אצל רוב הדתיים מתייחסים בעיקר למה שקורה בהווה או בעבר הקרוב. בד"כ לא הולכים עד למורה של כיתה א' אלא מדברים עם מי שהשדכן נתן (לרוב חברים או רמים בישיבה/מדרשה. בגילים מבוגרים יותר אני חושבת שזה בעיקר חברים). מקסימום מוצאים גם מכרים שמכירים את מושא ההצעה ומדברים גם איתם. בכל מקרה, אצלנו אין את האמירות האלה ובד"כ אם אלו לא בעיות מהותיות (הפרעות למיניהן למשל) אז זה לא אמור להשפיע.
אצל חרדים למיטב ידיעתי כן הולכים יותר אחורה והבירורים הם יותר קשוחים. לא נראה לי שאומרים לילדים משפטים כאלה, אבל אני חושבת שהם כן יודעים שמה שהם יעשו יכול להשפיע. מעריכה שבערך מגיל בר/בת מצווה. זאת ספקולציה כי זה לא הציבור שלי, אבל זה מה שאני מכירה.
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך כ"ג באלול תשפ"ג 20:28
אם היו מציגים אחת שעסקה בזנות ועוד 'שומו שמיים' גיורת, לתלמיד הכי גדול של ראש הישיבה, היו דוחים אותה בשאט נפש ומביישים אותה, גם אם חזרה בתשובה לגמרי.
פשוט המושגים היום של השידוכים, במיוחד אצל ה'חרדים' מעוותים לגמרי.
בחורה שעישנה קצת והלכה לא צנוע תקופה, גם אם חזרה בתשובה לגמרי, היא סוג ב אצלם. ה' ירחם.
חסדי, תאר לך שהיו גם בירורים עם אנשים באותו פורוםמוקי_2020
*רבקה מתקשרת בטלפון*
רבקה : ״שלום מוקי_2020״ ? מוקי_2020 : ? רבקה : שלום לך, מדברת רבקה, רציתי לשאול מה דעתך על חסדי הים, איך התרשמת ממנו בפורום בערוץ 7 ? זה במסגרת הבירורים. אל תלחץ. זה לא מס הכנסה.
מוקי_2020 : מה ? איך בכלל הגעת אליי ? הבאתי את הטלפון שלי לכמה מנהלים בפורום, אבל זה רק עבור שידוכים, לא בירורים. רבקה : זה טרנד חדש. בירורים בפורומים, לשמוע כיוונים נוספים.
מוקי_2020 : רגע, קיבלת את הטלפון מהמנהלים של הפורום ???? זה ממש לא בסדר.
רבקה : אוף יא נודניק, זה רק לצורך התגובה הזו. זה בדיחה. אין שום טלפון ואתה לא נתת שום טלפון לאף מנהל. איזה כבד. תזרום רגע.
מוקי_2020 : אוקי אוקי..שניה נכנס לדמות
מוקי_2020 : אהלן רבקה, איך אפשר לעזור ?
רבקה : אני מבררת על חסדי הים, מה דעתך ?
מוקי_2020 : המחשבה הראשונה שלי זה כמובן ...לברוח...אבל הוא אחלה בחור. בגדול הוא חיובי.
רבקה : חיובי ? מה זה אומר ? מוקי_2020 : רואים שאכפת לו. רואים שמי שתהיה איתו תזכה.
רבקה : אוקי...אבל אני צריכה לשים לב למשהו נוסף ?
מוקי_2020 : יש לו איזה קטע עם פמניזם, הוא חושב שיש כאן מלחמת מינים בעולם ולפעמים הוא לוקח את זה קשה, אבל חוץ מזה, אחלה בחור.
רבקה : תודה !
מוקי_2020 : בהצלחה !
זה טעות. אין לי בעיה עם פמניזם. אני לומד עםחסדי הים
האחיינית שלי גמרא. יש לי בעיה עם הוגי דעות פמיניסטיים רדיקלים מסויימים.
אני לא חושב שיש מלחמת מינים.
אני חושב שהבעיה בהרס המשפחה משותפת בין המינים וצריך למצוא אשמים בשני הצדדים לתקן את הבעיה.
זה גם חלק מהדעות שלי בעניין אתה נגיד תופס משהו אחד שכתבתי, אתה לא תופס את הענין שאני בעד לימוד תורה לנשים וחיוב תפלות לנשים והתקדמות רוחנית חזקה מאוד לנשים, הרבה יותר מהרדידות שמוכרים להן כיום חלק מהרבניות שמדברות שטויות.
בכלל זה הבעיה בבירורים שמתמקדים על דבר אחד באדם ולא במכלול האישיות.
אני כותב פה בפורום על המון נושאים שונים ומגוונים מאוד.
שבו לא מתחתנים עם בן אדם, אלה עם המשפחה והמעמד שלה, ולכן יש לעשות בירורים עד גיל אפס כדי שרייזל, בתו של השמש של האדמו"ר מכתריאליבקה תתחתן עם איצ'ה מאיר העילוי של ישיבת כתריאליבקה שאביו הוא בעל התפילה בבית המדרש ואימו היא מנהלת בית תמחוי. ולא, משפחת רייזל לא תתפשר על אריה לייב שאף הוא עילוי, אבל אחיו הקטן, שומו שמיים, הלך לצבא, ואילו אבא שלו הצטרף לחסידות מתושלחובקה, שזה כידוע גרוע מלהתפקר.
בציבור הדתי חלק הארי משתמש באתרי היכרויות, וגם אלה שהולכים לשגכנים, מבררים את מצבם העכשווי של המדויטים (סגנון דתי, השכלה וכד').
הבעיה עם הרבה בנות שהן נמשכות לחיי ראווה. הרבהחסדי הים
פעמים בחורים שחיים חיי ראווה הם במינוס או הלוואות או המעות שלהם על קרן הצבי.
אני לא יודע איך אפשר להתעלם ממשהו שבחיים לא ראיתיאחו
אתה מדבר על סטטיסטיקות אבל אני אומר לך שלא ראיתי בחיים שלי אנשים כאלה ולא גדלתי במאה שערים
בכל-מקרה, מה הסטטיסטיקה? שיש אנשים שבוחרים להתפקר?
ומה האידיאולוגיה שתושיע אותם? שאסור להיות כופרים מופקרים כי זה נוגד את מדרגת האדם?
ומה הפתרון המעשי? להתחזק בלא להיות כופרים מופקרים / לרדת ממדרגת האדם הטבעית?
(לא יודע גם מהן ההגדרות שלך לטבעי ומניין הן שאובות - או כמו שמובא במאמר ההוא: משל עממי מספר על יהודי המגיע לרבו ומתאונן כי בנו השתגע. "מה קרה?" שואל הרבי. "הוא רוקד עם שיקצעס ואוכל דבר אחר", עונה החסיד. "הוא לא השתגע", אומר לו הרבי. "אילו היה רוקד עם דבר אחר ואוכל שיקצעס, זה היה שגעון, אבל לרקוד עם שיקצעס ולאכול דבר אחר זה נורמלי. נורא ואיום, אך נורמלי". גם בענייננו, ניתן לומר שהמצב גרוע ביותר, אך לחלוטין 'נורמלי' וצפוי.)
אין פה שום חידוש
אם אישה "דתייה" נשואה מחליטה לשכב עם גבר זר צר לי אבל זה לא משבר אידיאולוגי אלא היא פשוט פרוצה, ככל הנראה עם מאפייני אישיות גבוליים-היסטריוניים ברמה כזאת או אחרת ויכול להיות חיי נישואים בעייתיים, זאת לא דתייה תמימה שהפרוגרס הפמיניסטי השחית אותה
ובטוחני שלבנות מדרשת הרובע אין לא אונליפנס ולא שוגר דדיז
הבעיה שאתה מצביע לא שהיא לא קיימת פשוט היא לא נמצאת במישורים הרלוונטיים, אותו פלח אוכלוסיה שאתה מדבר עליו כמוהו כחמורים וכציצין הנפסדים ואובדים
אם השאלה הייתה שכלית כמו נגיד אתאיזם / ביקורת המקרא / חסר עומק רוחני בלימוד התורה אז התשובה בהתאם
אבל כאן אין שאלה אלא בעיה ובעיקר פסיכולוגית, לכן אין גם תשובה כי המובן מאליו "לא תנאף" כתוב כבר בעשרת הדברות
מי שיש לו בעיה עם פורנוגרפיה מה שהוא צריך זה לא רדפיל וגם לא הקונטרסים האפוקליפטיים של הרב טאו אלא לקחת את עצמו בידיים ולהחליף לטלפון כשר ולהעסיק את הראש שלו בתורה / עשייה חיובית
לא יודע, זה פשוט נשמע לי כמו לומר "bad things are bad"
בגידות זה רע, פורנוגרפיה זה רע, אונליפנס זה רע, שוגר דדיז זה רע, שופוני זה רע, רצח זה רע, עבודה זרה זה רע, לאכול דם זה רע, להזיח את הבדים מעל טבעות הארון זה רע... כאילו OK נראה לי זה ידוע? מי שרוצה לשמור את מצוות התורה שומר מי שבוחר לחיות כמו גוי הבחירה בידו אין פה איזה משהו חדש או תקדימי ראה ירמיהו ה' בייחוד פסוקים ג'-ה'
"אח, הצעירים של היום, כאלה דקדנטיים, הכל באשמת הנשים הפמיניסטיות המופקרות באונליפנס, שעושות את זה מתוך אידיאולוגיה פוסטמודרנית דקונסטרוקטיבית שצריך להילחם בה במישור האינטלקטואלי-רטורי (ולא כחיפוש תשומת לב היסטריוני או סוג מסוים של פגיעה עצמית קוואזי-אובדנית) והורסות משפחות תמימות, באיזה עולם מופקר מידרדר ואפוקליפטי אנו חיים, חייבים להרים את נס ההתנגדות, כי אם לא נעשה כן זה נורא מסוכן וחמור ביותר, ובכל מקרה להתעלם מהבעיה זה בייסיקלי להיות bluepill normie"
סורי לא קונה את זה
אני לא מרגיש צורך להתבאס על מה שעושים גויים עובדי עבודה זרה כבר 2000 שנה (להזכירך חצי מהפילוסופים היוונים חשבו שזה רעיון טוב שכל הנשים תהיינה משותפות ראה "המדינה" לאפלטון, הסטואה)
ואני לא מרגיש צורך להילחם באנשים בלתי-נראים שבחיים שלי לא הכרתי ולא דיברתי איתם
בנימה אחרת אני כן מסכים איתך שיש השפעה לתרבות המערבית על עיצוב השיח שלנו אבל השינויים המשמעותיים הם דווקא אלה שנמצאים עמוק מתחת לפני השטח והם כמעט בלתי-נראים ואכן ראוי לתת על זה את הדעת (הרצאה מעניינת בנושא היא Sexual Morality for Heathens של רוג'ר סקרוטון) אבל לדעתי - לא מתוך גישה לעומתית דווקא אלא מתוך גישה לימודית, יש הרבה דברים מאוד מעניינים וחשובים שאפשר ללמוד מהמודרנה וגם מהפוסטמודרנה (אכמ"ל)
(ומי שמעניין אותו נתונים נוספים באלגו, הם כתבו שם בפוסט שאפשר לבקש בתגובות.)
א. למה יש הרבה יותר נשים מגברים רשומים?
אלגו פרסמו את מספרי הרשומים בחתך גילאי. אפשר לראות די בבירור שבכל קבוצת גיל רשומים יותר נשים מגברים.
במספרים (בגילאים הרלוונטיים כאן לדעתי):
בגילאי 18-20, על כל גבר יש 1.63 נשים.
בגילאי 25-30, על כל גבר יש 1.39 נשים.
בגילאי 30-35, על כל גבר יש 1.54 נשים.
בגילאי 35-40, על כל גבר יש 1.63 נשים.
אפשר לחשוב שישנן יותר רווקות מרווקים, אבל גם אם זה נכון, זה לא נראה לי נכון בפער כזה גדול.
אז למה לדעתכם דווקא גברים נרשמים בכמויות נמוכות יותר?
אני לא יודעת מה התשובה לשאלה שהעליתי, אבל אני יודעת שאולי בצורה דומה לשוק הדיור, יש בפלטפורמות השונות מצג שווא כאילו יש היצע עצום של נשים, והיצע חסר של גברים.
ואני רוצה להדגיש, אני מדברת כאן על המספרים הגדולים. אני יודעת שיש לא מעט גברים שלא מצליחים למצוא הצעות רלוונטיות, ולהפך. (והלוואי וכל המחפשים יקבלו במהרה את ההצעה הרלוונטית ושלא יצטרכו עוד!).
יצא לי לשמוע שתי נשים מדברות, אחת משדכת דרך כרטיסיות בוואטסאפ והשנייה בשגרירים. הראשונה אמרה שכשהיא שולחת כרטיס של גבר, היא מקבלת עשרות פניות של נשים (שדכנים אחרים שמייצגים או הרווקות בעצמן). אבל הפוך - במקרה הטוב מקבלת 2-3 פניות (כנ"ל). והשנייה אמרה שקורה לה אותו דבר - למועמדים הגברים שלה היא מקבלת עשרות פניות, ולמועמדות כלום - היא צריכה ליזום את הפנייה.
האם זה קשור להיצע וביקוש?
האם זה קשור לסוג הפלטפורמה?
האם זה משהו שצריך לעבור שינוי (האם אנחנו צריכים לשאוף לאיזון בין מספר הרשומים לרשומות)?
האם זה שקיימות פלטפורמות רבות (שדכנים רבים, מיזמים רבים, אתרים רבים, אפיליקציות רבות) - האם התחרות טובה לנו כרווקים, או שאולי מרוב עצים אי אפשר להתמצא ביער, ובסופו של יום רוב האנשים במגזרינו מכירים דרך מכרים?
ב. אלגו כפלטפורמה להיכרויות.
אני קצת אמביוולנטית לגבי אלגו - אבל עדיין, אני חושבת שבניגוד לפלטפורמות אחרות הם מציעים מוצר 'ידידותי למשתמש' מכל מיני היבטים (כמו זה שלא צריך לעבור על פרופילים - רק אם יש התאמה), ובנוסף, אני חושבת שהם המאגר הגדול ביותר בארץ להיכרויות של דתיים. מעבר לזה, בגלל שמדובר בבוט, לא צריך לתזכר אותו*.
אני תוהה עד כמה יש לאנשים כאן חוויה אחרת.
כשאלגו יצא לדרך הייתי הרבה יותר אופטימית. בניגוד למיזמים אחרים שהרגשתי שזה עוד מאותו הדבר, חשבתי שהטכנולוגיה שלהם תוכל לעשות רעידת אדמה בתחום - אבל אני לא מרגישה שזה ככה.
בהתחלה קיבלתי כמה הצעות, אבל הם בכלל לא היו בכיוון, ולכן שמחתי שהוסיפו את האפשרות לסנן לפי קריטריונים מסוימים. בפלטפורמות אחרות מסתמכים יותר על 'נתונים יבשים', והחידוש שלהם של השאלון היה אמור ליצור התאמות יותר קרובות. אגיד שלכמה אנשים אחרים שאני מכירה זה כן עבד בצורה יותר טובה - כלומר הרגישו שהחיבור הרבה יותר טוב מאשר שידוכים אחרים.
אבל עם הזמן כמות ההצעות הלכו ודעכו. וכשפתאום אני מקבלת הצעה, אני תוהה אם זה מישהו שנרשם עכשיו או שפתאום המחשב עלה על משהו. אם האפשרות הראשונה נכונה, יש בזה משהו מבאס, כי לפי הנתונים האלה יש אלפי פוטנציאליים שהמחשב לא הציע לי. אם האפשרות השנייה נכונה, זה עדיין מבאס, כי איך שאני מבינה את העניין של הבינה המלאכותית, זה אמור לפעול קצת יותר מהר - יכול להיות חודשים של דממה ופתאום הצעה (וכמובן שזה יגיע כשאני בדיוק בדייט ראשון ולא הספקתי לעדכן שאני תפוסה, ואז צריך לפנות אליהם במייל שישחזרו את ההצעה). מה לקח לו כ"כ הרבה זמן להציע את ההצעה?
הסתייגות נוספת היא שאני חושבת שרוב מוחלט של האנשים מעדיף לקבל רק הצעות רלוונטיות. אבל האם ההצעות של אלגו רלוונטיות יותר מאשר הצעות שמקבלים בדרכים אחרות? (וראו בהמשך לעניין הדיוק).
יש לאלגו הישיגים יפים. הם די שקופים בנתונים שלהם, והם מתקרבים למאה זוגות, שזה ממש נתון מדהים.
היה מעניין אותי להשוות את הנתונים שלהם לנתונים של שגרירים, אבל הם פחות משתפים. נניח, כמה זוגות יצאו דרכם? מה אחוז הדייטים בכל פלטפורמה שמובילים לנישואין? האם אחוז הדחיות דומה (אלו שדוחים הצעה בלי לצאת)? אני יודעת שהמאגר של שגרירים יותר קטן (לפני בערך חודש המספר היה שעל כל רשום בשגרירים, יש 2.68 באלגו), פעיל יותר זמן, ויש להם יותר זוגות שהתחתנו (לפחות בנתיים).. מכל המספרים שפורסמו, זה עדיין טיפה בים. אני מסתכלת מסביבי, ורואה כל כך הרבה רווקים ורווקות - וגם כאן בפורום - אנשים שמחפשים כבר המון זמן, שראויים לא פחות מכל אחד אחר. ואני תוהה אם יש דרך להגביר את הקצב (של שידוכים בכלל, לא רק אלגו).
אני תוהה לעצמי למה אלגו לא מצליח יותר.
מהראיונות שנעשו עם אנשי אלגו נשמע שהם מנסים לעבוד על זה.
כשהוציאו את האפשרות להציע לאלגו זוגות (להכניס מס' טלפון של גבר ואישה שרוצים לשדך, אלגו יראה אם עובר סף התאמה מסויים, ואם כן יציע את ההצעה) הבנתי שזה עוד דרך ללמד את המחשב מה יכול להיות זוגות מתאימים. השאלה העקרונית היא האם יש לבינה מלאכותית 'מחסום הבנה', שלא משנה כמה נתונים נכניס לו הוא לא יצליח לחזות את טיב ההתאמה.
הם פירסמו בעבר (סיכום - לקראת נישואין וזוגיות), שאחוז הדיוק שלהם עלה ל-22% - כלומר על אחת מכל חמש הצעות שני הצדדים אומרים כן, אבל אורך הקשר לא עלה. זה מעיד בעיניי שהמחשב שלהם למד יותר מי יצא לדייט, אבל לא הצליח ללמוד אילו זוגות יתארסו.
האם זה משהו שמחשב מסוגל ללמוד? האם האלגוריתם הזה בכלל יכול להשתפר, או שאולי הוא הגיע לאיזשהו מחסום?
ועל אף כל המחשבות האלה, בשורה התחתונה, הייתי ממליצה לכולם להירשם לאלגו.
למה?
חוץ מהזמן שלוקח למלא את השאלון, לא מפסידים הרבה.
זה המאגר הכי גדול של דת"ל שקיים - כך שגם אם את אישה, יש כמות יותר גדולה של גברים פוטנציאליים באלגו לעומת המיזמים האחרים, ועל אחת כמה וכמה אם אתה גבר.
אף אחד לא מסתכל על הכרטיס שלך, אלא אם זה רלוונטי לו. אין חובה להעלות תמונה.
וכמובן, זה שרשומים לאלגו לא אומר שאי אפשר להירשם גם למיזמים אחרים. או לפנות לדרכים אחרות. אין בלעדיות בתחום.
*הם אמרו שכדאי לעדכן את השאלון מזמן לזמן, כי דברים משתנים. יכול להיות לדוגמה שכשנרשמת היית סטודנט, והיום כבר לא, ולכן הם ממליצים (לא זוכרת אם זה פעם בשנה או בחצי שנה) לעבור שוב על השאלון. לכאורה זה אמור לרענן נתונים ואולי כך ליצור התאמות נוספות.
בנות - אתן בפגישה מתקדמת שהולכת טוב. הלב דופק העיניים בורקות והרגש פועל שעות נוספות. פתאום כלב נובח או רכב צופר או כל דבר פתאומי שמבהיל ופתאום הרגש מציף ולא מסוגלות לווסת.
״לא ראיתי גוף, ראיתי נשמה": אהבה כנגד כל הסיכוייםמוקי_2020
לא ראיתי גוף, ראיתי נשמה": אלון ויפית מצאו אהבה – כנגד כל הסיכויים כאן חדשות | במשך 13 שנה שכב אלון בבית חולים שיקומי לאחר שנפצע בתאונת דרכים. לקראת השחרור שלו מבית החולים, החל אלון לחפש אהבה. כשיפית פנתה אליו לראשונה, הוא לא היה מעוניין. אבל יפית לא ויתרה, ומהתעקשות שלה נולדה מערכת יחסים מעוררת השראה בין שני אנשים שעברו חיים לא פשוטים בכלל. הבמאית שירלי ברקוביץ' ליוותה אותם מהיציאה מבית החולים ועד החופה. הכתבה של שירלי ברקוביץ' מתוך חדשות שישי, 01.09.23
מא-ס בל"נ "תגלנה בנות יהודה"- "הגיל מורה על דברחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך כ"א באלול תשפ"ג 15:43
חדש" (מלבי"ם).
ימ"ג: "עיין במפרשים שפרשו עיירות יהודה ונראה לפרש כפשוטו בנות יהודה ממש".
המשנה בכתובות א, ה: "האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתייחד עמה." כתב על זה הגרי"ש אלישיב: "איכא ראשונים שכתבו כיון דהיתה גזירה ביהודה שכל בתולה תבעל להגמון תחילה... משום שאין האשה כורתת ברית אלא לי שעשאה כלי ואם ח"ו תבעל להגמון לא יהיה זה אלא באונס."
ויש לפרש על פי זה את הפסוק באיכה: "בתולתיה נוגות".
והנה על אף שאין היום את גזירת ההגמון, לצערינו נמצאים מסביבנו חיות טרף ישמעאלים שלצערנו הרב פוגעים בנו בנפש ואונס.
אבל לעתיד לבוא ש-ה' ירחם את ציון, לא יהיה כבר סכנת אונס, אלא הייחוד ביהודה יהיה כפירש"י לצורך חיבוב על בעלה ולכן אז תגלנה בנות יהודה, כפסוק במזמור מה: "בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. תובלנה בשמחות וגיל".
1. אין אחד, מתחבר לת"ח מחנכים שמאירים עניינים חדשים
2. טכני? משתדל להתגמש.
3. לא צריך למגר אף אחד. אני בעד לפרגן לרווקים, זה מה שהם בעיקר צריכים, כמו כל אדם על פני האדמה.
4. פיצפוצי אורז
5. וואי לא זוכר, תכלס הדייטים שלי לא נראה לי מפדחים מי יודע מה. מה שאני זוכר- שאלתי אותה "איך הולך בכיתה?" והיא בכלל לא מורה -__-
6. מספרת לי על כל הצרות שלה ועל הכשלונות שלה בדייטים ואז שואלת אותי "איפה אפשר למצוא עוד בנים תורניים בגיל הזה??" ואז היה בא לי להצביע ולהגיד, אני פה! אני פה!
7. סדרת השרשור של חלל הפנוי על ביטול אירוסין ועוד ניק ששכחתי את שמו שפרסם בהתחלה שהוא מפחד שהוא יוצא עם גרושה ואז פרסם שהם התארסו.
8. לרבוץ יותר טוב מהיום
9. לומדת גמרא
10. ראש הישיבה שלי
11. לרבוץ
12. שאלה מאוד עמוקה ומופשטת, הייתי טעם מגנו בננה ומלון
13. שאני לא רומז אלא אומר את מה שאני חושב בצורה ישירה (משתדל גם בצורה נעימה, לפעמים נופל בזה).
14. אחד ממנהלי הפורמים של ערוץ 7
15. סיפרתי לך?
16. "אני הכל, אני לא כלום, אור אין סוף לבוש בגוף" (ח. בן ארי, אגב אפשר לסכם ככה כל אחד, ב"ה)
יש כל מיני אמונות כאלה, מחשבות שנמצאות אצלי בראש, אקסיומות שיכול להיות מנהלות אותי, שביום יום אני לא כל כך שמה לב אליהן אבל אתמול והיום עלו לי שתיים כאלה, ופתאום חשבתי לעצמי; היי, מי אמר שזה בהכרח נכון? ולמה זה מנהל אותך כל כך? מי הפך את זה למוחלט?
כמובן בהקשר של לנ"ו, כמובן. לשם כך הרי נתכנסנו.
אני אשתף אתכם בשתי האמונות חסרות הביסוס (אחת יותר, אחת פחות) שעוברות לי בראש:
הראשונה ודווקא הרציונלית יותר: עד שלא אשפר את היחסים שלי עם ההורים לרמה ממש טובה, לא כדאי שאתחתן. מן אמונה כזו שכנראה יש לה איזשהו שורש נכון, אבל האם היא נכונה בהחלט? זאת אומרת, רק אם אני ואימא נהיה בסטיות ואני אצליח תמיד לכבד אותה ונחיה באושר ועושר, רק אז אני "בשלה" להתחתן? ברור שהיחסים עם ההורים משפיעים והדפוסים כאמור משתחזרים בזוגיות, אבל עד לאיזו רמה? מצאתי את עצמי השבוע מהרהרת במצב המתוח מול אימא ואומרת לעצמי, זה מונע ממך להתחתן - אבל האם זה כך באמת? ואם אף פעם לא נהיה כמו שאני חולמת, אז אבוד לי? מה תורמת לי האמונה הזו?
השנייה והמטומטמת הרבה יותר: המון המון אנשים שאני מכירה, וכל מיני סיפורים שידוכים מוצלחים שהובילו לחתונה ששמעתי, מתחילים באיזו אמירה כגון: "לא חשבתי שיקרה מזה כלום, שווה לתת צ'אנס". מכירים? זוגות שנפגשו לא מתוך התלהבות יתירה מהפרטים היבשים ודווקא אז התפתח ונוצר שם משהו שהוביל לחתונה. ומה המוח הגאוני שלי מסיק מזה? שאם אני, לפני שאני פוגשת בחור, מתלהבת מהפרטים ו"בונה" על זה - זה נידון לכישלון. ככל שאני מתארת את זה אני עוד יותר מרגישה שזה טיפשי, אבל ככה זה. מן אמונה שקשר יתפתח רק מתוך 'נתינת צ'אנס' ו-'דייט ראשון לא מלהיב', כי ישנם הרבה סיפורים כאלה. למרות שאני מכירה זוגות שהתלהבו זה מזה כבר בהתחלה, שמו עין זה על זה לפני שנפגשו וכדומה, זה לא משחרר לי את המחשבה הזו.
מוזמנים לשתף עוד מחשבות ואמונות לא רציונליות ודי טיפשיות שתוקפות אתכם מדי פעם.
התמודדות עם מצב של חוסר וודאות מתמשך כזה, היא כר פורה למוח שלנו להיאחז בכל מיני ענפים מוזרים.
לא קופצת לי כרגע דוגמא אבל בהחלט מזדהה. נגיד על הדוגמא של הקשר עם ההורים ממש.
לי יש למשל עכשיו קפץ לי איזו סוגיה לא פתורה בחיים שלא קשורה כל כך לזוגיות אבל אני מאוד מרגיש שזה משהו שתוקע אותי ושעד שלא אפתור אותו אני לא 'כשיר' לזוגיות או שלא אצליח לצורך העניין.
אני אישית מרגישה שלשמוע את כל הסיפורים האלו חוסם אותי ממש. ומוביל אותי למקומות לא טובים.
משהו בזה גורם לי להרגיש כאילו כולם מתפשרים ממש. וזה גורם לי להאמין שזוגיות זאת פשרה. ואז כשאני נכנסת לקשרים שלא בהכרח נכונים לי, מאוד קשה לי לצאת מהם כי בראש יש לי הנחה שככה זה. שאני צריכה להתפשר. ומאוד מאוד קשה להיות בתוך הסיטואציה ולהצליח לעשות הבחנה האם זאת התפשרות על דברים מהותיים (מהותי לי מישהו שמכבד אותי. אבל מה קורה כשהוא מכבד אותי בכל התחומים, אבל כל הזמן מסנן אותי בשיחות ובוואטספ?).
חפרתי.
אבל זאת עבודה ממש קשה להבחין באמונות האלו, ולהצליח לפרק אותן.
יש פשרות בזוגיות, אבל היא בפני עצמה לא צריכה להיות פשרה!
ועוד חפירה אחרונה
אמונה מגבילה שיש לי- עד שאני לא אתאהב בעצמי בטירוףףףףף, אף אחד לא יצליח להתאהב בי.
קודם כל, מדהים המודעות שיש לך להשים לב לאמונות שלך ולנתח אותן.
חייבת להגיב לאמונה הראשונה שבעיניי היא ממש נכונה. יש קשר ישיר בין המערכת יחסים שלך עם ההורים שלך לבין המערכת הזוגית העתידה. הרבה פעמים (בעיקר בגיל ההתבגרות אבל גם בגילאים בוגרים יותר) יש נטייה לחשוב שבזוגיות זה לא יהיה לי ככה כמו שקשה לי עם ההורים, וזה איזשהוא מקום בריחה דמיוני. המדהים הוא שעם אותם נקודות שקשה לנו עם ההורים- תהיה התמודדות בזוגיות. אין מה לעשות, בעיניי ה' רוצה להעביר אותנו משהו ואי אפשר לברוח מזה. וגם אם נדמה שאפשר בסוף זה פוגש אותנו במערכת יחסים אחרת. אני יכולה להבין אם התגובה שלך לזה תהיה אכזבה, אבל יש בשורה טובה! הבשורה היא שמערכת יחסים בכללי, ובפרט עם הורים ניתנת לשיפור (אומרת מניסיון בלבד). הקשר שלך עם אמא שלך לא צריך להיות כל היום מוצי פוצי, ואף אחד לא מצפה שתמיד תמיד תכבדי ואף פעם לא תתבלבלי. אנחנו בני אדם ולא מלאכים. אבל כן צריכה להיות גישה מתאימה להורים, יחס של כבוד וכו'. כותבת לך כאחת שיש לה עוד עבודה בנושא, אבל ב''ה כן התקדמתי וזה מורגש. ממש ממליצה לך לא לדחות את ההתמודדות מול ההורים, בסוף הכל מתחיל ונגמר בהם. אם תרצי, אני יכולה להמליץ לך אצל מי ללמוד איך להשתפר בכיבוד הורים (שגם אני למדתי שם).
התייחסתי לנקודה שבה האמונה הזאת מדכאת אותי. כי אם כך, אני אמורה להפסיק להיפגש עד שארגיש שהמצב עם ההורים אידיאלי? האם לא מפסיקים לעבוד על כיבוד הורים אחרי החתונה? אם כל העבודה היא רק מול ההורים - בסוף לא ישאר משהו לבעל ;)
מסכימה עם כל מה שכתבת אבל כשהמחשבה הזאת הופכת לנוקשה מדי היא מייאשת ומדכאת ומקטינה ואל המקומות האלו רציתי לדבר. מרגישה שעשיתי דרך מאוד משמעותית בנושא כיבוד ההורים (ויש עוד מלא דרך) אבל באיזו נקודה בדרך זה ״מספיק״ בשביל זוגיות? אין לזה סוף….
מה קורה שאני זאת שיש לה את הקריקטריונים, לא חייב להיות דווקא ממש צבע עיניים, קצת פחות מוגזם, אבל דברים מסוימים שדי מקובעים לי שאני רוצה שיהיה בו ואם אין בו וזה עדיין טוב וזורם , קשה לי לצאת מזה....
איך יוצאים מזה?
איך אוחזים מה באמת חשוב ובודקים את עצמינו שאנחנו לא נתקעים על קבעונות....
זה לא אישי. פשוט יש כאן תור והובטח לחברים הותיקים כאן בפורום, שבעזרת השם, כולם מתחתנים -עד- ראש השנה 2024 (התשפ״ה?)
אם נסביר לך למה הקריטריונים מגבילים אותך, את עלולה להסיר חלק מהם, לשכלל אותם, להבין שהגזמת קצת
והופה...נכנסת באמצע התור (אי אפשר שכולםםםםםם יתחתנו -עד- ראש השנה 2024(התשפ״ה?)
אבל...אם את חלק מהותיקים כאן וההבטחה, בעזרת השם, כוללת גם אותך, אז מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה כך : האם -תדירות- הדייטים שלי סבירה *ו* אני נפגשת עם אנשים שדי קרובים למה שאני מחפשת (זאת אומרת הסינון מוצלח -יחסית- ) ?
אם התשובה היא - כן-. זה לא כזה נורא שתשארי עם הקריטריונים. אם התשובה היא - לא- .אז תצטרכי לספר לנו מה הקרטריונים (כמובן תוך כדי שמירה על פרטיות וזיהוי מקומות וכו׳) והכח האנושי האדיר שקיים בפורום הזה, יבחן את המצב ויתן לך המלצות.
1. תכירי את עצמך.גם את המעלות שבך וגם את החסרונות.
2.תחשבי אם הדברים החיצוניים שבך מגלים משהו על העולם הפנימי העשיר שלך. על מה שאת באמת. ומפה תלמדי על אחרים.
3.תחשבי אחרי חתונה. מה הדברים שצריכים להיות בבחור כדי שחיי הנישואים יהיו האידיאלים עבורך.תחשבי (אני מגזימה) אם זה שיש לבעלך צבע עיניים כזה או אחר יהיה בר השפעה על השמחה שלך מהחיים איתו?
זה לא מספיק שאת מודעת לזה שהקריטריונים שאת שמה הם לא חשובים באמת...
את צריכה להיות כנה עם עצמך ולהגיד האם מוכנה באמת לוותר עליהם או לא. כי אם בתוך תוכך את עדיין יודעת שזה מה שאת רוצה (גם אם אין בזה הגיון), את לא תוכלי להתפשר. או שתתפשרי ותאמללי את עצמך ואותו.
הרעיון של להשקיע בתפילות ולסמוך על בורא עולם שעם התפילות הוא ימציא לך את הזיווג שלך 100% זאת הגישה... באמת זאת הגישה.
ובת שאומרת אני מאמינה בתפילה ורוצה להשקיע בתפילה תעשי את זה, תעשי את זה ובעז"ה התפילות שלך יתקבלו. אבל הייתי רק מוסיף 2 נקודות קטנטנות: נקודה אחת שכבר אמרתי, אני לא חושב שהתפילות צריכות להיות עם פירוט כזה.. "רוצה גבוה, רוצה שיודע לשיר". זה שטויות, זה באמת שטויות. את צריכה להתפלל שיהיה מישהו אמיתי, מישהו שתעריכי אותו, מישהו שיהיה לך חיים טובים איתו, מישהו שבאמת יגדל לשם ולתפארת.
והניסיון הוכיח מי שמתעסק בשידוכים יודע, כמה פעמים בנות מדברות "אני רוצה רק כך ורוצה רק כך" ובסוף היא מוצאת את השידוך שלה והיא כ"כ שמחה וכ"כ מאושרת... פתאום פותחים עיניים ואומרים "רגע, אבל..." אין "אבל" כשבא זיווג ובורא עולם ממציא ת'שידוך האמיתי פתאום אתה רואה שכל מיני דברים צדדיים הם לא תופסים מקום...הדברים העיקריים כן, על זה לא מוותרים. גם על זה לא תוותרי, שיהיה בן תורה אמיתי, שיהיה מתמיד, מידות טובות,יראת שמיים. על זה לא מוותרים. אבל כל הדברים החיצוניים הצדדיים האחרים לא כדאי להתמקד בהם. גם הניסיון מוכיח שבסוף כשאת מוצאת את השידוך ואת מרגישה שזה שלך- זה שלך. פתאום הדברים האלה ממש לא משמעותיים. אז כשמבקשים מה', לבקש שהשידוך יהיה טוב, לבקש על הדברים הרוחניים, האמיתיים שעל זה באמת אין מקום להתפשר. וכל השאר לבקש באופן כללי שבורא עולם ימציא לנו משהו שנשמח איתו, שנאהב אותו, שיהיה לנו טוב עם זה, שיהיה לנו עתיד טוב עם זה.. זה כן. ותפילות מועילות. נקודה נוספת קטנה, כשמתפללים צריך שיהיה איזה כיסוי, כיסוי לצ'ק הזה... בת רוצה באמת בן תורה אמיתי, בת רוצה שידוך טוב? תראי לבורא עולם שאת מתאימה את עצמך לזה, וזה עכשיו, לא הבטחות עתידיות... תראי לו עכשיו. תראי לו עכשיו.
איך בת שהיא באמת רוצה בית של תורה מתנהגת אנחנו יודעים. מה הנסיונות של התקופה אנחנו יודעים. כן, עם מה בנות מתמודדות היום אנחנו יודעים. ויש, וזה מתחלק. יש אותן בנות, לא פה, פה בנות מצוינות, אבל יש כאלה עם איזה קלות דעת, מרשות לעצמן... כן, נראה את הסרט במחשב, נחזיק מכשיר לא לגמרי כשר. לא פה, אני אומר יש תופעה כזאת. ואח"כ גם הבנות האלה מדברות היא רוצה בן תורה היא רוצה את הבחור הכי טוב בישיבה, זה שטויות. באמת שטויות. אם היא לא מתאימה את עצמה לזה אז מה היא מבקשת מה', מה היא עושה צחוק? היא עושה צחוק? את באמת רוצה אז למה את לא מתנהגת בהתאם? תראי לבורא עולם היום שאת מעמידה את עצמך ברף רוחני גבוה. מה שאת מצפה מהחתן שלך תראי לבורא עולם היום שזה מה שאת דורשת מעצמך. את לא מצפה רק ממנו. את מעמידה את עצמך ברף רוחני גבוה. תראי לו. תראי לבורא עולם. ותתפללי. אין ספק שהתפילות עושות המון המון המון ובעז"ה תזכו כולכן לזיווגים כאלה לפי החלומות לפי הציפיות הגבוהות תזכו לבני תורה אמיתיים.
שאלה פרקטית: מגיעה הצעה ויש דברים חיצוניים שהם לא בדיוק תואמי שאיפה שלנו האם אפשר להוריד על זה? אם זה מאוד קיצוני- כן. כן כי אנחנו לא מלאכים. אם זה משהו מאוד קיצוני משהו מאוד חריג שבת יודעת בוודאות שהיא תפגש עם הבחור זה דוחה אותה זה קשה לה היא לא תעמוד בזה אז חבל להתחיל את זה בכלל. באמת לא לגשת. אבל אם זה ב: לא יודע אם דקויות או.. אבל מדברים על הבחור שהוא מיוחד מאוד. שהוא טוב, שהוא איכותי, מאוד יכול להיות שתפגשי אותו ופתאום תראי; זה לא מפריע... זה לא מפריע. אז ודאי ששווה לנסות.
לדעתי צריך להתחיל בשאלה: מה אני מנסה להשיג עם הקריטריונים האלה? כלומר: במה מועילה לי בחינת המציאות דרך העדשה (או "גשטלט") של אותם קריטריונים?
כל ההגדרות, המאפיינים, והמילים שמתארות אותם, נמצאים בסופו־של־דבר אצלנו בראש, זאת הדרך שלנו להסביר דברים שאנחנו רואים או דפוסים וכיו"ב, בטווח רחוק של פלוס עשר שנים למעט מאוד דברים שאנחנו מדמיינים תהיה השלכה לחיים הזוגיים - לחלק כמובן כן אבל צריך להשתמש בהיגיון בריא כדי לחלק,
את אומרת שמדובר בתכונות מסוימות שמרגישות חסרות מתוך קיבעון ולאו דווקא מתוך היעדר כימיה / זרימה, כך שמצד אחד אני חושב שהשאלה הנכונה תהיה "מה בדיוק הקריטריון הזה בא לשרת", כלומר למה בדיוק הוא חשוב לי, ולמה אני בוחנת את האדם שמולי דרך העדשה הזאת דווקא ולא דרך עדשות אחרות לצורך העניין, והאם אני יכולה לנסח במילים קונקרטיות תשובה סבירה לשאלה הזאת, כלומר לא תשובה עמומה־אלקסיתימית,
במישור המעשי שינויים קורים בהדרגה, אין פתרון לקיבעון מלבד סקרנות זהירה שתעניק לך מספיק תחושת ביטחון בכך שאת לא שוברת לחלוטין את גשטלט ברירת המחדל
חשבתי על זה מה ההבדל בין 2 בחורים שלשניהם אותו חיסרון ולגבי אחד מהם זה לא יפריע לי ואצל השני כן
זה תלוי כמה רצון יש לי לצאת איתו
ולפי מה נקבע הרצון? (הרבה לפי הדמיון, אבל...) לפי כמה שהכרתי את הטוב שבו
אז אם הכרתי אותו קצת לפני ומשהו בו מצא חן בעיניי יהיה לי רצון וציפיה, אבל אם אמרו לי על החיסרון שלו לפני שהכרתי אותו וכשאני אפגוש אותו החיסרון יבלוט לי ישר אז ממש יהיה לי קשה לתת צאנס...
וזה מביא אותי למסקנה כמה חשוב לראות את הטוב ולחפש אותו וגם עצה שאחי אמר לי לחשוב מראש כאילו הוא מישהו שאני כבר מכירה.
למרות הכל זה ממש קשה לשים את החסרונות בצד כי זה תהליך שאולי יצליח ואולי לא ולכן צריך לברור טוב את החסרונות שמוותרים עליהם, ובחיפושים להתמקד בעיקר. לברר שיש את מה שחשוב לנו וככה היתרונות הגדולים יאפילו על החסרונות... בעז"ה!
"רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו" (ילקוט שמעוני תהלים לב).
כמובן מעשים רעים יכולים להטות את הביטחון.
הבעיה היא שקשה להבדיל בין ההשגחה להטיה קוגניטיביתshaulreznik
אם מישהו יחליט שה' מתערב בכל פרט בחיים שלו, הוא אכן ימצא תימוכין לכך. אלא מה, ברוב המקרים מדובר בהטיה, בדומה לנשים בהריון שמתחילות לשים לב לנשים הרות אחרות, ואז מגיעות למסקנה שעוד מעט יהיה פיצוץ אוכלוסין
התחלתי לצאת עם מישהי דתייה (מבית) והיו לנו שלוש פגישות מאוד נחמדות. מה שמפריע לי זה שאני לא מצליח להביא את השיחה למקום אישי / רגשי. סיפרתי על עצמי (גם דברים אישיים), ואני משתדל לדבר בפתיחות ובכנות, מהלב, אבל הבעיה היא שזה מרגיש לי מאוד חד צדדי. זה לא שהיא לא מדברת, רוב הפגישה היא מדברת, אבל זה תמיד מאוד אינפורמטיבי ולא אישי, גם כשהיא מספרת על עצמה. בשורה התחתונה - לא מרגיש לי אותנטי. חוץ מזה היא עושה רושם מאוד טוב. אני משתדל להנחות את השיחה למקומות יותר שאפשר יהיה לדבר בצורה יותר פתוחה ואותנטית, אבל זה לא הולך.
האם ככה זה אצל דתיים? כלומר האם יש כלל שדייטים צריכים להתנהל בצורה מרוחקת? צניעות?
אני ממש מנסה לשאול אותה שאלות לכיוון יותר אישי, לדוגמא על אנשים משמעותיים בחיים שלה, קשרים בין אישיים (לא זוגיים)... ואיכשהו התשובות שלה נשארות "חיצוניות", כלומר לא מרגיש שזה מגיע ממקום פנימי...
בלי קשר לדתיים יש אנשים שלא אוהבים לדבר רגשות. וכמו שאמרת יכול להיות שהם אוהבים לדבר הרבה אבל זה יותר סביב עובדות מה שנקרא תקשורת דרך פרוקסי. זה פשוט סגנון מסוים. אם חשוב לך שזאת תהיה בחורה שמדבר רגשות אותנטיים, חמה וקרובה וכיו"ב ואתה נתקל בסגנון הפוך אז תשאל לגבי זה, כלומר מטא־שאלה: איך את עם לדבר על דברים רגשיים / לחשוף את עולמך הפנימי כו'. גם לאנשים "סגורים" לא כזה נוח לצאת מאזור הנוחות שלהם ולא צריך להכריח אותם. יש גם כאלה שפשוט קשה להם אבל הם רוצים להיפתח וזה לוקח להם זמן. לכן יכול להיות רעיון טוב לתאם ציפיות מההתחלה
לא שיש לי בעיה עקרונית עם לא לדבר על רגשות, גם אני לא מדבר הרבה על רגשותיי. רק שפה זה קצת קיצוני, וזה נותן תחושה כאילו היא מסתירה את עצמה. וקשה להכיר ככה...
אם היו אומרים לכם שאתם תתחתנו בגיל מבוגר אבלחסדי הים
תולידו בן מיוחד שיאיר את כל העולם בצדקותו, הייתם מסכימים?
למשל האבות שהולידו בגיל מבוגר, ושרה, יוכבד וחנה, ורבקה בת 40, אם זה נחשב מאוחר.
אני לא אומר בגיל המופלג שלהם, כמו אברהם ב100, יוכבד וחנה ב130.
אלא גיל יחסית מבוגר לימינו, אבל יוצא צדיק שמאיר את כל העולם ומשפיע לדורות, כמו יצחק ויעקב, והשבטים, ומשה ושמואל. ברור שלא בדרגה שלהם, אבל צדיק גדול לימינו.
בנוסף, רואים מהגמרא הזאת הפוך, כי סברת חזקיהו שאם יהיה לי ילד רשע זה לא יהיה מצוות פריה ורביה, וכמו שמשמע מרש"י יבמות סב ע"ב: "היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים". "אי זה יכשר - איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים:".
זאת אומרת שמשמע שבגדר מצוות פריה ורביה שיהיו צדיקים.
רק ישעיהו אמר לחזקיהו אתה לא יודע בטוח מה יהיה, ולכן תתחתן.
אבל אם היה יכולת לדעת בוודאות, אז יש סברא שהוא יצטרך לחכות לצדיק.
ברור שלא צריך צדיק שיאיר את העולם, אבל שאלתי ברעיון.
וספר הכתוב שעם היות שאברהם הוליד את יצחק והיה תאב לראות בנים לבנו הנה יצחק לא לקח אשה עד היותו בן ארבעים שנה והיה זה לפי שכיוון ראשונה להשלים את עצמו בשלמות האנושי קודם שיוליד בדומ' לו כי הנה עם היות שארז"ל בן י"ח לחופה לא אמרו זה אלא להודיע כי בהיותו בן י"ח שנה כבר הוא בעל כח ראוי להוליד בנים אבל לא אמרו שאז יקח אדם אשה. כי הנה האשה כשיקחה אדם בבחרותו תטה את לבבו ותכניעהו יותר מדאי צא ולמד משמשון עם נשיו שהנה היו בעוכריו ומשלמה כי נשיו הטו את לבבו ולמה נבקש עוד והנה אבינו הראשון אמר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל ולכן אמר ראש החכמי' בחכמתו (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמי' לבה אסורים ידיה טוב לפני האלדים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה ולהיות לקיחת אשה סכנה עצומה צריך סיוע אלדי והתישבות השכל ותבונה רבה להמלט ממוקשיה וכבר אר"זל שלכן אמר הכתוב מי האיש אשר בנה בית ומי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה לפי שראוי לאד' שראשונה יתעסק בקנין הבית ובנינו ואחר כך בנטיעת הכרם ובאחרונה בלקיחת האשה הנה מפני זה נתעכב יצחק מלקחת אשה עד ארבעים שנה כדי שיעבור תגבורת הבחרות ותכבה רתיחת דם הנערות ותאות המשגל ויהיה אז החומר היוצא להולדה יותר מוכן לקבל צורה שלימה וכבר אמרו חז"ל שעשו עשה כזה לקחת אשה בן ארבעים שנה להראות עצמו כשר".
אני לא אומר שזה נפסק להלכה אבל זה כיוון מאוד מעניין.
"תתחתן בגיל צעיר ויהיה לך בן רגיל לחלוטין" מול "תתחתן בגיל מבוגר ויהיה לך בן צדיק יסוד עולם", הייתי בוחר באופציה הראשונה, מטעמים תועלתניים ביותר: מעדיף להיות בן 70 עם ילד שבמקרה הצורך יוכל לעזור לי, מאשר עם ינוקא שאני צריך לטפל בו.
חוץ מזה, כל התפיסה הזאת של "צדיק שמאיר את כל העולם" נראית לי מאוחרת במיוחד, לא מצינו לה זכר בתנ"ך.
התכוונתי בדיוק כמו בתנ"ך, כמו שהבאתי דוגמאותחסדי הים
לאישי התנ"ך הצדיקים שנולדו בגיל מבוגר להוריהם, והשפיעו על מהלך ההיסטוריה.
יום אחד מופיע לו בן אדם שאומר: "תפסיקו לסגוד לאלילים ובמקום זאת תפללו לא־ל אחד". נו שוין, האם זה אומר שכל עובדי האלילים הזדעזעו, שברו את הפסלים והצלמים והצטפרו אל אברהם ושרה? לא ממש, עבודת האלילים המשיכה להתקיים במשך אלפי שנים. אז כן, בדיעבד הנצרות התבססה על המונותאיזם היהודי (למעט קונספט השילוש התמוה), אבל אין זה אומר שבדורו של אברהם הוא נחשב למקבילה של הבעל שם טוב
זה שהרבנים לא יוצאים נגד אפלקציות להכרויות ואתרים לדייטים במגזר הדתי-לאומי.
לדעתי, זה צריך להיות -רק- דרך שדכנים, חברים ומשפחה.
זאת אומרת, אם אני,
בתור...-מסתכל לצדדים ובודק שאף אחד לא רואה-, כהן מוסמך, אמנם חילוני-מסורתי, אבל עדיין כהן...
חושב שזה לא מסתדר לי שדתיים מתפללים 3 פעמים ביום, מברכים לפני כל שתייה ואוכל, שומרים נגיעה ועוד מיליון דברים שלא עולים לי כרגע..
נכנסים לאפלקציה בסלולר או לאתר ופשוט יושבים וגוללים ומסתכלים על תמונות של בחורות ושולחים הודעות ומקשקשים
כמו אחרוני החילונים בת״א....
אז...משהו כאן לא הגיוני....
ועוד ראיתי משהו עם בינה מלאכותית וסטטיסטיקות...מה נסגר ? הלו... ?
אתם בטח שואלים, לאן אני חותר ?
אוקי אז ככה ( אני רציני -מאוד- בקטע הבא, אמנם הקטע הקודם לא היה משהו אבל תנו צ׳אנס. -תאמינו-) :
צריך שהרבנות הראשית, תיצור מרכז שידוכים -מרכזי-.
ושם ידעו -בדיוק- כמה שידוכים כל בן אדם עבר, וכמה זמן נמשך כל שידוך.
שיהיו שידוכים -כשרים-. כן כן.
זאת אומרת, אם יש רישום מדוייק כמה פעמים בן אדם התחתן והתגרש כדי למנוע בעיות...
אז מה הבעיה שיהיה רישום כמה פעמים הוא יצא לשידוכים ועם מי ואולי גם...מה הסיבה שלא התאים...וכו׳
כי צריך להבין משהו בסיסי,
אם המגזר הדתי-לאומי משתמש באותם כלים של המגזר החילוני
אז גם יהיו את אותן בעיות...ואני לא רוצה לפרט מה הפוטנציאל של הבעיות.
צהריים עכשיו. יום ראשון. אני מעדיף אוירה חיובית.
מה בעצם אני שואל ?
מי הרב הכי גדול כרגע של הציבור הדתי-לאומי ? ״המלך״ ?
אני מתכוון לשלוח אליו מכתב מסודר ולעצור את זה, כי לא ראיתי שזה עולה אפילו לדיון ( עלה ?)
נקודה אחרונה.
אני דווקא כן בעד שתהיה -אפשרות- למגזרים השונים לצאת לשידוכים ביחד (מסורתיים,חרדים ודתיים).
לדעתי, זה מה שיביא בית מקדש. זאת אומרת, לא כל אחד בקבוצה שלו, אלא כולם מעלים אחד את השני ומחזקים אחד את השני ובונים את עם ישראל, כי לכל מגזר יש את החסרונות והיתרונות שלו (תהיו בטוחים שיש...מגיב מספר 3 ״אין חסרונות במגזר הדתי-לאומי״ חה חה חה)
אז זה שאני יוצא נגד אפלקציות ואתרים, יכול להראות כאילו אני פועל נגד זה. אז לא. אני רק חושב שצריך לעשות את זה בדרך הנכונה. רישום שידוכים ברבנות הראשית. מקום -אחד- לכולם. שידוך -כשר-
שלב השאלות שאלה : לא הבנתי. אז בעצם אתה רוצה שדתיים יפנו למרכז השידוכים הכשרים ברבנות הראשית שיקום בעזרת השם ולא לברוקולי ?
אתה לא מתבייש ? זאת התודה שלך על זה שבכלל מאפשרים לך לקשקש כאן ?
תשובה : הפוך. ברוקולי תהיה רשומה במרכז הזה. וידעו באיזה שידוך היא השתתפה וכמה התחתנו דרכה. אם היא טובה במה שהיא עושה, יפנו (yafnu) אליה -יותר- אנשים
אבל הכל יעבור דרך מרכז השידוכים הכשרים ברבנות הראשית (צריך שם יותר קליט, אם מישהו בתגובות יציע משהו, זה יעזור מאוד)
שאלה : כל המידע יהיה גלוי לכולם ? תשובה :לא נראה לי. צריך לתכנן את זה בצורה מסודרת. אני רק הכהן שנותן את החזון (מגיב מספר 7 זה בצחוקקקקקקקקקקק אל תתרגש מזה שאני כהן) ישראל, יתכננו את זה בדרך ההלכה, בדרך הכשרה, בצורה כזו שזה יהיה אופיטמלי לכולם מצד אחד, מצד שני איפה שצריך פרטיות תהיה פרטיות
אבל כן, ״בצד השני״, מישהו ידע את -כל- תמונת המצב :
מי הליצנים שמבזבזים כאן את הזמן לאנשים. מי השדכנים שמקשקשים יותר מדי ולא מביאים תוצאות
מי צריך יותר עזרה ותשומת לב (לפי שבכלל שולחים אותו לשידוך נוסף)
איך שכתבת על האתרים באמת נשמע ממש לא טוב.. יש חלק שאני מסכימה בו. אני חושבת שיש קצת בלבול בעולם הדתי שלפעמים אנחנו ''מלווים'' רעיונות מתרבות המערב (בכוונה לא אומרת מהעולם החילוני, כי המקור הוא לא שם אלא בתרבות המערב) והופכים את זה ל''כשר'' כדתיים. אבל יש בזה בעייתיות מסויימת כשבחור גולל ורואה מלא בחורות. יש בזה חוסר צניעות לדעתי. (בלי תמונה זה משהו אחר).
בכללי, אני לא נגד האתרים. אני כן חושבת שאיך שזה מתנהל היום- זה לא יעיל ולא חכם. א'- יש כמות עצומה של רווקים ורק מלהיכנס לאתר אתה מרגיש בהצפה ואימלה מה עושים פה.. וב'- יש חוסר צניעות בבחור שרואה כל הזמן תמונות של בחורות. זה מקהה את הרגש ובטח שאת הצניעות.. לדעתי חכם יהיה יותר אם בני משפחה יהיו אלו שיסננו ויבחרו בני זוג פוטנציאלים עבור הרווקים שבמשפחתם (אני יודעת שיש יוזמות כאלה..). ככה גם תהיה שמירה על הצניעות וגם סינון עבור הרווק/ה.
ולגבי זה שיהיה 'מרכז שידוכים ברבנות הראשית'- אתה מציג תמונה של עולם מתוקן שהלוואי שהיה קיים.. כל אחד שיהיה מעורב בניהול של זה יביא את האג'נדה שלו ואת האמונה שלו איך דברים צריכים להתנהל.. וקשה לי להאמין שיצליחו לאחד את כל הדעות למשהו אחד שיעבוד ותהיה הסכמה בין כל הצדדים. הלוואי והעולם היה מתוקן, וכולם היו ישרים והוגנים, והצדק היה קורה. אבל לצערנו זה לא המצב..
ואני מסכימה שהיה יעיל אם היה 'מעקב' כמובן מרצון ובשיתוף פעולה של הרווק/ה שמבררים למה עד עכשיו הקשרים שהיו לא צלחו ומה אפשר ללמוד מזה.. יש חלק שעושים בינם לבין עצמם את החשיבה הזאת וחלק שלא עובר להם בראש לעצור רגע ולחשוב.. לכן מאוד חשוב בעייני שתהיה הכוונה גם בזה.
חוץ מזה, יש רבנים שאינם מעודכנים (אני זוכר היטב את ההתנגדות שקמה כשביקשו מהרבנות הראשית להקים מאגר נתונים ממוחשב על מנת שרווק לא יצטרך לפתוח תיק במקום מגוריו, אלא בכל סניף של הרבנות).
שדכנים זאת תופעה מאוחרת יחסית, אבות אבותינו, כידוע, פשוט הלכו והתחתנו עם קרובות המשפחה שלהם, ואילו בני שבט בנימין היו חוטפים בחורות אקראיות
אז זה לא הכי רלוונטי - כי הבינה מלאכותית בכלל לא עובדת על תמונות!
לא כל הפלטפורמות לדת"ל מתבססים על הצד החיצוני. אלגו, לדוגמה, בוט הבינה מלאכותית, מציע הצעות על סמך הבינה מלאכותית, ואם יש התאמה שולח את הפרטים, ורק אם תבקש לראות תמונה של המועמדת הספציפית - תקבל (בהנחה שהיא סיפקה אחת כזו). אבל בשלב ראשון - רק הפרטים, ורק של אחת רלוונטית.
לא אומרת שאין בעיות, לא אומרת שאין פלטפורמות שכן מתבססות על זה, אבל גם אם כן -
אני לא חושבת שזה כמו "אחרון החילונים בתל אביב", כי כאדם דתי, המעשים שאני עושה הם אחרים לחלוטין. מה שמניע אותי זה משהו אחר לחלוטין. אולי המעשה הפיזי של שליחת הודעה היא אותו הדבר, אבל היעד ו'כללי המשחק' שונים לחלוטין.
לגבי האתרים - באמת פריצקעס, הזכירו כאן את מה שאמר הרב מוצפי שליט"א בנושא, ראיתי סרטון של הידברות שענו לו אבל בינינו כולם יודעים איך זה נראה וגם אם אין שם בעיה טכנית של פריצות במובן של תמונות בעייתיות, לא קוראים לזה צניעות,
לגבי פרויקט מרוכז - יש שירותים שעובדים טוב במרוכז (משטרה, מכס, כבישים), יש שירותים שלא,
בנוגע לשידוכים לא נראה לי שהגודל הוא קובע, עם הגודל באה האנונימיות ולדעתי בהקשר הזה אנונימיות לא מועילה
אפשר לנסות לדבר אבל איפה שבן אדם נמצא שם הוא נמצא אי אפשר לשנות את זה, אין לנו שליטה על זה, כל אחד צריך לעבור את הדרך שלו. ולכל אחד יש את המקום שלו (ואת האחד/ת שלו).
אם זה יפריע לי שיש לו שגעונות במוח תלוי מה זה, גם לי יש שגעונות מסויימים, השאלה אם השגעון שלו זה משהו שמפריע לי
אבל רק שאלה על השאלה, אם אני עומדת בקריטריונים למה שאני אדע שהוא מתעקש על זה...?
עדיף שכל אחד בעצמו ישים לב למה חשוב לו ומה פחות, מאשר שנתעסק אחד בחסרונות של השני.
אם בנאדם נמצא בעמדה שבה הוא יכול להשפיע על אדם אחר אז הוא יכול לעשות זאת בדרכי נעם
אם השאלה היא בעצם כלפי האדם עצמו -
הכי חשוב שאדם יהיה מודע לעצמו. אם הוא הוא אומר "זה לא דבר שחשוב אובייקטיבית אבל אני מתעקש על זה" אני יכול להעריך אותו על הכנות, שהיא לא דבר מובנת מאליה בכלל.
זהו חסרון, אין ספק. השאלה מה אפשרות לעשות עם זה ולתקן. אם הוא ימצא ותתמלא לו הפנטזיה אז מעולה. אבל אם לא - אולי הוא יתקע וזה חבל, בעיקר לו..
בכל אופן, אין משהו מסויים שאני חושב עליו. כולנו חיים מדמיונות, מי יותר מי פחות. אצל אחד הדמיונות יהיו בתחום כזה אצל השני בתחום אחר.
החסרון הזה ובכללי, רוב החסרונות, לא צריכים ממש לצבוע את האדם כולו שיהיה אפשר לומר עליו משהו כולל על אישיותו.
- לקראת נישואין וזוגיות
