פורום הורות (עמוד 192)

פעם ראשונה שיש לה חום?

אבל זו פעם שניה שיש לה חום ממש גבוה והיא כמו סמרטוט. הפעם הראשונה היתה לפני שנה וקדם לזה ארוע טראומטי. הפעם זו שפעת חזקה שתקפה 10 ילדים בגן שלה. אני מפוחדת , שקשה לתאר. ואני לא יודעת אם לתת נר או לא לתת. 

משך היום , והיה לה חום -אבל לא גבוה . לא מדדתי . יש לי מדחום של פעם עם כספית. 

אני במקומך - אם הייתי משוכנעת שיש חום, הייתי מוותרת על המדידה, וישר נותנת (במיוחד שמדבריך נשמע שבימים הקודמים התרופות הורידו את החום. יש לזה משמעות לשלילת מצבים בעייתיים. שלא נדע).

אבל בבוקר היא קמה בלי חום . כרגע ראיתי שהיא מבועתת מעניין הנר , אז בינתיים לא נתתי. אני אשמה כי אני מלבטת בקול אם לתת או לא לתת , וזה מסוג הדברים שלפני שהילד מספיק לחשוב צריך לשים לו וזהו. ככה מהנסיון שלי , אבל זה מרגיש לי סוג של אונס. 

אני לא הייתי עושה אמבטיה פושרת בשום פנים ואופן, פעם עשיתי לעצמי כשהייתי עם חום והייתה סחרחורת מטורפת, מאז פשוט לוקחת אקמול וזהו

וקראתי פעם בעיתון איך ילד איבד הכרה באמבטיה כשאימא שלו ניסתה להוריד לו חום בצורה כזאת, לא יודעת אם זה אמיתי אבל ממה שזה עשה לי זה נשמע די הגיוני

לא רופא ילדים . רופא משפחה . הריאות בסדר . אמר שזה כנראה שפעת . אבל מהסוג המגעיל. 

מוסיפה- תנסי לתת לה המון ויטמין C. נניח 4 סוכריות של 200 או 300 מ"ג ביום.

תחושה קשה , אבל זה משהיה צריך לעשות. היא בת ארבע וחצי בערך. 

יותר גבוה מ39, חושבני שכדאי להוריד אותו.

אפשר בסירופ אקמול.

[אם לא תדמייני דמיונות של שטות על הנר, ולא תקריני אותם - אז אין כל בעיה גם עם זה.. בעדינות, מסבירים שזה כדי שלא יהיה חום ותרגיש טוב - וזהו]

אם ילד לא רוצה אקמול נוזלי, אפשר לערבב את זה ביחד עם מיץ ולתת לו לשתות.

ככה לא תצטרכי לתת נרות אם את לא רוצה

שתהיה לכם רפואה שלמה ובקרוב...

שלחתי לך מסר פרטי. 

לגבי מדידת החום - אני מאד ממליצה לרכוש ב-25 שקלים מדחום של 10 שניות. אנחנו קנינו בסנטר פארם ומאז מרגישים הקלה משמעותית בסאגה הזו של מדידת חום. כל נמדידה כולל מתן נר אורכת לא יותר מ30 שניות

והנסיכה שלך ממש עדינה אם היא הגיבה בבכי כבוש... אצלי צורחים עד שבעלי אומר שהוא שומע את השכנים מחייגים למשטרה...

הילדים מקפידים לשלב ביטויים מפחידים ולאו דווקא קשורים למציאות... כך שמעבר לחלון זה אכן נשמע התעללות 

 הבכי הכבוש זה בגלל שהיא היתה חלושה מדי לעשות משהו..הצחקת אותי עם ההקפדות של הילדים.

כן , לוקחת את העצה  . בפעם הבאה שיצא לי -מקווה שלא יהיה בשימוש .

ולשאלתך -היא התאוששה , אני מקווה , אבל חלושה מאד מאד , שזה קצת מדאיג. 

מהדברים היא נשמעת אישה מופלאה.

הקב"ה יורד אל גנו ומלקט שושנים.

בגדול, שכירות זה לא "כסף לפח" אם במקביל חוסכים ואם העלות האלטרנטיבית (משכנתא) הייתה גבוהה יותר בגלל הריבית.

תנסי לבדוק בכיוונים אחרים.

מה מצב פח האשפה שלכם? נזרק אוכל?

עלויות תקשורת? סלולר? אינטרנט? (אם יש לכם שכנים אפשר להתחלק איתם בתשלום חצי חצי או שליש שליש שליש וכו')

אני מעלה עוד תהיה: 45 מ"ר זה מעט ממש. האם יש לכם ריהוט מתאים שמאפשר לנצל את השטח בצורה סבירה?

אפשר היום לקנות פיתרונות אחסון יצירתיים שמאפשרים לנצל טוב יותר את השטח הקיים ולחיות במקום הצפוף בקצת פחות סיוט.

זה לא יפתור את הבעיה, אבל יפתור את תחושת המחנק שלך.

אומנם לא נשמע שאתם בדרך לדירה. אלא אם כן יהיה באמת שינוי בשוק הדיור.

זה יכול לקרות, ואפילו הגיוני שזה מתישהו יקרה אבל השאלה מתי....

דבר נוסף-

אם שתיכם עובדים, עם 3 ילדים ואתם בקושי מצליחים לחסוך. ככל הנראה עם הזמן זה רק יהיה יותר קשה. זה גם עלול ליצור בעיות כלכליות עתידיות ללא קשר לדירה...

האם מיציתם את כושר ההשתכרות שלכם? האם לשתיכם יש מקצוע?

אם לא, 

אני מציע לכם לחשוב בגדול ולנסות לעשות מהלך משמעותי על מנת לשפר את ההכנסות שלכם.

תודה על הרעיונות.

אנחנו באמת משתדלים לנצל את השטח בצורה הכי טובה שיש, אבל עדיין מאוד צפוף.

קשה בעיקר בחורף כשאי אפשר לצאת עם הילדים לשחק בחוץ...

למרות שמבחינת הפותחת זה להשקעה.

אבל בבנק זו דירה ראשונה.

ומשתכרים בצורה מסודרת, אולי כדאי לפנות לבנק ולברר בעניין משכנתא.

מנסיון שלנו - זה לא באמת בשמיים, כפי שזה ניראה.

ממליצה לפנות ליועץ משכנתאות (בד"כ עדיף פרטי, זה לא זול. אבל אם אי אפשר, אז גם יועץ משכנתאות בכל בנק זה בסדר גמור) ולבדוק מה האופציות.

בהצלחה.

אשמח ליותר פרטים

הוראת שעה שמי שקונה דירה ראשונה למגורים בפריפריה מקבל הנחה במסים השונים שיכולה להגיע עד 100 אלף ש"ח. (ניתן למימוש רק בקניה מקבלן).

אני לא יודעת אם עדיין קיים.

באיזה שהוא שלב, אם לא מכרנו את הנכס- חלק מסכום המשכנתא התקבל כמענק.

לא נראה לי שקיים היום.

בחריש.. 60 אלף. תלוי במיקום ובעוד פרטים... בהצלחה!

איפה יש רווח של 80% תוך שנתיים-שלוש?

דבר שני - אין מס רכישה בסכומים האלה.

אין להם 200K , אם זה לא היה ברור מהודעת הפתיחה

למה להכאיב לאנשים סתם ?

וזכינו לקנות דירה עם המון סייעתא דשמייא אחרי - 18 שנות נישואים!!!

רק תפילות!  לאבא שבשבמים לא חסר הון עצמי ולא חסרות הדרכים להעביר אותו אליכם.

להיעזר במישהו שמבין ויכול להמליץ על נכס בר-השכרה ועם פוטנציאל לעליית מחיר ולא לירידה במחיר.

אם אין לכם הון עצמי נראה לי שכדאי לכם לעשות מאמץ גדול ולחסוך כל חודש לפחות 1000 ש"ח, וכך תוך כמה שנים יהיה לכם הון כזה. זה נשמע אולי דרך ארוכה מאד, אבל עדיף להתקדם בדרך כלשהי מאשר לזרוק כסף לפח על שכירות כל החיים.

אחרי שקונים דירה, ההכנסה משכ"ד מממנת את המשכנתא וכך מפסיקים לזרוק כסף לפח. ובע"ה לאחר כמה שנים אפשר להתקדם לנכס קצת יותר גדול וכו'. לפעמים אפשר לנצל סכומי כסף חד פעמיים כמו קרן השתלמות שמשתחררת / פיצויים וכו'.

אין לי הבנה גדולה בענין אז נא לקחת את דברַי בע"מ.

אני מכיר ויכול להמליץ על חברה שמתעסקת בדיוק באפיק הזה. ניתן לפנות אלי "באישי".

זה לא בושה לקנות שם

ואין לך מושג כמה בגדים עולים לילדים. גם בסיילים

אולי לא הון עצמי אבל אני חושבת שיכולים להצטבר סכומים יפים...

דווקא יש לי מושג כמה עולה.

בגלל זה אני מקבלת בגדים יד שניה ולא מתביישת בזה אלא מודה על מה שיש.

אבל היא בקשה עזרה בלקנות בית. לכן אני התרשמתי שהתגובה "לקנות בגדים בגמח של יד שניה" לא נועדה לעזור לה בזה אלא לזלזל.

והתרשמתי שאת/ה כתבת את ההודעה הקודמת ואת/ה הצעת כי חשבת שזה יכול להצטבר לסכומים יפים ולעזור.

אם כוונתך הייתה לטובה אני מתנצלת על שחשדתי שזה נועד לזלזל. (והגבתי בהתאם)

עיצה נהדרת, אם הם לא עושים את זה כבר

ב"ה

תפילה לרכישת דירה (ניתן לאומרה בכול עת, פרט לשבת ויו"ט):

בָּרוּךְ יְיָ אֱלוֹהִים אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן, לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. אנא יְיָ צְבָאוֹת אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים השקיפה עלינו מִמְּעוֹן קודשך לטובה, וברכנו וסייע בידנו לרכוש דירה טובה ונאה,

עם שכנים בעלי יראת שמים ואדם, דירה אשר נשמח בה, ונתברך בה,

אנו וכול בני ביתנו לאורך ימים ושנים ארוכים בטוב ובנעימים, דירה אשר תועיל לנו להתברך ברוחניות וגשמיות. וסייע בידנו שנזכה לקיים את מצוות ישוב הארץ בשמחה ובטוב לבב כְּדִכְתִיב: וְשָׁב יְיָ אֱלוֹהֵיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ שָׁמָּה אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלוֹהֵיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

ומלא משאלות ליבנו לטובה ולברכה, ומאוצר מתנת חינם חוֹנֵנו כְּדִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

ומִבִּרְכוֹתֶיך נתברך בבנין בית המקדש ובנין ירושלים בחסד וברחמים אמן.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

• נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

רק העיסוק בזה עושה לי רע

לפנות לעמותת "אחים לבית", שמסייעת מאוד בדיוק במקרים כאלו.

זה האתר שלהם: http://ahim-labait.org/

אני מכיר אותם באופן אישי. הם עובדים יפה ומקצועי, קודם כל לאתר מקורות כספיים שהמשפחה יכולה להשיג בעצמה, ואח"כ גם עוזרים בהלוואה וכדו'.

ממש מפתיע לגלות שיש משפחות רבות שיודעות במאה אחוז שאין להן כסף, וקצת ייעוץ מקצועי יכול לגלות להם נפלאות..

גילוי נאות, אנחנו אחרי 15.5 שנות נישואין ועדיין בשכירות, כי אחרי הכול כסף למשהו בשבילנו לא היה לנו - אבל בסייעתא דשמיא קנינו דירה קטנה להשקעה, ואיתה אנחנו מתקדמים ב"ה.

גם על זה אני ממליץ מאוד, ואפשר לפנות בעניין אליי באישי.

חוץ מזה תמיד מומלץ, אם זה לא הכשרון הטבעי שלנו, לפנות לייעוץ בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית, פנסיה וכו' - כמעט תמיד יש עוד מה ללמוד.

בהצלחה, אין ייאוש!!!

?

אם תתני את הנתונים האלה אולי נוכל לעזור.

אגב הוצאות קשיחות שחייבים להוציא הכוונה לשכירות/ מוסדות חינוך וצהרונים וכד'....

אנחנו במצב דומה, אך קודם כל חשוב לא להתייאש!

מנסיון, הקב"ה שולח את הפרנסה-תאמיני בו, מה זה בשבילו לשלוח לך עוד קצת כסף? דירה?

נשמע שאתם באמת חוסכים, אז אולי צריך לחשוב על מקור הכנסה נוסף

אח שלי טוען שבמקום להשקיע את הכוח באיך לחסוך כסף צריך להשקיע את הכוח והמחשבה באיך להכניס כסף

יש היום כל מיני עבודות דרך הבית שיכולות להיות בנוסף לעבודה שבחוץ

אם זה יכול להתאים לך את מוזמנת לפנות באישי ואגיד לך מה אני עושה..

בהצלחה

אולי יש לו בעיה תחושתית. 

לפי מה שהבנתי בעיה תחושתית היא לאו דווקא במגע עם העור.. אולי עוד משהו מציק לו?

שבגיל כמעט שנתיים, מאוד קשה לעשות דברים "לפי הספר": קשה להם לשבת הרבה זמן ליד שולחן, קשה להם להקשיב הרבה זמן, לבצע פעילות ממושכת וכו'.

לא הייתי מתרגשת מהתנהגות כזו.. אלא להפך- מנסה לבנות סדר יום עם פעילויות קצרות ומתומצתות

זה שהוא כועס זה מובן, זו הדרך שלו להביע מחאה ואכזבה. ומותר לו להביע את עצמו גם אם זה לא נעים באוזננו 

הגישה של להמשיך בהתמדה, ואהבה את הדגשת הגבולות היא גישה נכונה לענ"ד.

לגבי הבר בצק- הייתי ממליצה מראש לקנות דברים לא רעילים. ילדים טועמים, נוגעים, חשים וזו הדרך שלהם להכיר את הסובב אותם

הוא לא רוצה מדבקה על היד? הוא לא חייב. הגיוני שיהיו דברים שיהיו פחות נעימים לו, בדיוק כפי שלנו לא הכל נעים הייתי ממליצה לחשוב על אופציות חלופיות, מבלי לשנות ממטרת הפעילות. לא רוצה להדביק על היד, אפשר להדביק על דף, אפשר להדביק בתוך ציור ולתחם, אפשר לקשט את התיק (זה ממילא יורד אח"כ..)

בהצלחה!

מה קרה לרגש הטבעי של האימהות?זה תינוק, תנו לו לגדול בלי להפריע לו. מי שם לכם בראש שצריך לשים "גבולות" לתינוק? מי המציא את המושג "בדק גבולות"? וכי ילדינו הם אויב שאנחנו נלחמים נגדם? כל ילד וכל אדם מתפתח בקצב שלו. גבולות בגיל הזה הם בסך הכול התנועות הטבעיות שלנו, לדוגמה: להרחיק תינוק ממשהו מסוכן או מילד שהוא מציק לו, לקחת ממנו דבר מסוכן שהוא אוחז - וכל זה בלי לדבר הרבה, בלי להגיד "לא". הוא מבין שאת זה לא מרשים וזהו. לא מרשים לו משהו מסוכן או להציק למישהו. זה הכול. פועלים באהבה ובביטחון. לא מחייבים לשחק בבר בצק או לשים מדבקות.   (עזבי את הבר בצק. אל תתני לקבוצה משהו שלא מתאים לכולם. זה סתם מסוכן.) הבה נסתכל על התינוקות ועל הילדים שלנו ושאנו מטפלים בהם בעין טובה, ברכות, באהבה. אני פשוט כולי נסערת. במקום לתת לילדים לגדול ישר , מעקמים אותם 

את צודקת.הייתי צריכה לכתוב את הדברים ברוך ובנעימות. הייתי נסערת, הייתי בהלם.   

קודם כל, הוא צריך יחס חם ונעים. לפני כל "הצבת גבולות".

ילד בגיל כזה שלא יושב ליד השולחן בזמן האוכל או עושה דברים שאת לא מרשה... נו, לאט-לאט. אל תעשי איתו מאבק-כחות. לא תמיד "כמובן שאני לא מוותרת" זה הנכון. אלא בנחת לנסות להציע מה שכן טוב לו. 

מי אומר שהוא "בודק גבולות"?.. אולי הוא סתם רוצה דברים מסויימים?  

את "מסבירה שזה לא אוכל" והוא לא מבין. וכי מה ציפית?..

כל ילד בערך בוכה כשלא מקבל מה שרוצה, ואוהב לעשות מה שבא לו. ב"ה. 

ואם הוא לא אוהב מדבקות על היד - אז כמובן לא תשימי לו.

אחרי זה, יש באמת מקום לחשוב מה עושים עם הפרטים שאמרת, איזה חומרים להביא לו וכד'. בטח כבר יציעו הצעות טובות..

למשל כמה זמן התינוק אצלך, האם היה במסגרת קודם לכן? האם התייעצת עם ההורים? אולי היה שינוי מסויים במשפחה?

המלצה שלי להפנות שאלות כאלה ליועצת חינוכית לגיל הרך

יש שלבים בהתפתחות הילד שכדאי ללמוד כשמטפלים בילדים קטנים

כל מקרה לגופו וכדאי שיבדק לעומק עד כמה שמתאפשר

בהצלחה

עלים יבשים, דשא ובוץ זה לא טעים...

אבל זה לא ימנע ממנו להכניס לפה...

העיקר עם אוכל הוא עושה לי בעיות.. ;)

וכשנתתי לילדים בר בצק, היו כמה ילדים שבאופן קבוע היו מכניסים לפה. בקבוצת הגיל הזו בערך. (חלקם יותר גדולים אפילו)

זה מתאים לחלוטין לגיל ויש ילדים שהשלב האוראלי שלהם לא נגמר בגיל שנה כמו שכתוב בספר אלא אפילו עוד שנה נוספת.

אם זה בר בצק שהוכן בבית מקמח ומלח - לא הייתי מתרגשת. הוא עדיין תינוק/ פעוט- אי אפשר לצפות לציות ולהשלטת המוח על הדחפים בגיל הזה ליותר ממה שניות/ דקות

לטפל בכמה תינוקות בו-זמנית ועוד שבית יהיה יפה ומסודר

אז השערות שלי שבבית יש כללים אחרים או שהוא לא הורגל לגבולות עדיין או לא מתאים לו לוח זמנים, ילדים עייפים מאוד עצבניים ואני חושבת שזה קשה לילד קטן להיות במסגרת עם ילדים הרבה זמן

ואני ממש לא מבינה למה להביא מדבקות בגיל הזה? מה אם הוא יבלע אותן? או תינוק אחר יבלע אותן? אני חושבת שתינוקות אמורים לשחק בצעצועים ולא לעשות יצירה , בן שלי כשהיה בן חמש קרא לעבודה עם מדבקות עבודת פרך   

כאם לילד אוטיסט שגילינו רק בגיל 4 וחצי!-

היו תופעות קצת חריגות דומות מאוד למה שתארת.ואני אמרתי למטפלת שחשוב עין טובה,

חום ואהבה,וסבלנו הוא יגדל והכל יסתדר....

הוא גדל והכל נעשה מאוד מורכב,עד שאיבחנו, טיפלו וכ'ו.

כשאני מסתכלת לאחור ובודקת אלו דברים חריגים היו ,אני מוצאת את אלו,

ואומרת,לבדוק עם מומחים זה חשוב מאוד,בזמן.

מקסימום הכל תקין,ואז להיעזר בסבלנות.להורים קשה מאוד לקבל חריגות של ילדם,

ובתת מודע דוחים וסוגרים עיניים.

כמובן,יש לשתף בעדינות,עם אמפטיה את ההורים,ולהמליץ לפנות לייעוץ מקצועי,

זה ימנע סבל גדול מאוד בעתיד!

מנסיון מר,של שנים!

בהצלחה רבה!!!

בגיל כזה, הוא מתנהג נורמלי לגמרי.

אכן, מצער מאד מה שקרה איתכם - ומאחל לכם אך טוב.

אבל לא יעלה על הדעת שיפנו ל"ייעוץ מקצועי" כי תינוק מכניס ברבצק לפה..

ההיפך, את הייעוץ המקצועי כדאי שתקבל המטפלת, שכפי דבריה, היא מטפלת בכמה ילדים, כנראה באופן פרטי.

אין שם אף דבר "חריג" במיוחד..

יש שם קצת ציפיות חריגות מתינוק בגיל הזה.

מה פה בעיית גבולות נוראית?

הוא תינוק בסה"כ.

הוא לא מבין מה את מרשה ומה את לא מרשה,

הוא עוד לא בן שנתיים אפילו, וזה הגיוני מאוד שאפילו שיש אצלעך כללים ,

הוא לא מודע לקיומם , ולא מבין מה זה אומר "כללים" . 

יופי שאת אומרת לו שזה לא אוכל, הוא תינוק, והצורך שלו לאכול דברים יותר חזק,

השלב האורלי (השלב שבו אוכלים ומכניסים דברים לפה) לא נגמר אצל הבת שלי עד אחרי גיל שלוש ,

היא הייתה מכניסה לפה כל דבר. גם אחותי הייתה ככה. אין שום קשר בין צורך תחושתי

להכניס לפה, לבין תחושת רעב. זה בסיסי . 

כדאי לך מאוד ללמוד על התפתחות תינוקות. 

אם זה חומר לא רעיל, ועל רוב חומרי היצירה שקונים היום בחנויות כתוב "לא רעיל" , 

אז לא יקרה לו כלום. 

ולא צריך לתת לתינוקות בהכרח בר-בצק. 

למה תינוקות צריכים ללמוד להדביק מדבקות? בני כמה האחרים במשפחתון ?

ילד עד גיל שנתיים + לא צריך להתעסק עם זה. 

זה שהוא אוהב לעשות מה שבא לו , זה נורמלי לחלוטין לגילו , וגם זה שהוא בוכה כשלא נותנים לו מה שהוא רוצה.

זה לא ילד בן 3 שיש כאן עם מי לדבר ואת מי לחנך.

הוא תינוק.תזכרי שהוא תינוק.

ברור שלא צריך לתת לו להזיק לעצמו וכן צריך לשמור על סביבה בטוחה 

ולא להרשות לעשות דברים מסוכנים , להפריע לתינוקות קטנים ממנו וכד'

אבל ה"אסור" צריך להיות בנועם , והמינון של ה"אסור " ו"לא " צריך להיות מתאים.

את נשמעת אנטי כלפיו, כאילו הוא איזשהו שד משחת שמפריע לך לסדר יום,

הוא בסהכ הכל תינוק, אפילו לא בן שנתיים . 

תינוק בן שנה ו8 חד' , לפעמים כן יהיה נוח לסביבה וישב בשקט חצי שעה ליד השולחן ולא יזרוק את הצלחת

ולפעמים הוא לא יהיה טאטאל'ה שמרצה את המבוגרים כל הזמן, וזה נורמלי לגמרי ,

לי אישית יש חיבה מיוחדת לתינוקות השובבים , יותר מאשר לרדומים והבוהים למיניהם. (אמא של שובבות )

יותר קשה איתם לפעמים... אבל אם מסתכלים על זה בצורה קצת שונה מאשר "הוא מפריע " ו"אין לו גבולות"

אפשר לראות את החן בזה שיש לו אופי ורצונות משלו. 

יש גם נסיון בחיים.

לדעתי, במזג אויר כזה, לא קרה כלום.

וכתבתי שזו דעתי. לא בתור ד"ר.. אם היא חוששת, תשאל.

זה לא פורום רפואי, ורוב מוחלט של הכותבים אינם רופאים. זה ידוע למי שמתייעץ, ולא צריך להכריז על זהבאופן מיוחד לענ"ד.

את הדאגה אני מבין.. (באמת חשבתי עוד בהודעה הראשונה לכתוב על "מזג האויר" כדי שהיא תקיש לעניינה. לגבי איפה היא גרה, לא צריך להגזים. היום חורף בכל הארץ).

אני מניח שאיש לא חשב שאני ד"ר. וגם לא ראיתי שדיברתי "בנחרצות" בנושא הזה. פורום, אנשים אומרים מה שחושבים.

בד"כ, אני באמת נזהר בעניינים "רפואיים" לא לכתוב מה שאינני יודע ברור. או להפנות (כדוגמת מישהי שכתבה על איזה פרח שהבן אכל והצעתי לה לפנות למרכז להרעלות בחיפה - גם זה מנסיון - ואכן, זה היה במקום..).

בנידון זה, יש גם צד שני - של לא לתת את הטיפות.  אז הססתי לרגע, ואמרתי שעדיף לכתוב. כך מראה נסיוננו. 

הנקודה, למיטב ידיעתי, היא הסטריליזציה. כלומר: תאריך התפוגה, כך אומרים בעלי מקצוע, הוא נכון עד שלא פותחים את הבקבוק. מאז שפותחים, 30 יום, בגלל הסטריליזציה. מאותה סיבה גם השמירה במקרר.  זה לא כמו תרופות "פג תוקף" שאז כבר החומרים של התרופה מתפרקים וזה מזיק מצד עצמו.

ילד גם מקבל לא פעם מים לא סטריליים מהאמבטיה בעיניים, וכד'. אז היה נראה לי, שלא קריטי אחרי מספר כזה של שעות, במזג אויר כזה, ומתוך ה"חוש" של הנסיון. אם לא היתה שואלת "דחוף", סביר שלא הייתי עונה.

כעת, הערה נוספת: לגיטימי לגמרי להגיב: לדעתי לא לסמוך על זה אלא לשאול איש מקצוע. אחרי הכל זה עיניים.. (לדוגמה).

אבל כשמישהו מגיב (וכמובן, נזהר שזה יהיה מ"אנונימי"..): "למה אתה רופא/אח/רוקח"... אז הוא מעביר את הענין מהנושא אל האדם.  אז אחת משתיים: או שזה מישהו שיש לו משום מה עוינות קודמת.. ואז הוא מוצא "הזדמנות".. יואיל לא לתפוס טרמפ לדברים כאלו על שאלה תמימה של אמא ונסיון לעזור לה.

או שסתם יש לו/לה "עצבים" ומוציא אותם כך. גם לא המקום. זה לא שכתבו איזה משהו ש"מקלקל" מוסרית.. יש השגה עניינית, אפילו חדה, בכבוד - תכתוב שכדאי להיזהר..

הקיצור, אכן דעתי כמו שאמרתי "לדעתי".. אכן אפשר לסבור אחרת, אכן אני מסכים בכללי עם אזהרתך מ"עצות רפואיות נחרצות" כשאינן וודאיות, בעניינים משמעותיים. אכן, אני חושב שכאשר מגיבים לתגובה, צריך לראות מה באמת נאמר בה (למשל, לא "בנחרצות"), ובוודאי לא לבלבל בין תגובה על התוכן לאומרה. הרבה טוב. 

נשמע לי בסדר גמור.

אצלינו זה הפוך..

אצלינו במשפחה יש תורשה של ידיים חמות תמיד ולא משנה מה מזג האויר..

אצל הילדים שלי: אחד קיבל את זה בתורשה והשני לא..

ואני רואה שבאמת לאחד מהם הידיים תמיד חמות ולשני הם תמיד קרות/קרירות..

זה בד"כ... יש לי ידיים קרות- גם הלב. בכל כלל יש יוצא מהכלל.

 אני ממליצה בחום לשים בימים שקר גופייה קצרה /בלי שרוולים מתחת לגופיה הארוכה, לפוטר וכו'. זה מצוין ומחמם.

אם בגן/במעון הגננת באה עם סריג דקיק ומדליקה חימום רציני - הם סובלים.

עדיף להלביש מה שהגננת יכולה להוריד להם בקלות.

אני מלבישה גופיה חמה, פוטר, גרביונים/גטקס ומעל סוודר חם.

והתוצאות מדהימות!! אם את רוצה מספר אתן  לך באישי

זה משתלם?

רק להקפיד כי קדוש בקדושת שביעית. זה קצת מגביל, אבל שווה.

אני מנסה להיזכר איפה קנינו אז.

אז גרנו בישוב. יכול להיות שבישובים יש קבוצות שמתארגנות לקניה מרוכזת. או אפילו אפשר לברר דרך הרבנות המקומית בישוב.

על הבקבוק רשום:  דוד 050-2050809

המוסקטו טעים אבל חיפשתי יין יבש.

לפעמים אפשר לקנות מאנשים פרטיים.

אם יש באזורכם מושב דתי שמגדלים בו זיתים הייתי מנסה לברר.

מאיפה אתם?

כך אמר לנו אחד המפיצים

אוצר בית דין.

ולא לתת לו הרבה מדי לאכול . אם כי רק הריח שלו מבריח אותם לפעמים . 

גרים בבית קרקע אז אפילו שיהיו חתולים בחצר... פשוט לשים להם שם אוכל ומים והם יגיעו לבד... 

יש שם גפנים , או פיקניק ליד הים ...

אני לא חושב שזה טוב או מועיל, פשוט לא חושב שזה שכתוב על נייר שזה אסור מפחיד מישהו.

אם מישהו אוהב את החומרים האלה, אפשר לשלוח אותו (בגיל 17 לדעתי ומעלה) לקורס מפעילי זיקוקים.

זה דוהה צבעים.

אני מכבסת צבעוני בהיר עם טייד וזה מוריד כתמים מצוין. אבל צבעים כהים דוהים. 

13 מתנות סמליות ועם כל מתנה ברכה שקשורה.

סרט מצחיק על הילד- ביחד איתו.

אבל העיקר היו הריקודים. 

מעגל מתופפים לחברים או משהו בסגנון. יש באינטרנט כל מיני כאלה.

לשבת- סעודות, דברי תורה, ושיעור בין לבין? השבת קצרה ממש...

אולי בליל-שבת עונג שבת עם מישהו שיעביר דבר תורה/דיון ושירים ופיצוחים...

לאחותי יש את הסינרג'י, הוא מאוד דומה רק שלמירקל יש חלוקה של המשקל גם למותניים ולא רק תמיכה בגב.

ממליצה להשקיע ולקנות את המירקל.

(אנחנו קנינו ביד 2 ב400 ש"ח כמעט חדש לגמרי שהשתמשו בו חודשיים + הביאו לנו את הקבלה שלו ככה שאם יש בעיות אפשר ללכת לשילב)

בייבי ביורן גרם לי לכאבי גב.

אבל הכי כדאי לשאול ממשהו מנשא לכמה ימים ולבדוק. לכל אחד נח משהו אחר.

של חברת סימפלי גוד. גם ארגונומי וגם מבד טבעי. נח ברמות.

מחקר מצא שבימים אלו ובכלל גזענים מאריכים ימים,

מאשר מצטדקים שדוקא להפך..

סליחה. צרם לי

וקשה מאוד למצוא. יש לי רעיון לכיוון עבורך אבל אצטרך לברר בדרך לא דרך

אם לא תמצאו פני, ואנסה

במעון יש יותר ילדים על כל מטפלת, אולי אתן צריכות לשנות משהו בהתנהלות,

אולי באמת להגדיר יותר מה התפקיד של כל אחת

זה נשמע לא שפוי

השכר לפחות עלה?

כי בגילאים אחידים אוכלים באותו זמן וישנים באותו זמן, ואז בזמן המנוחה המטפלת יכולה לנקות/ לטעום משהו/לנשום,

אבל כשחלק גדולים והולכים וצריכים מזון מסןג אחד- וכשיש תינוקת שצרייכם לתת לה טיפול אחר, ושעות השינה והפעילות אחרות- זה הופך את זה לקצת בלתי אפשרי.

רחמנות על העובדות ועל הילדים.

להגיד לך "נצטרך לעבוד יותר קשה" זה לעבור את הגבול.

אם היא רוצה לעבוד יותר קשה - בבקשה. את לא מוכרחה לשתף עם זה פעולה.

מה גם שזה לא הוגן כלפי הילדים - ואם אני קוראת אותך נכון, זו נקודה שמפריעה לך מאוד.

אם היא לא בענין של לשמוע הצעות יעול ממך, תעמידי בפניה תנאי עבודה שאת מרגישה שהם הגיוניים והוגנים מבחינתך.

אם היא לא מעוניינת לעמוד בהגדרות התפקיד ובתנאי העבודה שלך, או לפחות לבוא כברת דרך לקראתך, תעזבי.

זה לא שפוי.

אני רוצה לראות אותה מוצאת עובדת מסורה כמוך שמוכנה לעבוד בתנאים כאלה בשכר כזה.

עוד שני ילדים.

זה שהיא מבשלת בזמן העבודה עם הילדים