פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 908)

מה שכן, תעמדי על שלך ותעזי מה שלך עושה טוב וטוב לך לנפש שלך.

בהצלחה!

אם את בת 20-22 ומישהי מנסה להכיר לך מישהו בן 30 (ואת לא רוצה) אז הם אומרים לך שהוא בן 25 בתירוץ של " לא משנה הגיל"
מכירים לך מישהו עם בעיה רפואית ולא מעדכנים אותך כי "גם לו מגיע להתחתן"
וכו׳ וכו׳

שולחת כוחות.

בהצלחה יקרה.

אנשים בתחפושת השדכנים המהוללים..
שמבינים הכל!
הם כאלה מעצבנים!!!
באמת קשה איתם!

תהיה קשובה לעצמך ולמה שאת צריכה וטוב לך!
לרוב הם לא באמת מכירים אותך..

בהצלחה!!!

בתור אחת שניסתה להציע מישהי.

ואם זה נראה התעקשות סתמית?
יש לי חברה בת 31
שלא מוכנה לצאת עם קטנים ממנה
גם אם ההפרש הוא שנה .
בא לי להגיד לה שזה שטויות.
אוף.

אפשר לשאול, בעדינות. אני מאמין שהרבה מאוד מקרים זה לא סתמי בכלל.

וגם אם זה סתמי... בסופו של דבר, זה הבחירה שלה.


שמעתי פעם אמא שאמרה לילדיה (אחרי שכבר היו להם ילדים משלהם): ''אתם יודעים, שמעולם לא הבעתי את דעתי בנוגע לבחירות שלכם יותר מפעם אחת.''
אחרי פעם אחת עדינה, בדרך כלל, זה כבר לא לגיטימי.

קטן בשנה?
מילא אם היא רק סיימה שירות
אבל היא מעל 30...
😐

וגם בעיני זה נשמע טפשי. אז מה?

אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע.

אני בהחלט חושב שכדאי לנסות לשכנע אותה לרדת מזה.

וכמו שתוכל לראות, לא נתתי גדרים ברורים. צריך להרגיש.

באתי להאיר, שגם אם עניין מסוים הוא שטויות בעיני המשדך -
א. לא בטוח שהוא באמת שטויות
ב. אסור לו לעבור את הגבול.

זהו.

כמה לחפור על זה.
אוף.
כי לדעתי הם ממש יכולים להתאים
(גילוי נאות: המשודך הוא אחי הבכור)

לא להגיד כלום ורק לספר לה מדי פעם דברים טובים על אחיך עד שהיא תבין שכדאי לה (חצי בצחוק חצי ברצינות)

שהיא תראה את אח שלי מנחה בחתונה
הבעיה היא שהזמנתי אותה והיא לא הגיעה...

זה, לדעתי, המקום להפסיק.



אבל זה לגמרי תלוי הרגשה.

אולי זה יכול לשנות את דעתה, כשמדובר באדם כל כך קרוב אלייך...

הבעיה שהיא גם גבוהה
ולא יוצאת עם נמוכים ממנה (שזה מובן)
והוא בנוסף לכל מעלותיו
כן גבוה.

בעיני זה לא
בעיניה כן.

ועם אחיך? דיברת עליה?
אולי היא נתלית בתרוץ של זה שהוא קטן ממנה בשנה כדי לא לפגוע בך. כלומר אולי היא פשוט לא רוצה אותו...

נו טוב, זכותה.

אולי.

קראת לי?

בתור שדכן מנוסה

ולא חושב שנכון לכתוב כאן,
על גבי שרשור פריקה ותגובות אוהדות,
את דעתי האישית.

רק אציין שאני משתתף בצערם של פותחת השרשור וסבור שהשדכן טעה.

מותר לך לשכנע אותה ומותר לך להציע לה אבל אם זה מה שהיא רוצה בעיה שלה

אני אישית שומע, מקשיב, בוחן, לא להיבהל, אולי הוא צודק? אולי? לחשוב... ככה בכל מקרה בחיים.. בכל שיח שלי אני מקשיב, אולי הוא צודק?

בתור משודכת
שדכנת שאמרה לי
''את נתפסת לסיסמאות
ודווקא את אחרי מה שעברת
לא צריכה להיתפס לזה''

????
מה כבר אמרתי?
שאני מכירה אותו טוב
שזה לא נראה לי מתאים?
וכמה היא מכירה אותי שהיא יודעת
מה עבר עלי???

סתם לא נעים.

כולה מלאת ''פנינים''.

והייתי נמנע מלקבל ממנו הצעות גם להבא.

 

מספרים על הגרי"י קנייבסקי שכשהיו באים לשאול אותו על שידוך הוא מתאים, שלא היה עונה להם. פעם הוא הסביר לבני ביתו שאם יתעוררו בעיות אצל הזוג, יגידו "לא, זה שידוך של הרב קנייבסקי" ולא ייקחו בחשבון שיש מצבים שצריך להיפרד. הוא מראש לא מתערב איפה שהוא לא יכול לקחת אחריות.

 

ויש אנשים שמאוד רוצים לשדך, אבל הם לא מעורבים רגשית ולא יישאו בהשלכות של הקשר הזה לטווח הארוך.

איזה מין מכתב אהבה זה אם זה לא בא ממנו?

מה הוא צריך אותנו? שיכתוב מהלב.. מה שיוצא היא תאהב

בטיוטה הוא כותב קודם נקודות שיובילו אותו בכתיבת המכתב. אם זה חוויות שהן עברו יחד, תכונות אופי שהוא אוהב בה, שגעונות שלהם יחד, מילות חיבה מסויימות, ציפיות לעתיד ציפיות לכריות וכל מה שבא לו!

לאחר שיש לו נקודות, יותר קל לעבד את זה למכתב עם רצף ותוכן עשיר ומסודר.

שיכתוב בכיף שלו ובנחת במילים שלו, איך שהוא רגיל, עם העט שנוח, וסגנון הכתיבה שמאפיין אותו. סיפורי/ חרוזים/ כתיבה פשוטה כמו דיבור ישיר, מה שזורם לו!

הצלחה רבה!

כדאי שישב עם זה לבד לבד במקום שקט ורגוע.

(הצחקת אותי עם העט)
ושיזכור שלא כותבים בחול המועד.

ברור לי שזה צריך לבוא לי מהלב אבל לא התכוונתי שנעזור לו בתוכן..
הוא רק ביקש עזרה באיך לכתוב כמו שאנשים מעליי כתבו דיבור ישיר/סיפור/חרוזים
ועצות כאלה...

דווקא אישה כזו הופכת להיות הרבה יותר מיוחדת ומקצועית בעיני

לא נראה לי שאת היחידה..

אל תתיאשי, הוא מחכה לך וצריך אותך
לגיטימי ואנושי לבכות ולכסוף אבל לזכור גם לקום - לכוון את המצפן למשימה ולצאת לדייטים(סגולה ודאית לקירוב החתונה ;) )

שם לידך ונמצא איתך לאורך כל הסדר..יש משו בדמיון שמאוד מקרב ומביא את המציאות

לשמחה.
מעמידה פנים שהכל בסדר.
את הדמעות אני מרוקנת עכשיו בחדר
לפני שמפנה אותו
לכבוד האורחים שיהיו בריאים
אני אלבש שמלה יפה
זאת שלבשתי בחתונה של אחותי
ואשתדל מאוד לשכוח
את ההוא שגרם לי להיות עצובה
באותו יום.

לחם אמונה
אני אוכל
ומה נשתנה
אני אגיד
אצעק
וכאן הבת שואלת.

יש הרבה מה נשתנה ב''ה.
שנה שעברה נשואה בנישואים אומללים
השנה בת חורין.
שנה שעברה בדיכאון
השנה יכולה לשמוח.

סתם פורקת פה כמו מסכנה
ואני לא

זה נהנה וזה לא מפסיד ;)

שנזכה לפרוק את זה על הבעל
במהרה בימינו.

שתדעי שאת נותנת המון כוח! אשרייך

והאחיין המהמם שלי הגיע

הראיתי לאחותי את השיר
10 דקות לפני כניסת
ואז יצא בכי מתוק ומטהר.

כתבתי על זה שיר בסדנת כתיבה אתמול.

בע"ה אצל כל אחת בעיתה ובזמנה.


נראה שהייתי צריכה להעביר את זה לפורום השני, נו ניחא

כי רק בנות הגיבו
(למעט דוד שהגיב אח"כ)

תודה שנתת לי מקום לפרוק.

אבל אין דרך יותר יפה ואמיתי מהמציאות

הפגישות אומנם לוקחות זמן,אך כשאני נפגשת אני למעשה יוצאת מוכנה נפשית לאופציה שזה ילך לכיוון חתונה.
לכן קודם כדאי לבדוק עם עצמך עד כמה אתה יכול מכל הבחינות לנהל חיי זוגיות בנקודת הזמן שאתה מצוי בה כיום.

אני מתכוון שכדאי להסתכל פנימה ולראות אם יש מוכנות לכניסה למערכת זוגית של נתינה וקבלה,

כי מעבר למצב של זוגיות דורש בשלות רוחנית- כל צד בזוגיות צריך להיות מפותח ובריא בפני עצמו

עם הפנים קדימה, אם רוצים להצליח לבנות משהו אמתי... כל חצי צריך להיות באמת חצי ולא פחות מזה...

סתם....

 

לא צריך להיות ככ קנאים כולה לייק לתמונה..
אם מתחילים לצוטט על הא ועל דה זה כבר נראלי יותר מעייתי

תמיד אפשר להגיד שזה רק מישהו מהעבודה וכו (ויכול מאוד להיות שזה באמת תמים) אבל עדיין, יש בדברים האלה יותר חסרונות מיתרונות ואני אישית חושבת פעמיים אם לצאת עם מישהו שיש לו פייסבוק. בין היתר בגלל דברים מהסוג שהעלית כאן

חברות - אני רוצה לשמור על קשר
לייק - ראיתי, נחמד

גמככה אין לי ואני לא אראה למי הוא עושה לייק
ולמה לעזאזל הוא לא עושה לייק
לתמונת חביתת בוקר מוצלחת שהעליתי

אבל זאת נשמעת שאלה לא בריאה. לא צריך לפרש כל דבר בצורה כזאת. כמו שענו לפני לייק זה וואלה נחמד. חברות ה כנראה יצא לי לדבר איתך.

ב. יותר תלוי סיטואציה. בגדול-לא
ג. חוסמת את הגישה הציבורית לרוב גדול של התמונות שלי, לא מאשרת בנים כאמור, לא עושה לייקים לתמונות לא צנועות/ראויות/שהועלו בשבת-גם כשמדובר בחברות

ב. תלוי בקשר בינהם ועל מה התמונה
(לצורך העניין - איזה נסיכה הבת שלי - אין בעיה. איזה יפה אני היום - פחות)
ג.לאיודע
תכלס הזהירות צריכה להיות בקשר במקום העבודה עצמו. לא רואה את הפייסבוק כמקום הבעייתי

נראה לי שברור שאסור...

עכשיו).
ב.חופשי(כי בינינו אתה לא בוחן את התמונה בדרך כלל).
ג.האמת שפעם לא הייתי מאשרת בנים בכלל והיום יש לי בחברים לפחות עשרה, חלקם בני משפחה ורובם לא.

עם חברה אחת, אני מדבר קצת בפרטי, אבל זה בעיקר דיבור ענייני, או איחולים לקראת החג.

ב. אני משתדל לא לעשות לייק לבת שמנסה להראות תמונה יפה של עצמה, בלי שום תוכן אחר. לא שאני רואה בזה בעייה לעשות פוסט כזה, פשוט נראה לי לא צנוע לעשות לייק. אמנם אם זה פוסט עם תוכן שנחמד, אז אני עושה לייק.

ג. ברור שיש לי גבולות, אני לא מאשר כל אחת ששולחת לי חברות, רק אם אני רואה שהיא בחורה רצינית. אני משתדל להיות ענייני בפרטי. אני משתדל לא לעשות לייק לדברים חשפניים, או דברים שמנוגדים את הערכים החשובים לי.

מה הכוונה "הייתה תקופה"? . אתה שם עכשיו? הנקודה לדעתי זה איפה אתה עכשיו ואיפה אתה בעיקר מתכוונן להיות, שואף. ובעניין של הלפעמים מסודר לפעמים מבולגן למשל, כן, הגיוני. שתציג את שניהם, כי זה תכלס חלק מהאופי שלך היום. למרות שאני מסייג הכל כי אנילא מכיר אותך אישית, והכי טוב שיהיה לך דמות להתייעץ איתה שמכירה אותך, רב שאתה מרגיש בנוח איתו וכו'.

ולאן אתה שואף.

זה מה שחשוב, לפחות בהצגה הראשונה.

אם אתה רוצה להציג את עצמך- תציג את השאיפה שלך- ואת המקום שלך מול השאיפה הזו.

זה העיקר. 

לא שאיפות חסרות תוכן כמו להיות גדול הדור אם אתה לא מתכוון להשקיע ולשבת בשביל זה.

וגם לא שאיפות עמומות כמו "להיות מאושר".

 

לאן אתה צועד באמת בחיים.

 

מתוך זה גם איפה את נמצא כרגע.

 

נראה לי שהבנתי את ההתלבטות שלך...

קודם כל,
אני מבינה אותך שאתה חושב שאתה מי שהיית, שזה חלק ממך, לא רק מי שאתה ברגע זה ממש... וזה הגיוני, כי כל חלק וחוויה שאנחנו עוברים בחיים מעצבת אותנו.

לכן, אתה בהחלט יכול להציג את זה שאתה *שלם* עם זה, וזו גישה ממש טובה לדעתי (למרות שנשמע שאתה קצת מבולבל, אבל אני לא בטוחה בזה וזה לא חשוב כרגע)
אבל, לפגישה ראשונה עם מישהי , היא רק רוצה לדעת מי אתה היום ומה אתה שואף.
ברור שזה מעניין לדעת מה הביא אותך לנקודה הזו, אבל זה אחרי שהיא תבין מי אתה היום. אחרת זה רק יבלבל אותה...

ככה אני חושבת.
בהצלחה

נ.ב-
בתור מישהי שעברה כל מני תפניות ושינויים, חשוב להראות (וגם בפנים להרגיש ככה...כן?) יציבות...

לגבי דברים שעברתי, סבבה, מסכים.
ולמה לגבי מורכביות כיום? אני יציב, אבל חלק ממני זה מורכבות, מורכבות בהתנהגות בעיקר, אני יכול להתנהג בצורות מאוד שונות.. זה הקטע שיותר משגע אותי.

מורכב-פשוט
יציב- מעורער

לא קשור אחד לשני

סבבה, איך אני מציג מורכבות בצורה טובה? בערך?

וזה ישקף את כל הצדדים

ואני לא יודע מה הפתרון. אני יודע שפשוט לוקח הרבה זמן להכיר אותי, אז אני לא מנסה 'לדחוף' כמה שיותר, אלא נותן לדברים לזרום. ואני מאמין שכשיהיה חיבור זה ילך טוב, גם אם אני לא מבין איך בידיוק..

מועדים לשמחה!

מה אתה רוצה לצפות מעצמך וממנה.. נגיד לי למשל לא אכפת שתגיע טיפה עייפה.. בסה"כ מעיין.. לא עשתה איזה מסע.

התבאסתי להפסיד

בגדול הסגנון שמתאים לך זה מושבניקית בכללי או שזה גם משנה מאיפה (צפון או דרום)?

 

אתה צריך להכיר אנשים מהאזורים האלו ..

 

ונקודה למחשבה - אני ספציפית מישוב שהוא די עירוניסטי אבל יש לי כמה וכמה (צודק לא הרבה ) חברות שהסגנון שלהן הוא מושבניקי יותר , אז אולי אפשר לעזור לך גם אם הן לא מרמת הגולן ..
ואעשה זאת בשמחה

רק האופי (ואולי הנכונות כן יום אחד לגור בגולן ;)
ואני ירושלמי בכלל.

והבאתי את הדוגמא של היישובים האלה כי התרשמתי שיש רמה תורנית ויחד עם זה פתיחות

זה גולניסטיות

שאף פעם לא יצא לי לחשוב ככה,מניחה שאם הוא לא ענה יש סיבה,לא נראה לי משנה מתי הוא הלך לישון,גם אם זה קשר מתקדם אני לא אמורה ולא רוצה גם "לעקוב אחריו". הוא לא חייב לי דין וחשבון.
ככה נראה לי
כן מסכימה שיש משהו בווטספ שיכול להחליף שיחות פנים או טלפון כשאין זמן להיפגש,וזה בעיה,אני אישית מנסה להימנע מזה גם,אין כמו מראה עיינים או משמע אוזניים..
גם כשכותבים דברים לפעמים זה יכול להתפרש כמו שתי דברים שונים,וכמו שאמרתי שיחה בטלפון או בפגישה יכולה למנוע את המבוכה.
כן חושבת שאם שני הצדדים עמוסים או צקופה לחוצה,ושולחים הודעות קטנות כמו בוקר ערב טוב,ובהצלחה בזה זה וזה,זה אחלה ואפילו חמוד.!
אבל מפה ועד להיכנס למתי הוא הלך לישון יש הבדל
גם בכללי זה פשוט אמון.

למה? זה הרבה יותר זמין ונגיש
ואפשר לשלוח סלפים עם פרצופים וזה

ואני חושבת כמוך ולאו דווקא בגלל זה אין לי ווצאפ

אבל זה גם דבר שמפריע לי ולא רק בקשר זוגי..אלא באופן כללי כל עניין הוואצאפ וההתמכרות אליו.

בעבר הייתי בקשר והבחור כל הזמן התקשר גם כשהייתי שולחת הודעת SMS הוא היה מתקשר
כי לא אהב שהשיחות נמרחות בהודעות וזה גם היה משהו שהציק לי..

אני חושבת שהודעות SMS זה מאד נוח וכמובן שגם לא כל הזמן..

 

הייתי בקשר עם בחור והפריע לי שהכל אצלו היה בהודעות ווצאפ ולא בשיחות, אפילו אחרי הפגישה הראשונה הוא שלח לי ווצאפ ולא התקשר. לי אישית זה הציק וקצת העליב אפילו..העדפתי לחזור אליו בשיחה..אני חושבת שתקשורת בריאה צריכה להיות מבוססת על שיחות, יש משהוא אחר בלשמוע את הבנאדם..במקרה שלי דנתי אותו לכף זכות כי אמרתי שאולי הוא חסר ניסיון או ביישן בהתחלה ולא מתוך זלזול וחוסר זמינות

שאין תחליף לשיחות פנים אל פנים או שיחת טלפון.
(למעט מקרים מיוחדים).
אבל מה שכן,אני חושב שווצאפ זה מאוד יכול לשדרג את הקשר...זה בבוקר טוב/לילה טוב.וכו'
חשוב שיהיה גם קשר כזה.
מה שכן חשוב באמת להשים לב הוואצאפ לא הופך להיות העיקר.
סתם כדרך אגב,שמעתי מרב אחד
(שלא זוכר כרגע את שמו)
שממש חשוב בזמן הנישואין אפילו ,לדבר עם האישה שלך ,להגדיש לה זמן באמצע העבודה לראות מה איתה,איך היא מרגישה וכו'...(משו קצר )
שזה ממש מוסיף!ככה אתם תמיד בקשר,זה מראה את אכפתיות,דאגה ,שבאמת חשוב לי לראות ולדעת איך הולך אצלך בעבודה.
במיוחד מישו שאוהבים עושה אתזה..
בכל אופן ברמה העקרונית צריך להשים לב לא להיגרר אחרי ההודעות והוואצאפ,כי באמת זה לר תמיד בריא.
חג שמח וכשר לכולם

וגם בקשר, חשוב שלכל אחד יהיה את הספייס שלו, בלי "לעקוב" אחרי השני או להרגיש תחת מעקב.

 

ב"ה עם סמסים אפשר לעשות אחלה דברים 

אבל אני חושב שזה תלוי אופי, יש אנשים שיסתכלו על ההודעה ויחפשו ווי כחול, יבדקו אם השני מחובר, וכו'.. וזה לא רק בקשר, אלא גם מול חברים... (אני רואה את זה אצל חברים שלי לפעמים..)
אני שולח הודעה, ומחכה לתשובה, אלא אם אני צריך לדעת שקיבלו ואז הווי הכחול מאוד עוזר... לדוגמא אני שולח הודעה "מה קורה?" ואני רואה ווי כחול בלי תגובה. לא קרה כלום, אבל אם אני צריך תשובה דחוף אז אני רושם אחרי שאני רואה ווי כחול דחוף... זה בהחלט נוח אבל לא צריך לעשות חשבונות של הוא קרה לא קרה וכו'..

לא חייב וואטצאפ

אחרי החתונה גם בלי ווטסאפ אתה תראה כמה זמן לוקח לה לענות לך, מתי היא מקשיבה לך, מתי היא קמה ומתי הולכת לישון.

אפשר להתחיל להתרגל כבר עכשיו.

תמיד אם תחשוב על הדברים האלה ותתפס לשטויות הם יבואו תזרום אני אומרת ..

שלא חושבים פעמים על ה"נראה לאחרונה" שלהם לפני שהם פותחים את הווצאפ. או מקלידים מחוץ לאפליקציה כדי שלא יהיה להם שעה "מקלידה"

איזה הזוי ..

אני לאע מאמין שאני היחיד שעושה את זה... מה זה לא נעים שכתוב לך שעה מקליד

הספק של האחר לא אמור לאכול אותך..
חח יצא לי כמו חכם סיני!!

אם לוקח לבנאדם רבע שעה לנסח הודעה אין סיכוי בעולם לעשות את זה בתוך הוואצפ...
לצורך העניין את ההודעה הזאת לקח לי עשר דקות לכתוב והיה לה 3 נוסחים שונים עד ששלחתי...

זה נראה לי ממש העניין

הוואטסאפ אפילו מאוד נוח להקלדה ארוכה...

לחשוב מה אחרים חושבים

אבל לחשוב על זה היה מוזר כי לא ידעתי שזה קיים.
(המילה הזוי יוחסה לעצם המעשה,ולא לך חלילה אם אולי השתמע כך.)

משתדלת שלא להכנס הרבה,
אבל כשיש נושאים חשובים אני לא נמנעת מלייעץ.

לגמריי
כיף לראות תגובות שלךך♥

תודה הפוש כיף לשמוע,לילט!❤

ושיחכו...

אולי אולי אני אאענה 'עוד כמה דקות אני אחזיר תשובה'.

להקליד מחוץ לאפליקציה? לא מכירה

חח סליחה על החפירה

מי שמתחשבן כשיש לו וי כחול ונראה לאחרונה
ייתחשבן גם בלי זה, זה שיש לו וואצאפ שעוזר לו להתחשבן לא אומר שהבעיה בווצאפ.
התכתבתי עם מדוייטות בווצאפ לא מעט ומעולם לא התחשבנתי (חוץ מלראות שהיא קיבלה את ההודעה, אבל ברגע שהיא קיבלה שתרגיש חופשי לענות מתי שנח לה או לא לענות בכלל).

ולגבי שיחות שנמרחות ללא תכלית- מה רע? רק בדייט מותר לדבר? להיפך, ההתכתבות יכולה מאד להעשיר ולהוסיף לקשר קיים

*לשתף אותו! תדברו על זה. זה יכול להיות מאד יעיל. את יכולה לכתוב לך נקודות, כדי שלא תשכחי...
*את יכולה לעשות פסק זמן לשבוע שבועיים. להציע את הרעיון דווקא כשהדייט הולך ממש סבבה, ככה גם תוכלי לשמוע את דעתו בעניין, וייתכן שזה לבד כבר ייתן מענה
*וגם - ייתכן שזה רק עניין של לגמרי להכיל את הבחור המקסים הנ"ל, למרות שהוא שונה משחשבת...

אני לא יכולה להגיד לו שאני מתלבטת ושזה לא מה שדמיינתי.. ואני לא יודעת אם אני רוצה בכלל הפסקה.. :/

את בהחלט יכולה לדבר איתו על זה. בזוגיות, בכל שלב, הדיבור הוא חיוני, ממש אוויר לנשימה.
וזה שאת לא רוצה לוותר עליו כ"כ בקלות, גם כן מדבר בעד עצמו ;)

את העלאת השאלות, והתשובות את יכולה לעשות עם עצמך, בעזרת חברה, מורה וכו

זה אומר שמשהו קורה.
אולי את מפחדת להקשר?

אני מאמינה שאם הייתי רוצה את הקשר ממש אז היה לי יותר קל לקחת את הסיכון ולא הייתי מרגישה ככה.. קשר אמור לעשות טוב נכון? אז איך זה שאני מרגישה הרבה יותר פגיעה בתקופה האחרונה.. לא אמורים להרגיש את ההיפך? וזה ממש לא משהו שהוא עושה

כך הסיכוי שתפגעי ממנו גבוה יותר..
תראי זו תקופה מבלבלת, ממליצה לך לקחת את הזמן. לא חייבים להלחץ ובמיוחד לא להלחץ מהסביבה.
לדבר עם בן הזוג מועיל מאוד. זה משקף מאוד. אישית את הקשר שלנו זה העיף השיחה על איפה אנחנו

ויש לי מלא שאלות בשבילך.

 

אם הולך לכם טוב, אז למה להתלבט? (בהנחה שאין על מה לפסול)

 

אבל אם רק אין על מה לפסול, אז למה להתחתן?

מתחתנים כי רוצים, לא מתחתנים כי אין על מה לפסול.

 

אם אין על מה לפסול, אז על מה ההתלבטויות שלך?

 

ודמיונות קיימים רק במציאות של החלומות!

 

בקיצור, ממליץ לך ללכת לייעוץ מקצועי, כדי שתוכלי לעזור לעצמך לסדר את המחשבות ולהחליט לאיזה כיוון להמשיך..

אני לא מרגישה יותר מדי ולא ככה ראיתי את עצמי בזוגיות..למה להישאר? יש בו הרבה דברים טובים ואני מתחילה להיקשר אליו ולקשר.

אלה כל השאלות שהתכוונת לשאול? אם כן זה לא מלא ואשמח לעוד שאלות אולי זה יגרום לי להבין דברים שאני לא מצליחה להבין בעצמי..

באופן נורמלי,

את זו שצריכה לשאול את השאלות שמתאימות למה שעובר עלייך,

וגם לענות את התשובות.

 

ראיתי רק שכתבת שהקשר או הבחור לא לפי הדמיונות שלך.

אני לא יודע כמה הדמיונות שלך מפורטים (ככל שהם יותר מפורטים, לרוב זה יותר בעייתי.),

ואני גם לא יודע כמה הם מפריעים לך למצוא את הבן-זוג במציאות.

 

אז בשורה התחתונה, אני ממליץ לך ללכת לייעוץ מקצועי.

בגלל זה אני שואלת כאן.
אלו לא דמיונות מפורטים בכלל.. פשוט אין לי חשק לעשות איתו כל מיני דברים וכבר טיילנו ביחד ועשינו דברים אבל לא הרגשתי שאני נהנית מזה עד הסוף. כאילו נחמד אבל משהו מרגיש לי חסר ואולי זה בגלל שהוא לא מה שדמיינתי..

זאת אומרת-אם נשים את הרגש- את מחכה לראות אותו? עולה בך חיוך שהוא שולח הודעה?

אם בנתיים אמרת כן,מעולה,זה כבר מראה שיש התקדמות.!

אולי לנסות קצת דייטים שוברי שגרה,בשביל לצבור חויות ביחד,ודברים שהם שלכם.

יש לך התלבטויות אמרת, הצלחת להתגבר עליהם?דיברתם בינכם על הקשר?

 

לי אישית היה קשר שממש נבנה מאפס, זאת אומרת פגישה שלישית,לא חיכתי לטלפון,לא חשבתי עליו במשך היום,כלום.אבל בפגישות עצמן באמת היה אחלה,ולכן באמת לא "חתכתי". ולאט לאט זה נבנה.שזה חמוד.

 

חברה שלי שנשואה,אמרה לי,שהיא יצאה עם בעלה כבר שלושה חודשים,כיף להם ביחד,טוב להם,הם משדרים על אותו גל,הוא חשוב לה,אבל היא גם לא הרגישה שזה זה.

עד היא החליטה שזה זה,פשוט אמרה לעצמה,זה בעלי.ומאז.. היסטוריה

 

לגבי דימיונות,זה עבודה,ממש,כי זה כיף לדמיין,אבל יש דימיון ויש מציאות,ובעז"ה תגלי שהמציאות הרבה יותר טובה ואמיתית. (:

 

ואני לא יכולה לדבר איתו על כל הדברים האלה.. איך הוא יוכל לעזור לי עם זה? חוץ מזה שאבלבל גם אותו?

אני יודעת שאני יכולה להגיד לעצמי שזה זה ולהכריח את עצמי אבל אני לא יודעת כמה אני רוצה, להכריח את עצמי לרצות..

א. יכול להיות אולי אולי שבגלל שהולך טוב,ואתם יוצאים כמו שאמרת תקופה לא קצרה,את אולי טיפל'ה נלחצת כי את מבינה שזה יכול להפוך להיות זה?

והרי מספרים לנו שצריך להרגיש שזה זה,אבל זה נשמע וגם אמרת שיש לך רגש מסוים,אבל לא ברמה שציפית שיהיה לך שתביני שבחיר ליבך הוא בחיר ליבך.

 

אגב,הדעה שלו דווקא כן חשובה לטעמי, לפעמים שהצד השני אומר מה הוא מרגיש לגביי הקשר זה עוזר,

 

לא דיברתי על להכריח,אלא התכוונתי שתנסי להגיד לעצמך למה זה יכול להיות זה.

מה יש בו שטוב לך איתו,שגורם לך להיות איתו,ומה יש בקשר שגורם לכם ולך להיות קשר טוב

ואולי זה לא זה? אם אני רוצה להיות עם מישהו אני לא צריכה גם לרצות להתגבר על הפחדים האלה?

וזה יכול להיות בגלל הרבה סיבות טובות.. במיוחד בגלל שהוא בחור טוב אבל עדיין.. אני מרגישה שיש לי הרבה הרבה התלבטויות..

אל תילחצי. קחי לך את כל הזמן שאת צריכה.

אני לא יודע מה זה 'תקופה ארוכה', אבל אם את לא מרגישה שאת יכולה לדבר איתו על זה - אז יש לכם עוד הרבה לעבור לפני ההחלטה...

אולי הגיע הזמן להעביר הילוך קדימה? למשל, לדבר איתו על הנושא הזה בדיוק. לא מתוך רצון להגיע לתשובה כאן ועכשיו, אלא מתוך רצון להציף את הנושא ולא לברוח ממנו. לשתף, להשתתף. לשמוע איך הוא בהקשר הזה.

נסי לעזוב את הדמיונות לרגע ולראות האם את מסוגלת לדמיין אחרת, לדמיין את המציאות הנוכחית. האם טוב לך בדמיון הזה.

בקיצור, נשמע לי שאת מרגישה רגע לפני ההחלטה, כשבאמת יש לכם עוד הרבה לעבור יחד לפניה

אבל ככל שעוברים ככה קשה יותר לסיים.. גם אם אני לא ארצה זה עדיין יהיה קשה אז עדיף להבין עכשיו.

ועוד משהו (אולי זה קרה לעוד מישהי כאן במהלך קשר?), מאז שאני איתו הפכתי להיות ממש רגישה. אני יכולה לבכות מכל דבר הכי קטן בקלות. משהו שלא היה לפני. אבל זה לא משהו שהוא עושה, להיפך. רק שאין לי מושג ממה זה קורה..

אבל אסור לשכוח שאחרי הכל, אם נילחץ ונמהר את זה בצורה לא טבעית זה בטח לא ילך. אם נתבחבש מדי זה יזיק.
באתי רק לאזן לצד השני

ולגבי הסוף - אני עונה כגבר אז קחי בחשבון - כשאני רגיש מהרגיל זה אומר לי שאני נוגע במקומות עמוקים רגשית, שאני לא נוגע בהם בד''כ. ובד''כ זה סימן טוב (וכמובן שיש בזה יותר סיכונים, וכנ''ל..)

שיהיה בנחת, בשמחה, באמת ובהצלחה.

מאז שהכרתי אותו התחלתי לבכות מכל דבר בלי קשר אליו, אבל כל דבר שהוא אומר חשוב לי ומשפיע עליי.
אנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, גם, כי אין על מה לפסול וב"ה בשבועות האחרונים לאט לאט מרגישים קצת אחרת.
אני פשוט מוצאת את עצמי חושבת עליו הרבה יותר ומתגעגעת אליו.
בעיניי זה רק עניין של זמן. אם אין סיבה לפסול תמשיכי. ובעז"ה ככל שהקשר יתקדם תרגישי יותר חיבור אליו. זה לפחות מה שקרה לי.. המוו בהצלחה! ויש לי עוד הרבה מה לחפור, אז אם בא לך ,בשמחה
בהצלחה!!

ובוכה מכל דבר קטן, אולי זה לא כל כך טוב??
לא אמורים להרגיש ההיפך?
ויכול להיות שהקשר כן נוגע במקומות עמוקים רגשית אבל איך יודעים אם זאת הסיבה ולא אם משהו בי מרגיש שלא? אבל כבר נקשרתי.. וההחלטה אם כן או לא קשה

אני לא אחת שנעלבת או בוכה מכל דבר, מהסיבה שאם מישהו לא מספיק חשוב בחיים שלי אין לי סיבה לבכות בגללו.

כשהתחלתי לבכות ולהיות רגישה יותר עם זה שאני יוצאת איתו, זה פשוט חידד לי את ההבנה שהוא חשוב לי ואכפת לי ממנו, והוא משפיע עליי.

בעיניי זה מראה רק על דברים טובים. בסופו של דבר אם את לא מתחברת רגשית לבנאדם , מאוד קשה להתחתן עם מישהו כזה..

ובעיניי, שוב. הזמן בעז"ה יעשה את שלו ובקרוב מאוד תדעי אם זה זה או לא. אם הרגש ממשיך, לאט לאט גם הוא ילמד מה מתאים לך ומה פחות ואיך להתנהג אלייך. או שהוא א יידע ואז תביני שזה לא בשבילך.

בעיניי רגישות והכלה זה המפתח להכל. אם יש את זה , ותקשורת טובה, אין סיבה שזה לא יצליח

זו תחושה שאת מכירה?
לא לכולם יש תחושה מיוחדת של זהו זה האחד/ת... וזה בסדר שאין זה לא אומר כלום על האהבה שתיהיה...

וכנראה אחזור על מה שנאמר, לא התעמקתי..

> נסי לברר עם עצמך (או עם מישהי מבינה בתחום או איתנו..) את ההתלבטויות. האם את מרגישה שאת מתפשרת על דברים שעקרוניים לך, או עניין של התקבעות על דמיון מסויים שיצרת לך, או חוסר רגש/משיכה או... תבררי את מה שעוד לא שלם לך איתו או עם הקשר.

> לגוון בפגישות. עשיתם יחד דברים כיפיים? מעניינים? שונים?

> תפתחי את זה מולו. יכול להיות גם קפיצת מדרגה לקשר. קצת מלחיץ לפתוח נושאים כאלה כי (ככל הנראה) עוד אין בסיס מספיק חזק, אבל- עצם הכנות שלך והשיתוף מתוך מקום שכן רוצה בקשר ומאמין שאיתו אפשר כבר לפתוח, זה עצמו מקרב. וטוב שתשמעי גם ממנו, איפה הוא עומד.

עוד נקודה- לרגש לפעמים לוקח זמן להגיע. אל תלחצי מזה. אם את רואה שאין סיכוי שתפתחי אליו רגש (כי את לא מעריכה אותו או לא מתחברת לאופי/ מראה או כל סיבה אחרת) אז לא צריך לחכות שיגיע.
אבל אם יש את כל הפוטנציאל לזה, אז תני ת'זמן וכנראה שתופתעי

תיזמי הפסקת התרעננות של שבוע-שבועיים, תשתפי את הבחור ותנסי להציג את זה בצורה חיובית.
בהפסקה הזאת תראי מה את מרגישה - האם הוא חסר לך? מה הרגשות שעולים לך הקלה/געגוע/אחר?
ובכללי תנסו לעשות משהו משחרר יותר, לא מלחיץ או אפילו לא באנלי, משהו כיפי כזה ותראי איך הולך.

ועוד משהו. תקשיבי ללב שלך, זה חשוב, אבל תתייעצי עם אמא/אחות/חברה/שדכנית מבט חיצוני ממישהו שמכיר אותך יכול לעזור.
המון בהצלחה!

צריך לחלק בין הדברים, התאהבות זה דבר רגעי, זה ה'זה' שמחפשים, אבל זה לא אהבה.
אהבה זה לא דבר רגעי, שהולך כמו שהוא בא, אהבה זה בנייה איטית וארוכה שיוצרת משהו.
אם תקראי את הספר של אריך פרום בנושא האהבה(מובא גם ב"מכתבים לטליה" בהתחלה), תראי שהוא מחלק בין ההתאהבות וה'זה' הרגשי שאנשים מחפשים היום, זה לא יחזיק עוד 10 ו20 שנה. לבין אהבה שנבנת לאורך זמן.
במקרה שלך, לדעתי, תעשו משהו בונה ביחד, משהו רציני קצת... תדברי על זה כמו שהציעו לפני... תראו אם אתם יכולים ליצור משהו מעבר לכיף ולדברים הרגעיים.

יקרה!

כותבת לך ממ ש בקיצור בגלל השעה, אבל חשוב לי להתייחס לשאלה כי  אני מרגישה שיש כאן משהו יקר שחבל לאבד מחוסר ידע.

אני מאמנת אישית לקראת חתונה.. וכותבת לך לגמרי ממקום אישי ושל רצון לעזור, גם אם זה עלול להשמע אחרת.

מרשה לעצמי להגיד לך (וזו דעתי הלא מחייבת בכלל, את זו שתגידי מה את חושבת) שממה שכתבת, לי  זה נשמע שיש סיכוי טוב שאת בקשר שטוב לך בו אלא שיש מחשבות בתוכך שעוצרות אותך מלהפתח למקום הזה.

מחשבות כמו: זה לא מה שדמיינתי,

אני אמורה להרגיש/לא להרגיש X

וכו'.

את המחשבות האלה חשוב לברר, כדי לבחון מה בהן אמת ומה דמיון מבלבל, ואז התמונה תהיה הרבה יותר ברורה.

מה שאמיתי במחשבות האלה צריך לקבל יחס מתאים והחלטה מה נכון במקרה הזה,

ואת הדמיון צריך להזיז שלא יעצור אותך, וכך תהיי משוחררת יותר לחוות את עצמך בלי בלבולים, תוכלי לתת יותר אמון בהרגשה שלך.

זו ממש העבודה שאני עושה עם בנות.

כתבת שלא תלכי לייעוץ מקצועי ולא הסברת, אז חשוב לי רק שתדעי שבאימון בשיטה שאני עובדת בה אני מקפידה לא להביא דברים מעצמי אלא רק לשאול את המתאמנת שאלות שיעזרו לה להבין יותר טוב את העולם שלה וכך ליצור את הבהירות בממה שחשוב לה. אז אם את לא פונה לייעוץ בגלל שאת לא רוצה שיתערבו וכו', אז תדעי שיש גם דרך כזו ששומרת מאד על המקום שלך ורק תומכת בך.

אני לא מנססה לשכנע אותך לפנות אלי

אבל מרגישה שאני מכירה דרך שממש יכולה לעשות לך טוב אז כדאי שתדעי עליה.

(ובגלל שעוד אנשים קוראים חשוב לי להגיד שממש לא הסברתי כאן איך עובד האימון או מה הוא עושה למתאמנת אלא דברתי רק על נק' אחת)

וכאן כן הרשיתי לעצמי בהתחלה לכתוב לך דעה אישית שלי (מה שאני לא עושה בדרך כלל בעבודה) דווקא בגלל שאנחנו לא נפגשות ואולי זה יכול לעזור לך.

את יכולה ע"י כתיבה או שיחה עם חברה לנסות ולברר את המחשבות שלך:

מה בקשר הזה דומה למה שרציתי ומה לא? (שתי רשימות של נקודות)

מתוך מה ששונה - מה עקרוני לי ועד כמה הוא עקרוני? (אפשר לתת ציונים לדרגת החשיבות)

וגם מתוך הדומה.

ולגבי הרגישות שגורמת לבכי - את יכולה לשאול את עצמך שוב בכתב או בשיחה עם חברה כל מיני שאלות ולנסות להבין מה גורם לרגישות, למה דווקא עכשיו זה מתעורר - זה קשור אליו או לא? למה זה קשור אצלך ומאיזה מקום פנימי זה מגיע ומתי או מה גורם לך לבכי אם יש בזה איזושהי חוקיות או קביעות ואולי תצליחי לברר לעצמך על זה יותר, אם מצליחים להגדיר זה יכול ממש לעזור.

הלוואי שמה שכתבתי יעזור לך.

ואת מוזמנת ממש לשאול כל דבר, אשמח לענות כשאצליח

מאחלת לך הצלחה רבה בדרך שאת נמצאת בה והמון סיעתא דשמיא להחליט מה שנכון לך באמת!

(בסוף יצא ארוך.. ועוד הרבה דברים לא כתבתי.. אבל עוצרת בגלל השעה)

בעניין המחשבות שעוצרות אותך, כתבתי מחשבות שאת מודעת להן בגדול, אבל הגיוני שיש גם מחשבות נוספות שאת לא מרגישה אותן כמו שכתבה אפוש והן עוצרות אפילו יותר מאלו המודעות.

את יכולה לנסות להשלים את המשפט: אם זה זה אז...

ולתת מקום לכל האמירות השליליות שעולות בך (אני עלולה להפסיד.../זה מפחיד כי... וכו') וכך לנסות לגלות אותן. 

ואם את שואלת מה זה יעזור?

לפעמים עצם זה שמגדירים מחשבה כזו זה כבר עוזר להשתחרר ממנה כי הרבה מהכח שלה זה כשהיא רק מאיימת בלי להיות מוגדרת.

מחברו אין צורך בלנסות להדמות לקשרים אחרים כל אחד ומה שהוא עבר בחיים , ומה שהוא דמיין , ומה שהוא ראה, ואיך שהאחים שלו ואבא אמא וחברים וכ... להבין שאנו שונים וקשרים שונים ולהוציא דמיונות מהראש. מצד שני לא להיות פזיזים עצלנים שבמקום לברר ומחשש לקושי ממשיכים קשרים סתאם אלה להיות אמיתיים ולבחון בכנות...

 

אז כמה זה באורך? 

אבל לעומת מה שרציתי להגיד או לעומת תהליך אימון זה ממש קצר ;)

לכתוב הכל. תראי שזה יקח הרבה מאד זמן, אבל פתאום את מתרגמת שברי מחשבות שלך למילים וזה נותן לך הזדמנות לפתח אותם.

 

עובד, מנסיון.

לבדוק אם זה רלוונטי או לא

 

 

 

כל השאר פחות מעניין, גם אתה וגם היא אנשים שונים לחלוטין ממה שהייתם אז

כפי שציינת

יכול להיות שזה מה שהכי חשוב לך, אבל לי עדיין חשוב לדעת אם צריך לבקש סליחה על דבר כזה. בכל אופן, המניע הוא בעיקר הרקע שלה שלדעתי מתאים ועוד קצת מידע מההדרכה עצמה.

אם מבחינת אותה המדריכה זה היה ברצינות, ואם כן אז יכול להיות מאוד שהיא תהיה מעוניינת להכיר בצורה מסודרת- אם תוכל להשיג מספר של חברה או משהו, וזה יכול גם מאוד להחמיא לבחורה,

ואם היא בכלל לא פנויה אז תוכל פשוט להתנצל במידת הצורך....

אם היא נמצאת בקשר, אסור בכלל שהיא תדע שהוא מתעניין בה או רוצה לשלוח לה מסר או להתנצל או מה שזה לא יהיה. זה יכול לבלבל אותה ולפגוע בקשר הנוכחי שלה.

1. האם אתה מעוניין בה, או שזה סתם משהו שנראה לך ששווה לבדוק כי לפני 5 שנים היא הייתה בקטע שלך וצריך להתחיל מאיפשהו?

2. אתה מאמין שזה נכון? ואם כן, אתה לא חושב ש5 שנים זה די הרבה זמן כדי שהכל יתערבב מחדש...?

3. לפי איך שזה נשמע, החניכות שלחו הודעה שהמדריכה מאוהבת בך.
אם זה המצב אז
זה שטויות של חניכות. חניכות שלי עשו לי את זה על בסיס שבועי. אני אמורה להיות מאוהבת בהרבה מאוד בחורים מסתבר.

חבר שלי שהתחתן שאל בדיוק אותה שאלה :
מודיעין , גבעת זאב, היישובים של מועצה איזורית גזר - נוף איילון , שעלבים , ויש שם עוד שאני לא זוכר ממש את השם. יש את נחלים שהוא ממש קרוב לפתח תקווה. שוהם, מבוא מודיעים

לגור באמצע זו אופציה לא תמיד חיובית ולא תמיד מועילה...

מהשאלה על האוטובוסים משמתע אמנם שיש צורך יומיומי להיות בכל אחד מהצדדים...

 

פתח תקווה ירושלים והפוך זה לא נורא בתור אוטובוס... תלוי בשעות ובפקקים.

 

יש יתרון גדול גם בזה שאחד קרוב והשני רחוק- תמיד יש מישהו יותר נגיש.

יש גם חסרונות- עייפות, פחות זמן וכו'...

 

צריך לברר לעומק, האם באמת משתלם(זוגית, כלכלית וחברתית) לגור באמצע...