבל בעצם בורא עולם יודע שלא.

תודה רבה

אל תתייאש! אין יאוש בעולם כלל! ואם מתייאשים אז בוודאי לא נושעים, הייאוש מונע ישועה.

"קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך קווה אל ה'"!!!

כולנו באותה סירה!

אין דבר העומד בפני הרצון.

ה' יכול להזמין לך.היו כאלה שלא היו אמורים בכלל להתחתן ולהביא ילדים וה' כן נתן. לה' אין בעיה לתת לך מה שאתה רוצה פשוט תמשיך לבקש ולהאמין ולהתפלל על זה.

זה קשה מאוד, אני יודעת, אבל כול העולם הזה זה אמונה, אין מה לעשות.

אבל אף פעם לא מאוחר. תעשה את ההשתדלויות שלך תחשוב מה אתה צריך לעשות כדי להתחתן ותעשה את זה בצירוף של אמונה ותפילה ותקווה לישועה.

עדיף להסתכל על זה שרוב האנשים התחתנו ורק מיעוט לא התחתנו לא צריך לחשוב שאנחנו נהיה מהמיעוט הזה.

מבאס מה אני אגיד..

ובודאי שישועת ה' כהרף עין!

ואני לא חושבת שזה נקרא ייאוש. ייאוש זה "זהו אני בחיים לא אתחתן" וזה יכול להביא לתסכול וכו'

ומה שיותר נכון זה לשחרר ולסמוך על ה שיודע מה הוא עושה ושהכל לטובה בסוף.

התחושה של הייאוש, והחוסר אונים המוחלט,

יכולה להוליד שחרור והשלכה אל ה'

חלק מהיאוש

אם אדם מצליח לפני שהוא מגיע ליאוש

לשחרר באמת ולהרגיש עדיין טוב שיש תקווה ולזרוק הכל על ה' זה מדהים ...

אבל לפעמים האמונה הכי חזקה קוראת דווקא מהשבר כדי לגלות עוד מקומות שהאדם לא הכיר בעצמו .

לא סתם ה' נותן לאדם נסיון לפעמים מרגיש עד בלתי אפשרי לאדם ..

שאתה מרגיש ממש שאין סיכוי 

לוקחים לך מכל כיוון אפשרי 

רק כדי שתסתכל לשמיים 

תגיד לה' ריבנו של עולם !! רק אתה יכול לעזור

זה משהו שאי אפשר להסביר

במילים

הלחכות ולהשתדל וכל פעם לא זה ועוד פעם וכו' אבל תמיד צריך להאמין וזה חתיכת עבודה, זו אולי העבדוה העיקרית כאן.. להאמין שזה יבוא, לבטוח בה' שהוא ייתן את זה, כי הוא נתן לנו את הצורך הזה ולכן הוא גם יתן לנו את מה שממלא את הצורך הזה, בדרך טובה ונכונה. 

"צרת רבים נחמת שוטים"

אבל וואלה כולנו באותה סירה, ומרימים את העיניים ומידי פעם אנשים עוזבים את הספינה...

מי יודע אולי אתה הבא בתור??

לא נעים לשמוע. הרבה חיזוק!

זה שנראה שדבר מסוים יקרה או לא, לא אומר כלום!

ובהקשר הזוגי, הרבה יותר קל לי לדמיין מציאות של נהפוך הוא, שברגע אחד דברים ישתנו, מאשר לדמיין את כל החטופים משתחררים פתאום. אני לא יודעת אם זה פגם באמונה שלי, היפלא מה' דבר?

אני מאמינה שאנחנו צריכים לעשות את המקסימום שלנו, וזה כולל גם להתייאש לפעמים. להתבאס שזה לא מצליח. לכאוב את הבדידות.

אבל לא לאבד את האמונה והתקווה, ולתחום את הזמן הזה כדי לקום על הרגליים חזקים יותר, מוכנים יותר.

הלוואי שתצליח לראות את האור בקצה המנהרה, ואז לנסות לגבש תוכנית איך אפשר לעזור לנו להגיע לשם יותר מהר.

אבל גם אם נזרום איתך שהיו לך גלגולים נוספים ויהיו לך בעתיד,

-המודעות- -שלך- היא -רק- בגלגול הזה.

זאת אומרת יש לך -רק- סיבוב אחד בלונה הפארק של החיים. כל שניה שחולפת. לא תחזור. כל יום שעובר זה פחות יום בזוגיות שאתה כ״כ מייחל לה 

עכשיו נשאלת השאלה. בעצם 2 שאלות יסודיות.

מה מצבך בדברים -שבאמת- -לא- ניתנים לשינוי ?

ומה הרצון האמיתי שלך שזה יקרה בסיבוב היחיד -המודע- שיש לך = בחיים האלה.

אם תגיד ״אני די בסדר. ממוצע-מינוס כזה״

אז מצבך מעולה.

זה אומר שיש לך 2 אפשרויות. בעצם 3 אם מנתחים את -כל- התמונה.

1. לא לשנות כלום בעצמך ולקוות שמישהי תופיע לך בדלת ותתחתנו בהמשך (תצחק, אבל מכיר סיפור כזה עם הוצאה לפועל, היום נשואים עם 4 ילדים)

2. לשדרג את עצמך, אבל לא שידרוגים קוסמטיים, אלא משהו לטווח ארוך : לימודים, השכלה, מראה, תקשורת, אישיות. מסוג השידרוגים שהסביבה לא יכולה להתעלם.

היא תהיה חייבת להתנהג אליך -אחרת-. כי ככה זה, כולנו רוצים יותר יפים, יותר חכמים, יותר טובים, יותר משכילים. זה נח יותר ככה בחיים.

3. לשנמך את את הדרישות שלך מהצד השני למקרה, שאתה חי בעננים. יש מלא בחורות שרוצות להתחתן מחר בבוקר. הן רק רוצות מישהו רגיל כזה לבנות איתו משפחה

בלי לקשקש יותר מדי. טאק טאק. 

הוא צריך לדעת : לנשום, להביא פרנסה -קבועה- ולהיות סבבה לסביבה. זהו.

בהצלחה.

הבעיה אצלי זה לא שאני לא מוצא, 

זה שגם אם אני מוצא (וגם כשבנות מצאו אותי) זה לא ממשיך משם. אני חושב שאני לא בנוי לזה

תשוקות ומאווים.

ובא לי. כל יום יכולים להתחלף.

ואז מה?

לכן מתיישרים לפי רצון ה'

שהוא בוודאי רוצה שכל אחד ואחד יהיה בחיים משותפים

שלחן ערוך אבן העזר א.

וכתוב שם חייב כל אדם לישא אשה,

שנאמר "ואתם פרו ורבו, ולא טוב האדם לבדו"

ולא יעבור גיל 20 ללא אשה

ואסור לישב בלי אשה, שכל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה בלא ברכה בלא שכינה וכו'

עכשיו לכאורה ברור שרצון ה' שכל אחד ואחד יקים בית

ואפילו בן עזאי, מודע לרצון ה' הזה ממנו אלא שבמקרה הנדיר שלו הוא מבין שהחשק שלו לתורה.

יכול לגבור על החיוב שלו לחתונה.

אממממממממממההה...

עכשיו יבואו כל מלעיזי הפורום

ויגידו היי, מה אתה תורני,

מה הפלת עלינו שלחן ערוך על הבוקר

כאילו שההלכה לא נכתבה לפני 400 שנה

והגמרא לא כתובה כבר 1000 שנה

והתורה לא ניתנה לפני 3000 שנה

והם יגידו איך, וחייבים להתחשב ברצון כל איש ואיש

כי אם הרצון לא ינבע מהרצון הפשוט שלו

ורק מאיזה חיוב אז הבית לא יחזיק

אז כבר נענה לאותם מלעיזים,

מאחר וגודלנו כבר נטוי על גבי מקלדת האנדרואיד

הוירטואלית, שעל מסך הטאצ.

הרצון האלוקי הקבוע, אפשר להסתמך עליו לפי דעתי,

בעניין הקמת הבית,

כי הוא יציב יותר מהרצון האנושי.

*ובתנאי* שקיים אצל האדם הרצון האנושי אע"פ

שאינו קבוע, כי לפעמים הוא רוצה

,כגון כשרואה זוג שחווים חיים משותפים

ומרגיש שגם הוא מוכן לזה ומתעניין בזה

אלא שבא לו שבא לו להמשיך חיי רווקות

כי מבין שנישואים מחייבים אותו, ולא יוכל להתנהל כפי שהתנהל עד כה

(ובפרט שלשכמותכם, שעדיין לא זכיתם לחיים משותפים

ואינכם מודעים לימים הטובים והשלווים שרבים הם בזוגיות)

בקיצור אם יש בכם רצון אלוקי

זה כנראה הנשמה שבכם שרוצה לעשות את דבר ה'

בהלכה

אלא שמידי פעם בא איזה אינטרס אנושי

למה בא לי או לא בא לי

הריני מתיר לכם, לפי עניות דעתי, להתחתן

כדת משה וישראל, עם אשה/איש הדומים לכם

ומפנימים שחוץ מבא לי / לא בא לי.

יש את רצון ה' הקבוע והיציב שהעולם ישמר ויתפתח ויתקדם בתחום זה

ומי שנשאר במה בא לי / ולא בא לי.

מוזמן לעשות מה בא לו,

רק שידע שיהיו לכך השלכות..

בעולם הזה: מחד: בדידות / ומאידך: לבבות שבורים.

ובעולם הבא: שלא הגשים את שליחותו..

השאלה התעוררה אחרי התבוננות בזוגיות של חסידויות מסוימות, שבקושי מכירים אחד את השני קודם החתונה, שאף אחד לא שואל אותם מה הם רוצים, שיש ביניהם מלא הנהגות מרחיקות לכת שמצמצמות את החיים הזוגיים לכמעט אפס.

ועוד סוג קצת שונה- של להט"בים ששואפים לבנות משפחה של אבא ואמא, שהזוגיות שלהם מן הסתם לא כמו של איש ואשתו שהחליטו להקים בית על בסיס משיכה טבעית (ולא מדובר על מי שסולדים אחד מהשני.)

ופתאום האיר לי שזה פחות או יותר סוג הזוגיות שהיה עד הדור האחרון.

ואני משער שגם בדורות בהם לא היה קשר של ממש לפני החתונה, והיחס לנושא השידוכים היה הרבה יותר טכני, בסופו של דבר, אצל חלק ניכר מהזוגות התפתח משהו שהוא יחודי לקשר של איש ואישה. לאו דווקא באותו סגנון שמקובל בתרבות שלנו, ושל מה שמקובל בתרבות שסביבנו.

נראה לי גם, שברוב גדול של החסידויות אין כוונה לצמצם את החיים הזוגיים לכמעט אפס, ולמי שגדל בתרבות כזו, וזכה להורים פקחים שכאשר הם דואגים לו לשידוך הם רגישים לצרכים הנפשיים שלו, יש סיכוי טוב לפתח קשר רגשי משמעותי אחרי החתונה. [העובדה שהנישואין בחוגים כאלה הם בד"כ בגיל צעיר שבו הרגשות האלה מתעוררים ביתר קלות, והאופי של האדם קצת יותר גמיש, גם משמעותית בהקשר הזה].

[לא באתי לנקוט עמדה מעשית לגבי השאלות שעלו כאן בשרשור ונוגעות למעשה].

אם אין לאדם שום בדל רצון לזוגיות נפשית וגופנית

אז לפי דעתי, גם אין עליו חיוב.

כי הוא סוג של "בעל מום" בקטע הזה.

אדם שאין לו שום בדל של עניין בחיים עם בן/בת זוג
 

אז כמו ששוטה פטור מן המצוות,

או קטן, כי חסר לו משהו מהותי.

וקרוב לוודאי שלא ישיג את המטרה.
 

אז אין עניין שכביכול יתמודד.

ככה גם עם אדם כזה.

והדבר דומה, לכלי רכב ללא דלק,

שאין עניין שיכנס לכביש ויתמודד במרוץ

כי הוא בעצם לא נחשב כלי רכב.

(אלא: סתם נכס.)

בעיניי זה אישי. אני לא חושבת שיש חובה להשתוקק לזוגיות, כלומר, לחוש רצון כל-כך עז, כאילו מוכרחים וחייבים ובלי זה חווים כאב וחוסר מאוד גדולים (כמו שהרבה אנשים כן חווים וזה כמובן גם בסדר). אבל כן צריך לרצות ולשמוח בקרבת בן\בת הזוג ולרצות ולשמוח להעניק לו ולהיות מחויב אליו וכו'.

בעיניי לגיטימי לגמרי במצב כזה להתקדם לחתונה בעיקר כי רוצים להקים משפחה, ובאופן כללי לעשות מה שטוב ונכון. לא כל אחד חווה רגשות באותו אופן ולא אצל כולם הרגשות עזים באותם הקשרים.

ילדים

יציבות

דחף מהסביבה

קיום מצוות

אם להתייחס ליחס לשידוכים ולזוגיות כפי שהיה בשנים קודמות-

אני משערת שאנשים כן השתוקקו, או לפחות חיכו וקיוו לזוגות, אבל התפיסה שלהם את 'מהי זוגיות' הייתה שונה. לא נכנסת לטוב/רע, נכון/לא נכון, אבל נראה לי שאלו דברים שהיו נכונים ומתאימים לזמנם, והיום הדברים קצת שונים.

בהסתמך על שיעור ששמעתי פעם מהרב מאיר נאמן, יכול להיות שיש כאן הבדל בין זוגיות גלותית לזוגיות גאולית. למרות שאולי היום זה קצת הולך לקיצון השני..

אם להתייחס ליחס לשידוכים באותן חסידויות מסוימות-

אני מכירה את ההרחקות הקיצוניות רק בחסידות אחת, וממה שידוע לי, נשים רבות מאותה החסידות לא מסכימות להתחתן עם בחורים מתוך החסידות בדיוק בגלל אותן ההרחקות.

אז לפי השיטה הזאת- זה לא עובד.

לגבי חסידויות באופן כללי וכל עניין ההיכרות לפני החתונה- לא בטוחה שזה נובע מתוך תפיסה שלא צריך רצון לזוגיות על כל גווניו.. יותר מתוך מחשבה שאם עורכים לפני את הבירורים המתאימים, הדברים האלו יגיעו לאחר החתונה וההיכרות המשמעותית יותר. ואגב, מהיכרות- הרצון לגמרי נמצא שם ברובד מסוים גם לפני החתונה..

ובכ''מ, בוודאי שההורים בודקים לפני. זה לא סתם להדביק גבר ואישה יחד בגלל השוני המגדרי..(;

כתוב שיצחק אהב את רבקה. שיעקב אהב את רחל ולאה.

היהדות מחייבת לקדש רק ברצון האישה.

גם בחסידויות הנ"ל, אפשר להגיד לא. לא חייבים להסכים לאדם הראשון שפוגשים.

מה המשמעות של משפחה בעיניך, ללא קשר נפשי (=זוגיות)?

אני חושבת שאנחנו, האנשים המודרנים, יש לנו יותר מודעות, זמן, כלים להשקיע בעולם הפנימי שלנו בגלל המודרנה - אבל זה ממש לא אומר שזה לא היה קיים בדורות קודמים. אולי לא ידעו להמשיג את זה כמו היום, אבל בוודאי שזה היה קיים. (זכור לי לדוגמה מה שלמדתי על הרב סולוביצ'יק, איך פטירת אשתו השפיעה עליו, וזה נראה לי משהו כמו 2-3 דורות אחורה.).

הילדים גדלים לאור הקשר בין ההורים שלהם.

ההנחת יסוד של השאלה מתייחסת שאין קשר בין ערכי המשפחה (חינוך הילדים) לבין הקשר הזוגי. אך זה ממש לא נכון!

הקשר הזה הוא המודל של הילדים, איך ליצור קשר עם הסביבה שלהם על כל המרכיבים (בנחת, שפה נקייה, סבלנות, הקשבה וכולי).

בעצם, הקשר של ההורים הוא גם היסוד של כל האווירה בבית. בבית שבו להורים אין כל כך קשר אז זה ישפיע גם על הקשר בין ההורים לילדים ובינם לבין עצמם, ובינם לבין שאר הסביבה.

בסוף כל אחד לומד ערכים מדוגמא אישית שבאה ע"י מעשים. ערך הרעות, אהבת אדם, אהבת ישראל, בא לידי מימוש בקשר בין איש לאשתו בצורה החזקה ביותר. בכך, ההשפעה על חינוך הילדים היא משמעותית מאוד בעניין הזה. על ידי האהבה של ההורים זה לזו וזו לזה הם בעצם מלמדים את הילדים לאהוב.

אפשר להקים בית ללא אהבה? אולי, לא יודע מה יהיו התוצאות ומה זה יחזיק.

וגם פעם היה אהבה בין בני זוג, היא באה לידי ביטוי בפחות מישורים בגלל מלחמת הקיום אבל היא אכן היתה משמעותית מאוד גם אז.

הדברים נכונים ללא קשר איך בני הזוג הכירו או החליטו להנשא, אלא לאיך הם מנהלים את הזוגיות שלהם.

חשובה ובסיסית.

כי יכולה להיות זוגיות אוהבת מאוד גם אם ניגשו אליה מתוך הרצון להקים משפחה. יש הרבה בחורות חרדיות צעירות שפונות לנישואין בתור שלב מהותי והכרחי בחייהן כמתבקש דתית וחברתית ומתוך מטרה להקים משפחה - שזה כולל גם זוגיות וגם ילדים. ולא מתוך רצון בוער ומשתוקק דווקא לזוגיות באופן בלעדי. חלק מוצאות אושר בדרך הזו ובונות זוגיות אוהבת, עמוקה, חזקה ומיטיבה. וחלק לא. וזה קורה (ה"הצלחה" הזוגית החלקית) גם אצל מי שהתחתנו מלכתחילה מתוך תשוקה גדולה.

כך שאם מדברים על המניע בעיניי המניע של רצון להקים משפחה הוא לגמרי לגיטימי. בעיניי אם יש רצון בסיסי, מוכנות לעבודה והבנה של נישואין ורצון ושמחה בבן הזוג הספציפי זה בסדר גם אם ה"דרייב" לחתונה היה סתם כך "הליכה בתלם".

תודה שמישו שם לב שזאת לא אני 

קיבלתי שאלות אחר כך מה כזה מפריע כשבחור בא לדייט על נעלי ספורט

סינמה

מתחם התחנה 

העיר העתיקה

גן סאקר כמובן. יש בו המון דשא אז נחמד.

את התחנה לחקר ציפורי ירושלים

אם אני זוכרת נכון היינו פעם בבית הכרם והיא מאוד יפה. גם נחלאות יפה ומעניינת ומחנה יהודה ליד. המדרחוב כמובן.

אפשר לבקר במוזיאון ישראל.

אם אתם אוהבים ספרים נחמד לבקר בחנויות יד שניה -יש את הגלריה לספרות (ברחוב ש"ץ נראה לי?)

יש גם את הספריה הלאומית

אני תמיד מרגיש כאילו אני בהוגוורטס שאני שמה

אין כללים נכון לא נכון, אם קורה קורה אח. כי אני מאמין שיהיו מצבים שתישאב לזה כי יהיה לך נח עם הבחורה ומצבים שפחות.

אם מראש לשתף?..לא חושב, אלא אם כן אתה מרגיש אחרת.

ואם היא שואלת או שתגיד לא מרגיש בנח להיכנס לזה או שתשתף, שוב תלוי בך.

מלא בהצלחה גבר ותודה רבה🙏

אני חושב שזה כן עלול להעמיס יותר מדיי בהתחלה אבל בדייטים טיפה יותר מתקדמים לשתך לגמרי כן ולא לעצור תדמעות . דווקא בנות מעריכות בנים רגישים זה גם יוצר אינטימיות ממש יפה ומגלה את הלב

קיצר לדעתי רק בדייט 6 -7 +

מה פתאום 6- 7 עניין כזה מהותי לספר כל כך מאוחר? נראלי 2- 3...

אלא לדבר על זה

צודקת

אז מצטרפת להודעה הראשונה... אין חוקים

אולי באמת צריך לתת לה לשאול אולי כדי שיבוא ממנה

תודה אחי

אבל נראה לי שבסוף זה ממש שלך (ומושפע גם מקרבת הזמן/מהסיטואציה הספציפית), ומה שייטיב איתך ויאפשר לך להיות יותר נוכח בפגישה זה מה שנכון.

אולי אפשר לנסות לתווך את זה באיזשהו אופן שיאפשר לך להתייחס לזה, אבל לא לפתוח את זה, אבל אני לא בטוחה אם המחשבה הזאת נכונה.

מצטערת איתך.

ישועות ונחמות בעז"ה

אני מאמין שפשוט צריכים לתת לסיטואציה להפתח כשיזרום

להבין שעומד מולי גבר שלא מתבייש בפאזל של החיים שלו ולא מצייר לי סיפור שהוא שלם מידי וטוב מידי.

לפעמים מהסדקים יש חיבור שהוא יותר אמיתי

בעניין של הרגש אם יש צורך טבעי שלך לדבר אז תדבר ואם אין .. אז לא..

יצא לי לדבר עם כמה שחזרו מלב המלחמה .. זה נראה שהם פיזית פה אבל הראש והלב במלחמה..

ואם הם מרגישים צורך לדבר או לחלופין לא לדבר על מה שקורה .. זה שלהם וכל רגש שלהם לגיטימי

כרגע אנחנו ארץ שכולה ..

גם אם תבכה לא נורא לא יזיק אתה גבר גבר

תמיד. יש לך חזות כזו אין מה לעשות

זה כדי לשתף חוויה ממש ממשמעותית שאתה עובר בימים אלו, במיוחד שהשכול מאוד טרי.

כאילו בשלב כזה או אחר תרצה שהפרטנרית שלך תחווה איתך במידה מסויימת גם את מה שאתה עובר.

כן, נראה לי שהאינטואיציה הראשונית לא ליפול עליה כבד בהתחלה נכונה. יש עניין להתקדם בהדרגה ולא ישר על ההתחלה לספר מורכבויות.

מורכבות שתספר בדייט ראשון תביא את תוכן העניין אבל הבחורה לא תוכל להביא את הלב שלה לעניין, כי היא עדיין לא מכירה אותך.

כן הייתי מחכה קצת, וכמובן מה שאתה אומר בדייט שלישי הוא באופן טבעי מה שלא תגיד בדייט עשירי.

כדאי לעדכן מראש (למשל אם זה שידוך- שהשדכן או הממליצים יעדכנו..) 

אבל לשתף, שזו חוויה יותר פנימית שלך בהמשך כשירגיש לך נח. 

בעייני זה נכון להרבה התמודדויות שלא משפיעות באופן ישיר על הקשר.

תודה

תראה, בסופו של דבר כל אחד סוחב איתו תיק כזה או אחר.

מה שבעיני עצמך ייראה ענק, לאחר לא בהכרח.

זה מאד תלוי בהרגשה. מנהסתם יהיו בחורות שתרצה לספר להן כבר בפגישה ראשונה ויש ברביעית. יהיו בנות שאולי גם יידעו לפני מבירורים או הקשר. יכול להיות שעם אחת תספר בפגישה ראשונה על אחים שלך ותגיד שאח שלך נהרג במלחמה, ותהיה אחת שלא תגיד לה בכלל בהקשר הזה.

(בחורה לא תכעס שלוקח זמן לספר דבר כזה, כמובן.)

השאלה היא מתי לך מרגיש בנח מולה מבחינה רגשית, כמה התזמון מתאים, ושלא יעמיס מדי.

ואגב, גבר שבוכה בפגישה זה מתוק ממש. זה לא הופך אותך לפחות גבר. וזה הכי נושא שלגיטימי לבכות עליו. זה לא כמו שאני אבכה בפגישה כי בלחץ ממבחן...

אבל ברור שראוי שהיא תדע מראש שאחי נהרג

לא מבחינת האם היא תכעס או לא פשוט למנוע ממנה את האי נוחות

ובטח אין לי בעיה לבכות אני עף על זה

מאיזה דייט לגיטימי לבכות מלחץ ממבחן?

ככה היא תהיה מוכנה לזה מראש.

מאיזה דייט לגיטימי? אמממ תלוי כמה המבחן קשה

וברצינות, כשיש קצת יותר קשר רגשי. שמרגישים בנח אחד עם השני.

ברור שזה יעלה ואין מה להבהל

אבל כשזה דבר גדול כל כך כדאי לבוא לזה עם מחשבה

שאר הפרטים זה לפי הסיטואציה

תלך עם הלב שלך

מתי שאתה מרגיש שזה נכון לך.

זה גם ממש טרי, אז הכל הרבה יותר רגיש.

זה בסדר לומר רק שאיבדת אח ובהמשך לשתף יותר כמה שמתאים לך, לפי הקצב שלך.

סיכמת טוב את כל התגובות

יאללה בעזרת ה'

תודה!

תכתבי ישיבות שמעניינות אותך ואנשים כאן יכתבו לך האם יש שדכן בפועל או אדם אחר שאחראי על שידוכים

שאני גם לא באמת משתייכת לסגנון מסוים שאני יכולה להגיד אני רוצה ככה וככה או משהו מדויק… אולי גם בזה יוכלו לעזור, אני לא אוהבת הגדרות אבל בגדול מחפשת סגנון דתי לאומי תורני עם ראש פתוח ארץ ישראלי…(כיפת ברבוש זה בונוס ;) מקומות ששמעתי וחושבת שזה הסגנון: עצמונה בנוה, עלי, מצפה רמון, שבי חברון וכו

המלצות יתקבלו בברכה

בטוח היית מוצאת בחור מהישיבה שאת רוצה. 

הייתי מנסח יותר השאלה אם יש מישהו בישיבה שפועל בענייני שידוכים עם בחורי הישיבה. בהרבה ישיבות יש משהו כזה או אחר.