פורום הורות (עמוד 105)

שנית, צריך לבדוק למה הוא כזה עצבני- מרגיש טוב, ישן מספיק, יש לו משחקים, הייתם בחוץ?
ולא חייבים למלא כל דרישה שלו. אם לא הצלחת להסיח את הדעת ודרישה לא הגיונית אין מה לעשות, לפעמים בוכים

כי כשזה מציאותי זה לא באמת מרגיש ככה, האהבה מחפה על הכל

יש לך תקווה הבוס יהפך להיות נחמד יותר...

אם הוא גדול יותר- קודם כל תפטר אותו מתפקיד הבוס, ויפה שעה אחת קודם... זה רק ילך ויחמיר...

קודם כל- למה הוא הבוס? מאיפה הגיע הדימוי?
שנית, הילד מעצבן. כל מה שאתה עושה לא טוב לא. אולי אתה לא נותן לו את מה שהוא רוצה? אולי הוא רוצה שתירגע. שתחבק אותו ותרגיע אותו שהכל בסדר ואתה אוהב אותו הכי בעולם. אפילו אם זו תהיה הצגה בהתחלה, כי ממה שכתבת נראה שזה לא לגמרי כך.
הוא לא מדבר ברור, נכון. והוא גם לא יודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא תינוק שהופך לילד ועדיין לא לגמרי פיתח את היכולות והכוונות שאתה מסגל לו. הוא לא מתכוון לעצבן, לא כיף לו לבכות. הוא תינוק ועדיין עם צרכים של תינוק, הוא חסר אונים. אתה בעצם הבוס שלו, אבל אתה חושב שהוא שלך, אז הוא נהיה מבולבל...
והבית מבולגן ואתה עייף וזה מטריד אותך מאוד, אז תנסה בכל הכוח לשים את זה בצד כרגע. זה פחות חשוב. שב על הספה או על הרצפה, שים אותו לידך. תחבק. תגיד שאתה אוהב. הקטן מתעורר והוא מרגעש שלוקחים לו את המקום, הוא פוחד שכבר לא יאהבו אותו והוא חסר אונים ובגלל זה זה מפחיד כל כך. אז תחבק אותו ותתמלל את הפחד שלו, את הפחדים כולם. כי הוא לא יודע לדבר כמו שצריך עדיין. הוא צריך אותך שתדבר בשבילו. הבקבוק פחות חשוב לו כרגע.
קשה, אני יודעת. בהצלחה.

הוא לא הבוס. אתה הבוס.
אתה מנהל אותו ואת המשרד.
אתה מחליט לאיזה קריזות אתה נענה ולאיזה לא.

וזה נכון, אתה אוהב אותו מאד, אבל זה לא אומר שאוטומטית אתה מספק כל רצון שלו.

תקבע אתה את הכללים. תהיה הבוס.
והם ילכו אחריך.

ואם מסתכלים בחיבה, בתור ילד, ועל כל התהליך גם בחיוך - אז זה לגמרי לא כמו "בוס מעצבן"...

[אע"פ שבתור פריקת תסכול - אפשר להבין הרגשות כאלה מידי פעם..]

אחד בן שנתיים והשני תינוק?
שני דברים:
מבחינת הילד זה שלב שהוא מתרגל את הרצון
"אני רוצה" את הבקבוק הזה ולא את הבקבוק הזה
ולא את זה וכן את זה
הוא לא באמת רוצה
הוא רוצה לרצות
וזה שלב כזה. די חשוב בהתפתחות שלהם
כשאת יכולה תתני וכשאת לא יכולה-
תסיחי את דעתו
תשירי שיר
תציעי לו לקפוץ איתך החוצה כי עכשיו צריך ללכת לגן
"אבל אני רוצה את הבקבוק"
"אבל בוא מהר שמעתי את כל הציפורים עכשיו מצייצות בשמיים בוא נרוץ לראות"
או כל דבר אחר
אל תתפרקי ממנו , תשמחי את עצמך

דבר שני לגבי ה"משרד"
אי אפשר לעבוד במשרד ג'יפה
הווי אומר, שבי עם בעלך ותנסו לחשוב איך לעזור שיהיה לך מרחב עבודה נגיש ונקי במידה סבירה
אולי לאפס ביחד בערב כשהם נרדמים?
להביא נערה שתצא איתם שעה ותוכלי להשליט מעט סדר?

בהצלחה!!

נראה לי שאם את מודאגת תנסו להכנס בשר"פ צהר יותריש בהדסה גם תור למומחים ב100 שח שזה מחיר יחסית בסדר
לסוג של שר"פ...
(פשוט גם תור לאם אר איי וסיטי לוקח זמן..)

אופציות נוספות:
לבקש להיות בהמתנה
להתקשר בהיסטריה לקביעת תורים ולהגיד שזה דחוף ויארגנו לך תור מיידי
להוציא הפניה למיון ולהגיע לשם ואז בע"ה יראה אותה נוירולוג
אפשר גם להפתח למקומות ולסוע לתור פנוי במקומות רחוקים/תקועים אם יש בזמן הקרוב...

בשורות טובות בע"ה!!!

ובסוף התברר לי שאני סובל מהתייבשות.

מסתמא שבדקתם את זה אבל אם לא, תנסו! להרבות בנוזלים, שתי כוסות מים על הבוקר

גם היום (20 שנה אחרי) אם אני לא מרבה בנוזלים, אני מתייבש מאוד מהר ומיד מקבל כאבי ראש חזקים...

אם לא יועיל, לא יזיק

ואני משתגעת מדאגה.
הכאב ראש של ההתיבשות זה בכל אזור המצח? מעל העיניים? לפעמים היא בוכה מכאבי ראש ואקמול לא ממש עוזר. ככה היה אצלך?

שום אקמול לא עזר.

הצילה את הבת שלי מסבל מתמשך

וברוך ה הכל בסדר גמור.
כנראה שזה כמו ש@אודיה. ו@אות והדראמרו זה כנראה חוסר שתיה והתחלתי להזכיר לילדה לשתות כל הזמן אז תודה שהסבתם את תשומת ליבי.

חטיפים אם יורשה לי - לתת לה לשתות מבקבוק, קל יותר לעקוב אחרי כמות השתייה.
אם יש לה בעיה עם לשתות מים דווקא אז עדיף לשתות מיץ מתרכיז ממיץ רגיל.
ולהכניס ללוז שתיה קבועה- השקמים בבוקר, כשיוצאים מהבית, כשחוזרים, לפני שנכנסים למקלחת. כל מיני כאלה.
לי עזר בשלב מסויים לתלות שלט על המקרר שכתוב בו לשתות. 🙊
בהצלחה!!

באמת הצמדתי לה בקבוק.ומשתדלת להזכיר לכולם לשתות כל פעם שאני נזכרת.

גזרו לי את השיער והכאב נעלם

הומאופתי ייתן מענה לרגשי ויפסיק לגמרי את כאבי הראש הנובעים מממנו.

אם זה המקור, תוכלו לוותר על הבדיקות הלא פשוטות כמו סקירות סיטי או MRI.

אבל מן הסתם יש בקופת חולים אפשרות לטיפול הומאופתי ותחומים נוספים אלטרנטיביים.

אני יודעת בוודאות שלפני שנים היתה אפשרות כזאת בבאר שבע (איפשהו קרוב לתחנה המרכזית, על ציר שד' רגר).

תבררי איתם.

 

אם יש לך אפשרות להצפין עוד, אני מכירה דרום, אבל יותר צפונה. אפשר לשאול אותי במסר אישי אם צריך. 

פנינו לנוירולוג פרטי דרך הקופה זה יוצא 150 שקל.וקבעו לי תור לבעוד שבוע.

אצלנו היו תלונות.
הרופא אמר להתחיל יומן כאב. לפי שעות היום. לנסות למצוא חוקיות כי אחרת מאוד קשה לאבחן.
איכשהו מסתבר שמאוד כואב בשיעורים פחות אהובים ובהפסקות לפעמים רועש מדי ולפעמים לא כואב.
ובבית לא כואב...
בקיצור. אחרי הסתגלות מחודשת ללימודים הבעיות חלפו ככל הנראה.

נראה לי ששווה בדיקה. בטח גם יכול לעזור מול הנוירולוג אם תגיעו למשהו קודם

כאבי ראש בלתי מוסברים במשך תקופה ארוכה, היא ממש סבלה.
בסוף זה התברר כרגישות לגלוטן. אז זו גם אפשרות לבדיקה...

עד שאמא שלי נתקלה בכתבה על התופעות של רגישות לגלוטן, וכשהיא ראתה שאחד הדברים הוא כאבי ראש נדלקו לה אל הנורות האדומות

גורם לכאבי ראש לא מוסברים וחזקים
לגבי mri זאת בדיקה עם כמות קרינה עצומה.. תגגללי לכמה צילומי רנטגן שווה צילום mr אחד, פשוט לא זוכרת מספר מדויק ולא רוצה להטעות

המיוחד בmri שהוא שונה מצילומי רנטגן והוא ללא קרינה מיננת.. ולכן עושים אותה אפילו לנשים בהריון.. זכרתי שכך הסבירו לי ובעקבות דבריך בדקתי בגוגל וכך גם כתוב..

CT היא הבדיקה עם הכי הרבה קרינה מייננת.

MRI זו בדירה המבוססת על שדות מגנטיים והיא פחות בעייתית.

אפשר ע"י פניה ל"יעוץ רופא מומחה". 

 

יש לקופ"ח רשימה של כאלה. לפי רמת הביטוח שלכם, אתם זכאים למס' פעמים בשנה. כאן מספיק פעם אחת.

 

תבחרו מישהו טוב (זה כולל ראשי מחלקות וכד'), תור מיידי. משלמים השתתפות, אבל אם אפשרי, זה שווה את ההמתנה.

 

נוירולוגים ילדים, זה סיפור אם צריך להמתין תור רגיל.

ואם אין ביטוח מושלם או זהב או פלטיניום וכו'
אפשר להתקשר למורד אחיות
לתאר מהלב את עוצמת הכאב והקושי בדיכוך שלו
את המיקום של הכאב (חשוב!)
אם מורד אחיות מתרשם שיש חשש לסכנה
הוא שולח טופס 17 למיון, תוקף ל4 שעות.
ואז הבירור מיידי.
אזל זה לא תחליף לנוירולוג ילדים !!!! זה הבירור ההדמייתי.
אם המוקד לא מתרשם אז זה קצת מקל על הלחץ והפחד עד לתור הכי מוקדם שהשגתם.

הנ"ל נכון לכל מצב שיש בו סכנה לחיים או מחלה רצינית

כאבי ראש ובטן.
רופא ילדים נתן לי הפניה לסיטי ולכל הבדיקות.
יום שלישי בעזרת השם יש לה סיטי
וקיבלתי את התור בהדסה עין כרם תוך שבוע.
הפנה אותי גם לבדיקת לחץ בעינים.
(לא בדיקת ראיה)
זה מלחיץ כמה אפשר לתת נורופן ?

בישלו על כירה חשמלית ניידת בחדר אחר, הכי בסיסי שאפשר.
סנדוויצ'ים
אוכל קנוי
פירות, ירקות
ו... לפעמים גם רעבים
טוב טוב לא אכניס את משקעי הילדות שלי לפה

משאירה במרפסת שירות טוסטר חמץ ואיתו מכינים המון טוסטים ושניצל תירס. אולים רק במרפסת או יורדים עם האוכל לגינה.

קונה קורנפלקסים כשלפ שאפילו שהם קטניות הם לא חמץ וכנל פריכיות אורז לנשנוש. ואז גם אם אוכלים בתטך הבית אני לא בלחץ מזה

המון פירות ומעדני חלב שיהיה משהו בין הארוחות.

במקרר משאירה בתוך ניילון את מה שעוד חמץ ומקפידה שרק אני פותחת את הניילון.
כנל במקפיא את החמץ והלחם או שולחת כל יום למכולת לקנות את הלחם של אותו יום


ברגע שהכיריים הכשרות כבר עובדות אפשר גם להכין תפוחי אדמה ביצים חביתות וכו... רק להקפיד להעביר לכלי חד פעמי לפני שמגישים להם..

וכשהתנור כשלפ אפשר לתקוע בפנים עוף עם תפוחי אדמה או אפילו ציפס מוכן ויש ארוחה בשרית בלי עבודה...

והכי גרוע מזמינים פלאפל או פיצה באופן חד פעמי..

בהצלחה!

פריכיות אורז עם אבוקדו, קוטג, שוקולד, טונה, פסטרמה

קורנפלקס

ביצים

תפוחי אדמה, צ'יפס בתנור

אורז+ מנת בשר/ עוף

 

(גם אם בפסח אתם לא אוכלים קטניות מסוימות, זה לא אומר שזה חמץ לכן אפשר לבשל על הגז)

 

אוכלים לחם ופיתות וכד' עם ממרחים...
וגם אפשר לאכול אוכל כשר לפסח. אפשר לבשל עוף, דגים, תפו"א וכו' ולאכול גם לפני פסח. לחתוך סלט במטבח כשר לפסח, וכד'

שאוכל לילדים זה עוד איכשהוא מסתדר.
אבל אוכל לבעל זה כבר יותר מסובך. כמה הוא יכול לאכול פיתה עם חומוס או פסטה.

בעל מבין את התקופה
ואם ממש קשה לו
שיקפוץ לאיזה מסעדת בשרים בסביבה

אני כבר שבוע אוכל שאריות של פסטות שניצל תירס ושאר חמצים
אהה ואני בעל

שנה שעברה עשינו ברית יצחק אחרי בדיקת חמץ עם על האש והכל, וברית על הבוקר לפני שריפת חמץ.
וואלה כולם היו מבסוטים...לא הסתובבו מורעבים ביממה ההפוכה שלפני החג...כווווולם הגיעו לברית...

לק"י

או שהיא אוכלת את כל שאריות החמץ בנקיונות?

ממני, אשה רעבה..
והמטבח שלנו לא כשר לפסח.

לק"י

ועד אז לסיים דברים אחרים במטבח.

אני בד"כ משאירה את המיקרו בפינה בסלון או במרפסת ומחממים בו דברים שכבר הוכנו מראש (למשל מרק כתום)

או מחממת דברים שהקפאתי מראש בתבנית חד"פ על פלטה (גם בסלון\מרפסת)
או מכינים דברים בטוסטר סנדויצים (טוסט\שניצל תירס)

או קונים פיצה\פלאפל

ואם קרה נס וכל המטבח כשר לפסח אז אפשר לבשל בסירי פסח ולאכול בחד"פ. (עוד לא ממש קרה לנו...)
 

ואת החמץ אוכלים בחוץ(מחוץ לבית או קונים אוכל..)

אוכלים בתוך פיתה בחוץ
בבית אוכלים מבושל מה שלא חמץ
(חביתה, ירקות, גבינה, תפו"א, קטניות)
לגדולים הייתי מאפשרת לאכול נורמלי דברים שלא פוררים.
את מכשירה הכל קודם כדי לבשל לחג?

חומוס, פסטרמה, גבינות, סלטים, טונה, תירס וכו'
הכל כשל"פ

ואוכלים בתאבון
ככה גם אם נופל, מתלכלך וכו' זה לא נורא
אפשר לעשות גם אורז, זה מאוד משביע וכשל"פ

את הארונות אין בעיה לעשות לפני בהדרגה
קודם למעלה
אחכ למטה
מוציאים מס מועט של כלים או חדפ
את המקרר והמקפיא אפשר גם שבועיים מראש.
שמים נייר כסף
מצמצמים מצרכים
ביום האחרון זורקים ומעבירים שוב ניגוב על המדפים והידיות
משאירים את הגז לשבוע האחרון וכך אפשר להמשיך לבשל

גם אצלנו וגם אצל ההורים שלי וסבא וסבתא שלי- אוכלים אוכל של פסח.יום אחד יוצאים לפיצה/... לארוחת צהריים (או אוכלים מקופסאות שימורים בחד פעמי) ואחר כך אוכלים אוכל כשר לפסח...

ואוכלים את זה בחוץ בכלים חד"פ עם פיתות.

תפוחי אדמה שלמים בתנור. אין הכנה, כשר לפסח . היינו יושבים בחוץ, אוכלים תפוחי אדמה/מועכים לפירה עם גבינות וירקות

אם יש חוסר צאו לפלאפל או פיצה..
אפשר לבשל אורז, זה לא חמץ וגם דג ובשר לא.
ובעצם רוב המאכלים...

בשרי, תפוא, מרק, פאנקייקים מקמח תפוא, סלט, ואוכלים בחוץ פיתה עם משהו בבוקר/ערב

את מכירה אותה הכי טוב
תגובה שטובה לילדה של השכנים לא בהכרח נכונה לבת שלך.
תחשבי- האם התעלמות ממנה ומתן תשומת לב לילד הנפגע הם תגובות יעילות? משיגות את המטרה בטוב?
האם הרחקה חוזרת היא טובה? יעילה?
האם יש עוד אפשרויות שאת יכולה לנסות?
אולי דוקא יעזור שתרחיקי אותה מהילד המורבץ אבל תושיבי אותה עלייך, קרוב קרוב, ואז תגידי לה ''לא'.
אולי יעזור שתלמדי אותה ''לפצות''- ללטף, להביא משחק, לתת משהו לילד השני.
אולי עוד כל מיני דברים...
אין תשובה אחת נכונה, והיא הילדה שלך כך שאת יודעת הכי טוב.
בהצלחה...

קודם לומר לה: אסור להרביץ, זה לא נעים ואחר כך ללמד אותה מה כן לעשות:

למשל: את רוצה שישחק איתך? אז בואי נבקש..

 

בדר"כ זה דרך לבקש תשומת לב. 

מה הסיטואציות שבהן היא מרביצה?

 

ראיתי בהודעות קודמות שלך שילדת לא מזמן, אז קודם כל מזל טוב וחוץ מזה זו התנהגות אופינית מאד. היא לא בדיוק יודעת להסביר לך מה היא מרגישה אבל ההתנהגות שלה מבטאת את זה.

 

עצה טובה ששמעתי בעניין הקנאה - לדבר אל התינוק ולספר לו על אחותו הגדולה. בשבילו זה לא כל כך משנה מה תגידי לו - פוצי מוצי או סיפורים עליה ולה זה יעשה מאד טוב. לספר לו איזה אחות גדולה וחכמה ומתוקה יש לו שיודעת לעשות את זה ואת זה ויודעת לדבר וללכת ו.. ו.. ו.. 

ובהתחשב בגיל שלה ובעובדה שנולד'ה לה אח/ות לא מזמן אני באופן אישי לא הייתי כל כך מתמקדת בלחנך אותה לא להרביץ אלא במתן מענה לצורך שעומד מאחורי זה - תביני שהיא בעצם מדברת אליך בשפה שאת צריכה לתרגם. היא מרביצה אבל היא בעצם אומרת "אמא, לא טוב לי" - תנסי לתרגם אותה ולענות למה שהיא באמת אומרת, לא למה שנראה כלפי חוץ שהיא אומרת

 

בכללי - לתת לה הרבה חום ואהבה, חיבוקים ונשיקות, המון מילים טובות. ולהשתדל להמנע עד כמה שאפשר מלהכנס איתה לעימותים "ראש בראש" (זה פחות או יותר הגיל "גיל שנתיים הנורא")

 

(באותו רגע שהיא מרביצה את יכולה לומר לה יפה - אסור להרביץ או אם היא ניסתה להשיג משהו אז לומר על דרך החיוב - אנחנו מבקשים יפה, לא מרביצים. אבל גם אז להרים אותה על הידים ולחבק.)

 

 

חשוב לנסות להבחין מה ה"מניע" להרבצה..
מתי בדכ זה קורה? יש איזה טריגר שגורם לה לזה?

אצלי בגן אני רואה כמה מצבים שונים, ולפעמים התגובה תהיה בהתאם לילד ולסיבה שמביאה אותו להרביץ:

א. ילד שזו דרכו לפרוק תסכול- בעיקר ילדים שעדיין לא מצליחים לבטא את עצמם מילולית.
כמובן ארחיק מהילד הנפגע, אבל פחות מקדישה בלחנך שאסור, כי הוא יודע את זה לרוב, מתמקדת בהלראות ש"ראיתי" אותו,- לפעמים יעזור לשאול בשאלות ממוקדות מה הוא צריך כרגע, אבל תלוי בילד וביכולת ההבנה וההתבטאות שלו.
( הייתה לי למשל ילדה שבאה מבית תלת לשוני, והתקשתה להביע את עצמה. קבוע הייתה עושה בלגנים כשרצתה מוצץ, ולא הבנו מה קורה לה פתאום. ורק אחרי כמה חודשים כשהצלחנו לדובב קצת נפתרה התעלומה)
במידת האפשר לענות על הצורך שלו, ולנטרל את גורם התיסכול.

ב. ילד שבוחר בהרבצה כדרך קלה לתשומת לב- בעיקר ארחיק בלי הרבה דיבור, ואנסה לתת לו איזה תפקיד צמוד אליי, תוך עידוד ומחמאות, שילמד ששווה יותר בדרך החיוב.
( במובן הזה מקסימה העיצה שנתנו לך לספר לתינוק דברים טובים עליה, אם המניע הוא קבלת תשומת לב)

ג. אני למדתי מהנסיון שבגילאים שבין שנה וחצי לשנתיים+ , הרבה פעמים מדובר פשוט בנסיון ליצור קשר ואינטרקציה.
הם רק לומדים להכיר את עצמם ואת הסביבה, ולא ככ מודעים לכח הפיזי שלהם ואיך הוא משפיע על אחרים..
לא תמיד הם מבינים בכלל שהכאיבו..
אז להגיד יותר- זה לא נעים, תיראי איך הוא בוכה, זה לא כיף לנו שמרביצים..
ולתת תחלופות נעימות יותר- לעשות טובה, להניח יד בעדינות, לתת שהתינוק יחזיק לה את האצבע וכו.

כל המקרים שכתבת אני רואה אותם בעצם בבת שלי
בזמנים שונים. הסתכלות כ"כ נכונה.
לצערי לפעמים אני כבר ממש מתוסכלת ואני מרימה את הקול עליה. ואחכ זה ממש עצוב לי. כי היא באמת קטנה מאד. וזקוקה להרבה רוך.
רק שזה קשה. לשמור על רוך מול תוקפנות.
אבל זה כנראה חלק מהדרישות של להיות הורה.
כיף להתייעץ כאן.
ותודה רבה לכל מי שהגיבה ונתנה לי כיווני חשיבה.

אני ממש שומרת אותו בזיכרון לימים שאצטרך....

לפעמים גם ההרמת קול היא חלק מהחינוך.
ולפעמים, מה לעשות, הם פשוט מוציאים אות ו מדעתנו...
וזה נכון מה שכתבת שלפעמים שלושת המצבים גם יחד יכולים להופיע באותו הילד, אני בהחלט רואה זאת גם בגן.
מקווה שבעז"ה המצב ילך וישתפר..

תזכרי שזה שלב, וזה עובר.
אל תתני לה להרביץ כמובן, אלא אם את רואה שהילד השני מסוגל להתמודד איתה. גם אז, תשגיחי שהמצב לא יחמיר.
לא להכנס לסרטים, להגיב בלי כעס, היא לא מרביצה בכוונה אלא בחוסר שליטה. אם היא רוצה תשומת לב, תני לה, אבל שלא תקשר בין המכות לתשומת הלב אלא פשוט יותר תשומת לב בכללי ולמעשים טובים שלה.
אני הרבה פעמים פשוט הרחקתי או כיוונתי למשחק אחר.

בתור מישהו שקשור לכמה מטפלות אני יודע כמה זה חשוב להן התודות והמחמאות (וגם מעלה את הביטחון העצמי)

אני משתדלת כל הזמן להדגיש כמה אני מרוצה מהן, וכמה טוב לילדים.

תודה ששיתפת

אבל גם לנו בסה"כ יצא להתקל המטפלות טובות וטובות+++.

לדעתי, חלק מהיחס אליהן ככאלה נובע מכך שמעון פשוט לא פתרון אידיאלי, בלשון המעטה.
כך שגם המטפלות המקסימות והמנוסות ביותר לא יתנו "תוצאות טובות".

שמלות יפות, עד 60 ש''ח

מכונת תפירה צעצוע על סוללות ולהפתעתנו היא ממש חזקה.

תיקנו בעזרתה חולצה שלי.

הבעיה היחידה היא שהרווח בין החלק שמורידים על הבד כדי להחזיק אותו לבין גוף המכונה הוא צר יחסית. זה אומר שבדים דקים אפשר לקפל ולהכניס ברווח הזה, אבל נגיד בד חורפי יכול להיות שאי אפשר להניס שתי שכבות שלו כדי לתפור מכפלת.

מתלבטת עדיין אם לקנות...

כי אם יהיה לי בד קצת עבה יש מצב שלא יצליח..

חושבים שתתאים לחייל? לתפירת דרגות למדים ותיקונים קטנים? ראיתי שרשמתן שמתאים בעיקר לבדים דקים, והאמת שהמדים די עבים...😔
בכללי כמה עולה דבר כזה?

עלות יכולה להיות עד 150-200 ש"ח - אבל לא יודעת, זו היתה מתנה.

 

אפשר לנסות בלוח יד 2 או באתר אגורה למצוא משומש במצב טוב מאוד.

לנו יש את זה לאחד הילדים הרבה שנים. זה קצת מפריע לשמיעה אז עשינו הרבה בדיקות שמיעה במהלך השנים...
זה התחיל בדלקות אזניים מוגלתיות שחזרו שוב ושוב ושוב, ולא התאחה בחזרה.
הרופאה אמרה לנו שאם זה לא נסגר לבד, בגיל 10-12 עושים ניתוח לסגור את זה (בערך כמו ניתוח כפתורים רק הפוך...)
עוד לא עשינו את הניתוח אבל נצטרך לעשות.
הרופא אאג נותן לזה הפניה.

ד"ר אברהם בן יעקב. רופא מעולה וחביב מאוד - הסביר לנו הכול לפרטי פרטים.

(הלכנו אליו אחרי שני ניתוחי כפתורים שלא הועילו לגמרי - גם היה חור קטן בעור התוף, וגם התגלתה בעיה עצבית באחת האוזניים).

הרבה הצלחה ובריאות!

את צריכה להזמין משם בכמויות ואי אפשר להזמין יחידה אחת


בקישור שהבאת- צריך להזמין 500 יחידות

נסי לחפש בעלי אקספרס את המוצר- שם קונים לאנשים פרטיים.

אני ינסה לחפש בעלי אקספרס..

בארץ בית בובות עולה ממש יקר 

מקווה למצוא יותר זול..

הנה כמה מעלי אקספרס
הם בהרכבה עצמית ונראים די קטנים (מיניאטורי לפי התיאור)

צעצוע עץ דגם בית בובות בית בובות מיניאטורי DIY רהיטים Casa De Boneca בתי בובות צעצועי מתנת יום הולדת יער פעמים Z007
Doll House DIY Miniature Dollhouse Model Wooden Toy Furnitures Casa De Boneca Dolls Houses Toys Birthday Gift Forest Times Z007-in Doll Houses from Toys & Hobbies on Aliexpress.com | Alibaba Group to Clipboard

צעצועי ריהוט בית בובות מעץ מיניאטורי Diy ערכות מלאכת עבודת יד ערכת מודל בית בובות מיניאטורות A032 צעצועים ומתנות לילדים
Diy Miniature Wooden Doll House Furniture Kits Toys Handmade Craft Miniature Model Kit DollHouse Toys Gift For Children A032-in Doll Houses from Toys & Hobbies on Aliexpress.com | Alibaba Group to Clipboard

לבית בובות בקומות מעץ זה 600, 700 בכיף..

 

תודה רבה לך על הקישורים!! הם פשוט קצת קטנים..חיפשתי משהו עם

כמה חדרים..

 

ופחות אהבתי את הבתי בובות המתקפלים מפלסטיק..

החלטנו להכין בבית בית בובות..

 

בסוף קנינו היום דיקט עם ציפוי בנגריה, והוא חתך לנו לפי מידות

יצא סה"כ 150 ש"ח..ובית בובות ענק...

 

קניתי היום טפט..

 

נשאר לנו רק לחפש מדבקות לבית בובות...

ראיתי שיש ממש מדבקות עם תמונות של חדרים, סלון, אמבטיה וכו...

 

 

בתור ילדה היה לנו כזה שאבא שלי בנה.
יש חנויות שבהן אפשר למצוא ריהוט מקסים לבתי בובות- מטבחים, מיטות, שטיחים וכו'.
ואם את סורגת- את יכולה לסרוג שמיכות ושטיחים...

Mini Wooden Simulation Dollhouse Furniture Set Kids Children Educational Toy Room Bedroom Pretend Play Dolls Toy Kids Xmas Gift
Mini Wooden Simulation Dollhouse Furniture Set Kids Children Educational Toy Room Bedroom Pretend Play Dolls Toy Kids Xmas Gift-in Furniture Toys from Toys & Hobbies on Aliexpress.com | Alibaba Group to Clipboard
(from AliExpress Android)

Simulation Miniature Wooden Furniture Toys DollHouse Wood Furniture Set Dolls Baby Room For Kids Play Toy Furniture For Dolls
Simulation Miniature Wooden Furniture Toys DollHouse Wood Furniture Set Dolls Baby Room For Kids Play Toy Furniture For Dolls-in Furniture Toys from Toys & Hobbies on Aliexpress.com | Alibaba Group to Clipboard
(from AliExpress Android)

זה ממש חמוד ולא יקר בכלל..

 

איך עשית את כל זה??

האמת שאפשר גם לעשות את זה מכוורת או ארונית עם מדפים..

פשוט היינו צריכים את זה בסמיכות ליומולדת אז העדפנו לא לבזבז זמן

על חיפושים יד 2 והלכנו כבר לנגר...

 

 

נראה לי ממש כייפי ועושה חשק לשחק!
אשרייך!

אני מוכנה לנסות. יש לי ילדה בת שנתיים וחצי

1. אופי- ילדה אנרגטית מאוד, עקשנית, דברנית וחכמה.

2. המטפלת תגדיר אותה בתור ילדה נוחה, שקטה יותר עם נטיה להרביץ לחברים

3. במפגש עם אדם זר- זה מאוד תלוי מי האדם הזר והאם הוא גם זר לנו, ההורים. בגדול- אין סיבה שתדבר איתו יותר מדי. רוב הסיכויים שתשב בשקט עד שילך ותבחן אותו היטב היטב. 

טוב, היא מתוקה להפליא לדעת כולם...וגם מצחיקה

אם את צריכה מגוון של אנשים שיענו - אז כדאי לך לעשות שאלון גוגל. הרבה אנשים לא ישושו לענות על שאלות אישיות כאלה על גבי פורום פתוח...

בהצלחה!

אין צורך במלא אנשים שיענו אבל תודה בכל אופן

עצתי הכללית כאמא וגם כבייביסיטר לשעבר
להרים צלצול לאמא ולשאול אם ומה לעשות.

לשים אטמי אוזניים (אמיתיים או דמיוניים, הכוונה לא להתייחס לצרחות כאילו את לא שומעת) לבדוק שלא צריך להחליף/רעבה/קר לה ולחבק וללטף כמה שאפשר ולומר שששששש.... בנחת.
חשוב לשאול את אמא שלה אולי היא מחפשת בובה שתעזור לה להרדם או משהו אחר.
יכול להיות שהיא צריכה קצת זמן להתרגל אלייך הייתי ממליצה להפגש איתה פעם במצב שהיא ערה יחד עם האמא ולשחק איתה, שאת תהיי דמות מוכרת עבורה.

זה לא בסדר שהם יתנו לבת שלך משהו שאת לא מרשה. זה לא בסדר שברגע שהם באים את כבר לא מחליטה ולפעמים אפילו ירביצו לך. 

מצד שני היא עדיין חצי תינוקת אבל מצד שני כדאי לכם לדבר ולמצוא דרכי פינוק שגם את מרשה ולנסות להציב גבולות

לי נשמע שהקושי העיקרי כאן זה ההתנהגות של ההורים שלך, הם כאילו מגבים את זה. נראה שהם נהנים מזה. 

לא כל כך יודעת מה לייעץ לך. מצד אחד מבחינת כיבוד הורים זה לא פשוט לבוא ולהתעמת עם ההורים שלך אבל מצד שני יכול להיות ששיחה פתוחה ומכבדת כן יכולה לעזור.

 

לדעתי הכי טוב בשבילך זה להעצים את עצמך. לא להפגע. לזכור שאת אמא שלה ושום דבר לא יכול לקחת לך את המקום הזה. אמא זו אמא. נקודה. ואין לך שום תחליף. אם תצליחי להרגע, לקחת את זה בפרופורציות, לשחרר. זה כבר לא יביא אותך לכזאת פגיעה.

אולי תשקלי גם קצת לצמצם את המפגשים איתם. 

בעז"ה במשך הזמן אני מאמינה שזה יצטמצם.

בת בכורה, נכדה ראשונה להוריי, מטורפת על אבא שלי.. מרחיקה את כולנו ממנה ונצמדת אליו עד שאנחנו הולכים הביתה. טבעי לי לגמרי, הוא מפנק אותה, מרים אותה על הידיים (אני כבר מזמן לא מרימה אותה, הריונות וזה)
אני משועשעת מזה, כיף לי לראות את האהבה שלה כלפיו, ומנצלת את הזמן הזה לעשות דברים או לנוח. כמובן שיש להציב גבולות, אתם ההורים שלה והמילה האחרונה היא שלכם ולא של הסבא או הסבתא. לא חושבת שיש לך ממה להיפגע, אמא זו אמא ואין לה תחליף, גם אחרי כל הסצנות שהיא עושה לנו בסופו של יום היא חוזרת לבית והורים אוהבים.

כנראה שיש ילדים שמתנהגים כך בחברת סבא וסבתא שהם אוהבים ממש.
אז יש בזה משהו מרגיע.
מבחינת הורייך:
לדעתי, גם אם הם נותנים משהו שאת לא הרשית לה, אפשר להתייחס לזה באופן סלחני-סבא וסבתא מאד אוהבים לפנק ולהם קשה יותר לשים גבולות.
ויש כאן בעיניי רווח גדול בחינוך: כשהילדה רואה שאתם מכבדים את הוריכם ולא מעירים להם, היא לומדת המון על כיבוד הורים.
אז יש בזה גם צד טוב.
בכל אופן, נסי לא להתרגש מהתנהגותה של ביתך.
ברור שאת אמא הכי אוהבים בעולם, גם אם באופן זמני נראה שהיא מעדיפה את סבתא.

זה הכיף והנחת של הסבא והסבתא לפנק את הנכדים, אני נהנית לראות את הנחת שיש להם מהנתינה לנכדים וגם לילדים זה כיף שסבא וסבתא מפנקים, ולכן מראש אני די מאפשרת חופשיות אצל סבא וסבתא אלא אם כן זה קו אדום ואין הרבה כאלה (זה בעיקר בעניין המסכים, טלוויזיה וכד'. ממתקים אין לי בעיה שיתנו לה כל עוד היא אכלה טוב ומזין לפני כן).

ומצטרפת לנאמר שאין לך מה להתרגש, היא עדיין חצי תינוקת. ואצלי לפעמים כשזה קורה אני אפילו נהנית ומנצלת את זה למנוחה...ואני פשוט יודעת שכשאני איתה ללא סבא/סבתא בסביבה ההתנהגות אחרת...

לק"י

לגבי זה שהם עוברים על מה שאמרתם- הייתי מדברת איתם, ואולי מראש מאפשרת יותר כשאתם שם.

להורים שלנו יש המון נכדים ב"ה ולמרות שהם אוהבים את כולם אין קשר כזה קרוב איתם ולי זה ממש חבל. כי קשר לסבא וסבתא זה משהו מיוחד. שצריך לשמור עליו.
כשהייתי ילדה והיינו באים לשבת לסבא וסבתא הייתי מרגישה בחצי גן עדן. כל כך אהבנו אותם והם אותנו. מן אהבה כזאת שלא תלויה בדבר ושלא מופרעת ממריבות על מה עשינו בסדר או לא. וכך צריך להיות.
אבל הם מעולם לא הרשו לנו לעשות דברים שההורים לא הרשו. זה היה ברור.
לדעתי צריך לשמוח ולחזק את הקשר הבין דורי הזה אבל לדבר עם ההורים שלך שלא יפרו את דבריכם. ושישאלו אתכם על דברים שאולי יש איתם בעיה. מצד שני אפשר גם להעלים עין מידי פעם. הילדה תדע שבבית עושים ככה ואצל סבתא מותר גם אחרת...

עוקפים אותי בסופר - הולכת משם מבואסת. לא נכנסת להתנצחויות עם בריונים.

כשאני מקטרת אחכ לבעלי הוא אומר לי - בשורה התחתונה החיים שלך יותר טובים משל ההוא שעוקף. והוא צודק.

זו בחירה לגיטימית.

אני לא חושבת שצריך ללמד אותו להיות אסרטיבי, אם הוא לא נוטה לזה מעצמו. זכותו להחליט שנוח לו יותר לוותר. זה ממש בסדר.

אבל כן ללמד אותו שהוא יכול לפנות למבוגר לעזרה כשזה גדול עליו. שירגיש מוגן. זה חשוב מאד בעיני.

לפעמים אם מתאמצים ללמד ילד להיות אסרטיבי, זה יוצא 'קרח מכאן ומכאן' - גם הרביצו וכאב לי ואני מסכן, וגם אני כנראה לא בסדר כי הייתי אמור להיות אסרטיבי.

לכן אני אומרת - אסרטיביות זה טוב למי שמגיע לזה מעצמו. כלימוד מבחוץ זה יכול סתם להתפקשש וחבל. להפך. תנו לו להבין שאתם אוהבים ומקבלים אותו בדיוק כמו שהוא. זה ברור מאליו כמובן, אבל שלא בטעות יבין את התגובות שלכם לא נכון. לפעמים אני רואה אימהות אומרות לילדים שלהם - אבל למה לא הרבצת בחזרה? אני חושבת - איזה מסכן הילד, גם חטף מכות וגם ננזף...

הוא בוכה..
הוא מתוסכל.

גם אני אחת כזו שאתפשר ואלך, ולא אכנס להתנצחויות. אבל חוששת שהוא יהפוך לילד לפלף כזה..

סיפרתי פעם למנהלת בית ספר והיא פתרה לי את הבעיה

תהיי מבסוטה או מבואסת? אני מניחה שמבואסת. ועדיין מעדיפה לא להכנס להתנצחויות. רק לבוא למישהו אוהב שינחם אותך... לא ככה? ככה אצלי. מן הסתם גם הילד - בוכה, מתוסכל, והיה רוצה לקבל ממך נחמה.

כמובן שהכי טוב שלא ירביצו לו ושלא יהיה עצוב מלכתחילה, אבל בזה השליטה שלנו מוגבלת...

 

והילדים הלפלפים שאני מכירה הם מתוקים נורא... אני בעד לקבל אותו ככה ולהראות לו את זה.

(כמובן שאין לי כלום נגד ילדים אסרטיבים. גם הם חמודים ומתוקים.)

וואי.. בהצלחה! גם לנו היו תקופות כאלה בגיל הזה. זה פשוט סיוטטטט

ניסיתם לתת נורופן בשביל לראות אם זה עוזר לו לישון יותר טוב?

אני הייתי מנסה גם בלי חום לילה אחד. אם זה עוזר סימן שמשהו כואב לו בלילה

 

אבל קודם כל ללכת לרופא שיסתכל באוזניים

 

ולגבי תולעים - לנסות להכניס חתיכה קטנה של שום מצופה בהרבה וזלין לפי הטבעת לפני השינה

ניסינו אקמול,

זה לא קשור

 

הוא הצמיח כבר את ה6 הראשונות

והגיוני שהוא עדיין צורח כלכך גם בשיניים הבאות?

 

מאיפה יהיה לו תולעים הוא איתי בבית כל היום... 

 

קשה לי להאמין שהוא לא מספיק שבע

הוא טוחןןןןןןן

השיניים הבאות עוד יותר קשות לצמיחה, אלו הטוחנות והניבים.

אם יש אחים הגיוני תולעים

וגם הגיוני שמוציא עוד שיניים וזה עושה כאבים, תנסו טיג'ל

אנסה, תודה

בעיקרון יש לנו משחה מעולה לשיניים, 

פעם היא הייתה מרגיעה אותו בשניות.

עכשיו כשמורחים זה לא כלכך מזיז לו,

לכן חשבתי שאולי זה לא שיניים

באמצע הלילה ולא מצליח להרדם. האמת שלא כולם אוהבים את זה אבל אני לוקחת אותו למיטה שלנו, לפעמים נרדם מיד ולפעמים גם שם מתהפך מצד לצד הרבה זמן. בינתיים אחד מאיתנו בחצי עירות... יעבור מתישהו.

בפעם האחרונה שאחת הבנות שלי קיבלה אנטיביוטיקה, שיש מחקרים חדשים שמראים שאפשר לקחת פעם ביום כמות כפולה במקום פעמיים ביום.
אז אני מניחה שפעמיים במקום שלוש זה גם טוב.

גם לי הרופאה אמרה ככה. רק אמרה לי לא לספר לרוקח...

כי זה באמת סיוט לשכנע כל פעם לתת...

אבל אמרה שתיאורטית יותר טוב לחלק ל3...