אבל הגעתי לתובנה שכל אחד צריך למלא את תפקידו:
אנחנו צריכים להתמסר בקשרים,
והקב"ה מחליט אם זה יצליח או לא.
אם מגיע לנו לקבל ייסורים - הם יגיעו גם אם לא נתמסר,
אבל גם אם פגשנו את הזיווג שלנו - אנחנו חייבים להתמסר.
בקיצור, מבין אותך לגמרי
(וכאבתי מספיק מקשרים שהתמסרתי אליהם).
אבל מנקודת מבט אמונית - אין מה לפחד מהתמסרות.
המון הצלחה ואור!
הדוכס מירוסלב
הדוכס מירוסלב
הזדמנותוהחשש והפחד הם ליגטימיים ומובנים.
במקום שהפחד ינחה אותנו
בואי נכניס אמונה
כשאת יוצאת לקשר החדש
תרגישי שאת לובשת על עצמך חליפה מהודרת ויפה שקוראים לה אמונה ואת מתעטפת בה כל כולך.
ואיתה את מגיע לקשר החדש.
והיתה תקופת חויה מתקנת, שהכרתי שלוש בנות מדהימות וכל פרידה היתהלא כיפית אבל נכונה ובונה.
בתפילה.
זה נראה לי יהיה יפה מאוד בתור ספר קצר. סוג של ספר מוסר מודרני
אורות הכתובההדוכס מירוסלביקר) תוכל לזכות את הרבים לפחות בשלב ראשוני בחינם... אם יהודי אחד יתחזק מזה זה שווה, לא?
זה גם כתוב מאוד יפה, יכול להיות שזה ימשוך קהל שלא מתחבר לספרי מוסר בד"כ
אורות הכתובה (התיקון האוטומטי תיקן את המילה חתימה לחתונה ) מהמם.
תודה.
לא נולדתיוגם לא כל כעס הוא כעס שזורם בעורקים, יש גם מין תרעומות לפעמים שזה יותר עדין...
לא כל דבר צריך לשלוח לטיפול
הזדהיתי מאד עם מה שכתבת..
אבל תכלס מה שהכי מעצבן אותי, שאני לא מצליח לראות טוב בכל דבר
בא לי להיות כמו אלה שתמיד שמחים ומדברים על הטוב
פסיפלורה1
אני חושב שמצאנו דרך להרגיע את חמאס עם ימי הזעם שלו בכל יום שישי
לב טהור:)זה הסיבות,שאני מעדיפה כמה שיותר מהר לקבוע פגישה,שיחת טלפון של עשר דק רבע שעה,
העיקר לא ליצור לי בראש דמות,ואז לבוא לפגישה עם ראש סגור של דמות...
זה היופי באסמסמים ;) גורם לך להיות יותר ענייני.
נשמע שיש עוד..
נשמח לשמוע 
😁ממש יפה מצידו..
אלא אם ערכאות וכו' 
זה יפה שהוא חושב ומציע!מור ולבונה
לא רציתי לשבור את הרצף
@מאזין אל הקולות , תודה כפרה
אתה מפחד שמתישהו היא תתבע לך את הצורה 
הייזלמתלבט..
בגלל התבטאויות כאלה עמ"י מפסיד אנשים טובים.
מבקש אמונהלא יאומן לאיזה שפל אפשר לרדת 
תגידו זה עובד?..
ו...מה רציתי..אה כן
קראתי היום וגלשתי איזה 3 דקות לאחרי השקיעה...זה עדין נחשב לאותו יום כי רק מצאת הכוכבים
זה יום חדש לא?
החלטתי לשתף/לפרוק/להתייעץ במחשבות שעולות בזמן האחרון..
אני חוזרת בתשובה כבר כמה שנים טובות.. כל יום שמחה ומודה על הדרך שה' זיכה אותי ללכת בה אבל תמיד יש אתגרים. ניסיונות שצריך לעבור..
עם הזמן כשמתבגרים, ומכירים טוב יותר את עצמנו, מבינים גם מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו שואפים ומה מחפשים.
ואם להיות כנה עם עצמי? עם כמה שאני רוצה זוגיות ולהקים בית, אני יותר אוהבת את העצמאות שלי. את החופש להחליט ולעשות ולהתפתח לכיוון שאני רוצה.
נכון שחלק יגידו שגם זוגיות היא חופש אבל זה לא אותו דבר.. וזה לא שקל להיות לבד, ולא שאני לא רוצה כבר זוגיות. אבל הרצון להתפתח, מבחינת קריירה והישגים, חזק ממני..
לקח לי זמן להבין למה אני דוחה כל פעם הצעות ולמה אני לא ממהרת להתחתן. אני מרגישה שכשאתחתן כבר לא אוכל לעשות את כל הדברים שאני עושה. אני בן אדם שתמיד שואף לעשות כמה שיותר. אני תמיד אבחר בדבר הכי קשה ואנסה להגיע אליו. אם זה בעבודה, בסיום התואר, בדברים הקטנים. אני שואפת למצות כל דבר עד תום ולהגיע להכי טוב שלי.
אני מרגישה שזה חלק מהניסיון שלי, המאבק בין הידיעה והאמונה שהכול מלמעלה, ההצלחות והמעשים. לבין ההשתדלות הגדולה שאני עושה. לדעת שלאן שאני צריכה להגיע אני אגיע..גם עם פחות השתדלות.
אני מרגישה שיש לי עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיע אליהם, שיקח עוד זמן עד שאהיה באמת מוכנה להתחתן..אבל מתי באמת מוכנים להתחתן? צריך פשוט לקפוץ למים? להכיר את הבן אדם הנכון ולהבין שיש דברים שהם יותר חשובים?
תמיד אני זו שהפסקתי את הקשרים. לפעמים הייתי לי מחשבה קטנה כזאת לפני פגישה שאני לא באמת מאמינה שעכשיו הגיע הזמן ואני צריכה להתחתן אבל כל פעם ניסיתי מחדש עם מחשבה שאולי הפגישות יכניסו בי את הרצון..
הבעיה היא שאני בת 23, וכבר מרגישה שאם אמשוך את זה יותר מדי אבין שעשיתי טעות, אבל מצד שני, מרגישה לא מוכנה בכלל לזה..
ואולי. אולי אולי. ביני לבין עצמי. אני מרשה לעצמי להגיד שחלק מזה זה גם הכיסוי ראש. חשבתי על מה היה קורה אם לא הייתי צריכה לשים כיסוי (לא בא בחשבון אבל היצר תמיד אוהב לשחק לנו קצת במחשבות..) וחשבתי שרוב הסיכויים שהיה לי הרבה יותר קל להתחתן. הייתי נשארת בדיוק מי שאני, לא מאבדת חלק גדול ממני, הסביבה הייתה ממשיכה להתייחס אליי באותו האופן. מבלי לקטלג ישר ולהכניס לתבניות. מבלי להתבלט בסביבה שלי.. זו כנראה אחת מהסיבות אבל לא הסיבה היחידה.
יצא לי חפירה אבל כבר אמרתי שזה סוג של פריקה..ואם למישהו יש דרך טובה להסתכל על הדברים ולגרום לעצמי לרצות להגיע לזוגיות, הייתי ממש רוצה לדעת איך עושים את זה..
הם עוברים פחות שינויים אחרי החתונה מאשר האישה..ואני באמת מאמינה בכיסוי ראש מלא. גם אם יש היתרים ללכת בדרך אחרת, אני לא אחפש אותם כי אני חושבת שמעבר להלכה, כיסוי ראש מבטא הרבה מעבר..זה שקשה לי לראות את עצמי ככה כל חיי זה משהו שאצטרך להתמודד איתו אבל לא לחפש הקלות
אחת התובנות שהגיעה לראשי במהלך החיפושים אחר זו שאהבה נפשי,
היא שההבדל בין רווק לנשוי, בהקשר של עצמאות וחופש,
הוא כמו בין יהודי לגוי (אני לא נשוי, למי שתהה):
תחשבו על עצמכם, אבל גויים:
אין ספק שיש לכם הרבה יותר חופש, ואתם יכולים לעשות כמעט כל מה שבא לכם.
אבל...
כל מי שהתורה והמצוות נגעו בפנימיותו, ולא רק נשארו כאוסף פרטים יבש,
ירגיש שהחיים האלה ממש ריקניים, גם אם כגוי תהיה חסיד אומות העולם.
אין פה שום אמירה שיפוטית, אלא אמירה של תפקיד, וממילא מלאות מכוחו.
הנמשל: ברור שהחיים של רווק יותר קלים, אבל יש בהם משהו ממש ריק.
לא סתם אמרו רבותינו שהשרוי בלא אשה - אינו אדם (וזה כמובן נכון גם על האשה בלא בעלה).
אני ממש מרגיש שאני רוצה להעניק ולאהוב, ופשוט אין לי למי
(וחברים ומשפחה הם נפלאים, אבל הם לא תחליף לבת זוג, לפחות ככה אני מרגיש).
מרגיש לי שחיי נישואין, שמלווים מעצם טבעם בנתינה אין סופית,
מלאים הרבה יותר מחיי רווקות, שמחים וחופשיים ככל שיהיו.
המון הצלחה אור ובהירות!
קראתי ומצאתי את עצמי מזדהה (חצי בעבר חצי בהווה)מור ולבונה ). אהבתי!!
מור ולבונהאחרונהאו שזה רק סיפורים מאנשים??..
בעיקרון התיאוריה אומרת שברגע שתחווי חוויות חיוביות לגבי עניין מסויים, יתפתח לעניין הזה מוטיבציה ורצון...
(שיטת ההתניה) זה עובד לכל דבר בחיים...
אם הייתי מכירה אותך הייתי כל כך רוצה להציע לך בחורים טובים שאני מכירה שגם אפילו אם לא יתאימו לך לפחות תצאי בהרגשה טובה
שלו.
מתישהו תצטרכי להתחתן, וגם אם זאת לא הדרך העדיפה עליך, את יכולה להתפלל לה' שידאג לך בדרך אחרת, טובה וקלה יותר
רוב הבחורים שאני מכיר וישנם לא מעט כאלו, הינם בחורים מתחשבים ומכבדים.
הסיפור אותו סיפרה לך על בחור שנפתחה אליו והוא לא טרח להחזיר תשובה הוא סיפור נדיר ביותר, שאין בו בכדי ללמד על הכלל. רוב הבחורים לא יעלו אופציה כזו אפילו לא במחשבתם.
גם הסיפור על הבחור שעזב בטלפון ללא כל הסבר זהו סיפור חריג.
רוב הבחורים מתחשבים מאוד בכלל, ובמהלך הפרידה בפרט.
אני לא יודע מה גרם לאותו בחור להוריד דרך הטלפון ולא להסביר, אך סתם שתדעי כי הדבר הקשה ביותר לבחור במהלך השידוכים זה הסיטואציה בה הוא צריך להוריד/לחתוך בחורה שהיה להם טוב יחד ונוצר סוג של קשר. (ובנימה אישית, אם ירדו לו מספר שנים מהחיים בתקופת הדייטים זה מחמת כך שהוצרכתי להוריד בחורות.)
פעם קרה לי שנפגשתי עם בחורה מספר דייטים והגעתי למסקנה כי איננו מתאימים, ברגע שהתחלתי להסביר לה מדוע אני חושב כי איננו מתאימים הבחורה פשוט נאלמה דום, והפסיקה לתקשר במשך רגעים ארוכים עד שהגיע האוטובוס שהיא חיכתה לו, וגאל אותי(ואותה). למותר לציין כי משך חודש ימים האירוע ייסר אותי, ועד היום זה מציק לי.
אני לא יודע מה גרם לאותו בחור להודיע זאת בטלפון ואני לא מצדיק זאת, אך תדעי שזה לא מהדברים הקלים, ואפשר שעדינות נפשו לא הייתה עומדת בכך. (ואולי הוא סתם מנוול)
אני יגיד לך שמעולם לא קרה לי תופעות מוזרות עם בחורות? קרה גם קרה. אך האם מחמת כך אני יפסיק לצאת? לא.
רוב רובם של הבחורות הינם בחורות טובות, איכותיות, מתחשבות וכו'. (ונראה לי כי כך גם הבחורים)
אני לא יגיד לך כי לא תיפגשי עם סיטואציות מביכות/קשות של חוסר התחשבות, אבל ברוב מכריע של המקרים הדברים מתנהלים בצורה תקינה, ובהרבה פעמים אפילו מהנה אף אם זה לא מתאים בסופו של דבר, ולעיתים זה אפילו משעשע מאוד.
קחי בחשבון כי מטבע הדברים את נחשפת בעיקר לסיפורים המוזרים. את המקרים הבנאלים בד"כ לא מספרים.
אם את לא רוצה לצאת אינך חייבת, אך תעשי זאת מהסיבות הנכונות.(באם ישנם) א"כ נראה לי שאם תתחילי לצאת תגלי שזה יכול להיות מהנה.
), ואפילו שהיו קשיים והוא לא התקדם - סה''כ היה טוב ומעניין וכיף שבאמת עושה חשק לעוד! 
תראי, אחרי מה שכתבת אני מבין אותך לגמרי, את חוששת שאותם סיפורים יקרו גם לך ואת מרגישה שעולם הדייטים מקולקל מעט. אבל אם נשתדל להסתכל בצורה אובייקטיבית על הדברים, בלי נגיעות, העולם הזה מקסים הרבה יותר ממקולקל. בהחלט יש לא מעט שלא יודעים איך לגשת לעניינים האלו ועושים טעויות, לפעמים טעויות הרות השלכות בלתי-הפיכות כמו שהצגת, אבל יש גם המון בחורים מתחשבים ומקסימים, עם אינטליגנציה רגשית, שיחתרו לטוב ויהפכו עולמות כדי לא לפגוע בצד השני. מבטיח לך שיש כאלו, ב"ה מכיר לא מעט מהסביבה הקרובה.
עם כל הקושי שבדבר, מציע לך בחום במידה ואת חושבת שזה הזמן המתאים בשבילך, להשתדל לשים את הניסיון המר של חברותייך בצד. הוא לא משקף בצורה נכונה את העולם הזה, כל שאפשר להסיק ממנו זה שכדאי לברר קצת יותר על הבחור שתצאי איתו ולבדוק התאמה. כגודל משמעות ההחלטה, כך גודל הסיכון, ואנו צריכים לקחת את זה בחשבון מראש.
מקווה שהדברים שאמרתי יגרמו לך לשנות טיפה את הגישה כלפי הדברים. המון בהצלחה!
מבין אותך לגמרי...
, אבל זה קצת מסובך כי לא באמת מכירים והכל פה אנונימי...- בקיצור מי שרוצה גם להכיר זה אפשרי אני חושב- (אבל חשוב לזכור שהיכרות זה עם שני צדדים.. )עם שני הצדדים? זה ברור, לא?
זה שגם אם אתה חושב שאתה יכולה להשתמש בפורום להיכרות, אתה צריך שגם הבחורה תחשוב ככה.
מור ולבונה הלב בוער למלך!
ראשית, זה לא פדיחה, זה אולי פחות רגיל בחלק מהמקרים.
שנית, קצת לא נוח, קצת לא רגיל, אבל אם נותנים לאי נוחות מקום אולי זה הופך את הדייט לבאמת פגישה...
שאם היא מרגישה בנוח להיות הנהגת זה סימן טוב של הרגשת נוחות
תיהנו!!!
אני הסעתי טרמפ בחור על הפגישה הראשונה..אבל תאמת לא בגלל שהרגשתי נוח עם זה אלא בגלל שהייתי חייבת להגיע לפגישה הזו ברכב כי לא הגיע לי האוטובוס
הדוכס מירוסלבאפשר להתעלם מההודעה הקודמת
הלוישנאמר: "זרום"!
במדרש תנחומא על פרשת מסעי, אומר על הפסוק "אלה מסעי בני ישראל":
משל למלך שבנו היה חולה, והלך למקום אחד לרפאותו.
כשהבריא, עשו את אותה דרך חזרה, ואמר לו:
ראה, כאן ישנו, כאן חשת בראשך, כאן עצרנו...
כך אומר הקב"ה, ספור לי את המקומות שהכעיסו אותי בניי במדבר...
(לשון המדרש כאן, סימן ג)
אז בלי לנסות למצות את כל העומק שבדברי חז"ל...
יש בהסתכלות לאחור צביעה של המציאות מחדש ברושם יותר חיובי, יותר אמיתי,
מאשר הרגעים הקטעיים שאנחנו חווים בהווה.
יש נחמה בידיעה שבקשיים של הדרך, כשהם נלקחים בפרופורציה הנכונה במבט לאחור,
אפשר גם לראות איך הנסיגות שבהתקדמות הכללית גם הן יקרות.
שהרע בהן דווקא מדגיש את הטוב.
וזה גרם לי לחשוב... אם ככה זה במבט לאחור - אז למה לא כבר עכשיו?
אז אני שואל:
למרות האכזבות, והמתח, וכל השאר שאנחנו רגילים,
עם איזה מטען חיובי אתם יוצאים מהעולם הזה של הדייטים?
אפשר גם דבר קטן.
מצווה גוררת מצווה...
[נכון שזה נשמע כמו פעולה בבני עקיבא, אז מה 
]
למדתי ש"לא" הוא אפשרות קבילה כמו "כן", גם אם פחות רצויה.
למדתי להשאיר פתח להפתעות, טובות יותר או פחות, ולקחת את הציפיות והדמיונות בערבון מוגבל.
שלהתלונן לא תמיד נותן פורקן, ושיש פעמים שעדיף לשמור בבטן. יותר קל לעיכול...
שאם כל מהמורה בדרך נראית סוף העולם - סימן שסוף העולם רחוק...
מקוה שהבנתי את הכיוון אליו אתה חותר...
*קודם כל, בטוחה שיהיו דברים שאני אעריך את בעלי פי אלף, כי אני מבינה היום כמה התנהגויות שחשבתי כבסיסיות הן בכלל לא מובנות מאליהן...
*גיליתי שיש לי כל מיני כוחות שלא דמיינתי שיהיו
כח לחייך כשאני מתוחה ועצבנית
ולתפקד ביומיום כאילו אין דאגות ומחשבות ובלבול
כח להמשיך הלאה כשאני מותשת
כח לתת את כל הצ'אנס בפעם ה... כאילו זו פעם ראשונה
*גיליתי שאני מצליחה להתייחס להצעות בהסתכלות נכונה, מתוך סדר עדיפויות אמיתי- שלא פוסל על שטויות, אלא באמת על תוכן. וזה העלה לי את הדימוי העצמי...
*שאלות של בחורים שלא תמיד ידעתי לענות עליהן במדויק (גם אם באותו רגע הרבצתי נאום כתשובה) שגרמו לי לחשוב על הנושאים האלא, ולחדד אותם לעצמי. שעזרו לי להכיר את עצמי לעומק, לחדד לעצמי את הדעות והאמונת שלי, עד הפינות הקטנות.
*שיחה עם הבחור הראשון שלי, על התמודדות די דומה, רק אצלו משלב מוקדם יותר בחיים- שנתנה לי נקודת מבט נוספת שמכירה יותר את המצב. לא הייתי מוותרת על השיחה הזאת בחיים.
* הצלחתי להבין שאני בחיים לא אבין חוויות של אחרים מעולם השידוכים. לכל אחד יש דרך כל כך אישית, אבל לפחות אני מבינה שאני לא מבינה... ואני קצת יכולה בכל זאת לנסות לראות את נקודת המבט של אנשים נוספים שנמצאים בדרך הזאת.
ומקוה להצליח להבין אותה גם כשתיגמר לי הדרך...
מקוה שלא חפרתי לכם,
גם אם כן- לא נורא, היה לי טוב לכתוב את זה
דבר שני זה לא חכמה שתתלהבי משרשור כזה
אפילו שזו הודעה ארוכה, אז תודה
דבר שני, למה זה לא חכמה?
מעניין אותי לשמוע..
לא קראתי הכל ,
אבל עכשיו אחרי שאמרת את זה השקעתי וקראתי הכל ,
תכלס זה היה יפה מאוד
לגבי זה לא חכמה ,
עדיף שלא תדעי 
שמחה שנהנית
(בהנחה שאתה דובר אמת)
ועכשיו אתה צריך להגיד
מעדיפה מאד לדעת!
וזה לא יפה להשאיר בת ישראל במתח
משיח בן דוד
חיחי ואני מעדיף שלא תדעי
וצודקת לא יפה להשאיר בת ישראל במתח (ועוד חרדית 
)
אז אני אשאיר אותך בממתינה
ובתור עונש, עליך להיענות לתרגיל.
זה שאלה יותר לבנות נראלי..
הן אוהבות לפרק כל דבר ולהוציא ממנו תובנות
הבנים זה יותר שכונה לא אכפת לנו לפרק דברים 
לי בכל אופן ..
אבל מצטרפת לעונש, @משיח בן דוד
אני חושבת שלומר 'זה שאלה לבנות' זו התחמקות לא מנומסת.
ובכלל, פתח את השרשור בן, אז כנראה גם בנים יכולים.
בתור התחלה- תכתוב שני דברים קטנים טובים שלקחת לך מתקופת השידוכים, ואז תראה שזה בהחלט כיף לכתוב את זה.
וזו קריאה לכלל תושבי הפורם להענות לתרגיל!!
ת'אמת ציפיתי ליותר הענות...
כזה שרשור יפה!!
ואתה יודע שאם אני בממתינה זה אומר שאני יכולה לנדנד עד שתענה...
טוב אז למדתי הרבה דברים:
*למדתי שאני אוהבת בני אדם, אני אוהבת להכיר סגנונות שונים, ואני אוהבת פגישות ראשונות שאני לא יודעת כלום על הבן אדם והדיבור של הבן אדם גורם לי להכיר אותו. התהליך הזה מרתק אותי (כל עוד אף צד לא נפגע).
*למדתי שאני טיפוס מאוד מבין וסלחן
*למדתי שאני בן אדם של מלא סגנונות ואני פשוט מתאימה את עצמי למיועד חח
*משהו שממש שמחתי שגיליתי על עצמי שמראה חיצוני לא כל כך משפיע עליי, כלומר אני פחות אדם חיצוני (זה באמת משמח ומקל בפגישות)
* אני שמחה שבתהליך של הפגישות זכיתי להכיר ציבורים שונים בעמ"י. זאת זכות בעיניי...
* גיליתי שאני אופטימית מאוד, ומלאת תקווה
*גיליתי שאני בן אדם מאוד אוהב וחם בזוגיות (והאמת זאת הסיבה שבחרתי בניק הזה)
*למדתי שחוש הומור זאת תכונה שמאוד חשובה לי, כנ"ל עומק וכנות...
שרשור מתוק, תודה 
קוד אבל פתוחפרט לקטע של השירות לאומי שכל גדולי הדור אסרו ורוב הרבנים אוסרים גם היום (אני מניח שהכוונה בצבא לגברים)
גורפת... הרב אליהו אמר שזה תלוי אך ורק בצניעות של המקום בדיוק כמו במקום עבודה וגם זה בדיעבד.
לא יודע אם יש מישהו מקביל בגדולה שהתיר...
ובכללי אני חושב שהרב אבינר מחמיר יותר. לא יודע מה דעת שאר הפוסקים הגדולים והמפורסמים בציבור אבל עד כמה שאני זוכר אף אחד לא מתיר...
הנה מהרב אריאל
הרב יעקב אריאל: "השירות הלאומי לבנות סטה מדרכו" -
גם הרב מלמד לא אומר שזה כזה פשוט
שירות לאומי כן או לא? | אתר ישיבה
שירות לאומי, השכלה ונישואין | אתר ישיבה
הוא אומר שהבעיה המרכזית זה דחיית גיל הנישואים
וגם הרב דב ליאור אומר לעשות רק שנה אחת מאותה סיבה בדיוק
הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת | כיפה
בקיצור, כמו שאמרתי, אין אף אחד שאומר שזה חובה, לכתחילה, או מומלץ (פרט לרב ליאור שאפשר לדון בזה, או לשאול אותו פשוט)...
ואני בטוח שאף אחד לא מתיר את זה גם במקומות לא צנועים.
ככה שכמו שאמרתי זאת דעת מרן הרב אליהו זצ"ל.
בכל מקרה, כמו שאתה רואה יש מחלוקת בעיקר אצל הפוסקים האשכנזים, אצל הספרדים לא... צריך שכל אחד יפסוק כפי המנהג שלו וכו'
אבל עדיף לא להכנס לזה
יש לי איזה עניין עם להיות היסטורי
אגב אצל הספרדים יש אחידות בדבר, ויש חילוקי דעות בדעת הרב אליהו עצמו ונראה שאין מי שיפתור את השאלה חח
הדוכס מירוסלבלגבי הלא מתיר, לא לכתחילה ולא פשוט זה לא מתיר.
מותר זה לכתחילה (לפחות בלשון חז"ל )
הנה דעת הרב זלמן מלמד
http://www.yeshiva.org.il/midrash/8568
הוא מתיר כנ"ל כמו הרב אליהו (למרות שלא נראה לי מהסגנון שלו שזה דיעבד דווקא).
שלחתי לך הודעה בפרטיות, אשמח אם תוכל לעזור בעניין.
מוסיף משהו מוזר קצת בדעת הרב אליהו עצמו
http://www.yeshiva.org.il/midrash/31565
נראה שכשהיה הרב הראשי הוא ציין את עמדת הרה"ר ולא את עמדתו הפרטית... כנראה שהוא לא מתיר גם בדיעבד 😳
אין לי מושג מה בתכל'ס
עריכה: מצאתי עוד דעה של הרב אריאל נגד
הוסיפו לצדיקות שהיתה להן מקודם, מימד נוסף, כללי וכד'.
שלום. אנחנו מרגישים תקועים בקשר (נפגשנו 6 פעמים)
איך עושים את המעבר הזה משלב הדייטים החביבים, לשלב שבו רוצים לפתח רגש ולהעמיק את הקשר?
1. לנסות לדבר על דברים אישיים יותר, שאתה לא מדבר עליהם עם כל אחד, ולראות אם כיף לך ונעים לך להגיע איתה למקומות האלה.
אם אתה מעונין להמשיך לדבר איתה על דברים כאלה.
2. להוסיף תפאורה שתאפשר יצירת רגש והעמקה, תפאורה שמאפשרת את האינטימיות הרגשית הזאת- למשל: מול הים בשקיעה...
ענבלענבלויש גם במטולה-
במרכז קנדה
יש שם גם באולינג
ואולי עוד דברים
אז אתם יכולים לעשות כבר יום כיף כזה...
וגם הנסיעה לוקחת זמן.
יש לשם תחבורה מקרית שמונה
פעם בשעתיים- אוטובוס סיבובי- קרית שמונה, מטולה, קרית שמונה.
נראה לי מעלות ומטולה זה שני המקומות היחידים בצפון
קוד אבל פתוחאם בחור היה לוקח אותי זה היה ממש מביך...
אני לא יודעת להחליק וגם לא קל לי ללמוד דברים כאלה
ולא באמת הייתי נהנית
אבל אם היא בחורה שאוהבת דברים כאלה-
זה נראה לי אחלה רעיון
🙊אולי ליצור משהו/ להביא משחק /הפתעות.. להיות יצירתיים עם עוד דברים..
(מאיזו בחינה אי אפשר להיכנס? נראלי בפגישה של זוג זה בכל מקרה במקסימום שאפשר זה לשכשך רגליים..)
דווקא בשבועיים האחרונים פעמיים היו לי פעילויות בחוץ ועד 12 היה סבבה לגמרי (לא בימים של החמסין ממש, אפשר לבדוק בתחזית מזגהאווויר).
וגם לקראת הערב בצפון היה נעים.
שם חורף עכשיו..רק שמחה#חם בקטע אחר.. אי אפשר לעשות כלום מחוץ למזגן 
שיש להם שדכן,שפנתה אליהם בת והם חשבו עליו שיכול להתאים.
בסוף הבחורה שומעת עליך,אולי מבקשת כמה מספרים כדי לברר עליך..
ואם זה מתאים, אז למה לא ? (:
בהצלחה!
שמישהו שהוא סמכות בשבילי יציע, זה ממש ישמח לדעת שחושבים עליי!
נראה בסדר גמור.
בהנחה שהבחור סיפר על עצמו כהוגן - שהבחורה לא תרגיש שזה סתם "באויר";
והרבנית אומרת לה, למשל: נשמע בחור טוב, מתאים לכיוון שלך - חשבתי עלייך.
לדעתי, זו מחמאה. ומן הסתם מעדיפה הצעה שבאה מרבנית שמכירה אותה, מאשר ממישהי אחרת שלא בדיוק.
נכון אפשר לקרוא ת 'בלחיות' בשתי צורות
אבל יאללה! בואו נחייה.
בואו נהנה,בואו נעשה טוב בעולם,בואו נעשה מעשי חסד,
בואו נעשה דברים שכשניהיה בעז'ה נשואים כנראה יהיה יותר מורכב לעשות.
בואו נבחר לא לקלטג את עצמינו כרווקים,רווקות,מעוכבים.
בואו נבחר שאנשים לא מסתכלים עלינו במבט של רחמים
(מבטים של אנשים עלינו זה מבטים שלנו על עצמינן)
בואו נבחר בשמחה!
בואו נבחר באמונה!
בואו נבחא בגאולה.אבל עד שהיא תבוא לחיות בטוב.
לאהוב את עצמינו,להתרגש מדברים קטנים.
להינות עם עצמינו,עם אחרים,לגרום לאנשים לחייך כי פשוט רוצים אור טוב לעולם.
לדבר עם החברים החברות הנשואים כי כן,גם הם צריכים אותנו,גם להם יש אתגרים.
בואו נצבע תעולם בצבע שאהוב עלינו,ופשוט נחייה.
תעכשיו,תכאן,תרגע הזה,באמונה שלמה שכשזה יבוא זה יבוא.
אבל לא רק כל הזמן,נחכה ונחכה ונחכה.
נמשיך ונשקיע בשליחות שלנו,וניהיה אנשים יותר טובים,כי העולם הזה הוא טוב.
בואו נחזור לעצמינו.לא ניתן ל'תקופת הפגישות שידוכים' להוריד אותנו,להעציב אותנו או הכי גרוע לייאש אותנו.
לא!
ובחרנו לחיות תחיים.
ואשימה תיקוותי בו!
שבוע טוב שיהיה,שמח!,ומלא בבשורות משמחות.
אני מת על משחקי מילים 
זוהרת בטורקיז תודה. בעז"ה!רק שמחה#חסדי היםכל מילה!
