פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 77)

מעניין אם מישהו ביצע מחקר לנסות להבין מה הסיבה והתוצאה וכיצד כל חלק משפיע כי סביר להניח שיש הדדיות.

בכל מקרה זו טענה טובה

נישואים מביאים עבודה קשה זה לא אומר שזה רע

של האדם מתמלא- לא בהכרח מביא לו אושר. הגיוני מאוד..

ולשיטתו, למה אדם מאושר בכלל רוצה להתחתן אם לא בגלל שזה דבר שיוסיף לו אושר?

רק כי זה חלק מהמערכת הביוכימית שלו שמתוכנתת להתרבות ובימינו זה נעשה בעיקר תחת מסגרת של נישואין?

אבל אז זה מאוד מוזר כי יוצא שיש באג רציני במערכת הביוכימית שלו בעצמו שגורמת לו להעלות שאלות שימנעו מאנשים להתרבות.

כשהוא מפרט על מערכת ביוכימית עליזה או לא, זה חלק מהסבר ארוך איך היא עובדת.

הוא אומרת שרגעים של סיפוק או של תקלות מעלות או מורידות את הרמה של ההורמנים שמספקים או מדכאים אותנו באופן זמני בלבד. גם שינוי בחיים שלנו, בסוף מתרגלים אליו ואז רמת האושר חוזרת היכן שהיא בדרך כלל, תלוי בבן אדם.

אצל רווק אלו לא "רגעים של תקלות", זה מצב מתמשך של כאב חזק שמורגש ביומיום. ממילא כשהכאב חולף (גם אם הנישואין סבירים ותו לא) אובייקטיבית החיים שלו יותר מאושרים.

כמו אדם שהייתה לו מחלה מסויימת שחלפה- החיים שלו יותר טובים ומאושרים גם אחרי שהתרגל להיות בריא והפרפרים של "איזה כיף אני בריא" כבר עפו להם.

כנראה שההבדל בין הגישות הוא ביחס לרווקות ולחיים בלי אהבה, דבר שתלוי הרבה מאוד בחינוך ובתרבות שאדם חי בתוכה ולא רק במערכת הביוכימית שירש מהוריו (שגם כנראה הייתה אחרת ממה שהם ירשו מהוריהם בעקבות שינויים אפיגנטיים שהתרבות הכניסה בהם).

בתור סבל שהולך וגובר מיום ליום באופן אקספוננציאלי

מה זה "חיי נישואין כן מביאים אושר"? יש אינספור פרמטרים שיכולים לתרום לזוגיות או לאמלל אותה (אפשר להתחתן עם אלים/ה, טיפש/ה). זה כמו שמישהו יטען שמעבר לארה"ב בהכרח יביא לשיפור במצב הכלכלי: זה בהחלט נכון אם המהגר היה רופא בארץ מוצאו, מדבר אנגלית רהוטה, הוציא רישיון בארה"ב, התחיל להשתכר יפה, שכר דירה בשכונה מבוססת ועוד ועוד. מאידך, אם הוא היה ונשאר שוטף כלים חד-לשוני, מצבו יהיה בכי רע בכל מדינה שהיא.

כנ"ל ההפרכה הנ"ל היא לא יותר מסתמית. איפה סקרים, מחקרים וגרפים? המחבר לוקח את טענת איש הקש ומפריך אותה בטענות נגד שלא משכענות במיוחד. "אנשים שנולדו עם מערכת ביוכימית עליזה" אולי לא יסתפקו באישה החוקית שלהם, אלא יחפשו ריגושים מהצד, מה שלא בדיוק יתרום למעטפת האושר מסביב לחיי הנישואין. 

ואם החלטת לבטל את החתונה עם כל הכאב והצער שבדבר ראית שמשהו שם לא עובד משהו לא מסתדר

אז כנראה שטוב עשית כי מה היה עדיף?      להתחתן ולהתגרש ? אז עצרת את זה בזמן.

זה הופך אותך לאדם רשע כי אתה רוצה שיהיה לך טוב בחיים? לא. וגם אם נרצה קצת לדייק, עשית גם לה טוב, גם אם לא לטווח הקצר..בוודאי לטווח הארוך, כי אישה שחיה עם מישהו שלא טוב לו איתה, היא מרגישה את זה אז הייתה נשואה בצער ואז מה ?

לגבי הבחורה, מבין אותך לגמרי, מצב לא נעים בכלל, הייתי רוצה להגיד לך אולי לנסות לדבר איתה, רק שניכם כמובן, אבל אני לא בטוח שכרגע זו עצה טובה..אולי כן אם אתה מכיר ויודע שהיא תוכל לשמוע גם בלי לקבל, אולי יקל ממנה קצת את הכאב.

והעצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה רק להתפלל לבורא עולם. ולהודות לו על הכל.

גם תשתף את החברים והמשפחה שלך בקושי שלך. נראה שאתה צריך הרבה הרבה תמיכה במצב שנקלעת אליו .............................

כמה סימבולי 11.9

ואכן המחשבות על הרמה הדתית וההתפשרות עברו גם כן..

שזו הסיבה שגלגלת את המהלך הזה (שאחר כך ביטלת) מלכתחילה.  אני מצטרך להמלצה מעליי ללכת למישהו שיעזור לך לדייק את זה.

העניין הוא שאתה מרגיש אשם / פושע כלפיה כשבעצם כל מה שרצית היה לעשות טוב לעצמך. הן שהצעת לה נישואין והן כשביטלת בסוף בכאב רב מאוד. 

ויש שם כנראה עוד מנגנון מאחורנית. מרגיש לי (בלי הוכחה, אבל אולי אתה תדע לענות לי) שמראש הלכת על המהלך הזה לא שלם בגלל הפחד שלך לפספס ושלא יהיה יותר טוב.  שווה לעשות את זה.

לחילופין, אם לא טיפול, שב מול קובץ טקסט או נייר ותכתוב לפחות 5000 סימנים על מה אתה מרגיש, מה היה שם ולמה היה צריך לבטל בסוף. מבטיח לך שתופתע.

אני מדבר על השלב שבו הקשר הזה התחיל להתקדם. תתחיל משם. תנסה לכתוב לעצמך מה היה שם ומה אתה מרגיש שם ולמה.

אפשר לנסות לחדד קצת, כדי להבין?

האם הלכת לטיפול או לאימון?

ובאיזה אופן הטיפולים הובילו אותך לשם?

וקצת לגבי שאר הדברים..-

הגיל הוא בהחלט מאתגר. וקשה לראות את כל החברים נמצאים במקום שבו אתה רוצה להיות. שבו אתה (לכאורה) אמור להיות.

וכן, יכול להיות שצריך להתפשר, אבל

א. לא בטוח שנכון להשתמש במושג פשרה.

ב. לא בטוח שהדבר הראשון שנכון להתפשר עליו הוא הרמה התורנית.

נראה לי שרוב האנשים לא נמצאים במקום התורני והרוחני שבו הם רוצים להיות/ מאמינים שהם יכולים להיות. השאיפה היא שהמתח בין הרצוי למצוי יהיה כזה שידרבן אותנו להתקדמות, ולא כזה שיגרום לנו לייאוש שישבית אותנו.

כשהפער הוא גדול מדיי נוצרת תקיעות, וכתוצאה ממנה תסכול ובאסה על עצמינו..

יכול להיות שכדאי להיעזר במישהו כדי לשנות את המחשבה הזאת.

בא לי למקד ולשאול מה ההכשרה המקצועית של אותו מאמן/ יועץ שהלכת אליו..?

זה לא נאמר מתוך זלזול, אבל אני כן חושבת שלפעמים למטפל יכולה להיות ראייה יותר מערכתית ורחבה מאשר למאמן, וגם יכולת אבחון טובה ומדויקת יותר.
אולי גם מכאן ה"כוויה" שלך..

ולשאר התגובה שלך-

א. הכוונה הייתה שלמושג פשרה יש קונוטציה שלילית, והיא יוצרת תחושה של ויתור שבא על חשבוני, או אפילו ויתור על עצמי. ועם דיסוננס פנימי קשה למצוא(;

ממה שכתבת עכשיו, על לנסות להתעסק בדברים הטובים האחרים, יכול להשתמע גם סאבטקס ש'צריך לנסות להתעסק בדברים הטובים האחרים, תוך התעלמות ממה שמפריע לי'.

גם זאת לא דרך נכונה. אם כבר, זאת דרך לפיצוץ..

השנקל שלי הוא לנסות להתמודד עם הדברים שהם לא 100 מבחינתי (לא בקטע של 'בכל מחיר' גם אם זה כולל סבל בדרך)- לנסות להבין את הטוב שנלווה אליהם (ולרוב יש) ולבחון אם X עדיין נראה גרוע כ"כ כשהוא בא עם Y, ואם היית מוכן לוותר על X במחיר של ויתור גם על Y וכו'.. לבדוק את היכולת שלך להתמודד עם אותם הדברים שהם לא 100 (מבלי לשמור בבטן), ולנסות לראות את האדם שמולך כמכלול (ולא להפוך את מה שלא 100 מבחינתי למהותו של האדם).

ב. השמועה אומרת שמספיק הרהור תשובה כדי שתוכל לקדש אישה על דעת זה שאתה צדיק גמור..(;

אז ההתלבטות אם אתה צדיק קטן או גדול היא משהו שאפשר להניח רגע בצד (למרות שנראה לי שכן שווה לשים על זה את הדעת אם אתה מאפשר לאמירה הזאת להקטין אותך או למנוע ממך לחפש את מה שנראה לך שנכון לך)..

מאיפה אתה מקבל הצעות?

וגם לא נעימה.

אני שמחה לקרוא שאתה נמצא בטיפול, ומקווה ששם אתה מקבל כלים להתמודד עם החוויה המאוד קשה הזו.

כפי שכבר כתבו לך, לרשעות אין קשר למצב הזה, והוא עדיף בעשרות מונים על פני מצבים אלטרנטיביים שיכלו להתפתח.

אני מקווה שאת הביטול עשית בצורה הרגישה ביותר שאתה יכול כדי לנסות לצמצם את הפגיעה, ומעבר לזה אין הרבה מה לעשות - ההחלטות שלנו כאנשים בוגרים הרבה פעמים יכולים לפגוע באחרים, ואנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות. זה חלק מהחיים הבוגרים שלנו.

אבל קח בחשבון שזה אפשרי להשתקם. מסתובבים לא מעט אנשים בעולם שחוו ביטולי אירוסין, ביטולי חתונה, גרושים - שהשתקמו מתוך השבר וחיים חיים מלאים ומספקים. אולי אפילו כדאי למצוא אחד כזה בסביבתך ולדבר איתו. לדעתי, הגיוני שאתה חושב עליה הרבה, היא היתה חלק דומיננטי מחייך. והשיטה הכי טובה שאני מכירה כדי לצמצם את זה, זה להעסיק את הראש במשהו אחר. האם הימים שלך מלאים?

מאחלת לך הרבה כוחות, ושתזכה לגדול מתוך המשבר הזה.

 חשוב לי להדגיש כמה דברים:

א. אתה אולי לא צעיר, בן כמעט 28, אבל אתה גם לא כזה מבוגר.

ב. זה שהחברים שלך נמצאים במקום מסוים בחיים שלהם, לא אומר שגם אתה צריך להיות שם. 

ג. לגבי התפשרות, מעתיקה דברים שכתבתי בעבר:

התפשרות. זו מילה קשה בעיניי בהקשר של בחירת בן זוג. זה כאילו להגיד, הייתי מעדיף מישהי אחרת, אבל מה לעשות, נתקעתי איתך. (מכירים את התבניות האלה של הכרטיסים? יש איזשהו נוסח שבו אחד הסעיפים זה 'עד איזה גיל מתפשר', וזה ממש מטריף אותי).

הגישה שלי היא לנסות לא לבנות לי בראש תמונה של האדם האידיאלי שאותו אני מחפשת. ככה אני לא צריכה להגיד שאני מתאכזבת כי אין לו עיניים כחולות. כשאני מחליטה לצאת עם מישהו שחסר לו משהו שהייתי רוצה שיהיה לו, אני מבינה שזה פרט מתוך התמונה הגדולה, ושדברים אחרים בתמונה הגדולה, שאני מעניקה להם הרבה יותר משקל וחשיבות, הם שמכריעים את ההחלטה אם לצאת. לא כי אני מתפשרת, אני כי אני מתעדפת את הדברים שנראים לי חשובים באמת. אני חושבת שהדיוק במילים פה חשוב.

אם מישהו יוצא איתי כי הוא עושה טובה - אז שיוותר מראש.

אני מאמינה שצריך לצאת רק אם יש כאן פוטנציאל אמיתי לחתונה.

ד. לגבי הרמה הדתית שלך, אם אתה לא מרוצה מהמקום שאתה נמצא בו - האם אתה עושה משהו כדי לשנות את זה? האם אתה עובד על עצמך?

ה. לעניין הרגשת התקיעות, האם אתה עוסק בזה בטיפולים?

תן לעצמך זמן לעכל את זה ואל תדאג עכשיו עם מי תצא, גם ככה נפשית אתה לא פנוי לזה אלא אם כן יש פה בעיה.

המון בהצלחה 

עדיף לבטל חתונה מאשר עוד X שנים להתגרש, עם כל ההשלכות המשפטיות

עברתי בדיוק את מה שתיארת מהצד של הבחורה, ביטלו לי אירוסין ממש באותו התיאור שאתה כותב. כי הוא הבין שזה יהיה יותר טוב לשנינו

מה שיש לי להגיד לך זה שבעיקר, גם אם אתה אשם בכך שרצית ואז ביטלת, אחרי זמן מה ברוך ה' הדברים חולפים, הנפש מתרפאת, גם אצלך וגם אצלה. אם ביקשת סליחה ככל האפשר (אני מניחה שאתם לא מדברים, אז אפשר אולי להעביר לה מכתב)

אין הרבה מה לעשות חוץ מלהניח לזה, לתת לזמן לעשות את שלו. להתפלל עליה למצוא זיווג אמת.

זה שאתה תסחב את האשמה לא יעזור לה ולא יחסוך את הצער ממנה. תתמקד בלעזור לעצמך, בחשיבה איך אתה לא מגיע שוב לאותו מקום חלילה.

ואם אתה לא בקטע של טיפול כרגע, תנסה אולי לקבל חיזוקים ושיקופים מאנשים הקרובים לך שאתה סומך עליהם.

מתאים לך לשתף (בטח זה קשה אז בקווים כללים, מה שמרגיש לך נכון), מה היתה הסיבה לביטול?

במקום בו אתה נמצא עכשיו הכל עוד טרי וכל המחשבות האלה היאוש והרגשות הקשים ממש הגיוניים לסיטואציה.עכשיו זה הכי קשה!

תחזיק בראש שהתקופה הזו תעבור והזכרונות והרגשות והמחשבות קצת ידהו עם הזמן ולא יהיו בעוצמה הזאת

כתבת שאתה מרגיש רשע כי פגעת בה,אבל תנסה להפריד .אם עשית את הביטול מתוך מודעות לפגיעה שלה כנראה שהיית הכי רגיש שיכלת בהתאם לסיטואציה (ואם אתה מרגיש שלא אז בהחלט יש מקום להתנצל בפניה) וכנראה שיש פגיעה שלאו דוקא נגרמה ממך כלומר מהדרך בה עשית את זה אלא מעצם ההחלטה שלך

קצת כמו דחיה,סרוב שמקבלים בדייט שהיא לגיטימית אבל יכולה בהחלט לפגוע, רק בעוצמה גבוהה הרבה יותר כי יש פה הרבה יותר ברמת הקשר

נשמע שאתה שלם עם ההחלטה וזה עוגן שיכול לחזק אותך. בסוף אף אחת,כולל היא, לא היתה רוצה באמת לחיות עם גבר שלא מעוניין בה או לא חושב שיהיה לו טוב איתה ולא משנה מהן הסיבות

תתן לעצמך את הזמן ואל תיפול למחשבות על ויתורים,זה רק מתוך היאוש שלך כרגע

זה יעבור

אבל עם פחות "םםםםם".

ואלה שנשארו או מופיעים הם כבר חבר׳ה פחות איכותיים

(נראלי שאיכותיים יותר מתאר את התחושה מטובים)

כתבתי באיזו קבוצה סגורה שאשמח לשמוע רעיונות לשידוכים עבור כמה בנות ובנים, מיד קפצו עליי עם הודעות שמחפשות לבנות ורצו לשמוע על הבנים, ואף לא הודעה אחת הפוכה. (שמעתי פעם סברה שזה קשור לכך שבנים נפגשים יותר עם בנות צעירות מהם ובנות נפגשות יותר עם בנים מבוגרים מהן. מכיוון שכל שנתון גדול מקודמו לבנים יש יותר מבחר. ואולי זה גם קשור לעד כמה כל אחד פעיל ומשתף את הסביבה בחיפושים)

- יצאתי עם הרבה אנשים, למה שהפעם יהיה אחרת?

- שוב זרקו אותי אחרי פגישה אחת\שתיים\שלוש

- שוב צריך לעשות את כל הרוטינה של להתכונן לדייט, לספר על עצמי, לשמוע עליו, ואז שהוא ייפרד ממני - לפתח ציפיות ולהתייאש

- אני לא מספיק טובה\ראויה\יפה\בטחון עצמי...

- אם כשלתי כל כך הרבה, אולי זה כי אני אדם לא זוגי

- אם כל הצעירים מסביבי מצליחים להתחתן בקלות, כנראה שמשהו לא בסדר איתי

- רק אם אני אשיג X, מישהו ירצה אותי - X יכול להיות ביסוס כלכלי, משקל מסוים וכו'

- טוב לי בבדידות שלי, לא צריך מישהו אחר על הראש

- מפחיד לראות חברים שהתחתנו והתגרשו, למה להתחתן בכלל אם רוב הסיכויים שלא נחזיק

- איך זה שכל מי שמציעים לי\שאני יוצאת איתו הוא כזה מוזר? איפה כל הנורמלים?

- לקבל 'לא' תקופה ארוכה

- אנשים אחרים מסביבך נותנים לך עצות\סגולות

- כל אירוע סביב לוח השנה הדתי - משבת ועד פדיון הבן יכול להיות טריגר למחשבות שליליות

- אנשים שמבקרים אותך על זה שאתה לא נשוי כי אתה לא רוצה\משקיע\עושה מספיק

- אני כזה דפוק, למה שמישהו אחר יאהב אותי בכלל?

איך זה שכל מי שמציעים לי/שאני יוצא איתה היא כזו נורמלית? איפה כל המוזרות?

אבל כן, עם הנורמליות הרגילות קצת קשה לי להסתדר. 

לא מרגיש בנח לפרט כאן את סוג המוזרות הספציפי שאני מחפש

אם יש לך רעיונות למשפטים ומצבים מייאשים אשמח לשמוע

ב"ה!

נולדו ילדים בגיל מבוגר.

עם ישראל מעל הטבע.

ודרך אגב, רובם מיואשים חלקית. כלומר, עייפים, מתנהלים לאט ולא בצורה יעילה.

וגם אצל שרה אמנו לכאורה היה קמצוץ ייאוש כשהיא צחקה. 

כאן

ואולי אתה יכול להביא לך עזרים= ספר או חומר קריאה אחר (עלונים) ולהשתתף באופן פעיל במה שאתה מרגיש נוח איתו.

(מעניין שאתה כותב על שבת חתן ואני מרגישה כמו בשבוע שבע ברכות...)

תפילה שיעור קבוע לימוד וכו'

זה לא שאני לא יכול ללמוד שם, פשוט זה יהיה אחרת וספק אם אלמד אם להיות כנה.

וגם עוד כל מיני סיבות אישיות שהן נראה לי הכבדות יותר.

אני בכללי מרגיש בכמה שנים האחרונות שלמשפחה הספציפית הזאת אין לי רצון אמיתי להיות חלק מהם, ואם אהיה שם זה נטו בשביל לכבד את זאת שמתחתנת כי בשונה משאר המשפחה היא אדם באמת באמת טוב ומגיע לה את כל הטוב שיש לבורא לתת.

כדאי להתייחס לשבת הזאת כאל ניסיון או "אתגר"- איך אני מתמודד עם מצב שאני צריך להיות בו שלא ברצוני?

או- הקב"ה כיוון אותי / גילגל כך שבהשגחה פרטית שאהיה  מקום הזה , מה אני חושב שהוא  רוצה ממני עכשיו? כתבת שיש לך סדרי לימוד קבועים. וודאי שיהיה לתועלת אם תלמד (וגם זה יוכל להיות לך עוגן כדי שתוכל להרגיש ביטחון בעצמך וביכולתך להתמודד עם מקום חדש/לא מוכר)

או- איך לעשות מה"לימון" לימונדה?

תמצא שלושה דברים שבגללם אתה חושב שבשבת הזאת אתה תצליח "להחזיק מעמד" או למקסם את התועלת של השהייה במקום ההוא

ואם זה לא עוזר - אולי יועיל לכוון לשם ייחוד... הריני בא לקיים מצוות כיבוד הורים / שמחת חתן וכלה.

דבר אחרון- אף אחד לא באמת יכול להכריח אותך להיות במקום שאתה לא רוצה

היחיד שמנהל אותך, קובע איך אתה מרגיש (בעקבות כל סיטואציה) זה אתה .

לכן כדי להקדים 'תרופה למכה' וכדי למנוע נפילה של מצ"ר כדאי לך לחשוב לעצמך, למצוא בתוכך איך לגייס משאבים לטובת העניין הספציפי שעומד לפתחך.

תצליח

וה' יהיה איתך.

שאני יצאתי מקשר יצא לי להיות בבית חולים כמה שעות

והכל מתגמד .

אתה מבין שזה שיש לך עכשיו יכולת בחירה זו מתנה גם לצאת לדייטים וגם שישברו לך את הלב

זו מתנה .

לחלוטין

החיים הם מתנה, ישבה שם בחורה בת 28 שנאבקת כבר 7 שנים על החיים שלה .

מזה דייטים בשבילה? חלום שלא יקרה בטווח הקרוב ונקווה שכן הרחוק .

פרופורציות 

אבל לחיות עם זה ששברתי למישהו את הלב..

לא רוצה חיים כאלה

כן אכפת לך אם ישברו לך את הלב

וכן זה כואב מאוד כביכול לצאת הרעה לפעמים הרבה יותר מאשר שפוגעים בך

אבל מתי שתביני שעשית איתו חסד שלא המשכת כי לקשר צריך שניים ,ואנחנו צריכים להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהפסיק להשתיק אותו , ואם את עצרת תסמכי על עצמך שעשית את הההכי טוב שלך.

למה שתשתקי את עצמך? 

זה משהו שצריך ללמוד לקבל.

אם יש דרך שתוכלי לעזור למי שנפגע ממך בצורה חכמה (שלא יוצרת ציפיות שווא) אולי זה ירגיע. וגם זמן

זה משחק האהבה. מי שמשחק יודע שיש סיכוי גם להפגע...

כשנכנסת לקשר, חשבת שיש סיכוי נכון? החלטת לתת הזדמנות?

וכשהבנת, לבסוף או להתחלה, שזה לא מתאים אז קיבלת החלטה. אם לא חסרים פה פרטים - אז אין שום סיבה הגיונית להרגיש לא בסדר.

את בסדר גמור! השקעת מאמצים ופתחת את הלב מתוך רצון זה יצליח, אבל לפעמים זה לא מספיק... וגם הוא יודע את זה

בנאדם שכואב לו, סימן שהוא חי.

חשוב מאוד שאת מרגישה את הכאב והוא בטח עצום וזה לא קל אבל זה חשוב.

איך לא נכנסים לדיכאון? מי שנכנס לדיכאון הוא בסוג של הרס עצמי. הוא לא פועל גם. לא עושה כלום.

אז אולי התשובה - לעשות, לעשות ולעשות ולא להפסיק.

אם זה להתפלל על הכל.

אם זה להמשיך בלו"ז ביתר שאת.

אם זה להוסיף דברים חדשים שלא עשית עד כה.

קשה להתרגל לתקופה של בלי מישהו פתאום.. אחרי שהוא היה משמעותי

הכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך

וגם כשמנתקים את הקשר לחשוב איך לעשות את זה בחכמה (למרות שכבר עשית בטח) 

ולהיות עם הפנים קדימה

כי חיים עוד לפנייך זמן ירפא את הכל והטוב גם הוא יגיע 

נופלים קמים. מתייאשים ממשיכים. ככה זה החיים. הזמן בסוף עושה את שלו. השגרה גם.

חיבוק ללב שלך

ובהמשך יוצאים

חלק מהתהליך הטבעי והכואב כמו כל התהליכים הטבעיים והכואבים, מה שמנחם אותי אישית זה שיש במלנכוליה קסם מיוחד משלה (גם אם הוא לא מוצא חן בעיניי)

Bad life makes good art

אבל, עצב, כאב, כן

דיכאון, אני לא בטוח

וגם אם לא, אם המצב הוא דיכאון / adjustment disoder

זה לא שנגיד, "טוב בעצם להיות בדיכאון זה פתולוגי מדי אז נפסיק ברגע זה" לא נראה לי שזה עובד ככה

לגמרי סמנטיקה. לא נראה לי שהיא דיברה על דכאון פתלוגי. כן על תהליך אבל נורמטיבי.

ו[ @מיפ הערה חשובה: אם זה מתמשך תקופה ארוכה כדאי לפנות לקבל עזרה. 

אני לא חושב שדיכאון הוא חלק מהתהליך.
 

אני כן חושב שתחושה כואבת כמו שמיפ תיארה היא כן חלק.
 

אני יודע שזה יכול להיות סמנטיקה, כתבתי בכ"ז, ולו רק בשביל מה שהוספת בהערה.

ואולי גם מנוגדים,

תחושת הקלה לעומת תחושת חוסר

שמחה לעומת עצב

תקווה מול אכזבה 

אכפתיות לעומת אדישות

וכולי וכולי

ואיכשהו, נראה לי שהמטרה של המשחק היא להרגיש את הרגשות הללו בבת אחת. 

אפשר גם להרגיש אותם אחד אחרי השני, אבל בסוף הכל נבלל לכדי גוש אחד שלם.

גם התעסקות עם עשייה היא דרך התמודדות. כאשר אדם עסוק הוא משחרר את האנרגיות שלו. ואולי גם אחרי כך אפשר לנסות לעבד את זה מתי שזה נרגע יותר..

בהצלחה!

זה להבין מה קורה לנו בתוך קשר "עוצמתי" ולמה אנחנו זקוקים לו. לפעמים זה פשוט משאבת אנרגיה הרסנית שקשה לוותר עליה כי היא מספקת משהו.

האם היה לך קשרים עוצמתיים נוספים?

איזה אנרגיה יש אצלך בקשר כזה?

שווה לנסות להבין ולו כדי שלא תיפלי לשם שוב. 

אתרי שידוכים :

שליש גן עדן - ה"מבחר" הכי גדול. הכל מהכל. בתשלום אם רוצים לשלוח הודעות. ניתן לשלוח הודעות למנויים משלמים גם אם את חינמית. כמובן שגם תקבלי מחינמיים אם תעשי מנוי. מנוי שנתי הוא היחיד ש"משתלם" שם. יכולת סינון  לפי קריטריונים תורניים - בינונית\נמוכה. שאר הקריטריונים ניתנים לסינון היטב. הוסיפו בזמן האחרון מגבלה שאי אפשר לשלוח הודעות כלל אם אין לך תמונה. מרגיז מאוד ופוסל אותם עקרונית בעיני.

שבע ברכות - פחות "מבחר" משליש. הרוב שם קצת יותר תורניים\חרדים מבשליש. יכולת סינון לפי קריטריונים תורניים - גבוהה. גם לפי האחרים. ניתן לשלוח עד 2 הודעות ביום במנוי חינמי. יש שבועיים ראושנים ללא תשלום + 10 שקל לחודש הבא. ניתן לעשות אח"כ מנוי חודשי במחיר יחסית שפוי או שנתי.

הבאר - "מבחר" אפסי לעומת ה2 הקודמים. העקרון שלו הוא שהם מוודאים שהפרופיל מאומת ומחייבים תמונה גלויה. בד"כ בנות מעדיפות את הנ"ל. 

בנוסף דוחפים לעבוד עם מאמנים מובנים באתר. מבחינת סינון תורני - אפסי. כל אחד כותב כמה מילים על "מה היהדות שלו" וזהו. מרגיש כמעט כמו אתר חילוני בהקשר הזה. לא זוכר עלויות.

מיזמים:

שגרירים בלב - עלות 160 ש"ח להרשמה חד פעמית (למיטב זכרוני). העקרון שם ששגריר מדבר עם שגריר אחר עליך. אמור לאפשר קצת מרווח נשימה למוצעים + צד שלישי שיכול לעזור ביצירת הקשר.

נכון להיום יש להם כמות זוגות די מרשימה אם כי צריך לזכור שבסוף מדובר על הרבה מאוד שדכנים ("שגרירים") כך שההצלחה אמורה להתחלק בינהם. תורני למדי למיטב ידיעתי.

אלגו - חינמי. בוט שממלאים לו שאלון ואמור להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור קישורים. לא יודע לומר עד כמה זה באמת יעיל בשלב הזה.

252 - לא מכיר את החלק ה"שדכני" שבו. באופן כללי מתרחק ממקומות שמנסים לדחוף לי טיפולים\אימונים\קורסים בצורה אגרסיבית.

הרוב המוחלט של כל הנ"ל מתבסס מאוד על תמונה וחיצוניות (לפחות בשלב ההתחלתי).

גילוי נאות - הייתי בכל הנ"ל (מלבד 252) ויצאתי מהם. בעיני עשו לי יותר נזק ממה שהועילו. אם היו "מכריחים" אותי להמליץ על אחד הייתי אומר על שגרירים בלב + שגריר טוב ונמרץ (חשוב).

אם כבר מחליטים להכנס לנ"ל - עדיף כבר לכמה שיותר (לפחות למסלול החינמי). להגדיל את הסיכויים.

בע"ה ה' יראה את ההשתדלות שלך וישלח לך את בעלך עוד השנה.

שליש גן עדן 

הבאר

שבע ברכות 

הם אתרי הכרויות בו את מעלה כרטיס ויכולה ליצור קשר עם המעומדים השונים 
בכל אתר יש מסלולים חינמיים ובתשלום ובהתאם לכך את יכולה לפעול

אתר הבאר עובר סינון קפדני ע"י ת"ז.. שבע ברכות שייך להידברות ונשמע לי שהסגנון שם יותר שמרני 

אלגו - בוט שאתה ממלא פרטים וע"י AI מציע לך הצעות 

שגרירים- לכל מועמד יש שגריר והוא מחפש בשבילך הצעות במאגר כך שבסוף המועמד לא חשוף לכל המאגר ומקבל רק הצעות רלוונטיות מהשגריר שמכיר אותו.

252 זה פרויקט ללימוד זוגיות, יש להם גם מאגר בין המשתמשים בדומה לאתרי הכרות..

@לגיטימי?   תתן סקירה מקיפה וסטטיסטית יותר

* נקודה ראשונה - בדרך לבניית בית, אין בלעדיות

יש תחומים בחיים בהם זה לא יפה לפעול בשתי דרכים במקביל. בתחום שלנ"ו - אפשר וכדאי לנסות דרכים שונות להכיר (כמובן שברגע שמכירים מישהו, אז יש בלעדיות). אין מניעה לפנות לשדכנים, ולאתרים, ולמיזמים, ולחברים וכו' וכו'.

* נקודה שנייה - אתרי היכרויות קלאסיים. כולם כאן עולים כסף, הסכום והמסלול משתנים.

אתרי היכרויות הם דרך להרחיב את מעגלי ההיכרויות. אבל מבחינת מפעילי האתרים, זה עסק כלכלי לכל דבר ועניין.

מסקר שפירסמו ארגון "באים בטוב", 6% מהזוגות במגזר הכירו באתרי היכרויות. (לעומת 51% שהכירו דרך משפחה וחברים). יש גם משהו שובר לב לראות כמה רווקים ורווקות יש באתרים....

אתרי ההיכרויות הם קצת שונים זה מזה בפלטפורמות שהם מציעים. קראתי להם קלאסיים כי צורת ההיכרות היא קלאסית - יש כרטיסיות של נשים, של גברים, אפשר לדפדף ולשלוח הודעות (תחת תנאים מסוימים). דברים שלא עונים על ההגדרה הזאת יהיו בסעיף הבא.

כפי שכתבו כבר, שליש גן עדן הוא האתר הגדול ביותר. כל אדם בעולם יכול לראות את הכרטיס שלך, אבל רק אם הוא מנוי יכול לשלוח הודעה. את יכולה להיכנס ולהסתכל שם על כרטיסים של אנשים. שליש זה אתר של יזמים פרטיים שהקימו את זה כעסק כלכלי. שבע ברכות הוקם כזרוע של הידברות, וכתבו גם על מי נמצא שם. אציין שלפני כמה חודשים האתר נפרץ, ואני מניחה שעכשיו הם עיבו את האבטחה. אתר הבאר קם כדי להעניק יותר מוגנות - הם בודקים (באמצעות ת.ז.) כל אדם שנרשם כדי לוודא שרושם את עצמו כמו שצריך (מצב משפחתי, גיל, למנוע ל"ע מקרים כמו בשרשור הזה: תזכורת: צריך להיות זהירים. - לקראת נישואין וזוגיות). עוד דבר שמייחד את האתר הזה זה שיש להם צוות של שדכנים, שיכול להציע הצעות ולהיות צד ג' אם יש רצון בכך (במקום לפנות ישירות). 

היכרויות של 252 - נפתח כפלטפורמה להכירויות של הפרוייקט - שהדגש שלו הוא לא היכרויות, אלא אימון והדרכה. לכן הוא כנראה הכי ירוד מבחינה טכנולוגית.

* נקודה שלישית - מיזמים נוספים

# אלגו - בוט בוואטסאפ. חינמי. נרשמים וממלאים שאלון, והבוט מוצא לך התאמות על סמך שאלון ההיכרות שלך ושלו. בניגוד לאתר היכרויות, אי אפשר לעבור בין הפרופילים, וישלחו לך רק פרופילים רלוונטיים (אחד בכל פעם). אפשר להגדיר הגדרות, כמו לסנן לפי קריטריונים מסוימים, לבקש להיות השני שיקבל את ההצעה (אחרת הסדר רנדומלי, ואין איך לדעת אם הצד השני אמר כבר כן). זה כנראה המאגר הכי גדול של המגזר מבחינה מספרית.

# שגרירים בלב - מעין אתר היכרויות לשדכנים. כרוך בעלות חד פעמית של הרשמה. השגריר מייצג אותך בפני השגרירים האחרים, ומחפש עבורך מדוייטים פוטנציאלים. כל שגריר מייצג מספר קטן יחסית של מועמדים, שלרוב הוא מכיר אותם באופן אישי. לכן גם תלויים בשגריר עצמו, עד כמה הוא משקיע. הם פירסמו שמתארס אצלם זוג כל שלושה ימים (לא יודעת אם הנתון הזה עדיין עדכני).

נקודה רביעית - אלו הדברים שהופיעו בהודעה. אבל יש עוד מיזמים נוספים שנראה לי שווה להזכיר:

# קורעים את הים - קבוצת וואסטאפ של עמותת קול רנה. מעבירים בה כרטיסיות (ללא תמונות, אפשר לבקש באישי): https://kol -rina.org.il/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D/

במקביל, יש עוד עשרות אם לא מאות קבוצות וואטסאפ נוספות שבהם אנשים מעבירים כרטיסיות.

# דאבל - דומה לאלגו. עלות סמלית. נרשמים, ממלאים פרופיל, והוא מציע לך התאמות על בסיס זה. להבנתי, כל יום שלישי הוא מציע לך מישהו, ובמקביל מציע לו אותך. יש כמה ימים כדי לענות כן\לא\אולי. אם שני הצדדים מאשרים הפרטים מועברים, אם אחד הצדדים אומר לא אז לא, ואם מישהו אמר אולי והשני כן - אז כנראה שיופיע שוב באחד מימי שלישי הבאים.

# קרובים - פלטפורמה שמיועדת להכיר בין אנשים שקרובים אליך, במינימום פדיחה. הרעיון הוא שכשאת נרשמת, את רושמת מספרי טלפון של אנשים שהיית רוצה לצאת איתם (הם קרובים אלייך, ולכן יש לך את המספר שלהם... או שאולי יצאת איתם בעבר?). המערכת שולחת להם הודעה מערכתית ומזמינה אותם לעשות כנ"ל. ביום מסוים (וצריך לבדוק מתי יש להם יום כזה) הם מבצעים הצלבות, ובודקים האם יש אנשים שמעוניינים לצאת אחד עם השני, ואם כן, מעבירה פרטים.

# חיבורים - מיזם שמאמין בליווי בתהליך, ולכן כל נרשם מלווה במנטור, שגם מחפש עבורו התאמות במאגר. יש מסלולים שונים, חלקם בעלות חד פעמים.

# יש כאן עוד מיזמים נוספים, ואין לי זמן כרגע להרחיב: https://taciru.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/

# נקודה חמישית: את מי את מחפשת? איפה נראה לך שהוא יהיה?

התשובה הזו שונה אם את מחפשת מישהו בן 22 או 32.

צריך לדעת לענות על שאלות כמו האם את מחפשת מישהו שיהיה אברך בישיבה? או שאולי כבר עכשיו אברך בישיבה?

ואז הייתי פונה לשדכנים של ישיבות שבהשקפה דומה לשלך.

את יכולה גם לעבוד הפוך - איפה מישהו שמחפש מישהי כמוני היה הולך לחפש? ומנסה להגיע לשם.

בהצלחה!

חבר שלי פרסם אותי שם פעם. 90% מהפניות היו - "נא לשלוח תמונה" בלי שום דבר אחר. אז לצערנו אי אפשר לבנות על זה.

המחלה של התמונות טבועה עמוק.

הפלטפורמה היא שונה משאר הפלטפורמות שהיא פחות זמינה.. צריך למצוא מישהו שגריר. לא תמיד זה הכי זמין בעולם. למרות שלאחרונה התרבו מספר השגרירים ובהרבה קבוצות חברתיות אפשר למצוא אפילו כמה שגרירים (בוגרים של ישיבה, בוגרות של מדרשה וכולי). 

כל שאר הפלטפורמות, את פשוט נגשת לאינטרנט נרשמת (משלמת) וזהו. זמין ממש.

ולא, את לא אמורה לחכות שבוע..

אבל אם ההצעה מדברת אליך אולי שווה לבלוע את זה ולחכות? 

בסוף נאמר לי שהבחור (או אמא שלו...) לא מעוניין.

אני דווקא שמחה. 

בטוח שזה לא מתקרב לסיפורי ההזויים האחרים שיש כאן...

הציעו לי מישהי לדבר עם חברה שלה ולהתעניין

ואחרי יום אמרו לי שהיא תפוסה בכלל😅

עדיין לא הבנתי איך חברה טובה שמבררים דרכה לא מודעת שחברה שלה בקשר😅

לגבי העיכוב של שבוע - זה מקובל אבל לא תקין בכלל

לגבי זה שאמא שלו מבררת - צריך להבין שבשלב מוקדם, לפני שהבחור צובר נסיון בעולם הדייטים, מה שהוא מברר זה "על הנייר". ואת הבירורים האלה אדם אחר יכול לעשות באותה מידה, ולפעמים יש יתרון לזה -

1. לאמא יש יותר נסיון בעולם ותוכל להבין בין השורות

2. כשלא מדובר בבחור עצמו, והשיחה היא בהבנה הדדית וברוח טובה, אפשר לומר הרבה דברים שאי אפשר לומר לבחור עצמו. האמא היא בעצם מסננת שמבררת בשבילו גם על הפרטים שאסור לו לשמוע לפני פגישה שלישית.

"מעיד על הבחור" - 

1 שהוא לא *מאד מאד* עצמאי - יכול להיות שהוא עצמאי בתחומים אחרים, אבל הוא לא קיצוני בעצמאות שלו ומוכן לתת לאמא שלו לעשות דברים בשבילו; 

2 שהוא מספיק פתוח עם אמא שלו כדי לתת לה להתערב לו בחיים

כמובן זה יכול להיות גם במקרה קיצוני - שהוא לא עצמאי בכלל והאמא מתערבת בהכל. אי אפשר לדעת איפה הוא על הסקאלה. את כמובן יכולה לברר, או לתת לאמא שלך לברר  

כמה שהאדם צובר יותר נסיון, והוא יודע אילו דברים הם אינדיקציה אמיתית להצלחה של קשר - תיווך של גורם שלישי מתחיל להפריע

יכול לראות בעיני רוחי בחור ישיבה תמים שלא כל כך יודע איך לברר אז סומך על אמא שלו לעשות את הסינון הראשוני. כל עוד הוא ממשיך בכוחות עצמו לא רואה בזה בעיה מיוחדת.

כמו שאחד מחפש גבוהה ואחד נמוכה, ואחת מחפשת הייטקיסט שנותן פרנסה טובה אבל חוזר הביתה ב21:00 ואחת אחרת מעדיפה מורה.

תחליטי את האם מתאים לך בחור שמחובר לאמא שלו.

אני לא יודע מה עושים חברים שלי, אבל ממה שידוע לפעמים זה גם מגיע מרמה דתית גבוהה.

ככל שיש רמה דתית גבוהה יש יותר בירורים לפני ההיכרות, על סמך ההיכרות עצמה (לכן חרדים ודוסים שמרנים מתארסים מהר) כאשר במקרה קצה מעורבים ההורים.

אני מניח שאת יכולה לשער בעצמך עד כמה אני מערב את אמא שלי, אם בכלל.

מצחיק אותי הכותרת, 

זה לא "רב שהתחזה לחילוני" אלא "חילוני שהתחזה לרב".

המקרה הזה הוא טריגר להערה של @לגיטימי? , אבל הוא לא ממש קשור.

לא כל כך ברור לי מה ההאשמה נגדו - 

נניח שבאמת היו קוראים לו בשם שהוא הציג את עצמו, והפרטים היו נכונים. אז לא היה נגדו שום כתב אישום, נכון? זה היה נחשב הכי חוקי בעולם.

אז בגלל שהוא הציג את עצמו בשם הלא נכון? בגלל שהוא שינה פרטים? על זה יש כתב אישום?

מבחינה מוסרית כל הסיפור לא מוסרי אז לא רלוונטי. מבחינה "מוסרית" חילונית - לא ברור לי מה הגדרים של המוסריות החילונית, מה מותר ומה אסור, איפה עוברים הגבולות. אז זה לא משהו שאתה יכול לעשות ממנו כתב אישום.

ולהקשר השרשור - כאן מדובר במקרה ששני הצדדים ידעו בדיוק לקראת מה הם הולכים. אחד מהם פשוט סיפר שקרים על עצמו בדברים שלא קשורים.

האזהרה חשובה למקרים שבהם אדם מציג את עצמו כחיובי בזמן שבפועל הוא שלילי ועם כוונות רעות

צריך לדבר על החוק בישראל, מהם הסעיפים בהם מאשימים אותו. (האם החוק הישראלי הוא הקוד האתי של החילונים? לא בטוחה).

לפי מה שהתפרסם היום בתקשורת, יש כוונה להגיש נגדו כתב אישום על הדברים הבאים: "עבירות של בעילה במרמה, בעילה שלא בהסכמה חופשית. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, העברת מידע כוזב במחשב ושיבוש מהלכי משפט."

שמעתי את המתלוננת שחשפה אותו, והיא טענה שהיא יצאה איתו למטרות רציניות, דיברו על חתונה וכו' ואם היא היתה יודעת שהוא נשוי, ואב, וחרדי - היא בחיים לא היתה נכנסת לקשר. 

כשחשדו בו, כמה נשים שהיו בקשר איתו התאספו למקום אחד, ביקשו ממנו לבוא (והקליטו את המפגש) שבו התעמתו איתו, ודרשו לראות את תעודת הזהות שלו כדי להפיג להם את הספק, ושם הראו שהוא אכן רשום כנשוי.

להבנתי, הבעייה היא לא ההתחזות, אלא שימוש בהתחזות כדי לקבל דבר במרמה.

חוק העונשין

(תיקון מס' 30) תש"ן-1990

          (ב)  הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

חוץ מזה לא מצאתי עבירות אחרות, ולפי מה שאת אומרת הוא הודה שהוא נשוי…

עברתי שוב על הסעיפים של קבלת דבר במרמה שאפשר אולי להכניס בכוח שהכוונה לזה, לעניות דעתי זה לא מחזיק בגלל הטענה בדיון עם מבקש אמונה שאי אפשר להכריע האם יש התחזות באורח חיים 

זה מכניס אותנו לדיון הרבה יותר רחב, של איך אנחנו מגדירים חילוני ואיך אנחנו מגדירים חרדי.

אני חושבת שלפי ההגדרות המקובלות, האדם הספציפי הזה עבד כר"מ בישיבה, לבוש חרדי וכו', הקים משפחה עם הזהות הזאת - וממנה הקים את החיים הכפולים שלו. 

אז ממה שאני מבינה, עיקר החיים שלו היו דתיים, וההתחזות היתה כלפי הצד החילוני.

האם אדם חרדי שנתפס בגנבה גם ייכנס לשיטתך כחילוני שמתחזה לחרדי?

ודובר לשון הרע?

וכו' וכו'

באתרים הוא הציג את עצמו חילוני, יצא לפגישות כחילוני, הוא כנראה גם בכלל לא מאמין. 

זאת אומרת הוא באמת חילוני.  זו לא תחפושת

מה שכן הוא התחפש לכל מיני זהויות, ובישיבה הוא התחזה לרב ועבד על כל מי שחשב שהוא באמת רב כולל אשתו

תכלס הוא חילוני שהתחפש

שרלוונטית פה היא האם הוא התחזה לרווק.

אלא מבחינת זה שהחליטו שהרב זה הזהות האמיתית (חילול ה' וזה) וכל השאר זה תחפושת.

וזה לא נכון, זה חילוני שהתחפש לאלף זהויות ואחת מהן זה גם רב

שהחרדי הוא התחפושת ולא החילוני?

שבע יפול צדיק וקם, לא?

אני לא חולקת על זה שהוא עשה מעשים שלא יעשו (וגם בגלל שיש כאן עבירה על החוק, אפשר להגיד שזה לא בסדר באף מגזר). 

השאלה היא מה השאיפות שלו, ואת זה אני לא יכולה לדעת.

איך הוא התייחס למעשים האלה שהוא עשה?

האם הוא ראה אותם כנפילות?

האם הוא ניסה לטפל בעצמו?

כשהוא ישב והתבודד עם עצמו, איפה הוא ראה את העולם האמיתי שלו ואיפה ההתחזות?

כל התרמית היא בכלל בקטע אחר... הבנות חיפשו חילוני והוא באמת מתנהג כחילוני

אפשר להגיד שהוא התחפש לרווק כשהוא בעצם נשוי, וגם הציג את עצמו בכל מיני זהויות שקריות.. זה ההונאה האמיתית

אבל מה קשור להגיד "רב שהתחפש לחילוני"  זה לא רב ששיחק אותה מתקן תיקונים וניצל נשים

והוא גם לא תכנן להפיל מישהי בפח שתתחתן איתו ותהיה רבנית.  נכון אז הוא גם משחק אותה רב בזמנו הפנוי

זה רק עוד תחפושת לרשימה

וקשה לי להאמין ש30 בנות זה נפילה ולא נוכל במזיד.

(מקווה שהובנתי. אני מתקשה עם הסבר בכתיבה זה לא התחום שלי 😮‍💨)

אדם שמאשימים אותו שהיה עם 30 נידות כפול הפעמים שהיה איתן שזה איזה מאה כריתויות ועוד לפי הרמב"ם איסור דאורייתא להיות עם פנויה שזה עוד איזה מאה איסורים.

מלבד כל איסורי הקריבה שזה עוד מלא איסורי דאורייתא.

ועוד הבגידה שזה נגד הפסוקים בנבואת הושע ועוד חרם דרבינו גרשום.

גם הרס את החיים של אשתו וילדיו.

גם הרס את החיים של הנשים שהיה איתן, גם אם הן נושאות קצת באשמה.

חילל את ה' שרק מיתה מכפרת.

ועוד הוא לא מבקש סליחה ואומר חטאתי. לפחות לא שמענו אותו מבקש.

אם ההאשמות נכונות, הוא עמוק בגיהנום. לא רב אלא התערבב בו נשמה של ערב רב. יותר גרוע מחילוני.

נקווה שיחזור בתשובה ויתקן.

בגלל כמות הנשים שמתלוננות, ובגלל שלא שמענו כלל הכחשה מצד הנאשם. אמנם אין לי מושג מהם הפרטים ובית הדין לא אמר את דברו, אבל נראה שבאמת יש כאן עבירות רציניות על החוק ועל ההלכה.

החילוק שלי כאן הוא לא על עצם המעשים, אלא על ההגדרה החברתית שלהם.

אדם שלובש 'שחור לבן' = מוחזק בתודעה שלנו כאדם חרדי, גם אם הוא עבר בבירור על ההלכות. יש הרבה השתייכות חברתית, ולא לפי רמת ההקפדה על ההלכה.

עיקר החיים של האדם הזה, המקום שהוא בילה את רוב שעות היום, המשפחה שהוא הקים - עונים על הכללים של השתייכות חברתית לחברה החרדית. הוא ברח מתוך הזהות הזאת והתנהל בצורה שאני מקווה שלא מתקבלת על הדעת גם אצל חילונים (ולראיה, החוקים שהוא עבר).

אז לפי ההשתייכות החברתית, הוא הגיע ממקום חרדי והתחזה לחילוני כדי לבצע את זממו - ו@מבקש אמונה חולק עליי בזה.

ואני אומרת שלפי ההשתייכות הדתית, זה בינו לבין הקב"ה - אני לא יודעת איך הוא רואה את עצמו, את היחס לקב"ה, להלכה וכו' - וזה לא תפקידי לשפוט אותו על זה.

ולא אכפת לי איך הוא מגדיר את עצמו, מה האמת הפנימית שלו ומה לא -

יותר חשוב לי להזהיר את הקהל שיכול להיות אדם שלכאורה חיצונית הוא 'הכי-הכי' אבל בפנים מסתתר משהו אחר לחלוטין, ולכן חייבים להיות זהירים.

שנראים כדבר אחד ומתנהגים אחרת.

אני רק יכול להגיד לך שאני קצת מזלזל היום בתבניות חברתיות. גם בגלל עליית האינדיבידואליזם בעולם הכללי וגם אני מאמין שיש תפקיד רוחני עליון שהאדם הפרטי כמה שיותר יפתח ויעצים את עצמו באופן אינדיבידואלי.

ראיתי מלא מקרים של אנשים שנטו לגמרי מהחברה שלהם לטוב ולרע.

אני לא מכחיש שעדיין יש השפעות חברתיות חזקות.

אולי זה גם איזה שהוא רצון פנימי בתוכי לראות את העולם באינדיבידואליות שלו, ואני מפחד מחברות שיהיו כעין כתות.

אני סמוך ובטוח שיש לו ק"ן טעמים הלכתיים שבהם טיהר את מעשיו.

אולי אולי הוא אמר לעצמו שה' יסלח לו כי קשה לו וחרטות כאלה, זה אני יכול להאמין

אבל היתר הלכתי אין מצב שהוא מצא.  (לא נראה לי שזה סותר את "יצרו גדול ממנו")

גם עובדה שהוא עצמו שינה את בגדיו

אלה שמוצאים היתר הלכתי לאיסורים שלהם בדרך כלל עושים אותם עם הלבוש הדתי. 

שמרבית האסירים בבתי הכלא האמריקאיים סבורים שהם אנשים נורמטיביים לחלוטין, והפשעים שביצעו, היו הכרחיים ביותר. אז אני לא אתפלא אם לנואף הנ"ל יש משנה סדורה המתרצת את ההתנהגות שלו (למשל, "הפחתי תקווה בבחורות המסכנות" )

יש שם דברים חשובים וכנראה גם אקרא את שאר התוכן שהפנת אילו.

נוסף על כך, לעניות דעתי יש כיום עיסוק רב בהתנהגויות בעייתיות מסוג מסויים (אלימות ומתירנות מינית בעיקר) מבלי התייחסות לנושאים בעייתים נפוצים אחרים…

תמיד צריך זהירות. יש אחד שהכרתי שהיה בישיבה רצינית מאוד ובן של רב גדול, שהטריד בדייט וזרקו אותו מהישיבה.

TikTok’s Takedown of a Two-Faced NYC Playboy

נכון שזה לא אהבה אמיתית ולא לטווח ארוך, אבל לפחות מקבלים אהבה לטווח כלשהו

איף כל הכתבות האלה מעצבנות אותי

מילא קשר אחד מחוץ לנישואין, אבל עשרות נשים? לשם מה? איך בן אדם נורמלי מסוגל להחזיק בראש את כל הפרטים כדי לא להתבלבל? 

קודם בכללי, בכל נושא לא כדאי להכנס לקשקע'ס של בנאדם. אם הוא רוצה בכך - מעולה. אם לא - למה מראש להכנס לנושא הרגיש?

הזהות של האדם כרווק היא חלק מסויים ממכלול הזהויות השונות שהאישיות של האדם מרכיבה. הוא קודם כל בנאדם וממילא כמו על כל בנאדם, מתייחסים על היקף אישיות ומכלול פועלו.

ובכלל, ממתי מדברים על "מה אתה מחפש?" בצורה פולשת בארוחת שבת? לא צריך הבנה גדולה כדי להבין שלא בהכרח טוב לעסוק בזה בפורום כזה..

להתייחס לאדם קודם כל כאל אדם.

ולפעמים זה מסנן טוב לדעת מי ממול.

לק"י

ויוצא לנו לאכול עם רווקים מבוגרים (אחת מבוגרת באמת, וחלקם כבר התחתנו ב"ה).

אבל בטוח יש נודניקים שדוחפים את הנושא בכל הזדמנות.

(כנ"ל לגבי הריון ואי הריון. לפעמים אני שומעת כאלה סיפורים חסרי טקט בנושא. וב"ה לא נתקלתי בקיצוניות הזאת).

למה שפורסם כאן:

https://www.facebook.com/photo?fbid=267067332866921&set=a.107177705522552

בעיניי, המפתח הוא טאקט.

וזה נכון לכל סיטואציה בחיים.

ותמיד, תמיד נפגוש אנשים בלי טאקט.

והרבה מהם מתייקים אותי כרווקה לפני כל שאר הדברים שאני.

ובמיוחד בתקופה הזאת של החגים, שמדגישה את המחסור שלנו - כלפי עצמינו ואל מול אחרים.

ובנוסף,

לא כל מה שלאמא שלי מותר להגיד, לשכנה שלי מותר להגיד.

לא כל מה שלאחותי מותר להגיד, לשדכנית מותר להגיד.

וכמו שאין 'חוקים' נכונים לדייטים, יש התנהגויות מקובלות -

כך גם בענייני רווקות, ואיך לארח. (ובכלל, מי הסמיך אותך לקבוע שזה המדריך המלא?).

תבחר את הדרך שטובה לך

החובה שלך זה לעשות השתדלות ותפילה. איזו השתדלות? לפי הבנתך. אם לפי הבנתך שדכנים ובירורים זו דרך יעילה ומוצלחת למצוא את אישתך - תעשה את זה. אם חשבת על דרך טובה יותר - לך עליה. העיקר שתזכור שאף דרך לא תבטיח לך הצלחה. זה קצת כמו למלא לוטו - אתה יכול לסמן איזה מספרים שתרצה ואחרי שתזכה אתה עלול לחשוב שזה בגלל שבחרת את המספרים הנכונים.  

זה באמת יפה

כל הכבוד לך! 💪

מגיע שלב שהתחושה היא שכבר אין מה לחדש לך. 

אז למה לך חיים?

חיים בלי התחדשות??

יובש.

להזכירך התחדשות זה התחום שבו אתן בולטות.

ולא אמרתי שאין, אמרתי שהתחושה היא שאין. 

אז לכם תמיד יש למה לצפות.

אבל כן, מבינה את  התחושה.

עייפתי.. 

ואז אני אומרת אם לא היה והיו אומרים ,

שומעת? זה הזיווג שלך בהצלחה .

הייתי אומרת מה? רגע אבל אולי ...

אז צריך להגיד תודה על מה שיש על הבחירה 

צריך לעשות השתדלות לא? מה נעשה...

אבל אני יודעת שזה מה שהגוף שלי צריך לטווח הארוך.

אני מבינה שכל הפגישות האלה זה חלק מהתהליך להקמת הבית, וברגע ששמים את המטרה מול העיניים - שאר הדברים מתגמדים.

תרמזי לו לכיוון שווארמה, יקנה לך את כל הגלגל 🥩🍗

ואיזה כיף בחורה שמוכנה לאכול 🙂

כמה את שוקלת תגידי את האמת.

חחח . סתם

שהם פשוט מזמינים אותך לאכול?

ואני לא מקבלת שתיה אפילו

סתם צוחקת

יש 2 דברים שאסור להתעסק עם נשים 1. עייפות 2. רעב.

פשוט תזמיני את עצמך על חשבונך וזהו אין לי כוח לכל השטויות האלה 

גם אני רעבה

אני לעומת בנים אחרים שאני מכיר, לא מתקמצן בדייטים.

דווקא חמוד מצידו!

בכללי זה מביך לאכול מול דייט

אבל כשזה נהיה אישיו

זה יכול להיות מעצבן

ויכול להיות לא. תלוי כמה היא חמודה

זה יוצר תחושה שפגישה = חייבים לאכול

זה הרבה יותר עמוק מזה ;)

כי הן אפילו לא היו מוכנות לדרוך במקום שקשור לאוכל, אם הצלחתי לשכנע אותן לקחת קפה או משקה אחר ולשבת על ספסל זה היה נס.

רק מלהזכיר את האפשרות של לאכול או לשתות משהו יחד רובן נחרדו (לא צוחק).

לפעמים עולה בי המחשבה פשוט להכין אוכל ופק"ל קפה ולהביא איתי כדי שבטוח יהיה לנו משהו לאכול ולשתות, או לפחות שאני לא אהיה רעב אם היא תחליט שלא לאכול.

ומתוקה 

שנה של שינוי והתחלות טובות 

מלאה בבשורות טובות

תודה לצוות הניהול על העבודה!

• יש מישהי שרק יושבת ומחכה לך!!! (שתמשיך לחכות, אם אני מחפש, שגם היא תחפש, את האביר על הסוס הלבן שמציל את הנסיכה במגדל שמעתי בגן...)
• הבחורים\ות הטובים\ות נגמרים\ות!!! (תודה, אני שמח לשמוע )
• אני רוצה אירוע\נכד\נין\אחיין!! (בעייה שלך, אני לא עובד אצלך, יש לי שיקולים משלי, אבל אשמח לעבוד אצלך!! מוזמן לספק לי משאבים ולממן את החתונה שלי)
• אני בגילך כבר הכרתי את הדוד\סבא שלך (ומה אני בדיוק אמור לעשות עם המידע הזה???)
• אני רוצה כבר לרקוד בחתונה שלך!!! (לא צריך חתונה בשביל  לרקוד, מוזמן לשים מוזיקה ונרקוד עכשיו...)

שלך אולי. מלפני כמה שנים..

אולי אמצע אותו עוד.

ותמצאי אותו בקטגוריה של הומור

יותר גרועים מכל דודה או סבתא

תמיד בארוחה הם חוזרים להציק לי לפעמים זה באמת מצחיק לפעמים אין לי כוח לזה

נו את עדיין רווקה תאמיני לי את על הפנים!

את נחמדה מידי זה בגלל זה בנות צריכות להיות רעות .. תראי המורה שלי נשואה !

את רוצה שאני אשיג לך בעל? הקומנר בבני עקיבא

תעביר לי את הבוקרס , את הכנת??? האוכל שלך טעים אני אומר לך את אמא מבוזבזת .

מה עם הזה שהביא לך פרחים ?!!

מה לא רצו אותך? מי זה נלך אליו!!!

מה את קשה להשגה ? תהיי נחמדה כמו שאת

עם כמה בנים יצאת?.

אני אומר לך הזה שאמר לך חג שמח הסתכל עליך מוזר .. בקטע של חתונה רק אומר .

בתפילה : פסס מה את אומרת עליו????

תגידי לי מה הסיפור שלך??? תגלי רק לי!!!

מה עם הבלונדיני? (אני; מה??? ,הוא: ראיתי שיחקתי בפלא , אני: אבל אני לא מסכימה!! אח שלו: אמרתי לך לשתוק! עכשיו היא תחליף סיסמא!)

בקצב הזה אני אתחתן לפניך , אח שלו: אתה כל השבט חברות שלך.

יש את הסבתא הלחוצה שמצידה כל הנכדים יתחתנו בגיל 15 נראלי. ואם אפשר עם קרובי משפחה עדיף

אבל היא כל פעם אומרת לי ובוכה עלי שהיא מתפללת שיהיה לי טוב ואני כזה, סבתא, גם עכשיו טוב לי!! והיא עונה "את מבינה מה אני מתכוונת...."

נראלי שרוב הדברים שיש לי הם יותר מקרים חסרי טאקט מאשר משפטים מטופשים. וזה לשרשור אחר

מלחיצים.

כתוב בירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג) שחתן עוונותיו נמחלים.

וכותב בבבלי (יבמות סב ע"ב) "נשא אדם אשה עונותיו מתפקקין (נסתמים)".

אז מי מתחתנת אתי מחר כדי שעוונותינו ימחלו?

התגובה צריך להיות banter.

מוזמן לשלוח מסר אם אתה לא רוצה לכתוב עגב הפורום 

כשהיא יודעת שזה עולה לי לחלוטין על העצבים רק כדי לראות אם היא חשובה לי מספיק.

שיקפת לה שזה היה לך לא נעים? שהרגשת שאולי אתה נבחן ? 

לא כל נשות העולם נעמדו בתור כדי לבחון אותך.

זה לא תחביב נשי לדרוך לגברים על נקודות רגישות.

אני חושבת שהצעד הראשון זה לצאת מתוך מקום של האשמה, ולנסות להגיע למקום נפשי אחר.

קשה להגיב על עצם העניין כי לא נתת פה מספיק פרטים.

בגדול, אני לא חושבת שנכון ליצור מבחנים עבור מדוייט, אבל נכון לבחון אותו.

הרי בסופו של דבר זה מי שנרצה לחלוק איתו את שארית חיינו.

לכן אני חושבת שכל זוג צריך לדאוג שהדייטים לא יסתכמו בדייט ספסל, אלא לקחת את הקשר ולבחון אותו במצבים שונים - גם כזוג, וגם כלפי אחרים - חברים ומשפחה, לפני שמחליטים להתארס. שעדיף לקחת את הזמן לבחון את הקשר לפני שמחליטים למסד אותו.

ושוב - לא ליצור לו מבחן,

לא נראה לי נכון לאחר בכוונה לדייט (לדוגמה), אלא לצאת מספיק זמן וכך מטבע הדברים יקרה מצב של איחור.

לא ליצור מצבי קיצון, מצבי לחץ, קונפליקטים - אלא לדאוג לצאת מספיק זמן כדי לחוות דברים כאלה יחד כזוג.

אני לא יודעת למה התכוון השואל, כי הוא הדגיש שזה משהו שממש לא חשוב לצד השני, אז אני מניחה שלא מדובר במידות. אז לא מבינה במה המבחן המדובר.

המון מלל קצת הטפת מוסר ושום תוכן קשור.

1. לתת לצד השני לדבר. כולם אוהבים כשמקשיבים להם.

2. לדבר *על* הצד שני. כולם אוהבים כשמתעניינים בהם.

ואז המדויט יוכל לספר על עצמו.

1. אין חוקים, אבל יש ציפיות

דייטים הם החיים, וכמו שלחיים אין הוראות שימוש, גם לדייטים אין הוראות הפעלה. מה שנכון למקום ולזמן מסוים, לא בהכרח נכונים תמיד.

יש ציפייה שתתנהג כמו בן אדם. להיות נימוסי. עם טאקט. מתחשב.

לשוחח לפני שקובעים דייט. לקבוע יחד זמן ומקום שמתאים לשניכם. 

להגיע בזמן (או לעדכן על איחור), כשאתה נקי ומסודר. 

ליצור קשר למחרת הדייט.

2. תקשורת תקשורת תקשורת

הבסיס של קשר זוגי הוא הקשר עצמו.

לצאת לדייט ראשון זה מפחיד, זה מרגש, זה גדול, זה מלחיץ ועוד ועוד - לתקשר את זה. להגיד לצד השני שזה הדייט הראשון שלך בחיים.

בדייט אתה נפגש עם מישהי, ויחד אתם יוצרים מרחב משותף. המרחב המשותף הזה ייחודי לכם, אין ולא יהיה עוד כמותו, והוא נבנה דרך התקשורת שאתם יוצרים. אתה רוצה לדאוג שהמרחב הזה יהיה נוח, בטוח, מוגן וכו'.

הדגש בדייטים לא צריך להיות אתה, לא צריך להיות היא, אלא אתם.

זוגיות ותקשורת זוגית זה משהו שצריך ללמוד. יש היום שפע של כלים ודרכים ללמוד את הנושא. זה לא משהו שמסתכם בכמה טיפים, וכמו עבודת המידות, זה משהו שעושים כל החיים, גם אחרי החתונה בעז"ה.

3. "בגלותינו את האחר אנו מגלים את עצמנו" (הרב זקס)

ההיכרות הראשונית שלנו היא דרך דו-שיח, שאמור לחשוף צדדים פנימיים יותר אצלינו. חשוב לדעת גם להקשיב, וגם לשתף.

את הדברים החיצוניים, הטכניים, אתה אמור כבר להכיר מראש. צריך לשים לב שהשיח שיוצרים זה לא חקירת שב"כ, אלא שיחה חברית. 

להתעניין בעולם הפנימי שלה, אבל להבין שאתה עוד אדם זר. בדייט עצמו, צריך להיות רגיש בשאלות - לא כל מה שראוי לדבר עליו בדייט עשירי ראוי לדבר עליו גם בדייט ראשון. המטרה היא להכיר את האדם שמולך. יותר חשוב לדעתי להקדיש זמן כדי להבין את הבחירות שהיא עשתה בחיים שלה מאשר במה עוסקים האחים שלה. צריך למצוא את האיזון הנכון. אין צורך לבוא עם רשימת שאלות מוכנות מראש, לא צריך להתרגש אם יש שתיקות. גם זה בסדר.

אני חושב שאצלי, אני צריך יותר לסמוך על עצמי ולדעת שאני יכול, כי יש כל כך הרבה קשיים שהראש אוטומטית מעצם החשיבה על העניין מציב אותך מולם, והבחירה שלי היא בריחה כזאת "אני עדיין לא מסוגל" "עדיין אין לי כוחות לזה" , ואני יודע שאם אני אומר את זה לעצמי כנראה שיש בסיס לדבר. אבל לרוב אני מרגיש שאם הייתי בסיטואציה הייתי מצליח להתמודד איתה, גם אם הייתי נופל, הכל בסדר הייתי קם וממשיך להתמודד. פשוט מרגיש שזה קצת רחוק ולדעתי ההבנה שאני מסוגל ויכול תקרב אותי לשם באופן משמעותי.