פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 907)

ולישון יחד כל החברות בצימר... ללכת יחד לספא ודברים של בנות

יצא לי ליצור שניים ויצא ממש מוצלח. אחד היה רק מטעם החברות והשני כלל גם את החברים של החתן. כל אחד צילם את עצמו מקבל חתיכת נייר שכתובה עליה ברכה לחתן ולכלה ובסוף ערכתי את הכל ביחד במובי מייקר. התוצאה הייתה מהממת והזוג כל כך כך שמח!!!!!!!!!!

 

יש עוד מיליון רעיונות מגניבים ביוטיוב ובאינטרנט בכלל לסרטוני חתונה שווים. תשוטטו, תספגו, תפתחו רעיונות. התוצאה יכולה להיות מדליקה ממש, מניסיון!

 

(מוזמנת לפנות אליי בפרטי לעזרה ולטיפים, בכיף גדול!)

אני אומרת לא לזלזל בבפנים שלנו.

כי הגיוני שסתם מצטייר דמיון לא מבוסס על בן אדם, וכשתפגשי את הבחור תגלי שהמציאות כל כך שונה.

כמובן שאם מצליחים להתכוננן על משהו ספציפי אז לא להתעלם.
בהצלחה!

ואחכ אומרים לי שבנות לא חותכות סתם..

לו הייתי מקשיבה לשלי לא הייתי מתארסת.

אלא אם כן היו דברים שגם השכל הישר פספס וזאת בעיה אחרת

כדי להצדיק/לא להצדיק מעשה שהיה והרעיונות האלה לא נכונים. אז הם ראויים להקרא בפי שטויות.

במידה והיא היתה מאושרת עם בעלה כיום, היא עדין היתה אומרת "חבל שלא הלכתי לאחר תחושת הבטן שלי"?

מכיר סיפורים כאלה ולא ממציא.

ולא הקשבתי להן


אבל אולי זה שטויות.. מי יודע?..

כי אם היית מתחתנת וחוזה את המציאות המאושרת עם בעלך עין בעין, לא היית מתרפקת על תחושת הבטן..

לא אומר שאם הייתי מקשיבה להן
לא הייתי מתארסת.
מה זה אומר? שנתתי צ'אנס לבן אדם שמולי
יותר מכפי המגיע לו..

אבל נו נו. חיים בשביל לתקן.
ובשביל לתקן צריך לטעות.

אף פעם לא שטויות.אדם צריך לחשוב עם עצמו מאיפה התחושות נובעות והאם המשקל שהוא נותן לזה פרופרציונלי.
מה שאני כן מסכימה זה שתחושת בטן על סמך ההצעה בלבד עוד לפני הפגישה עם הבחור זה כבר פחות סביר וצריך לתת הזדמנות( אלא אם כן יש חוסר התאמה בין הפרטים לבין מה שהיא מחפשת)

תודה לעונים..

תחושות בטן אצלי די נובעות מהשכל (אצל כולם.. אבל אצלי זה מאוד בולט)

היו נק' בהצעה שהפריעו לי, אבל אולי מפריעות לי יותר מדי בגלל הקודמים

אחרת זה מאוד קשה התייחס בכלליות

'תחושות בטן' לפעמים זה מילה נרדפת לסטיגמות ומזה יש להיזהר.
אבל נשמע שאת לא שם

תחושת בטן זאת מחשבה ללא ביסוס אמיתי

מלא אוכל, טיולים עם הילדים, סדר שני עם כולם מסביב לשולחן, מתנות לחג... כולם בריאים, כולם שמחים... כמה טוב ה'!!!

ד"ש ממרחקים...

 

[ובתקוה שהיהודים שם יעלו לארץ, ולא יצטרכו ל"סדר שני"....]

איפה אתה?

סדר שני אצלנו זה מנהג משפחתי. לא מבטלים. מה גם שבגלל המצב המשפחתי לא תמיד זוכים להיות כולם יחד בסדר הראשון.

לא, אני בארץ. לא יוצא בשבתות וחגים לחו"ל. חשבת בגלל שאמרתי סדר שני..?

ובגלל שדומני כתבת לפני זמן מה..  

טסתי שבוע שעבר ליומיים, חזרתי לפני ערב חג.

הספקתי לטייל הרבה
בנתיים אחלה חג
וניצלתי את החופש טוב לעבודה ועכשיו למשפחה וטיולים
מרוצה מעצמי מאוד

ליל הסדר היה מדהים
מפגש משפחתי בהרכב מלא
חג מדהים

דברים טובים ומשמחים מתבשלים כאן..

למדתי להעריך את זה שיש לי שוקו כל יום

הייתה שבת כייפית במיוחד

החג לקראת סיום

לא פיספסתי ספירת העומר בינתיים

אחרי שעות סיימתי לנקות את ההוריקן שעבר בבית בשבת
השירות המטיאורולוגי מדווח שגם בשביעי של פסח צפויה סופת צקלון
עד מטאטע
פועל סודני בראבק
(מסתבר שלא רק פועל סודני, אלא גם שוהה בלתי חוקי, אחרת אנלא מבין למה בשבת (ומסתומא גם חג שני) גרשוני מחדרי לטובת אחות נשואה).
צריך להתחתן. בהול.

בס"ד

ב"ה אני מרגישה איך הקב"ה ממש איתי ומקשיב לתפילות שלי....
הייתה שבת ממש טובה ב"ה! נחתי הרבה והיינו כמעט כל המשפחה...
בערב שבת ישבנו אחרי האוכל וגיסתי סיפרה איזה סיפור מצחיק ופשוט לא הפסקנו להתפוצץ מרוב צחוק איזה חצי שעה......
היה אוכל ממש טעים וגם היו מלאאא מלאא מלאא סלטים ממש טעימים!!
בגלל שכבר לא ככ קר אז אמא שלי החליטה שאפשר לגוון קצת את המרק.. אז הכנתי את הדגים שלי וב"ה יצא ממש טעים וקיבלתי המון מחמאות מכולם....
תמונה להמחשה

לפעמים זה שאלה של הגדרה, איך אתה מגדיר את עצמך, ואז זה לענות במשפט, לפעמים זה איך אתה רואה את העולם.. ואז זה יכול להיות 5 שעות שיחה =)

אולי זה אומר שהשקפה זה לא משהו שמעסיק אותך / לא ממש עקרוני מבחינתך. אז את יכולה לענות שזה לא רלונטי.

לכן כדאי לברר לפני שעונים.

אפשרות ללייזר

אפשרות לעליה במספר

נראלי יש לי 1.25 ו3 משו' כזה..

אגב- אחלה חתימה, התחברתי👍

 

קודם כל כן, הגדרה סוציולוגית-מגזרית אם תרצו- חרדי, ברסלב, דתי לאומי, לייט, חרד"ל וכו' זה בכותרת כללית ואז קצת פירוט מזה אומר מבחינתך - (וכרגע אני קצת מכלילה, למשל חרדי- אז חשוב לי פלאפון כשר, חרד"ל- לא יוצא מהארץ) 

 

בעיקר מה היחס שלך לדברים כמו ארץ ישראל/ גיוס לצבא/אקדמיה/ תרבות כללית-הצגות/סרטים/מוזיקה/ חלוקה למגזרים כאלה ואחרים/לימוד תורה/חברה מעורבת

 

לא צריך חפירות עולם, גם בכללי עדיף שלא מידי להתבצר בעמדות שלך- אבל כן לתת קווים כללים

מעדיף להחזיר את הכדור לשואל, לדעת מה הוא רוצה לשמוע.

את מקסימה.

וכואב.
מהאלה שאת מתפללת שיתחתנו

ואז אולי יהיה לך שקט.

ככה שסה כשתתחילי להתאהב בחדש

הזמן מרפא הכל

בהצלחה

שלשת-רבעי זה מן הסתם אשליות..

 

מישהו ש"בטוחים שהיה יכול להיות", ולא הכירו מספיק כדי להיווכח שלא.

 

אם לשני לא התאים - כנראה שהוא תפס ראשון שזה כך.

 

 

להרפות לגמרי, להכיר בהתענינות מחדש - ויתברר שהראש פנוי למי שבאמת.

 

וגם - לפנות לה'. אבל לא על "ההוא", שזה רק יעסיק יותר.. אלא שמי שמתאים ימצא את מקומו אצלך ללא שמץ הפרעה.

 

הצלחה רבה.

 

מאחלת לך למצוא את זיווגך בלי בלבולים ובזמנך הראוי.

שהבחור שתרצי וטוב לך ידחה את כל הדמיונות במהרה!

ותצליחי לתת לו בקלות להתרווח אצלך בלב ובשכל. .

בהצלחה!

מנסיון

וטיפ קטן, אל תלחמי בלשכוח אותו, זה רק יגביר את הנוכחות שלו בראש שלך.
תנסי להתמקד בבחור שאת באמת חושבת שטוב לך להכניס ללב ולראש.
מאחלת לך מכאן הצלחה והמון סיעתא דשמיא







והי, שבוע הבא יומולדת, תתפללי על זה

לא?

זאת לא את

פני לפורום נשים בוגרות

חח הזכרתם לי את המשפחה שלי

אולי מישהי אחרת מטפלת בזה עכשיו

מעולה ממש שהלכת והשקעת בעצמך, אני בטוח שהרווחת מזה המון! כל הכבוד זה לא היה פשוט אני מניח.

דבר שני, צריך לעשות הבחנה חדה בין 'התאהבות' לבין 'אהבה'.
התאהבות - רגש שנוצר לנו בעיקר בעיקבות הורמונים וזה לא משהו שמחזיק לאורך זמן, אלא אם כן מטפחים והופכים אותו לאהבה.
אהבה- רגש שנוצר לאחר שלל שדברים ודוגמאות, חלקן בריאות לקשר וחלקן לא. רגש יותר עמוק ומבוסס לאחר היכרות יותר מעמיקה עם האדם. אמור להיות מלווה בהערכה ורצון להטיב לאחר.
כדי לפתח אהבה צריך בדר"כ זמן, השקעה והתמסרות (מלבד עוד דברים שלא תלוים ברצון).
מקווה שעזרתי. בהצלחה!

יש לי הערכה מאוד גדולה אליו.
על מי שהוא, על תכונות שיש בו.
אבל הלב עכשיו חסום משום מה..

מצאת מישהו שמתאים אחד לאחד למה שאת מחפשת - זו לא אמירה מובנת מאליה. אבל הלב שלך קפוץ, הוא שחוק, ובצדק: את אומרת בעצמך שיצאת הרבה ועברת הרבה והשתנית הרבה. זה מתיש וסוגר. ובכל זאת כן כואב לך, ואת רוצה להרגיש, והרצון שלך גם הוא שיקול ובעל מעמד חשוב בנפש. "כי עקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם" (זה ר' נחמן אמר).

הצעה מעשית: אם עדיין לא עשית את זה, אני מציע לדבר. לשתף, לפרוק. ספרי לו הכל מאל"ף ועד ת"ו, מה את מרגישה, ויותר מכך - מה את רוצה להרגיש. תני לו לבטא את דעתו בנושא ותכילי את מה שהוא אומר. אם עדיין לא עשיתם חוויה משותפת שמתעלמת מכל ההתלבטויות והדאגות - גם מומלץ מאוד. ייעוץ מקצועי הוא גם צעד שכדאי לשקול לפני שמוותרים במקרה כזה. (אשמח לתת פרטים בש"א).

 

מישהו כתב פה פעם ש"כשהשמש זורחת לא צריך כוכבים". מאוד אהבתי את המשפט, למרות שאני אדם שמחפש להתרגש ולהתלהב בקשר. כמו שכתבתי למעלה, נשמע לי שאת כן אוהבת, את פשוט לא רואה ביטוי רגשי של האהבה, ולכן הדאגה משתלטת. יש לי חברים קרובים שתיארו תחושות דומות לשלך, לגבי מי שלימים הפכו להיות הנשים שלהם, וברגע אחד "זרחה עליהם השמש".

 

מתפלל שיהיה לך טוב, נשמע שאת ממש קרובה לשם... בהצלחה רבה!

אני חושבת שהלב חסום. אולי כי עברתי הרבה מאוד.

קרה לי פשוט משהו דומה שרק בדיעבד הבנתי שהייתי חסומה בגלל משהו חיצוני שדחה אותי תחשבי עלזה

כי רשימת מכולת מגיעה מהראש וזוגיות מגיעה מהלב

החלטה ליצור חיי זוגיות יחד מורכבת *מרגש ושכל*.
כי אם ע"פ שכל משהו לא נראה לנו-לא ניתן לרגש לגבור.
ורשימת מכולת נבונה מגיעה משכל.

שמתי לב כנראה רק לתוכן התגובה,מה שמשנה את המשמעות.

לפעמים התת מודע שלנו משדר לנו מחסומים כדח לא להגיע למצב של פגיעה, למשל להיפתח בפניו ולהרשות לעצמי לאהוב אותו באמת כי הוא חושש שזה לא יהיה הדדי/ פתאום לא ישמיך הקשר ואפגע אז מלכתחילה יוצר מחסום.
ממליצה לך לגשת לזאת שעשית איתה את התהליך המקסים ולראות אם זה משהו שאפשר לשחרר ולהמשיך הלאה או שזה באמת לא שייך.

בהצלחה יקרה

נשמע שפשוט קצת נשחקת...

קורה לך הדבר הכי טבעי שיש!
אמרת שכבר עברת הרבה קשרים והרבה מפחי נפש.
הלב שלך חכם. הוא מפחד להיפתח שוב, להאמין שלא עובדים עליו והפעם זה אמיתי, לקבל אליו את הטוב שמגיע..
ואז, גם כשמגיע האדם שבאמת טוב לך איתו ומתאים לך, הלב עוד ממאן להאמין ולשחרר כ"כ בקלות.
הרי אם זה שוב יגמר...
זה טבעי ומובן לגמרי.

אני מציעה לך כמה דברים פשוט בשביל לנסות לשחרר את זה. לשחרר את הלב שוב להרגיש.
עשי מה שטוב ומתאים לך..

לכתוב. לכתוב. לכתוב. לשחרר על הדף את כל החששות והתסכול מהמצב או העצב והפחדים או.. כל מה שאת מרגישה. בלי לבקר את עצמך. בלי להראות לאף אחד. פשוט שיצא החוצא ויעמוד מול ענייך.
עכשיו זה כבר לא רק אצלך.
ואפשר להתבונן על הדברים.
ולשחרר אותם הלאה...

להתבודד. או סתם לצאת לריצה/הליכה. או לצייר/לרקוד.. מה שאת אוהבת.
ותוך כדי לספר לה' את כל זה. "לשפוך" לפניו.
את ממש לא לבד. הוא ממש איתך בקושי הזה. בע"ה הוא גם יביא לך את הכוח ואת הדרך להתמודד עם המצב.

להתייעץ עם מי שמבינה בתחום. הכי טוב.

לשתף את הבחור. איפה את נמצאת ואיפה את רוצה להיות. כמה את מעריכה אותו (!) אבל מה חסר לך.
אולי לפתוח אותו קצת למה שעברת. שיבין מאיפה זה מגיע ולמה זה לא פשוט לך.
בע"ה הוא ידע להכיל ואולי דווקא השיתוף איתו יוכל לפתוח אותך.

מחזקת ושולחת לך חיבוק חזק.
פה אם את צריכה ואם אוכל לעזור אכשהו..

התגובות שלכם ממש מרגיעות אותי.
לקבל, להבין שזה טבעי.
אני מאמינה שהעצות שניתנו פה ממש יסייעו לי, ואני גם מתכוונת להתייעץ עם מישהי מקצועית.
פשוט תודה לכם..!

שכדאי שהיא תחזור אליך ברגע שתרגיש מוכנה..

אם לא חזרה כנראה שעדיין לא מתאים לה.

וכל הכבוד לך על הרצון הטוב!

לפעמים מתפדחים לחזור אל אנשים שהציעו..
אם בכל זאת את רוצה לחכות שזה יבוא ממנה אז אולי כדאי להגיד לה אחרי פסח- זוכרת שחשבתי להציע לך מישהו? כשתרגישי מוכנה תגידי לי, אשמח להציע!
לתת פתח..

צא ק
קא קיב

קיט קכא
קכב קל

קמא קנ+ יה"ר.

צא ק
קא קיב

גם בפגישה הראשונה באים ברצינות. וככל שהקשר מעמיק הוא נהיה יותר ויותר רציני. בפגישה השנייה הקשר יותר רציני מהפגישה הראשונה, והפגישה השלישית יותר רציני מהשנייה, והפגישה העשירית הקשר יותר רציני מהפגישה התשיעית וכו'.

לא משנה הכמות של הפגישות אלא מה שקורה בהם.

ה- קשר שהיה לי: מהפגישה הראשונה ידעתי שזה הולך להיות מאוד מאוד רציני. מצד שני, היה לי קשר שאחרי חודשיים הבנתי שזה לא רציני...

דש

של תום ילדות

אולי גם הם ראו את הפסקה הזאת והתחברו אליה...  

דיסק מאד יפה .

יא כ
כא ל
לא מ
מא נ
נא ס
סא ע

קא קיב

קיט קכא

קלא קמ
קמא קנ+ יה"ר.

יא כ

לא מ
מא נ
נא ס
סא ע

קלא קמ

לא מ

 

מא נ

 

סא ע

קלא קמ

לא מ

סא ע

קלא קמ

לא מ

סא ע

סא ע

נראלי קורע לצאת איתך למרות שאם היו עושים לי את זה הייתי חוטפת שוק חחח..קשה לקלוט ציניות מאנשים שלא מכירים

זה אחד הלקחים, לשמור את הציניות טיפה באיזי בהתחלה.. לאט לאט.

אתה צריך קודם להכיר קצת את האדם שמולך ואז לדעת אם מתאים לדבר איתו ככה בציניות. יש אנשים שלוקחים את זה קשה. .

היית ז"ל בערך (;

ההתחלה הכי גרועה שהייתה לי-
טרמפ חזרה מחתונה, נכנס בו רכב מאחורה. עצרנו בצד אבל הרכב הפוגע המשיך ליסוע.
הגענו למחוז חפצי, יורדת לאיטי-
"תגידי, אפשר את המספר שלך?"
מה..?
"בשביל שתמסרי עדות על התאונה כאילו"
אה בשביל זה חח. בטח
"לא, גם"
מה?
"לא יודע אם אני אלך לבית משפט, נראלי שלא...אבל בא לי לבקש ממך מספר"
או.קי

בי 🤔

אוטובוס צפוף מלא באנשים
אני יושבת.. םצאום בא אליי איש בעל קסקט
" שלום, אפשר מחמאה??"
אני: אני לא מכירה אותך בשביללתת לך
"מה, את לא יכולה לתת לי סתם לפי מה שאת רואה??" (חיוכים מתלהבים)
אני: לא.
"למה??"
אני: אתה גבר, אני אישה - לא מתאים
"טוב, אז אני יכול לתת לך אחת??"
אני: לא.
ואז הוא הלך.
איי. איזה לא נעים זה היה. מפגר.

עוד אחת.
עמדתי בתחנה בלילה ואז
יש מישו שהסתכל עליי שעות
"סליחה אפשר לשאול אותך שאלה אישית?"
(אחותי אמרה לי שלא לייבש אנשים שמתחילים
כי עד שהם תופסים אומץ.
אז.. לקרוא בעירבון מוגבל. )
אני: כן
"יש לך חבר?"
אני כמו כל בחורה עונה: כן
"אה.. אני פשוט חוזר בתשובה ו.. "
אני קוטעת אותו: אז אתה רוצה חברה שתעזור לך.
"כן"
החילותי לחפור לו.. בלה בלה
ואז הוא אמר שוב שהוא מחפש חברה
בדיוק הגיע האוטובוס
אני: אוי. הגיע האוטובוס. ביי!

ויש עוד..
אבל לא מחפור לכם יותר מידי