בע"ה.
יש חוויה שיצא לי לחוות בשנה האחרונה , הייתי רוצה לחלוק אותה אתכם, ולו בכדי לפרוק למישהו, אפילו חבר קרוב לא יצא לי לשתף כי הסיטואציה במידת מה *חריגה* וקצת חשתי אי נוחות לשתף.
כמובן, לא מצפה לכלום, אבל כל התייחסות לנק' אחת מני רבות שכתבתי זה מעולה.
לעניין.
אני כבר בן 26. עוד לא נפגשתי.. אני גם בחור ביישן, ובכללי לא מרגיש מספיק בוגר.
במקום העבודה שלי יש בחורה בת 19 שיודעת שהיו לי רגשות כלפיה והיא בגדול התעלמה ממני או מוטב מתעלמת ממני עד היום, למשל, יכולה לחלוף על פני החדר שלי בלי לומר שלום, ורק שאני פונה אליה בענייני עבודה אז היא מדברת איתי..
להלן התהיות.
* איך לעזאזל למרות ההפרש של 7,8 שנים ישלי רגשות למשהי שעד לפני שנתיים הייתה בשמינית? 90 אחוז היו רואים בה אחותם הקטנה.. וכלל לא רואים בה אופציה למשהו רומנטי..
* ב"ה, אני לא נואש לחשוב שחרב עליי עולמי, וברור לי שיש בנות נפלאות אחרות חוץ ממנה, בטח בגילאים מתאימים יותר, אז למה עדיין צובט לי בלב שהיא מתעלמת ממני? הרי כבר לפני כמה חודשים הבנת שאשתך היא לא תהיה?
* אני עוד חודש עובר למקום עבודה אחר, ווואלה , הייתי ממש רוצה שהיא תגיד משהו.. (לי ישירות, או אפילו לצד ג שיגיד לי.) הקדמתי שאני לא מרגיש בחור בוגר...ממש מסקרן אותי אם זה נטו הפרש הגילאים שגרם לה לשלול או שאולי למרות שהיא רק בת 19 גם לה הרגיש שאני לא בוגר/גבר מספיק עבורה?
* מה יהיה בקשר רציני? פה , עוד לא התחיל כלום וזה קשה לי.. מה יהיה כשבחורה שבאמת תעריך ותאהב אותך תחליט חלילה אחרי כמה דייטים שלא מתאים? איך לא תתרסק?
* אחרון, נראלי שרבים יסכימו שהיא עונה על טייטל קלאסי כזה, חייכנית, טובת לב ו"קלילה".. מרגיש לי שרבים וגם אני רוצים אישה כזאת, הבעיה שמרגיש לי שלרוב בנות כאלו מחפשות גם כן בחור שמח/אנרגטי/קליל ואני לא כזה.. אולי צריך לחשב מסלול מחדש?






