בתחילת השנה החלטתי ברצינות להתחתן ולעשות מאמצים לקידום העניין,
לקח לי זמן מרגע ההחלטה אבל בסוף עשיתי את זה - יצאתי לדייטים.
ולא
לא מצאתי אותו והוא לא מצא אותי, כן מצאתי את עצמי מיואשת.
אני חושבת להתפשר, בסה"כ אין סיבה ששני אנשים לא יסתדרו 50 שנה ביחד
לבוא עם ציפיות נמוכות, סבלנות, ותרנות
לא לחשוב על הסביבה והמשפחה שמצפה שהוא יהיה הכי הכי
פשוט להתחתן עם הבא שיגיע, פשוט להיות מה שהוא מחפש
להתאים את עצמי.
המטרה מקדשת את האמצעים?
[ס"פ]
מוזמנים להגיב,
להעיר, לתקוף, לחזק, להתבדח, אחר
התגובות כאן תמיד מועילות לי














