פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 868)

תכל'ס גם אחרי שלוש פגישות זה ממש גישושים...
להיפרד בפגישה זה ממש אחרי שהיה קשר.
חוץ מזה שבשלב מוקדם לחתוך בפגישה זה מייבש ומרוקן את הבנאדם כי אין קרקע בכלל של מרחב משותף, אז הוא פשוט נשאר בלי כלום...

אבל סתם ככה לא נראה לי

כשאני מגיעה לפגישה אני מתכוננת ומשקיעה כי אני מגיעה בידיעה שאנחנו הולכים ומתקדמים לכיוון חתונה. 

 

וברור לי שגם הבחור מגיע עם אותה כוונה.

לחשוב על זה שהשקעתי בשביל פגישה שבשבילי היא כן חתונה 

ולקלוט שהגעתי לפגוש בחור שהגיע בידיעה שהוא הולך להיפרד ממני בשבילי זה הרבה יותר פוגע.

 

לא מרגישה שיש בעיה להיפרד בטלפון אני מאמינה שאפשר לעשות את זה בצורה מכובדת   

 

 

ואני מוסיף שזאת עבודת מידות לא פחות - לא להעלב מכל עניין...

אבל בביצוע אני חושב שפחות שייך.

פשוט כי הצד השני לא יהיה מעוניין בזה. זה לטרוח ולהשקיע בשביל שיגידו- "אני חושב שאנחנו לא מתאימים, ביי".

חבל על המאמץ הנפשי של שני הצדדים.

אבל- מבחינת המקום האנושי- צריך שיהיה בתוכך את המוכנות לעשות זאת, כי אנחנו מכבדים את הצד השני.

אם זה היה קשר רציני אז כמובן שכדאי, כי זה מכבד ובעיקר קל יותר להתגבר.

 

אבל בקשר של פגישה אחת שתיים שלוש, נדמה לי שזה גובל בלפני עיוור אל תתן מכשול... מי באמת יודע מהי מטרת הפגישה: לנסות עוד או להיפרד?

נשמע לי שאם זה רשמי - אז טלפון מספיק בשביל להיפרד מקשר לא ארוך. ואם זה לא רשמי? אז למה להיפרד... ממשיכים להיפגש כרגיל. הרי בשביל מה יש פגישות..

בלי חלילה לזלזל בדברי הרב,

נשמע לי יפה נפש מידי.

כאילו יאללה..לא מתאים אז לא מתאים.

אין צורך לייפות את העיניין.

טלפון בימנו זה הכי מכבד שיש.

אבל נראה שמדובר באידאל מסויים. אדם שואף ללהיפגש עם מישהי וכבר בפעמים הראשונות ליצור חיבור. לתת את כל כולך...ולכן אז להיפרד בטלפון זה קצת לא מכבד...(כמו להיפרד אחרי 8/9 פגישות בטלפון)

ואנחנו, דור הy, לא ככה. פשוט לא...לא זכינו להיות כאלה. ולכן להיפרד בפגישה אחרי 2 דייטים זה קצת מצחיק.ואני בטוח שהצד השני ממש לא יאהב את זה. תמיד...חבל על הזמן של כולנו. בטח מקרה ששנינו עסןקים...(צבא/לימודים/עבודה) ובטח שזה כרוך הרבה פעמים בנסיעות וכד'.
זו דעתי, ואני מאוד מכבד את הרב אוהד תירוש, אבל אולי תבדקי ממתי השיעור הזה?!😐

השידוכים ממש לא נראה ככה, ולא שייך להתאמץ כל-כך כדי לחתוך קשר שגם ככה ברובו סתם מעיק.

אני נגד בצורה מוחלטת, אחר המחילה. הרבה אנשים, בעיקר מהרגישים שבהם, גם ככה סופגים את כל הריקושטים של חסרי הרגישות. לא צריך להוסיף עוד סיבות לסבל.

 

מצד ההלכה, להפגש לחינם, כשלא באים בשביל להפגש בעיקרון אסור. עצם הפגישה עם בחורה רווקה הותרה אך ורק לשם שידוכין, וכאן בוודאי אין שידוך (אם בכלל נרצה להתיר זה שמא פתאום יחזרו בהם וכו').

העניין הוא היחס.
יש דרישה מהצד שיוזם את הפסקת הקשר,
להתייחס לצד הסביל בעניין באותה הדרך שהתייחס שעוד היה ספק/שרצה את הקשר עימו.

ההחלטה שאומר לבחור "לא" לא צריכה לגרור התנהגות שונה מצידי כלפיו. עדיין צריך לכבד, להיות רגיש ולהאמין שזה הטוב, גם עבורו וגם עבורי.
זאת בהחלט נקודה חשובה.

(לגבי המפגש.. לא בטוחה שזו אמירה גורפת. תלוי נסיבות ובהרגשה שלי לרוב עדיף בשיחת פלאפון. יש חריגים).

בס"ד

שאחרי קשר קצר של 3-4 פגישות אפשר להיפרד בצורה יפה ומכובדת דרך הטלפון...
לעומת זאת, אחרי קשר ארוך ורציני, כשכבר נבנה משהו, הדרך הכי יפה ומכובדת לסיים היא בפגישה פנים מול פנים... לדעתי זה גם עוזר יותר לעקל שזה נגמר ולהתגבר...

ובכללי- אני משתדל לקחת בערבון מוגבל ציטוטים מרבנים, אחרי כמה ציטוטים כוזבים שנתקלתי בהם.

יכול להיות שזה באמת מה שהוא אמר.
אני לא שמעתי, לא יודע.

והכי חשוב- אשריך שאת שומעת שיעורים בזמנך הפנוי!

בטוחה שהיה לי יותר רגוע על הלב אם הייתה פגישת סיום ולא שיחה חטופה. (לראות שהכל בסדר והוא לא כועס או פגוע או משהו (הוא בעצם סיים את הקשר)) ועדיין, נראה לי לא מעשי..

שיחסוך לי להגיע לפגישה במיוחד..
כמובן אחרי כמה פגישות, לא בסיום קשר רציני.

אולי אלה אנחנו שהתרגלנו לטלפון שזה כבר לא נראה זלזול (משאיר זאת כשאלה פתוחה).

 

ובאופן כללי אני אוהב את הרב אוהד תירוש.

גם לא צנוע.

 

בוודאי ש"מכבדים בני אדם", אבל בהיות שזה בן ובת, שאינם מתכוונים להמשיך עוד - הרי שיש בכך גם דבר מביך שלא לצורך, גם דבר שעלול לגרום מפח נפש לצד השני שבא במחשבה שמשהו נמשך אולי, גם חוסר צניעות של "דייט" של פגישה בין בן לבת בידיעה ברורה שזה בשביל לומר שלא, ולא אחרי שכבר קבעו ולא רוצים להביך או כד'.

 

אדרבה, מה שיותר יעזור בבית שלך, לכאורה, הוא שברור שפגישות אישיות, זה או לצורך בירור אופציה לנישואין, או בנישואין עצמם. ולא בלי זה.

 

כמובן, דרך ארץ והרגשה טובה לזולת - גם בטלפון.

 

אפשר להיחנק מדמעות בפגישה ואז יוצא שכל הפגישה בוכים וזה סתם עצוב יותר וקשה יותר ...ואי אפשר להוציא כמה מילים ברצף חח בקיצור לא!!!

למה ששני הצדדים יטרחו אם כנראה שניהם לא מעונינים בזה? זה כזה נורא לחתוך בשיחת טלפון? ואני באופן אישי מעדיף שיחתכו אותי בהודעת סמס

מעניין כמה זמן הוא היה רווק שהוא זורק כללים ככ לא מעשיים.
שלכל היותר יגרמו לאנשים להרגיש לא בסדר, וכנראה שום דבר מעבר לזה.

כאילו נגיד שהבחור רוצה לסיים את הקשר הוא קובע פגישה, הבחורה מתארגנת וכו ובסוף הוא מודיע לה שנפרדים... אז כאילו לא חבל על הזמן של שניהם????

מכירה מישהו שעשו לו את זה אבל בעבודה . הבוס ביקש ממנו להיפגש איתו. ההוא טרח, נסע, בזבז זמן והבוס בום מעיף אותו ועד היום הוא לא סובל את הבנאדם הזה...

והבוס עוד מסביר לו שהוא חשב שזה לא מכובד לעשות את זה בטלפון....

בס"ד

עם חברים שלי אני יכולה להגיד שבהחלט היה נכון וכדאי פא"פ למרות ש*ידעתי* שזאת פרידה (וכן, נסעתי עד אליהם בידיעה שהם עומדים להיפרד ממני). זה הפך את זה ליותר אישי ואחרי כל מה שעברנו יחד מן הראוי לסיים את זה בצורה יפה.

קשרים של כמה דייטים בלי קשר רגשי לדעתי אפשר לחתוך בצורה יפה בפלאפון. זאת חלק מהסיבה שמתקשרים אחרי דייטים..

 

בהצלחה.

אני אוהבת אותך.

 

והיי, קבענו פגישה איתי

בנים יקרים





אל תחתכו בסמס.
זה לא מכבד
וזה פוגע.





תהיו גברים
ותדברו. מותר לומר לא. זה בסדר.
אנחנו לא ניפגע,
אבל לומר.

איך זה קשור לבנים?



בת חתחכה אותי בסמס...

וזה פוגע גם כשבנות חותכות ככה.



בינאדם לחבירו בסיסי.


אנחנו לא אוויר
ולא שקיות

האם אנחנו לא שווים את הדקת שיחת פרידה?!??

תמיד מעצבן שפורקים פה נגד מגדר מסויים.
זה לא קשור, זה לא יפה גם אם בנים עושים את זה וגם אם בנות.

וסליחה על הניצלוש...

שזה לא ברור.


להוותי
נתבדיתי

ונפגעתי כבר


ועשו ממני כבד.
שתי וערב...
הלב ככה נראה כבר



מצולק
אז אני לא מתרגשת


אבל הכאב קיים.



וזה באמת נקודה מעצבנת.
שצריכה שיפור. העניין הזה של לחתןך ב סמס

אבל זה ממש עניין שלו!

הוא צריך ללמוד בין אדם לחברו. הוא כנראה לא הבין שזה פוגע. הוא יצטרך להבין לאט לאט איך מתנהגים בקשר.

אבל זה הוא זה לא את.
את התנהגת בסדר. את רגישה ב"ה. ואת תדעי איך להתנהג בקשר בצורה מכבדת.

מבינה שזה פוגע ומעצבן.
פשוט תשאירי את זה אצלו.. זה לא שייך אלייך..

רק טוב ושמחה

"בהצלחה גם לך.
להבא עדיף לא לחתוך בסמס.
חיים טובים וכל טוב."

אבל זה כמו למשוך בצמה ואז לבקש סליחה..... התנצל והשיב בסמס שאני צודקת.....






ולא התחיל שום קשר אפילו.


תודה לך.

(בת עשתה לי את זה פעם)

זה שבר אותי לגמרי

את לא מעדיפה שגבר יגיד לך: תשמעי נפש את נחמדה אבל אני לא נמשך אליך/ את אפילו מזכירה לי את אמא שלי..

אז אחרי דייט אחד הוא נפרד בהודעה כי הוא חושש לפגוע בך ולעשות עוד יותר נזק.

בכלל.

ואני שואלת- 
האם אני צריכה להתנצל על מחשבה או רגש שאני פורקת לשם פריקה?? כשלא כולם יודעים מה קרה ואני לפעמים בכוונה לא אומרת פרטים כדי להשאיר לעצמי את המקרה המלא ? [כדי לא לפגוע במישהו שאולי קורא]




ובאמת סליחה 
שהוא לא מוצא את הכח להתקשר,
וכמו ש[הייתה לךנו שיחה זורמת - לומר "תקשיבי אני חושב שפחות יתאים לי אבל תודה לך על הנסיון"?

אף אחד לא מת מכנות.
להפך.
חיים יותר טוב איתה.

להתווכח. אני רוצה בטובתך ואת אולי לא מאמינה בכך.

אני כנראה הייתי צריך להיות יותר בוטה ולהגיד שלדעתי הפכת רגישה מידי (בגלל המצב, התסכול וכו') - שבשורה התחתונה זה פוגע רק בך. כמו כדור שלג רק מחמיר את המצב..

הבנת או שאני מקצר מידי?

לא תמיד נכון להגיד הכל.
ולא תמיד הכל נכון לכולם.
ומינון הוא שם המשחק.

תודה על הרצון.

את חושבת שליטופים וירטואלים יעזרו לך?

אני חושב שהם רק מעמיקים את הבור..
להעלב ולהיות שברירית פוגע רק בך. המציאות נתונה ולך יש את הבחירה איך להגיב אליה.

את לא חייבת להסכים.

לא התכוונתי שזה יהפוך לדיון - ניתוח באופן מסויים. [וגם לא לעין כל. ....]
בסך הכל רציתי לפרוק.

אתה יכול בשמחה להגיד דברים באופן פרטי.


בכל מקרה, תודה לך על הרצון.

 

אחרי שהשקעתי זמן קודם וכוחות (גם נפשיים), המינימום הנדרש זה שתכבד את שניכם.
והודעה לא עושה את זה. להיפך

אפשר לומר היי זה לא נראלי לא מתאים אבל את אחלה בחורה בהצלחה בהמשך ביי

לא צריך לומר את מזכירה לי בבון או כלמיני דברים כאלה

מה הקשר בכלל?

 

הבנאדם הזה חסר גבריות, מה לעשות

בוא נודה באמת.

אם אתם עושים את זה אתם לא גברים. ביי שלום

 

 

זה בצורה כזו ישירה.. אפשר להגיד בעדינות שהיה נחמד אבל לגבי ההמשך נראה פחות בכיוון... וזה יהיה מכבד וברור

בס"ד

זה לא יפה...!

והוא ממש לא גבר!

(נא לשרשר נכון)

לכל זמן.



עת לעורר
ועת לקבל את ההערה.


תודה . אניחשוב על זה.
@זוהרת בטורקיז

הכאב נמצא.
עכשיו כואב.



ואני פחות חשבתי לשמוע איך להסתכל.
זה נכון אבל לא לעכשיו.
כשכואב- אז כואב.



ואני צכה רק חיבוק בינתיים.
פחות מה הלאה.


כשאני אאסוף יותר כח אני אמשיך בתזוזה..... כרגע זה פחות המקום.

בכללי
מאד מאד בכיתי. הוצאתי הכל.



לפעמים אני מרגישה שבאים עם עיצות במקום רק להשתתף.

וזה חבל
כי כשכואב לא תמיד מחפשים פתרונות

אלא פשוט להגיד ולפרוק
ולא הרגשתי כל כך כאן ....


מילים: פניה ברגשטיין
לחן: מרדכי זעירא
 

"רַצְתִּי, רַצְתִּי, וְנָפַלְתִּי, 
וּמַכָּה בַּיָּד קִבַּלְתִּי!
אוֹי, כּוֹאֶבֶת הַמַּכָּה, 
אִמָּא, תְּנִי לִי נְשִׁיקָה!..."

אולי הוא לא יודע שזה עלול לפגוע.. אולי עשה את זה מתוך רצון טוב שיהיה לך נוח להגיב מתי שיהיה לך טוב ושתשבי עם זה עם עצמך, שלא תתייבשי בטלפון.

בעז"ה שהבא שתצאי איתו יהיה בעלך וישר תדעו שזה זה בקלות ובשמחה.

חיבוק חם חם ❤

אל תכנסי לבריכה(אם זו ההתלבטות).
אפשר לשבת בכיף מול המים.

אבל הבעיה שהוא עושה בבית שלו מסיבת קצף

מזה אומר ?

אין בעיות צניעות בסרטון

תשובה מהרב יעקב אריאל

הליכה לקולנוע | שאלות ותשובות

ציטוט משם: "אם כי גם אישה מחויבת לשמור על רמתה הרוחנית וגם עליה חל איסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"".

 

די להמציא הלכות

אולי בשבילך צריכים לכסות גם את המרפק

כמו שלגבר אסור ולחלק מהדעות קצת פחות (ההבדל המרכזי בפוסקים הוא רק בהסתכלות בעלמא).

אבל להסתכל ככה על דברים כאלה הזויים בוודאי שאסור.

 

לא להמציא הקלות בבקשה.

 

מוסיף מקור:

לא תתורו לבנות | שאלות ותשובות

מה עובר עליך אני לא מבין.

 

בקיצור אתה או סתם נודניק או סתם טרול, הבאתי לך מקורות הלכתיים. אם אתה יודע ללמוד, אביא לך מקורות לעיון.

עד אז, להת'.

 

מוסיף עוד תשובות:

שמירת העיניים לנשים | שאל את הרב

שמירת עיניים לנשים

 

מצחיק אתה.

לך תמשיך להחטיא אנשים.

 

אני סיימתי פה

בהצלחה עם השמירת עיניים בים הנפרד.

שמהמשפט 'אסור לאישה להביט בדברים של תועבה' (הקישור האחרון שהבאת שהוא הכי קרוב למקרה) אפשר להסיק שאסור לאישה להסתכל באופן חטוף שאין בו תאווה והשתוקקות (מן הסתם יש דרגות לדבר, כמו אחיות שמביטות באחיהן שהם בלי חולצה בעוד שלבנים אסור).
בדברים של הרב יעקב אריאל שהבאת כתוב רק שגם לנשים יש לא תתורו, במקור של אתר ישיבה השאלה היא על דברים לא צנועים לשם תאווה והשתוקקות ולא על דרך כזו (שהיא לא לשם כך)
ובמקור של כיפה מדובר על המקומות המכוסים וכו ולא על להביט שלא לשם תאווה והשתוקקות.

ונכון..
מה שכן, שאין איזה מקום וכו שאומר שאין בזה דרגות..

נשמע כמו בדיחה

חופש, חם, משעמם בבית- אז פותחים כאן שירשורים סתמיים.
ומקווים שאנשים יפיגו להם את השיעמום.
להתעלם זה הכי טוב

אני עדיין לא ממש מכירה אותו מספיק טוב

לא מזמן. תודה;)

משמרת משעממת?

ברור שלא

פגשתי חניכה שהדרכתי באולפנא כשהייתי בשירות לאומי,
היא עדכנה אותי על הבנות שהתארסו בשבועות האחרונים ואז שאלה בשיא החוסר טאקט- איך זה שאת עוד לא מאורסת?!

 

אז עזבי. את לא צריכה לתת הסברים. מספיק שאנחנו יודעות שפשוט הכל בשהגחה והכל משמיים,
והכל בסדר, עזבי את הסביבה

"זו שאלה מאוד לא מנומסת, את יודעת? אם את רוצה להציע למישהי מישהו, את יכולה לשאול בעדינות האם היא פנויה. אם אין לך שום רעיון למישהו בשבילה, כדאי שתדברי אתה על נושאים אחרים".

היא הייתה קצת בהלם, ושמחתי שהגבתי. נכון, חבל שלא לכולם יש טקט, אבל הנה, אפשר גם לעדכן את העולם ולהסביר לו מהו טקט...

אני לא רואה סיבה 'להיכנס' בה בגלל פליטת פה. סך הכל לא חשבה יותר מידי על איך שניסחה את השאלה שלה..

במקרה הספציפי הזה, אני לא פנויה כרגע ולא מעוניינת לשתף בסטטוס שלי כל אחד,
וזה בסדר גמור לדבר איתי על הנושא הזה גם אם אין לה רעיון למישהו בשבילי. באמת .
בסופו של דבר כולם עוברים תקופה כזאת, זה לא צריך להיות כזה רגיש ולא נעים, הכל בסדר!..

סליחה אם זה נשמע שתקפתי אותך, זה ממש לא, פשוט לא אני הצורת התייחסות הזאת..
(:

גם אם לא היית רוצה אף אחד מהם, זה לא אומר שאת בררנית, וזה לא אומר שמותר למישהו לשפוט.
קשה לא לקחת את זה באופן אישי, וגם כשמצליחים לא לקחת אישית, עצם העובדה שהעולם מלא באנשים שיפוטיים לא מוסיפה הרבה טוב להרגשה.

את אישה, ואת לא מחוייבת להתחתן, אז בכלל אין מה לבוא אליך בטענות.
לכל אחד יש את הייעוד שלו, ואת הדברים שהוא צריך לעבור, ואף בשר ודם אין לו את הלגיטימציה להעז לחשוב שהוא יודע עלינו משהו ברמה שיוכל לדון אותנו ולהסיק עלינו מסקנות.
וגם אם מישהו חושב שהוא יכול, אנחנו צריכים לשנן לעצמנו שהוא בשר ודם, והוא באמת לא יודע. לא לתת לזה להשפיע עלינו...
וגם לזכור שהוא שופט אותנו כי יש לו כעסים על עצמו...

בכל שלב בחיים יש אנשים שיחפשו ויש להם מה להגיד.למשל זוג שרק התחתן וישר שואלים נו יש משהו בדרך? וכשעובר זמן ישר דוחפים את האף מה קורה ולמה ככה זה צריך פשוט להיות חזקים ולפעמים מרוב שאנחנו חסרי ביטחון אנחנו חושבים שחושבים עלינו כל מיני דברים .

הייתי בברית של ילד של בת-דודה ודודה אחרת אומרת לי- 'אני לא מבינה לא שווה לך להתפשר על משהו בשביל תינוק??? את חייבת לקחת את עצמך בידיים ופשוט להתחתן! אף אחד לא יתחתן במקומך... עוד השבוע אני רוצה לשמוע שיצאת לדייט.' 

אני הייתי פשוט בהלם שברחתי החוצה אבל אז בת-דודה שלי אמרה לי שאני צריכה להגיד לה שעוד השבוע אני רוצה לשמוע הצעות ל3 בחורים שאמרו כן.

כשזה עניין שחשוב לך ורגיש לך.

אבל דווקא בגלל שזה נושא שחשוב ורגיש (גם) לי, אני בוחרת (וזה עבודה ) לא לייחס חשיבות לכל הערה של אנשים סביבי. בהצלחה!

אם הם נותנים לך ביקורת או סיבות לכך שזה לא קרה זה לא עוזר.
אנשים מסביב רק צריכים להאמין ולחזק באמונה. את הדרך את כבר תמצאי לבד.
ואם יש להם רעיונות של דרך זה ממש לא שייך

מולאן.

אז מישהי הסתכלה..

 

תסלחי לי, בלי שיפוטיות גם כלפיה, אבל היא סתם טמבלית...

 

חבל להתרגש מזה (אבל אכן, מרגיז..).

אם מישהו לא מבין אותך אז אל תקחי את האבנים שלו שהוא יתמודד איתם.. תזרקי עליו את האבנים שלו בחזרה(;

גם בסוף את כתבת שכולם יודעים יותר טוב ממך.. גם אם זה נאמר בציניות יש בזה טיפת אמת כי את חושבת שמי שאמרה לך את זה חושבת ככה..
אז לא!! היא אמרה את שלה אפילו שהיא לא הכי חכמה תתעלמי ממנה מי היא בכלל

כל הדיונים כאן הם מחלוקות האם זה מספיק עקרוני.

ואידך זיל גמור.

 

לשאלתך:

אם להיות קצת פיוטי,

אהבה לא יוצרים, נותנים לה מקום.

יש כל מיני סוגים של אהבה, לאנשים שונים,

לקרובי משפחה, לרעיונות, לאלוקים,

ובת זוג היא אהבה אחרת.

זו הנכונות לאהוב.

 

יש אנשים טובים סביבנו, שעם כל טובם, לא חשבנו עליהם כ"אופציה".

כשאנחנו נפגשים עם מישהו שמתאים, או פוקחים עיניים ורואים התאמה,

הגישה שלנו משתנית והאהבה יכולה להתבטא. והגישה עושה חצי מהעבודה.

 

זו הכוונה ב"לתת מקום".

לומר שאתה צודק לגמרי ואני אוהב את הכיוון שאתה מציג...-
גם אם בחור ובחורה ישקיעו אין סוף זמן עבודה משותפת, לא בטוח שזה יוליד אהבה במובן שלם כי זה תלוי בהתאמה והשייכות הנפשית קודם כל... ועבודה זוגית באה על גבי הבסיס הזה..
אז האהבה יכולה להגיע אחרי שיש תחושה טובה ושיש משהו.. ובנוסף צריך שהחיבור יענה על קריטריונים שקשורים לנתונים טובים, הערכה וכבוד כדי שזה יהיה שלם
מה שבטוח זה שהחיבור והאהבה תלויים בהרגשה פנימית שיש התאמה(כמובן תוך מענה לקריטריונים שכליים, נתונים)👍

זה פחד אדיר למצוא את עצמו היחידים שמאוהבים.
לאבד את הצד השני.
הפחד להיות חשופים בטירוף ואחרי זה אולי לקבל את הכאפה שהצד השני הצליח לשמור על עצמו במערכת והוא הוא מפוקח, הוא בשליטה הוא לא התאהב ונסחף ונחשף ונסחף...

מה שיוצא מהלב נכנס אל הלב.

תודה

השבעתי אתכן בנות ירושלים, 
אם תמצאוה תכרעו נא ברגליים!
אל תתנו לה ללכת
אמרו לה בשקט 
שלמרות שנשבר הלב פעמיים
לא אמרתי נואש, לא הרמתי ידיים. 

 

לא יוצא לי מהראש.מדהים מדהים מדהים.

שתמצא אותה בקרוב בקרוב בקרוב בע''ה !!

שה' יפנק אותך במהרה

"תכרעו נא ברגליים"-הזכיר לי את הגמרא (נראה לי, לא זוכר מקור) שבנות ירושלים היו שמות בושם בנעליים וכשהיו עוברות ליד בחור היו רוקעות ברגלים כדי שיצא הבושם והוא יסתכל/ימשך אליהן.

וברגליהן תעכסנה, אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים,

אפשר את המקור בגמרא בבקשה?

@שם קצוץ505 , יתכן שפיספסת נערה צדיקה..

הולכת לקניונים כדי לקנות בשמים ומסתובבת במקומות הומי אדם כדי ליישם את השיטה המוזכרת לעיל.

הפסוק מסביר מדוע חרבה ירושלים.

 

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נטוות (נְטוּיוֹת) גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה."

והוא נדרש לגנאי.

תודה על המקור וההקשר.. משום מה היה נראלי אידיאלי (בדומה למחוללות בכרמים).

א"כ חשבתי שתאמרי שזה היה בציניות.

עם כזה שיר דווקא נשמע שנשאר עוד הרבה רגש..
והלב עוד פועם וכוסף.
בע"ה בקרוב!

גם הפסקה עושה טוב. אתה צריך להגיע אליה עם כוחות ושמחה אמיתית!

בדייטים ראשונים לפחות, זה שיש משחק וקצת הצגה כדי שהפגישה תזרום אבל אז יוצא שלא באמת יודעים מה הצד השני חושב😐

תדאגי לסגור דברים בלב ובראש לפני שאת יוצאת עם מישהו אחר.
חוסר וודאות זה ממש לא טוב.

גם בשביל השקט הנפשי שלך וגם בשביל הזכות של הבחור איתו את יוצאת לקבל אותך ב100%.

לא בריא לצאת עם מישהו במחשבות על ההוא מפעם... ובמיוחד לא לפתח קשר במצב כזה.
לדעתי, תזמי דרך צד שלישי (חברה, משפחה, חבר שלו וכו) אם הבחור מהיישוב מעוניין.
אם לא, לפחות זה ישקיט לך את הלב ואת המחשבות של אם ואם ואם... ותצאי עם ההצעה על הבחור השני.
ואם כן, תצאי עם הבחור מהיישוב, תבדקי, ותחליטי מה מתאים לך
בהצלחה יקרה!

ואולי דווקא בגלל שתצאי עם ההוא הוא יזכר..

"תגששי" (זאת מילה אהודה פה בפורום. אולי דווקא בגלל שאין לה משמעות כ"כ ברורה) אם הוא מעוניין, אם כן - תבדקו את הקשר ביניכם, ובע"ה מה שטוב לשניכם יתממש. אם לא - יהיה לך ראש שקט ונקי להיפגש עם הבחור שהציעו לך. (ואני מתלבט אם להוסיף - אולי קצת חבל ששמעת על ההצעה השנייה כשהיה לך מישהו אופציונלי בראש - אבל כבר שמעת).

ואני מוסיף: את יודעת עליו שהוא מחפש עכשיו? אולי הוא בכלל לא חושב בכיוון באופן כללי?
שואל כדי שתדעי איך לגשש, אם את צריכה קודם לשאול אם הוא יוצא בכלל, ואם הוא בקשר או לא, וכו'.

ומוסיף לסיום (אני מתלבט אם זה נכון וכדאי ואני עייף מידי בשביל להחליט. אז אני כותב ותחשבי מה את עושה עם זה): אם הוא "ממש מתבייש ממך", כדברייך, אולי כשאת שולחת אליו* מישהו לדבר צריך לעשות את זה בצורה שהכי לא תלחיץ אותו, כי הוא גם ככה ביישן. נניח, לא ישיר מידי: "אתה מעוניין לצאת עם רננה?" (מחילה מרננה), או "שלום! נכון הבחורה הזאת רננה? מה אתה אומר שתצאו?" אלא יותר בכיוון של "אני יכול להציע לך בחורה? .. בחורה טובה תאמין לי שלא תתחרט. היא כך וכך וכך וקוראים לה רננה הירשפלד (חצי קריצה)" (מחילה מהירשפלד)


*בהנחה שאת מתכוונת לפנות אליו דרך צד ג'. לא ניסיתי להביע דעה בעניין, אם לפנות דרך צד ג' או ישירות. בחירה שלך, שיקולים שלך.

כדאי לך לראות שהאופציה עם הבחור שאת מכירה סגורה מבחינתך, לכאן או לכאן כדי שתוכלי לדעת איפה את נמצאת, ולהמשיך הלאה או לצאת איתו

חח חשבתי שגילינו פה תגלית לגבי השם שלך

רשום מאז ומעולם בכרטיס האישי

היתה גם כתובת וטלפון אבל מרוב מכתבים וההודעות - הסרתי

הרבה בחורים משוועים שיציעו להם.😁😁
ב"ה שהולך לכם טוב. בעז"ה שתזכו לשמחה עצומה ביחד

בעצם אף אחד לא כמוך

מבין בדיוק איפה הזוג שלי נמצא, או לפחות בערך האם אנחנו באותו מקום בהתפתחות הקשר.
פרי שקוטפים בוסר בדרכ לא מבשיל..

שלו. לא חושבת שכדאי להפתיע אותו בזה..
אני אומרת את זה בתור בת וזאת סתם השערה אבל נראה לי שזה יהיה קצת להחליף תפקידים לרגע. גם מבחינתו.
בכל מקרה מה שלא תבחרי שיהיה המון הצלחה ובע"ה בשורות טובות !

נראה לי ש"מדברים פה ושם על חתונה" זה התקדמות משמעותית מאוד, אבל לא כדאי כ"כ להתקדם להצעת נישואין עד שברור לגמרי לשניכם.
(הצעת נישואין לא צריכה להיות שבאמת צד אחד שואל את הצד השני ולא יודע מה הוא יענה. בד"כ הוא יודע, כי דיברו על זה קודם והחליטו)
נראה לי.

אפשר להציע לה לחכות עוד קצת.... לנתק קשר על דבר כזה נראה לך כמו רוגע?

 

הייתי כנראה מופתע ..

עונה לא כאינסטינקט.

צוחק.

משאיר את הצחוק לפירוש האם זה מבטל את הלא . או לא.

נותן מבט רציני שמכניס עוד ספק.

ואז אומר לא יודע. אני צריך לחשוב

את החלטת שאת רוצה- תגידי.

בדר"כ הבן אומר ראשון כי בנים לרב החלטיים יותר.
אבל לא רואה עניין לא להגיד, הרי בשביל זה נפגשים, לא???

תפס אותי, שמרתי.

צ׳כוייח!

כמו שאמרו לפניי - מדברים על זה מקבלים החלטה משותפת, אז אין פה ממש הצעה..

אבל בעניין הזה לדעתי עדיף לתת לגבר את ה"כבוד"..

למה מגיע לו?

לחזר אחריה כל כך הרבה זמן..

צריך לחזור קצת לפעם.
שהגבר הוא המשפיע והאשה מושפעת.
לא מקטע שוביניסטי אלא ככה זה באמת. הגבר מעניק את השפע.


לא סותרת את זה שגם האשה תעניק. ממש לא.
אבל בסיטואציה הזאת זה צריך להישאר ככה

לשאול אותו ברגע שאת בטוחה מספיק שהוא איתך בקטע, "נו, אז מתי אתה מתכנן להציע לי נישואים?" - ואז ככה גם טכנית את זאת ש"יזמת"את הפניה וגם מהותית נתנת לבחור את האפשרות להרגיש שהוא יכול להציע נישואים... כך שאם כן חשוב לו להרגיש שהוא מוביל או משהו כזה (ואין לזלזל בהרגשה כזו של בנים, לרוב) אז הוא ירגיש ככה אחרי שאת פותחת לו את הדלת... נכון שאת פתחת את הדלת אבל הוא זה שיעבור בה בעצמו.

אבל כאמור זה לא מוכרח ואת יכולה גם להציע בעצמך.

שהמקובל שבסופו של דבר הבחור שואל אם נראה לך - 

 

אז יתכן שזה שעדיין לא עשה את זה, כי עדיין לא הבשיל אצלו.

 

ולכן, חבל ,לדחוק את הקץ" באופן כזה. מה גם שאינך יכולה לדעת איך זה יפעל אצלו. אולי יעשה ההיפך?..

 

 

לכן, במקום לשקול משהו "בומבסתי", "אציע לו נישואין" - אפשר בפשטות, תוך כדי פגישה, לשאול בהתענינות, איך נראה לו המצב, ההתקדמות של הדברים.. תוכלי יותר להבין היכן הוא עומד. ואולי בכלל ישאל אותך בחזרה - ויתברר שלא היה בטוח אם את בענין..

א. לא בטוח שהוא גם רואה ככה את הדברים וגם אם כן לא בטוח שהוא רוצה עכשיו לסגור ואם תציעי לו זה יכול להלחיץ אותו. השאלה היא עד כמה אתם פתוחים ועד כמה את מרגישה שאת יודעת מה עובר לו בלב.

ב. אין צורך בהצעה מסודרת ורשמית עם כריעת ברך וטקסים מטופשים. כדאי ורצוי לדבר על הנושא בעדינות ולראות האם מקבלים החלטה.

ג. נכון יוצר שבנים יזמו מהלך של התקדמות בקשר. אבל בדור שלנו העולם מאוד מבולבל ולפעמים הבנים לא מבינים את תפקידם וכאן התפקיד שלך זה להזכיר לו בעדינות וברמז את התפקיד שלו. יש בנים שעדיין לא יבינו או שיתביישו וכו ואז לכאורה את תצטרכי ליזום על זה שיחת החלטה.

לאור האמור לעיל, הכי נרעה עיני זה קודם כל להגדיר לעצמך האם איתו את רוצה לבנות בית.
אם כן לנסות לגשש איפה הוא נמצא.
אם הוא גם בעניין אז לדאוג להעביר לו את המסר בצורה עדינה דרך גורם שלישי(אנחנו עשינו את זה כמה פעמים).
אם הוא לא נרמז את צריכה לרמוז לו שאת מצפה ומחכה לשיחה כזו.
אם הוא לא נרמז(ויש בנים כאלו) את צריכה לצאת מהמקום שלך ולדבר איתו ישירות.

אגב, שיחה כזו אפשר לנהל גם בטלפון וזה יכול להקל מעט על המבוכה.

מדברים עליו

אם עוד לא יצאת איתו אז למה את כבר מנסה לגשר על פער? קודם צריך לצאת, לראות אם יש פער( שיחת טלפון יכולה להטעות) ואם כן אז מה גודלו.

פתיחות אפשר ממש להרגיש בפלאפון.. 

"לחתוך".

אוף. זה כל כך אלים. חותכים גמבה וגזר, לא בני אדם.

אמן! 

במשפט שלמה לא הייתה נופלת בפח

ל"לחתוך", ול"לפסול".
(גם אני בעד)

1. להפרד (אבל זה נשמע יותר מתאים למקרה שבו יצאתם כבר די הרבה זמן).
2. להחליט שזה לא הבחור...

אפשר לחשוב
כולה לחתוך.
אם היו אומרים "לבתר" הייתי מבין. 😜

את יכולה לא לענות למה ששאלתי כמובן
אבל ישר להאשים באלימות כשכמעט כולם- כולם עושים את זה?מה נזכרת דווקא אצלי שהרגישות הזאת התפרצה לה?

הרגישות הזו לא התפרצה דווקא אצלך, כבר אמרתי כאן בכמה הזדמנויות שקשה לי עם הביטוי "לחתוך".

בכל אופן - מתנצלת, לא התכוונתי לפגוע חלילה, רק להאיר נקודה שצורמת לי.

חבל לקחת את החיים קשה.. יש מספיק דברים שראויים שיעשו מהם עניין. אין צורך לחפש עוד..

לחתוך זה נשמע קליל
ולהיפרד טרגי כזה

אני יכול לומר שמאוד קשה לי הדרגתיות, אני אוהב לדבר תכלס (לא חתונה חחח)
אלא לדלג על השלבים הראשונים של הדייטים הראשונים של הבושה והסגירות ולדבר יותר פתוח.
אני מודע לזה שיש בנות שזה מלחיץ אותם אבל זה האופי שלי...
בכל מקרה זה שהוא פתוח לא מחייב גם אותך להיות, את פשוט יכולה לומר לו שאצלך דברים לוקחים יותר זמן.
אם הוא הזיווג שלך הוא יבין

בצורה ישרה ופתוחה..

אותך זה ילמד קצת פתיחות
ואותו קצת יותר שקט והתבוננות..
בכל מקרה- אם הכל נשמע לך סבבה לכי על זה ואז כבר תרגישי

אני כמוך במקרה הזה ואישתי ההיפך, מרגיש שזה עושה טוב.
את אוהבת את הסיגנון הזה? אם כן אז תסבירי לגבר את זה שאת אוהבת את הפתיחות שלו ואת לא ככה. אם הוא יבין מעולה. בהצלחה

אחרי פגישה ראשונה עם בחור אחד, כשדיברנו, הוא אמר לי "את לא חושבת שיש ממש פער בינינו באישיות?". הוא הרגיש שאני ממש קולנית ותוססת מדי, וזה די הפחיד אותו. הוא ממש רגוע ושליו... בקיצור, הייתי בטוחה שתוך שבוע ב-ט-ו-ח הוא מפסיק את הקשר. (כמעט כתבתי "חותך" ואז נזכרתי בשרשור הנספח לכאן, שביקשו להחליף את המילה.) הוא החליט לתת עוד טיפה הזדמנות, בעיקר בשביל הנימוס והכבוד כי הוא ידע שממש מעליב ולא יפה להפסיק אחרי פעם אחת. ואז היה טיפה יותר טוב, וטיפה יותר טוב, ואחרי כמה שבועות הוא כבר אמר שיש הבדל באישיות שלנו, לא פער...

ברוך ה' אחרי חמישה חודשים התארסנו. ועכשיו אנחנו נשואים בשמחה רבה כמעט ארבעה חודשים. כן, ההבדל הזה לא נעלם. אני עדיין תוססת וקולנית, במיוחד כשאני מתרגשת, והוא עדיין עדין ורגוע. ואנחנו לומדים זה את זה, ןחיים בשמחה ובאהבה.

 

לדעתי ממש ממש תתני הזדמנות. אל תחסמי בגלל דבר כזה.

שיהיה לברכה!

אחיינים זה הדבר הכי מתוק בעולם

פשוט שמים אותם במיטה שלי והם עושים תעבודה

כיף לו!

אי (בודד) של בנות- כי רק בנות יהנו משירשור על כמה האחיינים מושלמים.

- לקראת נישואין וזוגיות


(חוצמזה שאינלי אחיינים)

הזדהות עם הצד הנשי שלו.

התגובות האלו משגעות אותי

משמע החלק השני לא -
הוי אומר מלאכי.

והוא גבר אז? מה הוא לא הבין מה הקשר מלאכים מישהו אמר שהם מלאכים
שיגיב עם פואנטה

שזה הצד הנשי של צריך עיון.
וזה כ"כ כ"כ ברור שזה צד נשי שבו, והצדדים האחרים שבו הם גבריים - עד שאם אומרים על הצד הזה שצ"ע גילה, שהוא צד אנושי - בעצם אומרים, שהצדדים הנשיים שבו הם צדדים אנושיים.
על בסיס ההנחה הזו הוא שאל בהומור - רגע, אז הצדדים האחרים שבו, הצדדים הלא נשיים, הם לא אנושיים? אז מה הם, מלאכיים?

בס"ד

אין לי מילים...

יוצא מגדר...

ואומרת שוויתרת על זה... מנסיוני רב השנים זה לא דבר מובן מאליו וקשה להשיג אותו ונדיר שמשיגים אותו יותר מפעם אחת בחיים.

בטוח שההחלטה הייתה נכונה? מכיר מקרה שהבחורה רצתה לחזור כשזה היה מאוחר מדי (בסוף דווקא הבחור זה שהפסיד חח)

היה בזה באמת משהו נערי,

אני לא יודעת אולי זה קשור לזה שאני רגישה וגם הוא היה רגיש...

אבל אהבה זה לא הכל לצערי, צריך גם התאמה מבחינת דברים אחרים...

 

בד"כ עודף רגישות הוא דבר שקל לטפל בו כי מדובר באנשים שחושבים על הזולת הרבה. בהנחה כמובן שלא מדובר ברגישות קיצונית שאין לה הצדקה.

 

אם יש משהו שלמדתי ממרומי גילי היא שהתאמה היא ממש לא מה שקיבלנו מתרבות המערב.

לצערנו יש כאלה שקולטים את זה מאוחר מאוד, גם אם ידעו את זה קודם.

מי שפעם הרגיש ככה, זה אומר שיש לו את היכולת לפתח רגש כזה גם בעתיד.

מנסיון כמובן.

 

אם מרגישים ככה כלפי מי שפחות מתאים, אז הרגש כלפי מי שכן מתאים יכול להיות אפילו גדול יותר.

 

אני מדבר על אהבה כמו שחז"ל אמרו (מסכת סנהדרין דף כ"ב)

"אמר רב' שמואל בר נחמן: לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים, שנאמר (ישעיהו נד ו) [כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה’] ואשת נעורים כי תמאס [אמר אלקיך]. מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר (משלי ה יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. אמר לו: כגון מאן? אמר לו: כגון אמך".

 

למה אני משווה אשת נעורים שהיא נשואה למצב כאן? בגלל טיב הקשרים בדורנו...

כמובן שמי שצדיק ודוס חמוד ולא מגזים עם משיכה של זמן הדייטים ומכריע מהר לא נכלל בזה...

 

אבל לא נראה לי שבדייטים אפשר להגיע לקשר כזה. מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה (למרות שנראה לי שלא מובן פה שאני מדבר על קשר בעוצמה של בעל ואישה).

מחמם את הלב