052-424-2485 ניתאי ויסמן.
הוא מפעיל בואצפ /הודעות מערך של יום שולח הלכות בדיני לשון הרע..

שולח כל יום תזכורת בשעה שתבחרי

כתוב בשפה ברורה ומובנת.
למדתי פעם גם מהספר, ולפעמים קצת קשה להבין. באפליקציה כתוב ממש מובן ומעשי.

צרור סגולות מהרבנית קניבסקי ע"ה לרפואה, לזיווג הגון, לזרע של קיימא ולישועה

הרבנית קנייבסקי ע"ה היתה מדגישה כי סגולה היא דבר שמסוגל להועיל, כשמצטרפים אליה תפילה וחיזוק בעניינים רוחניים. צרור סגולות לישועה

 

שתי הלכות בספר 'חפץ חיים': "סגולה לשידוך טוב, לרפואה, לזרע של קיימא ועוד"

סגולה ידועה היא ללמוד מדי יום שתי הלכות של שמירת הלשון. הסגולה נמסרה על ידי הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל ממנצ'סטר זצ"ל ומועילה לישועות בכל העניינים. אמא השתמשה בסגולה פעמים רבות: לשידוך טוב, לרפואה, לזרע של קיימא וכדומה.

אישה שבמשך שבע שנים לא היו לה ילדים, באה לביתה של הרבנית לאחר שהרופאים נואשו. הרבנית הורתה לה ללמוד שתי הלכות בספר 'חפץ חיים' מדי יום. כעבור תקופה קצרה נפקדה האישה בבת, ואחריה נולדו עוד שלושה ילדים!

הרבנית עצמה הקפידה ללמוד מדי יום כמה הלכות בספר 'נצור לשונך'.

באחד הערבים, שבה הרבנית מחתונה וסיפרה למכרותיה: "רקדתי עתה בחתונה של כלה שבעבר נפגעה בתאונת דרכים קשה. במשך שבועיים שכבה מחוסרת הכרה, וכשהתעוררה היו מילותיה הראשונות: 'אמא, כמה זמן ישנתי? לפני כמה חודשים קיבלתי על עממי ללמוד מדי יום שתי הלכות מספק 'חפץ חיים' ועלי לדעת כמה להשלים"...

הסיפור נודע לנו ובעלי הרב ואני התרגשנו מאוד. אני בטוחה שאפשר לזקוף את החלמתה המהירה של הנערה לקבלתה זו! הבטחתי להורים שעוד ארקוד בחתונתה, והערב קיימתי את הבטחתי..."  

"נצור לשונך" שחיבר מישהו בשם 'פליסקין' אם אינני טועה. הוא מסודר עפ"י חפץ חיים ומחולק ללימוד יומי.
ברור מאוד, בלשון ימינו, עם דוגמאות מתוך החיים ממש.
ממליץ ללמוד את "נצור לשונך" עפ"י החלוקה היומית, ואחרי שמסיימים אותו פעם פעמיים לעבור ללימוד מהמקור, מחפץ חיים עצמו.
בחפץ חיים יש שתי 'רמות' של הספר, "מקור החיים" שבו כתובות ההלכות, ו"באר מים חיים" שבו כתובים המקורות של ההלכות בעיון ופלפול. בהכללה, הייתי אומר שלבנות מספיק "מקור החיים", כי "באר מים חיים" הוא ממש בסגנון של גמרא בעיון... מעמיק מאוד לבנים, אבל בהכללה לא הייתי ממליץ לבנות להתעמק בזה (לא שאסור להסתכל שם או משהו, כן? פשוט חבל להשקיע בזה את הכוחות... במיוחד בסעיפים שיש "באר מים חיים" ארוך). אם מישהו רוצה לנצל"ש על זה - שיוותר, כי אני לא רוצה להיכנס לזה (מקסימום לפתוח שרשור חדש... אבל לא מבטיח שיהיה לי כוח לענות).

זה לימוד חשוב מאוד, לא רק בגלל הסגולה לזיווג... מי שמתמיד בזה וגם חשוב לו לקיים, ולומד בכל יום, וחוזר על הדברים - זה פשוט בונה מחדש את כל הצורה שמדברים בה ושחושבים בה על אנשים אחרים... חשוב מאוד (ממליץ גם לעבור על הספר "אוהב ימים" של הרב צבי אייל... זה מוסיף).

ב"הצלחה ויישר כוח!

יש הרבה פרוייקטים שבהם שולחים לךבווטסאפ כל יום הלכה אחת.

אם תרצי פני אליי באישי.

יצאתי עם סטודנטיות למקצועות ריאליים הנדסה וכאלה, ומה שבדרך כלל ממש התרשמתי מהאופי הזה של בנות שמצליחות לעשות מיליון דברים, ולעשות אותם טוב..בגלל זה אני בדרך כלל מסכים כמעט רק להצעות כאלה..

מה יקרה אם תקבלי 85 במטלה ולא 90,
לעומת העובדה שרק כשתסיימי את התואר תוכלי לצאת עם מישהו

תעשי לך סדר עדיפויות- מה יותר חשוב לך כרגע?
כמובן שקשר לוקח המון זמן וכוחות, אבל זה זמן שמשתלם לך בסוף.

לומדת ולומדת קשה! מערכת עמוסה...
ואני גם מסרבת להצעות שעולות מידי פעם בגלל לימודים.
לא שלמה עם זה אבל זה המצב.
הלוואי ויהיו פה דברים שיעזרו לי גם!!
בנתיים , לפחות תדעי שאת לא לבד!

את צריכה לשאול את עצמך- מה האמצעי? מה המטרה? מה יותר חשוב לך?

שימי לב שלפעמים זה גם תלוי בתקופת הזמן בלימודים. יש תקופות עמוסות יותר או פחות.

נסי לדמיין את עצמך מסיימת את הלימודים לבד, מתאים לך? יופי. לא מתאים לך? איך את יכולה לפנות לזה זמן? למה תקדישי פחות כוחות?

בתור אחת שלומדת די אינטנסיבי, אני יכולה להגיד לך שהיתה תקופה שלקחתי הפסקה כי הרגשתי שזה לא יהיה הוגן כלפי אף אחד מהצדדים.
אבל אם מחליטים שזה הכיוון, אז באמת מה זה משנה 85/90 במטלה?

בהצלחה רבה!

תמיד בחיים יהיה עומס לא? לא מצליח לדמיין תקופה בחיים שפתאום יש נחת, אלא אם כן את בוחרת מקצוע שמאפשר הרבה שעות נחת, אבל אם את לומדת משהו אינטנסיבי כנראה שגם העבודה שלך לא תהיה משהו מאד רגוע..אז נראה לי שכדאי להתרגל לעבוד גם כשיש אינטנסיביות לא?

פחות אינטנסיבי מעכשיו..
אבל בהחלט יכול להיות עמוס!
נתת לי נקודה למחשבה
תודה!!

כשאת/ה רווק/ה - כיוון שמצד אחד הלימודים עצמם שואבים המון זמן, מצד שני יש את כל המסביב שקשור שזה עבודות, מאמרים, מבחנים וכו', ומצד שלישי ישגם את הקטע החומרי שהמון צהסטודנטים נאלצים בנוסף למצוא עבטדות חלטורה כדי למממן את עצמם בשנים האלו.

ובעבודה, יש את העבודה עצמה, אין לימודים.

זה ענין של תכנון זמן וסדרי עדיפויות
אם יש לך רצון לצאת אל תדכאי אותו!!

ועל פניו נראה שניהול זמנים נטו כמו שאמרו מעלי.

המטרה שלך בחיים כרגע היא לימודים, ולמצוא זוגיות, תבדקי מול עצמך מה את עושה במהלך היום והשבוע ותנסי לוותר על *כל זמן* לא חשוב מהותית - שלא תורם לקשר או לימודים ולנצל את השאר בחוכמה. אני בעוונותיי סטודנט להנדסה ובתער חתכתי כל פעילות שלא עונה על הלעיל. הזמן שלי התחלק ללימודים וזוגיות נטו. כרגע ספציפית שישלי עומס גדול(ביוזמתי) גם הזוגיות לצערי יצאה מהמשוואה מבחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" על מנת שלא נגור קבע בעתיד באוהל מחאה בתל אביב. אבל חברי לגרדום הלימודים שעם כדור שלג קטן יותר מאחורה אכן מצליחים לצאת למרות אינפלציית שיעורי הבית ושאר השרצים. 

אתה יודע כמה עולה אוהל מחאה בתל אביב?!

זה הזמן לקנות, ממש השקעה עתידית לקראת המחאה הבאה

זה אמנם עמוס יותר, אבל משתלם
תחשבי רגע- מה ותר חשוב- לימודים או חתונה?

אני גם כזאת, שמאוד מאוד משקיעה בלימודים. ובכל זאת אפשר למצוא זמן בערבים כדי לצאת...

אם זה חשוב לך מפנים זמן

 

 

לענ"ד איך שזה נשמע ממך זה ממש פיספוס שאת מסרבת להצעות..
את כבר מרגישה שאת צריכה את זה ורוצה את זה- זה חסר לך. אז עכשיו זה הזמן להתאמץ על זה. זה לא נכון לדחות את זה, כי לגיל יש משמעות גדולה בעניין של שידוכים וחתונה. להרגיש את החוסר הזה ולהתעלם ממנו זה  לא בריא.. ומי יודע מה יהיה כשתסיימי את התואר, אז בטוח יהיה לך את כל הזמן שבעולם לדייטים?

 

את לא צריכה להרגיע את הרצון הזה להתחתן, הפוך, הוא בריא ומעולה, ואסור להתעלם ממנו כי אח"כ בגיל גדול יותר הכל נהיה מתוסבך יותר ומתגעגעים לפשטות שהייתה פעם ברצון הזה ובדייטים.
אז לסיכום  צריך לשלב. ואני יודעת שזה בכלל לא פשוט. אבל יש סדר עדיפויות, וחתונה שווה לגמרי את הקושי בלימודים.

 

בהצלחה רבה..

כל הערב את יושבת על שיעורי בית?

אין מצב לעשות ערב אחד שאת משקיעה אותו כל הזמן על שיעורי בית

ואז ערבים פנויים?

והיתה שנה שלמדתי כל יום מ8:00 עד 20:00, כולל שישי עד 12:00

 

ולהאמין שזה יגיע בזמן שהכי טוב...

ולהתפלל.

ולהודות לקב"ה באמת ובתמים על שהוא עושה מה שהכי טוב בשבילך גם אם אתה לא מבין. זאת ההודאה הכי מופלאה שיש, הרגשה מדהימה אחר כך.

פשוט תתעלמי ממנה.

או שתגידי לה משהו בסגנון "כשתהי ה' יתברך אני אתן לך דו"ח לגבי השידוכים שלי, עד אז בואי נעביר נושא"

אבל היא פשוט ממשיכה בזה. בפעם הראשונה שהיא אמרה לי את זה חזרתי הביתה ועלו לי דמעות בחיים לא אמרו לי כזה דבר ולא הייתי אומרת כזה לדבר למישהי אחרת בחיים  

אבל לי נראה שחסר לה סיפוק בחיים והיא מנסה להשיג אותו בהצגת חייה כמושלמים על חשבון אנשים אחרים.

 

ממליץ לך "לדפדף" את הגברת הלאה.

כדאי לגדל קצת אומץ ולהגיב לה בצורה חדה, שתרד ממך אחת ולתמיד.

לא מתכוון ח"ו ליצור ריב או מחלוקת, אבל להגיד לה בפשטות שזה לא עניינה ושלא בא לך לשתף אותה בחיים האישיים שלה.

אנשים שיש להם עניין בחיים שלהם, לא מתעסקים בחיים של אנשים אחרים (לכל הפחות לא בצורה מזיקה).

אולי שווה לקחת את הסיכון הזה כבר לא יודעת. יש מצב שאתה באמת צודק לגבי הסיבה.. ממש תודה על העצה!

 

אם לא נוח לך עם משהו, השמיעי את קולך.

זה בהתחלה באמת נראה ונשמע מרגיז.אבל נדון לזכות.אולי דווקא בגלל שהיא יודעת שאת רוצה להקים בית זה נראה לה מהצד שאת לא עושה מספיק אז ביא מנסה "להעיר אותך".שתזימי ותעשי.
שמעתי תשובה יפה לשאלות האלה.
לענות לה:כנראה שאת לא מתפללת עליי מספיק";)
או את מוזמנת לחשוב עליי ;).
או פשוט להגיד את צודקת אבל תסמכי עליי שאני עושה את ההשתדלות שלי,את מוזמנת לעזור לי בהתשלדות שלי ולהתפלל עליי,יש כוח לתפילה
ואת ר ק בת 22.ובעז"ה ישועת ה' כהרף עין,ופעם הבאה שתפגישי איתה את תהיי מאורסת (:

אמן תודה  

אם כי את זוהי שצריכה לדעת אם יש לה מה לקנות בך.

 

אך באם זה מרגיז אותך, את יכולה לענות לה תשובה לקונית, תוך כדי שאת שואלת אותה שאלה שמרגיזה אותה.

מניסיון זה עובד די טוב.

אמרה שהיא מקנאה אבל אני באמת לא מבינה יש לה הכול למה להסתכל על אחרים?

 

ואני לא כזאת..אני לא יודעת באמת מה לשאול שירגיז אותה ואני מעדיפה להגיד לה ישירות שזה מפריעה במקום לעקוץ רק שאני לא מצליחה, היא מתקילה אותי ברגע הכי לא מתאים כל פעם מחדש

ואנחנו לא מספיק קרובות בשביל שאני אספוג את כל הדברים שעוברים עליה..יש לה בעל וחברות יותר קרובו ב"ה

יש עניין להתרחק מאנשים רעילים והיא נשמעת אחת כזאת לכל הפחות לגבייך

וכנראה אם היא מקנאה בך יש לה במה.

והאמיני לי שאין לה הכל, ככל שאדם יותר שלם עם עצמו ככה פחות עינו צרה באחרים. (אולי השלום בית לא משהו). 

 

כל הכבוד שאפ' מי שמציק לך את לא מוכנה להרגיז אותו.

אך לא התכוונתי להרגיז ממש. אלא התכוונתי שאם את יודעת שיש נושאים שמפריעים לה והיא לא מעוניינת לדבר עליהם, אז תשאלי אותה עליהם. היא תניח לך.

 

לא באמת ...( אני מתנצל על ההומור הירוד זה בגלל השעה)

אם חשוב לך שיהיה ביניכן חברות אמיתית אז תגידי

לה את כל האמת לגבי מה שאת מרגישה ברכות.

אם לא חשוב לך אז תתעלמי ממנה לגמרי והיא תבין להפסיק

(היא אולי תיעלב קצת- תחליטי את האם זה יתרון או חסרון)

 

מקווה שעזרתי

שהמצב הפוך אז תעמדי אותה במקום..
שתהיי איתה לבד תגידי לה "תקשיבי את לא במקום שלי ב"ה אין לך את הנסיונות שלי לכן לך קוראים ככה וככה ולי קוראים ככה וככה" לא נעים לי לדבר איתך על הרווקות שלי בזמן שאני יודעת שאת נשואה
חוץ מזה אנחנו לא מדד להשוואה ממש לא מעניין אותי שאת בגילי הייתי נשואה "מזל טוב מחמם את הלב ברכות"

אבל יש לי הרגשה שאת נותנת לאנשים קרדיט במקום שאין לתת

אדם רעיל שמומלץ להתרחק ממנו... היא מפגינה את כל התכונות האלה.

בעיקרן הנטיה להקטין את הסובבים אותה, בפאסיב אגרסיב מכוער כזה!!

 

לא צריך לפרגן לאנשים כאלה, הם לא עושים תשובה על חלישות הדעת שהם גורמים לאנשים לעולם ככה

שקודם כל תנסה לדון אותה לכף זכות.. אך אם היא בוודאות יודעת שאין עם מי לדבר שתעמיד אותה במקומה , מתי שהן יהיו לבד

למה? כי זה פתטי לצעוק על בנאדם שיתחתן כבר

אני מכירה את האנשים האלה כ"כ מקרוב.

תגידי לה שהוא עדיין לא הציע...

וזה באמת מעצבן.

 

אני מזועזעת איך אפשר לדבר ככה לבנאדם, כאילו לא מספיק קשה לך, היא עוד זורה לך מלח על הפצעים!

ואני ממש מעריכה את הענווה שלך לא להגיב! " הנעלבים ואינם עולבים'', זו מעלה ענקית ענקית בשמים!!! פעם הבאה שהיא פוגעת בך ככה, ואת מצליחה לשתוק ולא להגיב, תדעי לך שזה רגע גדול מאוד שכל מה שתבקשי בע''ה יתקבל למעלה, ויש על זה מלא סיפורים של אנשים שנושעו בזכות תפילה ברגעים כאלה. בהצלחה

"אני בגילך לא אתנהג ככה"...

סתם.

ישר כח!
אולי היא מקנאה. נשמע מוזר אבל נשואים מתגעגעים לפעמים ל"חוסר המחוייבות" (לכאורה!) שברווקות.

שרוב התגובות ממש נחרצות לגבי זה שהחברה לא בסדר..
אין לנו מושג מה טיב החברות, מי הבנות באמת, ולמה ואיך בדיוק אמרה את מה שאמרה..

האמת שסתם יצא לי שגיסיתי אמרה לי לפני כמה ימים- 'אני בגילך כבר הייתי אמא'
לא היה במשפט הזה טיפת התנשאות או קנאה או לא יודעת מה.

קחו בפרופורציות,
כולנו יודעים שהמסע הזה לא קל, ואמנם יש אנשים חסרי טקט לפעמים, אבל הי, בנחת.
בהצלחה ובשמחה לכולנו 

לק"י

זה לא ציון עובדה סתמית, זאת כבר חפירה.
אולי החברה לא חושבת על זה, אבל איזו סיבה יש לה להגיד את זה כל פעם שנפגשים?!

במקומך הייתי שולחת לה הודעה שזה מפריע לי ושתפסיק. משו כמו:
זלדה היקרה, שמחתי לראות אותך במפגש בלה בלה,
רק רציתי להסב את תשומת ליבך, לא נעים לי שאת דוחקת בי בעניין החתונה. אשמח שלא תעלי עוד הנושא.

בהצלחה לך.

לק"י

ואומרת משהו כמו "הבנתי" או "אמרת לי את זה כבר".

אבל אז אולי הייתי מרגישה לא נעים ממנה אחר כך....

חיזקתם מאוד. לרגעים חשבתי שאולי אני הלא בסדר שאני נפגעת אבל טוב לדעת שבעיני הרוב זה לא משהו שהוא מקובל. אני אמנע מלהיכנס איתה לשיחות ארוכות (במיוחד שהקשר שלנו מבוסס רק על שאר הבנות כשכולן נפגשות)
ואם זה קורה שוב אני אאזור אומץ ופשוט אגיד לה שאני לא מעוניינת לדבר על זה וזה לא קשור אליי שבגילי היא התחתנה.

 

שוב תודה! תבורכו מפי עליון!

ובאמת ההתנהגות שלה לא חכמה במיוחד (במאמר מוסגר- מדהים שיש אנשים שמרגע האירוסין/ נשואים יום ורבע הם הופכים ליועצי זוגיות ונישואין, ובאמתחתם אבחנה ברורה לתופעת הרווקות המאוחרת והפתרון הברור והבלעדי הדרוש לה, מנסיונם הדגול. זה שמישהו התחתן וזה שלמישהי יש כיסוי ראש לא הופך אותם אוטומטית לחכמים גדולים ש"הצליחו" ולכן ראוי להקשיב לעצותיהם- יכול להיות שהם סתומים וחסרי טאקט, שהיתה להם סיעתא דשמיא ובמקרה התחתנו ובמקרה יש להן כיסוי ראש )
זה ממש לא נעים. יש לך אפשרות להעמיד אותה במקום? זה יפה שאת מגיבה בעדינות ובאמת כל הכבוד לך! בנפש שלך את במקום גבוה. אבל ישנה אפשרות להעמיד אותה במקום בצורה ראויה, נקיה ואסרטיבית? משהו בסגנון הדברים שאת שמחה שהיא רוצה שתתחתני (ומה זה, בשם מרלין הגדול, שהיא אומרת שאת *צריכה* להתחתן?) ושתהיה בטוחה שזה חשוב לך יותר מאשר לה, ו(תדגישי לה את המשפט הבא)שאם היא באמת רוצה לעזור אז שתנסה לחשוב בשבילך על מישהו רלוונטי.
זה גם ייתן לך שקט ממנה, ואולי גם הצעה מתאימה תצא מהסיפור הזה..ב"הצלחה!

את כל שורש ק.פ.צ נתת פה..ובכל נטיותיו חחח

כרם ביבנה זאת ישיבת הסדר שהרבה שם אמריקאים, ובכללי שונה מישיבות שנוהגים לכנות חרדליות.

איך את מגדירה חרדלי?

רציני. אני לא מתכוונת לסגנון מרכז וכו.

אוכל לקשר אותך לנשים שמכירות בחורים בכרם ביבנה.
כמו כן יש את בתאל גרינשפן שהיא יותר בכיוון לדעתי. בכל אופן כבר שנים שאני לא בעיניינים ב"ה,אבל אשמח לקשר אם יש צורך

את איך שהיא נראית,זה בסדר.

הכי חשוב אל תפגע בה בזה שתמשיך לצאת איתה כאשר אתה לא נמשך וזה רק "עניין של זמן" עד שתחתוך כי היא מדהימה ובעלת יראת שמים וחסד אבל לא נמשך אליה.

ובוודאי רבים רואים.

 

לפעמים אדם ל אמודע כמה שרואים את האור שבו..

 

ושתזכי בקרוב בעז"ה.

אמן ואמן

בעז"ה.

בזמן הנכון.

יש כאלה שלא לחוץ להם להתחתן (לא בקטע של בל"חיות אלא סתם כי זה לא בראש מעיינהם..)

 

אצלי זה עובר הרבה בראש... לא יודעת אם כל היום אבל כן במחשבה.

אגב, לחשוב על משהו טוב שרוצים שיקרה לנו (מידות טובות, עבודת ה', זוגיות וכדו'), פותח גם את השערים, בנוסף לתפילות כמובן...

^עפ"י דברי הרב פנגר שליט"א והרב שמואל אליהו שליט"א.

[אולי בגלל זה עוד לא התחתנתי ]

הייתי עם חברה איפשהוא והיא אמרה לי "תראי את כל הבנות פה, כל אחת חושבת על מי שהיא יוצאת איתו/מי שיצאה איתו לא מזמן/ זה שאין לה הצעות/בעלה.."
אז מאמינה שלא כ-ו-ל-ם ככה אבל מי שבשלב- זה בהחלט מעסיק הרבה (לא יודעת להגיד על בנים)

זה מראה שהנושא הזה חשוב לך...

וממש הייתי שמח אם זה לא היה כך...

 

אם הוא לקח קשה, לא הייתי ממליצה להציע לו בזמן הקרוב

 

כי כך הוא יבין שהפרידה סופית מבחינתה, ולא ידחה הצעות כי "אולי אם הוא ייתן לה זמן אז היא תרצה לחזור".
אפילו אם דייט עם החברה שלה לא יצא מזה, הוא ירוויח את ההבנה שהגברת לשעבר היא לחלוטין לשעבר, והיה שכרה זה.
ולפותחת- זה מאד תלוי בבחור, כמה הוא רגיש/ רגשן, כמה הוא נקשר אלייך וכו. הייתי נותן בין יום לשבוע..ב"הצלחה!

יש קשרים שלוקח שנים להתגבר עליהם...

לא משנה כמה זמן אחרי...

זה תמיד לא נעים. לדעתי.

(לא הכרנו דרך שדכנית ואין חברים משותפים)

ואני באמת חושבת שהוא מאד יכול להתאים לחברה שלי..אבל אם זה ממש לא יפה אז אולי אוותר על העניין.

"יהיה בסדר בעינייך אם אנסה לשדך בינך לבין חברה שלי"?

 

הרבה פעמים זה מספיק כששואלים בצורה עדינה

בכל אופן אולי זאת רק אני אבל אם חברה שלי תציע לי לצאת עם מישהו שהיא חתכה ממנו אני ארצה לדעת בברור מה קרה שם ..
כי לרוב רוב החברות שלי מחפשות בסך הכל בחור טוב בכל קנה מידה.. והקרטריונים שלנו נורא דומים
אז מה גרם לך ליפסול אותו.. תחשבי בראש(:
לא יודעת היה חשוב לי לכתוב את הנק' הזאת
אה חח ולשאלה נראלי אפילו שבועים אחרי

דרך צד שלישי.

ההגיון אומר שאם הוא רצה אותך הוא ישמח שתציעי לו מישהי בסגנון

אבל פועלת ההפך ובסוף סוגרת מעגל עם האינטואציה "אמרתי לך!"

יוצא שאני נפגשת עם מישהו פגישה ראשונה,הכל נחמד ואין סיבה להגיד לא.

אבל תחושת בטן שאומרת זה לא זה.

ניסיתי לעשות הכל כדי להילחם בתחושות ובקול הפנימי הזה ללא הצלחה.

ואז בסוף קורה שאני נפגשת עוד פעם ובסוף מסיימת כי התחושת בטן ניצחה.(או שאני מוסיפה סיבה שלי נראית אמיתית,כדי להשקיט את המצפון")

מה מפריע לי ודוחה אותי?

וכשתצליחי לתמלל את הרגש לעצמך ולחברות שתדברי איתן תוכלי להקשיב לאינטואיציה יותר בלב שקט ולפעמים לדחות את הרגשות שלא קשורים לבחור אלא לפחדים שלך או ציפיות גבוהות מדי וכדומה.

במובן הטוב זה מה משמח אותי ולמה כיף לי להיות איתו?

כלומר השכל מפענח קצת את האינטואציה ומוודא שאין כאן טעות ואז אפשר לזרום איתה

לא יודעת להסביר מה ההבדל, אבל לתחושת בטן יש יותר מקום נראה לי.

בכל אופן, תנסי לברר עם עצמך למה הייתה לך את התחושה הזאת.

בס"ד

אא"כ אני סוברת שכרגע יש דברים אחרים שמעיבים עליה.
יכולה לומר שבתחילת הקשר הנוכחי האינטואיציה שלי הייתה כל כולה נגד אבל מצד שני ידעתי שזה אך ורק כי אני מפחדת וכי עוד קשה לי לעשות את המהפך הזה.
עכשיו ב"ה האינטואיציה ממש איתי.
אבל בד"כ אני מודעת היטב למה טוב לי ומה נכון לי ועל פי זה פועלת. ככה בחרתי מדרשה וככה אני בוחרת המון דברים אחרים (כמובן במסגרת המותר והאפשרי).

איך להקשיב יותר, לדעת מה התחושות בטן שלי, ולהיות בטוחה בהן..
מצד שני- למה שתיהיה לי תחושה בטן שזה זה? אומרים שאנחנו דור שהכל עובר בשכל..

גם בהחלטות שלי, כשיש לי תחושת בטן אני יושבת וחושבת, ומתלבטת מלא.

אתן לא חושבות שזה תחושות שצריך לעבוד איתן? לתת להן לעבור?

באדם יש רגש ושכל. אם הוא או היא מתעלמים מאחד מהם יש לזה השלכות חמורות בכל תחומי החיים. תראו מצד אחד ברסלבים מסויימים ש"זורקים את השכל" כהגדרתם או ליטאים/קוקניקים מסויימים שלא מתייחסים לרגש שלהם בכלל ולכל צד יש לא מעט נזקים. הרגש לפעמים מטעה אבל אם לומדים להבין אותו נכון והשכל מוביל אותו (לשאול את עצמנו מה מרגישים ולהבין מאיפה זה מגיע. נגיד דחיה בגלל סגנון אישיות או מראה. פחד בגלל אנשים כעסניים או שיפוטיים מדי. או לפעמים הרגשה לא נעימה שאתה כל הזמן פוגע באחרים. )

השכל עוזר לא להחליט רק לפי אינטואציה.

דבר נוסף שמשמח הוא שכשמשתפים מישהו שמבין בענייני דייטים ויודע להכיל אותנו הם עוזרים להגיד לנו דברים שלא מצליחים לשים לב אליהם לבד.

דבר משמח אחר הוא שככל שמכירים יותר אנשים גם בדייטים וגם בכלל מתחדדת האינטואציה והתחושה של האם זה אדם שנוח לי להיות בקשר איתו או לא

זה דורש עבודת המידות, אבל אפשר להשיג אינטואיציה אמיתית

אבל רושמת לעצמי את התחושות סתם כדי שאח"כ שאני אגיד את ה-לא אבין שצדקתי חח

 

בד"כ במצבים כאלה אצלי, פגישה שניה אמרתי לא, לא יכולתי לסבול להמשיך לשלישית (וברור שזה כבר היה יותר מתחושות בטן...)

 

כבר היה לי קשר שהרגש היה בו מאוד מאוד חזק, וכולם המליצו לי להמשיך, אבל השכל סירב נחרצות...

וטוב מאוד שהקשבתי לשכל 

זה דבר ראשוני ואינסטיקטיבי. יש ריחות גוף שמשכים אותנו ויש כאלה שדוחים אותנו, ואני לא מדברת על ריח טוב או רע במובן שאנחנו רגילים. הריח יכול להיות "רע" אבל עדיין נמשך לאדם.

זה דבר מאוד ראשוני. לא נתון ככ לשינוי. תבדקי שוב אם הוא דוחה אותך

כל ריח הגוף הוא תוצר של הפסולת שהגוף דוחה החוצה.

וההגיון?
איך אפשר שירדו 2 אנשים שיקשה עליהם באופן הזה?

נפשי חמדה,
כמה זמן? כבר כמה פעמים..6..

באמת שלא הבנתי אותך. את מוכנה להסביר?

חשבתי מסגנון הניסוח שאולי השאלה לא רצינית,

ואח"כ גם לא הבנתי באמת מה שכתבת, אז בכלל חשבתי שזה לא רציני.

בכל אופן מתנצלת ממש, 

ולגבי השאלה: בד"כ הבחורים שיצאתי איתם או שלא היה להם ריח או שהם היו קצת עם בושם. אבל אני זוכרת שהיה בחור אחד שהיה לו ריח לא נעים בגלל שהוא לבש בגד ישן כנראה או לא מכובס (כאילו לפי החולצה שמתי לב) וזה לא היה שייך מעוד מלא סיבות.

ו- 6 פגישות זה בהחלט הרבה זמן בשביל להבין שעדיין הריח מפריע.  

 

ריח גוף משתנה. כן, הריח הזה לאו דווקא טבעי, זה תלוי בהרגלי אכילה (מאכלים קבועים) הרגלי התנהגות ועוד המון משתנים.

  

אז לדעתי כן, זה לגיטימי. 

 

את כמובן לא חייבת להגיד לו למה, אב את מוזמנת לחתוך. 

 

את אמורה להרגיש נעים עם מי שתתחתני איתו. 

 

(כאן אולי אני מדברת מניסיוני כגרושה?)

 

מוזמנת לפרטי אם תרצי.

 

בהצלחה רבה!!

במקרה כזה הייתי חותכת
ריח גוף מסויים שמפריע זה לא טוב..
נראלי מקרים כאלה דיי נדירים אז לפחות תתנחמי בזה..

תקשיבי, זה לא משנה אם זה מראה, התנהגות או וואטאבר.
את צריכה לכל הפחות לא להרתע ממנו.

אם לא מדובר בחוסר הגיינה, והריח גוף שלו מרתיע אותך, בד"כ זה סימן שאת לא נמשכת אליו.

יש כאלה שכשהן אוהבות ונמשכות למישהו, הן אוהבות גם את הריח ה"רע" שלו.
בכ"מ, לדעתי זה מעיד על משיכה.

אל תרגישי לא בנח לחתוך על חוסר משיכה... אבל תשאלי את עצמך בראש נקי מה באמת והאם כדאי.

אנחנו יכולים רק לייעץ לך.
ההחלטה היא רק שלך ורק את תשאי בתוצאות לכאן או לכאן.

חשוב שתביני. בן זוג, הוא לא רק חבר ללב ולנפש. הוא גם חבר לגוף. ז"א, הוא האדם שתגיעי איתו למגע הכי קרוב שתגיעי אי פעם. ז"א, כשתיהי קרובה אליו, את תריחי אותו. תריחי אותו הרבה ומקרוב.
מה עולה לך בראש תוך כדי שאת קוראת את זה?
את מעיזה לדמיין אותך איתו ככה? זה בסדר לך? זה נעים לך? זה דוחה אותך? זה מרתיע אותך?
תחשבי על מצבים אישיים יותר ותחשבי אם היית שמחה לחלוק אותם דווקא איתו וגם עם הריח שהוא מביא איתו.
מכאן, תעני לעצמך על השאלה.

בהצלחה רבה.

כל מילה.

כתבת יפה!

לא הבנתי את כוונתך 'אולי חוסר בבישום'. אני חושב, ואף פעם לא יצא לי לחשוב על זה כך, כי זו אכן מחשבה תמוהה מאוד, שסוג הריח-גוף הטבעי של האדם הוא בהתאם לאישיות. ישנם ריחות שיהיו טובים. וישנם שיהיו רעים (אם לא הובנתי, אני לא מתכוון לחוסר הגיינה). הריחות הלא טובים, או המוזרים, נובעים בעיקר מתכונות אלו (אך לא מחייב כמובן) - פזרנות, מפונקות, אי קשב וריכוז, מכונסות. יש עוד תכונות. אני חושב שזה דבר לגיטימי מצדך והייתי מציע לך לבחון אותו יותר. בהצלחה

את תאהבי כל דבר בו.

כשיש לך אהבה למישהו, כל דבר שנראה שאולי מפריע, מתגמד.

כאילו הכל אפשרי.

 

לאהבה יש מאפיין של סינוור.וזה לטוב לרע. זה לא אומר שאין לאדם חסרונות שאנו מכירים בהם בזמן אהבה. החכמה היא להכיל את החסרונות, ולא להתכחש אליהם. אהבה יכולה מאד לעזור, אבל עבודת המידות חשובה לא פחות

אז אמרו לך פה שאולי ריח גוף יכול להשתנות..

אולי.. לא שמעתי על זה, אבל מה שכן זה דורש שינוי שלו.. לעשות עם זה משהו

ואת זה את לא יכולה לדרוש ממנו..

אולי אם היית מגלה משהו אחרי החתונה את יכולה לבקש שיתחשב ולראות מה אפשר לעשות וללכת לייעוץ

אבל לפני החתונה להתחתן עם מישהו בשביל לשנות אותו? ולא רק באופי.. גם בהרגלי לבוש/היגיינה

בעיני זה לאאא אחד גדול..

 

לדעתי, זה בהחלט יכול להיות זה. לדעתי, דברי איתו על זה. אני לא יודעת באיזה שלב אתם בקשר, אבל את אפילו יכולה לקנות לו דורדוראנט שאת אוהבת. חשוב מאד שיהיה לך נעים לידו, ולכן חשוב לדבר על זה, למרות החוסר נעימות.
את יכולה גם לקנות לו שמפו אחר וכו וכו. "ריח" של בן אדם מושפע מהרבה דברים, גם מאבקת כביסה ועוד. הכי חשוב, לדבר לדבר לדבר. יכול להיות שאת צריכה לגמור את הקשר הזה, אבל שלא זאת תהיה הסיבה המרכזית, ואם את גומרת את הקשר, לדעתי, לא לפני שאת מעלה בפניו את הסיבות למה... בהצלחה רבה

ע״י בושם...
זה לא נראה לי סיבה לחתוך.

בס"ד

לא מביעה דעה לשום צד אבל רק בעניין הזה טיפה התקשיתי..

לא גרם לי לבטל את הקשר... זה לא שאנחנו הולכים להליכות בשיא החום כל היום.

 

חוץ מזה ריח גוף תלוי בתזונה, לא ממש בעיה לשנות אותו.

מלא אנשים משנים את התזונה שלהם גם בלי להתכוון מסיבות כאלה ואחרות

לא הייתי בונה על זה.

 

אומרים שתמיד הבחורה מקווה שהבחור ישתנה אחרי החתונה,

הוא מקווה שהיא לא תשתנה,

ושנייהם מתבדים בסוף..

תבנה תבנה, זה קורה כל החיים

חוץ מבקרי קיצון שזה איזה בעיה גנטית של הזעת יתר, בד"כ זה סתם מאכילה גסה או אי אכילה בכלל.

בשאר המקרים זה כי אוכלים דברים שפולטים ריח רע, שאת זה הכי קל לשנות.

 

קבל תיקון: אל תבנה! יצאתי לרגע מההקשר של השרשור חח - לקראת נישואין וזוגיות

לא ממליץ לבנות על זה לבניית חיי זוגיות.

זה תלוי בהרבה יותר מדי גורמים

תמיד היה לי טעם מסויים באנשים, אבל החתן שלי הוא ממש ההיפך מזה...

ובאמת זה הפריע קצת בהתחלה. אבל לא רק שמתרגלים- הטעם עצמו משתנה.

גם, האם אין משיכה כלל? האם יש בכלל דחייה?

זה לא חשוב, אבל זה פשוט הכרחי.

זה לא דבר שחייב להגיע על ההתחלה.
אבל אם תוך מספר שבועות לא נוצרת משיכה,
אין טעם להמשיך..

ההיקשרות עושה פלאים בעניין הזה.
(ואת יכולה לשאול בנשו''ט, בטח יהיו שם אנשים שיענו מנסיון)

רק צריך לבדוק טוב טוב שזה ביטוי לפנימיות ולא סוג של צביעות

 

(למרות שמי שצובע את עצמו שוב ושוב הצבע נדבק..)

אני יכולה לספר שמבחינה חיצונית אני ממש לא הסגנון של בעלי וכשהוא ראה אותי לראשונה הוא לא התלהב מהמציאה, אך מתוך נימוס בכל זאת קיימנו ת'דייט, בכל זאת, הוא לא יברח בשנייה הראשונה, זה מגוחח מדי.

יצאנו כמה פעמים, הוא אהב ת'אופי שלי, הוא אהב עוד הרבה דברים, אך הוא לא היה סגור על זה שהוא יוכל אי פעם להימשך אלי, כי זה היה כ"כ רחוק ממה שהוא הכיר, ממה שהוא חשב שהוא רוצה, מה גם שהוא חוזר בתשובה וכל השמירת נגיעה הייתה חדשה מבחינתו...

ואז יום אחד, אין לי מושג מה היה חריג ביום הזה, ישבנו ודיברנו ואז זה הכה בו! הוא גילה שהוא נמשך אלי!

מאז זה נעשה יותר קל מבחינתו וב"ה בסופו של דבר התחתנו  (:

 

אחרי החתונה דיברנו על זה וניסיתי להבין איך בכלל הוא המשיך לצאת איתי והוא אמר שעד אלי הוא תמיד קודם אהב מבחינה חיצונית ואח"כ הוא חשב על האופי, אך הוא ראה שזה לא הולך ואז איתי הוא ניסה ההפך, הוא כבר ראה שהוא אוהב ת'אופי ואז הוא המשיך (כי ת'כלס זה יותר חשוב) ואחרי כמה זמן הוא ראה שהוא גם אוהב גם ת'מראה  (:

 

בקיצור, אני חושבת שזה עניין של הסתכלות, אם מתמקדים בכל הדברים הטובים, זה יתגמד, זה פתאום לא יראה כ"כ נורא...

 

מה שכן, לדעתי, כן צריך שתהיה מתישהו לפני החתונה משיכה כלשהי, לא סתם אדם מחויב לראות את האישה לפני שהוא מתחתן איתה...

בהצלחה!!!

רק רוצה להוסיף שזה לא שבהתחלה אין משיכה בכלל , אלא שזה סגנון שונה של מראה שלא רגילים אליו ובהתחלה הוא גורם לחוסר התלהבות . אחרי זה , כשמכירים את האופי פתאום רואים את הדברים אחרת . מניסיון אישי .

אם *ממש* לא, והחשיבות של יופי ואסתטיקה היא גבוהה אצלך.

זה באסה.

כי יש עניין של להימשך למראה החיצוני.

יש עניין גדול מאוד.

 

לאט לאט עם הזמן אפשר להתרגל ולאהוב את החיצוניות שלו.

 

תנסי לקחת את זה בתור מתנה

שאת יודעת שאת באמת אוהבת אותו ממקור חיובי ולא מתוך הסתנוורות חיצונית.

 

חברה שלי התחתנה עם בחור שהיא לא התלהבה מהחיצוניות שלו-

אחרי החתונה שוכחים מזה.

גם בעלי ממש לא היה לפי "רשימת המשאלות" שחשבתי, אבל ככל שהכרנו זה לא הפריע לי, גיליתי שהקדוש ברוך הוא סידר לי מישהו יותר טוב ממה שחשבתי . זה תלוי בך ואיך את מרגישה איתו. אם טוב טוב ואם זה ממשיך להפריע לך אז לא טוב.

לפחות בחיצוניות שלו שאת כן מתחברת אליו (למשל במקרה של בעלי הוא גבוה מאוד ולא שמן) אז בהמשך הוא יראה לך נאה ומושך יותר על אף שאין לו המראה הטיפוסי שמושך אותך. בהצלחה!!!

השורה התחתונה: את צריכה לפני ההחלטה הגורלית לשמח בו, בבן הזוג. אם את מגיעה לכך- סעי קדימה. אם לא- פרסה.

ישנם מקרים רבים בהם קיימת שמחה בבן/בת הזוג אף שאינם כליל השלימות בעניין כזה או אחר, אך במכלול היינו רוצים אותם כבני זוג.

בהצלחה!

(נשמח לתגובות שלך)

לכולם על התגובות!!
מחדדת.. זה לא שאני לא אוהבת את איך שהוא נראה, אלא שהוא פשוט פחות מה שמושך בעיני. שמחה לשמוע שזה משתנה.

סביר מאוד שישתנה לטוב.
אחרי שהחלטנו שמתחתנים פשוט אהבתי את המראה שלו, כי הוא ביטא את האדם שאני אוהבת. שמחתי לראות אותו כי שמחתי להיות איתו.
עכשיו מבחינתי הוא הכי יפה בעולם, ולפני שהחלטנו עוד התלבטתי כמה המראה יפריע לי וכמה זה ישתנה...

ולא משנה מאיזה צד, אין מה לדבר בכלל. מה קרה? נגמרו האנשים בעולם?
הוא אמור להיות מינימום נחמד וסביר , כך לענ"ד. מי שמסוגל/ת להתמודד עם פחות מזה כבר חצי מלאך בעיני.. ועוד לחיות לצידה/י עד 120..ה' ישמור..

נחמד זה מידת אמצע בין להתעלף כשהיא רואה אותו.. לבין להסיר את העניים ממנו מתוך תחושת דחייה.

אז למה הלכת על הקצה הלא נעים?,. מבחינתך אם היא תצליח לא להסיר את המבט ממנו מרוב גועל , זה מספיק?.

ודרך אגב, אני לא מכירה אנשים דוחים..בקושי רב..

של מי שהיא יוצאת איתו.

ברור לך שהקצנתי בתיאור הדחייה. רגש של דחייה הוא סובייקטיבי וזה תלוי בין אדם לאדם

ולא. זה לא מספיק שרק לא תדחה אותו. אני חושב שחייב להיות לו קורטוב של נחמדות.

ממש לא דוחה! הוא ממש חמוד אפילו.. פשוט תמיד נמשכתי/רציתי בנים גדולים כאלה והוא לא כזה אלא ממוצע..

העיקר שאתם מתחברים ומרגישים 'קליק' ביחד, כשיש התאמה באופן אישי, אמוני, מחשבתי וכו' ויש הערכה ואהבה ונהנים ביחד ויש משיכה בסיסית אז המשיכה הזאת מתגברת ככל שהקשר מעמיק, אני מאמינה שבכל אופן להרבה זוגות נשואים צעירים לוקח זמן עד שבאמת מתרגלים אחד לשני, זה לא מובן מאליו, אינו דומה קשר של חודש לקשר של שנה וקשר של שנה לקשר של עשר ועשרים שנה...רק בסרטים של חלומות של שקר שמבלבלים את המציאות... אבל צריכה להיות משיכה ראשונית בסיסית.

כאילו- גם אחרי שכבר נקשרתם ברגש והכל- אז לדעתי כן צריך לתת לזה משקל...

אם הוא לאמ ושך אותך עכשיו, אז מי מבטיח שהוא ימשוך אותך אחרי החתונה?

ראשית, מנסה אפיקים חדשים: קבוצות וואטסאפ, חברים יותר רחוקים, אתר הכרויות וכו'.

 

שנית, מנסה להרחיב את מעגל החברים והולכת לאירועים עם אנשים חדשים.

 

שלוש, מנסה להבין בעזרת הסובבים האם את משדרת משהו אחר ממה שהיית רוצה. (לדוגמא שאת לא רוצה לצאת).

 

ארבע, מזכירה לכל האנשים שכבר הציעו לך פעם שאת עדין מחפשת, קרובים ורחוקים כאחד.

 

חמש, הולכת להתנדב במשהו חברתי.

 

בהצלחה ! 

ועכשיו ברצינות, כי לעשות משהו שנותן לאחרים, בדרכ משמח ובדרכ מפגיש אותך עם אנשים ודברים שבאופן אחר לא היית פוגש.

היה היום מפגש מקסים!!
חבל שלא היית בו...

@LAEO3

את מוזמנת בשמחה לכתוב לי באישי כל מה שיש לך לפרוק, ואני אשמח להקשיב, לשלוח חיבוקים ולנסות לתת עיצה ודחיפה לכיוון הנכון

 

שדכנים, אתרי היכרויות, הפורום הזה...
ולגבי פריקה- תמיד אםשר לפרוק פה.

דבר שני לא להפסיק השתדלויות,תפני לשדכנים,לחברות נשואות,אנשים מהמשפחה המורחבת שיכולים להכיר לך..

כאב גדול.
אני יכולה רק לחזק אותך ולומר לך שזה יעבור.. הלב יתרפא

בטוח לא מתאים מבחינה שכלית?
(אני בדכ מהצד הנחתך, מנסה לראות התאמה בכל מצב... אבל תהיי שלמה עם ההחלטה שלך, זה יעבור

היו לך ציפיות, תוכניות, דמיונות, ואז זה הסתיים.
זה קצת כמו לחוות אובדן של מישהו. רק שפה את מרגישה כאילו עשית את זה לעצמך. זה לא נכון!
משמיים הפגישו בינכם ומשמים נתנו לך להבין בשכל שזה לא זה.

הכאב הזה שאת מרגישה הוא כאב בריא. זה מזכיר לי את השבעה על סבא שלי שמה שכל הזמן עבר לנו בראש זה ש'זה לא יכול להיות, הנה עוד שניה הוא נכנס ויושב איתנו'. בשבת בודקים אם הוא לא יושב במקרה במקום שלו לעשות קידוש...

זה כואב, וזה טבעי. קחי לך זמן לעכל את הדברים, להבין שהיה פה משהו ושזה נגמר. הזמן מרפא.

בהצלחה!

זה קשה. וזה מאוד הגיוני שהפרפרים עדיין לא עפו, ושאת בוכה.

זה הרגש שלנו. כמה שהשכל הוא חשוב, הרגש תובע את מקומו ומזכיר לנו שוב ושוב כמה היה טוב לכאורה....

תתני לך זמן לעכל. תזכירי לעצמך כל הזמן למה חתכת.

ויחד עם זאת- תתני מקום לרגש. תתני מקום לזכרונות מדי פעם, כי אם תחסמי אותם- הם לא יעזבו אותך. (כמו שאני אגיד לך עכשיו אל תחשבי על פיל כחול. על מה את חושבת? כשאנחנו אומרים לעצמנו לא לחשוב על משהו, אז אנחנו חושבים עליו הכי הרבה).

חיבוק גדול!!

שולח טישו וירטואלי
המקום ימלא חסרונך (וחסרונו) במהרה!
בשורות טובות בלב שמח!

זה לא קל..."

המקום ימלא חסרונך במהרה
מבין אותך, הרגש והשכל לא תמיד מבינים זה אתזהץלא תמיד מתחברים
כמו לעבור במקום שבו הייתם בדייט ולהיזכר
כשהיא ניגנה לך בכינור או הביאה לך כרית אימוג'י לב...



יש דברים שרק הזמן יכול לרפא...
תני ללב שלך להתרפאות,
תני לפצעים להגליד.

אבל הרגש עובד לאט. יקח לו קצת זמן ללכת.. אבל את צריכה לגרש אותו טיפה טיפה בכל יום.

 

בהצלחה

עא פ

יא כ
כא ל
לא מ


פא צ
צא ק
קא קיב

קיט קכא
קכב קל
קלא קמ
קמא קנ+ יה"ר.

תודה רבה

א י
יא כ
כא ל
לא מ
מא נ
נא ס
סא ע
עא פ
פא צ
צא ק
קא קיב
קיג קיח
קיט קכא
קכב קל
קלא קמ
קמא קנ+ יה"ר.

יישר כח לכולם!
חנוכה שמח!

א י

קא קיב
קיג קיח
קיט קכא
קכב קל
קלא קמ

 

@מפרשי זהב

קא קיב
קיג קיח

 

הנה...

 

קישור 

ההעדפה האישית שלי היא גברים לא עדינים ל"איכס, אני לא אוהבת גברים עדינים".

מוסכמות חברתיות לא חייבות להשפיע עליך, תעבדי על זה.
כאילו ראבק יש פה גברים עדינים שלא צריכים להרגיש רע עם עצמם ולהרגיש "איכס" כי קשה לך עם המוסכמות החברתיות.

ולטעמי, כל עוד מדובר בגברים זה אחלה.

ובאמת סליחה אם פגעתי במישהו

 

 

וזה היה טיפשי לכתוב את זה

 

ובכלל אני כל הזמן כותבת שטויות

 

ולא הייתי פה שבוע שלם והיה טוב למה חזרתי?

תודה לך שהצלחת לחזור ולנסח מחדש בצורה ראויה

באמת הרבה אנשים לא מצליחים להתנסח מחדש ולהסביר למה הם התכוונו וזהו..

(@חירטוטא דלעילא @נפש חיה. כנראה שבעלה לא יאהב שיקראו לו חמוד...)

זה לא שהמיול"ח שלי אוהב את זה! הוא התעצבן על זה פעם אחת, אז הסברתי לו יפה יפה שאצלנו לרוב זה מקביל ל-"אחלה גבר, חכם וחתיך ומושלם!" 

 

מי שאומרת על מישהו חמוד בקטע של "מוצי פוצי" כנראה היא באמת חושבת עליו בתור כלבלב ותו לא

 

ודשתי כבר בנושא

כאילו, אדם יודע מה הוא אוהב, למה בגלל העובדה שבחורה היא דומננטית היא צריכה בחור שקט?

אני נגד! חח סתם צוחקת. יש מקרים ויש מקרים. 

 

ואני שיא המבינה, בטח בראש שלך בחור עדין זה בחור למל"מ שלא מביע דעה, ואומר כן על כל מה שתגידי, שבמילים אחרות נשמע בחור משעמם. התסכול מובן 

 

אממ אבל ברור שעדינות יכול גם להתפרש אחרת...  

 

 

וערסים למיניהם

 

ותשאירי את הגבריים והעדינים למי שמעריכה אותם

 

(כנראה שזה גם תלוי איך מפרשים עדינות)

גברי ועדין זה שני דברים שונים ממש לא קשורים ואולי אפילו קצת סותרים

הכותרת - מסכימה לגמרי. באמת מה הקשר ערסים?
התוכן - בטח שלא! למה, גבר בעיניך זו סתירה לעדין? מי שעדין הוא לא גבר?! לא הבנתי.

וזה לא נכון בעליל (!!!!!!)

לא צריך לקחת כל דבר ברצינות
גם הוספתי שכנראה יש הבדל בפרשנות לעדינות

רק אומרת.
אני מניחה שלא התכוונת לפגוע, אבל אלו נושאים רגישים בעיניי ויכולים לפגוע בקלות.
כדאי אולי להיות עדינים איתם יותר ולא להראות רק קיצוניות..
(סליחה)

מהתגובה שלה, לא שלך...

 

<צ>

אתי בחדר כושר, או משחקים אתי כדורסל, יכולים להרים משקולות במשקל מאוד גבוה, ובכדורסל מאוד אסרטיביים ולא מפחדים להשתמש בהגנה חזק עם הגוף שלהם, והם נראים גברים גברים. מצד שני, יש להם מידות מעולות. יש להם נימוסים. הם נחמדים אלי, ועוזרים לי, ונותנים בי אמון, ומוותרים לי. הקיצור, מידות מעולות ממש.

כשהם פיזיים, אז הם חזקים ואסרטיביים, ואפילו תוקפניים (בצורה טובה). אמנם, מידות הנפש שלהם, מאוד עדינים.

לא נתקלתי בה.
אני מוקפת הרבה חברות (ב"ה) וזה ממש מתחלק.. כל אחת ומה שמתאים לה.

אני לא מבינה למה לאנשים פה איכפת בזמן האחרון יותר מידיי מהסביבה.
אתם אלה שמתחתנים עם אותו אדם. לא הסביבה.
אדישות זה דבר חיובי לפעמים. תפתחו את זה!

אז זהו. לא הבנתי בדיוק על מה השירשור.
לגיטימי ממש שתרצי מישהו לא עדין כמו שלגיטימי שמישהי תרצה רק מישהו עדין. בגלל זה אנחנו אנשים שונים..

ישנם בחורים שהם גם גברים וגם עדינים. נסי למצוא אותם

אם תמצאי תביאי אותם אלי(:

באמת שעדינות זה יופי של תכונה תארי לך שיהיה לך בעל שפשוט יתייחס אליך בעדינותת איזה כיף שלווה טוב לב..(:
אגב אמא שלי תמיד לימדה אותי שאני כלכך נרתעת ממשהו זה אומר קצת על עצמי או שמרוב שזה מעצבן אותי זה אומר שאני בסתר ליבי רוצה את זה .. או שזה אומר עלי משהו לפשפש במעשים שלי.. כאילו כמו דרשני...
כמו שמאמי שלי אומרת תמיד את תוכלי לראות את היופי בכלכך הרבה אנשים אם תראי כמה יפה את...

מצד שני לא להגזים-לשני הצדדים.
שאמרתי לגיסיתי שלבן שלה יש אופי נשי
והיא תקעה בי מבט כאילו קללתי אותו-
זה להגזים!