פנה אליי אדם בגיל 50 (??!!!!),
כתב פניה רצינית,
וכשהגבתי בזעזוע שאיך בכלל הוא חשב לנסות,
הוא כותב שהוא התאכזב ויילך לחפש צדיקה *אמיתית*
מה הקשר לצדיקות לבין להתחתן עם סבא שלך??!!
-שוק-
לא ברור לי למה אתרי היכרויות לא עושים כזה אפשרות שמגיל מסויים אי אפשר לצפות בכלל בכרטיסים בגילאים לא מתאימים..
חחחח וואי הזכרת לי משהו מצחיק מהשבת.
בשבת התארחתי בישיבת הסדר(לא מתכוון לציין היכן, אנונימיות) וישבתי מול החבר שלי בארוחה... פתאום אני קולט איזה מישהי אני אומר לו "חיים(שם בדוי) טרף טרף"... החברים שאני מכיר מהישיבה התיכונית שלומדים עתה בישיבת ההסדר אמרו אחד לשני "הבת של הרב דוד (שם בדוי) טרף?"(יעני להבהיר לי שאוי לי מלגשת!) וואי וואי זה היה קורע. ברוך השם הזהירו אותי בזמן.
כי מדובר בעצם בכל דבר שאנשים עושים, חושבים ומתנסחים, שהוא לא כתוב בהלכה אלא כי ככה מקובל.
אני חושב שההצמדות לנורמות האלה היא לא תמיד מודעת, כלמר לא תמיד הבן אדם חושב "בוא נעשה כמו כולם כדי להשתייך", אלא הוא לא מכיר משהו אחר. בתרבויות אחרות באפריקה יש נורמות אחרות לחלוטין כי בכל מקום החיים מתפתחים בצורה אחרת. לכן אני לא רואה את תופעת העדר הזאת כביטול העצמיות, מאחר והאינדיבידואליות עצמה היא משהו שהוא חלק מהקשר חברתי. במילים אחרות, בן אדם לא נולד מתוך וקום, ולא חיי בחלל.
אבל במציאות זה לא תמיד עובד ככה.
ולאידת אם זה קשור ליכולת לקבל את השונה, יותר קשור לעדריות.
אבל בלי קשר לעדריות,
אני חושבת שכחברה, יש כ"כ הרבה סוגים של אנשים, שאנחנו חייבים קצת מסגרות ומוסכמויות כדי לעשות סדר,
למרות שלפעמים הקטלוג הזה הוא מרובע, ולא מדויק.
אבל אם יודעים לקחת אותו בערבון מוגבל, הוא בהחלט יכול לעזור.
וחלק מהמסגרות האלו- זה הלבוש.
נכון שאני כחרדית יכולה ללכת ולהתלבש כמו דתית לאומית
(מצחיק להגיד את זה, אבל תכלס שתינו יודעות לשייך ברחוב כל אחת האם היא זה או זה או משהו אחר)
בלי לשנות משהו ברמה ההלכתית,
ובכל זאת, גם אם אני בוחרת לעשות את זה בקטנה מדי פעם, בגדול אני לא עושה את זה.
למה?
כי אני צריכה שייכות.
ברגע שהחלטתי שהחברה החרדית (אפשר לומר זאת על כל חברה, מדברת על נקודת הראות שלי) מתאימה לי, והכי טובה בשבילי- אני רוצה להשתייך אליה.
ואם כבר, נקשר את זה לפורום-
נכון שאני יכולה להגיד שלא ישפטו אותי לפי המראה שלי, ושאני צנועה אותו דבר ואולי יותר, ושהדעות וההשקפות שלי הן חרדיות, אבל אם המראה החיצוני שלי לא משקף את זה- אז למה שמישהו יציע לי בחורים חרדים?
ולמה שהם ירצו לצאת איתי, אם אני נראית דתית לאומית?
אם אני דתית לאומית, אז כנראה שיש ביננו פערי אידיאולוגיה גדולים מדי ולא מתאים.
איך נוצר הסגנון המסוים המאפין כל חברה?
זה מענין.
אבל נראה לי מה שטוב,
שאדם אוהב את מה שהוא רגיל אליו.
אז לפחות אני חושבת שאני מתלבשת כמו שאני, כי אני אוהבת את זה.
גם אם זה נוצר בגלל דעת קהל.
ולגבי מה שכתבת שהופכים סגנון להלכה-
לאידת אם התכוונת לזה כפשוטו.
אבל אני כן מכירה את זה מקרוב לצערי, שאנשים חושבים על כל מיני דברים שהקשר בינם לבין צניעות מקרי בהחלט, שהם הלכה. וזה עצוב.
אבל נראה לי כשיש קצת שכל ישר יודעים מה אסור/מותר, מה מותר אבל לא ראוי, ומה לא הלכה בכלל.
-סוף נאום-
מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי, היה קצת קשה
שריקהתודה.
מישהי אחת מתחילה ללכת עם כיסוי ראש מסוג מסוים - תוך חודש זה כבר בכל הארץ.. (זה לא רק אצל דתיים, כמובן, מעבר לדוגמה הספציפית).
יש דברים מקבילים גם אצל גברים, אבל פחות "בוטה".
[ראיתי פעם סיפור על איזה חבדני"ק דומני, שהיה לו בית חרושת לבגדים באמריקה. בטעות יצרו שם פעם מכנסיים שכל צד מהם בצבע שונה. הוא היה בחופשה - כשהבין מה קרה, פחד לחזור מאימת המשווקים.
סוף סוף השיג אותו מישהו ושאל איפה הוא, מחפשים דחוף... נגמר המלאי החדש - כולם רוצים..]
יש איזה הסבר פסיכולוגי על "תחושת השתייכות", אבל יש גם סתם תופעה של עדר.... אי אפשר לומר שזה הכי "כבוד האדם".. אם כי ניתן להבין (כמובן, גם ההיפך "דווקא להתבלט" לא טוב בהרבה)
ואני מאוד בעדם. אבל הם יוצאי הדופן...
קודם כל אני לא מסכימה שכולן נראות בדיוק אותו דבר.
מעבר לזה, יש פה עניין של אופנה. אפשר לאהוב אותה ואפשר לא, אבל היא כן משפיעה על מה שלובשים וקונים.
חוץ מזה, יש עניין של השתייכות למגזר.
בד"כ אדם אוהב את מה שהוא רגיל אליו, את מה שקרוב אליו, את מה שהוא רואה בסביבה שלו וזה לא רע בעיניי
ולבסוף - השם רואה את מה שבלב, אבל אנחנו? רק לעיניים.
לכן, איך שאתה מתלבש זו אמירה וחבל להתכחש לזה. זה מתייג אותך בסגנון מסוים ויש לכך אינסוף השפעות.
אולי במובן המילולי שמשלבים גוונים. אבל חבר'ה של ג'ינסים, כולם לובשים ג'ינסים. גבעונים כולם עם צווארון קרוע. דת"ל מהתנחלויות, כולם מורעלי בלנדסטון. תלמידי ישיבות כולם עם דגמ"ח. מסורתיים כולם בג'ינס וטי שירט. בתל אביב, כולם יצורים. וכן הלאה!
לא להטפל לקטנות, סתם זרקתי דוגמאות לשם ההמחשה והם נכתבו בהומור
)שירקיוגם גברים- העניין של חולצה לבנה לבן תורה וכל השטויות האלה
החברה הדתית בכלל מאוד מדגישה את השייכות החברתית והרבה פחות אידיבידואליות
בע"ה...יש באצטדיון רמת גן אחד שפתוח על לפחות 12.
וגם שעון חורף
יטבתה
הייזלאיזה חמודה את
שיהיה לכם רק טוב ביחד,
הרבה שמחה ואושר
!!מירב!!חיהל'ה
אומר - 3 תפילות במניין, רקע ישיבתי, קובע עיתים , הלכות מצוות וכ'ו.
בנים- מזה מבחינתכם אומר בחורה תורנית?
בבקשה בבקשה לשמור על שרשור ענייני
באמת מעניין אותי לדעת.
זאת אומרת מה שאני מנסה להגיד, שלנו הבנות כיבכול יותר "קל,(?) לראות את הרמה התורנית,
בעוד שאתם הבנים בטח שומעים יותר תמשפטים
היא דוסית בנשמה, היא רוחנית, היא צדיקה, היא מתלבשת איקס אבל ממש מקפידה על הלכות וכ'ו (בבקשה בלי להיכנס לגדרי הצניעות)
הבנתם תשאלה?
אז אחרי תקופות מתישות מאוד בעולם הדייטים, הכרויות שוחקות ושלל עניינים לא מושלמים, בתקופה האחרונה אני מכיר המון המון בנות מעולות. ממש נחמדות! כאלה שבאמת כיף אפילו כשהקשר מסתיים איתן.
ואחרי היום, שהיה בו סיום להיכרות בצורה מאוד נחמד ומפרגנת, אני רוצה להגיד לכן שאתן מדהימות!
בע"ה בזכות הבין אדם לחברו היפה הזה שנזכה כולנו לשידוך שלנו במהרה ובלי סיבוכים
והערה כללית, לכל המגדרים, תנסו, למרות שזה קצת קשה, לזכור שעומד מולכם בן אדם ותשתדל וכמה שיותר לעודד ולתת לו קצת צידה רגשית לדרך בהמשך. שידוכים זה לא דבר קל, להתעכב זה לא דבר קל, במיוחד כשכולם סביבך מתחתנים. אני חושב שהחסד האדיר הזה יכול לחולל ישועות בכל התחומים.
"צידה רגשית לדרך"? אולי תפרט יותר למה אתה מתכוון?
יש לך חתימה יפה מאוד
והצד השני חושב בטעות שהם מושלמים והכל מושלם אצלם בעיני הנזהר לא לפגוע.
בונה, אחרת עדיף לא להגיד בכלל!
לא מכיר הרבה אנשים שממש לא מודעים לעצמם ב"ה...
עדיף לאדם לא לפגוע מאשר לפגוע בשם התיקון של מי שעומד מולי. לא ילדתי אותו/ה, אני לא הרב שלו/ה וזה לא התפקיד שלי. כמו שאמרו חכמים, "אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע".
אני משתדל להעדיף לא להעליב, ולא לפגוע על פני להרגיש הצודק והמתקן (נכון, לא תמיד זה מצליח והצורך להיות צודק גובר).
אוסיף גם שאם הביקורת נובעת מאיזשהו צורך "להחזיר" על משהו שנפגענו ממנו, עדיף בכלל לא להגיד. קיבלתי מתלמיד של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל דבר בשם חכמים (לא זוכר כרגע את המקור) שכשאדם אומר משהו לשם שמים ממש, אז הצד השני בוודאי יקבל. ואם יש לנו פניה אישית בזה, הצד השני יתנגד.
מתאים זה מעודד. וזה גם עוזר לזכור שהנה התקרבנו עוד צעד לאישה המיוחלת.
ובמקרה הספציפי שאני מדבר עליו זה הוריד לי אבן מהלב כי הייתה לי איזו התלבטות שלא הצלחתי להתמודד איתה.
ובגלל שהיינו כל-כך נחמדים אחד לשניה, זה נתן לי תקווה לעוד דייטים טובים ונעימים בע"ה (ולוואי שיהיו רק עם אישה אחת עד 120 )!
כשיוצאים הרבה, ומרגישים שכל הכוחות הרגשיים נגמרים לך, קשרים כאלה - בשבילי לפחות - הם תחנת דלק רגשית. וזה ממש עוזר לי להמשיך הלאה.
הדוכס מירוסלבקשה לי שחברה מאד טובה שלי התחתנה לפני שלושה חודשים ועכשיו אני לא מקבלת ממנה שום אישורים שהקשר שלנו חשוב לה
והיא גם יכולה לכתוב לי במייל דברים ממש לא רגישים מבחינתי
כמו- 'את סולחת לי שאין לי כוח להגיב לך'? ואז היא פשוט לא מגיבה
או 'נקשקש יותר מאוחר, טוב'? כאילו מה שכתבתי לה הוא סך הכל קשקוש.
או שהיא כותבת לי במייל אחרי הרבה זמן שלא דיברנו שהיא תתקשר אלי למחרת, ואז היא לא מתקשרת ולא מתנצלת ולא מסבירה למה.
ואני חייבת לציין שאני ממש לא מעיקה עליה וכמובן לא מתקשרת אליה מעצמי כדי לא להפריע. רק פעם בכמה ימים שולחת לה איזה מייל קצרצ'יק וממש לא מעיק וגם על זה אין לה כוח להגיב.
והייתי חברה כל כך קרובה שלה! ועכשיו אני פשוט מפחדת מהשיחה הבאה שלי איתה כי יש לי כעס ענק עליה שנובע מהעלבון שלי ומהתחושה שאני כבר ממש לא חשובה לה.
אם אני הייתי במקומה ולא היה לי זמן/פניות להגיב בארוכה, הייתי לפחות טורחת להבהיר לחברה המאד מאד טובה שלי כמה היא חשובה לי, וכמה כשיהיה לי זמן אני אשמח ואשתוקק לדבר איתה וכמה אני חושבת עליה וכו'.
מאיפה היא הביאה את חוסר הרגישות הזה?
תודה.... על כף המאזניים כרגע.נפש חיה.התחלתי עם 2 בנות בתחנה המרכזית... הן זרמו מאד מהר, בחיים לא נתקלתי בכזאת מהירות... לאחר שפתחתי במשפט העקיף את השיחה, ונגמר לי מה להגיד, אמרתי "האמת היא, שבאתי לפה כי רציתי להתחיל...(מצביע) אתך..." - בחנתי את הבחורה והבחורה שיתפה פעולה. הבחורה נתנה את המספר שלה, ברוך השם.
יום למחרת התקשרתי, היא ניסתה להתחמק ממני... שכחתי לבנות מספיק נוחות...
לא יודע מה הקשר בין מה שכתבת למה שאני כתבתי. תמצאי אתו בעזרת השם, סבבה?
היתה מטרה אחת מהן בסופו של דבר
o_O לט יודעת אבל הצלחת להצחיק אותי היום. פעם ראשונה.נפש חיה.
ברוך ה.נפש חיה. את יודעת לכמה כאלו כבר עזרתי? וגם עזרושמשועננים !!מירב!!חחחחח הורס,והניק שלך עוד יותר
עכשיו רציני,
אם זה מבחיל אותך..סוג של מגעיל/דוחה אותך,אז אין מה להשאר שם.
!!מירב!!מדרוןלבנות מותר לבנים זה אוי ואבוי
ועשו את זה מלא. פתחו פה שרשורים עם תמונות של בחורים ונסיונות זיהוי אפילו.
הפוך זה לא היה.
אני יוצא עם מישהי רציני ורוצה להשקיע בה ביום הולדת אבל עם טאקט. המלצות למתנה ומשהו כיפי לעשות?
תלוי גם באופי..
היא עמדה שם על ההר.
בין כל המתים, והיא חיה.
ביום פטירת הרב החי באמת.
השמש נטתה על ההר.
לא יהה שם מעיין או בור.
או מקווה מים רומנטי אחר.
אמרתי אגש לא אגש.
אגש, לא.
והנה בא קו 54 ולקח אותה אל מקום אחר.
ולי אין סיפור.
בפעם הבאה אדע.
מהסוג הזה.
וכ"כ חבל.
הסוף יכול להשתנות, זה בטוח, אבל רק אם מישהו יהיה באמת אמיץ ולשנייה אחת יוותר על כבודו...
ממש לא באה בתלונה אליך, רק מקווה בשבילך שתמצא בך פעם הבאה את הכוח לוותר על כבודך ולעשות מעשה.
בהצלחה בחור!
חצי צוחקת, סליחה..רחפת..אבל את יודעת, למען הסדר הטוב וזה..
תעשי השתדלות?
@פלא גדול
פחות עניין של וויתור על כבוד.
יותר עניין של פלישה למרחב של מישהי.
אוהבת את זה?
רואה בזה שטחיות?
אולי היא חרדיה?
אולי היא מאורסת?
אולי היא בת 18.
אולי.
ואולי די.
תגש. בפעם הבאה.
אדע.
לא , סליחה.
בפעם הבאה.
לי פעם קרה שראיתי באיזה התוועדות מישו חמוד ממש..בסגנון שאני ממש אוהבת..ומנגן מטורף והכל..
אמרתי שאני חייבתת לעשות משו. לא העזתי בעצמי אז חברה שלי ניגשה אליו..
והוא היה בן 17!!! מהכיתה של אח שלי בישיבה חח 
מסכן,הוא הובך בטירוף
מה פשר הניק שלך? זה ביטוי שאומר אצלי משהו חח
ומעבר לזה- מרגישה ככה רוב הזמן
האמת שמעתי אותו מכמה מקורות שונים וזה התחבר לי...
אני שמעתי אותו מרב גדול וחשוב פעם ונדבקתי והתחלתי להגיד אותו הרבה
קוד אבל פתוחבסדר גמורהשאר לא מצחיק עד כדי עצוב
חיהל'האחרונהמוטיבציהלך דומיה תהילהיונוש
יאנוש
קורצ'אק
יונינה
או אחרי. לא ממש זוכר. מחקנו שנינו
אני באמת שואלת..
כאילו , אני חושבת על בחורה (או בחור..) שרואה כרטיס וחושבת לעצמה וואלה יש מצב שיתאים.. סתם מאכזב.. יש אתרים שלא כותבים כניסה אחרונה..
לגביך, זה באמת כבר לא רלוונטי ואני מכירה עוד כאלה שעשו ככה..
אבל לדעתי, מצד ההגינות צריך להשהות את הכרטיס כבר בשלב הפגישות..
היה לנו הרבה דברים על הראש, לא ממש חשבנו על זה.
אני גם סמכתי על זה שמתי שאדם לא נכנס הרבה זמן הכרטיס שלו נעלם בין כל האנשים שם (ההצגת הכרטיס היא לפי הכניסה האחרונה. בנאדם שנכנס אתמול הכרטיס שלו יופיע בדף ראשון-שני. בנאדם שלא נכנס שנה יופיע בסוף)
[ואכן, מבחיל. רחמנות עליהם]
"תתביישו".. אז הגבתי שאני מקוה שהנמענים לכך אינם מאלו שכאן.
כי זה דבר מגעיל.
איוושהוהמציאות מוכיחה. כל השאר זה תוצאות של חינוך לקוי
