פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 995)

אחותך כנ"ל?

אם התשובות הם כן,
שניכם יושבים ואומרים מה יש ורואים את יש התאמות.
כל הכבוד!!!

בלי לחשוב יותר מדי, בלי לעשות ספקולציות מכל דבר. בהקצנה של העניין-דוס ודוסית=שידוך.

תן לזוג להחליט אם זה מתאים או לא, אבל העיקר לחשוב עליהם, להגיד להם שאתה חושב עליהם, זה כ"כ מחמם את הלב ומוסיף רווח בנשמה, גם אם ת'כלס לא יהיה כלום. פשוט לחשוב מה הוא מחפש, מה היא מחפשת ולשדך.

תעשה רשימה של בחורים ובחורות ותחשוב מי מהרשימה יכול להתאים אחד לשניה. 

 

זה באמת פשוט. באמת. (מניסיון של כמה שידוכים). האנשים הופכים את זה למורכב, אבל מניסיוני, אם המציע מציג את הדברים בפשטות, גם המשודך מתנהג ככה.

אני מתקשרת/פוגשת/שולחת הודעה(לפי מה שאני חושבת שמתאים לאותו העניין), אם הוא/היא מעוניינים לשמוע הצעה. אם כן, מדברים. היו פעמים שדיברתי עם אחות או אמא כדי לדעת טוב יותר מה מחפשים וגם כי יש בחורים שלא מתאים להם שאדבר איתם בנושא הזה ומול אחותם מתאים יותר.

 

 אני באמת חושבת שפשטות ותמימות יובילו אותנו למזער את הרווקות בעולמנו. אנחנו חושבים יותר מדי.

יישר כח לך! זו מצווה עצומה וחסד אדיר. רק על עצם הידיעה שאתה יכול להביא גאולה פרטית למשהו, שאתה יכול לשנות לו את החיים! זה שווה הכל. וגם, כן, להיות שותף בעולמו של הקב"ה להיות שליח שלו בעולם.

אשרייך.

[בתור משודך, לא משדך]
כל ההצעות שלי עד עכשיו (אולי חוץ מהשתיים האחרונות) היו ע"י חברים ו/או שדכנים מקצועיים.
חלק (אולי די גדול) מהפגישות היו מבוזבזות.

אבל אם יש לך את זה, לך על זה.
בהצלחה

אני לא בטוחה שיש לי את זה, ובכל זאת אני מנסה. למה צריך לחכות ש"יהיה לך את זה"?

 

אפשר גם לנסות לשדך ולראות אם מצליח או לא.

יש גם כאלה שיש להם סיעתא דשמיא ומצליחים.

עכשיו תתקדם הלאה ותציע הצעות בדרך שאתה מבין לנכון, כדי להרבות חסד וטוב בעם ישראל  

.

אבל אף פעם אין זמן שבאמת מתאים יותר. כי כל פעם יש מטרה נוספת ויעד שעוד לא הגענו.
אז המסקנה להפוך את זה למשהו שתוך כדי דואגים גם לו. לא נראה לי חכם לחכות עד שתסיימי ואז תצאי.

בא לי להתחתן

אבל לא בא לי לצאת לדייטים..

 

אבל עכשיו ברצינות-

אם את לא באמת רוצה שזה יקרה עכשיו בשלב הזה בחיים שלך-

אז כנראה זה לא השלב.. וגם לא יקרה.

כי משהו בך יחסום את הקשר לפני שזה יגיע לסוף הסיפור, אם את לא באמת באמת רוצה את סוף הסיפור..

לפני שאת יוצאת עם מישהו, את צריכה לדמיין שתוך כמה חודשים את כבר בכיסא כלה בעז"ה..

במקרה הטוב כמובן, אבל אסור לחשוב על המקרה הרע, זה הורס לך ולצד השני..

 

סליחה שאני כ"כ נחרצת.. אני עשיתי עכשיו הפסקה דיי רצינית מאותה סיבה. 

ובאמת צריך לחשוב על זה וגם על איך מעוררים את הרצון..

למה את לא באמת רוצה כרגע? כי זה מפחיד מידי? קשה מידי? כי החיים עמוסים? (שזה תמיד יהיה)

רק את יכולה למצוא בעצמך את הסיבה להתפלל להקב"ה שיתן בך כוחות ורצון לדבר הגדול הזה

בהצלחה

 

ועוד משהו אם זה בגלל הקושי בשלב שאת בחיים עכשיו לימודים/ עבודה וכו'. צריך לחשוב על זה שתמיד יהיה משהו.. ואף פעם אין טיימינג שבו את יושבת רגל על רגל ורק מחכה..

 

 

הדימיון המתקדם הנ''ל לא עלול רק להרחיק את שלב המוכנות? נראה לי שצריך במובן מסויים פשוט לקפוץ למים..

כמדומני שכתבתי..
מסכימה שזה עלול להבהיל, אבל כן צריך להתכונן לזה שאולי זה יהיה המצב..

תנסי לבחון האם הדברים שבגלל את חושבת שלא מתאים לך להתחתן הם באמת מהותיים כ"כ, או שהם נובעים מפחדים כשלהם מחתונה, או מדברים שאת יכולה לפתור יחד עם בעלך לעתיד בע"ה...

בכל אופן, כדאי לנצל את הזמן בינתיים לתפילות ולעשות דבריםן שאת אוהבת...

שבעז"ה יהיה איתך בעלך..

יש מגוון ענק של שאלות כאלו ויש מגוון אדיר של תשובות.

בסכ"ה רציתי לדעת עוד דעות.

לא כדי לדעת אם האחד שלי יקבל את זה או יסכים עם זה, אני יודעת טוב מאד שהוא יקבל את זה כי זה מכלול האישיות שלי, וסלאמת.

אני פשוט מתעניינת בדעות של אחרים, כמו רבים מפה שכותבים כל מיני דברים ועונים להם וחוזר חלילה. אולי הצורה שלי עכשיו שונה, שהצגתי את זה בתור שאלה, אבל בעיקרון אני חושבת שזה אותו הדבר.

יכולתי לדוגמא לכתוב- עד כמה אכפת לכם מההצלחה של הבחור/ה בלימודים והיה נפתח פה דיון שלם. 

וקצת קצת מפריע לי שבזמן האחרון יש קטע בפורום למנוע מאנשים לכתוב כל מה שבא להם (כמובן עם גבולות וכו') אבל בעקירון, מה מפריע לכם שאני שואלת?... לא מתאים, לא נשמע לכם הדיון, אל תענו. 

הייתי מסכים.

יש בבן אדם הרבה מעבר לעניין נקודתי.

 

תחשבו על ההשלכות. אם לא הולך לה קל, זה אומר שהיא תחרוש למבחנים=פחות זמן יחד. אם לא הולך לה קל, היא יכולה לעזוב את המקצוע=בזבוז זמן והוצאה לכאורה מיותרת של כסף על לימודים נוספים+לימודים קודמים. אם לא הולך לה קל היא יכולה להיות בעצבות או ב'דינים' על זה... היא תחרוש למבחנים ולא יתאים לה בדיוק להיות בהריון, ותדחו הריון בגלל זה. ויש עוד הרבה השלכות שיכולות להגזר מזה שלא קל לה בלימודים.

דרך אגב, אני משליכה את אותו העניין על גם הבחור, אם לא קל לו בלימודים בישיבה או בתואר.

נניח ופגשתי מישהי שיש לנו חיבור יפה ,ובאמת מאושרים ביחד והכל ,יש מטרות משותפות,שאיפות.

אז בגלל שקשה לה בתחום מסויים מוותרים?

הרי,בחיים יש משברים ואנשים עוברים דברים בלאו הכי.

ובשביל זה מתחתנים ,להיות עם אותו אדם גם כשרע ושהוא יהיה בשבילך.

ואם השם תיכנן בשבילה שתצליח,היא תצליח.

ואם לא,אז מה?

היד השם תקצר?בוודאי שהשם מסדר לה פרנסה בצ'יק.לא חסר נשים שעובדות באיפור וכיו' ומרוויחות יפה.

 

כל אדם קיבל את הכלים שלו בהתאם לייעוד שלו, ובעיניי זה חיסרון לוותר על דבר כזה ,אמנם זה לא נוח אבל גם לא מהותי עד כדי כך.

כשיוצאים עם מישהו לא בודקים כמה זמן הוא יצטרך ללמוד למבחנים...

בודקים אישיות.

יש לי בעיות קשב וריכוז קשות, והבגרויות שלי לא משו.

 

מצד שני קיבלתי ממש גבוה בפסיכומטרי, ככה שאני יודעת שאני לא 100% סתומה.

 

וזה לא סותר את הבנאדם! יכול להיות מישהי שקשה לה ללמוד והיא עדיין בן אדם טוב, מוכשר, וכל מה שצריך.

 

למה זה אמור להפריע? כי היא טיפשה? בעיות בלימודים לא מורה על טיפשות בהכרח.

עכשיו קראתי, לא מאמינה שזה רציני!!!

לדחות הריון בגלל לימודים? זה מקרים קיצוניים ממש!!!

 

לא דוחים בחורה על סמך דברים כאלו... מתמקדים באופי.

חוץ מזה שיכולה להיות בחורה שקל לה בלימודים והיא מתעצבנת ועושה דינים מכל שטות, זה הרבה יותר בעייתי לדעתי ממישהי או מישהו שמנסים ככל יכולתם להצליח.

הלוואי ואלו היו הצרות שלנו...

יש כאלה שיפריע להם, יש כאלה שלא.

אולי טיול באתרים נוסטלגיים, סתם לדוגמא, האולפנא/ התיכון שבו למדתם. האולם שבו התחתנתם. מקומות שגרתם בהם... ולפגוש שם אנשים במקומות האלו.

אבל אני חושב שזה יותר מתאים לפורום שמעלינו..

לא, וואלה שכחתי, אני זוכר רק איך מנצל"שים..

זה לא פרום נשואים בכל זאת ..

אמנם מהצד השני, אבל מצליח להזדהות.

את יכולה לפנות לאתרי היכרויות או לשדכנים.
תפילה והשתדלות. בע"ה יבוא בעתו ובזמנו.

המון הצלחה ובשורות טובות...

נשמע ממש קשה ומתסכל, יכולה להבין אותך..

 

יכול להיות שאת יכולה לנסות יותר ולא עשית מספיק? הרי אין סיבה שלא..

פנית להרבה שדכנים? מכירה אולי 'שכינה ביניהם'? זה נשמע פתרון שיכול להתאים בדיוק בשביל מישהי כמוך.

המון הצלחה בכל!!

בע"ה ה' יאיר דרכך

 

אם היא מכירה שכינה בינהם ? אשמח לשמוע ..

תודה 

בס"ד

 

אצל החרדים- ההורים דואגים ויש שדכנים וזה ברור.

אצל החילונים- כל בן יכול להתחיל עם כל בת- במועדון, ברחוב , בעבודה וכו'.

 

אצלנו- אם בן יתחיל עם בת, יש הרבה סיכויים שהיא תחשוב שהוא רדוד , מסתכל לפי מדדים חיצוניים וכו'.

ושידוכים- הרבה אנשים מרגישים שזה רק אם הגעתי ממש לגיל מבוגר..

 

ואז בחורה מגיעה לגיל 20,21 וכו' ומחכה שיפלו עליה הצעות מהשמיים, ז"א מחברות שלה.

ואם חברות שלך לא מכירות בנים, את בבעיה.

 

תיסכול של יותר מידי חברות קרובות..

 

קודם כל, תודה לכולם.
זו באמת בעיה בציבור שלנו..
אבל אני ממש לא מצפה שזה יפול עליי בזמן שאשב בחיבוק ידיים, אני עושה השתדלות (במסגרת יכולותיי ומה שמתאים לי) וכן, כן מצפה מחברות שיכולות ורוצות לעזור.
ומבחינתי, כל עוד זה נעשה באופן מכובד, בן שמתחיל עם בת זה ממש לא רדוד. להיפך זה מעיד על אומץ ורצון אמיתי.

תביאי את את ההצעות אליך....

באותה הדרך שמכירים ויוצאים בגיל 23.

מאיפה אני אמור למצוא שדכנית

/Forum/Forum.aspx/f22

לא בהכרח, אבל החשש קיים.

לכן לא הייתי אפילו בטוח האם השאלה הייתה רצינית או לא.

אם הוא יצליח להקים זוגיות טובה ובריאה בגיל כזה אני מבטיח להסיר בפניו את הכובע על גביי הפורום הזה.

מישהו עשה פעם מחקר על הצלחת בניית זוגיות לפי גיל? שואל באמת.
המודלים הכי טובים שלי לזוגיות התחתנו בגיל 18. ויש כמה וכמה כאלה.

ובכל מקרה, תגובה כזו לא ראויה לדעתי גם אם אתה צודק.

הנה:

http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf

כתוב שם: "נישואין בגיל צעיר מגדילים גם הם את הסיכוי להתגרש".

וכשגיגלתי עוד מצאתי גם במקומות נוספים את הקביעה הזאת.

 

אני מכיר אישית רק מישהו אחד שהתחתן בגיל העשרה. הוא התגרש אחרי מספר חודשים.

לכן חשבתי שהשאלה לא אמיתית ועניתי בהומור.

צודק. התכוונתי לסטטיסטיקה על הציבור הדתי. אני לא אופתע אם בציבור שלנו לא קשר משמעותי.
מלבד זאת, מצחיק שבד"כ אנחנו מתייחסים באימה לנתון הזה, ומתעלמים מאחרים (שאף יכולים להיות משמעותיים יותר). השכלה, בעלות על דירה וכו' - לא ראיתי שמתייחסים לזה.
מישהו הכניס לנו דברים לראש, וצריך לבדוק האם הם נכונים.

וכשאני חושבת על זה, אתה גבר.

אם נצא מנקודת הנחה שאתה רוצה להתחתן עם מישהי קטנה ממך, זה אומר מישהי בת 16-17.
נשמע לי מסובך למצוא אחת כזאת

אז לא יודעת.
בעיקרון אני מצאתי שדכניות דרך אנשים שאכפת להם ודרך חברות

ש*התחתנו* בגיל 18
(וגם פחות)

המתן מעט...

לא להיות פזיז

אני הייתי ממליצה לבדוק שבאמת מוכן.
ואם כן, אז שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!

איך מתחילים?
דבר ראשון, (אומרת את זה לא כי אתה בן 18, אלא כי עוד לא התחלת לצאת. הגיל פה לא קריטי לדעתי, אלא המוכנות) תראה שאתה רוצה בזה כי *אתה* רוצה בזה ולא בגלל לחץ חברתי כזה או אחר, או רצון בעצם לקשר בחורה (חברה) שמה לעשות שאצל דתיים בא לידי ביטוי רק בחתונה.
אז נסה להבין עם עצמך אם אתה רוצה בעצם חברה או אישה לחיים שכולל להקים בית, ילדים, לתפעל את הבית מכל המשתמע מכך וכו'.

(לדעתי על הפיסקה הזו תחשוב כמה ימים).

דבר שני,
אם ראית שאתה באמת רוצה להתחתן, יש כמה דרכים שאתה יכול.
* להראות וליידע את הסביבה שלך בכך, ואפילו לרמוז לכמה מהם שהיית שמח שיציעו לך.
* להירשם לשדכנים (היו כאן כצה שירשורים בנושא עם מספרי טלפון).
* אתה עומד ללכת לישיבה? תוכל לדבר עם הרב שלך שם. שהיית שמח לשמוע הצעות.
וזהו. לדעתי (אם תרצה בזה בכלל אי פעם) אל תירשם בינתיים לאתרי היכרויות וכד'.

שתהיה לך הצלחה גדולה ושילך לך בקלות.

אבל לה *ספציפית* זה היה מאוד מתאים.

בנים קצת פחות
מה שהיה משותף לכולן שזה נעשה דרך ההורים

ואל תדאג זה שתתחיל לא מבטיח חתונה מיידית אבל כן כדאי להבין מה ההשלכות של חתונה וגודל האחריות.
איך מתחילים? מבקשים מחברים. קרובים להכיר לך
בהצלחה

מתנצלת בשם כל החסרות רגישות בנושא באשר הן..

זה הכי פחות בעייתי..

אם אתה מציאה את עצמך או שדכן או צד ג', זה ממש מעצבן ולא בסדר אםלא מחזירים בתשובה, אבל באתרי היכרויות יש הרבה פחות 'מחוייבות' לענות תשובה..

והצד השני לא בעניין - עדיין היית מקבל בהבנה התעלמות?

באינטרנט, ובעוד אתרי היכרויות זה יחסית הכי לגיטמי 'להתעלם'. דווקא כי זה לא פנים מול פנים או דרך חבר

שכשאנשים לא רואים פיזית את הבן אדם מולם אז זהו? לא רואים אותו תרתי משמע? איבדנו נורמות חברתיות בסיסיות?

אתה צודק בנטגעמלחלק 'זה מעליב, גם באינטרנט זה מעליב.

אבל צריך לעשות הפרדה בין השתיים, אם פנים מול פנים זה מעליב, אז צריך לדעת שברשת זה מעליב הרבה פחות, ובאתרים שכל המטרה שלהם זה הצעות אז לגיטמי *יחסית* להתעלם לפעמים מהצעות...


וגם תגלה קצת אימפטיה, תחשוב שאתה בת עם אלף הצעות, לא נעים לשבת כל היום ותכתוב הודעות סירוב...

אם זה ברמה שמקוצר זמן אין אפשרות לענות אז אני איתך.

אבל מהתגובה שלך הבנתי, יתכן בטעות, שמובן לגמרי למה להתעלם.

ואפילו לתת לגיטימיות למי שמסנן..

שוב, באתרי היכרויות (ורק שם) זה לא בסדר אבל קצת לגיטמי לא לענות להצעה..

למשך יום אחד בלבד ונמחקה שמה שהולך באתררים ממש לא נעים! פונים אליך המון טיפוסים הזויים, מבוכרים, חילונים ומה לא אז עליך לגון לכף זכות כי אני מניחה שלא מעט בנות מרגישות שזה שוק בשר וקשה לצפות שיבררו ויבדקו כל הודעה בקפידה.
יכול להיות שבנים פחות מרגישים את ההצפה הזאת..

היום כשאנשים ממש לא קשורים שולחים לי הודעות ואני מוצפת- אין לי כח לענות לכולם.

דבר שני- מי שבלי מנוי- יכולה להכנס, כביכול "לקרוא" את ההודעה אבל לא לקרוא כלום, כי חסמו לה את ההודעה...

אבל אם הייתי, מנהסתם שגם אני לא הייתי מצליחה להגיב לכולם.
חברה שלי, לפני שהתחתנה, היתה באתרים כאלה, כל יום היו שולחים לה 50 הודעות לפחות.
יש לנו חיים.

זה אחד החסרונות באתרי הכרויות, צריך להשלים עם זה.
הצפות, התעלמויות, ועוד כמה... (לא לכאן)

אז זה קצת משפיע..

אבל אם זה, התחלת הפוך זה להעביר חוויות, לתת הסתכלות שונה על הדברים, כל עוד שומרים מאוד על גדרי לשון הרע זה בסדר גמור ולא פוגם בשום רגש..

שמטרת הפורום זה למנוע את החוויות הפחות נעימות (:

וללמוד מניסיונם של אחרים,וגם..לשמוע עוד חוות דעת.

אני חושב שרק אם יצאת ממש המון וכבר התעייפת אז ה'ריגוש' ירד.

אבל סתם ככה אין סיבה,חשוב גם להגיע בראש טוב..באופן כללי.

אבל סתם לספר לחברות עם מי יצאתי, מתי יצאתי ומה עשינו ביחד , אני לא מרבה לדבר,

אני חושבת שזה פוגם- " אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

הבנתי את ההבדל בין הפורום לבין לשתף חברות..

אבל עדיין אני מרגישה שכאילו כל העולם שלי סובב סביב זה בערך 80% מהזמן.

וכן, כבר יצא לי להיפגש עם כמה..

אני לא חושב שיש קשר בין המוכנות שלי לחתונה או מציאת אישה לבין המוכנות ומציאת אישה של אחים שלי.

אל תנסה להתמודד עם זה, ההתמודדות שלך צריכה להיות עם משהו אחר לגמרי, עם מוכנות ומציאת בת זוג שלך. בלי קשר לאיפה נמצאים האחים שלך..

אני גם חושבת שזאת לא אמורה להיות ההתמודדות שלך. כמו שיוני אמר.
אם הן מוכנות, שיהיה להן בהצלחה!

ההתמודדות היא מול עצמך...
תחפש את הזיווג שלך בלי קשר אליהן, תבדוק את ההשתדלות שלך בלי להשוות אליהן.
ותצליח!


לי יש אחות מתחתיי שאני מדרבנת להתחתן ולא לחכות לי.
אני לא חושבת שאם היא תתחתן לפניי זה יפגום בי.
היא מוכנה, הזיווג שלה נמצא- אז מה אני קשורה?! שתתחתן ושיהיה בהצלחה!
היא אמורה להישאר רווקה כי מאיזה שהיא סיבה אני לא מוצאת את הזיווג שלי??


למה בעצם זה כל כך נורא שהתחתנו לפניך?
זה מוריד מהערך שלך? זה פוגע במידות שלך? במי שאתה?
אתה נשאר בדיוק מי שאתה.
ובעז"ה תמצא את הזיווג שלך בזמן שהכי טוב לך.

בתור רווק בגיל קצת מבוגר ששניים משלושת האחים שלי נשואים עם ילדים. לדעתי זה דווקא מעודד שאתה יכול להתחתן כי הנה האחים שלך שדומים לך מצליחים להסתדר וגם ההורים מסתדרים לא רע עם הורים אחרים.

בדומה לזה כשהולכים לחתונות אפשר לראות משמחת החתן והכלה וההורים ולקחת וללמוד ממנה קצת שזה אפשרי ולבקש מצי שמברכים בבקרוב אצלך שיתפללו עליך. ככה אפשר לצאת מעמדה פסיבית מתגוננת (מדבר על עצמי וכל מי שמזדהה. לאו דווקא עליך) לעמדה שאני לוקח את האחריות ושמי שמברך אותי בבקרוב אצלך (שזו אכן שאלה מתי וכמה לברך כי זה יכול להכאיב) שיקח קצת אחריות מצידו ולא יזרוק סתם אמירות בלי מחוייבות (כמובן מי שלא רוצה להתפלל זה לגיטימי לגמרי)

ברור שזה מוריד מהערך שלי

זה משהו שהם מצליחים ואני לא

אם אחים שלך מצאו עבודה ואתה לא, זה אומר שהם מוצלחים?

ואם אחותך תלד כל שנה ואשתך כל שנתיים, אשתך פחות טובה?

לא!
צריך לזכור שלא הכל בידיים שלנו....
באלנו לשלוט בהכל. הכי כייף. ונדמה לנו שזה גם הכי טוב.
אבל יש מישהו אחר שמנהל את העולם, ומבין קצת יותר מאיתנו.
ואם הוא החליט שהן ימצאו את הזיווג לפניך, אז זה לא אומר עליך כלום חוץ מזה שזה עוד לא הזמן שלך.

אני יכולה להבין את החשש אם הוא מ'מה יגידו'.
כי באמת בעולם לפעמים אנשים שופטים בלי היגיון ומחליטים שאם עקפו מישהו סימן שהוא דפוק.
אבל אם אתה תאמין שזה לא נכון- זה מספיק. ולפעמים זה יכול להשפיע גם על הסביבה.

הזכרת לי הרבה שיחות פנימיות על מה החברה מגדירה כמוצלח, ועל פיה אנו שופטים ומבקרים את עצמנו, ומה זה הצלחה באמת, במושגים גבוהים יותר.

מוסיפה על דברייך, נכון שזה תלוי באמונה שלנו בעצמנו שאנחנו כרגע במקום שהכי טוב ונכון לנו עכשיו עם הפנים קדימה ולמעלה בתפילה. וזה תלוי גם בנקודת ההסתכלות שלנו על הדברים וביחס שלנו אליהם.
לראות את המצב כפיתוח של כוחות נפש ומידות שבאף מצב אחר לא היית מפתח, וכל זה כדי לדייק אותך לאשה שלך ולהכין אותך לחיי הזוגיות - היכולת לשמוח באמת בשמחה של מישהו אחר, ההכלה של המצב, פיתוח הרגישות, היכולת להסתכל על דברים מנקודת מבט אמונית, הזכות להגיע לקרבת אלוקים בהבנה שהוא מכוון הכל לטובתך ובדרך הכי מדויקת ונכונה לך ולשמוח ולהודות על זה.

 

לא קל, אבל ככה נוצרים ומתחזקים קשרים.
דרך סיבוך וקושי שמקרב יותר. בעז"ה שתזכה להרגיש את הקירוב בינך לבין הקב"ה, ובעז"ה בזמן הנכון לך, עם האשה שלך.

נשמע לא פשוט.
תזכור שהמחשבות האלה הן עצת היצר להחליש אותךאז הפתרון הוא להתחזק .
באמונה בהקב"ה, בטוב שבך,להזכיר לעצמך כמה אתה טוב, מואר וראוי לכל הטוב שבעולם מצד היחוס שלך..
.טוב הוא טוב כשהוא מגיע בזמן ובצורה הטובה המתאימה לנו ביותר ולא שנייה אחת קודם. כשתאמין חזק מבפנים הערות לא מספיק רגישות של הסביבה שברוב מוחלט מן הזמן ללא שום כוונת זדון לא יסדקו ויכאיבו

מצטרף לכולם מעלי

והמבקש על חבירו נענה תחילה

שאתה תתחתן
שהיא תתחתן
שכל אחד בעיתו ובזמנו שטוב לו
שלא תפחד שזה יקרה
שתשמח שהיא תתחתן
שתדע להתמודד עם כל דבר שה' יזמן לך, ושתצליח
ב"הצלחה!

אחי בשעטו"מ מתחתן בקרוב וכן הוא עוקף אותי, אני שמח בשבילו ואפילו לא מתרגש קצת מזה שהוא "עוקף" אותי כי מי קבע שאני צריך להתחתן לפניו???? נכון זה רגיל ונורמלי אבל לכל אחד יש את האחת שלו וצריך להתפלל למצוא אותה, כל אחד מתי שיתאים לו, קצת קלישאתי אבל "בעיתו ובזמנו" בעז"ה שתזכה למצוא את שלך בקרוב! והכי חשוב לפרגן ולשמוח בשביל האחים ולא לדאוג מה יקרה אם יעקפו אותך אלא לדאוג לעצמך ולקוות ולהיתפלל שזה יקרה בקרוב, בהצלחה!!!!!!!!!

ובקרוב אצלך

אחי הקטן ממני בקשר רציני, 

למרות שברור לי שאשמח מאוד מאוד בחתונה שלו

חיזקתם גם אותי! תודה

ובהצלחה לך ולכולם!

 

אבל מה באמת עונים ל'בקרוב אצלך' ?

אהבתי את רעיון של תתפללו עלי, אבל קצת מביך אותי.. 

 

אבל תכל'ס לא משנה מה את עונה לאחרים.. אלא מה את עונה לעצמך!

מה הסיכוי שבאמת הבקשת סליחה תגרום לצד שני להפסיק להיות פגוע לעומת הסיכויים שהבקשה אומנם תגרום לך להרגיש שלם/ה עם עצמך אבל בתכלס רק תפגע יותר.
כל מקרה צריך להיות נידון לגופו בדברים כאלה..

זה אנשים שחותכים/נחתכו
(אם אחרי פגישה אחת או שתים או עשר או אפילו אירוסין)
ומפתחים שנאה כלפי הצד השני.

היה לי יותר מקשר אחד
חלק אני חתכתי
חלק הן חתכו
ואפילו בקשרים הכי רציינים שהיו
מעולם לא שנאתי אותה
אולי התאכזבתי
אולי בכיתי
אולי התגעגעתי
אולי חשבתי שהיה צריך לתת לזה עוד הזדמנות

אבל לשנוא??!
מאיפה זה מגיע?
למה כל אחד שאני מספר לו על קשר כזה או אחר
שנגמר מצפה ישר שאני אקלל אותה עד אבות אבותיה?!
מאחל לה שיהיו לך רק חיים טובים ושמחים
עם מי שנועד לה
למה לי לשנוא אותה?!

בקשר משמעותי ומתקדם שמפורק תמיד יהיו משקעים (שיחלימו) גם אם מבקשים סליחה.
אבל אם מבקשים סליחה וסולחים קל יותר להתגבר ולרפא את הכאב ולהצליח להתקדם הלאה.

אם עושים את זה נכון, צד שלישי שיהיה שליח זה מעולה.

וזה זמן לעשות חשבון נפש על השנה כולה. ידועה ומוכרת לשון המשנה "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח, ז).
מכאן אנו לומדים שיש חובה לבקש סליחה ממי שפגענו בו (בלי קשר לתחושה המעיקה שלא עוזבת ולייסורי המצפון שהזכרת, שזה מצד המבקש).

 

 

 

אם לא ברור אם הייתה פגיעה או לא, אז או לשאול מפורשות/לברר בעקיפין, או להחמיר ולהניח שהייתה.

לצערי מדבר מתוך ניסיון.

שאנשים נפגעין ממש ומקפידים כי אמרו להם 'לא' ולא רצו להמשיך את הקשר וזה מה שקורה בהרבה מקרים..
אם היה מקרה של פגיעה ברורה אין ספק שצריך לבקש סליחה.
והמסקנה מכל זה היא שצריך להתפלל לפגוש אנשים שמבינים שזה העולם ושהכל בסוף באמת לטובה וקפדנים צריכים לעבוד על עצמם..

אנשים כאן נראה לי קצת מפחיתים מהעוצמה והקושי של ביטול אירוסין. ממליץ לך לא להיות בצד שביטלו לו אירוסין. אחרי זה אולי תדברי אחרת. (אני מדגיש: אני עצמי לא הייתי שם.שלא יובן לא נכון מדבריי).
אז כן,אדם שאמר כן, ועבדו למען החתונה ואירגנו ושילמו והתרגשו וחלמו וכו' ואז ברגע אחדבא הצד השני ובלי איזה גילוי מרעיש מיוחד על הצד השני שנניח הסתיר לפני (נניח הסתיר מחלה או לא יודע מה...) מחליט אותו צד לבטל הכל ולזרוק הכל -אזכן,יש את כל הזכות שבעולם לצד המקפיד להקפיד ולהיפגע מזה מאוד.זה מרסק. וכן, הצד שעשה את זה, בעצם התגובה וההפגעות של הצד השני,צריך לראות שהייתה פגיעה ולעשות הכל על מנת לפייס את הצד השני.
זה מעבר נניח רק לשאלה הכספית שבה נראהלי לגיטימי לחלוטין שצד שביטל כאשר זה ממש לא היה קשור לצד השני (כאמור לא היה דבר גדול שהוסתר וכו') - הצד הזה הוא שצריך לשאת בנטל כל תשלום הביטולים, כולל של "החלק של הצד השני". זה שהצד השני גם השתתף בתשלום המקדמה לאולם נניח, לא אומר שכרגע בגלל שהצד הראשון החליט לברוח ברגע האחרון, הצד השני גם צריך לסבול כלכלית מזה. מישהו החליט לבטל? שיקח אחריות מלאה על מעשיו.
(כל זה כאמור כשיש צד מובהק שביטל ותלוי בסיבה לביטול וכו'...וכל מקרה ידון לגופו)

הזכיר לי את הקטע מ'תהלה' של עגנון כשהיא כותבת לשרגא לפני שהיא נפטרת (ושם היתה סיבה לביטול, הוא היה חסיד)

איזה חיים מעפנים היו לה. מסכנה

מרש"י ותוספות במסכת תענית אם אני לא טועה.

@חסדי הים אולי אתה יודע להביא מיקום מדויק של הסיפור? 

הקפדה זו חובה גדולה.
שמעתי שמי שמקפיד תפילתו לא נשמעת , נסתמים לו צינורות שפע ועוד וכל זה בנוסף לעונש העצמי שמעניש עצמו המקפיד...זכותם זה לא.

אלא הם מבחינתם נפגעו באמת באמת ולא שמעו על כך סליחה ופיוס -על דבר כזה ממש לא צריך בהכרח למחול גם בלי בקשת סליחה,ולזה,אם לא היה מובן,אני קורא הקפדה.הקפדה בעייתית זה לאחר שהצד השני פייס ופייס וביקש מחילה וכו'...

(וזה להבדיל בדיוק כמו שאדם יפגע בך פגיעה פיזית או משהו בסגנון ולא יבקש סליחה - האם הצד הנפגע אסור לו להקפיד ולא לסלוח עד שתהיה בקשת סליחה? בוודאי שמותר לו.)

במסכת אבות מוזכרים הביטויים הבאים :אל תהי נוח לכעוס , קשה לכעוס ונוח לרצות, 

דברי החכמים מלמדים אותנו כמה חשיבות יש במידות האלו שהן אבות ובסיס לדרכו של יהודי.

ויותר משהאדם עושה למען האחר, לעצמו הוא עושה.

לתיקון מידותיו , ביכולת להעביר על מידותיו והקב"ה ינהג בו מידה כנגד מידה.

נכון שזה לא קל, אבל כלל מסור בידינו " כל דעביד רחמנא לטב עביד" הכל מידיו.

זה גם חלק מתיקון.

זה גם חלק מההשגחה.

זה מה שנקרא בטחון.

לדעת שכל מה שנעשה איתי גם אם הוא נראה לי רע, הוא עצמו טוב!

לא רק לטובה כמו שאומרים, אלא הוא עצמו טוב (כמו שאומר הרב חרל"פ במעייני הישועה).

ואם כך, מה טעם יש להקפיד? 

 

(מה שכתבתי למעלה "מתוך ניסיון" לא היה בהקשר הספציפי של ביטול אירוסין.אבל גם במקרה לא של ביטול אירוסין כל עוד הייתה פגיעה כלשהיא מוכחת, צריך לדאוג שתהיה מחילה...)

היה נשמע שביטלת

ב"ה

שיתבלבלו ויחשבו שביטלתי (או שבוטלתי. גם זה לא, כמובן. מעולם לא התארסתי. בעזרת ה' מתישהוא ) ולכן באמת באה ההבהרה שהניסיון הוא ניסיון בדבר אחר.

מצדה. היא בכתה הרבה וכו', ולי דווקא היה הרגשת שחרור.

נפרדנו בהתחלת הקיץ, ואז באלול חלמתי שפגעתי בה במשך הפגישות, אז שלחתי לה הודעה לבקש סליחה, והיא מחלה לי.

אמנם המקרה של 'שלוות עולמים', יותר מסובך.

באופן כללי נראה לי שאדם צריך לבקש סליחה רק אם עשה משהו לא בסדר, אבל אם הוא עשה משהו שהוא בסדר גמור לעשות אותו, כמו לחתוך ממישהי/מישהו כי הוא חושב שזה לא מתאים [שזה דבר טוב. כמובן במקרה שנעשה בצורה הראויה], נראה לי שגם אם הצד השני נפגע אין חיוב לבקש סליחה [כמובן שאפשר להיות נחמדים ולבקש, אך חיוב נראה לי פשוט שאין].

 

אם מישהו נפגע מזה שאני הולך ברחוב, וכי אני צריך לבקש ממנו סליחה?!

 

לכן לא שייך הכלל "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים...", כי זה צריך להיות קודם כל עבירה...

 

כמובן, שבשביל לקבל תשובה אמיתית צריך לשאול רב, אך באופן פשוט כך נראה לי.

אחרי אירוסין, על אחת כמה וכמה ככל שהחתונה מתקרבת (אין דין ביטול שבוע אחרי האירוסין כדין ביטול שבועייםוחצי לפני החתונה למשל) למרות שלכאורה זה לגיטימי והם עדיין לא מחועבים זה לזו - זהלא נכון.ברגע שהשתדכו ונכנסו גם להסדרים כספיים בנוסף לכל הקטעהרגשי, ואז צד אחד מוחק הכל ברגע,ברור שאם הצד השני נפגע שהוא חייב לרצות אותו גם אם כשלעצמו הוא לא מבין במה פגע.


לדעתי יותר מידי כאן מזלזלים בקטע הזה של ביטול אירוסין ולא מבין עד כמה הוא יכול לקרוע בנאדם. חבל. ביטול אירוסין זה לא עוד מקרהשבחור או בחורה חותכים קשר אחרי חודשיים או שלושה של קשר. זה לחתוך אחרי החלטה מסוימת.

שאלהלא פשוטה היא השאלה עד כמה צריך להתאמץ להשגת המחילה המבוקשת. יש כאלה שבטווח הארוך דווקא הניתוק המוחלט עוזר להם להתאושש מאשר מאמציםחוסרים ונשנים שעלולים לסבך את כל העסק.

ברמתהעיקרון התייחסתי לשלבים םחות מתקדמים למרות שגם בשלבים היותר מתרדמים ממש לא ברור שהייתה םגיעה, בטח מכוונת, כמו הדוגמא שדלוות עולמים הביאה על בליל רגשות ומחשבות כשברור מעל לכל ספק שאין שום אנטרס לשום צג לגרום לפגיעת האחר..

אלא באופן כללי במקרה שאחד הצדדים חותך במהלך הפגישות, והצד השני נפגע, או בכל דבר אחר בחיים כאשר האדם לא עשה משהו לא בסדר ומישהו נפגע מזה.

יכול להיות שבמקרה של ביטול אירוסין זה יהיה שונה [מן הסתם תלוי בנסיבות מה היתה ההו"א באירוסין ומה השתנה, וכו'].

זה ממש תלוי בהרבה גורמים שונים...

אבל נראה לי שחשוב שלא תסכלי על זה מנקודת מבט שלך של 'פגעתי- אז אבקש סליחה והכל גם לא יסתדר יהיה פחות לא נעים'
אלא תנסי לגלות אימפטיה ולחשוב על הצד שלו. (אולי הוא בכלל לא נפגע כמו שאת חושבת, אולי הוא נפגע וממשיך הלאה והודעה דווקא תציף לו דברים ותקש, ולכן עדיף לא לשלוח כלום.. ואולי גם ההפך..)

קיצור, תנסי לבדוק בפינצת מה התרחיש החיובי ומה השלילי ולראות אם זה כדאי...

והכי חשוב לא לשכוח להתפלל לה' שיעזור להחליט את ההחלטה הטובה ביותר..

הסליחה בתור אמצעי להשקטת המצפון שלנו בתור אנשים טובים. הסליחה בתור יצירת תפיסת עולם של טוב אצל מי שנפגע, יש נטיה למי שנפגע לזקוף לחובת השני כוונות זדוניות, ולטובת הנפגע צריך להצביע על כך שהמניעים היו טובים ולא זדוניים בשביל לימנוע ממנו לפתח רגשות קשים ותפיסת עולם כאובה שתפגע בו בהמשך, וגם אם הדברים לא יתקבלו עכשיו בהמשך זה יתקן.

ברור שתחזור אם נשמע לך מתאים.
חכה עוד שבועיים שלוש ותנסה שוב.

אני לא בטוחה שמי שמתפנה, חוזרת להצעות שהוצעו במהלך קשר אחר.

השאלה נובעת מכך שבנות בד"כ לא חוזרות להצעות שהוצעו להם [סתם כך, אשמח לדעת למה זה ככה...]

 

הבעיה היא, שהרבה פעמים לא כ"כ נעים לבקש כל פעם מהמציע לבדוק שוב

כי זה מפדח אותן לחזר... זה לא טבעי להן. זה כאילו משדר נואשות מסויימת. מבין?
אפשר להתעצבן על המין הנשי, ואפשר להבין שזו המציאות ולפעול לפי זה... זה יותר יעיל
(לא שנראה שהתעצבנת, סתם כתבתי...)

לוידע אם המילה "מעצבנות" זו המילה הנכונה, אבל...

שיאוו, מה נסגר איתכן..

 

 

 

דרכו של איש לחזר אחרי אבידתו

ודרכה של אישה להחביא לו את האפיקומן..

כדאי שתיזהר, כי הטובה מבנינו תנצח

ואם כבר צחצחת חרבות, אשמח שתתני בפיצלוש
*לא חוזרות להצעה כי מתפדחות
*לא זורמות עם בחור שהתחיל איתכן גם אם הוא נראה לכן
קיצר, ברגע האמת אתן נאלמות דום, בחייאת, איפה התשעה קבין שיחה שלכן כשצריך אותם?

כנראה שמי שטיפה חושבת מבינה שכדאי לחזור כי בסהכ זה לטובת שני הצדדים.
אני לא רואה בזה בעיה

אני אישית כן חוזרת אם זה נראה לי רלוונטי.

לדעתי אתה יכול לבקש לבדוק שוב.

לברה חזרה להצעה והיה תפוס וחזר אליה והיתה תפוסה וכן הלאה..בסוף יצא להם להיות פנויים ביחד והיום הם נשואים באושר
בעיני שווה לחזור ולהשקיע אם זה נשמע מתאים. חבל לפספס..

שלא תמיד נעים לבקש מהמציע לבדוק...

מה גם שכפי שכתבתי, קרה כבר פעמיים שהמציע אמר שבטח אם היא היתה מתפנה היא היתה חוזרת אליו [לפחות פעם אחת התברר כלא נכון...]

לכן אשמח לדעת כמה זה מצוי לבקש לבדוק שוב..

לפי מה שאני מכירה מקרוב, לרוב הן ממש לא חוזרות למציע כי הן מתביישות. אל תבנה על זה...

לזה אין לי פיתרון..
אבל לפחות עשינו את ההשתדלות. גם דייטים דורשים אומץ וב"ה כולם(או רובם) מוצאים את האומץ ועוברים את שלב הדייטים בהצלחה..

שפשוט תגיד למציע שישר שהיא מתפנה שיגיד לך, כי לפי הפרטים או מה שזה.. היא מסקרנת אותך.. וזהו ככה אף אחד לא ירדוף אחרי אף אחד;)

והוא צריך לפנות אליה כדי לדעת אם היא פנויה...

 

כשאת מתפנה תרימי אלי טלפון

היה בחור שכמחצית ממחזור המדרשה שלי נפגשו איתו וידוע על עוד הרבה נוספות..
איך הוא פעל? הוא שמר על קשרעם כל אחת מהבנות שהכיר, שמירת הקשר התבטאה בהודעות תזכורת לחפש לו מישהי ואכן רוב הבנות התאמצו כי יהודי ביקש.. ובסוף זכה להתחתן ב"ה.

אני מניחה שאתה הרבה פחות 'נודניק' ממנו.

בנות חוזרות להצעות 'בזמנים קשים', יובש נראה לי.

אז הן כן תחזורנה

שיבקש ממני לחזור אם אני פנויה...

לא הייתי מנסה כל שבועיים..

אם אחרי פעמיים נגיד אומרים לך שהיא עדיין תפוסה, אז או שהיא יוצאת הרבה זמן עם אותו בחור, ואז ממילא אין טעם לנדנד. גם אם תפרד ממנו אתה לא רוצה להיות ה"ריבאונד"..

ויכול להיות שהיא לא באמת החליטה אם היא רוצה לפגוש. ההצעה נשמעת לה פרווה אבל היא גם לא מסוגלת להגיד לא. אז גם חבל"ז.

 

אבל אם ההצעה ממש נראית לך ואתה ממש מצטער על זה אז תרגיש חופשי לשאול כמה פעמים שאתה רוצה.

וזה שהמציע צריך לשאול אותה במיוחד, לא נורא. לא יקרה לו כלום. כדאי שלא יגיד לבחורה שמדובר בך כל פעם שהיא לא תחשוב שאתה רווק נואש. בטח יזרקו עלי עגבניות בגלל זה עכשיו..

 

יש בזה פוליטיקות מורכבות מאין כמוהן. זכורים לי המוני דיונים כאלה משנות רווקותי האינסופיות (טוב, בסוף קרה הנס והן נגמרו).

אנחנו שמחים מאוד כשחוזרים אלינו חבר'ה שרצינו להציע להם והם היו תפוסים/הבחורה היתה תפוסה.

זה גם מסמן למציע שהוא הצליח לקלוע יחסית ושאתה מאוד מעוניין לשמוע. ואולי גם אם אותה בחורה לא פנויה, הוא יחשוב על מישהי אחרת באותו כיוון.

 

בהצלחה

תלוי איזה הצעה, האם אני רוצה לצאת אחרי שאני תפוסה ועוד...
בד״כ אני חוזרת למי שמציע לי.

לדעתי לפעמים הם לפעמים שואלים כדי להרגיש ש'עשו משהו' ואז שוכחים מזה לגמרי....

למרות שבשני מקרים אני אפילו לא בקשתי או דברתי איתם על זה.
וגם אחרי ששאלתי אם יש תשובה/חדש הם לא ענו

לא יודעת למה, אבל יש קטע כזה אצל שדכנים שאם זה לא- אז לא מחזירים תשובה. רק אם זה כן רלוונטי.
אני פשוט אומרת מראש למי שמציע, שאשמח לקבל תשובה גם אם זה כן וגם אם זה לא. לא תמיד זה עוזר, אבל לפחות עשיתי את ההשתדלות...

לגבי בשדכנים. גם אם הם נותנים לי פרטים ואני אומר כן והיא אומרת אח"כ לא, הם לא נותנים תשובה שלילית ? 
אם זה כך, זה מראה זלזול בבן אדם !

סליחה על השם הרע שהוצאתי לשדכנים... התכוונתי לחברות שמציעות הצעות.

אני מסכימה וחושבת שזה לא אמור להיות ככה. 

 

אני חושבת שמי שמציע צריך לשדר רצינות ולבדוק בצורה עניינית ולחזור בכל מקרה. 

כך זה בעולם מתוקן.

 

אבל כיוון שאנחנו לא בעולם מתוקן אני יכולה לראות ולהבין גם את הצד השני.

לפעמים אנשים עסוקים ובאמת נשכח והם לא זוכרים. לכן להזכיר זו אופציה מעולה. 

כשמישהו מזכיר לי לתת לו תשובה אני רואה את זה כהערכה. במיוחד אם באמת שכחתי. 

 

בנוסף לפעמים הצד השני לא מחזיר תשובה. קרה לי. שדיברתי עם בחור קודם. ואז פניתי לבחורה. 

הבעיה הייתה שלא היה לי קשר ישיר איתה וזה נעשה בעזרת חברה. 

כך נוצר מצב שחיכיתי המון זמן לתשובה וגם הבחור חיכה בזמן הזה. ולא נעים. 

 

דברים שאני למדתי מתוך הניסיון, 

1. לשאול את המציע מתי יחזיר תשובה.

2. לשאול אותו האם הוא מעדיף לחזור אליי או שאני אליו. 

3. לשאול אם המשדך מדבר ישירות עם המשודך או שזה דרך גורם נוסף, כי אז אני כבר קולטת שזה יכול להתארך. 

4. לשאול מה לעשות במקרה של הצעה נוספת, לחכות או לגשת להצעה אחרת. 

5. כמו שמישהי כאן אמרה לבקש שיחזירו תשובה בכל מקרה.

 

ולהאמין שאם יש מניעות ייתכן וזה לא השידוך שלי. 

בשורות טובות!  

 

  

הייתי חייב ללך אז שלחתי לזאת שהציעה תודה ושתעדכן אותי אם זה רלוונטי.
היא אמרה להזכיר לה בערב הזכרתי לה. ומאז לא שמעתי ממנה. 
עברו 4 ימים. אני אחכה בסה"כ שבוע ואם לו יהיה תשובה אשכח מזה. וכמובן הסיק מסקנות לעתיד, לא לסמוך יותר על הדברים האלה.

יש טעם להתקשר אליה? 

זכור לי אנשים שניקצו לי והיום הם נשואים.

תמיד ראיתי את זה באור חיובי.
אתה יכול לכתוב לה. אני לא אוהב להיות באוויר. רציתי לשאול מדוע התשובה מתמהמהת?
מקווה שתחזיר לך תשובה.
יכול להיות שהיה תשעת הימים אז אנשים פחות פנויים לכך.
בשורות טובות!

אפשר רק לדון לטוב,ולחשוב שהם שכחו

א. אתן לא יכולות לדרוש פרטים מבלי לתת פרטים על עצמיכן קודם.
ב. לא לזרוק משפט "יש לי מישהי שאני חושבת שתתאים לך, ספר על עצמך". תסבירי למה ותספרי עליה קודם.
ג. לא לנג'ס.
ד. לא לפנות אלי בבקשה(:

ניצלתי את הבמה שלך

זה יכול לקרות מ1001 סיבות.
פשוט לזכור שגם המציעים הם בנ''א ויכולים לשכוח/להיות טרודים וכו'.

מה שאתה יכול לעשות זה לחזור לאותו מציע ולשאול.
זה מה שאני עושה(: וכשיש עוד הצעה זה הכי קל.
'' רציתי לדעת מה קורה עם ההצעה שלך, פשוט הציעו לי עוד מישהו ו...'' -בסגנון הזה.

(אגב, משומה רוב המציעים שאלו קודם אותי ולא אותו. בנות! זה לא באמת כייף ששואלים אותך ראשונה..)

היא אמרה שהיא לא הצליחה להשיג את המספר שלה. 
כמה זמן לחכות לתשובה?
מתי ואם לשאול אותה אם יש חדש?

ואם היא תשיג עוד חודש? ואם הבחורה לא תרצה? אז יצא שסתם שרפת את הזמן בציפיה למשהו ערטילאי מידי.

אם היא תשיג והבחורה תרצה, אז נחמד מאוד.

אבל אתה מבחינתך אל תחכה.

ואם אין הצעות- תתפלל הרבה, תירשם לאתרי הכרות דתיים, תספר לכל מי שמכן לשמוע אותך שאתה רוצה להתחתן.

ואל תדאג. כדי להתחתן לא צריך מליון הצעות.

לא חייבים לצאת כל הזמן כדי להתחתן.

ברור שזה מתסכל שאין הצעות.

אבל תאמין שה' ישלח לך את ההצעה הנכונה בדיוק בזמן הנכון.

אבל אל תעצור את עצמך בגלל זה.
אם יש לך הצעה אחרת שנראית לך, אל תדחה בגללה.

מניסיון זה עוזר מאד למקרים כאלו שאתה יודע שיש לך עוד אפשרויות ואם מורחים אותך יותר מדי אתה פשוט אומר תודה רבה וממשיךמהלאה ואם הוא יחזור אליך יום אחד אז אפשר לדון בזה מחדש. חא לחכות יותר מדי

תפנה לשדכנים, תזכיר את עצמך לחברים.

לפעמים אני חושבת שעדיף שלא יהיו לי הצעות מאשר שכל מי שמכיר אותי יציע כל בחור שהוא מכיר בלי לחשוב שנייה אם יש קשר בכלל

אז תשמח שאתה לא סתם מטרטר מדייט לדייט.
וגם...תתפלל!
העזרה בסופו של דבר מגיעה רק ממנו ובזכותו!

ובעז"ה שתזכה לבשר לנו בשורות טובות, ובקרוב!

הבעיה עם שדכנים שזה מיועד לאנשים עם רקע תורני / ישיבתי. 
 

אני מאמינה שיש שדכנים שמתעסקים עם אנשים מרקעים שונים. לא הגיוני שמי שאין לו רקע תורני/ישיבתי לא נזקק לשדכן.

אולי אתה גם יכול להרשם לאתרים של שידוכים. אני לא מכירה אבל בטח יידעו להמליץ לך פה על אתרים כאלה.

נראה לי שכדאי לי לעשות הפסקה ארוכה. עד שאמצא עבודה ואהיה בטוח בעצמי.

 

קורה לטובים ביותר (:

סתם,חלומות שווא.. וכל אחד והתת מודע שלו.

ק"ש על המיטה אמורה לפתור את העניין.

וגם אם לא ,תהיי רגועה חח הכל בסדר איתך.

אם התכוונת לזה שזה עוזר לא לחלום אז כתוב דווקא בגמרא שזה לא טוב לא לחלום..

תודה רבה @danielo   (ככה מתייגים? חח)

נראה לי שהוא התכוון לחלום המוזר, ולא לחלומות בכללי.

ובעניין הזה אתה צודק - אומרים שהחלומות הם הרוגע והמרפא לנפש. 

 

וסתם מוסיפה..

עשו ניסוי - הראו לאנשים סרט מפחיד וחילקו לשתי קבוצות: 

לאחת נתנו לישון רגיל ואת השנייה העירו בכל פעם שהגיעו לשלב החלום..

יצא שהקבוצה השנייה הייתה היסטרית וחסרת איזון נפשי בימים של הניסוי..

ומה המסקנה ממנו..

 

אבל בלי קשר- כתוב גם בגמרא שהפרוש של החלום הולך לפי איך שמפרשים אותו,

יעני לא משנה מה החלום, אם כשאני יספר אותו השומע יפרש אותו לדבר טוב אז כך יהיה.

 

אז תבקשי ממישו שיפרש לך אותו בצורה טובה

לבדוק את חשיבות החלום ובמה הוא תורם לאדם.. 

הראו לשתי הקבוצות סרט מפחיד ושלחו אותם לישון

 בדקו קבוצה אחת שישנה וחלמה כרגיל

ובדקו קבוצה שנייה שהעירו אותה בדיוק בזמן שהתחילו לחלום (אפשר לדעת את זה על ידי בדיקת דופק הלב ועוד כאלה דברים..). ואז נתנו להם לישון ועוד פעם העירו אותם בשלב החלום וכך במשך כל הלילה.

 

ומצאו שהקבוצה שלא הגיעה לשלב החלום הייתה מאוד סהרורית, הסרט המפחיד הידהד להם בראש ולא נתן מרגוע, והם הסתובבו עייפים. 

ולעומתם הקבוצה שהגיעה לשלב החלום כראוי התנהגה כרגיל, הפחד מהסרט לא היה כמו בקבוצה הקודמת, ועוד.. 

 

 

נראה לי שחפרתי מספיק.. מקווה שהובנתי בנוגע לניסוי

יש מצב שקצת הרסו להם את השינה ולכן הם היו חסרי מנוח?
שלב החלום בשינה הוא השלב של השינה הכי עמוקה, אם לא נותנים לי לחלום אז בעצם גם לא נותנים לי לישון כמו שצריך...

לא לעבד בצורה נכונה את מה שקרה במהלך היום, ולכן הסרט לא נתן להם מנוחה.. 

צריך לבדוק את זה על ידי ניסוי דומה פשוט בלי סרט מפחיד לפני

סתם..
קורה שחולמים דברים מוזרים, בדר"כ אם חשבת עליהם ביום ואז בלילה זה הופך למשהו קצת מצחיק יותר... חח
ולפחות את זוכרת. יש כמוני שלא...

זה היה מוזר כי מאז ששמעתי שהוא התארס, ואחרי שעברה הצביטה החזקה בלב, הוא לא עלה במחשבותיי..

חלמתי שהציעו לי מישהו,
אבל אין לו פאלפון..
אני שואלת את המציעה איך מתקשרים איתו
-"דרך אמא שלו!"
ואז אני חושבת שעה איך לנסח הודעה ראשונה לאמא שלו

(ואז כשאני באה לסמס פתאום אני קולטת שאולי זו שעה מאוחרת לאימהות והיא כבר ישנה...)

לק"י

החתה שבת ממש כיפית אצל דודים עם המשפחה שלי!!
שבוע טוב ומבורך

היה שבוע עם הרבה לימוד ,יופי של שבת !
ומחר הופעה בירושלים
ויישר כוח
דונט משהו

היתה שבת רגועה! 
מנוחה אחרי טיול אוהלים משפחתי של שבוע בצפון..

איך חילקת את הלימוד? כל כמה זמן למדת?
למדת רק בקיאות?

פרק ליום, חמישה ימים בשבוע.

חזרה בשבת על כל השבוע ועוד חזרה בשבוע שאחריו.

 

למדתי בבקיאות, בעיקר מצודות דוד ורש"י (באיוב, דניאל וכדו' הוספתי/עברתי לדעת מקרא)

שתזכה ללמוד עוד הרבה, לקיים וליהנות מהלימוד

בד"כ כשקשה לי אני מתקשרת לחברות (בדכ לנשואות. כי רובן כאלה), משתפת אותן שקשה לי.
אם מתאפשר אני יוצאת עם חברות. או עם אחים שלי.

משתדלת שברגעים שקשה אהיה עסוקה ולא יהיה לי יותר מידי זמן לחשוב ולשקוע בקושי.

אם הייתי מאד מחובר אז לוקח זמן להתנתק,

אם זה היה קשר פחות 'מתאים' אז תכל'ס מסםיק לי כמה ימים.

 

זה תלוי גם אם הוא נגמר יפה או לא, ותלוי גם מי חותך...

לא יותר.

אני לא דוגמא לכלום אבל רק כדי להמחיש לך הבדלים ענקיים בין "מרווחי זמן" - יש שיצאתי עם בת, נגמר, ולאחר שבוע או שבוע וחצי כבר יצאתי עם חדשה, ולהבדיל יש שיצאתי עם מישהי ולאחר שנגמר לאחר כמה זמן, לקחו לא מעט חודשים עד שיצאתי עם הבאה בתור (ולא בגלל שלא היו הצעות)

אבל כל מקרה לגופו

מעניין איך עובד הסינון..

ועוד כמה דברים