מה הטעם להמשיך לצאת לדייטים, אם בסופם אני תמיד מתאכזבת? /שירה כהן 

כשמתבוננים בזה לעומק, מבינים שבאמת באמת - אין שום דבר רע בלהיות רווקה. אז למה אנחנו בכל זאת מכורכמות וממורמרות על כך שלא מצאנו את האחד שלנו? למה קשה לנו כל כך להישיר מבט מחוייך אל הבדידות שעוטפת אותנו מכל כיוון, ולחבק אותה חזק כאילו היא החברה הכי טובה שלנו? למה קשה לנו לראות את הרווקות כחוויה מרגשת ואפילו מלהיבה? 

לא, אני לא מציעה לכן ולי לדלג על התקופה הזו ולהעמיד פנים שהיא לא באמת כאן, שאתן לא באמת בתוכה. 

היא כאן, היא נוכחת יותר מתמיד והיא לא מתכוונת ללכת לשומקום, לפני שמשמיים יתנו לה אישור לכך. אז מה עושים? איך ממשיכים להאמין בעצמנו, להאמין באהבה שאנחנו מבקשות, להאמין שהטוב קיים גם אם עוד לא מצאנו אותו?

אם אנחנו רוצות בסופו של התהליך לפגוש את הטוב הזה, את אהבת חיינו אם תרצו - יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא - למרות הכאב, למרות האכזבות שהיו עד כה ולמרות הרצון לברוח משם הכי רחוק שאפשר - להמשיך לצאת לדייטים. 

כמה? אף אחד לא יכול לענות לך על כך. 

אני לא אומרת לך לבזבז את הזמן שלך על אנשים שלכתחילה את יודעת שהם לא הטייפ שלך, וברור שיש כאן צורך לעשות בירור פנימי מעמיק כדי להבין מה כן ומה לא, לפני שממשיכים בתהליך, אבל אל תרשי לעצמך לקפוא על השמרים רק משום שעד עכשיו עוד לא מצאת. 

אל תרשי לעצמך 'לגנוב' עוד יום של חוסר עשייה לכיוון העתיד שלך, ואל תעמידי פני מומיה. את עוד לא שם, אוקיי? וכל עוד את כאן, בחיים - אז תשתדלי לחייך ולהנשים את הלב בפעימות שרק את יכולה לספק לו. 

את עוד לא מתת, אז בבקשה ממך - אל תהרגי את עצמך עוד הרבה לפני שהגיע זמנך. 

את כאן, בחיים. יש לך מושג כמה עוצמה יש לך בידייך? כמה את יכולה להשיג אם רק תתעקשי על זה? יש לך מושג איזו נשמה מדהימה קיבלת, אלו כלים מפעימים נמצאים בך? מי יהיה בעלך איש לא באמת יכול לדעת, וגם לא זה שמכיר אותך הכי טוב. 

האזיני ללב שלך ואל תפחדי למצוא את השביל המחוק אל האומץ שלך. 

כל עוד את כאן - אל תתייאשי מן החיפוש

יש בך כוח להמשיך, יש בך כוח לשמוח, יש בך כוח להאמין, יש בך כוח לרצות, ויש בך כוח לשנות לא רק את התפישה שלך לגבי עצמך אלא את התפישה שלך לגבי כל העולם. את בעצמך העולם, ואת בעצמך נבראת כל רגע מחדש - למען עתיד שאין ממנו טוב. 

האזיני ללב שלך כשהוא צועק לך 'זה לא זה'. 

האזיני ללב שלך כשהוא אומר לך 'אולי ננסה'. 

האזיני ללב שלך כשהוא דורש ממך 'לחכות'.

האזיני ללב שלך כשהוא מכריח אותך 'להתרחק'. 

אבל כל עוד את כאן, אל תתייאשי מן החיפוש. צאי לשם ואפשרי לעצמך להכיר עוד ועוד עולמות חדשים, עוד ועוד נשמות מחפשות. לכל אחת בתורה יש שיעור קטן ללמד אותך על עצמך. וכן, הרבה פעמים זה אומר להישבר, להתמוטט, לצעוק מסוף העולם ועד סופו את השבירה שלך. כן, זה אומר להתכתש, להיתלש, ולא לחזור לעולם למקום הבטוח שלך. זה אומר לשאול אינסוף שאלות ולא תמיד להיות מסוגלת להכיל את התשובות (באם יש כאלה).

כן, זה אומר להיפגע ולפגוע, להידחות ולדחות, רצוא ושוב... בלי יכולת אמיתית לדעת מתי ואיך ואם בכלל זה ייגמר. 

ועם כל הכאב והקושי שבזה, זה עדיין עדיף מאשר לעמוד במקום ולא לעשות דבר. כי כולנו יודעות מה קורה למים שעומדים הרבה זמן במקום, ואת ממש לא רוצה להיות שם. 

אז תשמחי כי גם זו לטובה, ותסמכי על מי שברא אותך ויודע את השנייה המדויקת שבה הישועה שלך אמורה להתרחש. רק לו הכוח, רק לו התבונה, רק לו היכולת האמיתית להוציא אותך מגלות הנפש למנוחת עולם. 

ותעשי הכל, אבל ממש הכל, בדרך שלך!

אתר הידברות- מצרפת קישור מה הטעם להמשיך לצאת לדייטים, אם בסופם אני תמיד מתאכזבת?

יש מלא מאמרים מחזקים, ממליצה

שאלה כזאת:

יוצאת עם בחור כמה דייטים , מקסים, נהדר, מתחברים, מגיעים לדבר על דברים עמוקים. ואז הוא מספר שיש לו ידידה שהיא "כמו אחות". כלומר: מדבר איתה כנראה על בסיס יומיומי, פוגש אותה בסופי שבוע כשחוזר מהישיבה (יותר מזה אין לי מושג, הייתי קצת בהלם ולא בנוח לשאול). 

זה מפריע לי בעיקר בגלל שלי אף פעם לא היה ידיד ברמה כזאת ואין לי מושג באמת האם חיבור כזה יכול להפריע לבניית קשר עם מישהי ואיך זה יכול להשפיע הלאה בחיי הנישואין. מצד שני, בסביבה הקרובה שלי, יש דברים כאלה (אחותי שהיא יותר דוסית ממני, יש לה ידיד נפש כזה והוא בדיוק התארס...). 

אז מה אתם אומרים? לגיטימי או לא? ואיך בכלל שואלים על דבר כזה ומבררים מה רמת הקשר ביניהם?

הכל נגמר

מה עוד נשאר.

את כל השיעורים הוא כבר שמע.

את כל השיחות הוא כבר ראה.

אבל את האחת הוא לא חזה.

חבר מתחתן מימין.

חבר מתחתן משמאל.

ואת זה הוא כבר לא יכול לסבול.

עוד הזמה "אנו שמחים להזמין אותך להשתתף בשמחתנו".

ואז המרוץ להספיק להסתפר להתגלח להתקלח לרוץ למנחה.

ואז עולה החזן הכי אשכנזי שהגבאי מצא.

נגמרה מנחה רץ עולה על הרכבת.

וכרגיל היא מאחרת.

יופי רכבת של 4 מלאה אנשים.

צפוף וחם.

למה התקלחתי אתה שואל.

כי אולי יהיה לי שם פוטנציאל.

הגעת לאלום מה כבר יכול להשתבש.

אני אגיד לך זו הדודה עם הגשש.

והיא שואלת אותך מתי נראה אותך בחליפה.

ואתה עונה מה שאתה עונה.

ורק אחרי זמן מה אתה מסתכל עליה משפשף את עינך.

 נזכר זו בכלל לא הדודה שלך.

עוד שבירת כוס שלא אתה שברת.

כי עוד לא מצאת את האחת שלה נשבעת.

עוד ריקוד מעולץ בחתונה.

מה אני לא יהיה חלק מהחברה.

הרי צריך לשמח חתן וכלה.

ואז שואלים שבע ברכות אתה מהמגיעים.

ואין לך כח לזה עוד בלונים וקישוטים.

כי מה אנחנו לא חברים.

זה מישהו מהשיעור תראה את הפנים.(אולי לא חדשות אבל אולי בכל זאת)

ואיך אתה יודע שאתה באותו מצב שלו.

הכי פשוט הרי תשאל אותו.

ואם אתה מפחד לחשוף את חולשותך.

מספיק רק מבט אחד אל תוך עיניו והוא כבר יגלה לך את עולמך.

איננו יצורים בודדים.

גם אם בהתחלה זה מאוד נחמד.

כי אתה רוצה להכיר רק אחרי שאתה מלומד.

אבל מה עוד לא טיילתי בעולם אתה מתרץ.

יש עוד שליחות בחוץ לארץ.

ואתה יודע שאחרי זה לא יהיה לך כח להתרוצץ.

ובתוך תוכך אתה יודע שזה לא מה שאתה רוצה.

או שאחרי זה אתה תרצה להתפוצץ.

ואפילו אם לא אני אומר לך יהיה לך לך כבר חוצץ.

אל תקטין ראש בזמן זה.

אז מי יתן ואת האחת שלך שפגוש וזו תהיה מי שתמיד רצית.

בלי כל החיצונית שבה לא חפצת.

ואחרי שהתפילה תתגשם אל תשכח את החבר שעוד לא הספיק תהיה רגיש.

כי אתה יודע איך הוא מרגיש.

הנוהג הידוע שמדברים עליו הרבה (גם פה בפורום) בכל מה שקורה לדייטים,שאומר שהגבר צריך לממן את הדייטים הראשונים, למרות שהבחור והבחורה עדיין לא מכירים ושום דבר עדיין לא בטוח (מה שהופך אותו לדי מטופש לדעתי) היה קיים גם לפני 50 שנה? ידעתם? מפתיע או שלזה ציפיתם?

איפה מוצאים מישהי נורמאלית?
דוסית רצינית ויחד עם זה ריאלית
מקפידה על שלושת-רבעי וחצאית ארוכה
שהיא לא פתוחה מדי, אך גם לא חנוקה

בחורה פשוטה, חכמה, עדינה ותורנית
לא חסידה של חסידות, וגם לא רוחנית
מחוברת לקרקע אך עם אידיאלים בשמיים
שהולכת עם האמת שלה באש ובמים

אחת עם ראש גדול, לב זהב ועין טובה
שמשרה אווירה נעימה על כל מי שסביבה
בוגרת, מבינה עניין, זורמת וקלילה
כזו שלא תרצח אותי אם אשכח את היומלדת שלה 

שלום !

ב"ה בזוגיות כבר חודשיים עם בחור מיוחד,יש לנו קשר מדהים.

אבל אני מרגישה שאין לי את ה"דחף" /הרצון העז להתחתן איתו.

אני יודעת שטוב לי איתו והוא עונה על הרבה דברים שחיפשתי . אך מרגישה שמשהו חוסם אותי.

אני רואה בו המון המון מידות מדהימות ומיוחדות שמקסימות אותי. אבל מתוסכלת למה אין לי את הרצון למסד איתו את הקשר.

אשמח לשמוע לעצות , אנשים שהיו במצב הזה.

היי,

אם אני מדבר עם מישהי בווצאפ כבר די הרבה זמן,

איך הייתם מעלים מדרגה?

כלו' לכתוב לה האם בא לך להפגש נשמע די מטריד, לא?