בס"ד
מודיעה מראש-שזה מעט ארוך ,מחילה !
שלום לכולם , יש לי נושא שמטריד אותי רבות , וזה קשור לגיסתי (אחותו של בעלי ) .
היחסים שלי אתה היה טובים בהתחלה כל עוד הם היו שטחיים (שלום שלום , מדי פעם מדברים כשנפגשות ותו לא ) , אבל בגלל קירבת הגיל בנינו , היה זה טבעי שיתרקם קשר חברי קרוב וכן נתתי לה את ההזדמנות להתקרב אליי , סיפרתי לה אודותיי , היא הייתה מגיעה אלינו הרבה הביתה בתדירה גבוהה ( מה שגרם למתחים עם בעלי שלא אוהב שרובצים בבתינו על בסיס קבוע ) ,אבל אני שמחתי בחלקי שיש לי קשר טוב עם הגיסה . עד שילדתי ...והיא התחילה להסתובב סביבי יותר וסביבי ילדי , מכרים שהיו פוגשים אותנו ברחוב שלושתנו (הילד ,אנוכי והיא ) היו שואלים של מי החמוד ? היתה עונה : " שלי , לא ידעת שילדתי.." וזה היה חוזר על עצמו כל הזמן ! גם מדי פעם שהילד היה לומד משהו חדש היתה מחמיאה לעצמה שהיא לימדה אותו את זה...כמו כן , הייתה תמיד בודקת אותו את מי הוא אוהב יותר , אותה או אותי ..היתה מעמידה אותו במרחק ואומרת " חכי נראה למי הוא ירצה ללכת ..." מיותר לציין למי הילד הלך ..
עם הזמן זה החל להציק לי יותר, היא היתה מבקשת אותו על בסיס יומי קבוע ..מה שבהתחלה היה נחמד ומקל מעליי , גרם לי להבין שהילד נמצא שעות רבות מחוץ לבית ללא מושג מצידי מה באמת הוא אוכל ומה היחס שהוא מקבל ,וגם היא הייתה לוקחת אותו למקומות רחוקים ללא ידיעתי !
יום אחד היא גם החזירה אותו חבול ,ולא אמרה דבר , רק אחרי שהילד בכה הרבה ...הגיע אחות אחרת וסיפרה שהוא נחבל והראתה לי את החבלה, כמובן שזה זעזע אותנו יותר בגלל העובדה שהיא בחרה להסתיר ולא לספר ישר !
בכ"וא מאז היו עוד הרבה "יציאות חסרות טאקט" מצידה שאין לי כוח לפרט .
וכמובן גיליתי שדברים שהיו בנינו , היא סיפרה לעוד אנשים ..בקיצור בחורה שאיבדתי את האמון כלפייה לגמרי,מסיבות ברורות!
ואז הבנתי אחרי כמה פעמים שנפגעתי שכדאי שאשמור מרחק מהבחורה הזאת .
אחרי שיחה עם בעלי שמכיר את אחותו , אמר לי בפרוש להתרחק ממנה , ולשמור על יחסי שלום-שלום.
היא עדיין מנסה לבקש את הילד בכל מיני דרכים , אבל כמובן שאנחנו מסרבים .
הבעיה היא שאני לצערי לפעמים רואה אותה וכל מפגש כזה פשוט מוציא אותי משלוותי .
כי עברו כ"כ מים בנהר הזה בנינו , ויש לי בתוכי פשוט בלון עמוס בכל טוב על כל מה שהיא אי פעם עשתה לי ..
השאלה אם יהיה נכון להגיד לה את הכול דוגרי , למה אני החלטתי להתרחק ממנה ,הכוונה להוכיח אותה ולהראות לה את הזווית שלי , איך אנשים רואים התנהגות אימפולסיבית כמו שלה ??
או פשוט לשתוק ולא להתייחס אליה ?
פשוט לפעמים אני מרגישה שאני עומדת כבר להתפוצץ !
בכ"וא אני נמנעת מלהגיע לחמתי בגלל זה , ולהביא ילדים למקום שבו היא נמצאת ...
וזה גם מצב שלא יכול להמשיך , כי יש לי קשר טוב עם חמתי והיא לא צריכה לסבול , אבל מה לעשות שהשלווה שלי יותר חשובה לי מהשלווה של חמתי , ואני מעדיפה להזמין אותה לבד אלינו בכדי שתראה את הנכדים.
אשמח אם יש מישהי/ו שחווה משהו דומה ויודע/ת איך להתמודד נכון עם המצב הזה ?
ובכלל אשמח לשמוע את דעתכם בעניין .
תודה מראש !
אבל-
